הלכות ברכת הריח ד

וּבוֹ יִתְבָּאֵר עִנְיַן פּוּרִים וְאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת. וְעִנְיַן פֶּסַח וּסְפִירַת הָעֹמֶר.

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ–תּוֹכָחָה’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ, כִּי הַדְּבָרִים אֲרֻכִּים וַעֲמֻקִּים מְאֹד:

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין קְלִפַּת עֲמָלֵק, כִּי זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ בִּבְחִינַת דִּין, כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ הִיא עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, וְעַל יְדֵי זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִתֵּן הֲקָאוֹת בִּבְחִינַת (איוב כ, טו): “חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ”, דְּהַיְנוּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַדַּעַת וְהַתְּפִלּוֹת וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁבָּלְעָה מִן הַקְּדֻשָּׁה, הַכֹּל צְרִיכָה לְהָקִיא עַל-יְדֵי זֹאת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁעוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ. וַאֲזַי לֹא דַּי שֶׁמְּקִיאָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל מַה שֶּׁבָּלְעָה מִן הַקְּדֻשָּׁה, אַף גַּם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא בִּבְחִינַת (שם): “מִבִּטְנָהּ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל”. וְזֶה בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, שֶׁהֵם הָיוּ בַּתְּחִלָּה מֵעַצְמוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַכְשָׁו חוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ נְבוּאָה, וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְכוּ’ וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, וְלִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כָּל צַדִּיק אֲמִתִּי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁתְּלוּיָה בְּבֵרוּר הַמְדַמֶּה וְכוּ’. אֲבָל אֵין הַדָּבָר בָּא בְּנָקֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי צְרִיכִין לַחֲזֹר אַחֲרָיו וּלְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ מְאֹד מְאֹד, כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְמַנְהִיג שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת, אֲזַי אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה יוֹתֵר, וְיָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת וְכוּ’. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה מְאֹד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

וְאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, לְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ” (תהלים קיא, ו), כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית א, א): “בְּרֵאשִׁית” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יֵדְעוּ בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהַנְהָגָתָהּ עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, בְּחִינַת (דברים יא, יב): “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ” וְכוּ’. וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע וְכוּ’, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל הַמּוֹכִיחַ הָאֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל-יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ, בִּבְחִינַת (שיר השירים א, יב) “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ” וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְזוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ וְכוּ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הֵם דִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁכָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ יוֹרְדִים עַד עִמְקֵי תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת מִבְּאֵר שַׁחַת. וְעוֹלִים לְמַעְלָה מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם, מִי יַעֲרֹךְ שִׁבְחָם, מִי יְסַפֵּר נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתָם, אֵין דֻּגְמָתָם:

א וְהִנֵּה עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל קְצָת, שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (ליקוטי תנינא עח), וּמִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת יְכוֹלִים לַעֲלוֹת, וְהַיְרִידָה תִּהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁזֹּאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה וְכוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הָעִנְיָן, אֵין מִי שֶׁיַּחֲגֹר מָתְנָיו לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זֹאת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁהוּא בָּטוּחַ בְּכֹחוֹ שֶׁלֹּא תּוּכַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אוֹתוֹ, אַדְּרַבָּא, הוּא יוֹצִיא עַל-יְדֵי תְּפִלָּתוֹ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי תַּעֲמֹד בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי נִמְצֵאת בְּחִינָה זֹאת גַּם בִּשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים, וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים, כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָרֵי סְפָרִים. וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דּוֹרְדַיָּא (עבודה זרה יז.) וְנָתָן צוּצִיתָא (שבת נו:) וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר מְאֹד, הֲלֹא ‘עֲבֵירָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵירָה’ (אבות ד, ב) וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲבֵירָה יוֹתֵר הוּא נוֹפֵל בִּידֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹתֵר, וּמֵאַיִן בָּא שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אַךְ הוּא עַל-פִּי הַנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ בָּאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (עבודה זרה ג.). וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי תנינא מו) שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעוֹת שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, ז): “וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ” – אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י.

עַל-כֵּן צְרִיכִין לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, הִיא רַק מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בִּנְעִימַת הַחֲרוּזִים שֶׁלּוֹ הַנִּדְפָּסִים בִּתְחִלַּת סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘חֲזַק וְנִתְחַזֵּק, וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל וְכַגָּמָל וְכוּ’, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ’ וְכוּ’.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, נִמְשָׁךְ רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ וְנֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זֹאת. כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן רמט), וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִילּוּ כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן. רַק עִקַּר נְפִילַת כָּל הַנּוֹפְלִין לְתַאֲווֹת רָעוֹת הוּא רַק מֵחֲמַת בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ הוּא עַל-יְדֵי חָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ, כִּי ‘חָכְמָה’ הוּא אוֹתִיּוֹת ‘כֹּחַ מַה’, ‘וּמַה’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘אָדָם’, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָאָדָם הוּא הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר” (קהלת ז, יט). הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכֹּחַ לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַפִּתּוּיִים, הוּא רַק עַל-יְדֵי חָכְמָה אֲמִתִּיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כִּי הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

הַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין מְאֹד בְּכֹחוֹ, וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּמֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא (זוהר ויקרא טו:), כִּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לב, ח): “וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן לה). וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִילּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת:

ב כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחוֹ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אוֹ צַדִּיק, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל, רַק מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר [1]. רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲבֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-ב יז, ו): “וַיִגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'”, שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה’. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רָחוֹק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד מְאֹד מֵעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ (ליקוטי תנינא סִימָן ז). כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם תַּאֲווֹתֵיהֶן, רַק הָעִקָּר שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחוֹ.

נִמְצָא, שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, רַק שֶׁלָּאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לֵידַע מִכֹּחוֹ, וּלְפִי נְפִילַת כָּל אֶחָד לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, כְּמוֹ כֵן נוֹפֵל לְתַאֲווֹת, וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל מַה שֶּׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, יוֹנֵק הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִמֶּנּוּ יוֹתֵר וּבוֹלֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְעַל-כֵּן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלֹעַ נְקֻדָּה זֹאת גַּם כֵּן, וּמְבִיאָהּ אוֹתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי לִבְלֹעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתוֹ, אֲזַי זֹאת הַנְּקֻדָּה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתוֹ הִיא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד וְכַנַּ”ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, אַף גַּם זֹאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה. וּמִזֶּה בָּא בְּחִינַת מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁלִּפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁנִּלְכָּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַנַּ”ל, שֶׁלִּפְעָמִים הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וְאָז מִתְגַּבֶּרֶת פְּנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ גַּם אוֹתָהּ, וַאֲזַי הִיא עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה לֹא דַּי שֶׁאֵינָהּ בּוֹלַעַת אֶת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת אַף גַּם הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, בִּבְחִינַת: ‘חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ג אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי ‘הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה’ (יומא פה:). כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד שָׁם, כִּי לִפְעָמִים הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁבּוֹלַעַת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה לְבַסּוֹף. כִּי יֵשׁ בָּזֶה עִנְיָנִים רַבִּים לְאֵין קֵץ. וְהֵם מִסּוֹד סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן ה’ יִתְבָּרַךְ לְכָל אָדָם שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִילּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, אֲפִילּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא כְּלַל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כד.): ‘בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת’, “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב, ד).

כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, לְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּכ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית שֶׁהֵם בְּחִינַת: “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ”, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כּוֹבְשִׁין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֹאת הָאֱמוּנָה הוּא עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים עֶשְׂרִין וּתְרֵין (דף סח.): וּבְהַאי כֹּחַ מִתְתַּקְּפִין יִשְׂרָאֵל עַל אֱדוֹם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן מד), עַיֵּן שָׁם. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהוּא מְקֹרָב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לְהַאֲמִין בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ בְּכ”ח אַתְוָן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, עַל-יְדֵי-זֶה הַכֹּחַ יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לְעוֹלָם כְּנֶגֶד כָּל הַסִּטְרִין אָחֳרָנִין, וְסוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא תַּחֲזֹר וְתָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

ד וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אָדָם כַּנַּ”ל. וְהַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע זֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ הָיְתָה עַל-יְדֵי לְקִיחַת אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק כַּנַּ”ל. כִּי אֶסְתֵּר הִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’ כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי הִיא נִקְרֵאת אֶסְתֵּר לְשׁוֹן הַסְתָּרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת (דברים לא, יח): “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר” וְכוּ’ (חולין קלט:). וְאָז כְּשֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְבָלְעָהּ כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד, שֶׁהִיא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (אסתר ב, טז): “וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”, שֶׁאֶסְתֵּר בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, נִלְקְחָה לְבֵית הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְבָלְעָהּ, אֲבָל הִיא הָיְתָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא בָּלְעָהּ אוֹתָהּ, אַדְּרַבָּא, הִיא עָמְדָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא נָתְנָה הֲקָאוֹת עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁנִּלְקְחָה אֶסְתֵּר, דְּהַיְנוּ הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה עִקַּר מַפֶּלֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, דְּהַיְנוּ מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק. וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא בָּלְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, אַדְּרַבָּא, יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ אָז מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וְחָזַר לָהֶם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ח, טז): “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה” – ‘זוֹ תּוֹרָה’, “וְשִׂמְחָה” וְכוּ’, “וִיקָר” – ‘אֵלּוּ תְּפִלִּין’ וְכוּ’ (מגילה טז:). הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רָצְתָה לְבָלְעָם הַכֹּל הֶחֱזִירָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֻכְרְחָה לִתֵּן הֲקָאוֹת עַל-יְדֵי לְקִיחַת אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁנִּלְקְחָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ”ל. וְאָז לֹא דַּי שֶׁהֶחֱזִירָה לְיִשְׂרָאֵל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַמִּצְווֹת וְכָל גְּדֻלָּתָם וּכְבוֹדָם וַחֲשִׁיבוּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ט, ג): “וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְכוּ’ מְנַשְּׂאִים אֶת הַיְּהוּדִים” וְכוּ’, עַד שֶׁזָּכוּ אַחַר-כָּךְ עַל-יְדֵי-זֶה לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּנָה כֹּרֶשׁ בֶּן אֶסְתֵּר, וְהֶחֱזִיר כָּל הַכֵּלִים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. וְלֹא דַּי בְּכָל זֶה, אַף גַּם עַצְמוּת חִיּוּתָם הֻכְרְחוּ לְהָקִיא, וְזֶהוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַרְבֵּה שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אָז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ח, יז): “וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים” וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

ה וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא נֵס נִפְלָא אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה. וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מִגֹּדֶל הַפְלָגַת הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים, אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתוֹ בְּכָל הַנִּסִּים שֶׁעָבְרוּ עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מדרש משלי ט): ‘כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִבְטָלִים’.

כִּי הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וְכוּ’. כִּי הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת (בראשית ג, א) “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם”, שֶׁיּוֹנֵק מֵהַדַּעַת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִקְטָן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁעוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת עֲמָלֵק, בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁמֻּכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל זֶה הַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁנִּכְנָס לְמִלְחָמָה זֹאת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי שֶׁתִּבְלַע אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה הַצַּדִּיק צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּכֹחוֹ אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זֹאת. וְצָרִיךְ לֵידַע עִם מִי הוּא נִלְחָם, כִּי לִפְעָמִים אַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֵיזֶה סִטְרָא אָחֳרָא וּקְלִפָּה גְּדוֹלָה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת סִטְרָא אָחֳרָא וּקְלִפָּה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ.

וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הוּא עֲמָלֵק, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכָל הַקְּלִפּוֹת וְכָל עַכּוּ”ם שֶׁיּוֹנְקִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד, כ): “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק”, שֶׁעֲמָלֵק כָּלוּל מִכֻּלָּם וְכֻלָּם יוֹנְקִים מִמֶּנּוּ. וְעַל-כֵּן ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז, טז): “מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר”. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה יָכֹל אֲפִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהַכְנִיעוֹ לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פָּסוּק יג): “וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק” וְכוּ’, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרָיו וְלֹא הֲרָגוֹ לְגַמְרֵי, מִכָּאן שֶׁעָשׂוּ עַל-פִּי הַדִּבּוּר’. כִּי מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק הָיְתָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה יָכֹל לְהַכְנִיעוֹ לְגַמְרֵי, כִּי אִם הָיָה רוֹצֶה לְהַכְנִיעוֹ לְגַמְרֵי, הָיָה מִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ קְלִפָּה חֲזָקָה וּגְדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁגַּם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּהּ, כִּי קְלִפַּת עֲמָלֵק מַגִּיעַ עַד אֵין תַּכְלִית וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְעָקְרוֹ לְגַמְרֵי כִּי אִם ה’ יִתְבָּרַךְ, בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, עַל-כֵּן הֻכְרַח מֹשֶׁה לִלְחֹם עִמּוֹ בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה עַל-פִּי הַדִּבּוּר לַחְתֹּךְ רַק רָאשֵׁי גִּבּוֹרָיו וְלֹא לְהַכְנִיעוֹ לְגַמְרֵי. וְעַל-כֵּן ‘מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר’, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי אֵין מִי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כִּי אִם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא מַפֶּלֶת הָמָן-עֲמָלֵק, כִּי הָמָן-עֲמָלֵק רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אָז בְּכָל כֹּחוֹ עַד שֶׁרָצָה לִבְלֹעַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, כִּי בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהָיָה לוֹ כֹּחַ עַל-יְדֵי שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁהוּא פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כֹּחוֹ. גַּם הִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם (מגילה יב.), שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנָה. גַּם נֶהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע (שם), שֶׁהוּא פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה מִתְגַּבֵּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל בְּחִינוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ פְּגַם אֲכִילָה וּפְגַם נִאוּף וּפְגַם אֱמוּנָה, תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהֵם פָּגְמוּ אָז בְּכָל זֶה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין קלט:): ‘הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יא): “הֲמִן הָעֵץ”‘ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁהָמָן הוּא עִקַּר פְּגַם עֵץ הַדַּעַת. וְכָל יְנִיקָתוֹ הָיְתָה עַל-יְדֵי שֶׁחָמַל שָׁאוּל עַל אֲגָג זְקֵנוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלַד הָמָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יג.), כִּי מַה שֶּׁחָמַל שָׁאוּל עַל אֲגָג, זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם”, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְהָמָן בְּגֹדֶל הִתְגַּבְּרוּתוֹ אָז חָשַׁב מַחֲשָׁבָה רָעָה, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד מְאֹד בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם פְּגָמִים וְקִטְרוּגִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁאָז אִם הָיָה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכֹחַ אֵיזֶה קְלִפָּה קְטַנָּה בְּעָלְמָא, גַּם כֵּן הָיָה קָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ לְגֹדֶל חֲלִישׁוּת יִשְׂרָאֵל אָז, אֲבָל הוּא בְּרִשְׁעָתוֹ יִמַּח שְׁמוֹ, הִתְחַכֵּם אָז וְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם אָז בְּכָל מִינֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְקִבֵּץ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אוֹהֲבָיו וְכָל עֲשֶׂרֶת בָּנָיו שֶׁהֵם כָּל הָעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, וְרָצָה לְהִתְגַּבֵּר אָז עַל מָרְדְּכַי וְיִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ כָּל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁעֲמָלֵק כָּלוּל מֵהֶם, וְעַל-כֵּן עָשָׂה עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וּבְכֹחַ כֻּלָּם רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל אָז בְּעֵת חֲלִישׁוּתָם הַגְּדוֹלָה, בְּעֵת תֹּקֶף הַגָּלוּת, בְּעֵת שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה, יט): “בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” וְכוּ’, ‘בָּאָרֶץ’ דַּיְקָא, כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעַ הָמָן-עֲמָלֵק, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְכָל הַבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לְגַלּוֹת כֹּחַ מַעֲשָׂיו שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּכ”ח אַתְוָן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל כָּל עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְכָל זֶה הוּא עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם מְאִירִין כ”ח אַתְוָן, כֹּחַ מַעֲשָׂיו, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכֹּחַ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא כַּנַּ”ל, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל אָז בְּסוֹף גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ חֲלוּשִׁים אָז מְאֹד, וְהוּא הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹתָיו כַּנַּ”ל, וְרָצָה לִבְלֹעַ אֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה אָז עֵת צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָתָה.

אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל עַמּוֹ, וְשָׁלַח לָנוּ אָז אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וּמָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת (שמות ל, כג): “בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר” שֶׁתַּרְגּוּמוֹ: ‘מָרֵי דַּכְיָא’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה י:), הַיְנוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַבְּשָׂמִים וְהָרֵיחוֹת שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם מָשִׁיחַ עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מָשִׁיחַ הוּא כְּלַל כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נִתְקַדְּשִׁין הַדְּבָרִים בִּקְדֻשָּׁתָן, דְּהַיְנוּ הַמִּשְׁכָּן וּמִזְבֵּחַ וּכְלֵי שָׁרֵת וְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים, כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי הָרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁגָּדֵל וְצוֹמֵחַ עַל-יְדֵי הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגַּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ וְלַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, חֹל לְקֹדֶשׁ, בִּבְחִינַת “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ”, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹהַ מִמַּעַל, שֶׁעִקַּר חִיּוּתָהּ הוּא הָרֵיחַ, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין כָּל הַדְּבָרִים מֵחֹל לְקֹדֶשׁ. וּמָרְדְּכַי נִמְשַׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת “בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר”. וְעַל-כֵּן הָיָה לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מָשִׁיחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל קְלִפּוֹת הָמָן-עֲמָלֵק.

וְעַל-כֵּן בְּכֹחוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה אֶסְתֵּר לֵירֵד לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהוּא בֵּית הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְבָלְעָהּ, אֲבָל בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי, עַל-יְדֵי-זֶה לֹא דַּי שֶׁלֹּא בָּלַע אוֹתָהּ, אַדְּרַבָּא, הִיא עָמְדָה לָהֶם בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ. וְהָמָן-עֲמָלֵק נָפַל מְאֹד מְאֹד וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, כִּי נָפַל וְנִכְנַע הָמָן-עֲמָלֵק מְאֹד עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, כִּי עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ”ל נִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּפִי הַהֶאָרָה שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם. וְאָז בְּפוּרִים נִתְעוֹרֵר זֶה הַשִּׁיר בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי אָז הוּא הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בְּחִינַת מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָז נִמְשָׁךְ שִׁיר וְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה עַד אֵין קֵץ:

ו וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדַּת פּוּרִים שֶׁהִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. כִּי עַל-יְדֵי הָרֵיחַ טוֹב שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי מַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בִּבְחִינַת (בראשית כה, כו): “וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו”, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז מִצְוָה לֶאֱכֹל, כִּי אָז זוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, כִּי אָז מַכְנִיעִין קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא בִּבְחִינַת “וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו” כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת אֶסְתֵּר ‘הֲדַסָּה’ (מגילה י: יג.) עַל שֵׁם רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל בִּבְחִינַת “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ”, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

ז וְזֶהוּ בְּחִינַת מַפֶּלֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁמַּכְנִיסִין בַּלֵּב, לְהַחֲלִישׁ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן הֵם עֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה לִזְכּוֹת לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהֵם רוֹצִים לִפְגֹּם בְּכָל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לַעֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, וְנִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְעַל-כֵּן אָז נוֹפְלִים יַחַד כָּל עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, כָּל עֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, כִּי נוֹפְלִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁנִּתְגַּלִּין אָז כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פח.) שֶׁבְּפוּרִים חָזְרוּ וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ט, כז): “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ” וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין בְּחִינַת אֶסְתֵּר כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת (שם ה, א): “וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת” – שֶׁלְּבַשְׁתָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יד:). וְזוֹכִין לַעֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם:

ח וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח וְעִנְיַן אִסּוּר חָמֵץ, כִּי בְּפֶסַח הוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֶה הָיָה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אָז נִסִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ בְּכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּלָּה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן בִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וּבְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת מִמַּיִם דָּם וּמִדָּם מַיִם וּמֵאוֹר חֹשֶׁךְ וּמֵחֹשֶׁךְ אוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי כֻּלָּם נִתְגַּלָּה אֱמוּנַת אֲמִתַּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, וְעַל-כֵּן בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בְּכָל הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הַמּוֹפְתִים (שמות ח, יח): “לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה’ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”, “לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה’ אֱלֹהֵינוּ” (שם פָּסוּק ו). וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּכָל הַמּוֹפְתִים. כִּי כָּל הַמּוֹפְתִים הָיוּ לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמּוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל-יְדֵי כָּל הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ לְעֵינֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

וְעַל-כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות ז, ט): “וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין” הַנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁפֵּרְשׁוֹ רַבֵּינוּ זַ”ל עַל הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְגַיֵּר גֵּרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שם יב, לח): “וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם”, דְּהַיְנוּ גֵּרִים רַבִּים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אָז. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה שֶׁהוּא מַתַּן תּוֹרָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר הַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָע עֲקֵב דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְזוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְכוּ’, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

אֲבָל אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ כֹּחַ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה עֲדַיִן אֵין נִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא עַל-יְדֵי מַתַּן תּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ עֲדַיִן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עֲדַיִן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין הַמְדַמֶּה מְבֹרָר עַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה שֶׁהוּא מַתַּן תּוֹרָה, עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִקְּלִפַּת מִצְרַיִם, שֶׁעִקַּר זֻהֲמָתָם הָיָה עַל-יְדֵי הַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל-יְדֵי נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם מֹחִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְרוּחַ נְבוּאָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ מֹחִין גְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה גַּם בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה הֻצְרְכוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, רַק יְצִיאָתָם מֵהַכְּפִירוֹת וּקְלִפַּת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּדֶרֶךְ נֵס שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמֹּחִין שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה, וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים:

ט וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה בְּפֶסַח, וְחָמֵץ אָסוּר בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְעִקַּר אִסּוּר הֶחָמֵץ הוּא עַל-יְדֵי הַמַּיִם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַזְּהִירוּת מֵחָמֵץ לְמַצָּה הוּא דַּיְקָא מִשָּׁעָה שֶׁנָּתְנוּ מַיִם בָּעִסָּה, שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִסָּה שֶׁלֹּא תִּתְחַמֵּץ עַל-יְדֵי הַמַּיִם.

כִּי עִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת מַיִם, כִּי מַיִם קָדְמוּ לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ירושלמי חגיגה ב, א): ‘מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם’ וְכוּ’. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בַּפָּסוּק ‘בְּרֵאשִׁית’ (בראשית א, א) שֶׁהַמַּיִם קָדְמוּ לְכָל הַבְּרִיאָה. וְעִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הִיא רַק לְהַאֲמִין בְּהַתְחָלַת הַבְּרִיאָה שֶׁהֵם הַמַּיִם, לְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא הַמַּיִם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, וְאַחַר-כָּךְ בָּרָא מֵהֶם כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ. כִּי עִקַּר מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הִיא רַק עַל הַהַתְחָלָה, כִּי מַה שֶּׁאַחַר הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ מִיֵּשׁ, זֶה אֵינוֹ חִדּוּשׁ אֵצֶל הָעוֹלָם כָּל כָּךְ, כִּי הַחִדּוּשִׁים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ יֵשׁ מִיֵּשׁ, זֶה אָנוּ רוֹאִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי בֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁבָּעֶרֶב חַמָּה שׁוֹקַעַת וְנַעֲשֶׂה חֹשֶׁךְ, וּבַבֹּקֶר חוֹזֵר וּמְחַדֵּשׁ אוֹר הַחַמָּה. וְכֵן מֵחִטָּה אַחַת שֶׁזּוֹרְעִין בָּאָרֶץ, ה’ יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ מִמֶּנָּה כַּמָּה שִׁבֳּלִים גְּבוֹהִים עִם כַּמָּה מֵאוֹת חִטִּים. וְכֵן מִגַּרְעִין אֶחָד מַצְמִיחַ בִּרְצוֹנוֹ אִילָן גָּדוֹל וְנִפְלָא. וּמִטִּפָּה סְרוּחָה הוּא בּוֹרֵא בִּרְצוֹנוֹ אָדָם גָּדוֹל וְחַיָּה גְּדוֹלָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה פִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא בְּרִיּוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבְּרִיּוֹת הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא אוֹתָם ה’ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ מִיֵּשׁ, כִּי כָּךְ גָּזַר בִּרְצוֹנוֹ שֶׁמִּיּוֹם הַבְּרִיאָה וָהָלְאָה יִבָּרֵא הַכֹּל יֵשׁ מִיֵּשׁ, עַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ חִדּוּשֵׁי בְּרִיּוֹתָיו בְּכָל עֵת, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם מֵחֲמַת שֶׁאָז הָיָה יֵשׁ מֵאַיִן. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט.

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ אֲמִתִּי בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, אֵין שׁוּם חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, וּבֵין הַחִדּוּשִׁים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בְּכָל עֵת, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל הַחִדּוּשִׁים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת, כִּי בְּוַדַּאי אִם לֹא הָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ שֶׁנִּצְמָח מִגַּרְעִין אֶחָד אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם חָכָם וּמְחַקֵּר מַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת נִצְמָח מִגַּרְעִין קָטָן כָּזֶה אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה, עִם עֲנָפִים וְעָלִים וּפֵרוֹת כָּאֵלֶּה, וְאֵיךְ הָיָה אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בַּשֵּׂכֶל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ פִּלְאוֹת הַבּוֹרֵא כָּאֵלֶּה בְּכָל עֵת שֶׁנִּצְמָח אִילָן גָּדוֹל מִגַּרְעִין אֶחָד, וְאָדָם בַּעַל דֵּעָה וּבַעַל שֵׂכֶל נִבְרָא מִטִּפָּה סְרוּחָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר פִּלְאוֹת הַבְּרִיאָה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל אִם לֹא הָיִינוּ רוֹאִין אוֹתָם בְּעֵינֵינוּ. וְגַם עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ רוֹאִין אוֹתָם בְּעֵינֵינוּ, אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בַּשֵּׂכֶל וּלְהָבִין אֵיךְ נַעֲשֶׂה זֹאת, אֵיךְ נִמְשָׁךְ שֵׂכֶל וְדַעַת לְטִפָּה סְרוּחָה שֶׁיִּהְיֶה מִטִּפָּה לֵחָה וּסְרוּחָה כָּזֹאת אָדָם בַּעַל קוֹמָה וּבַעַל צוּרָה וּבַעַל שֵׂכֶל כָּזֶה. רַק הוּא יִתְבָּרַךְ אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. וְזֶה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרֹא מִגַּרְעִין אֶחָד אִילָן שָׁלֵם, הוּא יָכוֹל בְּוַדַּאי גַּם כֵּן לִבְרֹא יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט לְגַמְרֵי, כִּי כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּרִיאַת יֵשׁ מֵאַיִן כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּרִיאַת יֵשׁ מִיֵּשׁ כַּנַּ”ל, וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּרִיאַת יֵשׁ מִיֵּשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת, בְּוַדַּאי אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין גַּם בִּבְרִיאַת יֵשׁ מֵאַיִן. רַק מֵחֲמַת שֶׁבְּרִיאַת יֵשׁ מֵאַיִן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לִרְאוֹת כִּי אִם הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בַּשֵּׂכֶל, וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָאֲמִתִּיִּים.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, הוּא רַק עַל הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה שֶׁהָיְתָה יֵשׁ מֵאַיִן. וְהַתְחָלַת הַבְּרִיאָה הָיְתָה מִמַּיִם שֶׁהָיוּ רִאשׁוֹנִים לְכָל הַבְּרִיאָה, כִּי הַמַּיִם בָּרָא אוֹתָם ה’ יִתְבָּרַךְ בַּתְּחִלָּה כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בַּמַּיִם שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לַבְּרִיאָה, שֶׁהֵם הָעִקָּר שֶׁנִּבְרְאוּ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, כִּי מַה שֶּׁנִּבְרָא אַחַר-כָּךְ נִבְרָא מִמַּיִם שֶׁהוּא יֵשׁ מִיֵּשׁ, שֶׁאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים שֶׁל בְּרִיאַת יֵשׁ מִיֵּשׁ אָנוּ רוֹאִין תָּמִיד בְּכָל עֵת. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בַּמַּיִם, עַל-כֵּן מַיִם יֵשׁ בָּהֶם שְׁנֵי כֹּחוֹת: חֶסֶד וְדִין, יָמִין וּשְׂמֹאל, כַּמּוּבָן בַּזוֹהַר: ‘מַיִם אִנּוּן לִימִינָא’ וְכוּ’ (זוהר וארא דף כד), “כִּי בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר” (איוב לו, לא) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘מָשָׁל לְנַחְתּוֹם’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הַמַּיִם מְטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה אוֹ נְטִילָה וּרְחִיצָה בְּמַיִם, כְּגוֹן כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב לְשׁוּם עֲבוֹדָה כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה וְקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּמַיִם. וְכֵן כְּלַל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַבְּרִית כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם וְכוּ’. וּלְהֵפֶךְ מָצִינוּ שֶׁהַמַּיִם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן אֵין הָאֹכֶל מֻכְשָׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבוֹא עָלָיו מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יא, לח): “וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע” וְכוּ’. כִּי עִקַּר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַטָּהֳרוֹת הֵם נִמְשָׁכִין כְּפִי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה הִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וּלְהֵפֶךְ עִקַּר הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָא וְתֹקֶף הַדִּין הוּא עַל-יְדֵי כְּפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בַּמַּיִם, עַל-כֵּן “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם” וְכוּ’ (הושע יד, י) שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה הוּא מְקַבֵּל עַל-יְדֵי הַמַּיִם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַטָּהֳרוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הַמַּיִם יֵשׁ מֵאַיִן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, כִּי בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל קֹדֶשׁ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן נא). אֲבָל לְהֵפֶךְ “פּוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם” שֶׁכָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁלָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת מַיִם דַּיְקָא שֶׁהֵם תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה יֵשׁ מֵאַיִן, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּפִירָתָם יִמַּח שְׁמָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַמַּיִם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה לְמִי שֶׁבָּא לִטָּמֵא הוּא בִּבְחִינַת מַיִם דַּיְקָא שֶׁהֵם תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה יֵשׁ מֵאַיִן, שֶׁשָּׁם מַגִּיעַ עִקַּר כְּפִירָתָם שֶׁהוּא עִקַּר הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל:

י וְזֶה בְּחִינַת חָמֵץ וּמַצָּה, שֶׁעִקַּר הַזְּהִירוּת מֵחָמֵץ לְמַצָּה הוּא בַּמַּיִם דַּיְקָא כַּנַּ”ל, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא מַיִם עַל הָעִסָּה תֵּכֶף וּמִיָּד צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מֵחָמֵץ לִבְלִי לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִסָּה כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּהַמַּיִם הַכְּפִירוֹת שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, יִמַּח שְׁמָם, שֶׁעִקַּר כְּפִירָתָם הִיא בַּמַּיִם דַּיְקָא, שֶׁהֵם תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה יֵשׁ מֵאַיִן כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַזְּהִירוּת הוּא לִבְלִי לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִסָּה שֶׁלֹּא תֵּחָמֵץ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן. וְעִקַּר חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הוּא עַל-יְדֵי הָרוּחַ וְהָאֲוִיר, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהָעִסָּה עוֹלָה וְנִתְפַּחַת כְּשֶׁנֶּחֱמֶצֶת, שֶׁזֶּהוּ עַל-יְדֵי הָאֲוִיר וְהָרוּחַ. וְאָז בְּפֶסַח צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר אִסּוּר חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעִסָּה שֶׁעָלְתָה בִּנְפִיחָה וְנֶחְמְצָה, כִּי אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת כֹּחַ הַמְדַמֶּה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מַתַּן תּוֹרָה וְלֹא זָכוּ עֲדַיִן לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז עֲדַיִן יֵשׁ שְׁלִיטָה לְרוּחַ שְׁטוּת, ‘רוּחַ’ דַּיְקָא, בְּחִינַת אֲוִיר וְרוּחַ טָמֵא שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ שְׁטוּת, הֵפֶךְ רוּחַ וַאֲוִיר קָדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אָז אֶת הָעִסָּה מֵעֵת נְתִינַת הַמַּיִם שֶׁלֹּא תִּשְׁהֶא שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהּ רוּחַ וַאֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהוּא רוּחַ הַטָּמֵא שֶׁל הַמְעוֹנְנִים וְהַמְנַחֲשִׁים וְהַמְכַשְּׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁעַל יָדָם מִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת עַל יָדָם, דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָז בְּפֶסַח בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה עֲדַיִן לֹא זָכוּ בִּשְׁלֵמוּת לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לִזָּהֵר מִזֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר אִסּוּר חָמֵץ, לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט הָרוּחַ בָּעִסָּה מֵעֵת נְתִינַת הַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִשְׁהֶא עַד שֶׁיִּשְׁלֹט הָרוּחַ וְיַחֲמִיץ אֶת הָעִסָּה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ הַכְּפִירוֹת בַּמַּיִם שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרוּחַ שְׁטוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, וְזָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, עַל-כֵּן אָז צְרִיכִין לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז הָרוּחַ וְהָאֲוִיר הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲוִיר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה יוֹתֵר. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהָבִיא חָמֵץ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁשָּׁלְטָה בָּהֶם הָרוּחַ וְהָאֲוִיר, כִּי אָז הָרוּחַ וְהָאֲוִיר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל-יְדֵי רוּחַ וְהָאֲוִיר הַזֶּה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה יוֹתֵר וְזוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַטָּהֳרָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרְחִיצוֹת שֶׁרוֹחֲצִין בְּלֵיל פֶּסַח בְּמַיִם, כִּי אָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַטָּהֳרָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל:

יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל מְבֹאָר עִנְיַן בִּרְכַּת הָרֵיחַ שֶׁמְּבָרְכִין לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח רטז, א): ‘עַל הָרֵיחַ מְבָרְכִין לְפָנָיו, אֲבָל לְאַחֲרָיו אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּלוּם’.

כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה זוֹכִין עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין לְצַדִּיק אֲמִתִּי, שֶׁהוּא מַנְהִיג הַדּוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, ד): “וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה”. וְעַל-כֵּן הָיָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לְרוּחַ נְבוּאָה וְכוּ’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזָכוּ לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד יִהְיֶה גַּם כֵּן עַל-יְדֵי אֱמוּנָה וְכוּ’. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהַנְהָגָתָהּ עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי שִׁיר הַזֶּה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

וְעַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הָרֵיחַ, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר מְגַלִּין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא וְחִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין ‘הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ’, ‘בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ’, ‘בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה’ וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה אָנוּ מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, כִּי בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, דְּהַיְנוּ חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בַּתְּחִלָּה ‘בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ’ אוֹ ‘בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה’ וְכוּ’, שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְגַלִּין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל גַּם אַחַר הָאֲכִילָה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְזֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, כִּי בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מְבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל וְנִתְבַּטֵּל וְעָבַר מִן הָעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁאָכַלְנוּ, וַאֲזַי עִקַּר הַבְּרָכָה הִיא בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד. כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְתַכְלִית, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ לֹא בָּרָא שׁוּם דָּבָר לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁאֲזַי יִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֹׁרֶשׁ חִיּוּתָם, שֶׁאָז יַעֲלֶה וְיָבוֹא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְעִקָּר עֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים יִהְיֶה עַל-יְדֵי הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ.

וְעַל-יְדֵי הַחִיּוּת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל מֵאֵיזֶה דָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל-פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָבוֹא זֶה הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד. וְעַל-כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה שֶׁאָז כְּבָר הִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל, כִּי כְּבָר עָבַר וּבָטַל מִן הָעוֹלָם, אָז עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַחִיּוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִזֶּה הַמַּאֲכָל, הִיא שֶׁעַל-יְדֵי זֹאת הַבְּרָכָה יַעֲלֶה זֶה הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל לְתַכְלִיתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁאָז יֻגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה: ‘בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בִּבְחִינַת עוֹלַם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיֶה עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת.

וּבִשְׁבִיל זֶה עַל הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְבָרֵךְ ה’ יִתְבָּרַךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה” וְכוּ’, כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, הִיא בִּבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עָתִיד, וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְבָרֵךְ ה’ יִתְבָּרַךְ עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִדְּאוֹרַיְיתָא הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד בְּוַדַּאי חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה אֵלָיו:

יב נִמְצָא, שֶׁבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבְחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּל הָרֵיחוֹת גְּדֵלִים מִבְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָרֵיחַ הוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, כִּי עִקַּר חִיּוּת הַנְּשָׁמָה הוּא מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עָתִיד שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר כָּל תְּשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה וְחִיּוּתָהּ וְשַׁעֲשׁוּעָהּ הוּא רַק מִשָּׁם, כִּי הַנְּשָׁמָה מְמָאֶסֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לָהּ חִיּוּת רַק מֵהָרֵיחַ, הַנִּמְשָׁךְ מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. עַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם כַּנַּ”ל:

יג כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו וֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה לָנוּ לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה, הֲלֹא הָיָה דַּי בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁיַּאֲמִין בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ הַכֹּל? אַךְ מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְכֵן כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲטָאָיו, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁבִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה זֶהוּ בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּהַמְדַמֶּה. וּכְפִי שֶׁמְּבָרֵר כָּל אֶחָד אֶת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה. וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְכוּ’ בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה וְהַתְּפִלָּה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ ה’, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: “רוּחַ ה’ דִּבֶּר בִּי” (שמואל-ב כג, ב), וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין בְּפֶה מָלֵא הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בַּפֶּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (ליקוטי תנינא מד): ‘הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט, ב): “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהָאֱמוּנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מִתְבָּרֵר כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר בְּפֶה מָלֵא כַּנַּ”ל:

יד וְעִקַּר הַמְדַמֶּה אֵין לוֹ כֹּחַ כִּי אִם בַּעֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבַלְבֵּל, וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל הַמְדַמֶּה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הוּא בַּעֲשִׂיָּה, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ בַּעֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית דַּיְקָא. וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר. כִּי דַּע כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת, בֵּין גּוּף לְנֶפֶשׁ. כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת שֶׁל כָּל הַגַּשְׁמִיִּים, וְהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הָרוּחָנִיּוּת. וְעַל-כֵּן הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע שֶׁמְּחַבֵּר גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. כִּי כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁבָּעוֹלָם אָנוּ יְכוֹלִים לְצַיְּרָם בַּמֹּחַ כְּתַבְנִיתָם וּדְמוּתָם מַמָּשׁ, וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁמְּצַיֵּר כָּל הַדְּבָרִים בַּמֹּחַ זֶה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי הַפְּנִימִי רָחוֹק וְנֶעְלָם מְאֹד מִכָּל מִינֵי גַּשְׁמִיּוּת, רַק עִקַּר הַצִּיּוּר הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּסְּפָרִים. וְזֶה הַצִּיּוּר שֶׁמְּצַיְּרִין דָּבָר גַּשְׁמִי בַּמֹּחַ זֶה הַצִּיּוּר הוּא תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲבָל כְּנֶגֶד הַדַּעַת זֶה הַצִּיּוּר הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בְּהַצִּיּוּר שֶׁבַּדַּעַת שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁמְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ דָּבָר גַּשְׁמִי הוּא נֶחֱשָׁב תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת נֶגֶד פְּנִימִיּוּת הַדַּעַת. אֲבָל נֶגֶד הַדָּבָר הַגַּשְׁמִי בְּעַצְמוֹ הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מַעֲלִין דָּבָר גַּשְׁמִי אֶל הַמֹּחַ, וּמְצַיְּרִין צִיּוּרוֹ לְבַד בַּמֹּחַ בְּלִי שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת כְּלָל. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב.

נִמְצָא, שֶׁכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת מְמֻצָּע בֵּין גַּשְׁמִי לְרוּחָנִי, וְרַק עַל-יְדֵי הַכֹּחַ הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹשִׁיט וּלְהוֹדִיעַ צִיּוּר דָּבָר גַּשְׁמִי לְהַמֹּחַ וְהַדַּעַת וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בַּסְּפָרִים. וְעַל-כֵּן שָׁם בִּבְחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אָדָם, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת מַתְקְלָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה כַּיָּדוּעַ. כִּי עֶצֶם הַשֵּׂכֶל הוּא גָּבֹהַּ מִמַּלְאָךְ, וְרָחוֹק בְּוַדַּאי מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל תַּאֲוָה וּמִכָּל גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, גּוּף הַחֹמֶר הוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם בְּחִירָה, וְאֵין לָהּ כֹּחַ לְהַטּוֹת מִשּׁוּם תַּאֲוָה. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה הוּא רַק מֵחֲמַת חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף. וְעִקַּר הַחִבּוּר הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבָּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִנְטוֹת לְכָאן אוֹ לְכָאן, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, אֲזַי זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז יִזְכֶּה לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַמְדַמֶּה אֶל עֶצֶם הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לָרַב טוּב הַצָּפוּן עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’.

כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ’. וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל כָּל הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵה’ יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא בֵּרְרוּ הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְסָמְכוּ עַל דַּעַת עַצְמָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶאֶבְדוּ וְנִטְרְדוּ מִן הָעוֹלָם. כִּי בֶּאֱמֶת הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילּוּ שֶׁל הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים, הַכֹּל הוּא רַק בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁרֻבּוֹ מְעֹרָב בְּדִמְיוֹנוֹת כּוֹזְבִים. וְאֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׂכֶל אֲמִתִּי כִּי אִם הַנְּבִיאִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁאָרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲפִילּוּ אַחַר שֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה כַּמְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, דְּהַיְנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל וְיִתְאַמֵּץ וִיבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לְקַבֵּל בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

טו נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא רַק בַּעֲשִׂיָּה גַּשְׁמִית, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר. וְעַל-כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עֲדַיִן נֶאֱחָז הָרֵיחַ בְּדָבָר גַּשְׁמִי, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְבָרֵר בְּחִינַת הַמְדַמֶּה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. אֲבָל אַחַר שֶׁקִּבֵּל הָרֵיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ שֶׁקִּבֵּל אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְהוּא רַק חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, עַל-כֵּן אֵין צָרִיךְ עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין צָרִיךְ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עוֹד מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְפַּשֵּׁט מִן הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁאָז אֵין עוֹד שׁוּם שְׁלִיטָה לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל-כֵּן הָרֵיחַ נִכְלָל תֵּכֶף בִּבְחִינַת חִיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁאַחַר שֶׁמְּרִיחִין הָרֵיחַ אֵין מְלֻבָּשׁ עוֹד בְּשׁוּם גַּשְׁמִי, וְאֵין עוֹד כֹּחַ לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל כְּלָל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָרֵי דְּבָרִים שֶׁגַּם אַחַר הָאֲכִילָה עֲדַיִן נִשְׁאָר בְּגוּף גַּשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל, וּצְרִיכִין לְבָרֵר פְּנִימִיּוּת הַחִיּוּת מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בַּגַּשְׁמִיּוּת כְּדֵי לְכָלְלוֹ בְּהַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ גַּם בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כְּדֵי לְגַלּוֹת עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה בַּפֶּה בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד כַּנַּ”ל:

טז וְזֶה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁצְּרִיכִין יִסּוּרִים גְּדוֹלִים קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ה.) שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי יִסּוּרִין. וּצְרִיכִין כַּמָּה טִלְטוּלִים וּלְסַבֵּב דְּרָכִים רַבִּים קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הֱסִבָּם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה דְּרָכִים שׁוֹנִים קֹדֶם שֶׁזָּכוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, יז): “וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא” – לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. “וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְסַבֵּב הַדֶּרֶךְ וְלִסְבֹּל כַּמָּה טִלְטוּלִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מְשֻׁנִּים, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, כִּי הָאָרֶץ הִיא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ גַּשְׁמִי שֶׁקְּדוֹשָׁה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, עַד שֶׁשָּׁם עַל-יְדֵי הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הִיא קְדוֹשָׁה שָׁם כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה טִלְטוּלִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מְשֻׁנִּים, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאִין לְשָׁם בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִין בְּהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁל בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, וְעַל-יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ שָׁם בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁפְּנִימִיּוּת תַּכְלִית כַּוָּנָתוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּכָל אֵלּוּ הַמְקוֹמוֹת הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁנָּפְלוּ עַל-יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּזֶה הַמָּקוֹם.

וְעַל-כֵּן בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הוּא מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁדּוֹרֵךְ שָׁם, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב צָרִיךְ לְסַבֵּב הַדֶּרֶךְ הַרְבֵּה, הַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וּכְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים. וְאָז יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָאָרֶץ ‘אֲדָמָה’ לְשׁוֹן דִּמְיוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יב, יא): “וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה”. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָאָרֶץ שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָאָדָם בְּשֵׁם ‘אָדָם’ עַל שֵׁם הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא לְשׁוֹן דִּמְיוֹן בְּחִינַת מְדַמֶּה. כִּי עִקַּר הָאָדָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם, הַיְנוּ מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁבִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְטַהֵר וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבֵּרוּר וְהַטָּהֳרָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, הַיְנוּ מִבִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים, כִּי הַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן הוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁשָּׁם כָּל הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַתְּמוּנוֹת, כִּי עִקַּר הַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁנּוּיִים וְדִמְיוֹנוֹת, כִּי לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד, וְאֵין שָׁם שׁוּם דִּמְיוֹן וְשָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, וְאֵין שַׁיָּךְ שָׁם סְפִירָה וּמִנְיָן כְּלָל. וְעִקַּר הַסְּפִירָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁנּוּי הַתְּמוּנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַצִּיּוּרִים שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ בִּדְמוּתוֹ וְתַבְנִיתוֹ, וְשָׁם עִקַּר הַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַתְּמוּנוֹת כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ‘מְדַמֶּה’ לְשׁוֹן דִּמְיוֹן וּתְמוּנָה. כִּי הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי נִמְשָׁךְ מִשֹּׁרֶשׁ הַתְחָלַת נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם.

כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְהַוָּה הַצִּמְצוּם שֶׁל הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ, תֵּכֶף הִתְחִיל שֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ הָאָדָם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק שִׂכְלוֹ כְּגוֹן בְּשֵׁנָה וְכַיּוֹצֵא אֵין נִשְׁאָר אֶצְלוֹ רַק הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא רַק הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַשֵּׂכֶל. וּכְמוֹ כֵן לְמַעְלָה בְּשָׁרְשׁוֹ, תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת אוֹר הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת שׁוּם נִבְרָא וְכוּ’, זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם זֶהוּ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל, כַּמּוּבָן בַּסְּפָרִים וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן נא) שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל.

וְזֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַהִיּוּלִי הַנִּזְכָּר בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, שֶׁשָּׁם כֻּלָּם נְבוֹכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּנְבוֹכוֹת אֲשֶׁר עַל-יְדֵי חֲקִירוֹת אֵלּוּ הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג עִנְיָן זֶה בְּדַעַת אֱנוֹשִׁי כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (חגיגה יג.): “בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ”, כִּי הוּא סוֹד סִתְרֵי מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּצְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, ד): “וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה”, [וְעַיֵּן מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת].

וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בַּשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה, אֲשֶׁר מִזֶּה בָּאִים כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם, וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה נִמְשָׁךְ מֵהִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׂכֶל, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׂכֶל, וְלֹא נִשְׁאַר רַק הָרְשִׁימוּ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אִם יִרְצֶה. אֲבָל אִם יִרְצֶה לַחֲקֹר וּלְהָבִין בְּוַדַּאי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כִּי הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק מִשָּׁם, רַק עַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהָאֱמֶת.

כִּי זֶה הַכֹּחַ הִשְׁאִיר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה אַחַר הַצִּמְצוּם, שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ עַל-יְדֵי הָרְשִׁימוּ הַזֹּאת לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה מִי שֶׁיִּרְצֶה. וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה, שֶׁשָּׁרְשָׁהּ אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, פו): “כָּל מִצְוֹתֶךָ אֱמוּנָה”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכות כד.): “בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב, ד). וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִים וְהַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל בְּסוֹפָהּ עַל פָּסוּק “לְיוֹם חַגֵּנוּ” עַיֵּן שָׁם. מְבֹאָר שָׁם שֶׁכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים שֶׁאָנוּ מְתָאֲרִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כִּי בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל ה’ יִתְבָּרַךְ מֻפְשָׁט מִכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים, עַיֵּן שָׁם. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִים וְהַתְּאָרִים כַּיָּדוּעַ, וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַצִּמְצוּם לֹא הָיָה שׁוּם בְּרִיאָה, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם שֵׁם. רַק מֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ שֶׁרָצָה לְהֵיטִיב לְזוּלָתוֹ, צִמְצֵם עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עַד שֶׁסִּלֵּק אוֹר הַשֵּׂכֶל וּפִנָּה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי אִם הָרְשִׁימוּ, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַוּוּ כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַבְּרִיאָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִים וְהַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים. וְשָׁם מַתְחִיל הַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן, כִּי ‘לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר’ כַּיָּדוּעַ (סֵפֶר יְצִירָה), וְעִקַּר שֹׁרֶשׁ הַמִּנְיָן וְהַסְּפִירָה מַתְחִיל אַחַר הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁהַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן הוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, ‘סְפִירָה’ דַּיְקָא, עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה, כִּי עִקַּר הַסְּפִירָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן סוֹפְרִין לָעֹמֶר, כִּי עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי גַּם הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה וּשְׂעוֹרִים הֵם מַאֲכַל בְּהֵמָה. וְעַל-יְדֵי הָעֹמֶר שֶׁמְּבִיאִין מִן הַשְּׂעוֹרִים שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה וּמְנִיפִין אוֹתוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – לְמִי שֶׁמַּעְלָה וּמַטָּה שֶׁלּוֹ, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ. עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וּמַמְשִׁיכִין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, כָּל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת.

וְעַל-כֵּן סוֹפְרִין אַחַר-כָּךְ הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁסּוֹפְרִין וּמוֹנִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת סְפִירָה וּמִנְיָן, בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז נִשְׁלָם תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת:

יח כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא רוּחַ נְבוּאָה כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בַּתְּחִלָּה לְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

כִּי זֶה כְּלָל בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי מִצְוָה הַזֹּאת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁה זֹאת כִּי אִם כְּשֶׁמְּסַיְּעִין לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמְאִירִין עָלָיו הַהֶאָרָה בְּהֶעְלֵם מִשֹּׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְעוֹלָם לְהַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁה זֹאת. לְמָשָׁל, לְעִנְיַן קִיּוּם מִצְוָה אַחַת כְּגוֹן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְנוֹת אֶתְרוֹג נָאֶה וּמִינָיו וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, כְּגוֹן שֶׁאֵין אֶתְרוֹגִים מְצוּיִים, אוֹ שֶׁהֵם בְּיֹקֶר גָּדוֹל וְהוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מָמוֹן לִקְנוֹתוֹ. וְהוּא מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ וּמִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת וּמְחַפֵּשׂ דְּרָכִים אֵיךְ לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ לִקְנוֹת הָאֶתְרוֹג, אֲזַי “הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא לח:). וְהַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא הוּא מִמְּקוֹר שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁהוּא עוֹסֵק לְהַגִּיעַ, דְּהַיְנוּ לְעִנְיָן זֶה שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת אֶתְרוֹג אֲזַי שׁוֹלְחִין עָלָיו הֶאָרָה מִלְּמַעְלָה, מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הָאֶתְרוֹג, וְזֹאת הַקְּדֻשָּׁה הוֹלֶכֶת לְסַיְּעוֹ וּלְחַזֵּק רְצוֹנוֹ נֶגֶד הַמְנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִמְצֹא הָאֶתְרוֹג. וְזֶה בְּחִינַת: ‘הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ’, כִּי הַסִּיּוּעַ הוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַשִּׂיגָהּ. וְכֵן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת. וְלוּלֵי זֹאת לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לְהָאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַמְנִיעוֹת הָעוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ לְמָנְעוֹ מִן הַקְּדֻשָּׁה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נד:): ‘אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ’. וְהָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ הוּא מִזֹּאת הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ”ל. וּבִפְרָט כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה קְדֻשָּׁה הַנּוֹגַעַת לִכְלַל יַהֲדוּתוֹ, כְּגוֹן לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בָּהֶם. אוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאֲזַי מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ הַמְנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְאִם לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְשַׁבֵּר הַמְנִיעוֹת וְלָבוֹא לְהַצַּדִּיק אוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזְרוֹ וּמְסַיְּעוֹ בְּכָל פַּעַם, וְהַסִּיּוּעַ הוּא שֶׁשּׁוֹלֵחַ עָלָיו הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ, וְעַל-יְדֵי הַהֶאָרָה הַזֹּאת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְשַׁבֵּר הַמְנִיעוֹת וְלָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק: “וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר” (במדבר כא, טו), שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָצוּ יִשְׂרָאֵל לִכְנֹס לָאָרֶץ חָרַד הָהָר שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבָא לִקְרָאתָם כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרָצוּ לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בָּא קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִקְרָאתָם וְסִיְּעָה אוֹתָם לְהַכְנִיעַ הָאֱמוֹרִי וְהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאָז מֵחֲמַת שֶׁרָצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְעוֹרְרָה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְיָצְאָה לִקְרָאתָם בְּהֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת נִתְקָרֵב הָהָר וּבָא לִקְרָאתָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְעַל-כֵּן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁתַּכְלִיתָהּ הִיא לִזְכּוֹת לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְעוֹרֵר שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ וְיוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ. עַל-כֵּן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי מִצְוָה זֹאת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה זֹאת שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, וְאָז זוֹכִין לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת תִּקּוּן בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל:

יט וְעַל-פִּי זֶה תָּבִין מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא הָעִקָּר כַּנַּ”ל. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא גַּם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה, לְעוֹלָם לֹא יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי יִפְּלוּ לוֹ עָלָיו קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב וְנֶעְלָם מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאֹד. וְאִם כֵּן נָפַל פִּתָּא בְּבֵירָא, מֵהֵיכָן יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה, הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק. וּלְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה? וְעִנְיָן כָּזֶה קָשֶׁה עוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כִּי מָצִינוּ רֹב הַדְּבָרִים שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְאִם כֵּן, מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה? וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן רעא) שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁתְּלוּיִין זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה.

אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם זֶה מִסּוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה, כִּי כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי כֹּחַ הַבְּחִירָה הִיא מִגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף לֹא נִמְצָא דָּבָר נִפְלָא יוֹתֵר מִזֶּה, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁכֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא יוֹתֵר מִכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. וְהוּא מוּבָן מְאֹד לְכָל מַשְׂכִּיל, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר בְּכָל הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַבְּחִירָה שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחַ בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ לַמְרוֹת עֵינֵי כְּבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל שֹׁרֶשׁ הַכֹּחַ שֶׁל הַבְּחִירָה, וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מֵהֶעְדֵּר הַיְדִיעָה וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן כא).

וְהַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְחֹר רַק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת. כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י, כה): “וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם”, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי ‘הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ’, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו הַהֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִים וּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, נִמְשָׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק יוֹתֵר, וּמְסַיְּעוֹ בְּיוֹתֵר לְשַׁבֵּר הַמְנִיעוֹת עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וַאֲזַי יִזְכֶּה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק לֶאֱמוּנָה וְכָל טוּב כַּנַּ”ל.

וְעִנְיָן זֶה מְרֻמָּז קְצָת גַּם בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם [2], שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אֲזַי בָּאָה זֹאת הַנְּשָׁמָה שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה זֹאת וּמְסַיְּעָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה יָכֹל לְגָמְרָהּ מֵעֹצֶם הַמְנִיעוֹת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר. וְזֶה סוֹד: ‘הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁעָסְקָה בְּחַיֶּיהָ בְּמִצְוָה זֹאת הִיא נִכְלֶלֶת עַכְשָׁו בְּשֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, כִּי ‘כְּפוּם מַה דְּאִתְדַּבֵּק בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא הָכֵי’ וְכוּ’# (זוהר וירא צט: ק.). וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה עַכְשָׁו בְּזֶה הָעוֹלָם לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, בָּאָה עָלָיו נִשְׁמַת אוֹתוֹ צַדִּיק, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, כִּי שָׁם נִכְלְלָה נְשָׁמָה שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִגְמֹר הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְכַנַּ”ל:

כ וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת הַדְּרוּשׁ הַזֶּה (בְּאוֹת ה), שֶׁהַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין נִמְשָׁךְ מֵאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל לְהֵפֶךְ, כִּי שָׁם מְבֹאָר לְהֵפֶךְ שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַמְבֹאָרִין שָׁם, עַד שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם. אַךְ עַל פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר הַכֹּל עַל נָכוֹן, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת כֻּלָּם זֶה תָּלוּי בָּזֶה, וְנָעוּץ תְּחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ וְסוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי זֶה הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁזּוֹכֶה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כָּל כֹּחוֹ מְקַבֵּל מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ, מִבְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הַנַּ”ל, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לָזֶה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא כְּבָר קִבֵּל קְדֻשָּׁה מִשָּׁם עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְכֵן הוּא בְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְעַל-פִּי זֶה יְתֹרְצוּ לְךָ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת כָּאֵלֶּה בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת:

כא וְזֶה בְּחִינַת (בראשית א, ב): “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם”. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל: ‘דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’ (זוהר ויחי רמ.). הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁגַּם בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, הָיָה אָז תֵּכֶף קִיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בְּקֵץ הָעוֹלָם, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמַמְשִׁיךְ תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּעֵת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּסוֹף קֵץ הָאַחֲרוֹן, וּמִמֶּנּוּ מַמְשִׁיךְ תִּקּוּן לְקִיּוּם הָעוֹלָם גַּם בְּעֵת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם קִיּוּם חַס וְשָׁלוֹם, בְּתֹקֶף הַגָּלֻיּוֹת, וּבִפְרָט בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָרַד וְנָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וְלוּלֵא ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ גַּם עַכְשָׁו בְּתֹקֶף עֹמֶק נְפִילָתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל מֵרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, לוּלֵא זֹאת כְּבָר אָבַדְנוּ בְּעָנְיֵנוּ.

וְכָל זֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק ‘וְהָאָרֶץ’ הַנַּ”ל, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה עַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁמְּרֻמָּזִים בְּ”תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים (בראשית רבה ב, ד). אַךְ כָּל הַקִּיּוּם שֶׁלָּנוּ בְּגָלֻיּוֹתֵנוּ בִּפְרָט בַּגָּלוּת הַזֶּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם” – ‘דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’, שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי מֵימֵי הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יִבְלְעוּ אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה לְבַד יֵשׁ לָנוּ קִיּוּם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה מֵהַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל:

כב וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יג:): “אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ” וְכוּ’ (אסתר ג, א) – ‘אַחַר שֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁעַת תֹּקֶף הַגָּלוּת הוּא מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִסּוֹף הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הָיְתָה הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי אֶסְתֵּר כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים עֲדַיִן בְּצָרָה וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה, וְהָיוּ תְּלוּיִים בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, עַד אֲשֶׁר הֻכְרַח מָרְדְּכַי לֵיצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר “וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה” וְכוּ’ (שם ד, א), וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ”ל גֹּדֶל עֹצֶם הַסַּכָּנָה שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל אָז.

כִּי הָרְפוּאָה שֶׁהֵכִין ה’ יִתְבָּרַךְ קֹדֶם לַמַּכָּה, הָיָה רַק בְּחִינַת הֶאָרָה הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל הָאָדָם בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן כְּלָל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בִּשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן. כְּמוֹ כֵן לָעִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁל הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר הַצָּרָה וְהַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה בִּימֵי הָמָן הַכֹּל הוּא בְּחִינַת צָרַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקָּר הוּא גָּלוּת וְצָרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרְחוֹקָה מֵה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כִּי אָז בִּימֵי הָמָן הִתְגַּבְּרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא, זֻהֲמַת עֲמָלֵק, כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַחֲטָאִים שֶׁחִשְּׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יב.), עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאָה עֲלֵיהֶם הַצָּרָה וְהַסַּכָּנָה הַנַּ”ל. וְה’ יִתְבָּרַךְ חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת וְהִקְדִּים הָרְפוּאָה לְהַמַּכָּה וְהַצָּרָה, וְנִלְקְחָה אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֶּאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּמְגִלָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לַגְּאֻלָּה וְכַנַּ”ל. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם, שֶׁכְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְשׁוֹלֵחַ עָלָיו הֶאָרָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל מִבְּחִינָה גָּבֹהַּ מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה בְּתֹקֶף עֹמֶק נְפִילָתוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. וְאָז יְסַיְּעוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם! כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים:

כג וְזֶה בְּחִינַת (חבקוק ג, ג): “אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבֹא” וְכוּ’. וּכְתִיב (דברים לג, ב): “ה’ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל זֶה (עבודה זרה ב:): ‘מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ’, הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן מָאַס בָּהֶם וּבָא לְיִשְׂרָאֵל. וְתֵכֶף שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם בְּהֶעְלֵם הֶאָרָה הַנַּ”ל נִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב אֵלָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּחַר בָּהֶם מִכָּל הָעַמִּים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁבְּחִינָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל, אֵיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלְגֵּל עִם כָּל אָדָם לְקָרְבוֹ אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה וְכַנַּ”ל, עַל-כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה (דברים ז, ו) מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת מִפְּנֵי מָה בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים’ בְּסִימָן כ”א, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, כִּי זֶה הָעִנְיָן אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ כְּלָל.

וּכְמוֹ כֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה זָכוּ אֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סְגֻלָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, אֲבָל בֶּאֱמֶת צַדִּיק ה’ בְּכָל דְּרָכָיו וְלֹא עַוְלָתָה בוֹ. וּבְוַדַּאי גִּלְגֵּל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל עִם כָּל אֶחָד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וּכְפִי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כֵּן הוֹלִיךְ אוֹתוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק אוֹ לְקָרֵב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכות י:): ‘בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’. רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת עַכְשָׁו בְּשׁוּם שֵׂכֶל. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל ‘עַם סְגֻלָּה’ כַּנַּ”ל:

כד וּבִשְׁבִיל זֶה קוֹרִין פָּרָשַׁת ‘בַּמִּדְבָּר’ קֹדֶם שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא מְדַבֵּר מִמִּסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁנָּתְנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל סִימָן עַל זֶה: “מְנוּ וְעִצְרוּ”. כִּי מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זֶהוּ בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, כִּי ‘יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן’ (שבת קמו.), זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה תָּלוּי בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהֵם הַשֹּׁרֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וּבָהֶם תְּלוּיִים כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּכָל סִפְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.

כִּי אִיתָא בַּכְּתָבִים (עץ חיים שער מב, א) שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין כָּל שִׁנּוּי הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בֵּין דּוֹמֵם לְצוֹמֵחַ יֵשׁ מְמֻצָּע, וְכֵן בֵּין צוֹמֵחַ לְחַי, וְכֵן בֵּין חַי לִמְדַבֵּר, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּסְּפָרִים. וּמְבֹאָר שָׁם בַּכְּתָבִים שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת מְמֻצָּע לְבֵין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְהוּא נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהִיא גָּבֹהַּ מְאֹד בְּשָׁרְשָׁהּ וְהִיא חֵלֶק אֱלֹקִי מַמָּשׁ. וְהִיא הַמְמֻצָּע וְהַמְחַבֵּר בֵּין כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְהַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם לְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְעַל-כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל תָּלוּי הַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וְכָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא הַחִבּוּר בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וּמְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד. וְשֹׁרֶשׁ הַמְדַמֶּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִנֶּפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהִיא הִיא הַמְחַבֶּרֶת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּי הִיא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע וְהַחִבּוּר בֵּין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל.

וּבֶאֱמֶת, נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּשָׁרְשָׁהּ גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד וְהִיא חֵלֶק אֱלֹקִי מַמָּשׁ, וְנִכְלֶלֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי ‘קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְיתָא כֻּלָּא חַד’ (זוהר אחרי עג.), רַק שֶׁיֵּשׁ בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כֹּחַ הַזֶּה, שֶׁהוּא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּחַבֵּר הַגַּשְׁמִי וְהָרוּחָנִי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל. וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא הַכֹּחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבָּאָדָם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה שָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם, דְּהַיְנוּ מִנֶּפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְעַל-כֵּן עִקַּר קִשּׁוּר כָּל הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְעַל-כֵּן עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, תָּלוּי בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִצְטַוִּינוּ לִסְפֹּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הַסְּפִירָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁסּוֹפְרִין נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה תָּלוּי בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן קוֹרִין פָּרָשָׁה זֹאת קֹדֶם שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, עִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד יוֹם זֶה שֶׁהוּא שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, כִּי עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ”ל.

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, כִּי מֵהַמְדַמֶּה מִשָּׁם אֲחִיזַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּחִינַת נֹגַהּ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁלּוֹקְחִין מֵהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי הַמִּסְפָּר שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נֶאֶחְזוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ל, יב): “כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה’ וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם”. כִּי הַשְּׁקָלִים נוֹתְנִים לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן וּלְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּבִיאִין מִן הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה.

וְעַל-כֵּן הַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין עַל הַחֲטָאִים, כִּי כָּל הַחֲטָאִים בָּאִין עַל-יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת הֵם מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲטָאִים. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּבִיאִין מִן הַבְּהֵמוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הַחֲטָאִים.

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, כִּי כָּל הַצִּיּוּרִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה בּוֹ כָּל הַגְּוָנִין: זָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכוּ’ מַעֲשֵׂה רוֹקֵם מַעֲשֵׂה אוֹרֵג וְכוּ’, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁבּוֹ כָּל הַתְּמוּנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת כַּנַּ”ל, בִּשְׁבִיל לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִצְטַוּוּ אָז לִמְנוֹתָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים ‘שְׁקָלִים’, כִּי שָׁם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה עִקַּר הַמִּשְׁקָל וְהַמַּתְקְלָא, כִּי שָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כה וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מַתְחִילִין עַכְשָׁו מִקְּרִיאַת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים, כִּי עַכְשָׁו הַהַתְחָלָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא מִפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מֵרִמְזֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּינוּ זַ”ל בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה (ליקוטי תנינא עד) עַל פָּסוּק (שמות כג, טו): “מִ’מִּצְרַיִם וְ’לֹא יֵ’רָאוּ פָ’נַי רֵ’יקָם” שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘פּוּרִים’. שֶׁאָמַר אָז, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעַכְשָׁו וְכוּ’. וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו. וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק, שֶׁהִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי (במדבר כד, כ) “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק” וּ”מִלְחָמָה לַה’ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר” (שמות יז, טז) עַד דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא כי תצא יא).

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל (אוֹת כב) שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁבַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַמַּר הַזֶּה, שֶׁהוּא גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהוּא עֲמָלֵק לֹא הָיָה לָנוּ קִיּוּם חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה וַעֲצוּמָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַחֲיוֹתוֹ בִּרְפוּאוֹת וְחִיּוּת יְקָרִים בְּיוֹתֵר. עַל-כֵּן בְּנִפְלְאוֹתָיו הַגְּדוֹלִים הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְעָשָׂה עִמָּנוּ נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת גְּדוֹלוֹת בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע שֶׁהוּא גֶּזַע עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ, וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַאֲבִיד אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְה’ יִתְבָּרַךְ הָפַךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְהֵשִׁיב לוֹ מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁנִּצּוֹלוּ יִשְׂרָאֵל בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף גַּם הָיָה מְחִיַּת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ. עַד שֶׁעַל-יְדֵי תֹּקֶף הַנֵּס הִמְשִׁיכוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה בָּעוֹלָם שֶׁהִיא הַהֶאָרָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָז יִהְיֶה גְּמַר מְחִיַּת עֲמָלֵק, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מִגֹּדֶל הַהֶאָרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁבְּפוּרִים. וְעַל-יְדֵי הַהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁהֵאִיר עָלֵינוּ ה’ יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי וְחֻרְבָּנוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ עַכְשָׁו לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים, כִּי בִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי לֹא הָיָה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְמַלְכֵי פָּרָס, עַל-כֵּן מֵאָז נֶחֱשָׁב יְמֵי הַגָּלוּת. וְכַמּוּבָן מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק “וְשָׁבֻעִים שִׁבְעִים וְכוּ’ וּבְצוֹק הָעִתִּים” (דניאל ט, כה) עַיֵּן שָׁם. עַל-כֵּן הִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ הָרְפוּאָה עַל-יְדֵי הַהֶאָרָה הַנִּפְלָאָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד אֲשֶׁר עַכְשָׁו כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל. וַאֲפִילּוּ מִצְוַת פֶּסַח לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי פּוּרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי מִצְווֹת פּוּרִים יְכוֹלִין לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח, עַיֵּן שָׁם (ליקוטי תנינא עד).

נִמְצָא, שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הוּא מִפּוּרִים. וְהַתְחָלַת הַנֵּס וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים אָנוּ מַתְחִילִין מִפָּרָשַׁת שְׁקָלִים, כִּי בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים (מגילה יג:), כִּי עִקַּר הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים הָיָה עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁנּוֹתְנִין יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם) עַל פָּסוּק (אסתר ג, ט): “וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקֹל”, שֶׁהָמָן יִמַּח שְׁמוֹ רָצָה לְבַטֵּל הַכֹּחַ שֶׁל הַשְּׁקָלִים חַס וְשָׁלוֹם. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: ‘רָשָׁע, כְּבָר קָדְמוּ שִׁקְלֵיהֶם לִשְׁקָלֶיךָ’ וְכוּ’. כִּי הָמָן-עֲמָלֵק הוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי חֵטְא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין קלט:): ‘הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: הֲמִן הָעֵץ’ וְכוּ’. וְעִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁהָיָה כּוֹפֵר גָּדוֹל וְעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. עַל-כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי שִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה.

וְעַל-כֵּן עַכְשָׁו מַתְחִילִין מִפָּרָשַׁת שְׁקָלִים שֶׁהוּא הַהַתְחָלָה שֶׁל פּוּרִים שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִילִין לִכְנֹס בְּפֶסַח, כִּי עַל-יְדֵי פּוּרִים יְכוֹלִין לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: בְּיוֹם פּוּרִים מַתְחִילִין לִשְׁאֹל וְלִדְרֹשׁ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תכט, א) לְעִנְיַן ‘שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם’ וְכוּ’ וּמַתְחִילִין בְּיוֹם הַפּוּרִים בְּעַצְמוֹ (בַּאֵר הֵיטֵב סְעִיף קָטָן ב), כִּי עַל-יְדֵי פּוּרִים נִכְנָסִין לְפֶסַח כַּנַּ”ל. וְכָל עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל פֶּסַח וִיצִיאַת מִצְרַיִם, הַכֹּל בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְרוּחַ נְבוּאָה כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה, אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה קוֹרִין פָּרָשַׁת ‘בַּמִּדְבָּר’ שֶׁמְּדַבֵּר מִמִּסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה.

נִמְצָא שֶׁהַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף אֶחָד, כִּי הַהַתְחָלָה מִפָּרָשַׁת שְׁקָלִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הָמָן-עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גַּם כְּשֶׁמַּגִּיעִין אֶל הַגְּמָר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת קוֹרִין פָּרָשַׁת ‘בַּמִּדְבָּר’ כַּנַּ”ל. וְנָעוּץ סוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ וּתְחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ, כִּי הַכֹּל אֶחָד וְכַנַּ”ל:

כו וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים הוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פח.): ‘הֲדָר קִבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, כז): “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ”‘. כִּי פּוּרִים שֶׁהוּא הַכְנָעַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הָמָן כַּנַּ”ל, כִּי אָז זוֹכִין לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, זֶהוּ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ הִיא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁו הַתְחָלַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא מִפּוּרִים כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘הֲדָר קִבְּלוּהָ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ’, כִּי עַכְשָׁו מַתְחִיל אָז בְּפוּרִים קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן רָצָה הָמָן לְבַטֵּל הַכֹּחַ שֶׁל חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, וְעַל-כֵּן עָשָׂה עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן י). כִּי סְפִירַת הָעֹמֶר הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַכְנָעַת הָמָן-עֲמָלֵק כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִתְלָה הָמָן בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַסְּפִירָה בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר, כִּי מִצְוַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הִכְנִיעַ וְהִפִּיל אֶת הָמָן שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה טז.): ‘אָתֵי עֹמֶר דִּידְכוּ וְנִצַּח אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו’, כִּי הַכְנָעַת עֲמָלֵק עַל-יְדֵי מִצְוַת הָעֹמֶר וְכַנַּ”ל:

כז וּבִשְׁבִיל זֶה “הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל” (אסתר ג, ז). וְ”עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר” (שם ט, כו). כִּי גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה בַּקְּדֻשָּׁה, כִּי גּוֹרָל הוּא דָּבָר שֶׁאֵין מְבִינִים, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בְּדַעַת וְשֵׂכֶל לְמִי מַגִּיעַ הַדָּבָר הַזֶּה מַטִּילִין גּוֹרָל. נִמְצָא שֶׁגּוֹרָל הוּא בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת שֶׁאָז נִשְׁאָר הַמְדַמֶּה. וּבַקְּדֻשָּׁה הַגּוֹרָל גָּבֹהַּ מְאֹד, וְזֶהוּ בְּחִינַת: “אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ” (במדבר כו, נה), כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי שָׁם דַּיְקָא זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. כִּי כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ” הַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִנְקֻדַּת חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי הַגּוֹרָל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, וְהוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַגּוֹרָל הוּא מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג חֲלֻקַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמִי וָמִי מַגִּיעַ כָּל חֵלֶק וָחֵלֶק בְּיִחוּד כְּפִי שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת נִשְׁמָתוֹ, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גָּבֹהַּ מְאֹד בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ חֲלֻקָּה זֹאת, עַל-כֵּן צִוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לַחֲלֹק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל דַּיְקָא שֶׁהָיָה עַל-פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַגּוֹרָל אֵינוֹ מִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ עַל-פִּי אֵיזֶה מַעֲרָכָה מִמַּעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה’ כָּל מִשְׁפָּטוֹ” (משלי טז, לג).

וְעַל-כֵּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ סְלִיחָה וְכַפָּרָה לְכָל הַחֲטָאִים, וְעִקַּר הַכַּפָּרָה וְהַסְּלִיחָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַכְנָעַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה יָכֹל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִכְנֹס לִפְנַי וְלִפְנִים וּלְהַמְשִׁיךְ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַגּוֹרָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז, ח): “וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה’ וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל”. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דַּיְקָא, שֶׁמְּבָרְרִין אָז עַל-יְדֵי הַגּוֹרָל דַּיְקָא, אֵיזֶה לַה’ וְאֵיזֶה לַעֲזָאזֵל, שֶׁזֶּהוּ סוֹד בֵּרוּר עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. נִמְצָא, שֶׁגּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, וְעַל-כֵּן הָמָן שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַגּוֹרָל דַּיְקָא, כִּי רָצָה לִפְגֹּם בְּגוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָּל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים הֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָמָן כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְכָל הַנִּחוּשִׁים וְהַקּוֹסְמִים שֶׁלָּהֶם כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת פְּגַם הַגּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַנִּחוּשִׁים שֶׁלָּהֶם הֵם לְהַבְדִּיל כְּמוֹ הַגּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹשִׂין סִימָן: פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ’ (סנהדרין סה:) שֶׁאֵין בָּזֶה שׁוּם טַעַם, רַק הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, עַל-כֵּן מִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז פְּגַם הַנִּחוּשִׁים וְהַקּוֹסְמִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם כְּנֶגֶד הַגּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה.

וְעַל-כֵּן הָמָן שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַמְנַחֲשִׁים וְהַמְעוֹנְנִים, כִּי הָמָן וּבֵיתוֹ הָיוּ מְכַשְּׁפִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל [3], עַל-כֵּן רָצָה לִפְגֹּם אֶת הַגּוֹרָל וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי גּוֹרָל דַּיְקָא. וְה’ יִתְבָּרַךְ הֵפִיר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהָפַךְ אֶת הַגּוֹרָל עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁנִּמְחוּ וְנֶעֶקְרוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם דַּיְקָא בְּי”ג בַּאֲדָר. וְ’עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פּוּרִים’ דַּיְקָא עַל שֵׁם ‘הַפּוּר’ הוּא הַגּוֹרָל, כִּי עִקַּר הַנֵּס הוּא בִּבְחִינַת גּוֹרָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְּגוֹרָל כַּנַּ”ל. כִּי הָמָן הִתְקַנֵּא בַּמֶּה שֶׁרָצוּ יִשְׂרָאֵל לַחֲזֹר לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְעַל-כֵּן רָצָה לִפְגֹּם אֶת הַגּוֹרָל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלֻקַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים הֵפִיר אֶת עֲצָתוֹ, וְזָכוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה וְנָפַל הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְקָבְעוּ יְמֵי הַפּוּרִים עַל שֵׁם הַגּוֹרָל דַּיְקָא. וְזָכוּ אָז לַחֲזֹר לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוֹרָל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

כח וְעַל-כֵּן הַבְּחִירָה שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן נִקְרֵאת הַבְּחִירָה ‘גּוֹרָל’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “ה’ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי” (תהלים טז, ה), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁזֶּה נֶאֱמַר לְעִנְיַן הַבְּחִירָה, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִנִּיחַ יָדוֹ עַל חֵלֶק הַטּוֹב, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לִבְנוֹ אֶת זֶה בְּחַר לְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, יט): “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַבְּחִירָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת גּוֹרָל. וְזֶהוּ: “אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי” – הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְסַיְּעוֹ לִבְחֹר בְּגוֹרָל הַטּוֹב, בְּחִינַת: “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י הַנַּ”ל, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְסַיֵּעַ אֶת הָאָדָם בְּסִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחֹר בַּטּוֹב, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרָה וְסִיּוּעַ מִשֹּׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ כַּנַּ”ל. אַךְ שֶׁכָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַגּוֹרָל, וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַבְּחִירָה ‘גּוֹרָל’ כַּנַּ”ל:

כט וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים (תהלים יז, יג): “קוּמָה ה’ קָדְמָה פָּנָיו הַכְרִיעֵהוּ”, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יַקְדִּים עַצְמוֹ לִפְנֵי הַבַּעַל דָּבָר לְהַכְנִיעוֹ עַל-יְדֵי-זֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְיַקְדִּים לִשְׁלֹחַ עָלֵינוּ סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא מִשֹּׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

ל וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה ז:): ‘חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי’. כִּי הַשִּׁכְרוּת הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְאָז נִשְׁאָר רַק כֹּחַ הַמְדַמֶּה בְּבִלְבּוּל גָּדוֹל, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַשִּׁכּוֹר אֵין לוֹ דַּעַת וְהוּא מְבֻלְבָּל מְאֹד. וְכָל זֶה הוּא מֵהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲלוֹמוֹת הַמְבֻלְבָּלִין, וּבִלְבּוּל כָּל הַמְשֻׁגָּעִים, וּבִלְבּוּל שֶׁל הַשִּׁכּוֹר, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים. אֲבָל בְּפוּרִים אָז זוֹכִין לְהַכְנִיעַ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כָּל כָּךְ שֶׁמִּשָּׁם בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַד שֶׁעַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, זוֹכִין לְהַמְתִּיק בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ. כִּי אָז אֵין שְׁלִיטָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִיא כְּלַל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְאַחֵז בְּהַשִּׁכְרוּת שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, לְהַמְשִׁיךְ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַד דְּלָא יָדַע וְכוּ’, מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁרָצָה לַחֲקֹר שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר פְּגַם בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, וְעַכְשָׁו עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים ‘עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי’ מַמְתִּיקִין וּמְתַקְּנִין זֶה הַפְּגָם, כִּי נִמְתָּק זֶה הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ בְּפוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא עִקַּר הַכְנָעַת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אָז אֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל-יְדֵי הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים וְכַנַּ”ל:

לא וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּל, כִּי עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה, ד): “פָּנִים בְּפָנִים דִּבֵּר ה’ עִמָּכֶם”, ‘דִּבֵּר ה” – זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה (שבת קלח:). וְעַל-יְדֵי נְבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה וְכָל זֶה מְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וַאֲפִילּוּ עַכְשָׁו שֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל צַדִּיק אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתְּלוּיָה בְּבֵרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁאֵינוֹ מִתְבָּרֵר כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל יָדוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁעַל יָדָם נִפְגָּם הַמְדַמֶּה יוֹתֵר, שֶׁמִּזֶּה בָּאִים אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַנְּחָשִׁים וְהַקּוֹסְמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְכוּ’. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה הַרְבֵּה מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד הַכֹּל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁבּוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְזָכוּ לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יִהְיֶה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד וְכוּ’, וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְכוּ’, וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת וְכוּ’.

וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, כִּי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הָעֲווֹנוֹת, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי קוֹל תּוֹכַחְתּוֹ כָּל הָעֲווֹנוֹת מוֹסִיפִין וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב בִּבְחִינַת (שיר השירים א, יב): “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ” ‘עָזַב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא נָתַן’ וְכוּ’ (שבת פח:). וְעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְזוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

לב וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם דִּבֵּר עִמִּי פֶּה אֶל פֶּה. וְהִזְהִיר מְאֹד לִכְתֹּב זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל עִנְיָן זֶה, הֲלֹא רַבֵּינוּ זַ”ל כָּתַב שָׁם בְּעַצְמוֹ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם וְזָכוּ לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאִם כֵּן קָשֶׁה לָמָּה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, הֲלֹא כְּבָר זָכוּ יִשְׂרָאֵל לָזֶה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְקֻשְׁיָא זֹאת קְרוֹבָה לְקֻשְׁיוֹת הָעוֹלָם שֶׁמַּקְשִׁין: לָמָּה צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הֲלֹא דַּי בְּהַסְּפָרִים שֶׁיֵּשׁ מִכְּבָר. וְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל בָּא לְבַטֵּל קֻשְׁיָתָם וּלְבָאֵר שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים, וְשֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי כָּל הָאֱמוּנָה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל לִכְאוֹרָה עֲדַיִן הַקֻּשְׁיָא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, כִּי הֲלֹא כְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁאָז זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לֶאֱמוּנָה וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, וְאִם כֵּן לָמָּה צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק לְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

אֲבָל בֶּאֱמֶת דִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל הֵם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד. וְכֻלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וְכוּ’. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ בּוֹרֵא הַכֹּל שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה ‘בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ’, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בא דף מב:). אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן הֶעְלִים מִדַּעַת הָאָדָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּדַעְתּוֹ חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, כִּי עִקַּר קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכות כד.): ‘בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה’ (חבקוק ב, ד). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, פו): “כָּל מִצְוֹתֶךָ אֱמוּנָה”, כִּי שָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם.

כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין בַּמֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּדַּעַת בְּשׁוּם אֹפֶן. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּדַּעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אַדְּרַבָּא, מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּעִנְיָן זֶה לַחֲקֹר וּלְהָבִין בְּדַעְתּוֹ יִפֹּל לְקֻשְׁיוֹת וּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּמוֹ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם עַל-יְדֵי שִׂכְלָם וְדַעְתָּם שֶׁרָצוּ לְהָבִין בְּדַעְתָּם. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים.

וְזֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל אָדָם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתָיו, עַל-כֵּן הוּא מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וּמַזְמִין לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת. וְכַמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר.

וְזֶה בְּחִינַת (איכה ג, כג): “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”, שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִתְחַדֶּשֶׁת וּמִתְחַזֶּקֶת בְּכָל יוֹם כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל “אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים” (קהלת ז, יד). וּכְמוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב סִבּוֹת בְּכָל יוֹם, וּמְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם כְּדֵי לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְהַכְנִיס כְּפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת חֲדָשׁוֹת בַּלֵּב כְּדֵי לְבַלְבֵּל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי ‘בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נב. קִדּוּשִׁין ל:), וְעִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב דַּיְקָא לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר וְאֵין דַּי בְּהַסְּפָרִים שֶׁיֵּשׁ מִכְּבָר, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר לָנוּ הַמְדַמֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ צְרִיכִין לְבֵרוּר חָדָשׁ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כְּפִי הַמַּחֲשָׁבוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּזֶה הַיּוֹם כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם בְּבִלְבּוּלִים חֲדָשִׁים לְבַלְבֵּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין צַדִּיק הַדּוֹר דַּיְקָא. וְאֵין דַּי בַּמֶּה שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה וְזָכִינוּ לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אָז, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כְּדֵי לְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְבָרֵר הָאֱמוּנָה מֵהַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַמִּתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל:

לג וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁרָאִינוּ דָּבָר נִבְהָל וְזָר אֲשֶׁר כָּל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה. הַיְאֻמָּן כִּי יְסֻפָּר. שֶׁאַחֲרֵי שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ, וְכֻלָּם זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכוּ’, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה הֲנִשְׁמָע כָּזֹאת שֶׁיַּעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה כָּזֹאת לִטְעוֹת אַחַר הָעֵגֶל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כִּי אִם הָעֵרֶב רַב, וְאַחַר-כָּךְ הִטְעוּ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲפִילּוּ אֵלּוּ הַמְעַט דִּמְעַט שֶׁטָּעוּ בָּזֶה מַה זֶּה הָיָה לָהֶם?! וְגַם עַל הָעֵרֶב רַב גּוּפָא קָשֶׁה, כִּי גַּם הָעֵרֶב רַב הָיָה לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל. וּבְוַדַּאי הָיָה בָּהֶם גַּם אֵיזֶה מְעַט טוֹב, מֵאַחַר שֶׁהֵם יָצְאוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה מִמִּצְרַיִם וְהִשְׁלִיכוּ מִשְׁפַּחְתָּם וּבֵית אֲבוֹתָם וְרָצוּ לְהִתְגַּיֵּר מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה בְּמִצְרַיִם. וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אַחֲרֵי כָּל הַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁרָאוּ בְּעֵינֵיהֶם בְּמִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם-סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּמַתַּן תּוֹרָה בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז, יט): “הַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים” וְכוּ’. “הֲשָׁמַע עַם” וְכוּ’ (שם ד, לג). וְאַחֲרֵי כָּל זֶה יַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה כָּזֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶם עֵגֶל לֶאֱלֹהַ?!.

אֲבָל מִכָּל זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין עַד הֵיכָן כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. וְכַמָּה וְכַמָּה מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, לֹא בִּשְׁבִיל מַלְאָךְ וְלֹא בִּשְׁבִיל שָׂרָף. וְכֵן לְהֵפֶךְ לֹא בִּשְׁבִיל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְצוֹמֵחַ וְכוּ’. רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם. וְעִקַּר הַיִּחוּס וְהַמַּעֲלָה שֶׁל הָאָדָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עֲבוֹדָתוֹ חֲשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשְּׂרָפִים וְכוּ’, מֵאַחַר שֶׁהֵם אֵין לָהֶם בְּחִירָה וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל-כֵּן הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל, ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין בְּיָדוֹ לְבַטֵּל הַבְּחִירָה כִּי אִם כֵּן יִתְבַּטֵּל הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לג:): ‘הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם’. וּמִגֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל הַבְּחִירָה שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה, עַל-כֵּן יֵשׁ כֹּחַ לְהַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים וַהֲסָתוֹת חֲדָשׁוֹת עַד שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל אַחַר מַתַּן תּוֹרָה שֶׁיַּעֲשׂוּ מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ נִסְתַּלֵּק מֵהֶם אָז וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם, עַל-כֵּן עִרְבֵּב הַשָּׂטָן אֶת הָעוֹלָם עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה (שמות לב, א): “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה וְכוּ’ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ” וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשָּׂטָן הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֶעְלִים מֵהֶם אֶת מֹשֶׁה וְהִכְנִיס בְּלִבָּם שֶׁכְּבָר נֶעְלָם מֹשֶׁה, עַל-כֵּן הֵסִית אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה הַנַּ”ל. כִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ לְבַטְּלוֹ כִּי אִם מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ אִם הָיָה שָׁם.

וְזֶהוּ: “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פט.): ‘בָּא שֵׁשׁ וְכוּ’, וְשֶׁהָיָה יוֹם הַמְעֻנָּן’ וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהַשָּׂטָן עִרְבֵּב אָז אֶת הָעוֹלָם כָּל כָּךְ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיָה יוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנֻיּוֹת, וְדַוְקָא בְּאוֹתוֹ הָעֵת אַחַר שֶׁבָּא שֵׁשׁ וְהָיָה יוֹם הַמְעֻנָּן, אָז דַּיְקָא הָיָה כֹּחַ לְהַשָּׂטָן לְהִתְגַּבֵּר בְּבִלְבּוּלִים וּכְפִירוֹת כָּאֵלֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה דַּיְקָא, עַד שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ לְבַטְּלוֹ בְּשׁוּם דָּבָר כִּי אִם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הָיָה הַצַּדִּיק הַדּוֹר אָז. וּמֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה אָז בַּשָּׁמַיִם, עַל-כֵּן הִצְלִיחַ מַעֲשֵׂה שָׂטָן בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה מֵהָהָר הִכְנִיעַ וְשִׁבֵּר וּבִטֵּל אֶת הָעֵגֶל, וְחָזַר וְקִבֵּל אֶת הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְחָזַר לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה, אֲבָל גַּם אָז הַכֹּל הָיָה בְּכֹחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִסּוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבַּע בְּלֵב יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה בִּשְׁעַת קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל-יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל-יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ. וְכַאֲשֶׁר יְבֹאַר לְקַמָּן.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הַדּוֹר דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה זָכוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, וְכֵן אַחַר-כָּךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר שֶׁנִּתְבָּרְרָה הָאֱמוּנָה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו בַּדּוֹר הַזֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְבָרֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת הוּא עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאַחַר-כָּךְ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים מוֹדִים גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק, וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, אֲבָל חוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר שֶׁאַחֲרָיו. כִּי בִּימֵי הָאֲרִ”י זַ”ל הָיְתָה מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה עַל הָאֲרִ”י וְלֹא רָצוּ לְהוֹדוֹת שֶׁיִּמָּצֵא בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר חִדּוּשׁ כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּזֶה, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל. וְאַחַר-כָּךְ בְּכַמָּה דּוֹרוֹת נִתְקַבֵּל הָאֲרִ”י זַ”ל וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא אִישׁ אֱלוֹהַ וְכוּ’, אֲבָל חָלְקוּ עַל צַדִּיקִים אֲחֵרִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרָיו, עַד שֶׁסָּמוּךְ לְיָמֵינוּ הָיָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁהָיָה אוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, וְהָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל. וּבִימֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב רֹב הַמִּתְנַגְּדִים הוֹדוּ בְּהָאֲרִ”י זַ”ל, וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וּכְבָר מוּבָא מִזֶּה בַּסְּפָרִים, [וְעַיֵּן בְּסוֹף סֵפֶר נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ מְדַבֵּר שָׁם מִזֶּה]. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה, הוּא דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר דַּיְקָא, כִּי ‘אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ’ (ראש השנה כה:). כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה אֵינוֹ מִתְבָּרֵר כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר דַּיְקָא.

וְעַל-כֵּן מַנִּיחַ הַבַּעַל דָּבָר עַצְמוֹ עַל זֶה לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים זֶה הַצַּדִּיק, וּלְהַרְבּוֹת עָלָיו מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בְּזֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, וְאֵין דַּי לוֹ בַּמֶּה שֶׁנִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְכוּ’ עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי הַסְּפָרִים שֶׁל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ מִכְּבָר, כִּי צְרִיכִין דַּיְקָא לָבוֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, כְּדֵי לְבָרֵר הָאֱמוּנָה בְּכָל עֵת, כְּפִי הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַדּוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

לד אַךְ אִם כֵּן לִכְאוֹרָה קָשֶׁה מַה פָּעֲלוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם. וְכֵן מַה פָּעַלְנוּ בְּבֵרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁזָּכִינוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר דַּיְקָא. אַךְ בֶּאֱמֶת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּזֶה הַצַּדִּיק מְאֹד וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְרַחֵק אֶת הָעוֹלָם מִזֶּה הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבֶּה עָלָיו, אֲשֶׁר עַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל שֶׁבַח מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וְרָאָה בְּחָכְמָתוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַזֵּי פָּנִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּמַסְתִּירִין וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ וּמַרְחִיקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁאֵין זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵין זוֹכִין לְהָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְאִם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם יַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, כִּי אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַתְּמִימָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְאָז זָכוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה אֶצְלָם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזָּכוּ כֻּלָּם אָז לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יָדַע שֶׁאַחַר-כָּךְ יִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר עַל-יְדֵי עַרְמִימוּתָיו וְיִרְצֶה לְקַלְקֵל גַּם אֶת זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בֶּאֱמֶת שֶׁהִתְגַּבֵּר אַחַר-כָּךְ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁאָז חָזַר וְנִמְשַׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר וּלְתַקֵּן זֹאת הַזֻּהֲמָא כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהֵם מְבָרְרִים הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּמְתַקְּנִים חֵטְא הָעֵגֶל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּמַמְשִׁיכִים אֱמוּנָה בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְאִם כֵּן מַה פָּעַל אֵל בְּבֵרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵאַחַר שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף צְרִיכִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר דַּיְקָא שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בּוֹ כַּנַּ”ל.

אַךְ אַדְּרַבָּא, זֶהוּ בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשַׁךְ עָלֵינוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ זוֹכִין לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי לוּלֵא קַבָּלַת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיִינוּ זוֹכִין כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, מֵחֲמַת גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמַסְתִּירִים אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה זָכִינוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְזָכִינוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִילּוּ אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּבִלְבֵּל הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אַף-עַל-פִּי-כֵן נִשְׁאֲרָה הָרְשִׁימוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְלוּלֵא קַבָּלַת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה לָנוּ כֹּחַ כְּלָל לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, מֵחֲמַת גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הַחוֹלְקִין עָלָיו וּמַרְחִיקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (משלי ו, כג): “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר” הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם בְּחִינַת אוֹר וְנֵר שֶׁעַל יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בָּנוּ מִמַּתַּן תּוֹרָה שֶׁהִבְטִיחַ ה’ יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה (שמות יט, ט): “וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם”, וְכָל צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה. עַל-יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: ‘וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר’, כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא ‘חַיִּים’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יח.): “צַדִּיקִים אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָם קְרוּיִין חַיִּים” וְכוּ’, וְזֶהוּ: ‘כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים’ וְכוּ’ – שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הֵם אוֹר וְנֵר לְהָאִיר לָנוּ הַדֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא ‘חַיִּים’. וְזֶהוּ: “וְדֶרֶךְ חַיִּים” וְכוּ’ – שֶׁהַתּוֹרָה מְאִירָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא חַיִּים.

וְזֶהוּ: “וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר” – כִּי עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְקוֹל הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: “וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר” כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא חַיִּים, שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “תּוֹכְחוֹת מוּסָר”. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, הוּא זוֹכֶה לְקוֹל הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:

לה וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חגיגה יד.): “דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר” – שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רָצָה לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת, וְרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, עָמַד וּנְתָנָהּ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְתתקע”ד [4] דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהֵן הֵן עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. וְלִכְאוֹרָה זֶה הָעִנְיָן תָּמוּהַּ מְאֹד, מֵעִקָּרָא מַאי קָסָבַר? אֵיךְ הָיָה אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא תּוֹרָה? הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה א, ד). וְגַם לְפִי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל נִרְאֶה שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁהַדּוֹרוֹת הֵם רְשָׁעִים וְלֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם עַל יָדָם, עַל-כֵּן מִהֵר לָתֵת אֶת הַתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, אֲבָל אִם הָיוּ הַדּוֹרוֹת צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הָיָה מְקַיֵּם מַחֲשַׁבְתּוֹ לְעַכֵּב נְתִינַת הַתּוֹרָה עַד אֶלֶף דּוֹר. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה לְהָבִין זֹאת, כִּי אִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה שֶׁתִּנָּתֵן לְצַדִּיקִים, וְאִם כֵּן, אִם הָיוּ הַדּוֹרוֹת צַדִּיקִים פְּשִׁיטָא שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה מִיָּד. וּמִפְּנֵי מָה הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה לְעַכֵּב נְתִינַת הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ עַד אֶלֶף דּוֹר?

אַךְ בֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲפִילּוּ אִם לֹא נִתְּנָה, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁעָבְדוּ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וְקִיְּמוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּשְׁנָה (קידושין פב.): ‘מָצִינוּ שֶׁקִּיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה’ וְכוּ’. וּבְוַדַּאי גַּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה נו, ז): ‘אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּלֹא נְתִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהָיוּ מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁלָּנוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ מַמְשִׁיכִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ לְעַכֵּב נְתִינַת הַתּוֹרָה עַד אֶלֶף דּוֹר.

וְהָעִנְיָן, כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִמְשַׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, בִּלְבּוּל הָאֱמוּנָה. וּצְרִיכִים לְבָרֵר הַזֻּהֲמָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֹאת הַזֻּהֲמָא לֹא תִּתְבָּרֵר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד זְמַן בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. רַק הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מְבָרְרִים מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיֻּשְׁלַם הַבֵּרוּר וְיִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וְרָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ לְעַכֵּב נְתִינַת הַתּוֹרָה עַד זְמַן תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁיּוֹדְעִים לְעָבְדוֹ בְּלִי נְתִינַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, הֵם יְקַיְּמוּ אֶת הָעוֹלָם וִילַמְּדוּ דַּעַת אֶת הָעוֹלָם וְיַמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וְיוֹרוּ לָהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָּהּ וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְבָרְרוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וִיזַכְּכוּ אֶת הָעוֹלָם בְּכָל פַּעַם מֵהַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת, עַד שֶׁיֻּשְׁלַם הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת אַחַר אֶלֶף דּוֹר. וְאָז יִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה בִּבְהִירוּת נִפְלָא וּבְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹרַיְיתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא, ד): “כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא”, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בהעלתך קנב.). כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁלֹּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ הָעוֹלָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ עוֹד שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה וְלֹא יָפֵרוּ אֶת בְּרִיתוֹ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בֶּאֱמֶת, בְּעֵת שֶׁיְּגַלֶּה ה’ יִתְבָּרַךְ סִתְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד שֶׁהוּא אוֹרַיְיתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (ירמיה לא, לא) “וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית חֲדָשָׁה וְכוּ’, לֹא כַּבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתָּם בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֲשֶׁר הֵם הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי” וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה רָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ לְעַכֵּב נְתִינַת הַתּוֹרָה כָּל כָּךְ עַד אֶלֶף דּוֹר, כְּדֵי שֶׁבְּאֵלּוּ הַדּוֹרוֹת יִתְבָּרֵר הָעוֹלָם בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אַחַר-כָּךְ לְגַלּוֹת אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ לֶעָתִיד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפֵרוּ וְלֹא יַעַבְרוּ עוֹד עַל הַתּוֹרָה לְעוֹלָם וְכַנַּ”ל.

אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, עַל-כֵּן עָמַד וּנְתָנָהּ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת. הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִתְגַּבְּרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ וּמַרְחִיקִין הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדוֹ, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִין שֶׁהוּא יוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וּמֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָעַזֵּי פָּנִים עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו מִגֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבִּים עָלָיו עַל-יְדֵי עַזּוּתָם וְרִבּוּי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁלָּהֶם, אִם כֵּן אֵיךְ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, עַל-כֵּן חָמַל ה’ יִתְבָּרַךְ עַל עוֹלָמוֹ וְנָתַן הַתּוֹרָה קֹדֶם זְמַנָּהּ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל גַּם אַחַר-כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת שֶׁהִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְכֵן אַחַר-כָּךְ בַּמְרַגְּלִים וְכוּ’, וְכֵן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ’, וּבִימֵי הַשּׁוֹפְטִים וּשְׁאָרֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה. וְהַתִּקּוּן הָיָה בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ לָהֶם בְּכָל דּוֹר לְמוֹשִׁיעַ כְּמוֹ הַשּׁוֹפְטִים וְהַנְּבִיאִים וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אַף-עַל-פִּי-כֵן “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” (תהלים צב, ט). וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה (כמו שפרש רש”י שם), כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, וְנִפְלְאוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֵלֵינוּ, כִּי בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לַמַּכָּה, כִּי עַל-יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה זָכִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְלוּלֵא נְתִינַת הַתּוֹרָה אֲפִילּוּ אִם הָיוּ צַדִּיקִים בְּכָל דּוֹר שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה, וְהָיוּ יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּלְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בָּנוּ וּלְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיִינוּ יוֹדְעִים כְּלָל מֵהַצַּדִּיק עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְדוֹבְרִים עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע עַד שֶׁלֹּא הָיָה לָנוּ כֹּחַ לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ כְּלָל. אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְנִמְשַׁךְ עָלֵינוּ אָז יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְעַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי לְבָרֵר הָאֱמוּנָה כְּפִי אוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן כְּפִי אוֹתוֹ הַדּוֹר וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם שֶׁהַתתקע”ד דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. הַיְנוּ כִּי הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְדוֹבְרִים עָלָיו סָרָה בְּגַאֲוָה וָבוּז הֵם מֵהַתתקע”ד דּוֹרוֹת הַנַּ”ל “אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת” (איוב כב, טז), שֶׁהֻכְרַח ה’ יִתְבָּרַךְ לְסַלְּקָן וּלְמַהֵר לִתֵּן הַתּוֹרָה קֹדֶם הַזְּמַן שֶׁרָצָה, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהֵם עַזֵּי פָּנִים וְיַחֲלֹקוּ עַל הַצַּדִּיקִים עַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, וְלֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן סִלֵּק בְּרַחֲמָיו אֶת אֵלּוּ הַתתקע”ד דּוֹרוֹת וְנָתַן הַתּוֹרָה תֵּכֶף, וְאֵלּוּ הַתתקע”ד דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר. וְהֵן הֵן עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁחוֹלְקִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וּמַסְתִּירִין וּמַעֲלִימִין אֶת הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי גֹּדֶל מַחֲלוֹקוּתָם, וּמְרַחֲקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עַכְשָׁו יָכוֹל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, כִּי עַכְשָׁו כְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק עַל-יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבְּעָה וְנִשְׁרְשָׁה בָּנוּ עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ יְסוֹד הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק. וְאִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאָם שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים, וְאִם הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה. כִּי יִסָּכֵר פִּי כָּל דֹּבְרֵי שָׁקֶר. וְכֻלָּם יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, כִּי כְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ בְּחִינַת אוֹר וְנֵר לְבַקֵּשׁ עַל-יְדֵי-זֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ. “וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר” (משלי יב, יט) וְכַנַּ”ל:

לו וְזֶהוּ (תהלים עה, ד): “נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר סו, ב) מִקְרָא זֶה עַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפָּאֲרִין עַצְמָן שֶׁכְּשֶׁהָיוּ ‘נְמוֹגִים הָאָרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ’ – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי כָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ’, “אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה” – כִּי עַל-יְדֵי שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹרָה שֶׁמַּתְחֶלֶת ‘אָנֹכִי’ עַל-יְדֵי-זֶה ‘תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ’ שֶׁלֹּא יֵחָרְבוּ וְכוּ’. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ מִיָּד: “אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ” וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁהַכָּתוּב מְתָרֵץ בְּעַצְמוֹ קֻשְׁיָא הַנַּ”ל. שֶׁאִם יֹאמַר הָאוֹמֵר: מָה אַתֶּם מִתְפָּאֲרִים שֶׁתִּכַּנְתֶּם אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֵחָרֵב עַל-יְדֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, וְעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁזְּכִיתֶם עַל-יְדֵי מַתַּן תּוֹרָה הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁזְּכִיתֶם לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְכַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיוּ תָּלוּי עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם זֶה הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְזָכוּ לְרוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזָכוּ לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי קִיּוּם הָעוֹלָם כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁלֹּא יֵחָרֵב שֶׁהָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן כְּמוֹ שֶׁהוּא פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁהָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים אֵלּוּ עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֵחָרֵב וְלֹא יַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם, זֶה תָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר יְסוֹד הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא אֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, ד): “וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה”. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם רַק בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ הַתְחָלַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, א): “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ”. וְכָל זֶה מוּבָן וּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל לַמְעַיֵּן שָׁם.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִתְמוֹגֵג שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ אָז. וְאִם כֵּן יְכוֹלִין לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיָא הַנַּ”ל מַה פְּעַלְתֶּם בָּזֶה? הֲלֹא עֲדַיִן אַתֶּם צְרִיכִין לְבָרֵר הָאֱמוּנָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִים לְבָרֵר הָאֱמוּנָה כְּפִי אוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן? כַּנַּ”ל. עַל זֶה מֵשִׁיב הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבִיל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר כְּמִתְפָּאֵר: הַרְבֵּה הַרְבֵּה פָּעַלְתִּי בְּבֵרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁהִמְשַׁכְתִּי עָלַי בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה. כִּי פָּעַלְתִּי בָּזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ לְמַלְּאוֹת פִּיהֶם שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים חָצָץ וּלְשַׁבֵּר מְתַלְּעוֹת עַוָּל וְכַנַּ”ל. וְזֶה: “אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן” וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה יֵשׁ לִי כֹּחַ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְהַפִּיל הָעַזֵּי פָּנִים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע הַהוֹלְלִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת הָעוֹלָם וּמְרַחֲקִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ בַּמַּעֲמָד הַנִּבְחָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ עַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ וְלִרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק”, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד יְכֹלֶת לְהָרִים קַרְנָם וּלְדַבֵּר בְצַוָּאר עָתָק עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כֹּחַ הָאֱמוּנָה שֶׁזָּכִינוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה יַעֲמֹד לָנוּ לְעֵזֶר, שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת כְּפִי הַדּוֹר שֶׁל עַכְשָׁו וּכְפִי הַזְּמַן וְהַיָּמִים הָאֵלּוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: “כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם: “וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק”. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁבְּכֹחַ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: “נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה”, בְּכֹחַ זֶה יֵשׁ לִי כֹּחַ לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים שֶׁהֵם הָעַזֵּי פָּנִים בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע אֲגַדֵּעַ וְאַפִּיל אוֹתָם. וְקַרְנוֹת צַדִּיק תְּרוֹמַמְנָה, כִּי הַכֹּל יִרְאוּ הָאֱמֶת. וְהַכֹּל בְּכֹחַ קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כְּבָר וְכַנַּ”ל:

לז וְזֶהוּ שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (שיר השירים א, ז): “הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: שֶׁצָּהֳרַיִם מְרַמֵּז עַל תֹּקֶף הַגָּלוּת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י וְכוּ’ שֶׁפֵּרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם מְבֹאָר הֵיטֵב לְעִנְיָנֵינוּ. כִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יִתְגַּבְּרוּ הָעַזֵּי פָּנִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה מט:): ‘בְּעֻקְבָא דִּמְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּי, וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת, וְאֵין תּוֹכָחָה’ וְכוּ’. וּמִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הָעַזֵּי פָּנִים וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד מְאֹד, וְנַעֲשֶׂה קָטֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר חֶבְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁהִתְנַבְּאוּ עָלָיו נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ זַ”ל (כתובות קיב:).

וְזֶה שֶׁצּוֹעֶקֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל מַר: “הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם”, שֶׁהוּא זְמַן חֹם הַיּוֹם שֶׁהוּא עֵת קָשָׁה לַצֹּאן, שֶׁמְּרַמֵּז עַל תֹּקֶף הַגָּלוּת. הַיְנוּ שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיד לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵיכָה הוּא רוֹעֶה וְאֵיכָה הוּא רוֹבֵץ אֶת צֹאן מַרְעִיתוֹ בַּצָּהֳרָיִם, דְּהַיְנוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הוּא הָרוֹעֶה הָאֱמֶת. עַל-כֵּן מְבַקֶּשֶׁת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיְּגַלֶּה הָאֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וִיגַלֶּה לָהֶם הֵיכָן הוּא רוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ, הֵיכָן הוּא הָרוֹעֶה הָאֱמֶת שֶׁרוֹעֶה אֶת עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כָּרָאוּי.

וְזֶהוּ: “שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ” – הַיְנוּ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר, הִיא מִתְאוֹנֶנֶת וְקוֹבֶלֶת לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ: מִפְּנֵי מָה הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם מְבֻזִּים כָּל כָּךְ וּמְרַחֲקִים אוֹתָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת. כִּי הָעַזֵּי פָּנִים עִרְבְּבוּ אֶת הָעוֹלָם עַד שֶׁעָמְדוּ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר בָּעוֹלָם, וַאֲפִילּוּ הַמַּנְהִיגִים הַכְּשֵׁרִים נִתְרַבֶּה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרֹב הָעוֹלָם לֵידַע הֵיכָן הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבַזִּין מְאֹד אֶת הַמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמְהַפְּכִין אֶת הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים לְצַדִּיק רָשָׁע אָתָּה, וְיִרְאֵי חֵטְא נִמְאָסִין כְּאִלּוּ הֵם רְחוֹקִים חַס וְשָׁלוֹם מֵה’ יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה. וְהָעַזֵּי פָּנִים מִתְפָּאֲרִין בְּעַצְמָן שֶׁרַק הֵם קְרוֹבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְאוֹמְרִים לְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת: “קְרָב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּע בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ” וְכוּ’ (ישעיה סה, ה), כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְזֶהוּ: “שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ” – שֶׁהַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת שֶׁהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה הֵם דּוֹמִים כַּאֲבֵלִים וְכִנְזוּפִים חַס וְשָׁלוֹם, “עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ” – שֶׁהֵם שְׁאָר הַמַּנְהִיגִים הַמִּתְנַשְּׂאִים בָּרַבָּנוּת שֶׁלָּהֶם כְּאִלּוּ הֵם חֲבֵרִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְחַבֵּר עִמָּם לְבַד, וְאֶת הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מְרַחֲקִים כִּנְזוּפִים חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּעְלָם הָאֱמֶת מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעַזֵּי פָּנִים וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁמֵּשִׁיב לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ: “אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים” – דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג לְמִי לְהִתְקָרֵב “צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן” וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘הִסְתַּכֵּל בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַלֵּךְ אַחֲרֵיהֶם’, “וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ” וְכוּ’ – הַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לְעֵיל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים הֵיכָן הָאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּבָר הִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְאָנוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה שֶׁמָּסַר לָנוּ מֹשֶׁה וַחֲכָמֵינוּ זַ”ל מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁכָּל חֲכָמֵינוּ וּנְבִיאֵינוּ זַ”ל חִבְּרוּ לָנוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים וִיקָרִים, וְהוֹרוּ לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וְאָנוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה עַל יָדוֹ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים” – שֶׁעַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן” כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכֶּה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת לִרְעוֹת גְּדִיּוֹתָיו אֵצֶל הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כְּבָר, זוֹכִין אָנוּ לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָרוֹעֶה הָאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְכַנַּ”ל:

לח וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה שֶׁצְּרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְכַנַּ”ל (אוֹת יז). וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִסְפֹּר הַיָּמִים, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה עַל כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, כִּי אֵלּוּ הַשֶּׁבַע שַׁבָּתוֹת הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מִשִּׁבְעָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים. הַיְנוּ שֶׁבַּסְּפִירָה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה בֵּרוּר הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִיסוֹד הָאֱמוּנָה כָּל יְמֵי עוֹלָם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיָּבוֹא אַף-עַל-פִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּאֵיזֶה בִּלְבּוּל שֶׁיִּתְגַּבֵּר כְּפִי הִתְגַּבְּרוּתוֹ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבַקְּשָׁם וּלְמָצְאָם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהִמְשַׁכְנוּ עָלֵינוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי שֶׁסָּפַרְנוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁבָּהֶם אָנוּ נִטְהָרִים מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַד שֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ לְעוֹלָם הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ כַּנַּ”ל:

לט וְזֶהוּ: “הוֹשִׁיעָה ה’ כִּי גָּמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם” (תהלים יב, ב). שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם צוֹעֵק לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ: “הוֹשִׁיעָה ה’ כִּי גָּמַר חָסִיד” – הַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַלְקְלָה הָאֱמוּנָה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם” – כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָאֲמִתִּיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ” וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּוַדַּאי אֵין דּוֹר יָתוֹם וּבְוַדַּאי נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גַּם בַּדּוֹר הַזֶּה, אֲבָל הַבַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וְהָעַזֵּי פָּנִים מְבַלְבְּלִין אֶת הָעוֹלָם עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת” וְכוּ’ – שֶׁהֵם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גָּמַר חָסִיד וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְכוּ’, כִּי אֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ”ל. וְעַל זֶה סִיֵּם דָּוִד בְּעַצְמוֹ וְאוֹמֵר שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ וְיַכְרֵת כָּל הַבַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע מְחַרְחֲרֵי רִיב הָרוֹצִים לְהַסְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק. וְזֶהוּ: “יַכְרֵת ה’ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ” – שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין לָהֶם אָדוֹן, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַכְרִית אוֹתָם. כִּי מִשּׁוֹד עֲנִיִּים וּמֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים שֶׁהֵם הַכְּשֵׁרִים הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָרוֹצִים בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁשּׁוֹדְדִים אוֹתָם וּמְבַזִּים אוֹתָם, וְהֵם נוֹאֲקִים וְצוֹעֲקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, מִגֹּדֶל צָרָתָם וְצַעֲקָתָם יָקוּם ה’ יִתְבָּרַךְ וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָם וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ: “מִשּׁוֹד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה’ אָשִׁית בְּיֶשַׁע יָפִיחַ לוֹ”, וּמְפָרֵשׁ הַפָּסוּק עַל-יְדֵי מַה תִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה, הֲלֹא הָאֱמֶת נִתְבַּלְבֵּל מְאֹד. וְעַל זֶה מְסַיֵּם הַפָּסוּק: “אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת” וְכוּ’ – הַיְנוּ כִּי כְּבָר הִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה מִכְּבָר. וְעַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְקַיֵּם גַּם עַתָּה וְלִזְכּוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת” וְכוּ’ – שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, “מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם”, ‘שִׁבְעָתַיִם’ דַּיְקָא, שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. זֶהוּ בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁבָּהֶם אָנוּ זוֹכִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִיסוֹד הָאֱמוּנָה כָּל יְמֵי עוֹלָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֵּרוּר הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל זְמַן צְרִיכִין דַּיְקָא עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן דַּיְקָא וְכַנַּ”ל, אֲשֶׁר עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר דַּיְקָא בְּיוֹתֵר עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה עַל יָדוֹ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז נִתְבָּרְרָה הָאֱמוּנָה, זָכִינוּ עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כָּל יְמֵי הָעוֹלָם לִזְכּוֹת לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק, וְלִמְצֹא אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁבָּהֶם אָנוּ מַמְשִׁיכִין יְסוֹד הָאֱמוּנָה עַל כָּל יְמֵי הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ בְּכָל יוֹם תָּמִיד לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “אַתָּה ה’ תִּשְׁמְרֵם תִּצְרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם”, ‘מִן הַדּוֹר זוּ’ דַּיְקָא – שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ אַחַר זִכּוּךְ מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם’ עַל-יְדֵי-זֶה ‘אַתָּה ה’ תִּשְׁמְרֵם תִּצְרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם’ שֶׁתִּשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַמִּתְנַגְּדִים וְהָעַזֵּי פָּנִים הַמִּתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר דַּיְקָא. וְזֶהוּ: “תִּצְרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם” – שֶׁתִּשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִן הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר דַּיְקָא, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְּזֶה הַדּוֹר צַדִּיק גָּדוֹל וְחִדּוּשׁ כָּזֶה כַּנַּ”ל. וּמוֹדִים עַל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּדוֹר זֶה דַּיְקָא וְכַנַּ”ל (אוֹת לג).

וְזֶהוּ: “סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי-אָדָם” – שֶׁהָרְשָׁעִים מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק שֶׁמֵּרִים נְפָשׁוֹת מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא וּמַחֲזִיר יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘כְּרֻם זֻלֻּת’ שֶׁמֵּרִים אוֹתָם מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא, וְעַל-כֵּן הָרְשָׁעִים הַמִּתְנַגְּדִים יִתְהַלְּכוּ סָבִיב סָבִיב לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים הָאֱמֶת עַל-יְדֵי גֹּדֶל מַחְלֻקְתָּם וּשְׂפַת חֲלָקוֹת וְלָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַכְרֵת אוֹתָם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כְּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אִמְרוֹת ה’ וְכוּ’ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם”, וְיִשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִן הַדּוֹר, וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִּזְכֶּה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין עַכְשָׁו בְּזֶה הַדּוֹר בְּזֶה הַזְּמַן כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל:

מ וְעַל-כֵּן קָדְמוּ בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לָהֶם שַׁיָּכוּת לְבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע לִכְאוֹרָה, כַּמְבֹאָר הַקֻּשְׁיָא הַזֹּאת בַּפּוֹסְקִים, אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן לַכֹּל וְחִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ יֵשׁ מֵאַיִן. וּמִי שֶׁאֵין מַאֲמִין חַס וְשָׁלוֹם בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא כּוֹפֵר בַּכֹּל, כּוֹפֵר גָּמוּר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין כְּפִירָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ [וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ מִמְחַבְּרֵי סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת שֶׁכָּתְבוּ שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אֵינוֹ מֵהָעִקָּרִים, הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם, וְאֵין צֹרֶךְ לִסְתֹּר שְׁטוּת כָּזֶה, כִּי כָּל מַאֲמִין בֶּאֱמֶת יָבִין מֵאֵלָיו שֶׁאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, וְהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּבִשְׁבִיל זֶה פָּתַח מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א, א): “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ”]. וּמִי שֶׁכּוֹפֵר בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם הוּא הָאֶפִּיקוֹרֶס הַגָּמוּר שֶׁגָּרוּעַ מֵעַכּוּ”ם וּמְשֻׁמָּד, וּמִצְוָה לְהוֹרִידוֹ וְלֹא לְהַעֲלוֹתוֹ, וּמִצְוָה לְהָרְגוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְשַׁבָּת וּלְקָרְעוֹ כַּדָּג וּמִגַּבּוֹ, וְאֵין גָּרוּעַ בָּעוֹלָם מִמֶּנּוּ. וְזֶה פָּשׁוּט לְכָל הַמַּאֲמִינִים בַּה’ יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְעַל-כֵּן קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, אוֹמְרִים מִקֹּדֶם בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת שֶׁמְּדַבְּרִים בְּשֶׁבַח הַבְּרִיאָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת וְכוּ’ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’ וְכוּ’. וְאַחַר-כָּךְ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, כִּי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה אַחַר בִּרְכַּת יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת אוֹמְרִים בִּרְכַּת ‘אַהֲבָה רַבָּה’ שֶׁמְּדַבֵּר מִשֶּׁבַח קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם זוֹכִין עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: ‘בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ’, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּכֹחַ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָם יֵשׁ לָנוּ אוֹר עַכְשָׁו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ ה’ יִתְבָּרַךְ וְיַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: ‘וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה וְכוּ’ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם’ וְכוּ’, כִּי אָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו לִזְכּוֹת לְלִמּוּד כָּזֶה שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה כְּבָר קִבַּלְנוּ, וְאָנוּ יוֹדְעִין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן זְעִירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁין מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְלִמּוּד כָּזֶה שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ בְּאַהֲבָה, וְעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, פו): “כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה”. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע (דברים ו, ו): “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם” וְכוּ’ – ‘שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ (רַשִׁ”י דְּבָרִים כו, טז). כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בְּכָל יוֹם כַּחֲדָשָׁה בְּחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ’ כַּנַּ”ל (אוֹת לב), כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהִתְחַזְּקוּת יוֹתֵר בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כְּפִי חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כַּנַּ”ל:

מא וְעַל-כֵּן נֵעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת, כִּי אָז מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נֵעוֹרִין אָז כָּל הַלַּיְלָה, כִּי שֵׁנָה הִיא בְּחִינַת מְדַמֶּה, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִסְתַּלֵּק הַשֵּׂכֶל וְאֵין נִשְׁאָר כִּי אִם הַמְדַמֶּה כַּיָּדוּעַ. וְכֵן מְבֹאָר גַּם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְעִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא בִּשְׁבִיל הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה כִּי בְּלֹא הַשֵּׁנָה הָיָה הַשֵּׂכֶל מִתְיַגֵּעַ וּמִתְבַּלְבֵּל מְאֹד עַל-יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וְעַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה נִסְתַּלְּקִין מֵהַמֹּחִין כָּל בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה, כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁאַחַר הַשֵּׁנָה הַמֹּחַ זַךְ וָצַח מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה נִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (עַיֵּן בְּסִימָן לה. וּבְשִׂיחוֹת הָרַ”ן סימן קי)]. וְעַל-כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְבָרֵר הַמְדַמֶּה, עַל-כֵּן הוּא יָשֵׁן מְעַט מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁהַמְדַמֶּה בָּרוּר אֶצְלוֹ. וְכֵן כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה כֵּן הוּא מְמַעֵט בְּשֵׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן נֵעוֹרִין אָז כָּל הַלַּיְלָה, כִּי נִתְבַּטֵּל הַשֵּׁנָה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹכִין לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

הִלְכוֹת בִּרְכַּת הוֹדָאוֹת הַיָּחִיד

[מְקֻשָּׁר לָעִנְיָן הַנַּ”ל]

מב וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁהֵם: הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, וְיוֹרְדֵי הַיָּם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לְיַבָּשָׁה. וְסִימָנָךְ: וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶלָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ריט.

כִּי כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת בִּשְׁבִיל הַנִּסִּים שֶׁנַעֲשׂוּ לָהֶם. וְכָל הַנִּסִּים הֵם הַשְׁגָּחָה וְנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַנְהָגָתָהּ עַל-יְדֵי עֵינֵי ה’ תָּמִיד, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין אֲפִילּוּ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה (סימן רנ) עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נט.): ‘וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁנַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים שֶׁנִּצּוֹלוּ מִסְּעָרַת הַיָּם אוֹ מִן הַחֹלִי וְכוּ’ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כְּתִיב בָּהֶם בְּמִזְמוֹר קז: “יוֹדוּ לַה’ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי-אָדָם”, ‘חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו’ דַּיְקָא – זֶה בְּחִינַת הַנְהָגָה שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת (תהלים פט, ג): “עוֹלַם חֶסֶד יִבָּנֶה”. שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת נִפְלָאוֹת וְהַשְׁגָּחָה וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ תּוֹכָחָה’ הַנַּ”ל. כִּי מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘עוֹלַם חֶסֶד יִבָּנֶה’, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת נִפְלָאוֹת, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל יְמֵי עוֹלָם. וְזֶהוּ: “יוֹדוּ לַה’ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו”, ‘חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. כִּי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִין בְּהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּרָאוּי, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַצַּדִּיק זוֹכִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן, וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיּוּת וְכַנַּ”ל. אֲבָל מִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאֵינוֹ מִתְיַגֵּעַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק תָּמִיד עַד שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה וּבְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עוֹבְרִין עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת הַנַּ”ל שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי עִקַּר הַצָּרָה וְהַסַּכָּנָה שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם: הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וְחוֹלִים וְכוּ’, עִקָּר הוּא צָרוֹת וְסַכָּנוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רְחוֹקָה מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁעָלָיו נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּמִּזְמוֹר הַנַּ”ל כַּמּוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל. וּכְבָר מוּבָא מִזֶּה בַּסְּפָרִים. וְכַמּוּבָא מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן קסג) שֶׁכָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל מְרַמְּזִין עַל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא תּוֹעָה בַּמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, כָּל זְמַן שֶׁאֵינָהּ זוֹכָה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו. וְהִיא כְּמוֹ חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁהִיא כְּבוּשָׁה בַּגּוֹלָה בֵּין מַאֲסַר הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְהִיא חוֹלָה חוֹלַת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ב, ה): “כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי”. וְהִיא כְּמוֹ יוֹרֵד בַּיָּם בְּעֹמֶק מְצוּלַת הַיָּם וְעוֹלָה שָׁמַיִם וְיוֹרֶדֶת תְּהוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט, ג): “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת” וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בַּסִּימָן הַנַּ”ל.

נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הֵם בְּחִינַת צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי גַּם כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַסַּכָּנוֹת וְהַצָּרוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, כִּי ‘אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן’ (שבת נה.). וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הָעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בַּתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ (ליקוטי תנינא ז), שֶׁעִקַּר הַיִּסּוּרִין שֶׁל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם הָעֲווֹנוֹת דַּיְקָא רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַיֵּן שָׁם. וְכָל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת וְהַסַּכָּנוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בָּאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵהַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמֵאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים לא, יז): “הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלוֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה”, שֶׁכָּל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין מֵחֲמַת שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁשּׁוֹכֵן בְּקִרְבֵּנוּ וּמַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ תָּמִיד, דְּהַיְנוּ פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁפְּגָם זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵהַצַּדִּיק וּמֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. כִּי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלַן נִמְשָׁכִין מִתֹּקֶף הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן (סוטה מט.).

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁכּוֹלְלִים כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְעַל-כֵּן גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁמְּרַמֵּז עַל כָּל הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כִּי כֻּלָּם נִקְרָאִים גָּלוּת מִצְרַיִם עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר טז, ד) וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ד וּבְסִימָן ט). עַל-כֵּן גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם זָכִינוּ לְכָל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנֶּאֱמָרִים בַּמִּזְמוֹר הַנַּ”ל שֶׁמְּדַבֵּר מֵאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ”ל, כִּי בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ בְּגָלוּת וּבְשִׁבְיָה וּבְמַאֲסָר – שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְה’ יִתְבָּרַךְ הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִים וְאוֹתָנוּ הִצִּיל מֵהֶם – וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא וְנִצֹּל מֵהַחוֹלַאַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כו): “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ” וְכוּ’, וּכְתִיב (דברים ז, טו): “וְהֵסִיר ה’ מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם וְכוּ’ אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימֵם בָּךְ” וְכוּ’. וְגַם עָבַרְנוּ בַּיָּם וְה’ יִתְבָּרַךְ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, אַחַר-כָּךְ הָלַכְנוּ בַּמִּדְבָּר וְה’ יִתְבָּרַךְ הֶעֱבִירָנוּ בְּשָׁלוֹם בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת – וְזֶה בְּחִינַת הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וְיוֹרְדֵי הַיָּם הַנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת – זֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּכְלַל כָּל הַגְּאֻלּוֹת מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁכֻּלָּם מְכֻנִּים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל. וְעִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת הוּא הָרִחוּק מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-ב יז, כג): “וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ”, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: ‘וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ’ וְכוּ’. וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁין תָּמִיד שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: ‘וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ’ וְכוּ’, ‘יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ’ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה תִּקּוּן חֲצוֹת וּשְׁאָרֵי תְּפִלּוֹת רַבּוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁיְּשִׁיבֵנוּ לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב. וְעַל זֶה קוֹבֶלֶת הַשְּׁכִינָה בְּכָל עֵת עַל עֹצֶם רִחוּקֵנוּ מֵאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ג.): ‘אוֹי לָהֶם לְבָנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ’.

כִּי עִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצָּרוֹת כַּנַּ”ל, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּהָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ”ל, וּלְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם כְּפִי הָרִחוּק מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רְחוֹקִים מִשְּׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ כֵן עוֹבְרִים חַס וְשָׁלוֹם צָרוֹת וְיִסּוּרִין רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכַנַּ”ל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת הָרִחוּק מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכַנַּ”ל, כִּי עִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וְעִקַּר הַגָּלוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְבִיאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-ב לו, טז): “וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּמְתַעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו”, וּכְתִיב (ישעיה נז, א): “הַצַּדִּיק אָבַד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין” וְכוּ’.

כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל וְכַנַּ”ל. וּכְפִי מַה שֶּׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ כֵן נוֹפְלִים בַּגָּלוּת וְנִתְרַחֲקִין מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וַאֲזַי נוֹפֵל אֶל הַהִפּוּךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּל יָמָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר בְּחִינַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בְּגָלוּת וְטִלְטוּל נָע וָנָד. וְשׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ בִּיגִיעָה וְעָמָל וְטִרְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין כָּל זֶה בְּחוּשׁ מִי שֶׁיַּבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת, שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם רוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּטְרָחוֹת וּטְרָדוֹת מְאֹד מְאֹד. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר. כִּי כָּל אָדָם אֵינוֹ מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ לְעוֹלָם בְּמָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קהלת רַבָּה א, יג): ‘אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם’ וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, וְהוּא שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר הַמָּמוֹן לְעוֹלָם כְּאִלּוּ הוּא מְחֻיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לְאֵיזֶה שַׂר וּמוֹשֵׁל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר. וּבֶאֱמֶת הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא מְבַקֵּשׁ, כִּי עַד יוֹם מוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד, וְאִם כֵּן בִּשְׁבִיל מִי הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר הַמָּמוֹן. וְאִם יֹאמַר בִּשְׁבִיל בָּנָיו, מִי יוֹדֵעַ אִם יִשָּׁאֵר הַמָּמוֹן אַחֲרָיו לְבָנָיו כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין שֶׁרֹב הָעֲשִׁירִים בְּנֵיהֶם אוֹ יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וַאֲפִילּוּ אִם הָיָה נִשְׁאַר הַמָּמוֹן לְבָנָיו, מָה הַתַּכְלִית מִזֶּה, הֲלֹא גַּם בָּנָיו אַחֲרָיו וְדוֹרוֹתֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם כֻּלָּם יִהְיוּ צְרִיכִים לָמוּת כְּמוֹתוֹ. וּמַה יִּתְרוֹן לָהֶם בְּכָל הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מט, יח): “כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל” וְכוּ’. וְגַם כִּי הֲלֹא גַּם בָּנָיו לֹא יַסְפִּיק לָהֶם כָּל הַמָּמוֹן שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם. כִּי יוֹתֵר שֶׁיַּשְׁאִיר לָהֶם מָמוֹן יִהְיֶה חָסֵר לָהֶם יוֹתֵר וְיִגְדַּל דַּאֲגָתָם יוֹתֵר, כִּי ‘אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ’ וְכַנַּ”ל.

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מִי שֶׁבָּקִי בְּטִיב בְּנֵי הָעֲשִׁירִים שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם דַּאֲגָתָם וְצַעֲרָם גָּדוֹל מְאֹד. כִּי לְמָשָׁל עָשִׁיר אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדוּמִים, וְיֵשׁ לוֹ חֲמִשָּׁה אוֹ אַרְבָּעָה בָּנִים, וְהוּא מִתְנַהֵג כְּדֶרֶךְ הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים. וּבְוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הוּא מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לְפַרְנָסָתוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁמֻּכְרָח לֵישֵׁב בְּדִירוֹת וְחוֹמוֹת שֶׁעוֹלִים כַּמָּה אֲלָפִים, וּמַרְגָּלִיּוֹת וְתַכְשִׁיטִין וְרִבּוּי הַהוֹצָאָה בְּכָל שָׁבוּעַ לְהוֹלִיךְ בָּנָיו כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּבִגְדֵי מֶשִׁי וְרִקְמָה וְתַכְשִׁיטִין וְכוּ’ כְּדֶרֶךְ הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים. וְאוֹמֵר שֶׁעַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַקְפִּיד כְּלָל רַק עַל בָּנָיו כְּאִלּוּ הוּא מְצֻוֶּה מִן הַתּוֹרָה לְהוֹלִיךְ בָּנָיו בְּדֶרֶךְ זֶה. וְהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל בִּשְׁבִיל נַחַת רוּחַ לְבָנָיו. וּבֶאֱמֶת, בָּנָיו כָּל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנָיו וּבְנוֹתָיו רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן שֶׁאֵין מַסְפִּיק לוֹ לְבַדּוֹ כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל אָבִיו וְיוֹתֵר מִזֶּה, עַד שֶׁמִּתְרַבֶּה דַּאֲגָתוֹ בְּכָל יוֹם, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְאָבִיו שֶׁיִּתֵּן לְכָל אֶחָד מִבָּנָיו וּבְנוֹתָיו כָּל עֲשִׁירוּתוֹ, וְנוֹתֵן לְכָל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתֵן לָהֶם אֵינוֹ מַסְפִּיק לָהֶם, עַד שֶׁנּוֹפֵל קִנְאָה וְשִׂנְאָה גְּדוֹלָה בֵּין בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּעַצְמָן, וְכָל אֶחָד מִבָּנָיו מִתְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ קַיִן שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל מֵחֲמַת שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא הָיָה מַסְפִּיק לוֹ (בראשית רבה כב, ז). וַאֲבִיהֶם בְּעַצְמָם יֵשׁ לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מֵהַמְרִיבָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁבֵּין בָּנָיו. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה דְּאָגוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כָּל יְמֵי חַיֵּי אָבִיו. וְאַחַר-כָּךְ כֻּלָּם מְצַפִּים עָלָיו שֶׁיָּמוּת, וּכְשֶׁמֵּת רוֹצֶה כָּל אֶחָד לְקַבֵּל כָּל הַיְרֻשָּׁה לְחֵלְּקוֹ עַד שֶׁעַל-פִּי רֹב כַּמָּה יְרֻשּׁוֹת יוֹרְדִין לְטִמְיוֹן עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַבָּנִים. וְגַם עַל-פִּי רֹב אֵינָם מַצְלִיחִים אַחֲרָיו וְנַעֲשִׂים עֲנִיִּים. וַהֲלֹא מִימוֹת עוֹלָם אוֹמֵר כָּל אֶחָד שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בִּשְׁבִיל בָּנָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְבָנָיו מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת, וַעֲדַיִן לֹא נִמְצָא אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁאָבִיו יַשְׁאִיר לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָרוּד עוֹד אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ הוֹן רַב מֵאָבִיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ.

נִמְצָא שֶׁלַּשָּׁוְא וּלְחִנָּם עוֹמְלִים כָּל הָעוֹלָם וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים אַחַר הַמָּמוֹן תָּמִיד וּמְאוּמָה לֹא יִשְּׂאוּ בַּעֲמָלָם. וְכַאֲשֶׁר צָעַק עַל זֶה קֹהֶלֶת בְּכָל סְפָרָיו. וּמִכָּל שֶׁכֵּן הָעֲנִיִּים וְהַדַּלִּים וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁעֵינֵיהֶם מְצַפִּים תָּמִיד עַל פַּרְנָסָה, וְעוֹמְדִים בַּבֹּקֶר בִּדְאָגַת פַּרְנָסָה, וּבַלַּיְלָה לָנִים בִּדְאָגָה זוֹ. וּמְשׁוֹטְטִים בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת לִמְצֹא אֵיזֶה דֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ אֵיזֶה פַּרְנָסָה. וְכֵן עוֹבְרִים לָהֶם כַּמָּה יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וְאֵין פּוֹעֲלִים כְּלוּם. וּמְעַט פַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַגִּיעַ לָהֶם רַק בְּהַשְׁגָּחַת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא מִמָּקוֹם שֶׁחָשְׁבוּ וּבִקְּשׁוּ וְחִפְּשׂוּ כְּלָל, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ. וּמוֹדִים עַל זֶה כָּל הַצְּרִיכִים פַּרְנָסָה, שֶׁעַל-פִּי רֹב הֵם מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים אֵיזֶה יָמִים רֶוַח וּפַרְנָסָה וְאֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל, וְאַחַר-כָּךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָהֶם אֵיזֶה רֶוַח בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, שֶׁלֹּא מִמָּקוֹם שֶׁחִפְּשׂוּ וּבִקְּשׁוּ כְּלָל. נִמְצָא שֶׁהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּחִנָּם לָהֶבֶל וְלָרִיק. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָוַח וְאָמַר (משלי ב, ד): “אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכֶּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תְּחַפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה'” וְכוּ’, שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֶת דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ גָּדוֹל כַּמַּטְמוֹנִים וְכַכֶּסֶף כַּנַּ”ל, ‘כַּמַּטְמוֹנִים וְכַכֶּסֶף’ דַּיְקָא. וִיצַיֵּר הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ כַּמָּה הָיָה מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אִם הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁבְּכָאן יִמְצָא אוֹצָר בְּוַדַּאי. וְאִם יְחַפֵּשׂ כָּךְ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹא לְכָל טוֹב כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִזְכֶּה לְכָל טוֹב. כִּי עִקַּר מַה שֶּׁנּוֹפְלִים בְּנֵי אָדָם בְּגָלוּת גָּדוֹל, שֶׁהֵם מְטֻלְטָלִים בְּגָלוּת וְנָעִים וְנָדִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַמָּמוֹן, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלֶאֱמוּנָה וּלְהַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁאָז אֵין צְרִיכִין יְגִיעָה וְטִרְדָּא כְּלָל אַחַר הַפַּרְנָסָה.

כִּי “דֹּרְשֵׁי ה’ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב” (תהלים לד, יא), ‘דֹּרְשֵׁי’ דַּיְקָא – דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אֶת הַצַּדִּיק כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ יַסְפִּיק לָהֶם כָּל צָרְכָּם בְּלִי טִרְדָּא וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ, כִּי זוֹכִין לְהַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כַּנַּ”ל:

מג וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מט, יג): “זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן”. כִּי צִידוֹן הוּא גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י, יט): “וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידוֹן” וְכוּ’. וְשָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שָׁם קָבוּר זְבוּלוּן [כַּאֲשֶׁר זָכִיתִי לִהְיוֹת שָׁם בְּעַצְמִי עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר צִידוֹן וְאָמְרוּ לִי שָׁם שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִילִין לַחֲשֹׁב גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל]. כִּי זְבוּלוּן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זְבוּלוּן הָיָה מַסְפִּיק לְיִשָּׂשכָר הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְהָיָה מַסְפִּיק לְיִשָּׂשכָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר עב, ה.), שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן יג וּבְסִימָן כט). שֶׁעִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא צְדָקָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים לג, יח): “שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת ‘שְׂמַח זְבוּלֻן’, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ (סימן כג). נִמְצָא שֶׁזְּבוּלוּן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן.

וְעַל-כֵּן זְבוּלוּן הוּא קָבוּר עַל גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּצִידוֹן, בְּחִינַת “וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן” שֶׁסּוֹפוֹ עַל צִידוֹן שֶׁהוּא גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, זֶה רֶמֶז שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן זוֹכִין לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵהַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחַר הַמָּמוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת (תהלים לז, כט): “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”. וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה לְהַנְחִיל הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לד, יז יח): “אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים וְכוּ’ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ”. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זְבוּלוּן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְעוֹשֶׂה לוֹ כָּל צְרָכָיו, כְּמוֹ זְבוּלוּן שֶׁטָּרַח בִּפְרַקְמַטְיָא בִּשְׁבִיל לְהַסְפִּיק אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, הוּא זוֹכֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן שֶׁהוּא הַמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִכְנֹס וְלָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

מד וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ”ל צְרִיכִין לְהָבִיא תּוֹדָה שֶׁבָּאָה מֵחָמֵץ וּמַצָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מְבִיאִין גַּם כֵּן חָמֵץ וּמַצָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ וּשְׁאָר מְנָחוֹת מִמַּצָּה, כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל עִקַּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ”ל שֶׁכּוֹלְלִים כָּל הַנִּסִּים כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁפָּתַח דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִזְמוֹר זֶה שֶׁל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל (תהלים קז): “יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה’ אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּשָׁם כָּל הַקִּבּוּץ שֶׁל הַגָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, ד ה): “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְכוּ’, וֶהֱבִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ” וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל הוּא נִמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַגָּלוּת שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצָּרוֹת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בָּאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק וְהַגָּלוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

מה וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַטִּלְטוּלִים וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּצְרִיכִים לְסַבֵּב בְּכַמָּה דְּרָכִים קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, יח): “וַיַּסֵּב אֱלֹהִים” וְכוּ’, וְכַמּוּבָא לְעֵיל (אוֹת טז), וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל קִבּוּץ הַנִּדָּחִים הַנַּ”ל.

כִּי אִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל [5] בַּכַּוָּנוֹת ‘וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ’ וְכוּ’ שֶׁבְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִדְחֶה לְשָׁם בְּגָלוּת בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל גָּלוּ לְשָׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרֵר נִיצוֹצוֹת מִשָּׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת שֶׁזֶּהוּ סוֹד מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין עַכְשָׁו בַּגָּלוּת בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד. וְהִנֵּה זֶה הָעִנְיָן הוּא דָּבָר נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי אָנוּ רוֹאִים שֶׁבִּמְדִינוֹת הָרְחוֹקִים מִישִׁיבוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת מָאסְקְוֶוע, נִדְחוּ לְשָׁם יְהוּדִים מֻעָטִים. וְדָרִים בֵּין הַרְבֵּה עַכּוּ”ם יְהוּדִים מְתֵי מְעַט. עַד שֶׁיֵּשׁ עֲיָרוֹת הָרְחוֹקִים יוֹתֵר שֶׁאֵין נִמְצָאִים שָׁם יִשְׂרְאֵלִים כִּי אִם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּעִיר גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ שֶׁרֹב אֵלּוּ הַיְּהוּדִים הַדָּרִים בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה רֻבָּם כְּכֻלָּם אֵינָם צַדִּיקִים כְּלָל וְהַלְוַאי הָיוּ בֵּינוֹנִים, כִּי הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל אֵיזֶה מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת שֶׁעַל-יְדֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ יִתְבָּרְרוּ הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כָּאֵלּוּ.

אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הַגָּלוּת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלַל הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַנִּדָּחִים שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּדְחוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת (פסחים פז:): “לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַכּוּ”ם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַמִּתְבָּרְרִים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת לִכְאוֹרָה קָשֶׁה לְהָבִין עִנְיַן הַגָּלוּת שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גָּלָה אוֹתָם מִשָּׁם לְאֶרֶץ הָעַמִּים עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו וְיָבִיא לָנוּ גּוֹאֵל צִדְקֵנוּ. וְהַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד: אֵיךְ יִהְיֶה תִּקְוָה שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל. וּמָה אִם בִּמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ שֶׁהוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, אִם שָׁם הִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל הַיֵּצֶר הָרָע עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם, אֵיךְ יִהְיֶה תִּקְוָה שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעַמִּים אֲוִיר הַטָּמֵא וְכוּ’, שָׁם יְתַקְּנוּ וְיָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל? וְאִם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה!! הֲלֹא ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּתַקָּנוֹתֵינוּ וְאֵינוֹ חָפֵץ לִנְקֹם בָּנוּ, רַק כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת הֵם בִּשְׁבִיל תִּקּוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, כט): “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ” וְכוּ’. אֲבָל אֵיךְ יִתָּכֵן זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֹא בִּקַּשְׁנוּ וְחִפַּשְׂנוּ וְדָרַשְׁנוּ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וּבְחוּץ-לָאָרֶץ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים נִדְרֹשׁ וּנְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ.

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים. וְהֵם מִסִּתְרֵי פִּלְאוֹתָיו. וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ עַד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁנָּפְלוּ עַד עִמְקֵי תְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, אֲשֶׁר נִדְמֶה לָהֶם כִּי אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט עַכְשָׁו בְּסוֹף הַגָּלוּת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּעֻקְבָא דִּמְשִׁיחָא, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן סוֹף כָּל סוֹף כֻּלָּם יִתְתַּקְּנוּ וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם אֶחָד מֵהֶם. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁדַּיְקָא כְּשֶׁהָאָדָם מַגִּיעַ לְמָקוֹם נָמוּךְ וְרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד, שָׁם דַּיְקָא יִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לַה’ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ מִזֶּה בִּתְחִלַּת הַדְּרוּשׁ הַזֶּה לְמַעְלָה כַּנַּ”ל (בְּאוֹת א ב). וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה טְעָמִים וּבְחִינוֹת, וּקְצָת מֵהֶם הוּא מֵחֲמַת שֶׁכְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חִבָּה יְתֵרָה וְהָיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו מְאֹד. וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁכְּבָר הֵם סְמוּכִים לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלֹא בִּקְּשׁוּהוּ יוֹתֵר וְנִתְרַשְּׁלוּ בַּעֲבוֹדָתָם. וְהַבַּעַל דָּבָר חוֹתֵר עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם. וְזֶה בְּחִינַת: “הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי” (שיר השירים ו, ה), וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁפֵּרֵשׁ עִנְיָן זֶה, שֶׁמֵּרֹב חִבָּה שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה מָרְדוּ בּוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ עִנְיָן הַנַּ”ל. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁכְּשֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְגֹדֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא שֶׁלֹּא הִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי פָּגְמוּ מְאֹד. וְעַל-יְדֵי הַפְּגָם הַזֶּה נִמְשַׁךְ פְּגָם גָּדוֹל יוֹתֵר, כִּי ‘עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת’ וְכוּ’ (אבות ד, ב), וְעַל-יְדֵי-זֶה הֶחֱטִיאָם הַבַּעַל דָּבָר.

וְזֶה בְּחִינַת (מלכים-א יז, יח): “כִּי בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲווֹנִי”, שֶׁכְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הִיא נֶחֱשֶׁבֶת כִּרְשָׁעָה אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה הֻכְרְחוּ לָצֵאת בַּגָּלוּת. וְאָז מִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁרוֹאִים גֹּדֶל רִחוּקָם מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּגְלוּ וְנָפוֹצוּ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, בַּאֲוִיר הַטָּמֵא, תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם, מִתְגַּבְּרִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְגַם שָׁם לְגֹדֶל הַטֻּמְאָה שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, תֵּכֶף כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֵיזֶה עֲבוֹדָה בְּעָלְמָא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד. אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד שֶׁבְּמָקוֹם רָחוֹק וְטָמֵא כָּזֶה יִתְגַּבְּרוּ לַעֲשׂוֹת אֲפִילּוּ הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת. וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּמוֹשִׁיעָם. וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל כָּל הַנּוֹפְלִים מֵעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל מַה שֶּׁפּוֹגְמִים אֵיזֶה פְּגָם, אוֹ שֶׁעוֹבְרִים אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, נוֹפְלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאִם כֵּן מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְכִי אָפֵס תִּקְוָה?!

אַךְ הַכֹּל עַל-פִּי הַנַּ”ל שֶׁכְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁאֵיזֶה אָדָם מִתְרַחֵק מֵעֲבוֹדָתוֹ וּפוֹגֵם אֵיזֶה פְּגָם אוֹ שֶׁעוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵק אוֹתוֹ וְנוֹפֵל יוֹתֵר, כִּי הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ (יומא לח:), אֲבָל אִם כֵּן הָיָה חַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה, וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לָשׁוּב לְעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁכָּל פַּעַם נוֹפֵל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. וְהוּא מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. כִּי כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל עַל-יְדֵי חֲטָאִים לְמָקוֹם הָרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי ה’ יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ שָׁם רְמָזִים לְפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמַזְמִין לוֹ אֵיזֶה זְכוּת שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּזֶה הַמָּקוֹם הָרָחוֹק דַּיְקָא. וְזֶהוּ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ. וְאִם יִזְכֶּה שָׁם לִזְכֹּר בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲשׂוֹת שָׁם מַה שֶּׁיּוּכַל מַה שֶּׁמְּרַמֵּז לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי לְפִי הַמָּקוֹם הַזֶּה יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּעֲבוֹדָה קְטַנָּה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ וְתַעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל לַה’ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה זוֹכֶה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁעוֹלֶה לְפָנָיו אֵיזֶה עֲבוֹדָה מִמָּקוֹם הַנָּמוּךְ וְרָחוֹק מְאֹד כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים. בִּבְחִינַת (זוהר יתרו סט.): ‘כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְאָמַר: ‘כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי’ וְכוּ’, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא’.

וְזֶה סוֹד גָּלוּת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וּבִפְרָטִיּוּת הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגָּלוּת. כִּי כָּל מַה שֶּׁנּוֹפֵל לְמָקוֹם נָמוּךְ וְרָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ שָׁם אֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנַחַת רוּחַ לַעֲשׂוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּדוֹל וְכַנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם לַמָּקוֹם הַטָּמֵא הַזֶּה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת הַרְבֵּה לְעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד. וּמֵחֲמַת שֶׁמֻּנָּחִים בִּיוֵן מְצוּלָה בְּעִמְקֵי תְּהוֹמוֹת מְאֹד מְאֹד בְּוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיִּכְנֹס לְשָׁם לְהַעֲלוֹתָם. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן אָדָם שֶׁחָטָא עַד שֶׁנָּפַל לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, תֵּכֶף כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה בְּעָלְמָא שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם לְפִי מְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ כַּנַּ”ל, אֲזַי מִתְדַּבְּקִים בּוֹ כָּל אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת, וּמַעֲלֶה אוֹתָם מִשָּׁם. וּבָזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ שָׁם נִיצוֹצוֹת מֵאֲלָפִים שָׁנִים שֶׁמֻּנָּחִים שָׁם בְּגָלוּת וְצַעַר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִם הָיוּ מְרִיחִים שָׁם רֵיחַ בְּעָלְמָא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְחַיִּין עַצְמָן מְאֹד. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם אֵיזֶה יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל ‘אַף-עַל-פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא’ (סנהדרין מד.), וְאַף-עַל-פִּי-כֵן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מְרִיחִין רֵיחַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם מִתְעוֹרְרִים וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲלוֹת מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הָאִישׁ בְּוַדַּאי אֵין לוֹ כֹּחַ לְהַעֲלוֹתָן, וְעַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב נוֹפֵל עַל יָדָם יוֹתֵר מֵחֲמַת רִבּוּי הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת כַּיָּדוּעַ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים מַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּדַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ מֵמִיר דָּתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְנִקְרָא עָלָיו שֵׁם יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לַה’ יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל מִזֶּה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַעֲלֶה זֶה הָאִישׁ מִשָּׁם, וְיַעֲלֶה עִמּוֹ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל מִשָּׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְתַקֵּן כָּל חֲטָאָיו מֵאַחַר שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא עָלוּ הַנִּיצוֹצוֹת הָאֵלּוּ מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי הָיָה נִכְנָס לְמָקוֹם טָמֵא וּמְלֻכְלָךְ כָּזֶה וְכַנַּ”ל.

וְהָעִקָּר הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים עִם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְדַּבְּקוּ בָּהֶם מִכָּל הַמְקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים אֲפִילּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי תְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, אֲפִילּוּ מִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד. וְעַל-כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מִשְׁתַּדֵּל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. אֲפִילּוּ אִם נָפַל מְאֹד אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים. כִּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיק יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל-יְדֵי דָּבָר אֶחָד וְנַחַת רוּחַ אֶחָד שֶׁיַּעֲשֶׂה לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּמְקוֹמוֹ הָרָחוֹק כָּזֶה יְתַקֵּן הַכֹּל וְיַעֲלֶה עִמּוֹ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם אָדָם אַחֵר וְכַנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לִסְבֹּל טִלְטוּלִים וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לְהִתְקַבֵּץ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעַל יָדָם דַּיְקָא זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּסַבֵּב לָבוֹא לְשָׁם בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא מְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם, מֵאַחַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּמְסַבֵּב שָׁם הוּא בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם קִבּוּץ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת, וַאֲזַי זוֹכֶה לָבוֹא עִם כָּל אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת: “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’, וֶהֱבִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ” (דברים ל, ד). וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא בָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים הַרְבֵּה. וְדַי בָּזֶה לַמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי חַסְדֵי ה’ לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם:

מו וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברי הימים-א טז, יא): “דִּרְשׁוּ ה’ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד”, ‘דִּרְשׁוּ ה” – שֶׁצְּרִיכִין לִדְרֹשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ מְאֹד לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וּמְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ מְבַקְּשִׁין אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ אֵיךְ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְזֶה “וְעֻזּוֹ”, ‘עֻזּוֹ’ – זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא ‘עֹז’, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן יא אוֹת ד) שֶׁהַצַּדִּיק נִקְרָא ‘בֹּעַז’ בּוֹ – עַז, בּוֹ – תֻּקְפָּא. כִּי הַצַּדִּיק הוּא גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. וְהוּא עַז כַּנָּמֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים סח, לה): “תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים”. וּבִשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיק נִקְרָא ‘עֻזּוֹ’. וְזֶהוּ: “דִּרְשׁוּ ה’ וְעֻזּוֹ” – שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּדְרְשׁוּ וִיבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אֶת ה’ ‘וְעֻזּוֹ’ – הַיְנוּ הַצַּדִּיק, כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא דּוֹרְשִׁין אֶת ה’ וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד”, ‘פָּנָיו’ – הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסג:). וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי זֶה מִפִּי רַבֵּינוּ זַ”ל (חיי מוהר”ן תקמב). הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ פְּנֵי ה’ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, צְרִיכִין לְחַפְּשָׂם וּלְבַקְּשָׁם תָּמִיד עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאָם לְהִתְקָרֵב לָהֶם, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה” וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מְפָרֵשׁ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֲלֹא יֵשׁ עִרְבּוּבְיָא גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם מִגֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְכַנַּ”ל. עַל זֶה מֵשִׁיב הַפָּסוּק: “זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ” – שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁזָּכִינוּ שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְהֶרְאָה מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מִשְׁפְּטֵי פִּיהוּ, הַיְנוּ שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַכֹּחַ שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁזָּכִינוּ אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכֹּחַ שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו, הוּא ה’ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו” – הַיְנוּ עִנְיָן הַמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם הֶאָרָה מִלְּמַעְלָה וּמְסַיֵּעַ אוֹתוֹ מִשֹּׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ כְּדֵי לְסַיֵּעַ אוֹתוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’ כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ ה’ יִתְבָּרַךְ מְסַיֵּעַ אֶת הָאָדָם וְהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א כט, יד): “כִּי מִמְּךָ הַכֹּל” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב מא, ג): “מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם”. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה וְכַנַּ”ל. וּמְבֹאָר לְעֵיל (אות כג) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים לג, ב): “ה’ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ” וְכוּ’ – שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הֶחֱזִיר הַתּוֹרָה לְכָל הָעַכּוּ”ם וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הֵאִיר עֲלֵיהֶם וְרָמַז לָהֶם רְמָזִים שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף כְּשֶׁרָמַז לָהֶם וְהֵאִיר עֲלֵיהֶם וְרָצָה לְסַיְּעָם וּלְקָרְבָם, תֵּכֶף רָצוּ אַחֲרָיו בְּאַהֲבָה וְנִתְקָרְבוּ אֵלָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א, ד): “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהִתְחַלְתָּ לְמָשְׁכֵנִי לְרַמֵּז לִי עַל-יְדֵי שְׁלוּחֲךָ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְקָרְבֵנִי, אֲזַי תֵּכֶף “אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה” בְּאַהֲבָה וְהִקְדַּמְתִּי נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מ, ז): “אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי וְכוּ’. אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָּאתִי”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם גַּם כֵּן שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רָמַז לָהֶם לְקָרְבָם בְּחִינַת: “אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִי” וְכוּ’ וַאֲזַי תֵּכֶף: “אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָּאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי”. כִּי חָפַצְתִּי תֵּכֶף בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה לִרְדֹף וְלָרוּץ אַחֲרֶיךָ וְלִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.

נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁלְּפִי פְּחִיתוּת דַּעַת הָאָדָם נִרְאִין כְּסוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, כִּי בִּבְחִינָה אַחַת נִרְאֶה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם, בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל לְבַד. וְזֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה בָּחַר בְּעַם מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל זֶה ‘עַם סְגֻלָּה’, כִּי סְגֻלָּה הוּא בְּחִינַת דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘בְּהַעֲלֹתְךָ’ (בסימן כא). אֲבָל יֵשׁ בְּחִינָה אַחֶרֶת שֶׁיִּשְׂרָאֵל זָכוּ לְהִתְדַּבֵּק בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְלִבְחֹר בּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר גַּם זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב, ב): “זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתַיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר” וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי בְּחִינָה זוֹ בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל לְקָרְבָם בְּכָל עֹז. אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי בְּחִירָתָם לְבַד שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַמּוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם, וְעִקַּר הִתְקָרְבוּתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְעוֹרֵר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ הָיָה עַל-יְדֵי סִיּוּעַ גָּדוֹל דִּלְעֵלָּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז, ה) “אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘אַתָּה הִנַּחְתָּ יָדִי עַל חֵלֶק הַטּוֹב וְאָמַרְתָּ לִי אֶת זֶה בְּחַר לְךָ’. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּחִינוֹת הֵם מִתְקַבְּצִים יַחַד, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל בָּחֲרוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֵיכָן הָיְתָה הַהַתְחָלָה, זֶה הָעִנְיָן מִסּוֹד סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ עַד לֶעָתִיד כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה “בְּהַעֲלֹתְךָ” הַנַּ”ל.

וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁנִּמְשְׁכָה קְדֻשָּׁה עַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְכָל אָדָם בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וְכוּ’, וְלִזְכּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה גְּדוֹלָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ שֶׁמְּעַט דִּמְעַט הֵם הַמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז, טז): “טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת: “זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו” – הַיְנוּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי “זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ” – זֶה בְּחִינַת בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּחֲרוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם וִיגִיעָתָם וְטִרְחָתָם שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת ‘עַבְדּוֹ’ דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים עַבְדּוֹ. “בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו” – זֶה בְּחִינָה הַשֵּׁנִית הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּחַר בָּהֶם בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יד, ב): “וּבְךָ בָּחַר ה’ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה” וְכוּ’. הַיְנוּ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי שְׁנֵיהֶם נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּנַּ”ל. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ כְּבָר וְכַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵצֶל ‘עַבְדּוֹ’ כְּתִיב ‘יִשְׂרָאֵל’, וְאֵצֶל ‘בְּחִירָיו’ כְּתִיב ‘יַעֲקֹב’. כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינָה קְטַנָּה, וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ. הַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְהִתְקָרֵב מִגֹּדֶל חֲלִישַׁת כֹּחוֹ כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע, וְה’ יִתְבָּרַךְ מְסַיֵּעַ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב. וְכָל הִתְקָרְבוּתוֹ עַל-יְדֵי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת ‘יַעֲקֹב’, בְּחִינַת קַטְנוּת, בִּבְחִינַת (הושע יב, ד): “בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו”, שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ עָרְמָה בִּגְנֵבָה וְהַעֲלָמָה שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג הַבַּעַל דָּבָר מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת עַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ רַק הָעִקָּר עַל-יְדֵי סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא. וְעַל-כֵּן זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת ‘יַעֲקֹב’. אֲבָל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי נִקְרָא ‘יִשְׂרָאֵל’ שֶׁהוּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה, בְּחִינַת (בראשית לב, כט): “לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל”. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁלֹּא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁקַּבָּלַת הַבְּרָכוֹת הָיְתָה בְּעָקְבָה וּבְמִרְמָה וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר עוֹד שֶׁבְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת וְהַעֲלָמָה קִבַּלְתָּ הַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, “כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךָ, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וַתּוּכָל”. כִּי זָכִיתָ לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדָתְךָ עַד שֶׁנִּצַּחְתָּ מַלְאָכִים הַמְקַטְרְגִים וַאֲנָשִׁים הַמִּתְנַגְּדִים וְהַמּוֹנְעִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהֶם. וַאֲזַי נִקְרָא ‘יִשְׂרָאֵל’. וְעַל-כֵּן אֵצֶל ‘עַבְדּוֹ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּחֲרוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַבְדּוֹ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן כְּתִיב שָׁם ‘יִשְׂרָאֵל’ כַּנַּ”ל. אֲבָל אֵצֶל ‘בְּחִירָיו’ שֶׁזֹּאת הִיא הַבְּחִינָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַסְדּוֹ כְּתִיב ‘יַעֲקֹב’, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ”ל. וּבְחִינַת בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל בַּה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם הוּא בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי גַּם מִתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה אוֹ בִּפְרָטִיּוּת כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אָדָם לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל זְמַן בְּוַדַּאי גַּם בַּתְּחִלָּה בִּשְׁעַת הַקַּטְנוּת וְהַהַתְחָלָה הָיָה לוֹ אֵיזֶה בְּחִירָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְהִתְקָרֵב, אַךְ כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “הוּא ה’ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו” – הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי צַדִּיק ה’ וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ, וּבְוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם בָּחַר בָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר” – הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר בְּרִיתוֹ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְהַצַּדִּיק הַדּוֹר, אַף-עַל-פִּי-כֵן פָּעַלְנוּ הַרְבֵּה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְזֶהוּ בְּחִינַת: “דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר”, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת (בְּאוֹת לה) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹר, וְרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וְעָמַד וּנְתָנָהּ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה בְּכָל דּוֹר כְּפִי הַזְּמַן וּכְפִי הַיּוֹם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וְכוּ’, לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנַעַן” וְכוּ’ – כִּי עִקַּר תַּכְלִית קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְתַכְלִית הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: “חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם”, ‘חֶבֶל’ דַּיְקָא, כִּי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת (הושע יא, ד): “בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה”. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת (בְּאוֹת מה), שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין וּמְחַפְּשִׂין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲזַי אֲפִילּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נוֹפְלִים כְּמוֹ שֶׁנּוֹפְלִים אֵינוֹ נֶחֱשָׁב נְפִילָה כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, אָז יַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת יוֹתֵר מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל.

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין אֶחָד עַל-יְדֵי חֶבֶל לְתוֹךְ עִמְקֵי מְצוּלוֹת יָם וּתְהוֹמוֹת תַּחְתִּיּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ שָׁם אוֹצָרוֹת יְקָרוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר בְּהַחֶבֶל לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד לְעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמִתְגַּעְגְּעִין אַחֲרֵיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אוֹתָם, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַשְּׁרִין עַצְמָן לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם יַעֲלֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק מִשָּׁם עַל-יְדֵי הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקֻשָּׁר בּוֹ. וְלֹא דַּי שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם, אַךְ גַּם הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה תִּהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה יַעֲלֶה מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת וִיקָרוֹת הַרְבֵּה שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם עַל-יְדֵי שׁוּם צַדִּיק כִּי אִם עַל יָדוֹ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר וְכוּ’, וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר” – הַיְנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד טִלְטוּל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ הִתְחִיל מִימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵעֵת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו (בראשית טו, יג) “יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ” וְכוּ’, שֶׁרָמַז לוֹ אָז גַּם כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת (בראשית רבה מד, יז), שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד בְּחִינָה הַנַּ”ל בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וְכוּ’, אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ” – הַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹרְדִים בַּגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט אֵינוֹ מַנִּיחַ ה’ יִתְבָּרַךְ אוֹתָם לְעָשְׁקָם וְכוּ’ שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו, מד): “וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים” וְכוּ’. וְכָל זֶה בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה בְּכָל דּוֹר בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ: “אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ”, כִּי הַצַּדִּיקִים וְכָל הַמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם הַנִּכְלָלִים בָּהֶם נִקְרָאִין נְבִיאִים, כִּי כָּל צַדִּיק זוֹכֶה לִבְחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל בַּאֲרִיכוּת. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת רֵיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן ב). וְזֶהוּ: “אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי” וְכוּ’, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּכֹחָם וּזְכוּתָם יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל קִיּוּם בַּגָּלוּת שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל. כִּי עַל יָדָם עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “שִׁירוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ” – הַיְנוּ עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים נִזְכֶּה לַשִּׁיר הַנַּ”ל בְּחִינַת: “שִׁירוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ”. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבָרֵר הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ: “בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ”, ‘מִיּוֹם אֶל יוֹם’ דַּיְקָא, כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא עִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה מִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט צְרִיכִין לְבָרְרָהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם דַּיְקָא כַּנַּ”ל. אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין דַּיְקָא לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת, עַיֵּן שָׁם:

[מִן ‘וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת’ שֶׁבְּאוֹת מב עַד כָּאן נִכְתַּב בְּצִידוֹן בְּבוֹאִי מִיָּם לְיַבָּשָׁה לִתְחִלַּת גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה’ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. רַבּוֹת עָשִׂיתָ עִמִּי וְכוּ’ וְכוּ’ מָה אֲדַבֵּר]:

[1] ליקוטי תנינא סִימָן כב וּבְשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן קמ.

[2] עיין סֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים פ”ה ופ”א.

[3] פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַפּוּרִים.

[4] וּתְשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה.

[5] פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר קְרִיאַת שְׁמַע פֶּרֶק ג.