גאוה וענוה

גְּנוּת הַגַּאֲוָה וּמַעֲלַת הָעֲנָוָה

א. עַל יְדֵי גֹּדֶל הָעֲנָוָה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת – עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת: (תורה ד’ אות ז’)

ב. עַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְנִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף, וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (תורה ד’ אות ט’)

ג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת: (תורה ד’ אות ח’)

ד. עַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ וְקַטְנוּתוֹ וּפְגָמָיו הַמְּרֻבִּים, וּמֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (תורה ו, ו)

ה. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְעַנָּה וְסִגֵּף אֶת עַצְמוֹ, אַל יִתְגָּאֶה וְיַחֲשֹׁב שֶׁכְּבָר הוּא צַדִּיק, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת; כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת, שֶׁאַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים וְהַסִּגּוּפִים, עֲדַיִן נִּשְׁאֲרוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו קְשׁוּרִים בְּגוּפוֹ, וְגַם זֻהֲמַת תַּאֲוַת אָבִיו מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפוֹ עֲדַיִן. וּכְשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל זֶה, בְּוַדַּאי יִפֹּל עָלָיו חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְלֹא יִטְעֶה שֶׁהוּא צַדִּיק, וְיִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא וּלְהָשִׁיב כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן, וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיהֶם: (תורה י’ אות ד’)

ו. אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה הַמּוֹנְעִים עַצְמָם וַאֲחֵרִים מִלֵּילֵךְ לְצַדִּיקִים לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, הֵם מְעַכְּבִים תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (תורה י’ אות ד’)

ז. לְבַטֵּל הַגַּאֲוָה – שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים: (תורה י’ אות ה’)

ח. עַל יְדֵי בִּטּוּל הַגַּאֲוָה, הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ. וְזוֹכִין לְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וּלְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּלְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר, וְלִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (תורה י’ אות ח’ ט’)

ט. גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל יְדֵי גֵּאוּת אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה, וְאֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, וּכְשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, אֶלָּא שֶׁגַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו: (תורה י”א אות ב’)

י. גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ: (תורה י”א אות ב’ ג’)

יא. יֵשׁ עֲנָוָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאֹד – עַל כֵּן הוּא עָנָו, כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד; נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה אַחֲרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. כִּי הַגַּדְלוּת הוּא בְּחִינַת ‘שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה’ שֶׁעַל יְדֵי זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל יְדֵי הַגַּדְלוּת: (תורה י”א אות ז’)

יב. אֵין אָדָם זוֹכֶה לְתוֹרָה, אֶלָּא עַל יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מֵאַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת: כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ; וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּעֶרְכּוֹ; וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ; וְלִפְעָמִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים – וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וְיִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ: (תורה י”ד אות ה’)

יג. צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְהֵם שְׁלשָׁה דְּבָרִים: חָכְמָה, גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת; הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, וְלִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בְּכֻלָּם: (תורה י”ד אות ה’)

יד. כְּפִי מַה שֶׁמְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ – כֵּן הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל וְנִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, וְזוֹכֶה לְיִרְאָה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלוֹם בַּיִת, שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (תורה י”ד אות א’ ב’ ג’ ה’ ו’)

טו. עַל יְדֵי גַּדְלוּת נוֹפְלִים בִּתְפִיסָה: (תורה כב, יא)

טז. כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, עַל יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַס וְשָׁלוֹם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת. עַל כֵּן צְרִיכִין אֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַגְּדֻלָּה וְהַהִדּוּר וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה חַס וְשָׁלוֹם: (תורה נ”ח אות י’)

יז. כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלֹקוּתוֹ לַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ, שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מִיּוֹם שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ; וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֲנָשִׁים אֵלָיו, לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל; וּכְמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (תורה ע’)

יח. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (תורה ע”ט)

יט. עִקַּר הָעֲנָוָה שֶׁיַּחֲזִיק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶׁהוּא; וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ: (תורה ע”ט)

כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, עַל יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם: (תורה ע”ט)

כא. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף; אֲבָל עַל יְדֵי גַּדְלוּת מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוָה זֹאת (וְעַיֵּן לְעֵיל אוֹת י’): (תורה ק”ל)

כב. סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת: לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּלְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ: (תורה קל”ה)

כג. הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת. עַל כֵּן זֶה סִימָן: אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת – אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (תורה קל”ה)

כד. עַל יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד; אֲבָל בְּלֹא זֶה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, תּוֹרָה וּגְדֻלָּה: (תורה קס”ב)

כה. כְּשֶׁבָּא לָאָדָם גַּדְלוּת – סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם; וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל – יָבוֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל: (תורה קס”ח)

כו. מֵעִנְיַן חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַגֵּרִים וְכוּ’ – עַיֵּן ‘כָּבוֹד’ (אוֹת כ”ח): (ח”ב תורה ה’ אות ה’)

כז. עִקַּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל – הוּא עַל יְדֵי עֲנָוָה, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר – מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר: (ח”ב תורה ט”ז)

כח. בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה, (עַיֵּן בִּפְנִים). וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה, שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (ח”ב תורה כ”ב)

כט. עִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד, שֶׁיִחְיוּ וְיָקוּמוּ בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד. כִּי עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא – אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְקַבֵּל, כִּי אִם הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא לְבַדּוֹ יִזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג וְהַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (ח”ב תורה ע”ב)

ל. בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. אֲבָל זֹאת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת נֶעְלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ זֹאת הַשִּׁפְלוּת, וְעַל כֵּן הוּא רָחוֹק מֵעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הַזֶּה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה – עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְאָז זוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל: (ח”ב תורה ע”ב)

לא. צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת. כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה תַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה וְעָצֵל, שֶׁקּוֹרִין ‘שְׁלֵים מַזְלְנִיק’, כִּי הָעֲנָוָה הִיא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא לִהְיוֹת נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ’ חַס וְשָׁלוֹם; עַל כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִזְכּוֹת לַעֲנִיווּת וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים וְעִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל: (ח”ב תורה ע”ב)

לב. כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר – יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת ‘מָה’; וַאֲזַי יַחֲזֹר לֵילֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר: (ח”ב תורה פ”ב)