הלכות ברכת המזון ומים אחרונים ה

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘בְּנִי לָן בֵּיתָא’ בְּסִימָן כח לִקּוּטֵי חֵלֶק א. עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה:

וְהַכְּלָל, כִּי הַמִּתְנַגְּדִים וְכוּ’ זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מֵאַלְפִין נְפוּלִים. וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים-א ה, יב): “וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף”. כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בַּקְּדֻשָּׁה. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֵׁד יְהוּדִי וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ’. וְהָעֵצָה עַל זֶה “אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם” וְכוּ’ (תהלים כב, ז), דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹלָע שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבָיו, כִּי תּוֹלָע בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכוּ’, וְהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם וְכוּ’, כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכוּ’, בְּיָמִין הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבָיו וְכוּ’. וּבְזֶה הַחֶסֶד מְתַקֵּן אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין בִּבְחִינַת “וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים” (שמות כ, ו). וְלָבוֹא לְחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְכוּ’. וְזֶה ‘תָּמִד’ גִּימַטְרִיָּא ‘ד’ אַלְפִין’[1] שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאַלְפִין כַּנַּ”ל וְכוּ’. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ סָבָא דְּבֵי אַתּוּנָא: ‘בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא’,# כִּי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הָרוֹצִים לַעֲרֹךְ עֲבוֹדָתָם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְעִים מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּאֵלּוּ, וּבֶאֱמֶת אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ, וְהָוֵי כְּאִלּוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת בַּאֲוִירָא וְכוּ’. ‘וַאֲמַר שֵׁם, וְקָם בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’, הַיְנוּ הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי הוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא וְכוּ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.

וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, וְתִרְאֶה נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים אֵיךְ הֶעְלִים וְהִסְתִּיר בָּזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַתָּמִיד בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כְּדַרְכּוֹ הַנִּשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, כִּי אִם לְמִי שֶׁהוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן:

א וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא הָעִקָּר כִּי הוּא דְּאוֹרַיְיתָא, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לה.): ‘הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן?’. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת עַל הַמָּזוֹן הוּא לְבָרֵר בֵּרוּרִים, כִּי עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַחֵטְא בַּאֲכִילָה עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעָרְבוּ כָּל הַדְּבָרִים וְנִגְזַר אָז “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם וְכוּ’, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” וְכוּ’ (בראשית ג, יז יט), עַל-כֵּן צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְבָרֵר הַמַּאֲכָל מֵהַקְּלִפָּה וְהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָז בּוֹ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁעַל הַמָּזוֹן כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהַמַּאֲכָל וְלִדְחוֹת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא עִקָּר וִיסוֹד שֶׁל כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כַּנַּ”ל שֶׁהוּא כְּדֵי לְבָרֵר הַמַּאֲכָל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהַתּוֹרָה הַנַּ”ל הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְלִדְחוֹת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ הַנִּמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַפְּגוּמִים הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מִד’ אַלְפִין הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל.

כִּי הַמַּאֲכָל מְחַיֶּה אֶת הָאָדָם כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְעִקַּר הַחִיּוּת בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַלֶּחֶם בְּעַצְמוֹ כִּי אִם מֵחִיּוּת אֱלֹהוּת שֶׁהִיא חִיּוּת הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשׁ בְּהַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, ג): “כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם” וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא מֵהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, כ): “כִּי הוּא חַיֶּיךָ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הַכֹּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל.

אֲבָל עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְעָרְבוּ בְּכָל הַדְּבָרִים טוֹב וָרָע. כִּי יֵשׁ בְּהַלֶּחֶם וְהַמַּאֲכָל גַּם אֲחִיזַת הַפְּסֹלֶת הַנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, יג): “הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי” וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּד פָּגוּם וּמְקֻלְקָל שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי עִקַּר חֶטְאוֹ הָיָה גַּם כֵּן עַל-יְדֵי פְּגַם תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי” וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת לִמּוּד פָּגוּם הַנַּ”ל, כִּי הַנָּחָשׁ בָּא עָלָיו בְּעָרְמָה וּמִרְמָה גְּדוֹלָה כַּמּוּבָא, דְּהַיְנוּ שֶׁלָּמַד עִם הָאִשָּׁה וְהָאָדָם לִמּוּד גָּדוֹל וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד בְּדֶרֶךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל נִפְלָא עַד שֶׁהִטְעָה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְהָיָה בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה כַּיָּדוּעַ, אֲבָל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהָיָה עָרוּם מְאֹד הִטְעָה אוֹתוֹ עַל-יְדֵי לִמּוּד הַנַּ”ל הַנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרָה נְפוּלָה מֵאַלְפִין נְפוּלִין הַנַּ”ל, וְלָמַד עִמּוֹ לִמּוּדִים כָּאֵלֶּה וְהוֹסִיף עַל הַצִּוּוּי וְגָרַע וְכוּ’, וְנִכְנַס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים כְּאִלּוּ רוֹצֶה לְהַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְאָמַר לָהֶם (בראשית ג, א): “אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן” וְכוּ’. וְהוֹסִיף עַל הַצִּוּוּי, וְעַל-יְדֵי-זֶה גָּרַע אַחַר-כָּךְ וְהִטְעָה אוֹתָם בְּלִמּוּד שֶׁל שֶׁקֶר בְּהֶקֵּשׁ וְדִמְיוֹן כּוֹזֵב. וְאָמַר לָהֶם: ‘כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִּנְגִיעָה, כֵּן אֵין מִיתָה בַּאֲכִילָה’.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לִמּוּדִים פְּגוּמִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרוֹת נְפוּלוֹת מִד’ אַלְפִין הַנְּפוּלִים כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתַּעֲרוֹבוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָלִים שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם עַל-יְדֵי הַבְּרָכוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּדֵי לְבָרֵר הַמַּאֲכָל מֵאֲחִיזַת הַפְּסֹלֶת הַנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת מִד’ אַלְפִין הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא אַרְבַּע בְּרָכוֹת עִם בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ כְּנֶגֶד ד’ אַלְפִין הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי אַרְבַּע בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְבָרְרִין הַחִיּוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ מִד’ אַלְפִין שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה וְיִהְיֶה נִדְחֶה הַפְּסֹלֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵאַלְפִין הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל:

ב וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה יט, ב): אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּאַף, וְהֵם: הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר (בראשית ג, א): “אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים” וְכוּ’. וְשַׂר הָאוֹפִים שֶׁאָמַר (שם מ, טז): “אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי” וְכוּ’. וַעֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ (במדבר טז, יד): “אַף לֹא אֶל אֶרֶץ” וְכוּ’. וְהָמָן שֶׁאָמַר (אסתר ה, יב): “אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר” וְכוּ’. כִּי כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִמְשָׁךְ דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִטְעָה אֶת הָאָדָם שֶׁנִּמְשַׁךְ מִלִּמּוּדִים הַנְּפוּלִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם ד’, כְּנֶגֶד ד’ אַלְפִין הַנַּ”ל, כִּי הֵם פָּגְמוּ בָּאַלְפִין הַנַּ”ל וְנַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף תֻּקְפָּא דְּדִינָא. כִּי הַד’ אַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲסָדִים גְּדוֹלִים, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין וַחֲרוֹן אַף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ספרי פרשת ראה): ‘כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל פָּתְחוּ כֻּלָּם בְּאַף, כִּי נַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף כַּנַּ”ל, כִּי כֻּלָּם פָּגְמוּ עַל-יְדֵי תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן לָמְדוּ לִמּוּד שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת וְדִמְיוֹן שֶׁל שֶׁקֶר כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר: ‘אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן’. וְעַל-יְדֵי-זֶה רָצָה לִלְמֹד עִמָּהֶם לְהַתִּיר אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ’.

וְכֵן שַׂר הָאוֹפִים אָמַר: “אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי”. וְרָצָה לְדַמּוֹת לְהַשְׁווֹת חֲלוֹמוֹ לַחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.

וְכֵן עֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ: “אַף לֹא אֶל אֶרֶץ” וְכוּ’. וְרָצוּ לְהַטְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ חַס וְשָׁלוֹם הִטְעָה אוֹתָם. וְלָמְדוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת: ‘וּמַה חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטֵר אֶת הַטַּלִּית’ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר פְּגָמָם הָיָה עַל-יְדֵי לִמּוּדִים פְּגוּמִים וּנְפוּלִים הַנַּ”ל.

וְכֵן הָמָן שֶׁאָמַר: “אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר” וְכוּ’. וְלָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ וְנִתְגָּאָה מְאֹד עַל-יְדֵי-זֶה עַד שֶׁרָצָה לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הָיָה לְרָעָתוֹ, כִּי גֶּחָלִים הָיְתָה חוֹתָה עַל רֹאשׁוֹ בָּזֶה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ עַל הַמִּשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה טו:).

נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה פָּגְמוּ עַל-יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ לִמּוּדִים רָעִים הַנִּמְשָׁכִין מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת מִד’ אַלְפִין הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כֻּלָּם פָּתְחוּ בְּאַף שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶקֵּשׁ וְדִמְיוֹן שֶׁקֶר הַנִּמְשָׁךְ מִתֹּקֶף הַדִּין וַחֲרוֹן אַף, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְעַל-כֵּן רָצוּ לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא בְּדִמְיוֹן שֶׁקֶר וְכָזָב וְכַנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּפְרָטִיּוּת, כִּי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא ‘הַזָּן’, הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַחֶסֶד שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקְּנִין הַד’ אַלְפִין הַנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘הַזָּן’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחֶסֶד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: ‘הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְכוּ’ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ’ וְכוּ’.

וּבְרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא בִּרְכַּת ‘הָאָרֶץ’ שֶׁהִיא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ, כִּי הִיא עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ” וְכוּ’. וְזֹאת הַבְּרָכָה הוּא בְּחִינַת עִקַּר הַמְשָׁכַת הַתִּקּוּן שֶׁל הַד’ אַלְפִין הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים צַדִּיקִים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כְּלַל בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּחִינַת אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הָאָרֶץ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְכִין עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הָאוֹרְחִים צַדִּיקִים שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָם הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ” (תהלים לז, כט).

וּבִרְכַּת ‘בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם’ שֶׁשָּׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה זֹאת: ‘וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ’ וְכוּ’ זֶה בְּחִינַת ‘בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִיּוּם וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבַּיִת שֶׁל קִיּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’ כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְסוֹד הָאָרֶץ, כִּי שָׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁהַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא עִקַּר הַבַּיִת שֶׁבֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית, כִּי שָׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת וּמִשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב, ג): “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה” וְכוּ’, כִּי שָׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַסַּנְהֶדְרִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וּמִשָּׁם הָיוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל אֲמִתַּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יז, ח): “כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט וְכוּ’ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם”. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי בִּרְכַּת ‘בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם’ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’ שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל.

וּבְרָכָה רְבִיעִית שֶׁהִיא ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ הִיא כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּהַתּוֹרָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַפְּגוּמִים הַנַּ”ל, כִּי טוּבֵיהּ גָּנוּז בְּגַוֵּהּ וּצְרִיכִין לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכוֹ בִּבְחִינַת ‘תּוֹכוֹ אָכַל קְלִפָּתוֹ זָרַק’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַטּוֹב הַזֶּה הַגָּנוּז בֵּין הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים, כִּי בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה, וַהֲרוּגֵי בֵּיתָר הָיָה עַל שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת לְחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה בַּפָּסוּק ‘בִּלַּע ה” וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁהָיוּ מִתְנַגְּדִים עַל יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר מְקוֹם הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית. אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם הֵם צְרִיכִין תִּקּוּן, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה רַק שֶׁטָּעוּ עַל-יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים עַל הָאֱמֶת, עַד שֶׁשָּׂמְחוּ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְטַעַם טָעוּתָם מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם רְשָׁעִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי חָטְאוּ מְאֹד בָּזֶה, כִּי בְּוַדַּאי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין לָהֶם לִשְׂמֹחַ עַל הַחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, רַק שֶׁטָּעוּ עַל-יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֵּת שֶׁיִּתְבַּלֶּה הָרַע בֶּעָפָר וְהַטּוֹב יִתְבָּרֵר וְיַעֲלֶה לְשָׁרְשׁוֹ וּמְנוּחָתוֹ, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ אָז בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’.

וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ בְּרָכָה זֹאת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא מַה שֶׁלִּכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מַה שַּׁיָּכוּת שֶׁל קְבוּרַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מוּבָן הֵיטֵב, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהַקְּלִפָּה הוּא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּתוֹךְ הַלִּמּוּדִים פְּגוּמִים הַנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קָבְעוּ הַבְּרָכָה עַל זֶה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’ כַּנַּ”ל:

ד הַכְּלָל לְעֻבְדָּא שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּנָּצֵל מִלִּמּוּדִים רָעִים הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל, כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה נִשְׁקְעוּ בָּזֶה, כִּי הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְעוּ כָּל כָּךְ וְאֵינָם רְחוֹקִים מִשָּׁרְשָׁם כָּל כָּךְ, עַל-כֵּן עַל-פִּי רֹב הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים מֵחֲמַת דֵּעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת הַנַּ”ל שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמְּהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּבִיגִיעוֹת וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וְתוֹלִין עַצְמָן בְּאִילָן גָּדוֹל, כְּאִלּוּ קִבְּלוּ כָּךְ מִצַּדִּיק גָּדוֹל וְתוֹלִין בּוֹ בּוּקֵי סְרִיקֵי, כִּי חָלִילָה לַחֲשֹׁב כָּזֹאת עַל צַדִּיק אֲמִתִּי, רַק הֵם בּוֹדִים מִלִּבָּם סְבָרוֹת שֶׁקֶר כָּאֵלֶּה שֶׁנִּמְשָׁכִין מִלִּמּוּדִים פְּגוּמִים מֵאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ”ל. עַל-כֵּן עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אִישׁ אֱמֶת שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ לִמּוּד אֲמִתִּי הַנִּמְשָׁךְ מִתּוֹרַת אֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת וָשֶׁקֶר, וּבְלִי שׁוּם סְבָרָא מֻחְלֶפֶת כְּלָל. כִּי גַּם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם פְּשׁוּטִים נִמְצָאִים סְבָרוֹת מֻחְלָפוֹת שֶׁמְּהַפְּכִים הָאֱמֶת, בִּפְרָט כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת מַעֲשֵׂיהֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וְנִתְרַחֲקִים עַל-יְדֵי-זֶה יוֹתֵר מֵה’ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת לִמּוּדִים פְּגוּמִים הַנַּ”ל, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַסְּבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁנִּכְנָסִין בְּלֵב בְּנֵי אָדָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מִזֶּה:

ה וְזֶה בְּחִינַת הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. וְזֶה בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁנָּסַע לִפְנֵיהֶם וּפֵרְקוּ וְהֵקִימוּ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, כִּי הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[2]. וְעִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה נִמְשָׁךְ מִלִּמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵאַלְפִין נְפוּלִים הַנַּ”ל, כִּי הָעֵרֶב רַב הִטְעוּ אוֹתָם בִּסְבָרוֹת רָעוֹת וּבְלִמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁהִכְנִיסוּ בָּהֶם הִתְנַגְּדוּת גָּדוֹל עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַד שֶׁבָּאוּ לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת וְעָשׂוּ לָהֶם עַל-יְדֵי-זֶה אֶת הָעֵגֶל, כִּי הַכֹּל בָּא עַל-יְדֵי הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁהֵם הָעֵרֶב רַב שֶׁהִטְעוּ אוֹתָם עַל-יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צִוָּה ה’ יִתְבָּרַךְ אַחַר-כָּךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן שֶׁשָּׁם הָיָה הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, וְהַמִּשְׁכָּן הָלַךְ עִמָּהֶם בְּכָל מַסְעֵיהֶם, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הוּא בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עָמַד הָאָרוֹן עַל מְקוֹמוֹ הַמּוּכָן לוֹ מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה. וְעַל-כֵּן “מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה” כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת ‘בֵּיתָא שֶׁבֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’ כַּנַּ”ל. אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִפְרָט מֵחֲמַת חֵטְא הָעֵגֶל, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ מִיָּד, עַל-כֵּן הֻכְרְחוּ לְסַבֵּב בַּמִּדְבָּר, וְכָל טִלְטוּלָם בַּמִּדְבָּר הָיָה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטִּלְטוּלִים שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶמֻכְרָחִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְלִהְיוֹת נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל חוּץ לְבֵיתוֹ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא. כִּי כְּשֶׁאָדָם נָע וָנָד בַּדֶּרֶךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא, כִּי הוּא חוּץ לְבֵיתוֹ הַקָּבוּעַ, וּכְשֶׁזּוֹכֶה אָז הוּא מְבָרֵר עַל-יְדֵי-זֶה אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲלִיכוֹת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן, הַכֹּל כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם, הַיְנוּ לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁל הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עָשׂוּ שָׁם אֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִקְבַּע עַל מְקוֹמוֹ רַק הֻכְרְחוּ בְּכָל פַּעַם לְפָרְקוֹ וְלַהֲקִימוֹ כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת עַל-יְדֵי-זֶה אֶת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל.

כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, עַל-כֵּן דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן עִם הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת בְּעַצְמָן עִם כָּל יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא בֵּרְרוּ וְהֶעֱלוּ בְּכָל פַּעַם אֶת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁן עַד שֶׁנִּתְתַּקְּנוּ וְנַעֲשׂוּ תּוֹרָה אֲמִתִּית, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּכָל פַּעַם בַּמִּדְבָּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁזָּכוּ לָזֶה בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי שֶׁבֵּרְרוּ וְהֶעֱלוּ בְּכָל פַּעַם תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁן. וְעַל-כֵּן נִכְתְּבוּ כָּל מַסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י, כח): “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, כִּי מִכָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה תּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּכָל הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם הִכְנִיעוּ הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת, כִּי עַל-יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ בַּמִּדְבָּר בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת וְהַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן הָלַךְ לִפְנֵיהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה הִכְנִיעוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת הַיּוֹנְקִים מֵהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא, וּבֵרְרוּ וְהֶעֱלוּ אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז שָׁם. וְכַמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קנז.) שֶׁעַל-יְדֵי הֲלִיכָתָם בַּמִּדְבָּר דָּרְכוּ עַל הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁמְּבָרְרִין אֶת הַטּוֹב מִתּוֹכָם אֲזַי הַקְּלִפּוֹת נוֹפְלִים וְנִתְבַּטְּלִים. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָנוּ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֶעֱמִידוּהוּ עַל מְכוֹנוֹ וְהִכְנִיסוּ הָאָרוֹן עִם הַתּוֹרָה לִמְקוֹמוֹ, אָז הֵקִימוּ וּבָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלִּקְּטוּ וּבֵרְרוּ בִּנְסִיעָתָם וְהֶעֱלוּ וְהִכְנִיסוּ אֶת הַתּוֹרָה מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא לִבְחִינַת בֵּיתָא שֶׁהוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן בְּעֵת הֲקָמָתוֹ, כִּי ‘מִשְׁכָּן אִקְרֵי מִקְדָּשׁ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה לד לה), רַק הֻצְרְכוּ לְפָרְקוֹ בְּכָל פַּעַם וּלְנָשְׂאוֹ וּלְטַלְטְלוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַשּׂוֹנְאִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי שֶׁבֵּרְרוּ וְהֶעֱלוּ הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַלְפִין הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל, אֲבָל אַחַר-כָּךְ הֱקִימוּהוּ עַל מְקוֹמוֹ וְשָׁם שָׁבוּ וְחָזְרוּ הָאַלְפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרוֹת הַנַּ”ל עַל מְקוֹמָם, כִּי חָזְרוּ וְנִתְבָּרְרוּ וְעָלוּ לְשָׁרְשָׁם וְחָזְרוּ וְנִכְלְלוּ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּכָל פַּעַם בַּמִּדְבָּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (במדבר י, לה): “וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה’ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ” וְכוּ’. הַיְנוּ הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיּוֹנְקִים מֵהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל, כִּי נָסִים וְנִתְבַּטְּלִים עַל-יְדֵי נְסִיעַת הָאָרוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרְרוּ וְעָלוּ הַתּוֹרוֹת הַנַּ”ל וְנִתְבַּטֵּל יְנִיקַת הַשּׂוֹנְאִים וְהָאוֹיְבִים מִמֵּילָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה’ רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”, ‘אַלְפֵי’ דַּיְקָא – בְּחִינַת אַלְפִין הַנַּ”ל שֶׁחוֹזְרִין וְשָׁבִים וְנָחִים כְּשֶׁהָאָרוֹן נָח עַל מְקוֹמוֹ, שֶׁאָז חוֹזְרִין וְשָׁבִין הָאַלְפִין שֶׁנִּתְבָּרְרוּ וְנָחוּ עַל מְקוֹמָם בְּשָׁלוֹם, כִּי חָזַר וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה כַּנַּ”ל:

ו וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַעֲלוֹת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל הוּא עַל-יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים צַדִּיקִים כַּנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הָאוֹרֵחַ שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל, וְכָל טִלְטוּלוֹ הוּא בִּשְׁבִיל בְּחִינָה הַנַּ”ל, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא שֶׁהֵם הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים לג, ג): “וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא ח.): ‘אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים וּמְכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרָיו שֶׁל מָקוֹם’. הַיְנוּ שֶׁכָּל טִלְטוּלָם שֶׁמְּכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם הוּא בִּשְׁבִיל דְּבָרָיו שֶׁל מָקוֹם כְּדֵי לְבָרֵר הַתּוֹרוֹת הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה בְּזֶה הָאוֹרֵחַ הַצַּדִּיק וּמַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְכַבְּדוֹ כָּרָאוּי, הוּא נוֹתֵן מְנוּחָה לְהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל שֶׁעָסַק הַצַּדִּיק לְבָרְרָם בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ וְטִלְטוּלוֹ, כִּי עַכְשָׁו כְּשֶׁנִּכְנָס לְבַיִת וּמוֹצֵא מָקוֹם לָנוּחַ, אָז הוּא בּוֹנֶה בִּשְׁלֵמוּת בִּנְיָנִים נִפְלָאִים מֵהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלִּקֵּט וּבֵרֵר בְּדַרְכּוֹ וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ בִּמְנוּחַת הָאָרוֹן וְהַמִּשְׁכָּן שֶׁאָז נֶאֱמַר: “שׁוּבָה ה’ רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל” כַּנַּ”ל.

כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַצַּדִּיק הוֹלֶכֶת עִמּוֹ הַשְּׁכִינָה וְהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהָלְכָה עִם יִשְׂרָאֵל וְעִם הָאָרוֹן בַּמִּדְבָּר. נִמְצָא, זֶה שֶׁמַּכְנִיס הָאוֹרֵחַ הַזֶּה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא נוֹתֵן מְקוֹם מְנוּחָה מַמָּשׁ לִבְחִינַת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרוּ עַל יָדוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמואל-א ז, טז): “וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְכוּ’ וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות י:): ‘בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא שָׁם בֵּיתוֹ’. כִּי שְׁמוּאֵל סִבֵּב בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלּוּ בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הָאַלְפִין הַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה כָּל הַטִּלְטוּלִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ” – ‘בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא שָׁם בֵּיתוֹ’, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא הִכְנִיס אֶת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא לִבְחִינַת בַּיִת, וְעַל-כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא שָׁם בֵּיתוֹ וְכַנַּ”ל:

ז וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַבַּיִת שֶׁעוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ בְּחִינַת ‘בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא’ כַּנַּ”ל. וְשָׁם עִקַּר הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שְׁלֹמֹה דַּיְקָא בָּנָה אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לְאֵלּוּ הָאַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א ה, יב): “וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל” וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הוּא דַּיְקָא זָכָה לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת שֶׁשָּׁם עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵלּוּ הָאַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גַּם אָז עֲדַיִן לֹא נִזְדַּכְּכוּ לְגַמְרֵי מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְהִתְגָּרָה הַבַּעַל דָּבָר כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִטְעָה אֶת יִשְׂרָאֵל אַחַר-כָּךְ בְּלִמּוּדִים רָעִים עַל-יְדֵי יָרָבְעָם וַחֲבֵרָיו וּנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁכֻּלָּם יָנְקוּ מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁהִתְגַּבְּרוּ הָעֲווֹנוֹת וְנֶחֱרַב הַבַּיִת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן הַלִּמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה מְעַט וְיֵשׁ יוֹתֵר וְיֵשׁ שֶׁפּוֹגֵם כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּא לִידֵי כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ יָרָבְעָם וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קב. קג:), וְאַחַר-כָּךְ בָּאוּ לִידֵי כְּפִירוֹת כָּאֵלֶּה. וְהַכֹּל הָיָה עַל-יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם מֵחֲמַת קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד וְכוּ’, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַד שֶׁהֶחֱטִיאוּ אֶת הָרַבִּים וְהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבַּיִת. כִּי הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים דַּיְקָא, עַד שֶׁגַּם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים יְכוֹלִים לִטְעוֹת לִפְעָמִים עַל-יְדֵי הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ דַּעְתָּם מִן הָאֱמֶת.

וְעַל-כֵּן גַּם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ שֶׁזָּכָה לְאֵלּוּ הַד’ אַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה וְזָכָה בֶּאֱמֶת לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהִתְחִיל לִבְנוֹתוֹ הִתְקַנֵּא עַל זֶה הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד, וְהִתְגָּרָה בּוֹ עַד שֶׁהִטְעָה אוֹתוֹ גַּם כֵּן עַל-יְדֵי לִמּוּדִים רָעִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁנָּשָׂא אֶת בַּת פַּרְעֹה וְנָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁכָּל זֶה בָּא לוֹ עַל-יְדֵי לִמּוּדִים פְּגוּמִים הַנַּ”ל שֶׁאָמַר “לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל” (משלי ל, א). וְרָצָה לְהִתְחַכֵּם כְּנֶגֶד תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁאָמַר (דברים יז, יז): “וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים”, כְּמוֹ שֶׁהִתְוַדָּה אַחַר-כָּךְ בְּעַצְמוֹ (משלי ל, ב) “כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ” וְכוּ’. וְזֶה גָּרַם חֻרְבַּן הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְכַמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (מלכים-א ג, ג): “וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת ה'” וְכוּ’ – ‘אַרְבַּע שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל לִבְנוֹת הַבַּיִת, אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל לִבְנוֹת וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי עַל אַפִּי וַחֲמָתִי הָיְתָה לִי עִיר הַהִיא’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר חֻרְבַּן הַבַּיִת נִמְשַׁךְ מִפְּגַם אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין שֶׁהוּא פְּגַם הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וּכְשֶׁהִתְגַּבְּרוּ הַקְּלִפּוֹת וְחָזְרוּ וְהִטְעוּ אוֹתָם עַל-יְדֵי הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרְרוּ בִּשְׁלֵמוּת, עַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבַּיִת וְכַנַּ”ל. נִמְצָא, כְּשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וּפָגַם בָּאַלְפִין הַנַּ”ל עַל-יְדֵי שֶׁנָּשָׂא אֶת בַּת פַּרְעֹה, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַפְּגָם הָיָה בִּבְחִינַת קָרְבַּן הַתָּמִיד, כִּי עַל-יְדֵי הַקְרָבַת קָרְבַּן הַתָּמִיד מַעֲלִין אֵלּוּ הַד’ אַלְפִין כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁפָּגַם בָּהֶם פָּגַם בִּבְחִינַת הַתָּמִיד.

וְעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת שֶׁזֶּהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה יב, ה): ‘כְּשֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה הִכְנִיסָה לוֹ אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר וְכוּ’ וְהָיָה יָשֵׁן עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ שֶׁקָּרַב הַתָּמִיד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת’. כִּי עִקַּר הַפְּגָם שֶׁלּוֹ הִגִּיעַ לְהַקְרָבַת הַתָּמִיד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גָּרַם הַחֵטְא שֶׁנִּתְאַחֵר הַקְרָבַת הַתָּמִיד דַּיְקָא, כִּי הַפְּגָם שֶׁל אֵלּוּ הַלִּמּוּדִים רָעִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נָשָׂא אֶת בַּת פַּרְעֹה הוּא הַהֵפֶךְ מֵהַקְרָבַת הַתָּמִיד, כִּי הַתָּמִיד הוּא תִּקּוּן אֵלּוּ הָאַלְפִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר לִמּוּדִים פְּגוּמִים הַנַּ”ל גָּרַם שֶׁנִּתְאַחֵר הַקְרָבַת הַתָּמִיד דַּיְקָא כַּנַּ”ל וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה’:

ח וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים ‘אַלּוּפִים’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמד, יד): “אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים” וְכוּ’. בְּחִינַת רָאשֵׁי אַלְפֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם מַעֲלִין בְּחִינַת הָאַלְפִין הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלכים-ב כד, טז): “וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף”, שֶׁהֵם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁעָסְקוּ לְתַקֵּן הָאַלְפִין הַנַּ”ל לְתַקֵּן פְּגַם חֻרְבַּן הַבַּיִת שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי-זֶה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (יחזקאל יא, טז): “כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכִי זֵרִיתִים בַּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כט.): ‘אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת’. כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין בַּגָּלוּת לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה אֲמִתִּית בְּיִשְׂרָאֵל וְלִקְבֹּעַ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בָּהֶם בַּתּוֹרָה, נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי-זֶה תִּקּוּן גָּדוֹל, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִים לְתַקֵּן פְּגַם הַחֻרְבָּן וְעוֹסְקִים בְּתִקּוּן בִּנְיָנוֹ. כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִין מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמְטֻלְטָלִין וְנָעִים וְנָדִים בְּחוּץ-לָאָרֶץ זֶה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּעָלְמָא כַּנַּ”ל, כִּי נִקְרָאִים ‘נִדָּחִים’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, ד): “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם” וְכוּ’. אֲבָל כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יְבָרְרוּ וְיַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין שֶׁהֵם הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁיְּבָרְרוּ אוֹתָם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַתּוֹרוֹת מֵאֲוִירָא דְּעָלְמָא, מִבְּחִינַת גָּלוּת וְטִלְטוּל, לִבְחִינַת בֵּיתָא הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל-יְדֵי שֶׁעוֹסְקִים לַעֲשׂוֹת יְשִׁיבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְלִקְבֹּעַ בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בָּהֶם בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גָּלוּ תְּחִלָּה “הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף” כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי גָּלוּתָם דַּיְקָא יַחְזְרוּ וִיתַקְּנוּ הָאַלְפִין הַנַּ”ל. וְכֵן נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּימֵי הַגָּלוּת עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

ט וְזֶה בְּחִינַת: “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי ה’, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ” וְכוּ’, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג, יב): “בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרָיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים” וְכוּ’. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַד’ אַלְפִין הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם כֻּלָּם הָיָה הַתְחָלַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה. כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הוּא לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְזֶה הִתְחִיל מֹשֶׁה לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם, כִּי כָּל הַמּוֹפְתִים עָשָׂה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי בְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים נוֹרָאִים, כִּי כָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל יָדָהּ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַתּוֹרָה יָכוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל הָיָה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁהִתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ כַּנַּ”ל.

אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ מִתְנַגְּדִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת מֵאַלְפִין הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֹּחַ שֶׁל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם שֶׁעָשׂוּ גַּם הֵם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הֵם אֵין לָהֶם שׁוּם כֹּחַ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל לָהֶם אֵיזֶה יְנִיקָה מֵהַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת וְכָל הַנְהָגַת הָעוֹלָם רַק שֶׁהֵם מְקַבְּלִין דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת מֵהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עָשׂוּ גַּם הֵם עַל-יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה הִכְבִּיד לֵב פַּרְעֹה לִבְלִי לְשַׁלְּחָם, וְהַכֹּל עַל-יְדֵי שֶׁקִּבֵּל מֵחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם שֶׁהֵם מְקַבְּלִים חָכְמָתָם הָרָעָה מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן בִּשְׁעַת גְּמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, הֻכְרַח ה’ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְהִתְגַּלּוֹת בְּעַצְמוֹ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה כֻּלָּא חַד.

וְזֶהוּ בְּחִינַת “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי ה” – ‘אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הוּא כְּשֶׁהַתּוֹרָה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת וְיוֹרֶדֶת וּמִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת מַלְאָכִים בִּבְחִינַת מַטַּ”ט שֶׁכָּלוּל מִשִּׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֲחִיזַת טוֹב וָרָע, טָמֵא וְטָהוֹר וְכוּ’. וְשָׁם צְרִיכִין בֵּרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע הָאֱמֶת מֵהַשֶּׁקֶר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְבָרֵר כָּרָאוּי אֲזַי לֹא זָכָה וְכוּ’, כִּי מְקַבֵּל תּוֹרוֹת נְפוּלוֹת הַנַּ”ל, כִּי בְּעֶצֶם הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהִיא כֻּלָּא אֱלֹהוּת בְּוַדַּאי אֵין אֲחִיזָה לְהַקְּלִפּוֹת כְּלָל רַק כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת דֶּרֶךְ הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם שֶׁהָיְתָה שָׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת מְאֹד כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם שֶׁיָּנְקוּ מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה כִּבְיָכוֹל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי ה” – ‘אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי ה’ אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר’. וְחוֹשֵׁב ד’ פְּעָמִים ‘אֲנִי’ כְּנֶגֶד ד’ אַלְפִין הַנַּ”ל, כִּי לֵית אֲנִי בְּלֹא אָלֶף, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלָּה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא נִתְלַבְּשָׁה בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף וְכוּ’.

כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאֵיזֶה בְּחִינַת מַלְאָךְ וְשָׁלִיחַ יָכוֹל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם אֵיזֶה יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת לְהַחֲלִיף אֶת הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ”ל, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת בְּחִינוֹת רַבּוֹת, כִּי יֵשׁ שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹטֶה מְעַט מֵהָאֱמֶת, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה מֵהָאֱמֶת כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין כְּלָל, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְתוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּבְחִינַת “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְתַרְגּוּמוֹ: ‘וְאִתְגְּלֵיתִי’ וְכוּ’. ‘אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. אֲנִי הוּא וְלֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה’ אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר’. שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַתּוֹרָה שׁוּם אֲחִיזָה מֵ’אַחֵר’ כְּלָל רַק תִּהְיֶה בִּבְחִינַת ‘אֲנִי ה’ אֲנִי וְלֹא אַחֵר’. כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְיתָא כֻּלָּא חַד כַּנַּ”ל:

[1] אלף בגמטריא מאה ואחד עשרה, וארבע פעמים מאה ואחד עשרה עולה בחשבון ארבע מאות ארבעים וארבע כמנין תמד.

[2] סִפְרִי דְּבָרִים א, זוֹהַר שְׁמִינִי לז: