הלכות ברכת הודאה א

אַרְבָּעָה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת וְכוּ’. וְסִימָנָךְ וְכָל הַ’חַיִּים’ יוֹדוּךָ סֶלָה – ח’וֹלֶה יִ’סּוּרִים [הַיְנוּ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים] יָ’ם מִ’דְבָּר. מַה מְבָרֵךְ: ‘בָּרוּךְ אַתָּה ה’ הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת’ וְכוּ’ (או”ח ריט):

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר שֶׁל חֲנֻכָּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב, שָׁם מְבֹאָר שֶׁעַל-יְדֵי תּוֹדָה הוֹדָאָה, בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִהְיוּ יְמֵי הוֹדָאָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּמְבֹאָר שָׁם, עַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים לְתוֹךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ לִשְׁלֵמוּת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, שֶׁהֵם: דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, וְדִבּוּר שֶׁל צְדָקָה, וְדִבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת בְּחִינַת (בראשית מ, יב): “שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים” וְכוּ’, וְדִבּוּר שֶׁל מַלְכוּת פֶּה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּתוֹךְ אַחְדוּת הַפָּשׁוּט וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲלָכָה כָּרַבִּים. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

א וְעַתָּה נוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת שֶׁכְּנֶגֶד בְּחִינַת אַרְבָּעַת חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָם עַל יָדָם, כִּי עַל-יְדֵי תּוֹדָה דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת עַל יָדָם נִשְׁלָם רִבּוּעַ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הֵם אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעַת חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָם עַל יָדָם. כִּי חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא וּמוֹדֶה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ – זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי ‘אֵין אָדָם עוֹמֵד מֵחָלְיוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו’ (נדרים מא.), וְהַיְנוּ עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו, י): “וְשָׁב וְרָפָא לוֹ”. יוֹרְדֵי הַיָּם – זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּיוֹנָה עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בַּסְּפִינָה (יונה א, טז): “וְנָדְרוּ נְדָרִים”. כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת יָם, בְּחִינַת מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ה, כד): “וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן”, בְּחִינַת (קהלת יא, א): “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם”. חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁיּוֹצֵא מִן הָאֲסוּרִים – זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת, שֶׁעַל יָדָם הַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹצֵא הֶחָבוּשׁ מִתּוֹךְ הַמַּאֲסָר, בְּחִינַת: “שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים” – ‘שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גֵּאִים’ (חולין צב.), שֶׁעַל יָדָם יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים כַּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (בפרשת מקץ). מִדְבָּר – זֶה בְּחִינַת עִקַּר הַדִּבּוּר, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, כִּי מִדְבָּר מְרַמֵּז עַל הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמה דף י:) שֶׁמִּדְבָּר בְּחִינַת דִּבּוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה שֶׁהוּא עִקַּר הַדִּבּוּר:

ב וְעַל-כֵּן הַמִּנְהָג שֶׁתִּהְיֶה הַהוֹדָאָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה (או”ח ריט, ג), כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם קַוֵּי הָאֱמֶת שֶׁמְּאִירִים עַל-יְדֵי הַהוֹדָאָה וּמַשְׁלִימִים רִבּוּעַ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי תּוֹדָה הוֹדָאָה עַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׁדּוּכִים כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַהוֹדָאָה שֶׁל אַרְבָּעָה הַצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת הוּא בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁל הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְגַם בְּחִינַת שִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים נַעֲשֶׂה גַּם כֵּן עַל-יְדֵי מִנְיַן עֲשָׂרָה, כִּי צָרִיךְ לְאוֹדוּיֵי בְּאַפֵּי עֲשָׂרָה (שם), וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה יֵשׁ קְדֻשָּׁה, כִּי ‘אֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה’ (מגילה כג:). וּכְשֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי יוּד – זֶה בְּחִינַת שִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים, בְּחִינַת קִדּוּשִׁין מַמָּשׁ, כִּי כָּל הַזִּוּוּגִים וְקִדּוּשִׁין הוּא בְּחִינַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה בְּחִינַת יוּד, לִבְחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ (תיקו”ז י דף כה).

נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי עֲשָׂרָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת זִוּוּגִים, בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אֱמֶת הַמֵּאִיר בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. גַּם אִיתָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל (אות ד) שֶׁהַדִּבּוּר נִשְׁלָם עַל-יְדֵי שִׁדּוּכִים, כִּי ‘עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם’ (קידושין מט:), וּכְשֶׁיֵּשׁ זִוּוּג וְשִׁדּוּךְ נִשְׁלָמִין חֶלְקֵי הַדִּבּוּר עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין עֲשָׂרָה לְאוֹדוּיֵי בִּפְנֵיהֶם, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בְּחִינוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָמִין עַל-יְדֵי הַתּוֹדָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׁדּוּכִים. כִּי אֵלּוּ עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר כַּנּוֹדָע, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה הַנַּ”ל מֵאִיר בְּחִינַת שִׁדּוּכִים בְּחִינַת עֲשָׂרָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וְנִשְׁלָם רִבּוּעַ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל:

ג וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדִּבּוּר, אֲזַי נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּמְבֹאָר שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לוֹמַר מִזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת, כִּי עַל-יְדֵי זֶה הַמִּזְמוֹר שֶׁל אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר וְנִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְזֶה אָנוּ צְרִיכִין עַתָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּסוֹף הַשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לְכָלְלָם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת שֶׁהֵם מְפֹרָשִׁין בַּמִּזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ הַנַּ”ל. כִּי הַנֵּס שֶׁל אֵלּוּ הַצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל.

כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר בְּסִימָן רנ עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נט.): ‘וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה מֵעָלְמָא דְּאָתֵי לְתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בָּעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ כֻּלָּם טוֹב וְיִתְנַהֵג רַק עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַכְשָׁו לִפְעָמִים עַל-יְדֵי הָעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם נוֹפְלִים תַּחַת חִיּוּב הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא לְתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא הַיְשׁוּעָה עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

נִמְצָא, שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת עַל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל דְּהַיְנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה רַק עַל-יְדֵי-זֶה עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ הַהַשְׁגָּחָה מֵעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל, בִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבָרְכִין: ‘הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוֹב’, ‘כָּל טוֹב’ דַּיְקָא – בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַגְּמוּל, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה עַל-יְדֵי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַהַשְׁגָּחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה הַיְשׁוּעָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: ‘הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת’ וְכוּ’, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַהוֹדָאָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת מַעֲלַת וְחִדּוּשׁ הַנֵּס שֶׁעוֹשֶׂה ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: מַה חִדּוּשׁ הוּא לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לִקְרֹעַ הַיָּם וְכַיּוֹצֵא, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ לַהֲרֹס וְלִבְנוֹת וְכוּ’ וּמַהוּ הָרְבוּתָא וְהַחִדּוּשׁ שֶׁל הַנֵּס. אַךְ אִיתָא (זוהר תרומה דף קע) שֶׁעִקַּר הַחִדּוּשׁ שֶׁל הַנִּסִּים הוּא, כִּי כְּשֶׁאָדָם בְּצָרָה יֵשׁ עָלָיו קִטְרוּגִים גְּדוֹלִים, וְה’ יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט, וְזֶהוּ קָשֶׁה בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְהַעֲבִיר הַמִּשְׁפָּט שֶׁמְּחַיֵּב חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁמְּחַיֵּב חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה תֹּקֶף גְּדֻלַּת הַנֵּס שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּבֵּר בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים עַל הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין, וְעוֹשֶׂה נֵס וְחֶסֶד גָּדוֹל לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שִׁנּוּי הַטֶּבַע שֶׁזֶּהוּ מַעֲלַת הַנֵּס בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ שִׁנּוּי הַטֶּבַע גַּם כֵּן עַל-פִּי הַנַּ”ל. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת חִיּוּב הַטֶּבַע מַה שֶּׁהַכֹּל מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לְעֹנֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶהוּ טֶבַע כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ לִשְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְשַׁלֵּם לְעוֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ. וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם מוּכָנִים מִיָּד לְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ, כִּי זֶה טִבְעָם. כִּי כֻּלָּם נִבְרְאוּ לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְהֵם מִתְקַנְּאִים תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵעַ חַס וְשָׁלוֹם בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם בָּא בְּאֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי יֵשׁ עָלָיו שׂוֹנְאִים וְקִטְרוּגִים וְזֶה בְּחִינַת חִיּוּב הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, שֶׁטֶּבַע הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם מְחַיְּבִים עָלָיו דִּין וּמִשְׁפָּט עַל-פִּי טִבְעָם כַּנַּ”ל, וְה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד וְרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא מְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע, הַיְנוּ שֶׁמְּשַׁנֶּה מַה שֶּׁטִּבְעָם מְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ תֹּקֶף הַנֵּס כִּי זֶהוּ בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד כִּי זֶה קָשֶׁה גַּם בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּקְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו כִּי ‘הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה’ וְכוּ’ (שם).

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מְשַׁדֵּד חִיּוּב הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שִׁנּוּי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְזֶה מַמְשִׁיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת וְלֹא יִהְיֶה אָז שׁוּם קִטְרוּג וָדִין כִּי יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה עַכְשָׁו בָּעוֹלָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת נֵס וָחֶסֶד עִם הָאָדָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא חַיָּב וְאֵינוֹ כְּדַאי, הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו הַשְׁגָּחָה וְטוֹבָה מֵעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם דִּין וְקִטְרוּג כִּי זְדוֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת כַּנַּ”ל. וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ זֹאת הַטּוֹבָה וְהַהַשְׁגָּחָה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא לְתוֹךּ עוֹלָם הַזֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה לוֹ הַנֵּס וְהַיְשׁוּעָה. וְהוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַהַשְׁגָּחָה מֵהָעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שִׁנּוּי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: ‘הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת’ – הַיְנוּ כִּי זֶהוּ עִקַּר הַהוֹדָאָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ נִפְלָא וּדְבַר נֵס לְשַׁדֵּד הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוֹב’ – כִּי הַגְּמוּלָה נִמְשָׁךְ מֵעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, כִּי כָּל הַחִיּוּבִים וְהַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזָתָם כַּיָּדוּעַ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן נא), כִּי בִּבְחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, רַק אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ ‘גּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת’, נִמְצָא שֶׁנִּכְלָלִין הַחַיָּבִים בְּתוֹךְ בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ לָהֶם הַגְּמוּלָה בִּבְחִינַת ‘שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוֹב’ כַּנַּ”ל, אֲזַי נִכְלָלִין פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַחַיָּבִים כַּנַּ”ל בְּתוֹךְ אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ”ל: