יֵשׁ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, וּמֵחֲמַת שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת ה’ בְּלִבּוֹ מַשְׁפִּיל עֵינָיו קְצָת וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא גּוֹנֵב אֶת הָעַיִן כִּלְאַחַר יָד וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיַן הַיֵּצֶר הָרָע דַּעֲבֵרָה: ‘כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵהּ’ (יוֹמָא ס”ט), שֶׁמְּסַמֵּא עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּהִסְתַּכֵּל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִשְׁאָר הַיֵּצֶר הָרָע כִּי מִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד:
