כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל שֶׁיָּשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה (תַּעֲנִית כג.). וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתִי, וּבְבוֹאִי לְוָוארְנֶיוִויצֶע קָפַץ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ אֶצְלִי תֵּכֶף כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי, וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתִי מַמָּשׁ:
