הלכות תפילת המנחה ג

זְמַן מִנְחָה אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת.

עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר ‘וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי’ (סימן סו), שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק וּלְבָרֵר הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחַ אֲוִירִי, וְהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְקֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת הַיָּדַיִם הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַהֲוָיָה, וְעִקַּר הַהֲוָיָה כְּשֶׁבָּא בְּחִינַת הָרוּחַ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם. וּבַתְּחִלָּה שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֶחָד, וְאָז הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְצָרִיךְ לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לִפְתֹּחַ וְלַחְתֹּךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיִּהְיֶה יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם הַנַּ”ל, רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא. בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִין יוּד בְּרֹאשׁ וְיוּד בְּסוֹף שֶׁבִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת ‘יאהדונהי’, וּבְאֶמְצַע שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת בְּחִינַת פַּתָח, בְּחִינַת (תהלים קמה, טז) “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ” – ‘יוּדֶיךָ’ (תיקו”ז דף ז:). שֶׁעַל-יְדֵי הָוָּאו בְּחִינַת הַפַּתָּח נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין הַיָּדַיִם בְּחִינַת הַיּוּדִין הַנַּ”ל. וְאָז הוּא בְּחִינַת הַבְּרִיאָה. בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

א וְזֶהוּ בְּחִינַת סֵדֶר הַיּוֹם. כִּי בַּלַּיְלָה בַּחֹשֶׁךְ בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וּמָארֵי דְּדִינִין אִתְעָרוּ, זֶהוּ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף. וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַחֲרוֹן אַף דְּהַיְנוּ הֶעָשָׁן בִּבְחִינַת (תהלים יח, ט) “עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ”. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי בְּחִינַת עָשָׁן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּלַּיְלָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַסֵּם כָּל מָארֵי דִּינִין כַּמּוּבָא. הַיְנוּ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עָשָׁן הַחֲרוֹן אַף הַנַּ”ל עַל-יְדֵי עֲשַׁן הַקָּרְבָּנוֹת. וְעַל-כֵּן הָיָה הֶעָשָׁן יוֹצֵא לְצָפוֹן כַּמּוּבָא, שֶׁשָּׁם כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין וְהַכַּעַס. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה א, יד): “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה”, בְּחִינַת כַּעַס כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא, י): “וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ”. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה בִּבְחִינַת (איוב לז, כב): “מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה”, כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק הַכַּעַס שֶׁבִּבְחִינַת סִטְרָא דְּצָפוֹן, נִמְשָׁךְ מִשָּׁם עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וַאֲזַי נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף וְנַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ רוּחַ אֲוִירִי דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהִיא מַלְכוּת דָּוִד שֶׁנִּתְגַּלֶּה בַּחֲצוֹת כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן הוּא רוּחַ צְפוֹנִית, כִּי נִתְגַּלֶּה מִצָּפוֹן דַּיְקָא מֵהִתְבָּרְרוּת הֶעָשָׁן וְהַכַּעַס שֶׁבַּצָּפוֹן כַּנַּ”ל. אַךְ בַּחֲצוֹת הוּא הַתְחָלַת הַהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. אֲבָל עֲדַיִן הוּא לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ, כִּי עֲדַיִן לֹא בָּא לִבְחִינַת הַהֲוָיָה לִבְחִינַת הַיָּדַיִם עַד אוֹר הַיּוֹם, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה הָרוּחַ הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת “יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר” יָד יָמִין וְיָד שְׂמֹאל. כִּי בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר (בראשית א, ב): “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ” – זֶה בְּחִינַת כַּעַס וְדִין בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הַנַּ”ל. וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִתְבָּרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְזֶה בְּחִינַת “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת” וְכוּ’ – ‘דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’ (זוהר ויחי דף רמ.) שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהִתְבָּרְרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהֶעָשָׁן הַנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר” – זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּמּוּבָא. הַיְנוּ שֶׁנִּמְשַׁךְ זֶה הָרוּחַ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם, וְאָז עִקַּר הַהֲוָיָה בְּחִינַת ‘יְהִי אוֹר’.

וְזֶהוּ “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב” וְעָמַד וּגְנָזוֹ לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה זֶה הָאוֹר עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה הָאוֹר הוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם” וְכוּ’ – זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁאַחַר-כָּךְ הוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְנִתְגַּלִּין בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וְסוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה כַּיָּדוּעַ. וּמִתְּחִלָּה הָיוּ מְעֹרָבִין כִּי בִּתְחִלָּה הֵם אֶחָד, וְאַחַר-כָּךְ נִבְדָּלִין וְנִפְתָּחִין כַּנַּ”ל. עַיֵּן בְּהַמַּאֲמָר הַנַּ”ל הֵיטֵב. וַאֲזַי הוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נֶאֱמַר “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר” וְכוּ’ כִּי אֲזַי הוּא עִקַּר הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה (ונתגלין הימים) [וְהִתְגַּלּוּת הַיָּדַיִם] עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘וַיַּבְדֵּל’, דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת ‘יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר’ אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מַנִּיחִין אָז תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל בְּחִינַת הַיָּדַיִם שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ”ל. וְעִקַּר הַתְּפִלִּין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא ד’ דְּאֶחָד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ וְגַם תְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ב), כִּי עִקַּר כְּלֵי זַיִן שֶׁל מָשִׁיחַ הִיא הַתְּפִלָּה. וְהִנֵּה בְּאוֹר הַיּוֹם בְּשַׁחֲרִית כָּל זְמַן שֶׁאֵין מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בְּחִינַת יוּד בַּסּוֹף, עֲדַיִן הִיא בְּחִינַת קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּצְרִיכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה אַחַר חֲצוֹת, וְנִמְשֶׁכֶת כָּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת אַחֲרוֹנוֹת, כִּי אַחַר חֲצוֹת מִשֶּׁיִּנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב צְרִיכִין לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַלַּיְלָה בִּבְחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּבְחִינַת הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בֵּין שַׁחֲרִית לְעַרְבִית בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, בֵּין בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ”ל. וְהִיא בִּבְחִינַת פַּתָּח שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַיּוּדִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זְמַנָּהּ כָּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת, כִּי עַל-יְדֵי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, כִּי עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַדִּינִים הִיא בִּשְׁעַת שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז הֵם מְקַטְרְגִין כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה שֶׁאָמְרוּ “מָה אֱנוֹשׁ” וְכוּ’. וְגַם מִתְעוֹרְרִין לִינֹק גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם מִן הַקְּדֻשָּׁה מֵאַחַר שֶׁהַקְּדֻשָּׁה נִשְׁתַּלְשְׁלָה וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם רַבֵּינוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִנְּפִילַת חִתּוּךְ וּפְתִיחוּת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (תהלים פח, ו) “וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ” עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פֶּתַח הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁעַת מִנְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אֵין קְרִיאַת שְׁמַע בְּמִנְחָה רַק בְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כִּי עִקַּר בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל פִּי שְׁנַיִם שְׁתֵּי הַיּוּדִין כַּנַּ”ל. הוּא רַק בִּבְחִינַת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ”ל. וְהֵם בְּחִינַת הַקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁבְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית שֶׁהִיא ד’ דְּאֶחָד כַּנַּ”ל, בְּחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל ד’ שֶׁהִיא יוּד, הַיְנוּ שְׁתֵּי הַיּוּדִין הַנַּ”ל. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין צְרִיכִין רַק לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּבְחִינַת פַּתָּח, בְּחִינַת ‘פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה נַעֲשֶׂה רַק עַל-יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת פֶּתַח, בִּבְחִינַת (שם נא, יז) “אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח”, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת ‘פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ’ וְכוּ’ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין וּמִתְפַּלְּלִין שֶׁיִּפְתַּח אֶת יָדוֹ וְיַשְׂבִּיעֵנוּ מֵרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בְּמִנְחָה צְרִיכִין רַק לִתְפִלָּה כַּנַּ”ל:

ב וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:) ‘לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה’ וְכוּ’, כִּי אֵלִיָּהוּ הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אָז הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל-כֵּן הִתְפַּלֵּל מִנְחָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר אֲחִיזָתָם מִשָּׁם כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת ‘וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הִתְגַּבֵּר אֵלִיָּהוּ וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה כְּתִקּוּנוֹ, כְּדֵי לְהַכְנִיעָם בְּשָׁרְשָׁם. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁעַת מִנְחָה הִכְנִיעָם כַּנַּ”ל. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ דַּיְקָא, כִּי פִּי שְׁנַיִם הַנַּ”ל נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-ב ב, ט) “וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ” וְכוּ’ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ. כִּי עַל יָדוֹ נִתְגַּלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ. וְעַל-כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה לְבַשֵּׂר גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, לְגַלּוֹת מַלְכוּת מָשִׁיחַ. וְעַל-כֵּן אֵלִיָּהוּ דַּיְקָא נִזְהַר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה וְנַעֲנָה, כִּי מִנְחָה הִיא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהִתְגַּלּוּת הַיָּדַיִם וְהַיּוּדִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

כִּי מִנְחָה הִיא בִּבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּרִיאַת הָעוֹלָם. כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וְעַל-כֵּן אָז דִּינָא שָׁלְטָא שֶׁהִיא בְּחִינַת יִצְחָק. וְהִיא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא [הָעוֹלָם]. נִמְצָא שֶׁמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת הַבְּרִיאָה. בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל: