עִנְיַן הֲטָבַת חֲלוֹם
הֲטָבַת חֲלוֹם נִתְקַן בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי הַחֲלוֹם עַל-יְדֵי הַתַּרְדֵּמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְדֶרֶךְ שָׁם עוֹלִין לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה. עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר “תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק” בְּסִימָן יט, וְעַל-כֵּן מְטִיבִין אוֹתָם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּדֵי לְתַקֵּן בְּחִינַת הַחֲלוֹם בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה הַנַּ”ל, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה כִּי בְּחִינַת תַּרְגּוּם הוּא מְמֻצָּע בֵּין טוֹב וָרָע וּמְעֹרָב מֵהֶם כַּנַּ”ל:
וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא נִכְלָל בַּטּוֹב דְּהַיְנוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נה:) “כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַפֶּה”, כִּי הַחֲלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁמַּמְשִׁיכִין אוֹתוֹ כֵּן נַעֲשֶׂה וְנִכְלָל שָׁם, עַל-כֵּן הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַפֶּה שֶׁל הַפּוֹתֵר, שֶׁאִם פּוֹתֵר אוֹתוֹ לְטוֹב אֲזַי נִכְלָל בַּטּוֹב וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר הַחוֹלֵם וְהַמְטִיבִין ‘חֶלְמָא טָבָא’ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ לוֹמַר שֶׁהַחֲלוֹם הוּא בִּבְחִינַת טוֹב וְנִכְלָל בַּטּוֹב בִּבְחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲלוֹם לִבְחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא הַטּוֹב:
וְזֶה שֶׁמִּתְעַנִּין עַל הַחֲלוֹם, כִּי הַחֲלוֹם בָּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְעַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית יוֹצְאִין מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם. כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר “דִּרְשׁוּ” בְּסִימָן לז:
גַּם הַחֲלוֹם בָּא עַל-יְדֵי מַאֲכָלִים כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ עִנְיָן זֶה קְצָת, וְעַל-כֵּן מִתְעַנִּין לְהַכְנִיעַ תַּאֲוַת אֲכִילָה לְתַקֵּן פְּגַם הַמַּאֲכָלִים:
