פורים ג

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר’ הַמַּתְחִיל מֵאֱמוּנָה (ליקוטי תנינא ה), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:

וְהַכְּלָל, כְּשֶׁמְּתַקְּנִין פְּגַם הָאֱמוּנָה אֲזַי נַעֲשִׂין מִזֶּה גֵּרִים, וְהַגֵּרִים מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי הַגַּאֲוָה נַעֲשֶׂה פְּגַם נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמְגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר מַעֲלִין פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת מֹחִין-תְּפִלִּין, בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדוּשָּׁה. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל-יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, וְלֹא חֲלוֹם עַל-יְדֵי שֵׁד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה, אֲבָל יֵשׁ לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם. וְלָזֶה צְרִיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, וְעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, וְאָז הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל פְּגַם טֻמְאָה זוֹ, אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, וְקִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וַאֲזַי עַל-יְדֵי קִלְקוּל כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט נוֹפְלִין אַהֲבוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ’. וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה בְּחִינַת (שיר השירים ג, י) “מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן” וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב]:

א וְהִנֵּה הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם טֻמְאָה זוֹ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן גָּלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה [כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים]. וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יב.): ‘מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע’. כִּי מַאֲכָלִים טְמֵאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁפָּגַם בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה פָּגַם בְּטִפֵּי הַמֹּחַ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַלֵּל (בראשית ג, יז) “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, הֵפֶךְ ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְתַקֵּן כִּי אִם מַאֲכָלִים טְהוֹרִים שֶׁתִּקּוּנָם כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר שָׁם. אֲבָל מַאֲכָלִים טְמֵאִים שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה אֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מֵהֶם נִמְשָׁךְ עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן’ הַנַּ”ל, שֶׁהֵם פְּגַם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חַס וְשָׁלוֹם טֻמְאָה הַנַּ”ל שֶׁמְּמֻנֶּה עָלָיו הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל פְּגַם זֶה נֶאֱמַר (שם ב, יז): “בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת”.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עוֹד: ‘מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲוּוּ לַצֶּלֶם’ וְכוּ’. וְהַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הִשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא הַתְחָלַת הַפְּגָם. וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ מִזֶּה הַפְּגַם אֱמוּנָה, פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ”ל [כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]. וְגַם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁפָּגַם בָּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין לח:) שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר, כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, פְּגַם אֱמוּנָה וּפְגַם טֻמְאָה הַנַּ”ל וּפְגַם הַמַּאֲכָלִים חַס וְשָׁלוֹם [כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]. כִּי אֲחִיזַת הָמָן הָיָה מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין קלט:): ‘הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: הֲמִן הָעֵץ’ וְכוּ’ הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, כִּי מִיתַת מֹשֶׁה – זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁאָז הוּא זְמַן הִתְגַּבְּרוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל:

ב גַּם עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם], כִּי אָז הוּא זְמַן שֶׁנּוֹתְנִין הַהִתְמַנּוּת לְכָל הַמַּלְאָכִים, וְאָז נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן וְאָז הוּא זְמַן שִׂמְחָתָם. וְחָשַׁב הָמָן לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִנִּיסָן בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי חָשַׁב שֶׁכָּל חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא רָחוֹק יוֹתֵר מִנִּיסָן, נֶחֱלָשׁ בּוֹ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ יוֹתֵר, וְעַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בַּאֲדָר דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִנִּיסָן. וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב (אסתר ג, ז): “הִפִּיל פּוּר מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר”, ‘לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר’ דַּיְקָא, כִּי זֶה דַּיְקָא הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה מֵאַחַר שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הַשְּׁנֵים עָשָׂר מִנִּיסָן, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאֵין חֹדֶשׁ אַחֵר רָחוֹק מִנִּיסָן יוֹתֵר מֵאֲדָר שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן. עַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חָשַׁב שֶׁבּוֹ כְּבָר נֶחֱלָשׁ יוֹתֵר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, כִּי עִקַּר הַחִזּוּק הוּא בְּנִיסָן כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם ח): “יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יג:): ‘יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד’ – לְשׁוֹן שֵׁנָה, כִּי עִקַּר כֹּחוֹ בִּזְמַן הַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל:

ג וְהַתִּקּוּן הָיָה עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ד, טז): “וְצוּמוּ עָלַי” וְכוּ’, כִּי תַּעֲנִית הוּא תִּקּוּן פְּגַם הַמַּאֲכָלִים, כִּי עַל-יְדֵי תַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּעֲנִית חֲלוֹם, [כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב, עַיֵּן שָׁם], וְעַל-כֵּן נִקְבַּע פּוּרִים לְשִׂמְחָה וּלְמִשְׁתֶּה וּלְיוֹם טוֹב, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים בְּחִינַת חִזּוּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדַּת פּוּרִים, כִּי צְרִיכִין דַּיְקָא לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה בְּפוּרִים מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לְתַקֵּן הַמַּאֲכָלִים, עַל-כֵּן הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה אָז לִשְׂמֹחַ וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה לְקַיֵּם (קהלת ט, ז): “לֵךְ אֲכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, תִּקּוּן פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ”ל [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם].

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כט.): ‘מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה’. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדְּקוּ: ‘מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר’ וְכוּ’, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשִּׂמְחָה הָיְתָה רְאוּיָה שֶׁתַּתְחִיל בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא עִקַּר חִדּוּשׁ הָרָצוֹן וְאָז הוּא זְמַן הַשִּׂמְחָה [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם], אֲבָל מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב עָלֵינוּ הָמָן הָרָשָׁע לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בַּאֲדָר עַל-יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן עַתָּה אָנוּ מַתְחִילִין הַשִּׂמְחָה מֵאֲדָר, וְזֶהוּ: ‘מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה’, הַיְנוּ כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנָס אֲדָר אֲזַי אָנוּ מַתְחִילִין בְּשִׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כֹּחַ הָמָן הָרָשָׁע עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל-פִּי שֶׁעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ יְכוֹלִין לְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ בְּכָל הַשָּׁנָה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ כְּאִלּוּ נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן אָז [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. וְעַל-כֵּן עַתָּה מַתְחִיל הַשִּׂמְחָה מֵאֲדָר שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר מַפָּלָתוֹ הָיְתָה בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל:

ד וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה טו:): ‘מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה אֶת הָמָן עַל הַסְּעֻדָּה’? לְקַיֵּם (משלי כה, כא) “אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְכוּ’ כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ”, ‘גֶּחָלִים’ דַּיְקָא. כִּי הִתְגַּבְּרוּת הָמָן הָיָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת חַס וְשָׁלוֹם הוּא כִּי כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ אֲזַי הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים הַרְבֵּה מִן הַמַּאֲכָלִים, וַאֲזַי נִתְעָרֵב כֹּחַ הַשֵּׁד בְּתוֹךְ הַמַּאֲכָלִים. וּמֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁדִים מְקַבְּלִים כֹּחַ הַמַּלְאָךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמַּלְאָכִים הֵם בְּחִינַת מַרְאֵהוּ כְּלַפִּידִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, עַל-כֵּן כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים חַס וְשָׁלוֹם כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי מְחַמְּמִים חַס וְשָׁלוֹם בַּטֻּמְאָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה. וְזֶה הָיְתָה כַּוָּנַת אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה אוֹתוֹ עַל הַסְּעֻדָּה כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתֵּן לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל, הִיא תִּתֵּן לוֹ דַּיְקָא, כִּי זֶהוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כְּשֶׁאָנוּ נוֹתְנִין לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל, כִּי כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ אֲזַי הֵם יוֹנְקִים הַרְבֵּה מִן הַשֶּׁפַע, וְאָנוּ נִזּוֹנִים מִן הַתַּמְצִית חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁדִים מְקַבְּלִים הַרְבֵּה מִן הַפַּרְנָסָה וְנִתְעָרֵב בְּהַמַּאֲכָלִים כֹּחַ הַשֵּׁד. וְעַל-כֵּן נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה לְהָעֲכּוּ”ם חַס וְשָׁלוֹם בְּשֹׁפִי, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ שֶׁאָז אֵין הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִים מִן הַפַּרְנָסָה כִּי אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, אֲזַי כָּל הַשֶּׁפַע לָנוּ, וַאֲזַי הֵם נִזּוֹנִים מִן הַתַּמְצִית, וַאֲזַי אָנוּ נוֹתְנִין לָהֶם פַּרְנָסָה, וְזֶהוּ תִּקּוּן גָּדוֹל כְּשֶׁאָנוּ מְחַלְּקִין לָהֶם פַּרְנָסָה, כִּי בֶּאֱמֶת כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם צְרִיכִין לִתֵּן לָהֶם, כַּמּוּבָא.

נִמְצָא, כְּשֶׁאָנוּ נוֹתְנִין וּמְחַלְּקִין לָהֶם פַּרְנָסָה זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים. וּבִשְׁבִיל זֶה זִמְּנָה אֶסְתֵּר אֶת הָמָן לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ‘אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ’ וְכוּ’, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִתֵּן לָהֶם כְּדֵי חַיֵּיהֶם בְּצִמְצוּם, אֲבָל זֶהוּ תִּקּוּן גָּדוֹל מֵאַחַר שֶׁאָנוּ נוֹתְנִין לָהֶם. וְזֶהוּ: ‘כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ’. כִּי עַכְשָׁיו נִתְהַפֵּךְ, כִּי כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים לְעַצְמָם וְיוֹנְקִים הַרְבֵּה מִן הַשֶּׁפַע חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְקַבְּלִים כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘גַּחֲלֵי אֵשׁ’ וּמִתְגַּבְּרִים עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן עַתָּה שֶׁזָּכוּ לְתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָז זִמְּנָה אֶסְתֵּר אֶת הָמָן לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ עוֹד כֹּחַ לִנֹּק מִן הַשֶּׁפַע רַק הִיא צְרִיכָה לִתֵּן לוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶה יָדוּעַ כִּי כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ לָהֶם שֶׁפַע מִן הַקְדוּשָּׁה בְּכַוָּנָה הוּא כְּדֵי לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם, וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו כְּשֶׁאֶסְתֵּר מְחַלֶּקֶת הַשֶּׁפַע לְהָמָן, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אָז בְּוַדַּאי ‘גֶּחָלִים הוּא חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ’, ‘גֶּחָלִים’ דַּיְקָא, הַיְנוּ ‘גַּחֲלֵי אֵשׁ’ הַנַּ”ל בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּלְאָכִים ‘אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ’. כִּי עַכְשָׁיו כְּשֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ הַמַּלְאָךְ בְּצִמְצוּם כְּדֵי חִיּוּנוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא הַכְנָעָתָם, וַאֲזַי הַגֶּחָלִים שֶׁל הַמַּלְאָכִים מְלַהֶטֶת אוֹתָם וּמְבַעֶרֶת אוֹתָם, כִּי “מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם” (יחזקאל טו, ז), כִּי זֶה כְּלָל, כִּי כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים הַרְבֵּה מִן הַשֶּׁפַע, אֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הֵם מְקַבְּלִים כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘גַּחֲלֵי אֵשׁ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַרְבֵּה רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָהֶם בְּצִמְצוּם כְּדֵי חִיּוּנוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַכְנָעָתָם, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הַגֶּחָלִים שֶׁל הַמַּלְאָכִים נוֹפְלִים עַל רָאשֵׁיהֶם וְשׂוֹרְפִים וּמְכַלִּים אוֹתָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ’, ‘גֶּחָלִים’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ט, כב): “וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ”, ‘מָנוֹת’ דַּיְקָא, בְּחִינַתָ מָן, כִּי הַמָּן הָיָה יוֹרֵד מִשְּׁחָקִים ‘שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן’ (חגיגה יב:), וּשְׁחָקִים הוּא מְדוֹר הַמַּלְאָכִים וְהוּא בְּחִינַת חִזּוּק הַמַּלְאָךְ בְּחִינַת שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם]. וְעַל-כֵּן הַמָּן הַיּוֹרֵד מִשָּׁם הָיָה מַאֲכָל קָדוֹשׁ מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, כִּי הָיָה יוֹרֵד מִשְּׁחָקִים, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה הַמָּן כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה כְּמוֹ דָּבָר הַמֻּנָּח בְּקֻפְסָא שֶׁאֵין לְזָר שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, כִּי הַמָּן הָיָה בְּלִי מֹץ וְתֶבֶן, כִּי לֹא הָיָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת בְּפוּרִים, לְהוֹרוֹת כִּי עַכְשָׁיו הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים.

וְעַל-כֵּן עַתָּה הַשֶּׁפַע נִשְׁלֶמֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, כִּי עַכְשָׁיו אֵין לָנוּ שׁוּם פַּחַד כְּלָל מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי אֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בְּהַמַּאֲכָלִים עַכְשָׁיו, כִּי עַכְשָׁיו הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘מִשְׁלֹחַ מָנוֹת’ בְּחִינַת מָן הַיּוֹרֵד מִשְּׁחָקִים שֶׁשָּׁם הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנוֹהֲגִין לְכַסּוֹת בְּמַפָּה כְּשֶׁשּׁוֹלְחִין מִשְׁלֹחַ מָנוֹת, זֶה רֶמֶז עַל הַמָּן שֶׁהָיָה כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְכַסִּין בְּמַפָּה לֶחֶם שֶׁל שַׁבָּת זֵכֶר לַמָּן וְכוּ’, כִּי גַּם מִשְׁלֹחַ מָנוֹת הוּא בְּחִינַת מָן שֶׁהָיָה כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא, כִּי אֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בַּמַּאֲכָלִים שֶׁל פּוּרִים, כִּי אָז הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל:

ו גַּם הָמָן הָרָשָׁע רָצָה לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיַן פְּגַם הַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי תְּפִלִּין רָעִים, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים קכב, ה): “כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט” וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]. וְהִנֵּה הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, הָיָה מִזֶּרַע אֲגָג וְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי פְּגַם שָׁאוּל שֶׁפָּגַם בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהִשְׁאִיר אֶת אֲגָג חַי וְחָמַל עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט שֶׁבָּא עַל-יְדֵי תְּפִלִּין רָעִים עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֶל הַמֹּחַ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם]. כִּי “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק” (במדבר כד, כ), כִּי הוּא כָּלוּל מֵעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הָאֻמּוֹת, כִּי הוּא ‘רֵאשִׁית גּוֹיִם’ וְכָלוּל מִכֻּלָּם, וְהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן. וְעַל-כֵּן נִצְטַוָּה שָׁאוּל לְהַחֲרִימָם “מִשּׁוֹר עַד שֶׂה, מִגָּמָל עַד חֲמוֹר” (שמואל-א טו, ג), לְאַבֵּד זִכְרָם לְגַמְרֵי, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין תִּקּוּן, כִּי כֻּלָּם נִפְגְּמוּ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת (ויקרא טו, ג): “הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ” וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַדְּבָרִים נָפְלוּ בַּקְּלִפָּה וְאָנוּ עוֹסְקִים תָּמִיד לְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהַעֲלוֹתָן וּלְבָרְרָן מִן הַקְּלִפָּה מִבְּחִינַת ‘הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ’ לְהַעֲלוֹתָן אֶל הַמֹּחַ שֶׁשָּׁם נִתְתַּקְּנִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת, כִּי ‘כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ’ (זוהר פקודי רנד:).

כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַעֲלוֹת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בַּקְּלִפָּה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל, לְהַעֲלוֹתָן אֶל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין מִבְּחִינַת ‘הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ’ לִבְחִינַת ‘מֹחִין תְּפִלִּין’ הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְתַקֵּן, כִּי הֵם בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי הֵם בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן, וְאַדְּרַבָּא, כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם אֶל הַמֹּחַ אֲזַי נִפְגָּם הַמֹּחַ וְנַעֲשֶׂה קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט שֶׁמִּזֶּה מִתְגַּבֵּר הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל-כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הַנַּ”ל, עַל-כֵּן אָסוּר לְהַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ שׁוּם זֵכֶר בָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן נִצְטַוָּה לְהָמִית אֲפִילּוּ בְּהֵמוֹת מִשּׁוֹר עַד שֶׂה וְכוּ’, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן וְאָסוּר לַעֲסֹק בָּהֶם לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָן אֶל הַמֹּחַ, כִּי הַמֹּחַ נִפְגָּם עַל יָדָם כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָם כַּנַּ”ל. וְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם פָּגַם בָּזֶה וְהִשְׁאִיר אֶת אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חַי וְחָמַל עָלָיו וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְכוּ’ לִזְבֹּחַ לַה’. וְזֶהוּ פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלִּין הַנַּ”ל, כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת לְקָרְבָּן בְּהֵמוֹת שֶׁל עֲמָלֵק, כִּי עִקַּר הַקָּרְבָּן הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁמַּעֲלִין וּמְתַקְּנִין כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה וּמְתַקְּנִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא א, ב): “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה וְכוּ’ תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם”. כִּי זֶה עִקַּר הַקָּרְבָּן לְהַעֲלוֹת מִבְּהֵמָה לְאָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין מִבְּחִינַת ‘הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ’ לִבְחִינַת ‘מֹחִין תְּפִלִּין’ [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]. וְשָׁאוּל שֶׁרָצָה לְהַעֲלוֹת לְקָרְבָּן בְּהֵמוֹת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, עַל-כֵּן פָּגַם בַּתְּפִלִּין, כִּי כְּשֶׁמַּעֲלִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל-יְדֵי-זֶה נִפְגָּם הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין וְנַעֲשֶׂה קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל.

וְכֵן פָּגַם בַּמֶּה שֶׁחָמַל עַל אֲגָג, כִּי אָסוּר לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי הָרַחֲמָנוּת הוּא הַדַּעַת [כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן סִימָנִים לא קה)]. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּרַחֲמִין עַל אֶחָד מַמְשִׁיכִין עָלָיו דַּעַת, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת עַל אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק פָּגַם בַּתְּפִלִּין, כִּי הֶעֱלָה חַס וְשָׁלוֹם אֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל אֶל הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וְעַל-כֵּן טָעָה בְּכַמָּה דְּבָרִים, כִּי הָיָה דָּן אֶת דָּוִד וְאֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים כְּמוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת וְדָן וְשָׁפַט אוֹתָם בְּמִיתָה שֶׁלֹּא כַּדִּין. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צג:) שֶׁשָּׁאוּל לֹא זָכָה ‘לַאֲסוּקֵי שְׁמַעְתְּתָא אַלִיבָּא דְּהִלְכְתָא’, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט עַל-יְדֵי פְּגָם הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נִטְרַד מִמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה תָּלוּי בָּזֶה בִּמְחִיַּת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה הִיא בְּחִינַת (משלי לא, ל) “אִשָּׁה יִרְאַת ה'”, שֶׁעִקַּר קִיּוּמָהּ עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא תָּלוּי בִּמְחִיַּת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל (שמואל-א טו, א): “אֹתִי שָׁלַח ה’ לִמְשָׁחֲךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָ” וְכוּ’. כִּי תִּקּוּן מַלְכוּתוֹ, שֶׁהוּא מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה הָיָה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁפָּגַם בָּזֶה נִטְרַד מִן הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כג): “יַעַן מָאַסְתָּ אֶת דְּבַר ה’ וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ז כִּי בֶּאֱמֶת שָׁאוּל נִבְחַר לַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי שָׁאוּל הָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין וְעִקַּר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה הוּא בְּחִינַת בִּנְיָמִין, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, כִּי כְּבָר נִתְבָּרֵר טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לַחוּץ [וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת חֵלֶב וְדָם מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ שָׁם], וְעַל-כֵּן הָיָה יַעֲקֹב בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט, ד): “מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פא, ה): “מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”. וְעַל-כֵּן זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת וְנִשְׁמַר לְגַמְרֵי מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט, ג): “כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי”. וְעַל-כֵּן זָכָה לְמִטָּה שְׁלֵמָה וְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן וְקִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה דִּקְדוּשָּׁה, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵם אַרְבָּעָה דְּגָלִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת דִּקְדוּשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן’, כַּמּוּבָא. וְעִקַּר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה הוּא בִּנְיָמִין, כִּי הוּא הַמַּשְׁלִים אֶת הַמִּטָּה שְׁלֵמָה שֶׁל יַעֲקֹב. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויצא קנח:) שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נוֹלַד בִּנְיָמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֵצֶל לָבָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁלָם הַמִּטָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מֶרְכָּבָה דִּקְדוּשָּׁה אֵצֶל לָבָן בְּחוּץ לָאָרֶץ, עַיֵּן שָׁם.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּטָּה דִּקְדוּשָּׁה הוּא בִּנְיָמִין שֶׁנּוֹלַד בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁהִשְׁלִים אֶת מִטָּה דִּקְדוּשָּׁה. וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין נִשְׁלַם הַמִּטָּה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, וְעַל-כֵּן זָכָה בִּנְיָמִין שֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, כִּי שָׁם נִתְתַּקֵּן וְנִתְקַשֵּׁר הַמֶּרְכָּבָה דִּקְדוּשָּׁה, כִּי שָׁם הָיְתָה הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְכָל עִנְיַן הַמֶּרְכָּבָה הַנֶּאֱמַר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ג, ט): “אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכוּ’ עַמּוּדָיו וְכוּ’ מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ” וְכוּ’. הַכֹּל קָאֵי עַל הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה לִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם חוֹתְכִין הֲלָכוֹת וּמִשָּׁם יוֹצֵא עִקַּר הַמִּשְׁפָּט אֱמֶת לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בִּנְיָמִין שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, זָכָה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֶרְכָּבָה דִּקְדוּשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זָכָה שֶׁמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה מִזַּרְעוֹ, כִּי עִקַּר מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁזַּרְעוֹ יַחֲרִימוּ אֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִבְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה מִבְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁאוּל שֶׁפָּגַם בָּזֶה עַל-כֵּן נִטְרַד מִמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה תָּלוּי בִּמְחִיַּת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי פְּגָם זֶה, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, שֶׁפָּגַם שָׁאוּל עַל-יְדֵי שֶׁהִשְׁאִיר אֶת אֲגָג וְאֶת מֵיטַב הַצֹּאן וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה בָּא הָמָן עֲמָלֵק וְרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁעֲמָלֵק הוּא תְּחִלַּת הַקִּלְקוּל וְסוֹף הַקִּלְקוּל, כִּי גַּם תְּחִלַּת הַקִּלְקוּל דְּהַיְנוּ פְּגַם הַמִּשְׁפָּט בָּא עַל-יְדֵי עֲמָלֵק עַל-יְדֵי שֶׁחָמַל עָלָיו שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַפְּגָם עַצְמוֹ בָּא הָמָן-עֲמָלֵק, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁחָמַל עָלָיו נַעֲשָׂה פְּגַם הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ לְהָמָן עֲמָלֵק לְהִתְגַּבֵּר בְּטֻמְאָה הַיָּדוּעַ (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם):

ח וְעַל-כֵּן הָמָן הָרָשָׁע “הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל” וְכוּ’ (אסתר ג, ז), כִּי גּוֹרָל הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁהוּא בֵּרוּר דְּבָרִים שֶׁמְּבָרֵר לְכָל אֶחָד מִשְׁפָּטוֹ וְדִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְכֵן הַגּוֹרָל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת בֵּרוּר דְּבָרִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח, יח): “מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל”. כִּי הַגּוֹרָל דִּקְדוּשָּׁה הוּא מְבָרֵר הַמִּשְׁפַּט אֱמֶת. וְעַל-כֵּן חֲלֻקַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי גּוֹרָל עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י, כִּי גּוֹרָל הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁמְּבָרֵר לְכָל אֶחָד מִשְׁפָּטוֹ וְחֶלְקוֹ. וְעַל-כֵּן הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, שֶׁיְּנִיקָתוֹ הָיָה מִבְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, עַל-כֵּן ‘הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל’ כְּדֵי לִפְגֹּם גּוֹרָל דִּקְדוּשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְהַגּוֹרָל נָפַל לוֹ בְּ”חֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר” (אסתר ג, ז), כִּי חָשַׁב מֵאַחַר שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט, דְּהַיְנוּ פְּגַם קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁנִּפְגַּם עַל-יְדֵי פְּגַם שָׁאוּל שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּשְּׁבָטִים שֶׁעִקַּר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה תָּלוּי בּוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם שָׁאוּל וְנִפְגַּם בְּחִינַת בִּנְיָמִין, בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כַּמּוּבָא. וְיֵשׁ בָּהֶם אַרְבַּע תְּקוּפוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה. וְעַל-כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהוּא הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, מֵחֲמַת שֶׁיְּנִיקָתוֹ הָיָה מִפְּגַם הַמֶּרְכָּבָה שֶׁנִּפְגַּם עַל-יְדֵי בִּנְיָמִין שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁעִקַּר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה תָּלוּי בּוֹ כַּנַּ”ל:

ט “וּמָרְדְּכַי יָדַע אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר” (שם ד, א) וְכוּ’, כִּי מָרְדְּכַי הָיָה בְּחִינַת תִּקּוּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי מָרְדְּכַי הָיָה רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים, כִּי הָיָה לוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל תַּלְמִידִים [כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה טז.)], וְעַל-יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים נִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל-יְדֵי הָרַבִּי אֱמֶת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’ (ברכות ז.), שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, [כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב].

וְעַל-כֵּן מָרְדְּכַי כְּשֶׁיָּדַע אֶת כָּל הַנַּ”ל שֶׁאֲחִיזַת הָמָן הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, עַל-כֵּן לָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי סִלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת מִמֶּנּוּ וְעָשָׂה דְּבָרִים פְּשׁוּטִים בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁיָּצָא בְּתוֹךְ הָעִיר וְזָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ נַעֲשָׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמַּשְׁלִיכִין כָּל הַחָכְמוֹת וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְבִישַׁת שַׂק וָאֵפֶר, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘וּמָרְדְּכַי יָדַע אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה’, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁלָּבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת ‘וּמָרְדְּכַי יָדַע אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה’, כִּי זָכָה לֵידַע כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם, כִּי “יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים” וְכוּ’ (קהלת ח, יד), הַיְנוּ בְּחִינַת ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’, וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל זֶה, בְּחִינַת ‘וּמָרְדְּכַי יָדַע אֵת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה’ – הַיְנוּ כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲפִילּוּ ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’, גַּם אֶת זֶה זָכָה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ‘וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר’ וְכוּ’:

י כִּי מָרְדְּכַי הוּא “מָר דְּרוֹר” (שמות ל, כג), ‘דְּרוֹר’ לְשׁוֹן ‘חֵרוּת’, בְּחִינַת יוֹבֵל, שֶׁהִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה. וּבִינָה מְקַנְּנָא בְּכוּרְסְיָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’. וְעַל-כֵּן מָרְדְּכַי זָכָה לְתַקֵּן כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כַּנַּ”ל, כִּי אֲחִיזַת מָרְדְּכַי הָיָה בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁהוּא סוֹד הִתְגַּלּוּת חָכְמָה סְתִימָאָה, שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה בְּעֵת הַשֵּׁנָה וְהַדּוּרְמִיטָא דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא בְּעֵת הַשֵּׁנָה, הַיְנוּ כְּשֶׁמְּסַלְּקִין כָּל הַחָכְמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אָז נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת חָכְמָה סְתִימָאָה, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחָכְמָה הַסְּתוּמָה וְנֶעְלָמָה מֵעֵין כֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשָּׂגַת ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’, כִּי זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל [וְעַיֵּן הֵיטֵב בִּפְרִי עֵץ חַיִּים בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל פּוּרִים וּבְדִבְרֵי רַבֵּינוּ הַנַּ”ל הֵיטֵב].

וְהָמָן הָרָשָׁע שֶׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל מָרְדְּכַי עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, הַיְנוּ פְּגַם ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן הָיְתָה עֲצָתוֹ לַעֲשׂוֹת עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי עָלָיו, כִּי רָצָה לִפְגֹּם בִּבְחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’ שֶׁמִּפְּגָם זֶה הָיְתָה אֲחִיזָתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ סוֹד הַגּוֹרָל שֶׁהִפִּיל, כִּי שָׁם הוּא שֹׁרֶשׁ הַגּוֹרָל, הַיְנוּ כִּי בַּבִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’, שָׁם הוּא סוֹד הַגּוֹרָל, כִּי מִשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְנוֹתְנִין לְכָל אֶחָד כְּפִי גּוֹרָלוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַגּוֹרָל שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּסוֹד הַיּוֹבֵל, בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה כַּמּוּבָא, וְאָז נִתְתַּקְּנִין ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’, וְאָז הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנַס לִפְנֵי וְלִפְנִים. וְאָז הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה מַטִּיל גּוֹרָל עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים “גּוֹרָל אֶחָד לַה’ וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל” (ויקרא טז, ח), כִּי מִשָּׁם וּלְמַטָּה מַתְחִיל אֲחִיזַת הַדִּין שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת עֲזָאזֵל וּצְרִיכִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז נִתְתַּקְּנִין ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’ לְתַקֵּן הַגּוֹרָל דִּקְדוּשָּׁה בְּחִינַת מִשְׁפָּט דִּקְדוּשָּׁה. וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי שֶׁמְּגָרְשִׁין מִשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ, דְּהַיְנוּ שָׂעִיר אֶחָד לַעֲזָאזֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאֵין רוֹצִין לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ אֶל הַקְדוּשָּׁה, דְּהַיְנוּ אֶל הַמֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, אָנוּ מוֹצִיאִין אוֹתָהּ לַחוּץ, כִּי אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ נוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ, דְּהַיְנוּ שָׂעִיר אֶחָד לַעֲזָאזֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱחָז אֶצְלֵנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם הַמִּשְׁפָּט חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי-זֶה.

וְעַל-כֵּן הָמָן שֶׁהָיָה נֶאֱחָז מִפְּגַם הַמִּשְׁפָּט מִפְּגַם הַגּוֹרָל עַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם שָׁאוּל וְרָצָה לְהַעֲלוֹת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן ‘הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל’, כִּי רָצָה לַהֲפֹךְ הַגּוֹרָל וְהַמִּשְׁפָּט עַל יִשְׂרָאֵל לְרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי שֶׁנִּפְגַּם הַמִּשְׁפָּט וְהַגּוֹרָל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עָשָׂה עֵץ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כִּי רָצָה לִשְׁלֹט בְּמָרְדְּכַי עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹבֵל, בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט חַס וְשָׁלוֹם נִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם עֲמָלֵק כַּנַּ”ל. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזָּכוּ בְּרַחֲמֵי ה’ לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל-יְדֵי מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, נִתְהַפְּכָה מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכַי, כִּי נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת ‘כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט’ וּמַה שֶּׁהָיָה נִפְגָּם נִתְתַּקֵּן, וְאָז נֶעֱקַר הָמָן עֲמָלֵק מִשֹּׁרֶשׁ אֲחִיזָתוֹ וְנִתְלָה עַל הָעֵץ הַגָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. כִּי מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ נֶעֱקַר וְנָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, כִּי נִתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט וְנִתְגָּרֵשׁ וְנִפְרַד מִשָּׁם הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלִיָּה שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ עַד רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁגָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּמִשָּׁם דַּיְקָא מוֹרִידִין וּמַפִּילִין אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִן הַקְדוּשָּׁה לְגַמְרֵי, הַיְנוּ מִבְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה הַמְלֻבָּשִׁין בְּכִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט שֶׁמִּשָּׁם רָצָה לִינֹק עַל-יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וּכְנֶגֶד זֶה עָשָׂה עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְעַתָּה שֶׁזָּכוּ לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ, כִּי נֶעֱקַר מִשָּׁם וְהוּרַד לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלִיָּה שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ עַד רֹאשׁ הָעֵץ וּמִשָּׁם מוֹרִידִין וּמַפִּילִין אוֹתוֹ כַּנַּ”ל, כְּדֵי לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל, וְכֵן נִתְהַפֵּךְ הַגּוֹרָל וְהַמִּשְׁפָּט לְרָעָה עַל זֶרַע עֲמָלֵק, הַכֹּל עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוֹרָל, וְאָז נֶעֶקְרוּ וְנִמְּחוּ הֵם עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַגּוֹרָל דַּיְקָא, כִּי נִתְתַּקֵּן הַגּוֹרָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים שֶׁנּוֹתְנִין בְּפוּרִים, כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִּבְחִינַת (תהלים צט, ד): “מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ”. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּמַּאֲמָר “אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים” (סימן ב), שֶׁצְּדָקָה הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בְּחִינַת (שם עה, ח): “כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים”, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן רָצָה הָמָן לְקַלְקֵל הַצְּדָקָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְרָצָה לִשְׁקֹל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף כְּנֶגֶד הַשְּׁקָלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יג:), כִּי כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה הָיְתָה לְהַגְבִּיר חַס וְשָׁלוֹם פְּגַם הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁזָּכוּ לְנַצְּחוֹ וּלְהַפִּילוֹ תִּקְּנוּ מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, הַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן צְדָקָה הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמּוּבָא. כִּי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל, וְאָז נִשְׁפָּע הַשֶּׁפַע אֶל מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת [כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל], שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁמַּשְׁפִּיעִין לְעָנִי וְאֶבְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נוּקְבָא, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה ‘דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, [כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר]:

יב וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים. “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר” (אסתר ח, טז) – ‘אֵלּוּ תְּפִלִּין’ (מגילה טז:). וְזֶה בְּחִינַת מִקְרָא מְגִלָּה. “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ” (אסתר ט, כז), ‘הֲדָר קִבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ’ (שבת פח.). “לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא” וְכוּ’ (מכילתא ויסע ב). “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר” (שמות יז, יד). “שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ” (שם טו, כה), הַיְנוּ עַל הַמַּיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִשְׁפָּט. “צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה” (ישעיה א, כז), “וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים” (שם יא, ד). “וִימֵי הַפּוּרִים לֹא יַעַבְרוּ” (אסתר ט, כח). וְ”עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר” (שם כו), כִּי זֶה עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַגּוֹרָל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (מגילה ז:) “חַיָּב אָדָם לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי”: