הלכות תפילת ערבית ב

עִנְיַן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם. דְּהַיְנוּ שְׁתַּיִם בַּיּוֹם וְאֶחָד בַּלַּיְלָה:

זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר ‘תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק’ לִקּוּטֵי חֵלֶק א סִימָן יט:

כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, בְּחִינַת חַוָּה אִשָּׁה. בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְעַל-כֵּן מִתְפַּלְּלִין שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם וְאֶחָד בַּלַּיְלָה. בִּבְחִינַת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. כִּי שְׁנַיִם מִקְרָא – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹם כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (שם סִימָן ג). וּכְנֶגֶד זֶה מִתְפַּלְּלִין שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, וְאֶחָד תַּרְגּוּם – זֶה בְּחִינַת לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה תַּרְדֵּמָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם. כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְהִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי הַתַּרְגּוּם הוּא פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה, וְהוּא בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. גַּם רֹב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּהַיְנוּ הַתַּלְמוּד נִתְקַן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (שם) וְעַל-כֵּן מִתְפַּלְּלִין תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה, כְּנֶגֶד בְּחִינַת אֶחָד תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, כִּי עִקַּר בִּנְיַן בְּחִינַת חַוָּה אִשָּׁה, הוּא עַל-יְדֵי תַּרְדֵּמָה, הַיְנוּ עִקַּר בִּנְיַן וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְיַעֲקֹב זָכָה לָזֶה דְּהַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי הַתַּרְגּוּם, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁנִּלְחַם וְהִכְנִיעַ אֲחִיזַת הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וּבֵרֵר הַטּוֹב מִשָּׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב בָּחִיר שֶׁבָּאָבוֹת וּמִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם פְּסוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּה שְׁלֵמָה, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי הַתַּרְגּוּם כַּמְבֹאָר שָׁם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר “כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי” (בראשית מט, ג), דְּהַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זָכָה לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם. הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית.

וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּצְאוּ מִיַּעֲקֹב, שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין רַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים אֻמִּין. וְעַל-כֵּן זָכָה לְהַעֲמִיד שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב. וְכָל זֶה הָעִקָּר עַל-יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה עוֹסֵק לְתַקֵּן וּלְבָרֵר הָעֵץ הַדַּעַת לְתַקֵּן פְּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמּוּבָא. כִּי הַשִּׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב וּלְהֵפֶךְ הַשִּׁבְעִים עֲמָמִין כֻּלָּם נֶאֱחָזִים בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הָעֵץ הַדַּעַת, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. וְעַל-כֵּן עִקַּר מִלְחֲמוֹת יַעֲקֹב הָיָה עִם חוֹתְנוֹ לָבָן הָאֲרַמִּי, כִּי לָבָן הָאֲרַמִּי הוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁלָּבָן קָרָא לוֹ “יְגַר שָׂהֲדוּתָא”, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלִינֹק מִן הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ “גַּלְעֵד”, כְּדֵי לְהַשְׁלִים לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַיֵּן שָׁם:

נִמְצָא שֶׁיַּעֲקֹב שֶׁעִקָּרוֹ לְתַקֵּן הָעֵץ הַדַּעַת, עַל-כֵּן הָיָה עוֹסֵק לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב לִבְנוֹת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת חַוָּה אִשָּׁה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לָקַח יַעֲקֹב אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת לָבָן דַּיְקָא. הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת חַוָּה אִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת לֵאָה וְרָחֵל, עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן כַּנַּ”ל. דְּהַיְנוּ שֶׁהִכְנִיעַ הָרַע וְהוֹצִיא הַטּוֹב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִבְנָה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת חַוָּה אִשָּׁה בְּחִינַת לֵאָה וְרָחֵל. וְעַל-כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְהֶעֱמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּלְבָרֵר הַטּוֹב, עַד שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִקַּח לֵאָה וְרָחֵל מִבֵּית לָבָן דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו “עִם לָבָן גַּרְתִּי” וְכוּ’ (בראשית לב, ד), כִּי יַעֲקֹב בָּרַח מֵעֵשָׂו לְלָבָן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ אֶת עֵשָׂו שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ רַע הַכּוֹלֵל, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיְּבַטֵּל יְנִיקָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם שֶׁמִּשָּׁם הֵם יוֹנְקִים וְיַעֲלֶה הַטּוֹב לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וַאֲזַי עֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע הַכּוֹלֵל מִמֵּילָא יִהְיֶה נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בָּרַח יַעֲקֹב לְלָבָן דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקֵּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם וַאֲזַי יִפֹּל עֵשָׂו מִמֵּילָא כַּנַּ”ל. וְזָכָה לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וְהוֹצִיא מִשָּׁם דַּיְקָא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ חַוָּה – אִשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר “אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים” – כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עֲמָמִין שֶׁכְּלוּלִים בְּשֶׁבַע, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת לָבָן מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֻצְרַךְ לַעֲבֹד לוֹ דַּיְקָא אוֹתָן הַשֶּׁבַע שָׁנִים, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לְבָרֵר הַטּוֹב מִתּוֹךְ הָרַע צְרִיכִין לַעֲבֹר שָׁם וְלִסְבֹּל גָּלוּת וְעַבְדוּת שֶׁלָּהֶם, וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לְשַׁבְּרָם וּלְהַכְנִיעָם, וַאֲזַי דַּיְקָא מְבָרְרִין הַטּוֹב מִשָּׁם.

וְעַל-כֵּן אַחַר גָּלוּת הַשֶּׁבַע שָׁנִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת שִׁבְעִים עֲמָמִין כַּנַּ”ל, אָז זָכָה לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת רָחֵל וְלֵאָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה מְצַפֶּה עַד שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְאָז כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, אָז נִתְחַזֵּק דַּעְתּוֹ וְהֵבִין שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם, עַד שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי-זֶה לְיוֹסֵף דְּהַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעַל-כֵּן אָמַר אָז “שַׁלְּחֵנִי” וְכוּ’. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא קכג:) שֶׁלֹּא הָיָה מִתְיָרֵא עוֹד מֵעֵשָׂו מֵאַחַר שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף שֶׁהוּא שְׂטָנוֹ וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא עַתָּה מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד אֶת יוֹסֵף עַל-יְדֵי רָחֵל בַּת לָבָן הָאֲרַמִּי. שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹנִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ל, כה) “כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף”, ‘רָחֵל’ דַּיְקָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהִיא בַּת לָבָן, כִּי בִּנְיָנָהּ מִתַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נוֹלַד יוֹסֵף בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. וְאָז בְּוַדַּאי לֹא נִתְיָרֵא עוֹד מֵעֵשָׂו שֶׁהוּא רַע הַכּוֹלֵל, כִּי הוּא נוֹפֵל מִמֵּילָא, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן תְּחִלַּת דִּבְרֵי יַעֲקֹב שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו הוּא “עִם לָבָן גַּרְתִּי”, ‘עִם לָבָן’ דַּיְקָא, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהִכְנִיעַ הָרַע מִשָּׁם וּבֵרֵר הַטּוֹב. וַאֲזַי עֵשָׂו נוֹפֵל מִמֵּילָא כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן” וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת טוֹבוֹת וַעֲשִׁירוּת שֶׁבֵּרֵר מִשָּׁם. וְעַל-כֵּן הָלַךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמִינוֹ. הַיְנוּ כִּי אִיתָא שֶׁעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים אֻמִּין. וְעַל-כֵּן הָלַךְ לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחַד הָרַע שֶׁל כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים אֻמִּין, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל יַעֲקֹב חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל יַעֲקֹב עַל-יְדֵי שֶׁהִכְנִיעַ אֶת לָבָן הָיָה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כַּנַּ”ל:

וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב דַּיְקָא תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, כִּי תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה הָיָה בְּחִינַת תִּקּוּנֵי יַעֲקֹב כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַרְבִית מְרֻמָּז בְּע’ רַבָּתִי שֶׁל ‘שְׁמַע’, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁ’חֲרִית מִ’נְחָה עַ’רְבִית כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עַרְבִית הִיא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם זוֹכִין לְהַכְנִיעַ הַשִּׁבְעִים עֲמָמִין וְלִזְכּוֹת לִבְחִינַת שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב כַּנַּ”ל. וְהוּא כְּנֶגֶד סֻכּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי בְּסֻכּוֹת מַכְנִיעִין הַשִּׁבְעִים אֻמִּין שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין כְּפָרֵי הֶחָג:

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כִּי תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת בְּחִינַת הֶתֵּר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת נֹגַהּ בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּמּוּבָא. כִּי חִיּוּב מִצְוָה וְאִסּוּר הֵם בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ וְהִפּוּכוֹ. אֲבָל הַהֶתֵּר וּרְשׁוּת הֵם בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם עֵץ הַדַּעַת כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲצוֹת. כִּי הַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם כִּי הִיא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וְעַל-כֵּן נֶחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם, כִּי חֲצוֹת לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה אָז הוּא בְּחִינַת אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא. וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂין מִצְווֹת וְתִקּוּנִים גַּם בַּחֲצִי לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה דְּהַיְנוּ תְּפִלַּת עַרְבִית וּקְרִיאַת שְׁמַע, וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. וְאָז מַכְנִיעִין הָרַע וּמְבָרְרִין הַטּוֹב, וְאָז זוֹכִין לַחֲצוֹת דְּהַיְנוּ לַחֲלֹק אֶת הַלַּיְלָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ חֲצוֹת לַיְלָה הָאַחֲרוֹנָה לְטוֹב גָּמוּר, וּלְהִכָּלֵל בַּיּוֹם, “וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר” (תהלים קלט, יב). כִּי מֵחֲצוֹת וָאֵילָךְ מִתְגַּלֶּה בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁהוּא אוֹר הַיּוֹם.

וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה נִזְהָר בַּחֲצוֹת, כִּי זֶהוּ שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲצוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זְמַן הַזִּוּוּג אַחַר חֲצוֹת, כִּי אָז נִבְנָה בְּחִינַת חַוָּה – אִשָּׁה עַל-יְדֵי תִּקּוּן עֵץ הַדַּעַת. שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי חֲצוֹת שֶׁהוּא שְׁבִירַת הַשֵּׁנָה שְׁבִירַת הַלַּיְלָה, בְּחִינַת שְׁבִירַת עֵץ הַדַּעַת. וַאֲזַי נִכְלָל בַּטּוֹב, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר. וְעַל-כֵּן מֵחֲצוֹת מִתְגַּלֶּה חֶסֶד אוֹר הַיּוֹם כַּנַּ”ל: