הלכות ברכת הודאה ב

אַרְבָּעָה חַיָּבִין לְהוֹדוֹת. חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, וְיוֹרְדֵי הַיָּם וְכוּ’, וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת, וּמִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וְסִימָנָךְ: וְכָל הַ’חַיִּים’ יוֹדוּךָ וְכוּ’ (או”ח ריט):

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים’ הַמְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה (ליקוטי מוהר”ן ז) עַיֵּן שָׁם. כִּי אֱמוּנָה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת נִסִּים, הוּא רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁאָמַר: “בַּמֶּה אֵדַע” (בראשית טו, ח), עַל-יְדֵי-זֶה יָרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְגָלוּת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה וְכוּ’. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת (שיר השירים ד, ח): “תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה” וְכוּ’. אֲבָל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי אֱמֶת, כִּי ‘צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה’ (זוהר בלק קצח:). וְעִקַּר הָאֱמֶת זוֹכִין רַק עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֲצָתָם שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה ב, כא): “כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת”, בְּחִינַת תַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי מִצְוַת צִיצִית זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵעֲצַת רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נִאוּף וְכוּ’, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה מִנִּאוּף. וְעַל-כֵּן זוֹכִין עַל-יְדֵי צִיצִית לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת ‘כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת’, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל עַיֵּן שָׁם:

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הוֹדָאוֹת הַנִּסִּים, כִּי צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ לַה’ עַל הַנִּסִּים כְּדֵי לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם, וּבְרַחֲמָיו שִׁנָּה הַטֶּבַע וְעָשָׂה עִמּוֹ נֵס, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, כִּי נִסִּים, בְּחִינַת תְּפִלָּה, הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, כִּי כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה נֵס וּמוֹדִין לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אֱמוּנָה בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה וְזוֹכִין לָצֵאת מִן הַגָּלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת כְּנֶגֶד אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, כִּי עַל-יְדֵי אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת. כִּי עִקַּר הַגָּלוּת עַל-יְדֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַיְנוּ עַל-יְדֵי הוֹדָאוֹת הַנִּסִּים עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל. כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת ד’ דְּאֶחָד. וְעַל-כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף נה:). הַיְנוּ כִּי עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא ד’ דְּאֶחָד, הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ד’ צִיצִיּוֹת שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי ד’ צִיצִיּוֹת זוֹכִין לְהִתְקָרְבוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד’, בְּחִינַת ‘כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת’, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה עַל יָדוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לַגְּאֻלָּה וְיוֹצְאִין מִן הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, אַרְבָּעָה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, הֵם בִּבְחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה עַל פְּגַם אֱמוּנָה כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְכֵן כָּל הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם (ב”ר טז, ד) וְכֻלָּם בָּאִים עַל פְּגַם אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וִיצִיאַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת נִסִּים, בְּחִינַת תְּפִלָּה, אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, כִּי עַל-יְדֵי הַהוֹדָאָה בְּחִינַת תְּפִלָּה מְפַרְסְמִין וּמְגַלִּין הַנֵּס בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת (שמות יד, לא): “וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ”, וְכַנַּ”ל. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁל אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת. כִּי יָצְאוּ מִן הַגָּלוּת וּשְׁבִי מִצְרַיִם – זֶה בְּחִינַת מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְיָצָא. וְכֵן נִצְּלוּ מִמַּחֲלוֹת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו, כו): “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ” – זֶה בְּחִינַת הַנֵּס וְהַהוֹדָאָה שֶׁל חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא. וְכֵן הָיוּ יוֹרְדֵי הַיָּם וְעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל קְרִיעַת יַם-סוּף. וְכֵן הָיוּ הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת. נִמְצָא שֶׁבִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל הָאַרְבָּעָה נִסִּים שֶׁל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת. וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם-סוּף הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, בִּבְחִינַת (שם יט, ד): “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים” – ‘דָּא כַּנְפֵי מִצְוָה’ בְּחִינַת צִיצִית (רש”י במדבר טו, מא). וְכֵן קְרִיעַת יַם-סוּף אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ[1] שֶׁהָיָה בִּזְכוּת אַרְבָּעָה כַּנְפוֹת, כִּי הַיָּם רָאָה זְכוּת אַרְבָּעָה כַּנְפוֹת שֶׁל צִיצִית וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְקַע מִפְּנֵיהֶם. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַנִּסִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה תְּפִלָּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָרָשַׁת צִיצִית וְאָנוּ אוֹמְרִים פָּרָשַׁת צִיצִית בְּכָל יוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע בִּשְׁבִיל לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם (ברכות יב:). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: לָמָּה תָּפְסוּ פָּרָשַׁת צִיצִית דַּיְקָא הֲלֹא יֵשׁ כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁנִּזְכָּר בָּהֶן יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְגַם לָמָּה סָמְכוּ פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁהִיא זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לִקְרִיאַת שְׁמַע? אַךְ עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁעַל-יְדֵי צִיצִית זוֹכִין לְהִתְקָרְבוּת הַצַּדִּיק שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה עַל יָדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּחִינַת אֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי צִיצִית כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים פָּרָשַׁת צִיצִית דַּוְקָא בִּשְׁבִיל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְסוֹמְכִין אוֹתָהּ לִקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (או”ח שם ג): ‘צָרִיךְ לְאוֹדוּיֵי בְּאַפֵּי עֲשָׂרָה וּתְרֵין מִנַּיְהוּ רַבָּנָן’, כִּי ‘אַכָּל בֵּיהּ עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא’ (סנהדרין לט.), וְהַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ (זוהר ויקרא טז.). וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ תְּרֵין מִנַּיְהוּ רַבָּנָן, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי הָרַבָּנָן שֶׁהֵם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה שֶׁמֵּהֶם מְקַבְּלִים עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת תַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת’, בְּחִינַת צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה עַל יָדָם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה תְּרֵין מִנַּיְהוּ רַבָּנָן, כִּי עִקַּר פִּרְסוּם הַנֵּס שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁם), כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַנִּסִּים הוּא עַל-יְדֵי תּוֹרַת אֱמֶת, עַל-יְדֵי תַּרְיַ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְיתָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְכִין כְּשֶׁבָּאִין לְמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס ‘בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה’ (או”ח ריח, ד), כִּי צְרִיכִין לְהַזְכִּיר בְּחִינַת מָקוֹם, כִּי עִקַּר שֵׁם מָקוֹם הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח, יא): “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם”, בְּחִינַת (שם כב, ג ט): “אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים”. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ב”ר סח, ט). וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי ‘הַדָּר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַ’ (כתובות קי:). וְעַל-כֵּן נִקְרְאָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת מָקוֹם. וְשָׁם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַנִּסִּים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ: ‘בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה’, ‘בַּמָּקוֹם’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַנֵּס עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְכָאן, כִּי כָּל הַנִּסִּים נִמְשָׁכִין מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַנִּסִּים, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נִסִּים, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל:

[1] יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי שְׁמוֹת רֶמֶז רלד בְּשֵׁם מִדְרַשׁ אַבְכִּיר.