עַל-פִּי הַמַּאֲמָר “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” שֶׁל רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר:
וְהַיּוֹצֵא מִשָּׁם בְּקִצּוּר שֶׁעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁל זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי. וַאֲזַי נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ דְּהַיְנוּ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִשָּׁם. וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם-טוֹב שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁהוּא מֵצַח הָרָצוֹן שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה וְכוּ’. כִּי נִכְנָע קוֹל שַׁאֲגוֹת הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה. וְעַל-יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע הַחֶסֶד, וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ וַאֲזַי נִתְקַיֵּם (ישעיה סא, ה) “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם:
א וְזֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְנִכְנָע חָכְמַת הַטֶּבַע, כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע. כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר כַּמָּה פְּעָמִים (בלקוטי מוהר”ן סימנים ז, ט, רטז). נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּחִינַת יוֹם-טוֹב. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁהֵם הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. כִּי יָדוּעַ שֶׁשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים פֶּסַח שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְכֵן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵם גַּם כֵּן כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית יִצְחָק תִּקֵּן מִנְחָה וְכוּ’. כִּי שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁהֵם הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵת רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט, יד): “וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן”. כִּי עֵת רָצוֹן הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כַּמּוּבָא. וַאֲזַי יֵשׁ כֹּחַ לְהַתְּפִלָּה, וְהַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן. כִּי עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, הֵם בָּאִים מֵחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חַיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כַּמּוּבָא. וּכְנֶגְדָּם כֶּלֶב חֲמוֹר נֵץ, שֶׁהֵם חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת הַתְּפִלָּה בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, הֵם הַחַיּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִין בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁכּוֹפְרִין בָּרָצוֹן כַּמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם.
כִּי עִקַּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה הֵם עַל-יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר (עַיֵּן לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד). נִמְצָא שֶׁמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת נִמְשָׁכִין רַק מִן הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁכּוֹפְרִין בָּרָצוֹן שֶׁזֶּהוּ הֵפֶךְ הַתְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל, וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתְּפִלָּה הֵם עַל-יְדֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה וְכוֹפְרִין בָּרָצוֹן כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה הֵם הֵם הַחַיּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִין בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן מֵצַח הָרָצוֹן וְאָז נִכְנָעִין חַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּמְבֹאָר שָׁם, וְעַל-כֵּן אָז הוּא עֵת רָצוֹן וְנִתְקַבְּלִין אָז כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, עַל-יְדֵי שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם אָז כָּרָאוּי בְּלִי תַּעֲרֹבֶת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַפּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכְּשֶׁהַתְּפִלָּה זַכָּה בְּלִי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אֲזַי נִתְקַבֶּלֶת בְּוַדַּאי וְעוֹלָה לְרָצוֹן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.
[אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם תְּפִלַּת הַצַּדִּיק שֶׁהִיא זַכָּה לְגַמְרֵי, לִפְעָמִים אֵין נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (וירא קה:) ‘זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא שָׁמַע’, אַף-עַל-פִּי-כֵן תְּפִלַּת הַצַּדִּיק עוֹשָׂה רֹשֶׁם בְּוַדַּאי וּמְקֻבֶּלֶת לְרָצוֹן בְּוַדַּאי. רַק שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ מְבִינִים דַּרְכֵי ה’].
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה לְכַוֵּן הָעֵת רָצוֹן, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן. וְאָז נִכְנָעִין הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וְנִכְנָעִין מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וְאָז הַתְּפִלָּה צַחָה וּנְקִיָּה וְזַכָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הִיא מְקֻבֶּלֶת לְרָצוֹן לְפָנָיו כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (ברכות לד:): ‘אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל וְאִם לָאו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף’, ‘מְטֹרָף’ דַּיְקָא – בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י ‘מְטֹרָף – לְשׁוֹן טוֹרְפִין תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו’. כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הָיָה מֵבִין בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהָיְתָה זַכָּה בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם תַּעֲרֹבֶת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְעַל-כֵּן בְּעֵת שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ הִתְגַּבְּרוּת חַיּוֹת רָעוֹת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְזֶה הָיָה יוֹדֵעַ עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו וְהַדְּבָרִים מְרֻצִּים וְנֶאֱמָרִים מִפִּיו כַּסֵּדֶר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה בִּלְבּוּל אֵין הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה בַּפֶּה. וְעַל-כֵּן הָיָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא מֵבִין כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו כָּרָאוּי, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ הִתְגַּבְּרוּת הַחַיּוֹת רָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתְּפִלָּה. כִּי גַּם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל יֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה בִּתְפִלָּתוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּדַקּוּת גָּדוֹל. וְזֶהוּ ‘אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי’ וְאֵין לִי שׁוּם עִכּוּב וּמְנִיעָה בְּהַתְּפִלָּה, וְזֶה מוֹרֶה שֶׁמִּתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן וְנִכְנָעִין חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַתְּפִלָּה, אֲזַי ‘יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל’. כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן אֲזַי הִיא עֵת רָצוֹן, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת. וְאִם לָאו, שֶׁ’אֵין הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה בְּפִיו’, זֶה מוֹרֶה שֶׁאֵין עֵת רָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים. וְזֶהוּ ‘יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף’, ‘מְטֹרָף’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן. וַאֲזַי נִתְגַּלָּה מֵצַח הָרָצוֹן, וְאָז הוּא עֵת רָצוֹן, וְאָז הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן” כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לב:) עַל חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וְשָׁעָה אַחַת בִּתְפִלָּתָם וְכוּ’ וְהִקְשׁוּ ‘מְלַאכְתָּן מָתַי נַעֲשֵׂית?’ וְכוּ’. וְתֵרְצוּ ‘מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הָיוּ תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת’. הַיְנוּ עַל-פִּי הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל. פֵּרוּשׁ כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲסִידִים וְהָיוּ שׁוֹהִין כָּל כָּךְ בִּתְפִלָּתָם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת מֵאֵלֶיהָ, וְאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וְעַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל-יְדֵי הַיִּרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד. וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם: “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם” וְכוּ’ כַּמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁאֵלּוּ הַחֲסִידִים עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת מֵאֵלֶיהָ. כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם “וְעָמְדוּ זָרִים” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת יִרְאָה, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה:
ב וְהִנֵּה הַיּוֹצֵא לָנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת מֵצַח הָרָצוֹן, שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. כִּי עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הַכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן שֶׁמֵּהֶם בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כַּנַּ”ל. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִתְגַּבֵּר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי בְּשַׁעְתָּא דְּמִנְחָה דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים מִשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ”ל שֶׁהֵם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם בְּעֵת שְׁלִיטַת הַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ בְּמִנְחָה, כִּי מִשָּׁם אֲחִיזָתָם כַּנַּ”ל. כִּי אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן הֵם בִּבְחִינַת רֹגֶז שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָרָצוֹן. בְּחִינַת (איוב יד, א) “קְצַר יָמִים שְׂבַע רֹגֶז”, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. כִּי הֵם בְּחִינַת רֹגֶז, כִּי אֲחִיזָתָם מֵרֹגֶז וְדִינִים חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים בְּשֵׁם חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָרֹגֶז שֶׁבָּהֶם.
נִמְצָא שֶׁבַּמִּנְחָה שֶׁאָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, אָז צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר נֶגֶד הַחַיּוֹת רָעוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹגֶז כַּנַּ”ל. גַּם עִקַּר יְנִיקַת הַחַיּוֹת רָעוֹת הוּא מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע כַּמְבֹאָר שָׁם. וּמֵצַח הַנָּחָשׁ יוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר כְּשֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵינָם מוֹסִיפִים קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁהֵם מַזְקִינִים. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר-כָּךְ. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם יָמָיו שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ וּמַזְקִין, מֵאֵלּוּ זִקְנֵי הַדּוֹר יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב. וְכַאֲשֶׁר נִסְתַּכֵּל נִמְצָא שֶׁעִקַּר יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר הוּא עִקַּר בִּשְׁעַת מִנְחָה שֶׁהִיא לְעֵת פְּנוֹת הַיּוֹם, וְאָז הַיּוֹם עוֹלֶה לְמַעְלָה. וּמִי שֶׁהוֹסִיף קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה הַיּוֹם שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים הַנַּ”ל, שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּפָגְמוּ אֶת הַיּוֹם, מִזֶּה מִתְגַּבֵּר מֵצַח הַנָּחָשׁ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹגֶז. נִמְצָא שֶׁעִקַּר יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל הוּא בְּמִנְחָה, שֶׁאָז פָּנָה הַיּוֹם שֶׁלָּהֶם בְּחֹשֶׁךְ וּפָגַם בְּלִי קְדֻשָּׁה וּמִזֶּה הוּא יְנִיקָתָם כַּנַּ”ל. וְאֶפְשָׁר מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא בְּמִנְחָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הַיּוֹם פָּנָה, וַאֲזַי עוֹלִין כַּמָּה יָמִים פְּגוּמִים שֶׁל זִקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל, וּמִזֶּה מִתְגַּבְּרִים דִּינִים חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ שֶׁיּוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ מֵאֵלּוּ הַיָּמִים פְּגוּמִים כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹגֶז הֵפֶךְ הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּמִנְחָה שְׁלִיטַת הַדִּינִים בְּחִינַת רֹגֶז. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה לְכַוֵּן בָּהּ מְאֹד, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל שֶׁמִּתְגַּבְּרִין אָז כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר לִרְאוֹת לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת אָז דַּיְקָא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן עֵת רָצוֹן הוּא בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז הָיְתָה הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין גַּם בְּחֹל בַּמִּנְחָה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל לְעוֹרֵר וּלְגַלּוֹת בַּמִּנְחָה דַּיְקָא שֶׁל חֹל אֶת הָעֵת רָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין הַקָּשֶׁה בְּחִינַת הָרֹגֶז שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּמִּנְחָה כַּנַּ”ל.
וּמִנֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּמִּנְחָה דַּיְקָא שֶׁאָז מִתְעוֹרֵר דִּין קָשֶׁה וְרֹגֶז חַס וְשָׁלוֹם, אָז דַּוְקָא נִמְתָּק הַדִּין וְהָרֹגֶז עַל-יְדֵי הָעֵת רָצוֹן שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִשַּׁבָּת לִימֵי הַחֹל כַּנַּ”ל. אַךְ לָזֶה צְרִיכִין צְדָקָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.
וְעַתָּה נָכוֹן וּמְתֻקָּן מְאֹד תְּמִיהַת הַפּוֹסְקִים שֶׁתָּמְהוּ לָמָּה קָרְאוּ תְּפִלָּה זוֹ דַּיְקָא בְּשֵׁם ‘מִנְחָה’ הֲלֹא גַּם בַּבֹּקֶר הִקְרִיבוּ מִנְחָה, כַּמּוּבָא בְּמָגֵן אַבְרָהָם (סימן רלב). וְהַשְׁתָּא נִיחָא שַׁפִּיר, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי וְיָפֶה לִקְרוֹת תְּפִלָּה זוֹ בְּשֵׁם מִנְחָה, עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן תְּפִלָּה זוֹ הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל יָדָהּ נִתְתַּקֵּן פְּגַם זִקְנֵי הַדּוֹר. וַאֲזַי נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִשָּׁם. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת בְּשֵׁם ‘מִנְחָה’ שֶׁהִיא בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת (מַלְאָכִי ג, ג) “מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם עַיֵּן שָׁם כִּי בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לִצְדָקָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּה זוֹ כַּנַּ”ל:
ג וְזֶה שֶׁהֵבִיא שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָֹו (בראשית לג, י) “וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. כִּי עֵשָׂו הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל. וְהוּא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן בְּחִינַת פָּנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד, ו) “מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה”. וּפָנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו, כו) “יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ” וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעִקַּר יְנִיקַת עֵשָׂו הוּא מִיִּצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן מִנְחָה. כִּי אֲחִיזַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא מִבְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּנַּ”ל. וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְעוֹרֵר הַדִּין שֶׁל מִנְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק הַנַּ”ל. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה מְבֹאָר שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ פְּגָם חַס וְשָׁלוֹם מִתְעוֹרֵר הַדִּין שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וּמִשָּׁם מִתְגַּבְּרִין שְׁאָר הַדִּינִים, כִּי כֻּלָּם נֶאֱחָזִים וּמְקַבְּלִין מִדִּין שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז, א) “וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק”, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם הַדִּין שֶׁל יִצְחָק עַל-יְדֵי זִקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַדִּינִים שֶׁל מִנְחָה כַּנַּ”ל, אֲזַי “וַיִּקְרָא לְעֵשָׂו” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁאֲזַי חַס וְשָׁלוֹם מְחַיֵּב הַדִּין הַקָּדוֹשׁ לִתֵּן יְנִיקָה לְעֵשָׂו שֶׁהוּא מֵצַח הַנָּחָשׁ מִפְּגַם זִקְנֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל. כִּי יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ”ל, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מוֹדִיעַ זֹאת לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל, וּמְזָרְזוֹ שֶׁיַּקְדִּים לְפַיֵּס הַדִּין עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁיִּתֵּן לֶאֱכֹל לָעֲנִיִּים שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַדִּינִים כַּמּוּבָא. וּמִי שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם צְדָקָה וּמַאֲכִילָן בָּזֶה מְפַיֵּס הַדִּין.
וְזֶהוּ שֶׁמְּזָרֶזֶת הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת רִבְקָה אֶת יַעֲקֹב לֵילֵךְ אֶל הַצֹּאן שֶׁהֵם צֹאן קֳדָשִׁים, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, וְלִקַּח מֵהֶם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים לַעֲשׂוֹת אוֹתָם מַטְעַמִּים לְיִצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין – דְּהַיְנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקָה לִתֵּן לַעֲנִיִּים שֶׁהֵם מָאנִין תְּבִירִין שֶׁנֶּאֱחָזִין בָּהֶם הַדִּינִים, שֶׁעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶם מְפַיְּסִין הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. וַאֲזַי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁהִתְמִיהַּ יִצְחָק כְּשֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב “כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי” וְתָמַהּ וְאָמַר “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” וְכוּ’. כִּי בְּוַדַּאי הָיָה פֶּלֶא גָּדוֹל בְּעֵינֵי יִצְחָק, כִּי עֵשָׂו הָיָה רוֹצֶה עַתָּה לִינֹק וּלְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הָרָצוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְעַכְשָׁו הוּא שׁוֹמֵעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ ‘כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ’ וְכוּ’, שֶׁתּוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת בַּה’ יִתְבָּרַךְ. עַל-כֵּן אָמַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק עַל-יְדֵי רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מִקְרֶה וְסִבָּה עַל-פִּי טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁנִּמְתַּק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק וְנִתְגַּבֵּר יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, אֲזַי קִבֵּל הַבְּרָכוֹת. וְזֶהוּ שֶׁבֵּרְכוֹ “וְיִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל עַד שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה. וְזֶה “יַעַבְדוּךָ עַמִּים” בְּחִינַת ‘וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם’ וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת עֵשָׂו וְנִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁפָּע הַחֶסֶד, וְאָז נִתְקַיֵּם ‘וְעָמְדוּ זָרִים’ וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכוּ’ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ’, הַיְנוּ רֹב הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד בְּלִי מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כְּלָל, רַק ‘יַעַבְדוּךָ עַמִּים’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ‘אֱלֹהִים’ ‘וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים’, כִּי הַחֶסֶד צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָרָצוֹן כַּמְבֹאָר שָׁם. וֶ’אֱלֹהִים’ – בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מב, יח) “אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא”:
ד וְעַל-כֵּן אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב כְּנֶגֶד עֵשָׂו אָמַר לוֹ “וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי” וְכוּ’, רָמַז לוֹ שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת (ישעיה ס, יז) “וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה” שֶׁהִיא בְּחִינַת מִנְחָה כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה הָיָה לְתַקֵּן וּלְהַכְנִיעַ יְנִיקַת עֵשָׂו שֶׁיּוֹנֵק מִבְּחִינַת מִנְחָה בְּחִינַת יִצְחָק כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן הוּא נוֹתֵן בְּחִינַת צְדָקָה לְתַקֵּן זֹאת כַּנַּ”ל:
ה וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:) ‘לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר’ וְכוּ’, כִּי אֵלִיָּהוּ רָצָה אָז לְהַכְנִיעַ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּיָמָיו. וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כִּי תָּלוּ הַכֹּל בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם. עַל-כֵּן הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹתָם לְמַטָּה. נִמְצָא שֶׁאֵלִיָּהוּ הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁתּוֹלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וּלְגַלּוֹת כִּי “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים”, שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת עַל-יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגֶד אֵלִיָּהוּ הָיוּ מִתְגַּבְּרִים וּמִתְחַזְּקִים עַד עֲלוֹת הַמִּנְחָה, כִּי סָבְרוּ שֶׁעַל-יְדֵי מִנְחָה יִהְיֶה לָהֶם יְנִיקָה וְהִתְגַּבְּרוּת חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. אַךְ אֵלִיָּהוּ הָיָה מַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה. וְעַל-כֵּן הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם דַּיְקָא בַּמִּנְחָה. כִּי כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין שֶׁל מִנְחָה נַעֲשֶׂה אָז בְּחִינַת עֵת רָצוֹן כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן “וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה” אָז דַּיְקָא “וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ” וְכוּ’ (מלכים-א יח, לו). וְהִתְפַּלֵּל וְגִלָּה הָרָצוֹן עַל-יְדֵי הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אָז. וְאָז עָנוּ וְאָמְרוּ כֻּלָּם “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל עַל-יְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד עַל-יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ הַשַּׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ. וְכָל זֶה הָיָה עוֹשֶׂה אֵלִיָּהוּ בַּמִּנְחָה דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה יָכֹל לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְעֵת רָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת (שם יז, ד): “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ” כַּמְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם.
וְאֵלִיָּהוּ שֶׁזָּכָה לִבְחִינָה זוֹ, כִּי בְּאֵלִיָּהוּ נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ’ סָמוּךְ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַנַּ”ל. כִּי אַחַר מַעֲשֶׂה זוֹ שֶׁהָיָה נִסְתָּר וְהָעוֹרְבִים כִּלְכְּלוּהוּ הָלַךְ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְאָז הִכְנִיעַ עוֹבְדֵי הַבַּעַל הַנַּ”ל. עַל-כֵּן הָיָה כֹּחַ בְּאֵלִיָּהוּ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְרָצוֹן כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי’ וְכוּ’. כִּי ‘מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא’. וּמֵאַחַר שֶׁזָּכָה לַהֲפֹךְ אֶת אַכְזָרִיּוּת הָעוֹרֵב לְרַחֲמִים לְכַלְכֵּל אוֹתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ גַּם כֵּן לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְרָצוֹן, עַד שֶׁהַכֹּל הוֹדוֹ וְאָמְרוּ ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ כַּנַּ”ל:
