הלכות ברכת הודאה ו

א עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא’ (ליקוטי מוהר”ן כד), מְבֹאָר שָׁם עֹצֶם הַמַּעֲלָה שֶׁל עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וְכוּ’, עַד שֶׁעוֹלִין מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי שֶׁזֶּה הָאוֹר הוּא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב. וּבִפְרָט מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם בְּעִנְיַן הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְכוּ’ שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי הַתִּקּוּנִים וְהָעֲלִיּוֹת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעוֹלִין לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר וְכוּ’, וַאֲזַי עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, אֲזַי מַכִּין הַמֹּחִין בְּהַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר וְאִתְעֲבִידוּ תֵּשַׁע הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְכוּ’, וְלֵית מָאן דְּקַיְמָא בְּהוּ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין, וְלָא מִתְיַדְּעִין וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְצָרִיךְ אַתָּה הַמְעַיֵּן שֶׁתֵּדַע וְתַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם, נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, כִּי לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה לְעוֹלֵי שָׁמַיִם וְכוּ’, כִּי קָרוֹב אֵלֵינוּ הַדָּבָר מְאֹד וְכוּ’. וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה:

ב וְזֶה בְּחִינַת חִיּוּב הַהוֹדָאָה עַל כָּל הַיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה חַיָּבִין לְהוֹדוֹת שֶׁהֵם: הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וְכוּ’, וְיוֹצְאִין מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְחוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, וְיוֹרְדֵי הַיָּם כְּשֶׁעוֹלִין מִשָּׁם (או”ח ריט).

כִּי כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן הֵם בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כִּי “בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר” (ישעיה סג, ט) כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הוּא מַה שֶּׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר עַל לֵב יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (בראשית ו, ו): “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ” כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁבָּאִין רַק מִן עַצְבוּת וּמִשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן. עַל-כֵּן כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַצָּרָה צְרִיכִין לְהָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן צְרִיכִין לְהוֹדוֹת בַּפֶּה בְּכָל לִבּוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא הַהוֹדָאָה לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁאָז יַעַסְקוּ רַק בְּתוֹדָה וְהוֹדָאָה לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. בְּחִינַת (תהלים לג, ב): “הוֹדוּ לַה’ בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ”, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִזְמוֹר לְתוֹדָה (שם ק, א ב): “הָרִיעוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה” וְכוּ’. כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַתּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁחַיָּבִין לְהוֹדוֹת כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, לְתַקֵּן הַקִּלְקוּל שֶׁמִּשָּׁם בָּאוּ הַצָּרוֹת שֶׁהוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל כְּדֵי שֶׁמֵּעַתָּה נִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִכָּל הַצָּרוֹת עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל לְהַשִּׂיג אוֹר הַנַּ”ל שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן ‘כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה’ (מדרש רבה ויקרא ט, ז):

ג וּבִשְׁבִיל זֶה מְבִיאִין בְּקָרְבַּן תּוֹדָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם, וְכָל אֶחָד עֲשָׂרָה חַלּוֹת (מנחות עז.). כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת נֶאֱחָז בְּהַלֶּחֶם, בִּבְחִינַת (בראשית ג, יז יט): “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם”. וּלְהֵפֶךְ עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה בִּבְחִינַת (קהלת ט, ז): “אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ”, בְּחִינַת (שם ח, טו): “לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הֵם עֲשָׂרָה חַלּוֹת מִכָּל מִין כְּנֶגֶד בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם מְקוֹר וּכְלַל כָּל הַשְּׂמָחוֹת:

ד וְיֵשׁ לְרַמֵּז גַּם בִּפְרָטִיּוּת הָאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּקָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה כַּנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה עוֹלָה מַלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת מַלְבִּישׁ נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הַהֲלִיכָה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה בְּחִינַת נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְבִּישִׁין אֶת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת שֶׁהֵם הַיָּדַיִם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת וְכוּ’. וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפְּעָה מֵהַיָּדַיִם הֵם שֵׂכֶל וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת חָכְמָה בִּינָה דַּעַת וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִסְתַּדֵּר הַמְסַדֵּר וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּקָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה. כִּי ‘חַלּוֹת מַצּוֹת’ – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁנִּקְרֵאת חַלָּה שֶׁשִּׁעוּרָהּ מ”ג בֵּיצִים, בְּחִינַת “גַּם זֹאת”, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “אַבָּא שָׁאוּל” (ליקוטי מוהר”ן נה), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (ויקרא כו, מד): “וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם”, וְעִקַּר גָּלוּתָהּ הִיא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה בְּשִׂמְחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ מִגָּלוּתָהּ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁעוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי חַלּוֹת מַצּוֹת שֶׁמְּבִיאִין בְּקָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה כַּנַּ”ל.

‘רְקִיקִין’ – בְּחִינַת תִּקּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד, רַגְלִין, לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁאֲחִיזָתָן בָּרַגְלִין בִּבְחִינַת (תהלים מט, ו): “עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי” וְכוּ’, שֶׁרוֹצִין לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת: “אָכְלָה וּמַדְּקָה בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה” (דניאל ז, ז). אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה וּמְזַכִּין אֶת יִשְׂרָאֵל לָזֶה, יַכְנִיעֵם וִיהַדְּקֵם בִּבְחִינַת: “תַּדִּק וְתָסֵף כָּל אִלֵּין וְכוּ’ וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא” וְכוּ’ (שם ב, מד). וְזֶה מְרַמֵּז ‘רְקִיקִין’ – שֶׁמְּהַדְּקִין אוֹתָן. וְזֶה בְּחִינַת (שמואל-ב כב, מג): “כְּטִיט חוּצוֹת אַדִּיקֵם” וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּמַחְבֶּרֶת רְקִיקִין כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם (ויקרא ז, יב): “מְשׁוּחִים בַּשֶׁמֶן”, לְרַמֵּז עַל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יְהַדֵּק אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַדֵּק הַכֹּל שֶׁאֲחִיזָתָם בָּרַגְלִין כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר מִלְחֶמֶת מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת רַגְלִין כַּמּוּבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד, ד): “וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא” וְכוּ’.

‘מֻרְבֶּכֶת’ – בְּרוֹתְחִין (רַשִׁ”י ויקרא ז, יב), בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא כְּאֵשׁ עָצוּר בַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אַבָּא שָׁאוּל” הַנַּ”ל). ‘מֻרְבֶּכֶת’ אוֹתִיּוֹת ‘מְבֹרֶכֶת’, בְּחִינַת בִּרְכַּת הַיָּדַיִם שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל.

וְכָל אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ בָּאוֹת מַצָּה. וְעוֹד צְרִיכִין לְהָבִיא בַּתּוֹדָה עֶשֶׂר חַלּוֹת חָמֵץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ז, יג): “עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ”, שֶׁזֶּהוּ נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת הַקָּרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאָסוּר בָּהֶם חָמֵץ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ב, יא): “כִּי כָל שְׂאוֹר וְכוּ’ לֹא תַקְטִירוּ” וְכוּ’, רַק בְּקָרְבַּן תּוֹדָה מְבִיאִין חָמֵץ. כִּי חָמֵץ בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּנָה, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם אֵיזֶה שֵׂכֶל, אוֹמֵר: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב.

וְזֶה בְּחִינַת חָמֵץ בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, כִּי הֶחָמֵץ הוּא עַל-יְדֵי הַמְתָּנָה (וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם הֲלָכָה ד עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב), כִּי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת נִמְשָׁךְ כְּפִי הָאֲכִילָה שֶׁמְּחַיָּה אֶת הָאָדָם, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת הוּא חָכְמָה וָשֵׂכֶל בְּחִינַת (קהלת ז, יב) “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְשֶׁאֵין מְתַקְּנִים אֶת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, אָז הֶחָמֵץ אָסוּר בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח, כִּי בְּפֶסַח יָצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וּכְבָר מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מַה שֶּׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר עַל לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּשִׂמְחָה זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִן הַגָּלוּת בְּחִינַת “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” וְכוּ’ (ישעיה נה, יב), וְאָז זוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל עַד שֶׁמְּתַקְּנִים גַּם אֶת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי עַל-יְדֵי הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָל זֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַמְבֹאָר שָׁם שֶׁהוּא עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיָּכוֹל לִכָּנֵס בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם בִּבְחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. הַיְנוּ עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת מַלְכוּת מִגָּלוּתָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְזוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל.

אֲבָל בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת מְאֹד הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לִזְכּוֹת לָזֶה, רַק הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בְּרִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמֹּחִין בְּהֶאָרָה עֲצוּמָה מְאֹד שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וְסֵדֶר עַל-יְדֵי בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כָּרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִגְאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַל-כֵּן לֹא נִתְתַּקֵּן אָז בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, כִּי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁזּוֹכֶה לְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁיָּכוֹל לֵירֵד לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִי יֵימַר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת מִשָּׁם בְּחִפָּזוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה אֲסוּרִים לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּפֶסַח וְאִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד, כִּי אָסוּר לְהַחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ כְּלָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין, כִּי הַמֹּחַ כְּפִי הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל. בִּפְרָט שֶׁבִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם הָיוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחֶטְאוֹ הָיָה בָּאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה פּוֹגְמִין בְּהַדַּעַת מְאֹד עַד שֶׁנִּכְנָסִין לְדַעַת וַחֲקִירוֹת שֶׁאָסוּר לִכָּנֵס בָּהֶם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וְכוּ’. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּפֶסַח צְרִיכִין לְתַקֵּן זֹאת, עַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, וְחָמֵץ אִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְתַּקֵּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, וְאָז אָסוּר לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ כְּלָל.

וְעַל-כֵּן אָז הֶחָמֵץ בִּבְחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהָאֲכִילָה בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל רַק מַצָּה שֶׁהוּא לֶחֶם אַבִּירִים בְּחִינַת מָן בְּחִינַת מַאֲכָל שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁאֵין לָהֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי אָז נִמְשָׁךְ הַמַּאֲכָל מִלְּמַעְלָה עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַמֹּחִין עֲצוּמִים שֶׁנִּמְשָׁכִין אָז בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא. אֲבָל אָנוּ אָסוּר לָנוּ לְהַחֲמִיץ מֹחֵנוּ כְּלָל בְּאֵלּוּ הַמֹּחִין הַגְּבוֹהִים שֶׁיּוֹרְדִין אָז לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל הַגְּאֻלָּה כַּמּוּבָא וְעַל-כֵּן אָסוּר הֶחָמֵץ עַד אַחַר קְרִיעַת יַם-סוּף שֶׁהִתְחִיל אָז בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֶּתֶר עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה וְכוּ’. וְאַחַר-כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֶּתֶר כַּמּוּבָא, אָז מְבִיאִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה [שם בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם].

וְעַל-כֵּן הַתּוֹדָה שֶׁמְּבִיאִין כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִן הַצָּרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אָז מְבִיאִין לֶחֶם חָמֵץ כִּי כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂמְחָה, אָז נִתְתַּקֵּן הֶחָמֵץ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאָז נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי לֶחֶם חָמֵץ דַּיְקָא תִּקּוּן נִפְלָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּאִין מֵחָמֵץ דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁאָז זוֹכִין לִבְחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם:

ה וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת שֶׁהֵם הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וְכוּ’, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁכְּנֶגְדָּן הֵם הָאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם שֶׁל הַתּוֹדָה כַּנַּ”ל. כִּי כָּל אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת כָּלוּל מִכֻּלָּם, וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהָבִיא אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם בַּתּוֹדָה, וְכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁמְּבֹאָרִין בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת תִּקּוּן אֶחָד מֵאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא בְּחִינַת מִין לֶחֶם אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם הַנַּ”ל, [וְכֵן רָאִיתִי בָּאַלְשִׁיךְ לְפִי דַּרְכּוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּבָאֵר בְּפָרָשַׁת תּוֹדָה שֶׁהָאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל אֶחָד מְחֻיָּב לְהָבִיא כָּל הָאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם עַיֵּן שָׁם. כִּי זֶה כְּלָל בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וַאֲפִילּוּ בַּנִּגְלוֹת הוּא כֵּן, כְּגוֹן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁכָּל אֶחָד הוּא כֹּחַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהֶעָפָר קַר וְיָבֵשׁ, וְהָאֵשׁ חַם וְיָבֵשׁ וְכוּ’. וְכָל אֶחָד כָּלוּל מִכֻּלָּם. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֶעָפָר הוּא כֹּחַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָאֵשׁ כֹּחַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל חָכְמוֹת הַקַּבָּלָה כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ].

כִּי הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, מְבֹאָרִין בַּמִּזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא שֶׁמִּשָּׁם לָמְדוּ שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, וְהֵם הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “תָּעוּ בַמִּדְבָּר” וְכוּ’. וְזֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיּוֹצְאָה מֵהַגָּלוּת עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה כַּנַּ”ל. כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָאָדָם בְּצָרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַצָּרָה וְהַגָּלוּת הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת בְּחִינַת ‘תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ’ וְכוּ’. כִּי אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת מְרַמְּזִין עַל כָּל אָדָם בִּפְרָט בַּגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל עֵת בְּחִינַת כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְה’ יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּכָל עֵת. וְחַיָּב אָדָם לְהוֹדוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם הַרְבֵּה מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לִרְאוֹת וּלְהָבִין מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּכָל יוֹם מִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב עַל דְּרָכָיו, וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל כִּי אֵין בַּעַל נֵס מַכִּיר בְּנִסּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל.

וְעַל זֶה תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל כַּמָּה בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבִפְרָט בְּבִרְכַּת מוֹדִים שֶׁאוֹמְרִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם ‘נוֹדֶה לְךָ וְכוּ’, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם’ וְכוּ’, וְכֵן בְּ’נִשְׁמַת’ שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְכֵן הַרְבֵּה, רַק שֶׁבִּרְכַּת ‘הַגּוֹמֵל’ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת אֵין אוֹמְרִים כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וְכוּ’, אֲבָל הַרְבֵּה הַרְבֵּה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם מֵעֵין אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה חַיָּבִין לְהוֹדוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בְּשִׂמְחָה, כִּי עִקָּר הוּא לְהִתְגַּבֵּר בַּשִּׂמְחָה שֶׁהוּא לְהִסְתַּכֵּל עַל חַסְדֵי ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ, [וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה עַל הַתּוֹרָה ‘יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב בְּהִלְכוֹת כִּלְאֵי בְּהֵמָה, וּבְהִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָה עַיֵּן שָׁם].

וְזֶה בְּחִינַת ‘הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת’, כִּי יֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה וְעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהוּא תִּקּוּן רִאשׁוֹן הַנַּ”ל, כִּי בַּתְּחִלָּה הָיָה בִּבְחִינַת הוֹלֵךְ בְּמִדְבָּר מַמָּשׁ בְּחִינַת ‘תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף’, וְעַל-יְדֵי שֶׁצָּעַק אֶל ה’ הִצִּילוֹ וְצָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת עוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדְבָּר שָׁמֵם וִישִׁימוֹן דָּרֶךְ, וְעַל-יְדֵי הַהוֹדָאָה בְּשִׂמְחָה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵהֶם לְגַמְרֵי שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת הַנַּ”ל.

וְיֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים’, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת תִּקּוּן שֵׁנִי שֶׁהוּא תִּקּוּן הָרַגְלִין עַל-יְדֵי שֶׁשִּׂמְחַת הַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לְעוֹרֵר הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, יֵשׁ שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין וְתוֹפְסִין בְּחִינַת רַגְלִין בִּבְחִינַת בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלִין שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לָצֵאת, בִּבְחִינַת (איכה ג, ז) “גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא”, בְּחִינַת (תהלים קז, י) “אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל”, בְּחִינַת (איוב לג, יא) “וַיָּשֶׂם בַּסַּד רַגְלָי”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינָה שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַמִּדְבָּר שֶׁהוּא שָׁמֵם לְגַמְרֵי וְהוּא בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב, אַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְגַּבְּרִין עָלָיו וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ כָּרָאוּי בְּדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה כְּאִלּוּ הוּא בְּבֵית הָאֲסוּרִים מַמָּשׁ בִּבְחִינַת (תהלים פח, ה): “נֶחֱשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל”. כִּי עִקַּר הַהַצָּלָה מֵהַצָּרוֹת שֶׁל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, הוּא מַה שֶּׁנִּצּוֹלִין מֵחֵילוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל כָּל אָדָם בְּכַמָּה בְּחִינוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל.

וְעַל-כֵּן מְרַמְּזִין כָּל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, עַל כָּל מִינֵי צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ הָעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ בְּכָל עֵת, וּמִי שֶׁמֵּשִׁים לִבּוֹ עַל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יָכוֹל לְהָבִין מֵהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו אֶת כָּל דְּבָרֵינוּ הֵיטֵב. וְהָעִקָּר לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה עַל-יְדֵי כָּל הַהַרְחָבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁיִּמְצָא בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת בְּעַצְמוֹ וְיָבִין מֵהֶם עֶזְרָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכד, ב) “לוּלֵא ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צד, יז): “לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי”, “לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי” (שם קיט, צב). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכד, ו): “בָּרוּךְ ה’ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בִּבְחִינַת הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִין בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל כְּמוֹ כֵן עוֹבְרִין עָלָיו צָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם מִבְּחִינַת הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הוֹלְכֵי מִדְבָּרִיּוֹת וְיוֹשְׁבִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְכוּ’, כִּי בְּאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה כְּלוּלִים וּמְרֻמָּזִים כָּל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם מְרַמְּזִים עַל כָּל הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּמּוּבָא.

וְעַל-כֵּן יֵשׁ שֶׁלְּפִי בְּחִינָתוֹ כְּבָר יָצָא מֵהַמִּדְבָּר שָׁמֵם וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת יִשּׁוּב, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הַמַּדְרִיכִים אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְכוּ’, בִּבְחִינַת “וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב”, אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה לְהָרִים בְּחִינַת הָרַגְלִין לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’, [שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד הַנַּ”ל שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה], אֲזַי מִתְגַּבְּרִין כְּנֶגְדּוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָרַגְלִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצִים לְתָפְסוֹ כְּמוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר מַמָּשׁ לִבְלִי לְהַנִּיחוֹ לָצֵאת מִשָּׁם, וְלֵילֵךְ אֶל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד, מִכָּל שֶׁכֵּן לֵילֵךְ בְּרוּחָנִיּוּת בְּדַרְכֵי ה’ וּלְעוֹרֵר אֲחֵרִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “ישְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל”, בְּחִינַת יוֹשְׁבֵי בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וּכְשֶׁנִּצּוֹל מִשָּׁם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הָרַגְלִין הַנַּ”ל, [שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם].

וְיֵשׁ בְּחִינַת ‘חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא’ שֶׁהוּא תִּקּוּן הַיָּדַיִם, [שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת], כִּי עִקַּר הַכֹּחַ הוּא בַּיָּדַיִם וְשָׁם הַדֹּפֶק שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים כָּל מִינֵי חוֹלָאוֹת וּרְפוּאָתָם, כִּי עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם נִמְשָׁךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת בְּחִינַת ‘הַחָכְמָה תְּחַיֶּה’, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בָּזֶה, עַל-יְדֵי-זֶה בָּאִין חוֹלָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא קִלְקוּל הַחִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, וּכְשֶׁנִּתְרַפֵּא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַיָּדַיִם שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל.

‘יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת’, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְתַּקֵּן גַּם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת ‘יוֹרְדֵי הַיָּם’ שֶׁהָרוּחַ סְעָרָה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְכוּ’. כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַזּוֹכִים עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה לְכָל בְּחִינוֹת הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’, הֵם בִּבְחִינַת יוֹרְדֵי הַיָּם הַחָכְמָה בָּאֳנִיּוֹת עוֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם מֵימֵי הַדַּעַת, וְרַק הֵם רוֹאִים וְיוֹדְעִים כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו בִּבְחִינַת “הֵמָּה דַּיְקָא, רָאוּ מַעֲשֵׂי ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה”.

אַךְ לִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הָרוּחַ סְעָרָה בִּבְחִינַת “וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַלָּיו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת” וְכוּ’, וְזֶה בָּא עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפְּרִיסָה הַמְעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין בִּשְׁעַת רְדִיפָתָן לְהַשִּׂיג. וַאֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצָם לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַשִּׂיג, כִּי הַמֹּחִין מִתְבַּלְבְּלִין כַּשִּׁכּוֹר מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, וַאֲזַי הֵם בִּבְחִינַת “יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת” וְכוּ’, כִּי הָעֲלִיָּה הִיא שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָךְ לְמַטָּה עַד הַתְּהוֹמוֹת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר עַל זֶה הַפָּסוּק (בסימן קסג). כִּי תִּקּוּן הַמֹּחִין בִּשְׁלֵמוּת שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִי יֵימַר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹרְדִין לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְכָל הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ”ל שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת עָיִל וְנָפִיק. וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, כִּי אֲפִילּוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד וַאֲפִילּוּ קְטַנִּים וּנְעָרִים, כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם שֶׁדַּעְתָּם וּמֹחָם קָטָן בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת וּמִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת וּמַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זֹאת שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִשָּׁם כָּל הַיְרִידוֹת שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיּוֹת שֶׁל כָּל אָדָם. וְכָל מַה שֶּׁחוֹתְרִין וְרוֹצִים לַעֲלוֹת אֵיזֶה עֲלִיָּה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מִתְגַּבְּרִין הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מְאֹד בְּתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים וּסְבָרוֹת הֲפוּכוֹת וְכוּ’, וּצְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם וְלַעֲלוֹת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה הַקְּדֻשָּׁה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁעוֹלֶה בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁמְּתַקֵּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְאָז זוֹכֶה עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה שֶׁל הַמֹּחִין וְהַמְעַכֵּב, לִבְחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל עַד שֶׁמַּשִּׂיג וְכוּ’.

אֲבָל כְּשֶׁלֹּא בֵּרֵר הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא תִּקֵּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת ‘יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת’ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת “יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָע”. כִּי כָל חָכְמָתוֹ מִתְבַּלֵּעַ וּמְבֻלְבָּל כַּשִּׁכּוֹר מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַשָּׂגַת הַמֹּחִין וְכַנַּ”ל. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִזֶּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כַּנַּ”ל. שֶׁזֶּה בְּחִינַת לֶחֶם חָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם” הַנֶּאֱמַר עַל תִּקּוּן ‘יוֹרְדֵי הַיָּם’, כִּי תִּקּוּנָם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם סוֹד הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת “סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה” (אבות ג, יג), שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַפְּרִיסָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין בִּבְחִינַת הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב, זֶה בְּחִינַת שְׁתִיקָה שֶׁמְּרַמְּזִין לוֹ שְׁתֹק וְאַל תִּהְיֶה נִבְהָל לְהָשִׁיב, רַק שְׁתֹק בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהַשָּׂגָה כָּרָאוּי אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה. וְעַל-כֵּן סִיֵּם שָׁם “וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם”, כִּי הָעִקָּר עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת “יוֹדוּ לַה’ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם”. ‘חַסְדּוֹ’ – זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הַמֹּחִין שֶׁהֵם עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, שֶׁעִקָּר הוּא הַחֶסֶד כִּי “אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא” (זוהר צו לא.) וְהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוּ יוֹמִין, בְּחִינַת “יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ” (תהלים מב, ט) כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכְּתָבִים וּמוּבָא בִּדְבָרֵנוּ. ‘נִפְלְאוֹתָיו’ – זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, כִּי כֶּתֶר נִקְרָא פֶּלֶא כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל זֶה בָּאָה עִקַּר הַהוֹדָאָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עָזַר לוֹ לָצֵאת מִכָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת שֶׁל הָאַרְבָּעָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל-יְדֵי תִּקּוּנִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וְתִקּוּן הַכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא. וְזֶהוּ ‘יוֹדוּ לַה’ חַסְדּוֹ’ שֶׁאֵצֶל חֶסֶד אָמַר ‘לַה” וְאֵצֶל ‘נִפְלְאוֹתָיו’ אָמַר ‘לִבְנֵי אָדָם’, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף וְרוֹצִין לַעֲלוֹת אֶל ה’. וּכְפִי רְדִיפָתָם הָיָה נִכְלָל שָׁם וּמִתְבַּטֵּל בַּמְצִיאוּת וְהָיָה בָּטֵל הָעוֹלָם, וְלֹא הָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִין גְּדֻלָּתוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַכֹּל. עַל-כֵּן צְרִיכִין תִּקּוּן הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלֹא מָטִי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹדְעִים לְצַמְצֵם אוֹר הַשָּׂגָתָם עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְהוֹדִיעַ לָנוּ נִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים. וְזֶהוּ ‘יוֹדוּ לַה’ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם’, שֶׁהַחֶסֶד בְּחִינַת רְדִיפַת הַמֹּחִין רוֹדֵף לַה’ לְהַשִּׂיג אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין זֶה שְׁלֵמוּת כִּי אִם כֵּן יִתְבַּטֵּל בַּמְצִיאוּת כַּנַּ”ל וְלֹא יֵדְעוּ גְּדֻלָּתוֹ בְּנֵי אָדָם. אֲבָל עַל-יְדֵי בְּחִינַת פֶּלֶא הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לְהוֹדִיעַ נִפְלְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ לִבְנֵי אָדָם, וְזֶהוּ ‘וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַפְּסוּקִים שֶׁמַּזְהִיר בָּהֶם לְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו וְלָשִׂיחַ בָּהֶם. ‘נִפְלְאוֹתָיו’ דַּיְקָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו” (תהלים קה, ב), וּכְתִיב (שם קמה, ה): “וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה”, וּכְתִיב (שם צו, ג): “סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו”, וְכֵן “אוֹדֶה ה’ בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ” (תהלים ט, ב), “לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ” (שם כו, ז), “וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ” (שם עא, יז) וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרָתוֹ וְנוֹרָאוֹת נִפְלְאוֹתָיו, וּבְיוֹתֵר לְהָרְחוֹקִים מְאֹד כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן י (ליקוטי מוהר”ן), שֶׁזֶּה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם הָעַכּוּ”ם וְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד יֵדְעוּ אוֹתוֹ. וְעַל-כֵּן מַזְכִּיר בְּכָל פַּעַם בִּלְשׁוֹן נִפְלָאוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְסַפֵּר גְּדֻלָּתוֹ לִבְנֵי אָדָם, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁמַּכֶּה בְּהַמֹּחִין וּמְעַכְּבָם מֵרְדִיפָתָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל שֶׁעַל יָדָם נַעֲשִׂין כֵּלִים לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן חִיּוּב הַהוֹדָאָה הוּא בָּרַבִּים דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות נד:) ‘וְצָרִיךְ לְאוֹדוּיֵי בְּאַפֵּי עֲשָׂרָה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם” וְכוּ’ (תהלים קז, לב), כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם כו, יב) “רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'”, ‘רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר’ – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָרַגְלִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוֹלֶכֶת הַמִּצְוָה לְעוֹרֵר הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁנִּתְתַּקֵּן גַּם הַמְסַדֵּר וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה ‘בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה”, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר’ הַנַּ”ל, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרַגְלִין עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַמְעַכֵּב בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה ‘בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה”, שֶׁיְּכוֹלִים לְבָרְכוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ בְּמַקְהֵלִים בָּרַבִּים בְּמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם יז, ז) “הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ”, ‘הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ’ דַּיְקָא בְּחִינַת ‘חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו’ הַנַּ”ל:

ז וְזֶה שֶׁצָּרִיךְ ‘לְאוֹדוּיֵי בְּאַפֵּי עֲשָׂרָה וּתְרֵין מִנַּיְהוּ רַבָּנָן’, עֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וְהַזְּמִירוֹת, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּסֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת מִנְיַן עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאָז דַּיְקָא אוֹמְרִים בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וְכוּ’. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל נִתְעוֹרְרִין בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה. וְזֶהוּ ‘וּתְרֵין מִנַּיְהוּ רַבָּנָן’, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי דַּעַת וּמֹחִין, וְעַל-כֵּן הֵם שְׁנַיִם כְּנֶגֶד הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת רְדִיפָה וּמְעַכֵּב שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַלּוֹמֵד עִם הֶחָבֵר שֶׁזֶּה שׁוֹאֵל אֶת חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ רוֹדֵף לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, וַחֲבֵרוֹ מֵשִׁיב לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עִנְיָן זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְכֵן הוּא בְּשָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹתָם בְּהַשָּׂגַת אֱלֹהוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין, שֶׁזֶּה עִקַּר הַהוֹדָאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

ח עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ מְאֹד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּנוּ, וַאֲפִילּוּ בְּתֹקֶף צָרַת הַנֶּפֶשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן אֲפִילּוּ כְּשֶׁיָּרַד וְנִתְרַחֵק כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק וְאֵיךְ שֶׁהוּא, יַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִֹמְחָה בִּבְחִינַת (ישעיה לה, י) “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא כג), עַל שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן זוֹכִין לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע וּלְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וּלְהַאֲמִין בַּה’ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וְכוּ’. וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ וְכוּ’, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה וְכוּ’, כִּי עִקַּר גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ הוּא הָעַצְבוּת כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם, וְכָל מַה שֶּׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר מִתְגַּבְּרִין יוֹתֵר הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט שִׁגְעוֹן הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה חַס וְשָׁלוֹם וּמְצֹרָף לָזֶה תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַת הַפַּרְנָסָה בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” (בסימן נו) בְּעִנְיַן עִצְּבוֹן יָדַיִם וְכוּ’, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁמֵּאִיר עָלֵינוּ מֵרָחוֹק בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְשַֹמֵּחַ נַפְשׁוֹתֵינוּ עַל-פִּי דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשִּׂמְחָה. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת רָגִיל מְאֹד בְּהוֹדָאָה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ”ל וְכַמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר הַרְבֵּה מִזֶּה עַל הַתּוֹרָה “יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה” (בְּהִלְכוֹת כִּלְאֵי בְּהֵמָה הֲלָכָה ד וּבְהִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָה הֲלָכָה ד עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב):

ט כִּי כָּל עִנְיַן הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ”ל עוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל עֵת, לִפְעָמִים בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ, וְעַל-פִּי רֹב עַל-יְדֵי שְׁאָרֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה (בְּאוֹת ה). וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לוֹמַר מִזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת בִּכְנִיסַת שַׁבָּת. כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עֶרֶב שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עבודה זרה ג.) ‘מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת’ וְכוּ’, וְשַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא צָרוֹת וּמַכְאוֹבוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב, כג): “גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ה, ז): “אָדָם לְעָמָל יוּלָּד” וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר יג, ז) ‘לֹא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה אַשְׁרָיו’ וְכוּ’. וְכָל חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא רַק בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי רַק זֶה כָּל תַּכְלִיתֵנוּ, כִּי לֹא בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם לִסְבֹּל עָמָל וְיָגוֹן כָּזֶה וְצָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּכְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וְהַחֲכָמִים הַמִּסְתַּכְּלִים בִּכְלַל הָעוֹלָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא יְגוֹנוֹת וָכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל שֶׁלֹּא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל. וַאֲפִילּוּ חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם חָקְרוּ זֹאת וּמְדַבְּרִים מִזֶּה הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָא שֶׁהָאָדָם בָזֶה הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁסְּבָבוּהוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּפֶגַע הָאוֹיְבִים בְּכָל מוֹצָא וּמָבוֹא שֶׁאִם יִנָּצֵל מִקְּצָתָם יִטְרְפוּהוּ קְצָתָם וְכוּ’ (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה הַרְבֵּה).

וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי לֹא בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְבֹּל עָמָל וְכַעַס כָּזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כַּוָּנַת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, וְכַמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי לְהַרְאוֹת טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ וְרַחֲמָנוּתוֹ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הָעֵץ חַיִּים [וּבְהַתּוֹרָה ‘בֹּא אֶל פַּרְעֹה’ בְּסִימָן סד, לִקּוּטֵי חֵלֶק א], הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא שַׁבָּת שֶׁהוּא תַּכְלִית מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן לט]. וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ עַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיְגוֹנוֹת שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת (בראשית ה, כט) “זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ” שֶׁנֶּאֱמַר עַל נֹחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ב בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא]. שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל ‘לֹא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה וְאִם לֹא זָכָה הוּא עָמֵל בָּאָרֶץ אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּגְמָרָא (סנהדרין צט:) ‘כּוּלְהוּ גּוּפֵי דְּרוּפְתְּקֵי נִינְהוּ, טוּבֵיהּ לִדְזָכִי וַהֲוֵי דְּרוּפְתְּקֵי דְּאוֹרַיְיתָא’ [1]. אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כָּל כָּךְ עַל כָּל אָדָם וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לָשׂוּם לֵב לָזֶה. וְהַכֹּל מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֵּר הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכוּ’ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן י בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא].

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ עַל-יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי אֲפִילּוּ הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים אֵין שִׁעוּר לְכָל נְעִימוּת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיִּזְכֶּה אָז, וּכְמוֹ שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּעִנְיָן זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה נ, כ): “בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ”, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִימָן כב שֶׁיְּבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כִּי יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק (שיר השירים א, יב) “נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ” וְכֵן בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם עַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בִּבְחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן כג בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא. שֶׁצְּרִיכִין לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה וְכוּ’:

י וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהַסָּבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא אָמְרוּ לֵיהּ: ‘מִי יֵימַר’, מִי הוּא זֶה שֶׁיִּכְנֹס בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’, וְהֵשִׁיב לָהֶם: ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’. הַיְנוּ עִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. וְלֶעָתִיד תֻּגְדַּל הַשִּׂמְחָה וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵצְאוּ מֵהַגָּלוּת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְקָשֶׁה לִכְאוֹרָה כִּי כְּלַל דִּבְרֵי רַבֵּינוּ שָׁם הוּא שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁלֶּעָתִיד בְּצֵאת מֵהַגָּלוּת תֻּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְאִם כֵּן קָשֶׁה, כִּי עֲדַיִן אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה נַּעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ עַתָּה בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת וְכוּ’. וּבְמַה נִּזְכֶּה עַתָּה לָזֶה לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת לָצֵאת מִגָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא הָעַצְבוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם.

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת “קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ” (תהלים סט, יט), כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל, וְכָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים בִּפְרָט דִּבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל, כֻּלָּם הֵם עֵצוֹת לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ עַתָּה גַּם עַתָּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְאִם כֵּן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרָיו הַנַּ”ל מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, אֵיךְ יוֹצְאִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, אֵיךְ נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה עַתָּה בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל. אַךְ הוּא עַל-פִּי הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן רנ) שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הוּא כָּאן שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הֵשִׁיב לָהֶם שֶׁבַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת תֻּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מוֹצִיאִין כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מִגָּלוּתוֹ גַּם עַתָּה, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְהָעֵצָה הִיא שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ ה’ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בִּכְלָל וּבִפְרָט כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם עַתָּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵצֵא מִגָּלוּתוֹ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וִיבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יא וְעַל-כֵּן בִּכְנִיסַת שַׁבָּת שֶׁצְּרִיכִין לָצֵאת מֵחֹל לְשַׁבָּת מִמְּרִירוּת הַצָּרוֹת וְהַגָּלוּת שֶׁנֶּאֱחָז בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרוּת, וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ שֶׁמְּדַבֵּר מֵאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחַת הַהוֹדָאָה מִבְּחִינַת שַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מִבְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁעִקַּר הַחֵרוּת הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” (ירמיה נה, יב), כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן הָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל לֵב יִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ מַנַּחַת לִשְׂמֹחַ, וְכָל מַה שֶּׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר, הַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי תנינא ז). עַל-כֵּן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא עוֹלָם הַחֵרוּת כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת שַׁבָּת בִּימֵי הַחֹל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא יז), וְזֶה בְּחִינַת מֵחַד בְּשַׁבָּת לְשַׁבָּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחַת שַׁבָּת גַּם בִּימֵי הַחֹל וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל יוֹם שֶׁאָז דַּיְקָא מַזְכִּירִין שַׁבָּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת’ ‘הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בְּשַׁבָּת’, וְאָז אוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שִׁיר בְּחִינַת שִׂמְחָה, הַיְנוּ שֶׁמַּזְכִּירִין עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר וְהוֹדָאָה וְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׁיר וְהַהוֹדָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּשַׁבָּת בִּבְחִינַת “מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהוֹדוֹת לַה’ וְכוּ’, עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל וְכוּ’, כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶיךָ” וְכוּ’ (תהלים צב, א-ה), וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירִים שֶׁהָיוּ הַלְּוִיִּים אוֹמְרִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין שַׁבָּת דַּיְקָא אֵצֶל הַשִּׁיר שֶׁל יוֹם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת שַׁבָּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָז אוֹמְרִים ‘הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְּוִיִּים אוֹמְרִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁמַּזְכִּירִין גַּם עַתָּה הַשִּׁיר שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, הַכֹּל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת שַׁבָּת מִבְּחִינַת קֵץ הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז יִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאָז תֻּגְדַּל הַשִּׂמְחָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְשַׂמְּחִין עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה בְּהַתִּקְוָה הַזֹּאת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְהָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְכַנַּ”ל. שֶׁכָּל זֶה רָמַז לָהֶם בְּמַה שֶּׁהֵשִׁיב לָהֶם ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ שָׁם שֶׁמְּרֻמָּז בְּהַשְּׁאֵלָה ‘מִי יֵימַר’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם:

יב כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו נִקְרָאִים הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁכָּל כֹּחָם הָרַע הוּא עַל-יְדֵי תְּמוּרוֹת שֶׁמַּחֲלִיפִין וּמְמִירִין רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע בִּבְחִינַת “הוֹי הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ” וְכוּ’ (ישעיה ה, כ), שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַתַּאֲווֹת וְכָל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּסְבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וְכוּ’. וְעִקַּר עַל-יְדֵי הָעַצְבוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל מְבֻלְבָּל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן יוּד הַנַּ”ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא. וְעִקַּר הַבִּלְבּוּל הוּא שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַדַּעַת וּמְמִירִין וּמְהַפְּכִין הַכֹּל בִּבְחִינַת “הָפְכְּכֶם” וְכוּ’ (שם כט, טז), בְּחִינַת “וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ” (שם סג, י), כִּי כָּל לְשׁוֹן הַמְרָאָה וּמְרִידָה בְּחִינַת סוֹרֵר וּמוֹרֶה הוּא עַל שֵׁם הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם הֵבִיאוּ הַרְבֵּה לִידֵי הֲמָרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, בִּבְחִינַת הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְהַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ עַד וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל עַל-יְדֵי סְבָרוֹת שֶׁקֶר וּתְמוּרוֹת וְעַל זֶה נִתְיַסֵּד בְּכַמָּה תְּפִלּוֹת וּוִדּוּיִים מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר ‘אֶת אֲשֶׁר הֶחֱמַרְתָּ הֵקַלְתִּי וַאֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחֱמַרְתִּי, אֶת אֲשֶׁר אָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי וַאֲשֶׁר הִתַּרְתָּ אָסַרְתִּי’ וְכֵן הַרְבֵּה, [כַּמּוּבָא בְּהַוִּדּוּי שֶׁל תִּקּוּן עֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ], כִּי גַּם הַחֻמְרוֹת שֶׁלָּהֶם מַזִּיקִין הַרְבֵּה וְכֵן הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עַל-פִּי רֹב מִתְלַבֵּשׁ הַבַּעַל דָּבָר בְּמִצְווֹת, [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לִקּוּטֵי חֵלֶק א בְּסִימָן א], שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תְּמוּרוֹת וַחֲלִיפִין.

וְזֶה בְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי צְרִיכִין לְהִתְיָרֵא רַק מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח, ו) “ה’ לִי לֹא אִירָא” וְכוּ’, וּכְשֶׁמִּתְיָרֵא מֵאֵיזֶה אָדָם מוֹשֵׁל אוֹ מֵחַיָּה רָעָה וְכַיּוֹצֵא, זֶה בְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמַּחֲלִיף יִרְאַת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּיִרְאַת בָּשָׂר וָדָם. אַךְ אֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּתְיָרֵא מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ שֶּׁזֹּאת הַיִּרְאָה הִיא טוֹבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁעִקַּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ [עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁכָּתַב בָּזֶה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָא בִּסְפָרִים שֶׁמְּגַנִּין יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּי אֲפִילּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ג, יד): “וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו” וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁהֵבִיא כַּמָּה עֳנָשִׁים כְּמוֹ בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְכוּ’ שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו שֶׁיִּירְאוּ מֵהָעֳנָשִׁים וְכוּ’. אַךְ אֲפִילּוּ יִרְאָה טוֹבָה דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר לְהָמִיר וּלְהַחֲלִיף, שֶׁהוּא מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת יִרְאָה זֹאת, עַד שֶׁמַּרְחִיקֵהוּ מֵה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי-זֶה, כַּיָּדוּעַ נֶגַע הַזֶּה בְּכַמָּה בְּנֵי אָדָם, כִּי אֲפִילּוּ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְכָל הַיִּרְאוֹת הַטּוֹבוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל רַק לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה בִּבְחִינַת “יִרְאַת ה’ לְחַיִּים” (משלי יט, כג), לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא וְלֹא לְהִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ יָבוֹא לְשִׂמְחָה בִּבְחִינַת “וְגִילוּ בִּרְעָדָה” (תהלים ב, יא), שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה וְהָרְעָדָה מֵעֳנָשִׁים הַגְּדוֹלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יָבוֹא לְשִׂמְחָה עַל שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וּמְקֹרָב לְצַדִּיקִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִנָּצֵל מֵאֲלָפִים וְרִבְבוֹת עֳנָשִׁים. וְגַם אִם יִבְטַח בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וְיִתְחַזֵּק בַּשִּׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה בְּוַדַּאי יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ טוֹב וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בִּבְחִינַת עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, כַּמּוּבָא לְעֵיל (אוֹת ט) מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִימָן כב עַל פָּסוּק ‘בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ’ וְכוּ’ [וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט וּבְהִלְכוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה הֲלָכָה ד וּבְמָקוֹם אַחֵר שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה קְצָת].

וְיוֹתֵר מִזֶּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין מֵעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ חַס וְשָׁלוֹם הַיִּרְאָה לְהִתְרַחֵק שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל ‘לֹא זָכָה – נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת’ בְּחִינַת “וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם” (הושע יד, י), שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמְּמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַכֹּל כַּנַּ”ל עַד שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לִירֵאִים בֶּאֱמֶת וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה בְּכָל הַכֹּחוֹת עַל-יְדֵי כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא עֲדַיִן בְּעַצְמוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק ‘אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי’, וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל-יְדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ וְיִמְצָא הַרְחָבוֹת רַבּוֹת בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת בְּעַצְמָן בִּבְחִינַת “בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי” (תהלים ד, ב) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בָּזֶה הַרְבֵּה בְּהִלְכוֹת כִּלְאֵי בְּהֵמָה הַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף הָאַחֲרוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ וְיָמִיר הַכֹּל לְטוֹבָה בִּבְחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” (ליקוטי תנינא כג), שֶׁצְּרִיכִין דַּיְקָא לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצִים בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לְהַשְׁלִיכוֹ וּלְרַחֲקוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי סְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת וְהַמְזֻיָּפוֹת כַּנַּ”ל, יַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי אַדְּרַבָּא זֶהוּ תֹּקֶף שִׂמְחָתִי שֶׁרָחוֹק כָּמוֹנִי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית בְּכָל יוֹם וְהוֹלֵךְ לַמִּקְוֶה וְכוּ’ וְנוֹתֵן צְדָקָה וְכוּ’, אֲשֶׁר אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי נֶגֶד אוֹר נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה, בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה, [וּבִפְרָט בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ג], עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ וְיַעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יַעֲלֶה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’ עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְכוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁתִּקּוּנוֹ דַּיְקָא עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיָּרַד לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעָלָה מִשָּׁם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַפְּדוּת שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִפְדֶּה נַפְשׁוֹ מִגָּלוּתָהּ גַּם עַתָּה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה לה, י) “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וְכוּ’. וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם”, זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא עַל הָרֹאשׁ שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְנִסְמָךְ לָזֶה מִיַּד ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁחוֹטְפִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעוֹלִין בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם’ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַפְּדוּת וְהַגְּאֻלָּה בְּחִינַת ‘וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן’ וְכוּ’:

יג וְזֶה בְּחִינַת תּוֹדָה שֶׁבָּאָה מֵחָמֵץ שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, כִּי אֵין אָדָם יוֹצֵא מֵהַצָּרָה עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים מא.), וְאָז הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ שִׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן לָצֵאת מֵהַצָּרָה. וְכָל הַצְּעָקוֹת וְהַזְּעָקוֹת שֶׁצְּרִיכִין לִצְעֹק בְּעֵת הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא לִזְכּוֹת שֶׁיָּאִיר עָלָיו הַדַּעַת גַּם בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַד שֶׁיּוּכַל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ וְכַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יוֹצְאִין מֵהַצָּרָה וְהַגָּלוּת וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְבִיאִין חָמֵץ בְּהַתּוֹדָה, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּנָה אָז הֶחָמֵץ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן לְשִׂמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֶּתֶר וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁלֶּעָתִיד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה (ויקרא רבה ט, ז), כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין לְכַפֵּר וְזֶה אֵין צְרִיכִין אָז לֶעָתִיד, כִּי כְּבָר נִתְכַּפֵּר הַכֹּל. אֲבָל תּוֹדָה הוֹדָאָה לְסַפֵּר חַסְדֵי ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם אֵיךְ נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיִינוּ בָּזֶה הָעוֹלָם וְכָל אֶחָד סָבַל מַה שֶּׁסָּבַל, עַד שֶׁהַרְבֵּה נִכְשְׁלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם מְאֹד מְאֹד, וְעַתָּה נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בִּבְחִינַת “בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ וִיחֻפַּשׂ וְכוּ’ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁמְּבִיאִין עִמָּהּ מַצָּה וְחָמֵץ כַּנַּ”ל, זֶה לֹא יִתְבַּטֵּל. כִּי זֶה יִהְיֶה כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל אֶחָד, מַה שֶּׁזָּכָה עַל-יְדֵי הֶעָמָל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה יִתְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת לֶעָתִיד לָבֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וְכוּ’ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’. אֲבָל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּלְקַיֵּם עֵצָה זֹאת בָּזֶה הָעוֹלָם בְּתוֹךְ מְרִירוּת הַצָּרוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לֶעָתִיד לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה וְכַנַּ”ל:

יד הַכְּלָל שֶׁעִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעִקָּרָם גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, הָעִקָּר הוּא הָעַצְבוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם עַל נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּבִפְרָט כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן וְהוּא חוֹתֵר לָשׁוּב וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, שֶׁמִּתְגָּרֶה בּוֹ הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד, וְעִקַּר הִתְגָּרוּתוֹ הוּא בְּעִנְיָן הָעַצְבוּת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ כָּל מִינֵי עֵצוֹת לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר הֵן בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא שֶׁעַל-פִּי רֹב אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר הַרְבֵּה מִזֶּה, [וּבִפְרָט בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם], הֵן עַל-יְדֵי ‘אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי’ וְכוּ’, הֵן עַל-יְדֵי שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּעִנְיָן זֶה, וְהַרְבֵּה מְבֹאָרִים בִּסְפָרֵינוּ עַיֵּן שָׁם, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה דַּיְקָא לַהֲפֹךְ לְשִׂמְחָה, [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ’ וְכוּ’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כג, וְעַיֵּן מַה שֶּׁמְּבֹאָר עַל זֶה בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ג עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]. וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב וּבְכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה שֶׁאָז צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּלְקַבֵּל שַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְכַנַּ”ל, וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁבָּזֶה אָנוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּחַסְדּוֹ כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעִקַּר כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַד אֵין סוֹף, הַכֹּל עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹלִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת קְטֹרֶת, וְעוֹלִין וְכוּ’ עַד שֶׁזּוֹכִין לְתִשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְכוּ’ וְכוּ’.

וּכְבָר כָּתַבְנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְכוּ’, כִּי כָּל אֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, וְעוֹסֵק בְּאֵיזֶה מִצְוָה כְּגוֹן בַּבֹּקֶר שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ עֹצֶם רִחוּקוֹ וְכוּ’ שֶׁעָבַר עָלָיו עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, כִּי הֲלֹא אַחַר כָּל אֵלֶּה אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי זוֹכֶה עַתָּה בְּרֶגַע זֹאת לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי כִּי אִם זֹאת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁאֲנִי חוֹטֵף בְּכָל יוֹם. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ תּוֹרָה וּמִסְתַּכֵּל בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק עֹצֶם נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל כָּל מִצְוָה כְּגוֹן צִיצִית כַּמָּה וְכַמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּזְכוּת מִצְוַת צִיצִית כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְכוּ’ וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ עֹצֶם מַעֲלַת הַמִּצְוָה שֶׁעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בָּזֶה הַרְבֵּה עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבְּלוֹ בְּעַצְבוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי פְּגָמָיו וְרִבּוּי דַּאֲגוֹתָיו וְכוּ’, אַדְּרַבָּא עַל-יְדֵי כָּל זֶה יְשַׂמַּח נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וְכַמָּה גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ שֶׁגַּם אָנֹכִי אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, עַתָּה אֲנִי מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וְכֵן תִּתְעַטֵּף נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי בְּאוֹר הַצִּיצִית וְכוּ’. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד הֵיכָן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְהָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה, וּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בָּזֶה כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וְכוּ’:

טו וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יב, א): “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ” וְכוּ’. אַבְרָם הוּא הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא הַרְבֵּה בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְפָרְשִׁיוֹת אֵלּוּ. וְחָסֵר ‘ה’ בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:) לְעִנְיַן מִצְוַת לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה שֶׁהֵם ‘ה’ קוֹלוֹת: “קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה וְכוּ’, קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה'” (ירמיה לג, יא), וְעַל-כֵּן אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא מִבְּחִינַת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא י:): ‘מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ’ וְכוּ’ וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִימָן פא בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא.

‘לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ’ – בְּחִינַת עַצְבוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָאָרֶץ מִיסוֹד הֶעָפָר, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָעַצְבוּת בְּחִינַת (בראשית ג, יז): “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן קפט). וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב עַל פָּסוּק “וְעָפָר תֹּאכֵל” וְכוּ’ (בראשית ג, יד) וּבְמָקוֹם אַחֵר.

‘וּמִמּוֹלַדְתְּךָ’ – מִבְּחִינַת הָעַצְבוּת שֶׁבָּא מִצַּד הַהוֹלָדָה בְּחִינַת “הֵן בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי” וְכוּ’ (תהלים נא, ז), כִּי תַּאֲוָה זֹאת הִיא בְּחִינַת יְלָלָה וְעַצְבוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן כַּיָּדוּעַ.

‘וּמִבֵּית אָבִיךָ’ – מִבְּחִינַת הָעַצְבוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו וְכוּ’ שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּינֵיהֶם שֶׁדַּרְכָּם לְהַעֲצִיב אֶת הָאָדָם, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁדַּרְכָּם לְהַעֲצִיבוֹ וּלְצַעֲרוֹ וּלְמָנְעוֹ בְּרִבּוּי שִׁנּוּי דֵּעוֹתֵיהֶם וּסְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל, כִּי כָּל מִינֵי צַעַר שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם נִקְרָאִים עַצְבוּת בְּחִינַת: “יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן” (תהלים עח, ח), בְּחִינַת “כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ” וְכוּ’ (שם נו, ו), “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ” (בראשית ו, ו), וְכֵן הַרְבֵּה.

“אֶל הָאָרֶץ” – זֶה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ’, כִּי שָׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם כָּל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יב, ז): “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם” וְכֵן הַרְבֵּה. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ ‘דְּעֻבְדָּא דְּכַּהֲנָא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחֶדְוָא רַבָּא’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַזְהִיר אֶת כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לָצֵאת מִכָּל מִינֵי עַצְבוּת, הֵן הַבָּאִים מִצַּד גַּשְׁמִיּוּת גּוּפוֹ שֶׁיְּסוֹדוֹ מֵעָפָר וְכוּ’, וְכֵן הַבָּא מִצַּד אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְעִירוֹ וְכוּ’, מִכֻּלָּם יִתְגַּבֵּר לָצֵאת עַד שֶׁיָּבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְרָמַז לוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה יֵצֵא מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ’ וְכוּ’ שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל-יְדֵי הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ מִשָּׁם עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת בְּשִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ” וְכוּ’ – שֶׁיַּעֲלֶה בְּחִינַת חֶלְקוֹ בַּמַּלְכוּת שֶׁנִּקְרָא אַבְרָם וְיֵלֵךְ וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ מִשָּׁם וִיתַקֵּן כְּלֵי הַהֲלִיכָה (שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד יְסוֹד כַּנַּ”ל), וְעַל-יְדֵי הַהֲלִיכָה “וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל” – כִּי יוֹדִיעַ אֱלֹהוּתוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּבִפְרָט בָזֶה הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדִיעַ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת (שמות י, ט) “בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְכֻלָּם יִתְקַבְּצוּ וְיִתְאַסְּפוּ אֵלָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה גּוֹי גָּדוֹל. “וַאֲבָרֶכְךָ” – כִּי עַל-יְדֵי הַהֲלִיכָה יִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה בְּכֻלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יָדַיִם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְעִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל. וְזֶהוּ “וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ” – הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא הַחִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ, יט): “נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ”. וְעִקַּר הַחִיּוּת הֵם הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל בִּבְחִינַת (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְגַדֵּל הַמֹּחִין שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל. גַּם רָמַז לוֹ “וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ” – שֶׁיִּתְוַסֵּף לוֹ אוֹת ‘ה’ עַל שְׁמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וָשֵׂכֶל בְּחִינַת ‘ה’ הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה זָכָה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘ה’ קוֹלוֹת, כִּי שִׂמְחָה וָדַעַת שֶׁהִיא הַחִיּוּת הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּחִינַת “בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים” (משלי טז, טו), בְּחִינַת “שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” (תהלים טז, יא), וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

“וֶהְיֵה בְּרָכָה” – זֶה בְּחִינַת שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם לְבִרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג עַל יָדוֹ מַה שֶּׁיַּשִּׂיג שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קִיּוּם בִּרְכַּת הַמֹּחִין שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי רִבּוּי רְדִיפָתָם. כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמְסַדֵּר וְכוּ’ הַמְעַכֵּב אוֹתָם, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְקַיְּמוּ הַמֹּחִין וְיַשִּׂיגוּ אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קִיּוּם הַבְּרָכָה לָנֶצַח בְּחִינַת “וֶהָיֵה בְּרָכָה” שֶׁהוּא לְשׁוֹן קִיּוּם וְכַנַּ”ל.

“וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר” וְכוּ’ – כִּי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לֵירֵד לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’ לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְשָׁם צְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּרָכָה וּקְלָלָה, וְהוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה. וְעַל-כֵּן הִבְטִיחוֹ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְבָרֵךְ מְבָרְכָיו שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֻּדְבְּקוּ בּוֹ מִשָּׁם, וּמְקַלְּלָיו יָאֹר שֶׁהֵם הָרַע שֶׁיִּרְצוּ לְמָנְעוֹ. עַד שֶׁיְּקֻיַּם בּוֹ “וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה” – שֶׁכֻּלָּם יִתְגַּיְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו.

נִמְצָא מְרֻמָּז בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת כָּל סֵדֶר הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וַאֲזַי יִתְבָּרְרוּ לְךָ דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִם אַבְרָהָם אַחַר-כָּךְ כַּמְבֹאָר בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאַחֲרָיו שֶׁהָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, וְיָרַד לְמִצְרַיִם וְכוּ’, וְלוֹט הָלַךְ עִמּוֹ, וְנִלְקְחָה שָׂרָה לְבֵית פַּרְעֹה, וְעָלָה מִשָּׁם בְּמִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים רַבִּים שֶׁהֶעֱלָה מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל שֶׁיָּרַד לְהַרְבֵּה הַרְבֵּה הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בְּכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת וְהֶעֱלָה הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַמִּלְחָמָה עִם הָאַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁכּוֹלְלִים כָּל הַגָּלֻיּוֹת כַּמּוּבָא, שֶׁעִקַּר גָּלוּתָם הוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל וְהוּא נִצַּח אֶת כֻּלָּם וְהִצִּיל אֶת לוֹט כְּדֵי לְבָרֵר מִמֶּנּוּ דַּיְקָא נִשְׁמַת מָשִׁיחַ שֶׁהָיָה נֶעְלָם שָׁם כַּמּוּבָא, שֶׁהוּא מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, כִּי אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ’:

טז וְזֶה “הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו” שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ “נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ” (שיר השירים א, ד), ‘חֲדָרָיו’ – בְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי ‘נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁהִיא קְדֻשָּׁה הָעֲשִׂירִית שֶׁהוּא בְּבַל יָבֹא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז, ב): “וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ”, כִּי אִם “בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן” וְכוּ’, בְּיוֹם כִּפּוּר דַּיְקָא. כִּי הַהֵיכָל הוּא קְדֻשָּׁה הַתְּשִׁיעִית כִּי שָׁם נִכְלָלִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ אָסוּר לָבוֹא כִּי אִם עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֶּתֶר כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן אָסוּר לִכְנֹס מֵהַהֵיכָל וְאֵילָךְ לְבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְהַשִּׂיג שָׁם מַה שֶּׁיַּשִּׂיג בִּמְקוֹם הָאָרוֹן וְהַכְּרוּבִים כִּי אִם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם כִּפּוּר, וְעַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת הַמְשַׂמֵּחַ לֵב וְכוּ’, כְּדֵי לְתַקֵּן עַל-יְדֵי כָּל זֶה הַכֶּתֶר בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, שֶׁאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’.

וְזֶה הָיָה פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּא “בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ” (ויקרא טז, א), כִּי נִכְנְסוּ בְּלֹא תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר וְכוּ’, בְּחִינַת “בְּקָרְבָתָם” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות יט, כא) “פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'” וְכוּ’. וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ד עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם. וְעַיֵּן לְקַמָּן מִזֶּה. וְעִנְיַן הַפָּרֹכֶת הַמַּבְדִּילָה וְכוּ’ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַפְּרִיסָא וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם:

יז וְעַל-כֵּן הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹלְדָה בָּעוֹלָם נִקְרָא יִצְחָק שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה מֵאַבְרָהָם וְשָׂרָה, וְעַל-כֵּן נִקְרָא יִצְחָק עַל שֵׁם הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא, ו): “צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים”, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן לֹא נוֹלַד עַד שֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם אַבְרָהָם וְשָׂרָה וְנִתְוַסֵּף בָּהֶם ‘ה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה בְּחִינַת ‘ה’ קוֹלוֹת שֶׁל שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה, שֶׁעִקָּרָם הוּא ‘קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה’ שֶׁהוּא תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַהוֹלָדָה שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

יח וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּלְחָמָה שֶׁהָיָה בֵּין יַעֲקֹב וְעֵשָׂו כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בְּחִינַת (תהלים יד, ז): “יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל”, וּכְתִיב (שם קמט, ב): “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו”. וְעֵשָׂו הוּא אֱדוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת, עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי עַצְבוּת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (בראשית כז, מ): “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ” וְכוּ’ ‘תָּרִיד’ דַּיְקָא לְשׁוֹן יְלָלָה וְעַצְבוּת, אָז ‘וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה וְהַבְּכוֹרָה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לִקַּח מֵעֵשָׂו. הַבְּרָכָה – זֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה שֶׁל קָרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה אָז בַּבְּכוֹרִים, כִּי עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵת שֶׁעָסַק יַעֲקֹב אָבִינוּ לְנַחֵם אֶת יִצְחָק אָבִיו מֵאֲבֵלוּתוֹ עַל אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כה, כט): “וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה סג, יד), וְאָז “וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף” מִן הָרְצִיחָה וּמִנִּאוּף וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּעַס וְעַצְבוּת. כִּי יַעֲקֹב עָסַק אָז בִּסְעֻדַּת הַבְרָאָה לְאָבִיו לְנַחֲמוֹ מֵאֲבֵלוּתוֹ, וְעִקַּר הַנֶּחָמָה הוּא בִּבְחִינַת (תהלים ל, יב): “הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי” שֶׁהוּא בְּחִינַת: “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” הַנַּ”ל, שֶׁהוּא שֶׁצְּרִיכִין לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה בִּבְחִינַת (ירמיה לא, יב): “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”.

וְעַל-כֵּן בִּשֵּׁל אָז עֲדָשִׁים שֶׁבָּהֶם מְנַחֲמִים הָאֲבֵלִים, כִּי הָעֲדָשִׁים יֵשׁ בָּהֶם אֵבֶל וְיֵשׁ בָּהֶם שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה בְּפָרָשָׁה זֹאת, כִּי הֵם מְרַמְּזִים שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה רֶמֶז עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמִּיתָה הוּא טוֹב מְאֹד בִּבְחִינַת ‘וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. כִּי כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג בָּהֶם עוֹלָמוֹ, הֵם בִּבְחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ וְעִקָּרוֹ מִבְּחִינַת גִּלְגּוּלָא דְּנִשְׁמָתִין שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם הַכֹּל, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הַנְּשָׁמוֹת גִּלְגּוּלִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַד אֵין חֵקֶר בִּבְחִינַת: “ה’ מֵמִית וּמְחַיֶּה מַשְׁפִּיל אַף מְרֹמֵם מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל” וְכוּ’ (שמואל-א ב, ו), שֶׁמִּשָּׁם כָּל סִבּוּבֵי הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל יָדָם ה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים לְזֶה הָעוֹלָם וְעוֹבְרִים בְּכַמָּה גָּלֻיּוֹת וּבְכַמָּה סִבּוֹת וְגִלְגּוּלִים עַד שֶׁכֻּלָּם מֻכְרָחִים לָמוּת וְלַחֲזֹר וְלִחְיוֹת בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְאָז הַכֹּל יִרְאוּ וְיָבִינוּ פְּעֻלַּת ה’ וְנוֹרְאוֹת עֲלִילוֹתָיו שֶׁעָבַר בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל הַסִּבּוֹת וְהַגִּלְגּוּלִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (דברים כט, ט) “אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם” – ‘כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר, כָּךְ הוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר לָכֶם’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי הַכֹּל אֶחָד וְכַנַּ”ל. וְזֶה מְרַמֵּז עֲדָשִׁים שֶׁמְּנַחֲמִין בָּהֶם הָאָבֵל לְרַמֵּז שֶׁהוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְעָתִיד לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה וְעַל-יְדֵי-זֶה הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל. אֲבָל עֵשָׂו כָּפַר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמֵּת אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשָׁה זֹאת, שֶׁאָמַר בְּזָקֵן זֶה פָּגְעָה מִדַּת הַדִּין וְכוּ’ כִּי עָבַר אָז כַּמָּה עֲבֵרוֹת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַקְּלִפָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, עַל-כֵּן אָמַר (בראשית כה, ל): “הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה” שֶׁהוּא תֻּקְפָּא דְּדִינָא שֶׁהוּא עַצְבוּת. כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים הִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (קהלת ח, טו): “לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ”, בְּחִינַת (דברים יב, ז): “וַאֲכַלְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל אֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲכִילָתָם תָּמִיד בִּבְחִינַת אֲכִילַת קָרְבָּנוֹת. וְעַל-כֵּן שֻׁלְחָנָם מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חגיגה כז.). אֲבָל אֲכִילַת עֵשָׂו וְסִיעָתוֹ הֵם עִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” וְכוּ’. וְזֶה הִגְבִּיר אָז עַל עַצְמוֹ עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁאָמַר ‘הַלְעִיטֵנִי נָא’ וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה גַּסָּה בְּדֶרֶךְ הַלְעָטָה שֶׁהוּא פְּגַם הָאֲכִילָה כַּמּוּבָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן יָפֶה אָמַר לוֹ יַעֲקֹב בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ אִם כֵּן “מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי”, כִּי הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר בַּעֲבֵרוֹת וּבַאֲכִילָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת, עַל-כֵּן אֵין מַגִּיעַ לְךָ הַבְּכוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נִתְרַצָּה לוֹ עֵשָׂו מִיָּד וְאָמַר לוֹ “הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת”, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא טז:) שֶׁאָז כָּפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְעַל-כֵּן “לָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה”, כִּי בְּוַדַּאי זֶה שֶׁכּוֹפֵר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא עִקַּר תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה, בְּוַדַּאי אֵין עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְכֵן שְׁאָר עֲבוֹדַת הַמִּצְווֹת שׁוּם שִׂמְחָה אֵלָיו. כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַמִּצְווֹת הֵם כָּל תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵינוּ לָנֶצַח, עַל-כֵּן אָמַר כָּרָאוּי לוֹ “הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת” מִיתָה עוֹלָמִית וְאִם כֵּן “לָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה”, וְאָז “וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב” וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה יַעֲקֹב אַחַר-כָּךְ לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מֵאָבִיו עַל-יְדֵי שֶׁהֶאֱכִילָהוּ אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן הֵבִיא לוֹ יַיִן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כז, כה) “וַיָּבֵא לוֹ יַיִן”, וְעֵשָׂו לֹא הֵבִיא לוֹ יַיִן כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה בְּחִינַת (תהלים קד, טו) “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ”, בִּפְרָט כִּי אָז הָיָה לֵיל פֶּסַח כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, שֶׁאָז שׁוֹתִין יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, כִּי אָז יוֹצְאִים לְחֵרוּת מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא עַצְבוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵבִיא לוֹ יַעֲקֹב יַיִן בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קִבֵּל אָז הַבְּרָכוֹת, כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת מְקַבְּלִין עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

יט וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי חֲנֻכָּה בְּחִינַת תּוֹדָה הוֹדָאָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ בְּחִינַת מֹחִין, שֶׁעִקַּר הַשָּׂגָתָם עַל-יְדֵי הַבְּטִישָׁא וְכוּ’ בִּבְחִינַת כָּתִית לַמָּאוֹר שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַשֶּׁמֶן זַיִת זָךְ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד שֶׁיָּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵלָּא בִּבְחִינַת (תהלים קיט, קה): “נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶיךָ”, וּבִבְחִינַת “וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ” (דברים לג, כד), כִּי אוֹר נֵר שֶׁמֵּאִיר עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶן זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי הָאוֹר מְשַׂמֵּחַ הַכֹּל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טו, ל): “מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב”, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּחַ עוֹלָמוֹ’ וְכוּ’. וְעִקַּר הָאוֹר שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ בְּחִינַת (שם יז, ח) “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח”, בְּחִינַת (תהלים צז, יא) “אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה”. כִּי עִקַּר הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת יִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, בִּבְחִינַת (שם קלב, יז) “עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי”, וַאֲפִילּוּ עַתָּה בִּמְרִירַת הַגָּלוּת כָּל קִיּוּמֵנוּ הוּא רַק עַל-יְדֵי אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁמֵּאִיר בָּנוּ בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר שֵׁם מָשִׁיחַ הוּא עַל שֵׁם הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת “נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ” (במדבר ו, ז), שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַשָּׂגַת הַמֹּחִין שֶׁנִּקְרָאִים ‘שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ’ עַל-יְדֵי הַבְּטִישָׁא שֶׁהוּא הַכָּאַת הַמֹּחִין בַּכֶּתֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קלג, ב) “כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ”, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא עַל הָרֹאשׁ “יוֹרֵד עַל הַזָּקָן”. זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם עַל-יְדֵי הַהַכָּאָה בְּחִינַת בְּטִישָׁא כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים, שֶׁזֶּהוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, שֶׁהֵם כְּלַל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּדְרָשׁוֹתֶיהָ וְחִדּוּשֶׁיהָ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשָּׂגַת הַמֹּחִין. וְזֶה “זְקַן אַהֲרֹן” שֶׁהוּא הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, “שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו” כִּי הַשֶּׁמֶן שֶׁהֵם חָכְמוֹת הַמֹּחִין כָּל שְׁלֵמוּתָם לְהוֹרִידָם עַד לְמַטָּה לְמַטָּה לְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאָדָם לְהָאִיר בְּכֻלָּם לְהוֹצִיאָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, לְהַעֲלוֹת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, שֶׁמֵּעֹצֶם הַחֹשֶׁךְ מְהַפְּכִין וּמְמִירִין הַכֹּל, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין וּמַמְשִׁיכִין הָאוֹר לְשָׁם וְיוֹצְאִין מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁעוֹלָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְעִקַּר הָאוֹר הוּא שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְאָז חוֹזְרִין וְעוֹלִין עַד שֶׁמְּקַבְּלִין הַבְּרָכוֹת עַד שֶׁעוֹלִין עַד הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְטוֹבָה. וְזֶהוּ “כְּטַל חֶרְמוֹן וְכוּ’ כִּי שָׁם צִוָּה ה’ אֶת הַבְּרָכָה”, כִּי שָׁם כָּל הַבְּרָכָה שֶׁעִקָּרָהּ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כ כִּי זֶה הָעִנְיָן נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם, וְכֵן בְּכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וּבְכָל אָדָם וְאָדָם, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי הָעֵת וְהַזְּמַן, וּכְפִי קְדֻשַּׁת הַזְּמַנִּים, כְּגוֹן שַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ’ כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּבֹאָר בְּהַסֵּדֶר כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה עַיֵּן שָׁם וְתָבִין. וּבִכְלַל וּבִפְרָט בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁמְּאִירִין בְּכֹחָם נְקֻדַּת הַשִּׂמְחָה בְּכָל הַיְרוּדִים וְהַשְּׁפָלִים מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ סוֹד מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר זֶה שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם שֶׁיָּכוֹל לְנַגֵּן כָּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁהֵם רְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הִתְפָּאֵר בָּזֶה זֶה שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל וְנוֹרָא בְּיָדָיו [כַּמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס], כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה בַּיָּדַיִם שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’ שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת (ישעיה לה, י) “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם” וְכוּ’, וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין בְּעֹצֶם כֹּחָם חָכְמָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת בְּלֵב כָּל הַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ מְאֹד מְאֹד לְשַׂמֵּחַ נַפְשָׁם גַּם כֵּן. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, וּלְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ לְדִבְרֵיהֶם הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין בָּהֶם עַד שֶׁמַּכְנִיס הַשִּׂמְחָה בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ כֵן יוֹצֵא בְּכָל פַּעַם מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַנַּ”ל. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשִׂין רַק עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם בְּעַצְמָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חֶפְצָם לְהֵיטִיב עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי אִם כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּיָּדוּעַ:

כא וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן מִבְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָז עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל (בְּאוֹת יוּד וְכוּ’). וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, כִּי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הִתְגָּרוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְרָצוּ לְבַטֵּל עֲבוֹדַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה שָׁם עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, וְהַהֵיכָל קְדֻשָּׁה הַתְּשִׁיעִית, כִּי שָׁם מְאִירִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין. וְהַפָּרֹכֶת הַמַּפְסִיק וּמַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַקֹּדֶשׁ קָדָשִׁים, זֶה בְּחִינַת הַפְּרִיסָא הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָסוּר לִכְנֹס מִשָּׁם וָהָלְאָה כִּי אִם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא יוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הַנַּ”ל (וְעַיֵּן לְקַמָּן). וְשָׁם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ כָּל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם נַעֲשִׂים בְּשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְשֶׁמֶן הַמְנוֹרָה וּקְטֹרֶת שֶׁהֵם מְשַׂמְּחִין הַלֵּב בִּבְחִינַת (משלי כז, ט) “שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב”. וְהֵם הִתְגָּרוּ בָּזֶה וְרָצוּ לְבַטֵּל כָּל זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם רָצוּ לְבַטֵּל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם כָּל שִׂמְחָתֵינוּ, וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל-יְדֵי שֶׁמֶן דַּיְקָא, כִּי מִשֶּׁמֶן הַמְנוֹרָה הָיוּ מַדְלִיקִין בַּהֵיכָל בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפְּרִיסָא הַנַּ”ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר שֶׁהוּא אוֹר הַשָּׂגַת הַמֹּחִין מִבְּחִינַת לִפְנַי וְלִפְנִים עַל-יְדֵי הַהַכָּאָה בְּהַפְּרִיסָה וְהַמְעַכֵּב כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הִתְגָּרוּ בְּשֶׁמֶן זֶה בְּיוֹתֵר, וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁהֵם כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַמֹּחִין, כִּי הֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְהַחֲלִיפִין שֶׁמְּמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַכֹּל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָאָדָם בְּעַצְבוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי תַּאֲווֹתָיו, וְכָל מַה שֶּׁהָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה עַד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַנֵּס הָיָה עַל-יְדֵי שֶׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּמְשָׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּקּוּנִים, שֶׁבּוֹ נִמְשְׁחוּ כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וּמַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ. כִּי אֵצֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כָּל הַבְּרָכוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מְעַט שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ הַזֶּה חָזְרוּ וְדָלְקוּ כָּל הַנֵּרוֹת, כִּי נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק כִּי אִם יוֹם אֶחָד וְדָלַק שְׁמוֹנָה יָמִים. וְכֵן בְּרוּחָנִיּוּת לֹא הָיָה יָכֹל לְהָאִיר כִּי אִם מְעַט לְפִי שָׁעָה, אֲבָל הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת כֹּהֵן מִתְגַּבְּרִים בְּעֹצֶם כֹּחָם, עַד שֶׁמְּעַט אוֹר הַשֶּׁמֶן שֶׁל יוֹם אֶחָד מֵאִיר בְּכָל הַשִּׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת עַד שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחִינַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא כְּלַל הַדַּעַת, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי מְעַט הַשֶּׁמֶן מְאִירִין בְּחָכְמָתָם בְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיְּשַׂמַּח נַפְשׁוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי נְקֻדַּת הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת מַעֲלֶה אוֹתוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַד הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם מֵאִיר עָלָיו הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁמְּאִירָה הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעוֹלֶה יוֹתֵר לִבְחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל לִמְקוֹר הַשִּׂמְחָה, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְטוֹבָה.

וְזֶה בְּחִינַת ‘נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ’, כִּי עִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה וּבְכָל יוֹם מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ עַל-יְדֵי הֶאָרַת הַשִּׂמְחָה שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל פַּעַם מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר תְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּתֹקֶף גָּלוּת נַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמַּדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד, וּלְשָׁם דַּיְקָא מַמְשִׁיכִין אוֹר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵאוֹר הַצַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְהַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְתוֹדָה וְהוֹדָאָה בְּשִׂמְחָה לוֹמַר הַלֵּל וְכוּ’ בְּשִׂמְחָה, וְאָז נִתְוַסֵּף אוֹר הַשִּׂמְחָה.

וְעַל-כֵּן בְּיוֹם שֵׁנִי דַּחֲנֻכָּה הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וּמַדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת כִּי נִתְוַסֵּף הָאוֹר. וְכֵן בְּיוֹם שְׁלִישִׁי וְכוּ’ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין דֶּרֶךְ זֶה עַל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁיַּרְגִּיל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה עַל-יְדֵי עַמְקוּת הָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן מְאֹד מִבְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כב וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר צִוּוּי מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה נִצְטַוָּה מִיָּד עַל הַדְלָקַת שֶׁמֶן הַמְנוֹרָה קֹדֶם לְכָל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם מִיָּד (שמות כז, כ): “וְאַתָּה תְּצַוֶּה וְכוּ’ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ” וְכוּ’, כִּי כָּל מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה לְתַקֵּן פְּגַם הָעֵגֶל שֶׁהוּא עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בִּבְחִינַת “וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר” וְכוּ’ (תהלים קו, כ), שֶׁזֶּה בְּחִינַת “כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן” וְכוּ’ (שם עח, מ). וְעַל-כֵּן הָיָה הַתְחָלַת תִּקּוּן עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן עַל-יְדֵי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה שֶׁמַּדְלִיקִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת שֶׁשָּׁם כְּלָלִיּוּת הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב וְכוּ’, כִּי תֵּכֶף כְשֶׁהִתְחִילוּ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וְנָתְנוּ נִדְבָתָם עָלָיו בְּלֵב טוֹב בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְחִילוּ לַעֲלוֹת בָּעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁגָּמְרוּ הַמִּשְׁכָּן וְהִדְלִיקוּ מִיָּד נֵרוֹת הַמְנוֹרָה בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין אוֹר הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ מִיָּד פָּרָשַׁת מִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְנוֹרָה אַחַר מִצְוַת מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל, וְכֵן פָּרָשַׁת “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת” נִסְמָךְ מִיָּד אַחַר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גַּם עַתָּה שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִשְׁאַר לָנוּ מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כִּי אִם בְּחִינַת אוֹר שֶׁמֶן הַמְנוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁגַּם עַתָּה בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ אוֹר הַשִּׂמְחָה מֵהַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, בִּבְחִינַת ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ הַנַּ”ל, בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת לְגַמְרֵי, וְנִזְכֶּה לַשִּׂמְחָה שֶׁל לֶעָתִיד, כִּי בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

כג וְזֶה: “וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ” (דברים לג, כד), כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶן שֶׁיָּאִיר בָּרַגְלִין שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם לְהוֹצִיאָם מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בִּבְחִינַת “נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ” וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה “בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ”, שֶׁמַּלְבִּישִׁין הָרַגְלִין בִּבְחִינַת מִנְעָלִים שֶׁל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מְדַבֵּר תֵּכֶף בִשְׁבַח יִשְׂרָאֵל לְהַגְדִּיל שִׂמְחָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְכוּ’ עַד אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’ וְזֶה: “וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ”, שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת וּמְזִיבוֹת לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב, הַיְנוּ בְּחִינַת עֹצֶם הַבְּרָכָה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל.

וְזֶה: “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן” – שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹצֶם הַעֲלָמַת הַשָּׂגָתוֹ, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בֵּיהּ כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן” שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר וְלֹא שׁוּם שֵׁם וְכִנּוּי לְכַנּוֹתוֹ וּלְדַמּוֹתוֹ בּוֹ בִּבְחִינַת (ישעיה מה, כו): “וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה”, כִּי כָּל הַשֵּׁמוֹת הֵם רַק לְאַחַר הַצִּמְצוּם שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, שֶׁאָז מַשִּׂיגִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי וְגַם הֵם לֹא יָדְעִין וְלֹא מִתְדַּבְּקִין וְכוּ’, אַךְ אַחַר-כָּךְ מַמְשִׁיכִין מִשָּׁם שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְתָאֳרָיו וְכוּ’. וְזֶהוּ “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן” שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין כָּאֵל וְאִי אֶפְשָׁר לְתָפְסוֹ בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן “רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ”, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא ‘רוֹכֵב שָׁמַיִם’ עַל שֵׁם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם, בֵּין מֵימֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָא בּוֹ לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים וְכוּ’. וְה’ יִתְבָּרַךְ נָתַן בָּנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת הַדַּעַת דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה עַל-יְדֵי הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּרִיסָא בְּחִינַת רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ, וְהוּא בְּרַחֲמָיו שֶׁהוּא ‘רוֹכֵב שָׁמַיִם’ כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַפְּרִיסָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רָקִיעַ הָעֶלְיוֹן, לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת שֶׁמִּשָּׁם כָּל בְּחִינַת רָקִיעַ וְשָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת פְּרִיסָא הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בֵּין כָּל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבֵין כָּל עוֹלָם וְעוֹלָם עַד לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְכוּ’, וְהוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכֻּלָּם בְּחִינַת ‘רוֹכֵב שָׁמַיִם’, הוּא בְּעֶזְרֵנוּ לְהָאִיר לָנוּ מִשָּׁם אוֹרוֹ הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי עַל-יְדֵי הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה: “וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים”, שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן לַצַּדִּיקִים, מָן בְּחִינַת הַדַּעַת כַּמּוּבָא, וּבְהַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּחִינַת שְׁחָקִים, שָׁם שׁוֹחֲקִין מָן בְּחִינַת מְזוֹן הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַטְּעָמִים שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הָרְקִיעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּרִיסוֹת הַמַּבְדִּילִים וְכוּ’, כִּי בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת רְקִיעִים הַמַּבְדִּילִים וְכוּ’, שֶׁכָּל הַשָּׂגַת הַדַּעַת עַל יָדָם דַּיְקָא. וְזֶהוּ “מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם”, כִּי מִזֶּה נַעֲשִׂין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מָעוֹן וְדִירָה לֵאלֹהֵי קֶדֶם. כִּי עַל יָדָם מַשִּׂיגִין אוֹרוֹ הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דִּירָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (תהלים צ, א): “מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָנוּ” וְכוּ’. וְזֶהוּ: “וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם”, שֶׁנּוֹפְלִין הַזְּרוֹעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַיָּדַיִם וְהַזְּרוֹעוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה “וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב” וְכוּ’, כִּי יִפְּלוּ בְּאֵין תְּקוּמָה בִּבְחִינַת (שמואל-ב ח, ב) “וַיְמַדְּדֵם בְּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אֹתָם אַרְצָה” וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה (דברים לג, כט): “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'” וְכוּ’, סִיּוּם זֶה סִיּוּם וּכְלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָם מֹשֶׁה שֶׁסִּיֵּם בְּאַשְׁרֵי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי הָעִקָּר לִזְכּוֹת לְכָל זֶה הוּא עַל-יְדֵי ‘אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ’ וְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’. וּבָזֶה פָּתַח דָּוִד תְּהִלִּים “אַשְׁרֵי הָאִישׁ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁמֹּשֶׁה סִיֵּם בְּאַשְׁרֵי וְדָוִד הִתְחִיל מִזֶּה. כִּי דָּוִד מָשִׁיחַ שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל עִסְקוֹ בְּחִינַת תּוֹדָה וְהַלֵּל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל יוּד מִינֵי נְגִינָה שֶׁזֶּה כָּל חִיּוּתֵנוּ. כָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אַשְׁרֵי בְּחִינַת “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל” בְּחִינַת ‘אַשְׁרֵינוּ’ וְכוּ’, שֶׁצְּרִיכִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

כד וְזֶה (בראשית כח, יא): “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם” – בְּחִינַת פְּגִיעַת וְהַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל פָּסוּק (יחזקאל ג, יב) “בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ”. כִּי מִשָּׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ עַל-יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל-יְדֵי-זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פג שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלָא נֵדַע זֶה בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

“וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ”, בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ – זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת וּמְנִיעוֹת הָאוֹר שֶׁבָּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמְעַכֵּב, כִּי שֶׁמֶשׁ בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׂכֶל שֶׁרוֹדֵף לְהַשִּׂיג הָאוֹר אַךְ הַמְעַכֵּב מוֹנֵעַ אוֹתוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן ‘וַיָּלֶן שָׁם’, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינָה זֹאת, כִּי בַּיּוֹם עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְתוֹרָה וּמִצְווֹת בְּשִׂמְחָה נִמְשָׁכִין הַמֹּחִין עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת שֶׁל הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל מֵחֲמַת הַיְגִיעָה שֶׁל הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב הֵם מֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק אַחַר הַתְּפִלָּה רַק שֶׁנִּשְׁאָר רְשִׁימוּ וְכוּ’, אֲבָל אַחַר-כָּךְ לְעֵת עֶרֶב מִסְתַּלְּקִין לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ”, שֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְהַשִּׂיג הַמֹּחִין בִּשְׁלֵמוּת כִּי עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּרְכַּת הַמֹּחִין כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן “וַיָּלֶן שָׁם” כַּנַּ”ל. גַּם “וַיָּלֶן שָׁם” מְרַמֵּז עַל הַגָּלֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה סח, יג), כִּי מִשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי קִלְקוּלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁאֵינָם מְבָרְרִים כָּרָאוּי מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְהַרְבֵּה מְקַלְקְלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה גַּם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲבוֹת הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג כִּרְצוֹנָם כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן הֻכְרַח לָלוּן שָׁם בְּחִינַת שֵׁנָה וּבִטּוּל עַד שֶׁיְּבָרֵר כָּרָאוּי וְיָבוֹא לִמְבֻקָּשָׁיו. וְזֶה בְּחִינַת ‘הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן’ שֶׁנֶּאֱמַר עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָרוֹצֶה לִטָּהֵר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ו, וְכֵן נֶאֱמַר עַל הַצַּדִּיק הָעוֹסֵק לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ’.

“וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו” – שֶׁלָּקַח וּבֵרֵר מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם בְּחִינַת בֵּרוּר אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁנָּפְלוּ לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם אַבְנֵי נֶגֶף, בִּבְחִינַת (איכה ד, א): “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ” וְכוּ’, וְהַצַּדִּיק מְבָרֵר הָאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהֵם אַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת “וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו” – שֶׁמְּקַשְּׁרָם לְתוֹךְ הָרֹאשׁ וְהַשֵּׂכֶל.

“וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא” – שֶׁיָּשַׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְזֶה מְרַמֵּז עַל כָּל אָדָם שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמּוֹנְעִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמּוֹנְעִין, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וּלְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵרַעְיוֹנִים רָעִים וּלְקַשֵּׁר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיָּשֵׁן מִתּוֹךְ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. כִּי זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁכָּל תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘בְּהַיְנוּ דְּעָל’ (בסימן כז בְּהַתּוֹרָה ‘רְצִיצָא’ עַיֵּן שָׁם).

וְזֶהוּ: “וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא” – ‘בַּמָּקוֹם הַהוּא’ דַּיְקָא, שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁפָּגַע בּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי דַּיְקָא לְשָׁם קִשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ עַד שֶׁיָּשַׁן, כִּי כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּעַכְּבִין, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לִבְרֹחַ מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מָקוֹם הַהוּא שֶׁפָּגַע בּוֹ יַעֲקֹב, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מִשָּׁם כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ קְשׁוּרָה שָׁם עַל-יְדֵי אַבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּישַׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא” כַּנַּ”ל.

“וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה” וְכוּ’ – שֶׁרָאָה שֶׁזֶּה כְּלַל עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁצָּרִיךְ לֵירֵד אֶל הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְבָרֵר מִשָּׁם וְכוּ’, וְלַעֲלוֹת בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל עַל-יְדֵי-זֶה הַסֻּלָּם שֶׁרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַפְּרִיסָה הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם כָּל הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מְרַמֵּז סֻלָּם, כִּי ‘סֻלָּם’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘קוֹל’ כַּמּוּבָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (בראשית כז, כב) “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נֶגֶד כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה סה, כ): ‘בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו’, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ. וְזֶהוּ: “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” – שְׁנֵי קוֹלוֹת, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַשָּׂגַת אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת בְּחִינַת חָמֵשׁ קוֹלוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם: “קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה” וְכוּ’, בְּחִינַת: “חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם” (נחמיה ח, י) שֶׁהוּא בְּחִינַת: “הֵן יִתֵּן בְּקֹלוֹ קוֹל עֹז” וְכוּ’ (תהלים סח, לד) כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן כב), אֲבָל מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת שֶׁעִקָּרוֹ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָעִקָּר עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִצְעֹק בְּכָל יוֹם הַרְבֵּה. וְעִקַּר קוֹל הַצְּעָקָה הוּא לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהָעַצְבוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ ‘וַיִּצְעֲקוּ וְכוּ’, וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ’ וְכוּ’ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ הַנַּ”ל. כִּי צְרִיכִין לִצְעֹק הַרְבֵּה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא הָעִקָּר כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” – שְׁנֵי קוֹלוֹת, בְּחִינַת קוֹל שֶׁל שִׂמְחָה, וְקוֹל צְעָקָה וַאֲנָחָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן קוֹל אֶחָד חָסֵר וְאֶחָד מָלֵא כַּמּוּבָא, כִּי קוֹל צְעָקָה הוּא חָסֵר כִּי אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא קוֹל שִׂמְחָה רַק שֶׁצְּרִיכִין לִצְעֹק קוֹל צְעָקָה עַל צָרוֹתָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת שֶׁעִקָּרָם מֵחֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה. וְעַל-כֵּן “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” אֶחָד חָסֵר וְאֶחָד מָלֵא וְכַנַּ”ל. וְכָל זֶה מְרֻמָּז בִּבְחִינַת הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא קוֹל, הַיְנוּ בְּחִינַת קוֹלוֹת שֶׁעִקָּרָם קוֹל שִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הָעֲלִיָּה מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם בְּחִינַת “סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה” וְכַנַּ”ל.

“וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים” – שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת בָּרְכוּ ה’ כָּל מַלְאָכָיו וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, “עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ”, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לַעֲלוֹת וְלֵירֵד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עָיֵל וְנָפִיק רָצוֹא וָשׁוֹב וְכוּ’, כִּי הַמְלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לְשָׁנָה אַחַת, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁצְּרִיכִין כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲלוֹת וְלֵירֵד וְכוּ’ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה וּצְעָקוֹת הַרְבֵּה וְכוּ’. וְהָעִקָּר לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בַּשִּׂמְחָה וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר הַרְבֵּה בִּדְבָרֵינוּ בָּזֶה, וְכַמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ בְּסִימָן כה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא וּבְמָקוֹם אַחֵר מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, וְסִיֵּם: “וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה” הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

“וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו” וְכוּ’, כִּי רַק עַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיג אֱלֹהוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁמַּשִּׂיג עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין שֶׁזּוֹכֶה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. “וַיֹּאמֶר אֲנִי ה’ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְכוּ’ הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ” – שֶׁהִיא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, “לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ”, כִּי עִקַּר כָּל זֶה זוֹכִין רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמָּקוֹם שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין שֶׁהֵם כְּלַל הַמֹּחִין עִם הַכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה הָעֲשִׂירִית בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

“וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ”, ‘עֲפַר הָאָרֶץ’ – הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי בְּתַכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת, וְשָׁרְשׁוֹ הוּא מָקוֹם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ מָקוֹם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, שֶׁשָּׁם כָּל הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה, וּמֵחֲמַת הַקִּלְקוּלִים נֶאֶחְזוּ בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בִּבְחִינַת הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי שֶׁשָּׁם כָּל אֲחִיזָתָם כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ”ל, וְשָׁם כָּל אֲחִיזַת הָעַצְבוּת בְּחִינַת “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” (בראשית ג, יז). וְכָל הָאָבוֹת עָסְקוּ בְּתִקּוּן זֶה כַּיָּדוּעַ, אֲבָל אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא הָיְתָה מִטָּתָם שְׁלֵמָה, כִּי יָצָא מֵהֶם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁמֵּהֶם כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּחִינַת עַצְבוּת, וְעַל-כֵּן לֹא נִתְבָּרְרָה וְנִזְדַּכְּכָה הָאֲדָמָה עֲדַיִן. אֲבָל יַעֲקֹב הָיָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְעַל-כֵּן נִתְבָּרֵךְ “וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ” דַּיְקָא.

“וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה צָפֹנָה וָנֶגְבָּה” – שֶׁהוּא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קיח.), כִּי הוּא זָכָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּיוֹתֵר עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ, כִּי בַּיִת הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה בִּבְחִינַת יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים פח.), כִּי הוּא מַעֲלֶה עֲפַר הָאָרֶץ שֶׁהוּא תַּכְלִית הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי עַד שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נִתְבַּשֵּׂר “וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה” וְכוּ’ – שֶׁבְּכָל הַמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל יְבָרֵר וְיַעֲלֶה אוֹתָם מִשָּׁם, בִּבְחִינַת “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ” וְכוּ’ (דברים ל, ד), כִּי כָּל זֶה מְרַמֵּז עַל הַגּוֹאֵל צֶדֶק שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מֵאִיר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל לְשַׂמְּחָם וּלְחַזְּקָם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּבַעֲצוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם מִכָּל הַמְקוֹמוֹת הָרָעִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּדְּחוּ לְשָׁם, שֶׁשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מְאֹד, וּמִכֻּלָּם יְקַבְּצֵם וְיַעֲלֶה אוֹתָם וִיתַקְּנֵם בִּבְחִינַת “וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קז, ב) “יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה’ וְכוּ’ וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה: “וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ” – בְּחִינַת הַבְּרָכוֹת הַנַּ”ל שֶׁמְּקַבְּלִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל בְּחִינַת סֻלָּם הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. “וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ” – בְּחִינַת עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא שְׁכִינַת אֱלֹהוּתוֹ שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ”ל בֵּרְרָה מִשָּׁם, וּבִשְּׂרוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ “וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ” – שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכֹּחַ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ תָּמִיד אֲפִילּוּ בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שם כג, ד): “גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי”. “וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ” – בְּחִינַת שְׁמִירַת הָרַגְלִין שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה וְכַנַּ”ל.

“וַהֲשִׁיבֹתִיךָ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת” – שֶׁמִּכָּל הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת תָּשׁוּב אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁהוּא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. “כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ” וְכוּ’, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל הַפַּרְנָסָה בְּחִינַת (שם לז, כה): “לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב” וְכוּ’ (בראשית רבה סט, ו), הַיְנוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיְּקַבֵּל בִּרְכַּת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב מִיִּצְחָק אָבִיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כז, כח): “וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם” וְכוּ’. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעִקָּר הוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, אֲבָל אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַכֹּל אֶחָד. כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה מְקַבְּלִין בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֲכִילָתָם וּפַרְנָסָתָם הִיא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַד שֶׁאֲכִילָתָם וּפַרְנָסָתָם בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי מְקַבְּלִין הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל עַל-יְדֵי אֲכִילָתָם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

“וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי”, ‘וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי’ – זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלָא נֵדַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ עַל-יְדֵי הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב: ‘אָכֵן יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי’ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי ‘וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי’ בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הִשַּׂגְתִּי עַתָּה אֱלֹהוּתוֹ כִּי ‘יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה’, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַמְעַכֵּב בְּחִינַת מְנִיעַת הַיְדִיעָה עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב, עַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה כא:): ‘אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׁים אֶת עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ’, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַמֹּחִין [וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה וּבְמָקוֹם אַחֵר שֶׁדַּרְכּוֹ זַ”ל הָיָה לוֹמַר בְּכָל פַּעַם שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, וְאַחַר-כָּךְ בְּאֵיזֶה זְמַן הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת נוֹרָאוֹת וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיָּיו], כִּי אֵצֶל כָּל יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה יֵשׁ בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע וְכוּ’ וְעַיֵּן מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאַחַר-כָּךְ זוֹכִין עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא שֶׁבִּטֵּל עַצְמוֹ וְיָדַע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה אַחַר-כָּךְ לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁמַּשִּׂיג מֵהֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אֶל הַיְדִיעָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (איוב כח, יב) “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא”, ‘מֵאַיִן’ דַּיְקָא, וְהַכֹּל עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה וְכַנַּ”ל.

“וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה” – כִּי שָׁם בִּבְחִינַת פְּגִיעַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם’ כַּנַּ”ל, שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה עִלָּאָה בְּחִינַת (שמות ג, ו) “וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים”, שֶׁכְּשֶׁהַמֹּחַ רוֹדֵף לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג נוֹפֵל עָלָיו יִרְאָה מִבְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְהַמְסַדֵּר הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי א, ז): “יִרְאַת ה’ רֵאשִׁית דָּעַת”, בְּחִינַת (תהלים קיא, י): “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'”, זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת הַמְעַכֵּב שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַמֹּחִין שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִרְאָה בְּחִינַת ‘כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט’ וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשָּׂגַת הַחָכְמָה בְּחִינַת “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ שֵׂכֶל טוֹב” וְכוּ’, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה בְּחִינַת ‘יָרֵא מֵהַבִּיט’ הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין ‘שֵׂכֶל טוֹב’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (בראשית כח, יז): “אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים” – שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁרָאָה וְהֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים תִּקּוּן הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית אֱלֹהִים, שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּזְכוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים פח.), כִּי שָׁם כָּל הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר בִּלְשׁוֹן ‘אֵין זֶה’ שֶׁמְּרַמֵּז עַל כָּל הַחֻרְבָּנוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, הַיְנוּ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מַשִּׂיג עַתָּה מַה שֶּׁמַּשִּׂיג וְרוֹאֶה מַה שֶּׁרוֹאֶה, אֲבָל עֲדַיִן אֵין זֶה תַּכְלִית הַהַשָּׂגָה ‘כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים’ – שֶׁהוּא הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן, שֶׁאָז דַּיְקָא יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְיִתְבָּרְרוּ הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּחִינַת “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” (ישעיה נה, יב), וְאָז דַּיְקָא יִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת.

“וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר” – כְּאוֹר הַיּוֹם שֶׁאָז נַעֲשִׂין כָּל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. “וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן וְכוּ’, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ” – זֶה בְּחִינַת ‘שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה. כִּי כָּל הָאוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם” (משלי כ, כז) נִמְשָׁכִין רַק עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, וְהַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת ‘אֶבֶן’ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמְּעַכֵּב כְּאֶבֶן וּמוֹנֵעַ הָאוֹר, אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל יָדוֹ עִקַּר הָאוֹר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים יח, יב): “יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ” וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לִפְנִים אֵין אוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם יח, יג): “מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הִתְהַוּוּת אוֹר הָאֵשׁ הוּא עַל-יְדֵי הַכָּאָה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁנָּתַן ה’ יִתְבָּרַךְ בִּינָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לִקַּח שְׁנֵי אֲבָנִים וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת ‘אָעָא דְּלָא סְלִיק בֵּיהּ נוּרָא מְבַטְּשִׁין לֵיהּ’ [2] וְכוּ’ (זוהר שלח קסח.), שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַכָּאַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב שֶׁמִּשָּׁם נִתְהַוִּין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’ דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְכוּ’, כִּי הֵם גְּבוֹהִים מִכָּל הָאוֹרוֹת וּמִשָּׁם דַּיְקָא הַמְשָׁכַת כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הוּא בְּעֵת הַקְּטֹרֶת בְּחִינַת ‘שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה: “אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי” – בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים עד, יב) “אֱלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם”, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל. “וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ” – בְּחִינַת שְׁמִירַת וְתִקּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה וְכַנַּ”ל. “וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ” – בְּחִינַת בִּרְכַּת הַיָּדַיִם שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּפַרְנָסָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת ‘לֶחֶם’ מְרַמֵּז לַחְמָא דְּאוֹרַיְיתָא, וּ’בֶגֶד לִלְבֹּשׁ’ בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמָתָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד אֵצֶל הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל.

“וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי”, ‘אָב’ – בְּחָכְמָה, ‘וְשַׁבְתִּי’ דַּיְקָא. שֶׁמִּכָּל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה שָׁם, יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בֵּית אָבִי’ כַּנַּ”ל, הֵן כְּשֶׁיֻּכְרַח לֵירֵד לְמַטָּה לִבְחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת יְבָרֵר מִשָּׁם וְכוּ’ עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׂכֶל בְּשָׁלוֹם, וְהֵן כְּשֶׁיִּרְדֹף הַשֵּׂכֶל בִּבְחִינַת רְדִיפָא הַנַּ”ל לֹא יַהֲרֹס חַס וְשָׁלוֹם, רַק יָשׁוּב עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב בְּשָׁלוֹם אֶל הַשֵּׂכֶל עַד שֶׁיַּשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה: “וְהָיָה ה’ לִי לֵאלֹהִים” – כִּי אֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת הֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו.

“וְהָאֶבֶן הַזֹּאת וְכוּ’ יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים” – שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין עִם הַפְּרִיסָא הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם הַשְׁרָאַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בִּכְלָלִיּוּת בְּחִינַת עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְזֶה: “וְכָל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ” – סוֹד מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁמִּכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִתֵּן מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אֶל הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים, כִּי הַכֹּהֲנִים אֶצְלָם כָּל הַבְּרָכוֹת כַּנַּ”ל עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּשִׂמְחָה שֶׁמְּעוֹרְרִים הַלְּוִיִּים הָעוֹסְקִים בְּשִׁיר בְּכָל כְּלֵי שִׁיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן לָהֶם מַעַשְׂרוֹת הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַבְּרָכָה עַל יָדָם לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁכָּלוּל מֵעֶשֶׂר כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת “וְכָל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ”. וְזֶה שֶׁאִיתָא בְּמִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם: “עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ” כְּדָא אִתְּמַר “נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ”, הַיְנוּ כַּנַּ”ל כִּי הָעֲלִיָּה וְהַיְרִידָה הִיא כְּפִי הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל:

כה וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת יַעֲקֹב עִם שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּחִינַת (בראשית לב, כד): “וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ” וְכוּ’ – וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה עז, ג) שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל מִלְחַמְתָּם הָיְתָה בְּעִנְיַן הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהָאִישׁ הַנַּ”ל רָצָה לְהִתְגַּבֵּר לְהַאֲרִיךְ הַגָּלֻיּוֹת, וּרְצוֹנוֹ הָיָה לְהַגְבִּיר כָּל כָּךְ עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מְאֹד, עַל-כֵּן הֵם אוֹמְרִים שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אָפֵס תִּקְוָה, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַכְּלָלִי כַּיָּדוּעַ. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל יְדֵי הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין בְּעַצְבוּת מִתְגַּבְּרִין הַתַּאֲווֹת מִשְׁגָּל וּמָמוֹן וְכַעַס וְכוּ’, וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל מַה שֶׁהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִין הָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּתָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת וְלַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְתִקּוּנֶיהָ כָּרָאוּי לַעֲלוֹת לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה וְכוּ’. עַל-כֵּן כִּמְעַט אָבַדְנוּ בְּעָנְיֵנוּ לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ וְלוֹחֲמִים עֲבוּרֵנוּ.

וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת יַעֲקֹב הַנַּ”ל שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא עִקַּר שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת (תהלים יד, ז): “יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל”, כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב” וְכוּ’, וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים בְּחִינַת שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ (ליקוטי מוהר”ן כג), כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְאֹד קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה כָּל שִׂמְחָתֵנוּ, בְּחִינַת (תהלים קד, לד): “אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'”, בְּחִינַת (שם לג, כא): “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מג, ד): “וְאָבוֹאָה וְכוּ’ אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי” וְכוּ’, בְּחִינַת (שם קמט, ב): “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו”. וְכָל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וְכוּ’, יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא עַל-יְדֵי-זֶה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁנִּשְׁרַשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.

אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגָּרֶה בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מְאֹד עַל זֶה בְּיוֹתֵר, וּבִתְחִלָּה מְסִיתוֹ וּמַחֲטִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַטְרִידוֹ בְּטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְכוּ’, וְאַחַר-כָּךְ הוּא מוֹסִיף לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה וְלָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּעַצְבוּת יוֹתֵר, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַרְבֵּה מִזֶּה וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מח, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ הוּא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת וְכוּ’. וְכֵן דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה בָּזֶה וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת ‘אֶמְצָעוּתָא’, שֶׁעִקַּר גָּלוּת יִשְׂרָאֵל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הוּא הָעַצְבוּת. וְזֶה הָיָה כָּל מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עִם הָאִישׁ שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ שֶׁרָצָה לְהַגְבִּיר הַגָּלוּת וּלְהַאֲרִיכוֹ מְאֹד שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל. “וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ” (בראשית לב, כה) – כִּי כְּנֶגֶד יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ כִּי הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פְּגָם בָּזֶה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעַצְבוּת כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה שֶׁהוּא עֶצֶם הַשִּׂמְחָה עֶצֶם הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַּבֵּר “וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ” – וְאִיתָא שֶׁנָּגַע בְּבָנָיו וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁבָּהֶם נָגַע, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הָעַצְבוּת בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא בְּחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה “וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב” וְכוּ’, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ “עַל-כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה”, וְאִיתָא שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַבְּכִיָּה וְהָעַצְבוּת בְּחִנָּם, בִּבְחִינַת (במדבר יד, א): “וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא” – ‘אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת’ (תענית כט.), כִּי עַתָּה צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבַחֲצוֹת לַיְלָה עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ לְתַקֵּן הַבְּכִיָּה וְהָעַצְבוּת הַנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָחַם עִמּוֹ יַעֲקֹב הַרְבֵּה.

וְזֶה: “וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי” – הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ”ל סָבַר מֵאַחַר שֶׁנָּגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בִּבְחִינַת רַגְלִין לְהַגְבִּיר שָׁם הָעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, יַנִּיחוֹ יַעֲקֹב לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּלְפָטְרוֹ, אֲבָל יַעֲקֹב בְּעֹצֶם כֹּחוֹ אָמַר “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי” – זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (ישעיה לה, י) “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, וּמוּבָא לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה רוֹצִים לִבְרֹחַ וְלָנוּס כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּשִׂמְחָה, אֲבָל צְרִיכִין לַחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהַכְנִיסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְכוּ’, וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁהַשַּׂר שֶׁל עֵשָׂו שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כִּי מִמֶּנּוּ כָּל הָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, רָצָה לֵילֵךְ מִיַּעֲקֹב כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, כִּי רָאָה שֶׁאָז כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִתְגַּבֵּר לַחֲטֹף הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין בִּזְרִיזוּת בְּשִׂמְחָה וְאוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה, שֶׁבָּזֶה מַעֲלִין בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁעוֹלִים בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל. עַל-כֵּן אָמַר לְיַעֲקֹב ‘שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר’ – שֶׁהִגִּיעַ זְמַנִּי לוֹמַר שִׁירָה, כִּי כָּל הַמַּלְאָכִים לְמַעְלָה אוֹמְרִים שִׁירָה בְּשִׂמְחָה, כִּי זֶה כָּל חִיּוּתָם וְקִיּוּמָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (ליקוטי תנינא ה) שֶׁנִּקְרָא מְדוֹר הַמַּלְאָכִים ‘שְׁחָקִים’ עַל שֵׁם הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה וְכוּ’. אֲבָל כָּל קִטְרוּגָם שֶׁל כַּמָּה מַלְאָכִים הוּא עַל הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאוֹמְרִים ‘מָה אֱנוֹשׁ’ וְכוּ’, כִּי אֵין רָאוּי לוֹ לוֹמַר שִׁירָה בְּשִׂמְחָה מֵחֲמַת שֶׁמְּשֻׁקָּע בָזֶה הָעוֹלָם שֶׁמָּלֵא תַּאֲווֹת, שֶׁהֵם עַצְבוּת וְכוּ’ וְהֵם מִתְגָּרִים בּוֹ. אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹלָה הַשִּׂמְחָה מִזֶּה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁמָּלֵא עַצְבוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וּמְהַפְּכִים יָגוֹן וַאֲנָחָה דַּיְקָא לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמַר לוֹ יַעֲקֹב “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ” וְכוּ’, כִּי אַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלוֹמַר שָׁם שִׁירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, וּבְכָאן בְּזֶה הָעוֹלָם אַתָּה רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת בָּנַי בְּעַצְבוּת, וּבִרְאוֹתְךָ שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּשִׂמְחַת הַמִּצְווֹת אַתָּה רוֹצֶה לֵילֵךְ מֵהֶם, לֹא כֵן הַדָּבָר כִּי אֲנִי תּוֹפֶסְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ וְאֵינִי מַנִּיחֲךָ ‘כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַּעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ” וְכוּ’ (משלי י, כב), כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִתְפֹּס אוֹתְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְשִׂמְחָה בְּחִינַת בְּרָכָה שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּשַׂמְּחֵנוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שם טז, ז): “בִּרְצוֹת ה’ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם עַל כָּרְחֲכֶם וְכוּ’, בִּבְחִינַת (ישעיה סו, כ): “וְהֵבִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנְחָה לַה'” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהָעַכּוּ”ם בְּעַצְמָם יִתְהַפְּכוּ לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת מַמְשִׁיכִין גַּם עַתָּה עַד שֶׁחוֹטְפִין אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי” וְכוּ’. וְזֶה שֶׁמּוּבָא שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְךָ לוֹמַר שִׁירָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ תְּחִלָּה שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לח, ז): “בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר” וְהָדַר “וַיָרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים”, הַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁעַתָּה מַתְחִיל קְדֻשָּׁתִי שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנִּי, שֶׁמֵּעַתָּה אֵין לָכֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה עַד שֶׁבָּנַי יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, וְעַל-כֵּן אֲנִי תּוֹפֶסְךָ עַד שֶׁתְּבָרְכֵנִי וְתִתְהַפֵּךְ מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ אֶת בָּנַי עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְבָרֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת.

כִּי זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁמְּמִירִין וּמַחֲלִיפִין מֵרַע לְטוֹב שֶׁמְּהַפְּכִין מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד כְּלֵי הַהֲלִיכָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁעוֹלִין עַד הַכֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר שֶׁשָּׁם עֲלִיַּת יַעֲקֹב כַּמּוּבָא שֶׁקְּדֻשַּׁת יַעֲקֹב עוֹלָה עַד הַכֶּתֶר וְכוּ’. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה אָז דַּיְקָא תּוּכַל לַעֲלוֹת וְלוֹמַר שִׁירָה גַּם כֵּן, כִּי עַתָּה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל מִמֶּנִּי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לוֹמַר שִׁירָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בָּנַי תְּחִלָּה. וְזֶה דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת: ‘לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי’ שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ דַּיְקָא תִּתְהַפֵּךְ לְבָרְכֵנִי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת בָּנַי כַּנַּ”ל:

כו “וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל”, שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל זֶה וְאָמַר לוֹ “לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ” – שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד מִלְחָמָה עִם בְּחִינַת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (בראשית כה, כו): “וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו” וְכוּ’, “כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךָ” – שֶׁמּוֹרֶה שֶׁכְּבָר נִצַּחְתָּ הַמִּלְחָמָה. “כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל” – זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה שֶׁעַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה עוֹלִין עַד הַכֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר, וְאָז הַמֹּחִין מַכִּין בְּהַפְּרִיסָא וּמַשִּׂיגִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין וְכוּ’. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִפְעֹל כָּל זֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִי יֵימַר שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹרְדִין לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וּמַעֲלִין הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: “כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים” שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא גַּם כֵּן אֱלֹהִים כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁהָרְדִיפָה מַכָּה בְּהַמְעַכֵּב וְהַמְסַדֵּר וְהַמְעַכֵּב מוֹנֵעַ וְכוּ’, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין זֶהוּ כְּמוֹ מִלְחָמָה בְּחִינַת “כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים” עִם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’. וְזֶה “וְעִם אֲנָשִׁים” – שֶׁהֵם עֵשָׂו וְלָבָן שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, “וַתּוּכָל” שֶׁנִּצַּחְתָּ כֻּלָּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׂתָּרֵר עִם אֱלֹהִים עִם בְּחִינַת הַמְעַכֵּב וּלְקַבֵּל וּלְהַשִּׂיג מִשָּׁם מַה שֶּׁיַּשִּׂיג, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהִשְׂתָּרֵר עִם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁבֵּרְכוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיִּהְיֶה שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל “כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים” בְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְכוּ’, וְזֶה עַל-יְדֵי שֶׁשָּׂרִיתָ עִם אֲנָשִׁים בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת “וַתּוּכָל” לְכֻלָּם, וְעַל-כֵּן שִׁמְךָ יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁמּוּבָא שֶׁשֵּׁם ‘יִשְׂרָאֵל’ הוּא בְּחִינַת ‘שִׁיר אֵל’, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁיר וְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת בְּחִינַת “כִּי שָׂרִיתָ” וְכוּ’ הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

כז וְזֶה (בראשית לב, לא): “וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ” – לְרַפְּאוֹתוֹ מִצְּלִעָתוֹ (בראשית רבה עח, ה), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהֵאִיר לוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיָּאִיר לֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ג, כ): “וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא” וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז לֶעָתִיד כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (מקץ רג:), הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר הַנַּ”ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹלֶה עַד הַכֶּתֶר שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר וּמַשִּׂיג הָאוֹר בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי וְכוּ’, שֶׁזֶּה הָאוֹר הוּא בְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז, וְכָל אוֹרוֹת הַשִּׂכְלִיִּים שֶׁמְּקַבְּלִין עַתָּה כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים זוֹכִין גַּם עַתָּה לְהַשִּׂיג זֶה הָאוֹר עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַפֵּא מִּצְּלִעָתוֹ, הַיְנוּ כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין יוֹתֵר בְּשִׂמְחַת הַמִּצְוָה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אוֹרוֹת הַנַּ”ל, וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין בְּיוֹתֵר אוֹרוֹת הַנַּ”ל כְּמוֹ כֵן זוֹכִין לְשִׂמְחַת הַמִּצְוָה בְּיוֹתֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת “וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ” הַנַּ”ל שֶׁיַּעֲקֹב בְּגֹדֶל כֹּחוֹ זָכָה שֶׁהֵאִיר לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפָּהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז בְּחִינַת אוֹרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזָּכָה אָז שֶׁיָּאִיר לוֹ בְּאוֹר נִפְלָא שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַפֵּא מִצְּלִעָתוֹ שֶׁהוּא מַה שֶּׁנָּגַע בְּכַף יְרֵכוֹ דְּהַיְנוּ בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְהַגְבִּיר עֲלֵיהֶם הָעַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַשָּׂגַת אוֹר הַנַּ”ל שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב אָז שֶׁהוּא בְּחִינַת “וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְרַפְּאוֹת צְלִעָתוֹ שֶׁהוּא לְרַפְּאוֹת יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁרְפוּאָתָם עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא אוֹר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם”. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל כֹּחֵנוּ וְחִיּוּתֵנוּ עַתָּה בְּעֹמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוּא רַק עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עָלֵינוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּהַשָּׂגָתָם הָעֲצוּמָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ’ לְרַפְּאוֹת צְלִעָתוֹ מַה שֶּׁנָּגַע בְּכַף יְרֵכוֹ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ’ הַנַּ”ל שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד שֶׁאָז יָאִיר אוֹר הַגָּנוּז וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא לְעֵיל (אוֹת כ) שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁרְפוּאָתָהּ עַל-יְדֵי שִׂמְחָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין צא.) שֶׁחָזַר יַעֲקֹב עַל פַּכִים קְטַנִּים. וְאִיתָא שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת קְטַנִּים שֶׁרָצָה לְהַגְבִּיהַּ וּלְבָרֵר אוֹתָם גַּם כֵּן. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַשָּׂגַת אוֹר הַנַּ”ל, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִים נִיצוֹצוֹת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כח גַּם אִיתָא שֶׁפַּךְ מְרַמֵּז עַל פַּךְ הַשֶּׁמֶן בְּחִינַת “וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ” (בראשית כח, יח) שֶׁהוּא בְּחִינַת “צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסַר” (מלכים-א יז, יד) בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהָיָה בּוֹ בְּרָכָה, כִּי מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים וּמְלָכִים וּכְלֵי שָׁרֵת וְכֻלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי כָּל זֶה בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה הַנַּ”ל שֶׁהָיָה הַנֵּס נִפְלָא עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת שֶׁדָּלַק שֶׁמֶן מֻעָט שְׁמוֹנָה יָמִים, כִּי הָיָה בּוֹ בְּחִינַת בְּרָכָה הַנַּ”ל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה טָרַח יַעֲקֹב אָז לְהַמְשִׁיךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשֶּׁמֶן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, וְאָז נִתְקַנֵּא בּוֹ הַמַּלְאָךְ וְהִתְגָּרָה בּוֹ עַד שֶׁיַּעֲקֹב בְּעֹצֶם כֹּחוֹ נִצְּחוֹ עַד שֶׁהֻכְרַח לְבָרְכוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לִבְרָכָה בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל עַד שֶׁהֵאִיר אוֹר הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כט וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה לְכַוֵּן בְּכָל לַיְלָה שֵׁם ‘אֶהְיֶה’ פְּעָמִים ‘אֶהְיֶה’ שֶׁעוֹלֶה אֱמֶת, וּלְעוֹרֵר בְּכָל לַיְלָה מִדָּה אַחַת מִי”ג מְכִילִין דְּרַחֲמֵי עַד ‘נוֹצֵר’ שֶׁשָּׁם כָּלוּל עַד ‘וְנַקֵּה’ וְכוּ’, וְשֵׁם ‘אֶהְיֶה’ הַנַּ”ל יְכַוֵּן בְּכָל לַיְלָה בְּצֵרוּף מְיֻחָד וְכוּ’, שֶׁכְּלָלוּתָם הֵם שְׁלֹשָׁה ‘אֶהְיֶה’, בְּיוּדִין בְּהֵהִין בְּאַלְפִין וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כִּי עִקַּר כְּלַל הַכַּוָּנָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה מֵעוֹלָם הַבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁנִּתְגַּבֵּר לִזְכֹּר בְּכָל עֵת תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז לֹא יִשָּׁאֵר מִן הָאָדָם וְלֹא מִן תַּאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שׁוּם דָּבָר כִּי אִם נְקֻדַּת הַמִּצְוָה שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בְּחַיָּיו. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף, כִּי רַק זֶה חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ לָנֶצַח, וַאֲפִילּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה אַף-עַל-פִּי-כֵן יִשְׂמַח בְּיוֹתֵר, כִּי אַדְּרַבָּא הוּא צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא גַּם הוּא בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתוֹ וּגְרִיעוּתוֹ וְכוּ’ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וְלִתֵּן אֵיזֶה צְדָקָה וְכוּ’ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה’, שֶׁחוֹטְפִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר מִזֶּה בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ד עַיֵּן שָׁם].

וְכָל זֶה מַמְשִׁיכִין עַתָּה עַל-יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה” (ליקוטי תנינא ב) עַיֵּן שָׁם, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֶצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל, כִּי לְפִי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב בְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת אֵיזֶה מִצְוָה, כִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְהָאָדָם שׁוּם דָּבָר כִּי אִם נְקֻדַּת הַמִּצְוָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם ‘אֶהְיֶה’, בְּחִינַת ‘אֶהְיֶה’ פְּעָמִים ‘אֶהְיֶה’ שֶׁעוֹלֶה אֱמֶת, כִּי ‘אֶהְיֶה’ בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק “וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ”. וְשָׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם’, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶן בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת “נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ” (במדבר ו, ז), שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל אוֹרוֹת הַשְּׁמָנִים כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשָׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יִזְכֶּה לָזֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מֵהַכֹּל עַל-כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם מָשִׁיחַ עַל שֵׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהוּא שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּאִיר בְּהֶעְלֵם בְּיִשְׂרָאֵל גַּם עַתָּה עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת גַּם עַתָּה בְּעֹמֶק הַגָּלוּת, שֶׁרַק זֶה הוּא קִיּוּמֵנוּ וְחִיּוּתֵנוּ כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין אוֹר נֵר שֶׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, [כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאָז בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי כְּבָר נִגְנַז שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל קְדֻשַּׁת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מֵאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ שֶׁנִּמְשַׁח שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קִבֵּל קְדֻשָּׁתוֹ לְדוֹרוֹת].

וְזֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁים (תהלים מג, ג): “שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנֹתֶיךָ”, שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, “וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי” שֶׁיִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי “שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ” שֶׁהוּא אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק זֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר שֶׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁעִקָּרוֹ לְהָאִיר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ קְדֻשַּׁת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי’ וְכַנַּ”ל, ‘וְאוֹדְךָ’ בְּחִינַת הוֹדָאָה וְכַנַּ”ל. וְשֵׁם אֶהְיֶה הַנַּ”ל בִּשְׁלֹשָׁה צֵרוּפִין שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא ‘חוֹתָם’ כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים, הַיְנוּ בְּחִינַת חוֹתָם שֶׁל הַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. וְעִקַּר הַחוֹתָם הוּא אֱמֶת, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֱמֶת, כִּי אֱמֶת בְּחִינַת אֶהְיֶה פְּעָמִים אֶהְיֶה כַּנַּ”ל, כִּי אֶהְיֶה בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב בְּחִינַת הַפְּרִיסָא וְהַמְעַכֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתָם שֶׁחוֹתֵם בְּעַד הַמֹּחִין וּמְעַכְּבָם שֶׁיַּמְתִּינוּ עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עִקַּר הַשָּׂגַת הַמֹּחִין.

וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַהַשָּׂגוֹת הוּא אֱמֶת כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה הוּא אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גַּם כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה הוּא אֱמֶת, בִּפְרָט בְּהַשָּׂגַת אֱלֹהוּת. וְעִקַּר כְּלַל הַהַשָּׂגָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע רַק לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִין הַשָּׂגַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ אֶל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הָאוֹר בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמְנוֹרָה שֶׁבּוֹ נַעֲשָׂה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַחוֹתָם שֶׁהוּא הַמְעַכֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘אֶהְיֶה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’ כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ’ (סימן ו), הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְהַוֶּה מִמֶּנִּי אֵיזֶה הֲוָיָה. כִּי כָּל הַהִתְהַוּוּת שֶׁל הָאָדָם עַתָּה בָזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל הֶבֶל וָרִיק אֲפִילּוּ בְּחַיָּיו כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּכְרָח לָמוּת וְלָשׁוּב לֶעָפָר וְיִתְבַּלֶּה הַכֹּל, וְעַל-כֵּן אֵין זֶה שׁוּם הֲוָיָה כְּלָל רַק ‘אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’ שֶׁבְּוַדַּאי אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנִּי אֵיזֶה הֲוָיָה לֶעָתִיד לָנֶצַח, כִּי בְּוַדַּאי יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי אָז מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ”ל עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בַּשִּׂמְחָה וְכוּ’. וְכָל הַהַשְׁאָרָה הוּא נְקֻדַּת הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘אֶהְיֶה אֲנָא זָמִין לְמֵהֲוֵי’, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ וְכוּ’, כִּי הַכֹּל הָבֶל לְבַד’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁאֵין לְהָאָדָם שׁוּם הֲוָיָה כְּלָל רַק מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ נְקֻדַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים תֵּכֶף אַחַר-כָּךְ ‘אַשְׁרֵינוּ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, כִּי הַכֹּל הָבֶל וְאֵין הֲוָיָה בָּעוֹלָם כִּי אִם ‘אַשְׁרֵינוּ’ וְכוּ’. דְּהַיְנוּ שִׂמְחַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּיַחֲדִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְכוּ’ שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת כִּי כָּל מִצְוֹתֶךָ אֱמוּנָה וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל לַיְלָה בְּצֵרוּף אַחֵר כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת [3], כָּל זֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וַחֲלִיפִין וּתְמוּרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁהֵם הָרַעְיוֹנִים רָעִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם בְּחִינַת שִׁנּוּיִים וְחִלּוּפִים וּתְמוּרוֹת. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי שֵׁם אֶהְיֶה פְּעָמִים אֶהְיֶה בְּצֵרוּף מְיֻחָד וְכָל צֵרוּף עוֹלֶה אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי כְּפִי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׁנּוּיִים שֶׁל הַתְּמוּרוֹת שֶׁלָּהֶם כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִבְרֹחַ מֵהֶם עַל-יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֲמִתַּת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי עֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ’ כַּמָּה שִׁנּוּיִים לְטוֹבָה, לִפְעָמִים עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת לִפְעָמִים עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לִפְעָמִים עַל-יְדֵי שִׂיחָה וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת צֵרוּפִים שׁוֹנִים שֶׁל שֵׁם אֶהְיֶה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, כִּי צְרִיכִין לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ’ הַנַּ”ל. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, כֵּן צְרִיכִין לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת (יומא פו:), בְּחִינַת “בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ” (ירמיה נ, כ) כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּכָל יוֹם מַמְשִׁיכִין צֵרוּפִים מְיֻחָדִים שֶׁל שֵׁם אֶהְיֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּפִי הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר מִשִּׁנּוּי הַתְּמוּרוֹת וְכַנַּ”ל, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד, אֲבָל מִצַּד הַמְקַבְּלִים יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה שִׁנּוּיִים לְטוֹבָה כְּפִי הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּסִימָן רנא לִקּוּטֵי חֵלֶק א], שֶׁהָעִקָּר עַל-יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁמְּבַטֵּל כָּל הַשְּׁקָרִים וְהַשִּׁנּוּיִים הַנִּמְשָׁכִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְעַל-כֵּן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת צָרִיךְ לְכַוֵּן צֵרוּף מְיֻחָד בְּכָל יוֹם שֶׁל שֵׁם אֶהְיֶה פְּעָמִים אֶהְיֶה שֶׁהוּא עוֹלֶה אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ תְּלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי שֶׁהֵם “אֵל רַחוּם וְחַנּוּן”, כִּי עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּגֹדֶל כֹּחָם מְהַפְּכִין הַכֹּל לְטוֹבָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַד שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְכַנַּ”ל:

ל וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הִיא מֵעֵת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שבת כא:), כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁהִיא עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה. כִּי הַמְאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וּבִתְחִלָּה הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים וְעַל-יְדֵי קִטְרוּג הַיָּרֵחַ נִתְמַעֲטָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “יְהִי מְאֹרֹת” ‘חָסֵר’ [4] (זוהר בראשית יט:), וּמִזֶּה הַחִסָּרוֹן הוּא יְנִיקַת הָעַצְבוּת בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם) ‘מְאֹרֹת חָסֵר – דָּא לִילִית’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיְלָלָה וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ. וְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹסְקִים בָּזֶה בַּעֲבוֹדָתָם לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁהָעִקָּר עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה מְתַקְּנִים פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה נוֹהֲגִין יִשְׂרָאֵל לְקַדְּשָׁהּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח תכו, ב) שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ לְבָנָה, וּכְמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִין בְּבִרְכַּת הַקִּדּוּשׁ: ‘שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת’ וְכוּ’ (סנהדרין מב.), כִּי קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה הוּא תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אָז לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה דַּיְקָא שֶׁהִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, כִּי בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר (דברים ז, ז): “כִּי אַתֶּם הַמְּעַט מִכָּל הָעַמִּים”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין פט.) ‘שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה’ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּקְרָא כָּל אֶחָד קָטָן כְּמוֹ הַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם ס:): ‘צַדִּיקִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמֵךְ, יַעֲקֹב הַקָּטָן, דָּוִד הַקָּטָן’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה מַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים וְהֵם מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה עָלֵינוּ, וְכָל שִׂמְחָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הוּא עַל-יְדֵי קַטְנוּת וְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת (ישעיה כט, יט): “וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה’ שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ”, כִּי הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים הַכְּרוּכִים אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה כָּל שִׂמְחָתָם הִיא רַק עַל-יְדֵי גַּאֲוָה וְגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּשִּׂיגִין אֵיזֶה עֲשִׁירוּת אוֹ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה הֵם מִתְנַשְּׂאִים בְּעַצְמָן וּשְׂמֵחִים בָּזֶה. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שִׂמְחָתָם שִׂמְחָה כְּלָל, כִּי שִׂמְחָתָם מְעֻרְבֶּבֶת תָּמִיד בִּבְחִינַת (קהלת ב, ב): “לִשְׂחֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה”, כִּי בֶּאֱמֶת בְּעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל, וְעַל-כֵּן נִקְרָא כָּל שִׂמְחָתָם “שְׂחוֹק הַכְּסִיל” (שם ז, ו) שֶׁהִיא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר וּמוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ (בסימן כג), כִּי “אַחֲרִית שִׂמְחָה תוּגָה” (משלי יד, יג), כִּי מֵאַחַר שֶׁכָּל שִׂמְחָתוֹ הוּא תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁמִּתְגָּאֶה בְּעָשְׁרוֹ וְכַיּוֹצֵא, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שִׂמְחָה כְּלָל.

כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ בְּעָשְׁרוֹ כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר חָסֵר לוֹ יוֹתֵר בִּפְרָט שֶׁעַל-פִּי רֹב מִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת עַד שֶׁעַתָּה חָסֵר לוֹ יוֹתֵר בֶּאֱמֶת מִבַּתְּחִלָּה לְפִי הַנְהָגָתוֹ עַתָּה. וְכֵן בְּכָל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט שֶׁמֻּכְרָח לָמוּת וְלֹא בְּמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד יוֹתֵר הוּא מִתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁחָסֵר לוֹ כָּל הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וּמִתְקַנֵּא בַּאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי גַּדְלוּת וְגַאֲוָה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל רַק שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהֵם שְׂמֵחִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל שִׂמְחָתָם נֶהְפֶּכֶת לְיָגוֹן בִּבְחִינַת ‘וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תּוּגָה’ וְכַנַּ”ל. אֲבָל שִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים שֶׁהִיא שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל הִיא עַל-יְדֵי הַקַּטְנוּת דַּיְקָא שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּעֵינֵיהֶם כָּל כָּךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵה’ יִתְבָּרַךְ הֵם שְׂמֵחִים בּוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים וַעֲנִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם הֵם שְׂמֵחִים בַּיִּסּוּרִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ לָהֶם אֵיזֶה טוֹבָה הֵם מְקַבְּלִים בְּשִׂמְחָה וּמוֹדִים לַה’ יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בְּעָקוֹ חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נו, יא): “בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר”, וְאֵינָם מִתְגָּאִים לְהִתְאַוּוֹת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר רַק הֵם שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם כִּי יוֹדְעִים שֶׁגַּם זֶה הַמְעַט הוּא חֶסֶד חִנָּם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל שִׂמְחָתָם הִיא שִׂמְחָה נִצְחִיִּית שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמָם שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, שֶׁהִיא שִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית הַקַּיֶּמֶת לָנֶצַח, וְכָל מַה שֶּׁהֵם קְטַנִּים בְּעֵינֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹדְעִים שִׁפְלוּתָם בְּיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פָּגְמוּ וְכוּ’, הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל-יְדֵי-זֶה יוֹתֵר לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמִּצְוָה עַל שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה’ הַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל וּבְמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּחֵם ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ אָמַר לָהּ ‘צַדִּיקִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמֵךְ יַעֲקֹב’ וְכוּ’, כִּי כָּל נֶחָמָתָהּ הִיא שִׂמְחָה שֶׁהִיא תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה. עַל-כֵּן אָמַר לָהּ שֶׁצַּדִּיקִים יִקָּרְאוּ קְטַנִּים עַל שְׁמֵךְ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל שִׂמְחָתָם עַל-יְדֵי קַטְנוּת וְשִׁפְלוּת, שֶׁזֹּאת הַשִּׂמְחָה קַיֶּמֶת לָנֶצַח בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנָּתַן לְהַלְּבָנָה אֶת הַכּוֹכָבִים לְהָפִיס דַּעְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה ו, ד), זֶה בְּחִינַת (דניאל יב, ג): “וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד”, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַמַּצְדִּיקִים אֶת הָרַבִּים שֶׁהֵם מַצְדִּיקִים וּמְזַכִּים אֶת הָרַבִּים שֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִים בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִילּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בָּזֶה הַרְבֵּה. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר (ליקוטי מוהר”ן רפב) עַל פָּסוּק “וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע” וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים’ שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדּוֹת הַמְאִירִים וּמְשַׂמְּחִים לֵב יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְפַיְּסִין דַּעְתָּהּ שֶׁל הַלְּבָנָה עַל פְּגִימָתָהּ שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים’ נִתְמַלֵּא אוֹרָהּ כִּי הֵם מְשַׂמְּחִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימָתָהּ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת שִׂמְחַת הַמִּצְוֹת כַּנַּ”ל, הוּא מֵעֵת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים בְּחִינַת ‘וּמַצְדִיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים’ שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַמְשַׂמְּחִים לֵב יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הַמִּצְוֹת כַּנַּ”ל, עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא לְהַעֲלוֹת הָרַגְלִין שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת וְכוּ’, עַד שֶׁהַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הָרַגְלִין שֶׁמַּעֲלִין הָרַגְלִין מִינִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַד שֶׁיֵּלְכוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְעוֹרְרָם לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, שֶׁהוּא מְקוֹם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים לְהַעֲלוֹת הָרַגְלִין מִשָּׁם עַל-יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי ‘מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים’ וְכַנַּ”ל:

לא וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב דָּוִד לְמִיכַל כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ “מַה נִכְבָּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’ (שמואל-ב ו, כ) עַל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ וְהִקְטִין עַצְמוֹ כָּל כָּךְ כְּשֶׁהֶעֱלָה הָאָרוֹן שֶׁהָיָה מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה וְכוּ’. וְהֵשִׁיב לָהּ “לִפְנֵי ה’ אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וְכוּ’ וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיב לָהּ שֶׁאַדְּרַבָּא זֶהוּ כָּל תֹּקֶף שִׂמְחָתִי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי קָטָן בְּעֵינַי בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא בָּחַר בִּי ה’ מֵאָבִיךְ לִהְיוֹת מֶלֶךְ וְנִתְקַיְּמָה מַלְכוּתִי, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא כב) ‘אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאַחֲרָיו שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו’ וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִתְקַיְּמָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי וְכוּ’, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא עַל-יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת דַּיְקָא שֶׁהִיא לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינָיו בֶּאֱמֶת כְּמוֹ דָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים כב, ז): “וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם” וְכוּ’, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ הָיָה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן גָּמַל ה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְעַל-כֵּן הֵשִׁיב לָהּ כָּרָאוּי, כִּי זֶה עִקַּר שִׂמְחָתִי מַה שֶּׁאֲנִי מְבַזֶּה עַצְמִי וּמַקְטִין עַצְמִי כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה כְּלַל שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי שָׂמֵחַ לִפְנֵי ה’ אֲשֶׁר בָּחַר בִּי לְמֶלֶךְ מֵאָבִיךְ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, “וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינַי” וְכוּ’ (שמואל-ב הנ”ל), כִּי אֲנִי בְּעֵינַי נָקָל וְנִבְזֶה עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה, וְזֶה דַּיְקָא הוּא תֹּקֶף שִׂמְחָתִי שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי זוֹכֶה עִם יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת הָאָרוֹן לִמְקוֹמוֹ. וְכֵן הוּא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאַדְּרַבָּא כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מִשִּׂמְחָה מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ וּפְגָמָיו הַמְרֻבִּים מְאֹד צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל כֹּחוֹ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי מְלֻבָּשׁ בְּצִיצִית וְאוֹמֵר קְרִיאַת שְׁמַע וְכוּ’ בְּכָל יוֹם וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָרֵי נְקֻדּוֹת הַמִּצְוֹת וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁתִּתְקַיֵּם לָנֶצַח עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים בְּשִׂמְחָה בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה: ‘דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם’, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם לָנֶצַח הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּרִימִין נְקֻדּוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁל כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ בִּבְחִינַת (תהלים טז, יא) “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכוּ’, שֶׁעִקַּר חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם’, כִּי דָּוִד הוּא בְּחִינַת כְּלַל שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא בְּחִינַת ‘בַּדְחָא דְּמַלְכָּא’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (משפטים קז.), כִּי זָכָה לַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה. וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין זֹאת בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה וְצוֹעֲקִין בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה ‘דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם’, כִּי עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּוִד שֶׁזָּכָה לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי-זֶה לָנֶצַח כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין מב.) ‘אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ דַּיָּם’. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים זֹאת בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה בְּשִׂמְחָה, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת וּזְכוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכִין בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד וְכוּ’, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה שֶׁהוּא מִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אִלְמָלֵא לֹא זָכִינוּ בְּזֶה הָעוֹלָם אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ עַל-יְדֵי קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה דַּיֵּנוּ, כִּי כָּל זְכִיּוֹתֵינוּ וְחִיּוּתֵנוּ הוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה וְכַנַּ”ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם וּמְיַחֲדִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם:

לב וְזֶה (בראשית לז, א): “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו וְכוּ, אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף” וְכוּ’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה מְגוּרֵי אָבִיו לְשׁוֹן גֵּרִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְגַיֵּר גֵּרִים. וְאִיתָא בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּסִימָן רכח שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף’, כִּי זֶה שֶׁעוֹסֵק לְגַיֵּר גֵּרִים בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים וּמַחֲלֹקֶת וְכוּ’. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם שֶׁאֵלּוּ הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה הָרוֹצִים לָשׁוּב אֶל ה’ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן כַּמָּה מִינֵי מַחֲלֹקֶת וְיִסּוּרִים וְהִתְגָּרוּת וְכוּ’ בְּכָל פַּעַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַה’ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן עב שֶׁהוּא לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָרוֹצֶה לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר ‘בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה קָפַץ עָלָיו’ וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת ‘אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה נִכְנְסוּ גְּמָלָיו טְעוּנִים פִּשְׁתָּן הַפֶּחָמִי תָּמֵהַּ אָנָה יִכְנֹס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה, הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד הֵשִׁיב לוֹ: נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּׂוֹרֵף כָּל הַפִּשְׁתָּן כָּךְ וְכוּ’, “וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ”, נִיצוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשׂוֹרֵף הַכֹּל’. כִּי יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה תָּמַהּ וְכוּ’ מַה כְּתִיב לְמַטָּה ‘אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף’ וְכוּ’ ‘נִיצוֹץ אֶחָד’ וְכוּ’. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בַּפָּסוּק “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי” וְכוּ’ (שם ל, כה), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְכוּ’ אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַלְהִיב אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ט בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ שֶׁמְּנַשֵּׁב הָעַפְרוּרִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת מִלֵּב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְלַהֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מא, לח): “הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ”, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְהוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֹמֶק נְפִילָתוֹ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק וְכוּ’, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי כג, ט): “בְּאָזְנֵי כְּסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ”, אֲבָל כָּל מִי שֶׁחָס עַל נַפְשׁוֹ עֲדַיִן וְחָפֵץ בַּחַיִּים אַף-עַל-פִּי שֶׁנָּפַל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל יָכוֹל הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, כִּי יוֹסֵף יָרַד לְכָל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בִּבְחִינַת “לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף” (תהלים קה, יז), עַבְדוּת בְּחִינַת עַצְבוּת כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נו, ט) שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת חָם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִצְרַיִם שֶׁנִּתְקַלֵּל “עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה” וְכוּ’ (בראשית ט, כה) כַּמּוּבָא, וְיוֹסֵף עָבַר בְּכָל זֶה, וְהָיָה לוֹ נִסְיוֹנוֹת עֲצוּמִים בְּתַאֲוָה זֹאת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵעַצְבוּת וְהָיָה בְּבֵית הָאֲסוּרִים כַּמָּה שָׁנִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה עָבַר בְּכָל בְּחִינוֹת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, אַף גַּם זָכָה לְתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף בְּחִינַת (משלי א, ה) “יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח”. וְעַל-כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהִתְנַבְּאָה רָחֵל כַּאֲשֶׁר נוֹלַד יוֹסֵף וְאָמְרָה (בראשית ל, כג) “אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי”, כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹר בְּכָל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְלָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִין מִשָּׁם, וְאַחַר-כָּךְ קָרְאָה שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר “יוֹסֵף ה’ לִי בֵּן אַחֵר”, הַיְנוּ שֶׁאָמְרָה שֶׁלֹּא דַּי שֶׁעַל יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ הַחֲרָפוֹת בְּחִינַת ‘אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי’, אַף גַּם יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַחֲרָפוֹת לְכָבוֹד לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘יוֹסֵף ה’ לִי בֵּן אַחֵר’, בְּחִינַת מַעֲשִׂים טוֹבִים הַמְשַׂמְּחִים הַלֵּב בְּחִינַת (משלי י, א) “בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב”, כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים הֵם מַעֲשִׂים טוֹבִים, הַיְנוּ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַחֲרָפוֹת וְכוּ’ יוֹסֵף בֵּן אַחֵר שֶׁהוּא הוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹסִיף לְהוֹלִיד עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא שִׂמְחָה וְטוֹב בִּבְחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מה, ה): “לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נ, כ): “וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם לְרָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב”. וְאִיתָא בַּסְּפָרִים עַל זֶה אַשְׁרֵיהֶם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחָם אֱלֹהִים וְכוּ’, וּלְטַהֵר הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם לְקָרֵב נִיצוֹצֵי קְדֻשָּׁה לִמְקוֹמָם וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה בְּחִינַת הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בְּחִינַת יוֹסֵף יָכוֹל לְהַלְהִיב אֶת הַלֵּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִשְׂרֹף אֶת כָּל בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו וְיַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וּלְטוֹבָה.

וְזֶהוּ: “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב”, ‘וַיֵּשֶׁב’ דַּיְקָא, בְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁרוֹדף תָּמִיד לְהַשִּׂיג הָאוֹר אֵין סוֹף וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים. וְזֶהוּ “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב” – שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב. וְזֶהוּ “בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו” – עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל שֶׁיָּכוֹל לֵירֵד לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’. אַךְ בְּכָל פַּעַם מִתְגָּרִים בּוֹ וּבְהַנִּלְוִים אֵלָיו מְאֹד מְאֹד וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ וְכוּ’ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה כְּלָל. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא “אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף” וְכוּ’ – שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַקָּדוֹשׁ מוֹלִיד בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כִּי אֵינוֹ נוֹפֵל לְזִקְנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק הוּא מוֹסִיף קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה בִּבְחִינַת (ישעיה כט, יט) “וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה’ שִׂמְחָה” וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה שֶׁמַּלְהִיב אֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ שֶׁמְּנַשֵּׁב הָעַפְרוּרִית מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִבְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת כָּל אַלּוּפֵי עֵשָׂו שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַסִּטְרִין אָחֳרָנִין שֶׁמֵּהֶם כָּל הָעַצְבוּת וְהַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְהַהִתְגָּרוּת וְכוּ’ וְכוּ’ שֶׁמִּתְגָּרִין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל אוֹר הָאֱמֶת שֶׁמַּכְנִיס בְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי עַד שֶׁמַּלְהִיב אֶת לִבּוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה מְכַלֶּה וְשׂוֹרֵף אֶת כָּל הַמּוֹנְעִים וְכוּ’:

לג וְזֶה “וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ” (בראשית לז, ג). ‘זְקֻנִים’ לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְהַגְבִּיר בְּכָל פַּעַם הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל בְּחִינַת הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי יֵשׁ זָקֵן דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁעִסְקוֹ תָּמִיד לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לִידֵי זִקְנָה דְּהַיְנוּ לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ הוּא זָקֵן בְּמַעֲשָׂיו וְכוּ’, שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר אַדְמוֹ”ר זַ”ל וְכֵן שָׁמַעְנוּ מִכַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן וְכוּ’, וְהַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָאֲמִתִּי בְּחִינַת ‘זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא מוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת בְּכָל פַּעַם וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה (וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה).

וְזֶהוּ בְּחִינַת “כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ” לְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁבְּכָל פַּעַם מוֹסִיף זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת “יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים” (משלי י, כז), לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל בְּחִינַת זִקְנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעַל זֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד “אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה” וְכוּ’ (תהלים עא, ט), כִּי צְרִיכִין לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּבְחִינַת וְקוֹוֵי ה’ יַחֲלִיפוּ כֹּחַ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם זֶה יוֹסֵף, עַל שֵׁם שֶׁהוּא מוֹסִיף קְדֻשָּׁה וָדַעַת שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת בְּכָל פַּעַם וְכַנַּ”ל:

לד וְדַע כִּי מוּבָן בַּכְּתָבִים שֶׁיַּעֲקֹב וְיוֹסֵף יַחַד עוֹלִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא. וּכְבָר הוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת כט שֶׁכַּוָּנוֹת חֲנֻכָּה הֵם לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְשֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה בְּכָל לַיְלָה שֵׁם ‘אֶהְיֶה’ פְּעָמִים ‘אֶהְיֶה’ שֶׁעוֹלֶה אֱמֶת וְכוּ’, וְעִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשְּׁלֹשָׁה יִחוּדִים שֶׁעוֹלִים נֵר עִקָּרָם הוּא יִחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא ‘הֲוָיָה אֶהְיֶה’. עַיֵּן בִּפְרִי עֵץ חַיִּים בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה וְתָבִין כָּל זֶה. רַק זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּכָאן מֵעִנְיַן יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁעוֹלִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שֵׁם ‘הֲוָיָה’ זֶה אֵינוֹ מְבֹאָר שָׁם בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה כִּי אִם בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-פִּי דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל לְעֻבְדָּא וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת מְבֹאָר הַכֹּל עַל נָכוֹן, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר וִיסוֹד כָּל הַשֵּׁמוֹת הוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, הוּא בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת בְּחִינַת וֶאֱמֶת ה’ לְעוֹלָם, וְכָל הַיִּחוּדִים שֶׁעוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת עַל-יְדֵי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הַכֹּל הוּא כְּפִי הַבֵּרוּר שֶׁמְּבָרְרִים נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת “אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַזְּקִים עַצְמָן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמּוֹדִיעִים לָנוּ עֹצֶם נוֹרְאוֹת נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְכָל קִיּוּמֵנוּ לָנֶצַח עַד שֶׁזּוֹכִים לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת מַלְכוּת מִן הַגָּלוּת עַד שֶׁעוֹלָה בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל דְּלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַיִּחוּדִים וְכָל הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָן לְמַשְׂכִּיל בְּסִפְרֵי אֱמֶת. וְהָעִקָּר הוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶהְיֶה פְּעָמִים אֶהְיֶה שֶׁעוֹלֶה אֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל לַיְלָה וְכוּ’, אֲבָל זֶה מוּבָן שָׁם שֶׁלְּהַמְשִׁיךְ הָאֱמֶת הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְיַחֲדוֹ עִם שֵׁם אֶהְיֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, שֶׁהֵם מְאִירִין הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁמְּנַשְּׁבִין וּמְנַפְּחִין הָעַפְרוּרִית שֶׁהִיא הָעַצְבוּת מִלֵּב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַד שֶׁהַלֵּב בּוֹעֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּמִדָּה כָּרָאוּי. וְשֹׁרֶשׁ זֶה הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת “בֵּית יַעֲקֹב לְאֵשׁ”. אֲבָל עִקַּר הִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ כָּרָאוּי הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף בְּחִינַת “בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה” וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה בּוֹעֵר הָאֵשׁ כָּרָאוּי לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (שיר השירים ח, ו) “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ”, עַד אֲשֶׁר “מַיִם רַבִּים” – שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא הַמִּתְגָּרִים לְהַגְבִּיר הָעַצְבוּת וְהַמְנִיעוֹת וְכוּ’, “לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אֲשֶׁר אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה” – שֶׁיִּרְצֶה לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִן הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הוֹן בֵּיתוֹ, עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’ בְּחִינַת ‘מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה’ [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם], “בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ” – כִּי כְּבָר זָכָה לִטְעֹם נְעִימַת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה מְרֻמָּז בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַדְלִיק בְּכָל לַיְלָה נֵר חֲנֻכָּה לְהַמְשִׁיךְ הָאֵשׁ וְהַלֶּהָבָה דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הִתְחִיל לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וַיִּצֹּק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל (בְּאוֹת כד וכח), וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל עִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם וְכוּ’, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשֶּׁמֶן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יַעֲקֹב וְיוֹסֵף הֵם עוֹלִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָה, שֶׁהוּא עִקַּר כֹּחַ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא, כִּי שֵׁם הֲוָיָה עֶצֶם הָרַחֲמִים בְּחִינַת “ה’ ה’ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן” וְכוּ’ [וְכַמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁעִקַּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שָׁרְשָׁם הוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא עַיֵּן שָׁם]. אַךְ עִקַּר הַמְשָׁכָתָם עָלֵינוּ הוּא עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁעוֹלִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא כַּנַּ”ל, וְהֵם מְאִירִים הָאֱמֶת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶה פְּעָמִים אֶהְיֶה שֶׁצְּרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל לַיְלָה, שֶׁעוֹלֶה אֱמֶת כַּנַּ”ל. וּמְבֹאָר שָׁם בְּכַוָּנוֹת חֲנֻכָּה שֶׁבְּכָל לַיְלָה יְכַוֵּן אֶהְיֶה אֶחָד וּמִדָּה אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא הַנַּ”ל, עַד לַיְלָה הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘נוֹצֵר’ שֶׁהוּא אַחַר תִּקּוּן ‘וֶאֱמֶת’, וְאָז בַּמִּדָּה הַשְּׁמִינִית נִכְלָלִין שְׁאָר הַתִּקּוּנִים עַד ‘וְנַקֵּה’ וְגוֹ’ עַיֵּן שָׁם. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ הַנַּ”ל יָבֹא הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֵזֶר ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב” (מיכה ז, כ), וְיַעֲקֹב עוֹלֶה שֶׁבַע פְּעָמִים הֲוָיָה כַּמּוּבָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא עַד ‘וֶאֱמֶת’ שֶׁהוּא תִּקּוּן הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁעוֹלֶה שֶׁבַע פְּעָמִים הֲוָיָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה תִּקּוּנִין עַד תִּקּוּן הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא ‘וֶאֱמֶת’ כַּנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ תִּקּוּן הַשְּׁמִינִי ‘נוֹצֵר’ הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַמַּלְהִיב הָאֱמֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן תֵּכֶף שֶׁמַּגִּיעִין בַּלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי לְהַתִּקּוּן שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהוּא הִתְלַהֲבוּת הָאֱמֶת נִכְלָלִין בּוֹ כָּל הַשְּׁאָרֵי תִּקּוּנִים עַד ‘וְנַקֵּה’ וְאֵין צְרִיכִין עוֹד לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה יוֹתֵר, כִּי עִקַּר עִסְקֵנוּ בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל יַעֲקֹב עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִבְחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא מַלְהִיב הָאֱמֶת, וְאָז אֵין צְרִיכִין וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַדְלִיק יוֹתֵר בְּאִתְגַּלְיָא רַק שְׁאָרֵי הַתִּקּוּנִים נִכְלָלִין בּוֹ כַּנַּ”ל:

לה כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יִגְמֹר הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ” וְכוּ’, אֲבָל גְּמַר הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא גְּמַר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לְהָאִיר בְּאִתְגַּלְיָא כַּמּוּבָן בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, כִּי לִבָּא לְפוּמָא לָא גָּלֵי, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב הָאוֹר יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות יט, כא) “פֶּן יֶהֶרְסוּ”, כַּמְבֹאָר (ליקוטי תנינא ט) עַל אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, וְכַמְבֹאָר בְּזֹאת הַתּוֹרָה ‘אֶמְצָעוּתָא’ בְּעִנְיַן כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, עַל-כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעִין בַּלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי לְהַתְחָלַת הַתִּקּוּן שֶׁל יוֹסֵף שֶׁעוֹלֶה שִׁשָּׁה פְּעָמִים שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, וּמַמְשִׁיכִים שֵׁם אֶחָד בַּלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְשְׁכוּ כָּל הַשֶּׁבַע פְּעָמִים הֲוָיָה שֶׁעוֹלֶה יַעֲקֹב, בְּשֶׁבַע לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהֵם שִׁבְעָה תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא עַד ‘וֶאֱמֶת’, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר יוֹתֵר כַּנַּ”ל. רַק שְׁאָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁמוֹת הֲוָיָה וְאֶהְיֶה כְּלוּלִים שָׁם בְּהֶעְלֵם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר עַתָּה יוֹתֵר כַּנַּ”ל:

לו כִּי כָּל חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא עַל-יְדֵי עֹצֶם הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עָלֵינוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְרַחֲמִין עָלֵינוּ וּמְאִירִין בְּלִבֵּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּאֹפֶן שֶׁהוּא גַּם הוּא יוּכַל לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְלַהֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת יָה וְכוּ’, עַד שֶׁגַּם הוּא יְשַׂמַּח נַפְשׁוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר עֲלִיָּתוֹ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל:

                בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

לז וְ’נוֹצֵר’ הוּא אוֹתִיּוֹת ‘רָצוֹן’ כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. וְזֶה עִקַּר הֶאָרַת הִתְלַהֲבוּת הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהָאֱמֶת יָאִיר וְיַלְהִיב בְּלִבּוֹ תָּמִיד בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַד שֶׁרְצוֹנוֹ יִהְיֶה חָזָק תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעִים לִבְחִינַת ‘נֹצֵר חֶסֶד’ אֵין מַדְלִיקִין עוֹד יוֹתֵר בְּאִתְגַּלְיָא כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר בְּאִתְגַּלְיָא יוֹתֵר רַק עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף וְכַנַּ”ל:

לח וְעַל-כֵּן הָיָה זוֹכֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק לַחֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים, וְגַם הָיָה יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבְּשֵׁנָה שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי הַשֵּׁנָה הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה, וְעַצְבוּת הִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּתְיַגְּעוּ הַמֹּחִין. וְשֹׁרֶשׁ הַשֵּׁנָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא שְׁנַת הַצַּדִּיקִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג, וְהַמְעַכֵּב מְעַכְּבָם עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל וְעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף וְכוּ’, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵלּוּ הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמֹּחִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי הֵם אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הַמֹּחִין עַל-יְדֵי הַצִּמְצוּמִים וְהַכֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. אֲבָל מֵחֲמַת יְגִיעַת הַמֹּחִין עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, עַל-יְדֵי-זֶה מֻכְרָחִין לִישֹׁן לָתֵת נַיְחָא לַמֹּחִין, וְאָז דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה הַצַּדִּיק מְבָרֵר בְּיוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעוֹלָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא הַמֹּחִין לְמָקוֹם שֶׁעוֹלִין וּמַשִּׂיגִין אָז דַּיְקָא מַה שֶׁמַּשִּׂיגִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת כד) בְּפָרָשַׁת ‘וַיֵּצֵא’ ‘וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם וְכוּ’ וַיַּחֲלֹם’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לִישֹׁן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּדֵי לִישֹׁן מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא יִטְעֹם טַעֲמָא דְּמוֹתָא. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד “הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת” (תהלים יג, ד), וְכֵן נִתְתַּקֵּן לְכָל אֶחָד לוֹמַר קֹדֶם הַשֵּׁנָה בְּבִרְכַּת ‘הַמַּפִּיל’ ‘וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת’ הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לַפָּסוּק “עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי”, שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה “הַבִּיטָה וְכוּ’ הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת”, כִּי צָעַק מֵאַחַר שֶׁהַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ שֶׁעִקָּרוֹ הוּא יָגוֹן וְעַצְבוּת בְּחִינַת “יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם”, עַל-כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ “הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת”, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יָאִיר עֵינָיו שֶׁיּוּכַל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִישַׁן הַמָּוֶת שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַשֵּׁנָה בִּבְחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת יָגוֹן וְעַצְבוּת, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבַּע פְּעָמִים ‘עַד אָנָּה’ שֶׁצָּעַק דָּוִד בְּמִזְמוֹר זֶה הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, וְעִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת הִיא עַצְבוּת.

וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד וְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִין מֵהַיָּגוֹן וְהָעַצְבוּת שֶׁלֹּא יָרוּם אוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם עַל-יְדֵי-זֶה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ הַמָּוֶת עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁצָּעַק דָּוִד וְהִתְפַּלֵּל הָיָה הַכֹּל עֲבוּר כְּלַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר עַל גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וּמִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הִיא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ מִיָּד לָזֶה “וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַה'” וְכוּ’, שֶׁחִזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּלוּלִים בּוֹ וְאָמַר שֶׁבָּטוּחַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּחִינַת “יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ” וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹ בְּבִטָּחוֹן גָּדוֹל בְּחַסְדֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּשְׂמַח וְיָגִיל נַפְשׁוֹ בְּחִינַת “יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ” וְכוּ’. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁאֵינָם זוֹכִים לָזֶה אֲזַי הַשֵּׁנָה שֶׁלָּהֶם נֶאֱחָז בְּהַסִּטְרָא דְּמוֹתָא כְּפִי הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם בְּהַמֹּחִין, וְעַל-יְדֵי-זֶה חֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם מְעֻרְבָּבִים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל פְּגַם הַמֹּחִין וְהַדַּעַת שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא מֵחֲמַת פְּגַם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְכֹחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין כָּרָאוּי, כִּי אִם הָיָה לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי בְּוַדַּאי לֹא הָיָה כָּרוּךְ אַחַר שְׁטוּתִים וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כָּאֵלֶּה. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא י) שֶׁעִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵה’ יִתְבָּרַךְ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים נִצֹּל שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה מֹחוֹ בַּגָּלוּת וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁגָּלוּת הַדַּעַת מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר מִתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכֵן לְהַלָּן, וּמֵחֲמַת זֶה כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מֵה’ יִתְבָּרַךְ.

וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַמְקוּת חָכְמָתוֹ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין, כִּי הָיָה יָכֹל לֵידַע לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָדַע פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם אֲפִילּוּ שֶׁל הֶהָמוֹן שֶׁכָּל עִרְבּוּבוֹ הוּא עַל-יְדֵי בִּלְבּוּל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. כִּי הוּא יָדַע לְבָרֵר כָּל זֶה כַּנַּ”ל:

לט וְעַל-כֵּן יָדַע יוֹסֵף לִפְתֹּר חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָצָא מִגָּלוּת וְעַבְדוּת. כִּי פַּרְעֹה שֶׁהוּא מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהוּא גָּלוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז נִמְשַׁךְ עַצְבוּת סִטְרָא דְּמוֹתָא בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְכוּ’ עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן רָאָה פַּרְעֹה שֶׁשֶּׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת בּוֹלְעִים שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, וְכֵן שֶׁבַע שִׁבֳּלִים וְכוּ’ עַד כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה, שֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן עַל הַטּוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂבִיעָה וּבְרָכָה בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בַּפָּסוּק (תהלים סה, יד) “לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ” – תְּרוּעַת שִׂמְחָה, וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ בְּחִינַת יְלָלָה וְעַצְבוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹאֵל בִּגְזֵרַת הָרָעָב (יואל א, ה יא) “בְּכוּ וְהֵלִילוּ וְכוּ’ הֵלִילוּ עַל חִטָּה וְעַל שְׂעוֹרָה” וְכוּ’, מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים לְהַבְלִיעַ וּלְהַעֲלִים שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, בִּבְחִינַת (בראשית מא, כא) “וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה” שֶׁזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הָעַצְבוּת בְּיוֹתֵר הוּא בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר הָעַצְבוּת בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת הַרְבֵּה, חָסֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְדוֹאֵג יוֹתֵר מִן הָעֲנִיִּים. בְּחִינַת “מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה” (אבות ב, ז) שֶׁזֶּה בְּחִינַת “וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה”, כִּי מִצְרַיִם בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְהַתִּקּוּן לְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה גַּם בְּעֹמֶק הַגָּלוּת, וּלְפַשֵּׁר הַחֲלוֹם בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ קִיּוּם בְּחִינַת “כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ” וְכוּ’, כִּי כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ בֵּין יוֹסֵף וּפַרְעֹה וּבֵין יוֹסֵף וְאֶחָיו וְכוּ’ הַכֹּל מְרַמֵּז עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַזֶּה עַד קֵץ הַפְּלָאוֹת כַּיָּדוּעַ.

וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק (בראשית מא, לח) “הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ” – שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַשֵּׁב וּלְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִית מִלֵּב יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ” – כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹם כָּזֶה וּלְתַקְּנוֹ, שֶׁזֶּהוּ מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְבָרֵר הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂמְחָה בַּעֲצוֹתֶיךָ הָעֲמֻקּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (פרשה פו) עַל פָּסוּק “וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ” שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְפַזֵּז וּמְרַקֵּד, שֶׁגַּם בְּעַבְדוּתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר הָיָה מְפַזֵּז וּמַצְלִיחַ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ. כִּי עִקַּר הָעֵצָה לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. עַל-כֵּן אָמַר לוֹ “אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת” בְּוַדַּאי “אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ”, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה זוֹכֶה לְבִרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

מ וְזֶהוּ “אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ” – כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁזּוֹכֶה לַעֲלוֹת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁעוֹלֶה בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל הוּא זוֹכֶה לְכָל הַבְּרָכוֹת כַּנַּ”ל, וְהוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְכָל הָעוֹלָם בְּחִינַת “אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי” – שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת יִהְיוּ נִמְשָׁכִין עַל יָדְךָ. “רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ'” – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא בְּחִינַת כֶּתֶר הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְכוּ’, “אֶגְדַּל מִמֶּךָּ” – שֶׁלֹּא יִרְדֹף מַחֲשַׁבְתְּךָ יוֹתֵר מִדַּאי רַק תִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר שֶׁהוּא מְעַכֵּב הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ו (ליקוטי מוהר”ן). וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת “אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ” וְכוּ’, הֲרָמַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם – זֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, שֶׁעִקָּרָם לְהָרִים הָרַגְלִין שֶׁיֵּלְכוּ לְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יָדַיִם וְכוּ’, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן “אֲנִי פַרְעֹה'”. וְזֶה דֻּגְמַת “רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ” כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְכָל זֶה מְרַמֵּז עַל כָּל הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲלוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבִרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְהַשֵּׂכֶל רוֹדֵף לְהַשִּׂיג וְכוּ’, אֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ”, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘אֲנִי פַרְעֹה’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם לְעִנְיַן פְּשׁוּטוֹ. וְכֵן הוּא מְרַמֵּז לְעִנְיַן הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף וְכַנַּ”ל.

וְכֵן מְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁה זֹאת (פרשה צ) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשַׁת פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: “וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה”, יָכוֹל כָּמוֹנִי, אֶתְמְהָה. תַּלְמוּד לוֹמַר ‘רַק’, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלַּתְכֶם, וְאָנוּ לְמֵדִים אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע ‘אַתָּה תִּהְיֶה’ וְגוֹ’ יָכוֹל כָּמוֹנִי תַּלְמוּד לוֹמַר ‘רַק’, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלָּתְךָ. וְהָדֵין “דַּבֵּר וְכוּ’ קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ” יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר “כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”, קְדֻשָּׁתִי לְמַעְלָה מִקְּדֻשַּׁתְכֶם, וְאָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע ‘אֲנִי פַרְעֹה’ וְגוֹ’ יָכוֹל כָּמוֹנִי תַּלְמוּד לוֹמַר ‘אֲנִי פַרְעֹה’ גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלָּתְךָ’ עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ.

הִנֵּה מְבֹאָר לַמֵּבִין וּמְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל כָּל דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה מְרַמֵּז שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף זָכָה לְבָרֵר כְּמוֹ שֶׁזָּכָה, עַד שֶׁזָּכָה לְבִרְכַּת הַמֹּחִין כָּרָאוּי וְהַמֹּחִין רוֹדְפִין וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לוֹ לַהֲרֹס אֶל ה’ וְכָל תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘רַק הַכִּסֵּא’ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת ‘אֲנִי ה’ קְדֻשָּׁתִי לְמַעְלָה וְכוּ’, וְאָסוּר לַהֲרֹס’ וְכוּ’. כִּי מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דְּרָקִיעַ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִפָּרָשַׁת פַּרְעֹה הָרָשָׁע לְעִנְיַן נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וְכַנַּ”ל:

מא וְזֶהוּ “וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ”, ‘אַבְרֵךְ’ – מְרַמֵּז עַל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל. ‘אַבְרֵךְ’ – דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. ‘אַבְרֵךְ’ לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם בְּחִינַת תִּקּוּן הָרַגְלִין. ‘אַבְרֵךְ’ לְשׁוֹן בְּרָכָה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַיָּדַיִם. ‘אַבְרֵךְ’ אָב בְּחָכְמָה וְכוּ’, בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת “צָפְנַת פַּעְנֵחַ” – מְגַלֶּה נִסְתָּרוֹת, כִּי זוֹכֶה לְתִשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל דְּלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יָדְעִין שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשָּׂגַת הָרָזִין וְהַסּוֹדוֹת הַנּוֹרָאוֹת הַצְּפוּנִים וְנִסְתָּרִים:

מב וְזֶה “וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ”, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקַבֵּץ יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּוַדַּאי אֵין לְהִתְעַצֵּב עוֹד רַק צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה בִּבְחִינַת (משלי כט, ב): “בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם”. כִּי כָּל מִי שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ כְּלַל הַקִּבּוּץ הוּא בִּכְלַל צַדִּיק, כִּי עַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים שֶׁאֶצְלָם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת (תהלים צז, יב) “שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'”, “רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה'” (שם לג, א), רַק מֵחֲמַת מְרִירוּת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט נֶעְלָם בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִים אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, מֵאִיר בְּחִינַת נְקֻדַּת צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינַת “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח” [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ בְּסִימָן סא עַל פָּסוּק זֶה], וְעַל-כֵּן אָז “וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם” (בראשית מה, כז), בְּחִינַת חִיּוּת וְשִׂמְחָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם “רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י ‘רַב לִי עוֹד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה כָּל הַחִיּוּת וְהַשִּׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל עִקָּרוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַבָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת ‘בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁמְּבָרְכִים ‘יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצְאֵי חֲלָצָיו’ וְכוּ’, וְנֶאֱמַר ‘יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ’, כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה צְרִיכִין לְגַלּוֹת מִדּוֹר לְדוֹר שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה. וְזֶהוּ “עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה וְכוּ’, דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” (תהלים ק, ב) שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְכוּ’, וְסִיֵּם “וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ”, וּכְתִיב “חַסְדֵי ה’ עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי” וְכוּ’ (שם פט, יב).

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִתְחִיל מֵאַבְרָהָם שֶׁהוּא הִתְחִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנָתוֹ בָּעוֹלָם עִקָּרָהּ נִתְגַּלָּה עַל-יְדֵי יַעֲקֹב, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה שֶׁהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְכָל מַה שֶּׁנּוֹלַד שֵׁבֶט נִמְשַׁךְ שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. אַךְ עִקַּר הִתְלַהֲבוּת אוֹר הַשִּׂמְחָה הָיְתָה עַל-יְדֵי הוֹלָדַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר הִתְגָּרָה מְאֹד בָּהֶם וְעָשָׂה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא פְּגַם הַשִּׂמְחָה מְאֹד, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם בְּחִינַת (ישעיה נה, יב) “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן”, כִּי הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יִשְׂרָאֵל יַחַד אֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

מג וְעַל-כֵּן בַּסּוֹף הָיָה כָּל הָרַעַשׁ עַל-יְדֵי בִּנְיָמִין, כִּי בִּנְיָמִין הָיָה הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְעוֹלִין וְכוּ’, עַד שֶׁהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג וְכוּ’, וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב מְעַכְּבִים וְכוּ’, וּמִשָּׁם נַעֲשִׂין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת ‘וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם’ כַּנַּ”ל. אֲבָל זֹאת הַשִּׂמְחָה קָשֶׁה מְאֹד לִסְבֹּל בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הִיא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה וְכוּ’, וּצְרִיכִין הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם, בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם” הַנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת כד]. וְזֶה הַמָּקוֹם זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה בְּחֶלְקוֹ.

וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, לֹא נִשְׁלַם הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל אוֹר הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת שֶׁהוּא לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. עַל-כֵּן אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם לָזֶה כִּי אִם מְקוֹם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת (שיר השירים א, ד) “הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ” וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִבּוֹ כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְהָעִקָּר כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְשַׂמֵּחַ הַכֹּל אֲפִילּוּ הַגְּרוּעִים מְאֹד, כִּי הֵם יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

מד וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת עַתָּה בַּגָּלוּת שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, קָשֶׁה מְאֹד לִשְׂמֹחַ כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל וְנִפְלָא, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לג.) ‘כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה’ וְכוּ’, שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ שִׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. וְעַל-כֵּן קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ ‘בֶּן אוֹנִי’, כִּי רָחֵל מֵתָה אָז וְנִקְבְּרָה בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת עַל קִבְרָהּ בְּעֵת הַחֻרְבָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה פב, י).

וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁרָחֵל אִמֵּנוּ רָאֲתָה גֹּדֶל הַחֻרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁנִּזְכֶּה לַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ “בֶּן אוֹנִי” עַל שֵׁם גֹּדֶל הָאֲנִינוּת וְהַבְּכִיָּה שֶׁצְּרִיכִין בְּכָל לַיְלָה לִבְכּוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם עַל פְּגָמָיו שֶׁמְּעַכְּבִין בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁזֶּה בְּחִינַת “קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ” וְכוּ’ (ירמיה לא, יד). אֲבָל “אָבִיו קָרָא לוֹ בִּנְיָמִין” עַל שֵׁם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי יַעֲקֹב קָרָא אוֹתוֹ בֶּן יְמִין עַל שֵׁם הַסּוֹף שֶׁנַּחֲזֹר לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְיִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה. הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר שֶׁגַּם עַתָּה צְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ בִּנְיָמִין עַל שֵׁם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי גַּם עַתָּה בַּגָּלוּת אָסוּר לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת רַק צְרִיכִין לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם, אֲבָל בְּכָל הַיּוֹם צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת. כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחָה עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בִּבְחִינַת “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” וְכַנַּ”ל:

מה וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל מְרִירַת הַצַּעַר שֶׁהָיָה לָהֶם עַל-יְדֵי הַגָּבִיעַ שֶׁמָּצְאוּ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וְאַחַר-כָּךְ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְגַּלָּה יוֹסֵף לָהֶם וְנִתְקַבְּצוּ יַחַד, בְּחִינַת “וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק” שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, זֶה רֶמֶז לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם בְּצַעַר גָּדוֹל וּמַר מְאֹד עַד שֶׁמְּעַקֵּם אֶת לִבּוֹ מְאֹד מְאֹד, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁגַּם זֶה לְטוֹבָה וּבְוַדַּאי נֶעְלָמִין רַחֲמִים נִפְלָאִים בִּמְרִירַת הַצַּעַר הַזֶּה, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְחַכּוֹת לְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי אִיתָא שֶׁגָּבִיעַ בְּגִימַטְרִיָּא י”ג ע”ב שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָרַחֲמָנוּת וְהַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַגָּבִיעַ שֶׁהָיָה בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין שֶׁגָּרַם לָהֶם צַעַר קָשֶׁה וּמַר כָּזֶה, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְקַבְּצוּ יַחְדָּו וְנִתְגַּלָּה שֶׁהַגָּבִיעַ שֶׁהָיָה נֶעְלָם הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים נִפְלָאִים כִּי הוּא בְּחִינַת י”ג ע”ב תְּלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָרַחֲמָנוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

מו וְזֶה (תהלים קכב, א): “שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה’ נֵלֵךְ”, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּבֵית ה’ שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם”, שֶׁשָּׁם עִקַּר הָעֲמִידָה וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָרַגְלִין שֶׁהָעִקָּר לְבָרֵר בְּחִינַת רַגְלִין כַּנַּ”ל, אֲבָל שְׁלֵמוּת בֵּרוּרָם הוּא כְּשֶׁבָּאִין בְּרַגְלָיו אֶל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכֵן אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו, שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'”, הַיְנוּ כִּי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם’ הַנַּ”ל, ‘שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים וְכוּ’ לְהֹדוֹת’ וְכוּ’, כִּי לְשָׁם כָּל הָעֲלִיּוֹת, כִּי עִקַּר כָּל הָעֲלִיּוֹת עַל-יְדֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הוּא לַעֲלוֹת לְשָׁם לַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתּוֹדָה וְהַהוֹדָאָה בְּשִׂמְחָה בְּחִינַת ‘לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה”. וְזֶהוּ “שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ’ יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ וְכוּ’ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ” וְכוּ’. כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בַּשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל.

כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת שִׂנְאָה וָכַעַס בְּחִינַת עַצְבוּת שֶׁבָּא מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמְּמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַכֹּל וּמַכְנִיסִין סְבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר בַּלֵּב לִשְׂנֹא אֶת חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם עַד שֶׁאֲפִילּוּ בֵּין צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים מַרְבִּים מַחֲלֹקֶת עַל-יְדֵי סְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַד שֶׁמְּכָרוּהוּ לְעֶבֶד וְכוּ’. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה גַּם בִּמְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין מִן הַגָּלוּת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

מז וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מד, יח): “וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה”, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁנִתְקַבֵּץ יְהוּדָה וְיוֹסֵף שֶׁהֵם הָעִקָּר, בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁבָּא מִיהוּדָה וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כִּי דָּוִד בְּחִינַת תְּהִלִּים שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי הוּא “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל”, כִּי הִתְלַהֲבוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹסֵף בְּחִינַת “בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה”, עִקַּר הִתְגַּלּוּתוֹ הוּא עַל-יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי טו, כג) “שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו”, וּכְתִיב (שם יב, כה) “דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה”. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סג, ו): “וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֵּל פִּי” דַּיְקָא, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הוֹדָאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט, לה): “הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'”.

וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף “יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי”, ‘אָזְנַיִם’ – הֵם כְּלֵי הַשְּׁמִיעָה, וּשְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת (תהלים ד, ח) “נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי”, שֶׁזֹּאת הַשִּׂמְחָה מְעוֹרֵר בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁמַּלְהִיב הַלֵּב עַל-יְדֵי שֶׁמְּנַפֵּחַ מִמֶּנּוּ הָעַפְרוּרִית. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עִקַּר הִתְגַּלּוּת וְקִיּוּם הַשִּׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף “יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר” דַּיְקָא – בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ’ וְכוּ’. “בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי” – שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘יִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֶיךָ’, כִּי עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר יִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנָיו וּבְלִבּוֹ עַד שֶׁתָּאִיר הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף וְדִינִים. וְזֶהוּ “וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ” – שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁתָּאִיר עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל:

מח וְעַל-כֵּן נִזְהַר יַעֲקֹב מְאֹד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּחוּץ-לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל-כֵּן אָמַר כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף “שַׁלְּחֵנִי”, כִּי אִם הָיָה נוֹלַד בִּנְיָמִין בְּחוּץ-לָאָרֶץ לֹא הָיָה יָכֹל לָצֵאת מִשָּׁם כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ויצא קנח.), כִּי בִּנְיָמִין שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה גָּמַר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל יָדוֹ נִמְשַׁךְ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם לִמְקוֹם זֶה הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הוּא הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְכַנַּ”ל. אֲבָל אִם הָיָה נוֹלַד חַס וְשָׁלוֹם בְּמָקוֹם הַטָּמֵא שֶׁהוּא חוּץ-לָאָרֶץ בְּבֵית לָבָן, הָיָה חַס וְשָׁלוֹם נִמְשַׁךְ הַשִּׂמְחָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל מִינֵי שְׂמָחוֹת שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂחוֹק הַכְּסִיל שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת ז, ו): “וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה”. וְעַל זֶה אָנוּ מְבַקְּשִׁים (תהלים לה, יט) :”אַל יִשְׂמְחוּ אוֹיְבַי לִי”, “אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי” (שם כה, ב), וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל-כֵּן נִזְהַר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַמִּטָּה הַקְּדוֹשָׁה עַל-יְדֵי הוֹלָדַת בִּנְיָמִין כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַשִּׂמְחָה לִמְקוֹמָהּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וּמִשָּׁם אָנוּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה גַּם עַתָּה בַּגָּלוּת לְחוּץ-לָאָרֶץ. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִין לְשָׁם הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְכַנַּ”ל:

מ וְעַל-כֵּן עִקַּר מְצִיאַת הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַהוּא הָיָה עַל-יְדֵי דָּוִד דַּיְקָא שֶׁיָּגַע וְטָרַח מְאֹד מְאֹד לִמְצֹא הַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלב, א-ה): “זְכֹר ה’ לְדָוִד אֶת כָּל עֻנּוֹתוֹ וְכוּ’, אִם אָבוֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וְכוּ’, אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי וְכוּ’, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'” וְכוּ’, כִּי הוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָסַק בְּדִבּוּרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת תָּמִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת מָקוֹם הַנּוֹרָא הַהוּא שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה כָּל שְׂמָחוֹתֵינוּ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם מִדָּוִד וְיוֹסֵף כַּמּוּבָא. וְכֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל עֵת קְדֻשַּׁת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְכַנַּ”ל:

נ וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַנִּסִּים שֶׁמְּבָרְכִין כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס אוֹ שֶׁנַּעֲשׂוּ שָׁם נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ריח: “הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה”. וְדִקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְהַזְכִּיר הַמָּקוֹם בְּבִרְכַּת הַנֵּס שֶׁמְּחֻיָּבִים לוֹמַר שֶׁעָשָׂה לִי אוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה דַּיְקָא.

כִּי עִקַּר כָּל הַנִּסִּים נִמְשָׁכִין מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנּוֹרְאוֹת קְדֻשָּׁתוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר הַנַּ”ל שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ כַּנַּ”ל. כִּי מִשָּׁם מִבְּחִינַת הַמְעַכֵּב וְכוּ’ הַנַּ”ל שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִמְצוּם, מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלוּ כַּמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁנִּתְהַוָּה הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא עֲפַר הָאָרֶץ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו בְּזֶה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּכַאן הִיא כָּל הַבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה נֶאֱחָז בְּזֶה הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר הַכֹּל מִטּוֹב לְרַע מֵאֱמֶת לְשֶׁקֶר וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא יֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וְכוּ’ שֶׁמְּמִירִין הַכֹּל בַּעֲצָתָם הַמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, רַק יְדַבֵּק עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם וְכוּ’ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם, הוּא כְּפִי הַפְּגָם שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלוֹ בְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מָקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת לְהִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לְתִקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל.

כִּי בְּעִנְיַן הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם מַשִּׂיגִין מַה שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, כִּי יֵשׁ גַּם כַּמָּה צַדִּיקִים נוֹרָאִים גְּדוֹלִים שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה רָדְפוּ מֹחָם בְּיוֹתֵר עַד שֶׁהָרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּחִינַת (ויקרא טז, א) “בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ” וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת “הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הֵצִיץ וּמֵת” (חגיגה יד:). וְזֶה עִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (יִתְרוֹ סט:) ‘דְּאִסְתַּכֵּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵיהּ רְשׁוּ’ וְכוּ’, וְהוּא פָּגַם בָּזֶה בְּיוֹתֵר כִּי הָלַךְ אַחַר עֲצַת הַנָּחָשׁ וְנִמְשַׁךְ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, בְּחִינַת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, וְלֹא דַּי בָּזֶה כִּי אִם הִסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵיהּ רְשׁוּ, שֶׁזֶּהוּ “כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל” (בראשית ג, ו), שֶׁהֱסִיתָם הַנָּחָשׁ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲוָתָם וּלְהִסְתַּכֵּל בְּחָכְמוֹת וְהַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. בִּפְרָט אַחֲרֵי פְּגָמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם כָּל הַמְחַקְּרִים וְהַחֲכָמִים לְהָרַע שֶׁל עַכְשָׁו שֶׁכְּרוּכִים אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲכִילָה שְׁתִיָּה וְנִאוּף וּמָמוֹן וְכָבוֹד וְכַעַס וְנִצָּחוֹן וְכוּ’, וּבְכָל זֹאת רוֹצִים לְהָבִין וּלְהִתְחַכֵּם וּלְהִסְתַּכֵּל בְּהַשָּׂגַת אֱלוֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְדַרְכֵי הַנְהָגָתוֹ וְכוּ’, עַד שֶׁנִּתְעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין.

וּמִשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִים הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַסַּכָּנוֹת וְהַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם וְעוֹשֶׂה נֵס לְהָאָדָם, עִקַּר הַנֵּס נִמְשָׁךְ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמִּשָּׁם מַשִּׂיגִין הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל דְּלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יָדְעִין וְכוּ’ כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, וּמִשָּׁם כָּל הַנִּסִּים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כְּפִי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיִּהְיֶה הַיָּם יָם וְיַבָּשָׁה יַבָּשָׁה, אֲבָל כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נֵס וּמְהַפֵּךְ יַם לְיַבָּשָׁה זֶהוּ לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הַמְחַקְּרִים שֶׁאֵינָם מְבַטְּלִים דַּעְתָּם, אֵינָם מַאֲמִינִים בְּנִסִּים כַּיָּדוּעַ וְחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים לְהַכְחִישׁ הַנִּסִּים חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁכְּבָר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. וְעַל-כֵּן כָּל הַנִּסִּים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כֶּתֶר מִבְּחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְכוּ’ הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מָקוֹם כַּנַּ”ל. כִּי אֵלּוּ הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הֵם לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יָדְעִין כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר כָּל הַנִּסִּים נִמְשָׁכִין מִבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה שָׁם עֲשָׂרָה נִסִּים, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא קְדֻשָּׁה הָעֲשִׂירִית שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת מָקוֹם הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנִּסִּים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּנִסִּים נִפְלָאִים וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם בְּנֵס נִפְלָא וְנוֹרָא, אָמְרוּ בְּהַשִּׁירָה “תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ” (שמות טו, יז), שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם-סוּף, שֶׁהָעִקָּר הָיָה כְּדֵי לָבוֹא לְשָׁם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, כג) “וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְהָבִיא אוֹתָנוּ” כוּ’ וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנַּעֲשָׂה לְהָאָדָם נֵס צָרִיךְ לְבָרֵךְ ‘שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה’, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר הַמָּקוֹם דַּיְקָא. כִּי עִקַּר הַנֵּס שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְשַׁךְ לַמָּקוֹם הַזֶּה מִנּוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְסַדֵּר הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָא מִתְדַּבְּקִין וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנִּסִּים וְכַנַּ”ל:

נא וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מז, כח): “וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה”, וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה וּבִפְרָט בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשָׁה זֹאת, שֶׁאוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ עִקַּר יְמֵי חַיָּיו שֶׁחַי בְּשִׂמְחָה וְנַחַת כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ויחי רטז:). וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֹא יָשַׁב בְּשַׁלְוָה, וּבְאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהִיא מָקוֹם טָמֵא שֶׁאָז הִתְחִיל גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁמֵּרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם שָׁם דַּיְקָא יָשַׁב בְּשַׁלְוָה. אַךְ כָּל זֶה הוּא עִנְיַן ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ’ וְכוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת, הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לַחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהַפְּכוֹ לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁמַּחֲלִיפִין וּמְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וּכְלַל הַדָּבָר, כִּי כָּל עֲבוֹדַת הָאָבוֹת הָיָה לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם וְזֶה כָּל הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה וְסוֹפוֹ לָמוּת וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל וְכוּ’, וְאֵין שׁוּם שִׂמְחָה וְחִיּוּת בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת סַמָּא דְּחַיֵּי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צז.), וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא ה’ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (תהלים קיז, ב) “וֶאֱמֶת ה’ לְעֹלָם”, שֶׁהוּא לְהַאֲמִין בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַחְתֹּר וּלְהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (דברים י, כ) “וּבוֹ תִדְבָּק”, שֶׁזֶּה כָּל הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ל, יט) “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ” וְכוּ’. אֲבָל זֶה הַדְּבֵקוּת בִּשְׁלֵמוּת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם עַד שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל עַצְמָן בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁבָּאוּ לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי-זֶה. וְעַל-יְדֵי-זֶה בֵּרְרוּ בְּכָל פַּעַם מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁעָלוּ בְּכָל פַּעַם בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשָּׂגַת אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי הַנַּ”ל כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת. וְכָל סֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בִּפְרָט סֵדֶר הַתְּפִלָּה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְכוּ’, הַכֹּל הוּא בְּחִינַת עֲלִיּוֹת הַנַּ”ל הַמְבֹאָרִין בְּהַתּוֹרָה “אֶמְצָעוּתָא” הַנַּ”ל שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ כַּמּוּבָן שָׁם, שֶׁמְּבָאֵר שָׁם כָּל כְּלַל כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת מִן הַקְּלִפּוֹת, וְנֶצַח הוֹד יְסוֹד יַלְבִּישׁ חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וְחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת חָכְמָה בִּינָה דַּעַת וְכוּ’ וְכוּ’, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וְכוּ’. עַיֵּן הֵיטֵב בַּכַּוָּנוֹת וּבְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל וְיִתְנוֹצֵץ לְךָ מְעַט וְכוּ’.

אֲבָל אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאָבוֹת וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שָׁבְרוּ הַגּוּף לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ לְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (תהלים צז, יב) “שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'”, וּכְתִיב (שם סח, ד) “וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ וְיַעְלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה” וְכֵן הַרְבֵּה, אֲבָל כָּל יְגִיעָתָם הָיְתָה לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁלֹּא שִׁבֵּר תַּאֲווֹת גּוּפוֹ לְגַמְרֵי, יִזְכֶּה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁפָּגַם כְּמוֹ שֶׁפָּגַם, בְּכָל עֵת שֶׁחָפֵץ וְחוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ יוּכַל לְשַׂמֵּחַ וּלְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בְּגֹדֶל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, עַל-יְדֵי שֶׁיַּאֲמִין שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזּוֹכֶה עַל-יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה אֵין עֲרֹךְ לָזֶה, וַאֲפִילּוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עוֹלִים עַל כָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הֶבֶל וְעַל כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת וְכוּ’ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁיְּשַׂמְּחוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיוֹתֵר עַל שֶׁהֵם גַּם הֵם זוֹכִים לְטוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה לַעֲסֹק בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְדַּבְּקִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים מְקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַשְּׂמָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מג, ד) “וְאָבוֹאָה אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי” וְכוּ’, וּכְתִיב (שם טז, יא) “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת” כוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ’ הַנַּ”ל שֶׁחוֹטְפִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעִקָּרָם הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רְחוֹקָה מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקִלְקוּלִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת בַּגָּלוּת עַד שֶׁבְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְבָרְרוּ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְעִקַּר הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינָה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְכִירַת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, עַד שֶׁהֻכְרַח גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּרְדוּ כֻּלָּם לְמִצְרַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא חַי יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה וְשַׁלְוָה, כִּי אָז הִשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת שֶׁגְּמַר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה יִהְיֶה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹרְדִין הַצַּדִּיקִים לְעִמְקֵי עִמְקֵי הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִצְרַיִם וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים עַל שֵׁם מִצְרַיִם כַּמּוּבָא, וּמְבָרְרִים הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם דַּיְקָא וְהַכֹּל עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי שֶׁבְּכֹחָם הַגָּדוֹל מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. כִּי הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת רוֹצִים בְּהֵפֶךְ לְהָמִיר וּלְהַחֲלִיף הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר סְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, כִּי אֵין קֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ וְלֹא יוּכַל הַפֶּה לְדַבֵּר וְלֹא תִּמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמוֹעַ. אֲבָל נְקֻדַּת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עוֹלָה עַל הַכֹּל וְהֵם מְמִירִין וּמַחֲלִיפִין לְטוֹבָה עַד שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

נב וְעַל-כֵּן הִשְׁבִּיעַ יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף לְקָבְרוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְכוּ’ שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשָּׂגוֹת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשָּׂגַת הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם בִּבְחִינַת “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ” וְכוּ’ (ישעיה נח, יא), כִּי עִקַּר הַמִּיתָה נִגְזַר בִּשְׁבִיל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בְּהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת. כִּי עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם אֲפִילּוּ לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים לָבוֹא לְאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת הַנַּ”ל בְּחַיֵּיהֶם בִּשְׁלֵמוּת, רַק כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּחַיָּיו מַה שֶּׁמַּשִּׂיג בָּזֶה, עַד אֲשֶׁר בַּסּוֹף מֻכְרָח לָמוּת וְלָשׁוּב אֶל הֶעָפָר בִּבְחִינַת “וְאֶל הֶעָפָר תָּשׁוּב” (בראשית ג, יט). וְשָׁם דַּיְקָא יִתְבַּלֶּה הַגּוּף וְיִזְדַּכֵּךְ וְיִתְהַפֵּךְ לַעֲפַר קֹדֶשׁ לִבְחִינַת אַדְמַת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָקוֹם הַנּוֹרָא הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵעַצְבוּת מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְחִיּוּת וְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת “אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ” וְכוּ’ (תהלים קכו, ב), בְּחִינַת “עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ” וְכוּ’ (תענית לא.) עַד “נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ” וְכוּ’ (ישעיה כה, ט). וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי אָדָם הַזּוֹכֶה לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בִּבְחִינַת מָקוֹם הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיגִין אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה:

נג וְזֶה (בראשית מט, א): “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו” וְכוּ’, שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת קֵץ הַגְּאֻלָּה וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ’ כַּנַּ”ל. וּבַתְּחִלָּה סָבַר יַעֲקֹב שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לְגַמְרֵי עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה, זֶה בְּחִינַת “בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ” (חגיגה יג.), שֶׁנִּמְשָׁךְ מִכֹּחַ הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁמַּכֶּה בְּהַמֹּחִין הָרוֹדְפִין לְהַשִּׂיג וְאֵינוֹ מַנִּיחָם לִרְדֹף יוֹתֵר מִדַּאי, בִּפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל קֵץ הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת שֶׁלִּבֵּיהּ לְפוּמֵיהּ לָא גָּלִי. וְעַל-כֵּן הִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים וְאָמַר “הִקָּבְצוּ” וְכוּ’ שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם הַנַּ”ל שֶׁיִּתְקַבְּצוּ וְיִשְׁמְעוּ אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה סוֹף כָּל סוֹף תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה עַל-יְדֵי עֹצֶם כֹּחָם עַל-יְדֵי שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

נד וְזֶה שֶׁהוֹכִיחַ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים הָרִאשׁוֹנִים, וְעִקַּר תּוֹכַחְתּוֹ אוֹתָם הָיְתָה עַל שֶׁפָּגְמוּ בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ טָעוּתָם וּשְׁגִיאוֹתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי”, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה צח, ד), שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ הֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת יְלָלָה וְעַצְבוּת כַּיָּדוּעַ. וּמֵאַחַר שֶׁנּוֹלַדְתָּ בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת רָאוּי הָיָה לְךָ “יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז” שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ”ל. עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹז בְּחִינַת “ה’ בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ” (תהלים כא, ב), וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הַבְּרָכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יֶתֶר שְׂאֵת’ בְּחִינַת “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם” (ויקרא ט, כב) וְכַנַּ”ל. אֲבָל “פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר” שֶׁמִּהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגָם הַנַּ”ל, שֶׁרָדַף מֹחוֹ יוֹתֵר מִדַּאי עַד שֶׁבָּא לִידֵי כַּעַס עַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי שֶׁרָצָה לִסְתֹּר דַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנָּתַן מִטָּתוֹ בְּאֹהֶל בִּלְהָה. כִּי זֶה פְּגָם הַנַּ”ל שֶׁל רְדִיפַת הַמֹּחִין יוֹתֵר מִדַּאי עַל-יְדֵי פְּגַם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, כִּי “אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה” שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אוֹר אֵין סוֹף שֶׁזָּכָה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה כָּזֹאת, עַל-יְדֵי שֶׁהוּא זָכָה לְתִקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כָּרָאוּי, עַל-יְדֵי שֶׁבֵּרֵר הַשִּׂמְחָה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁזֶּה סוֹד שֶׁהֻכְרַח לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים גַּם מֵהַשְּׁפָחוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשָּׂגוֹת הַנַּ”ל זוֹכִין הַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת זִוּוּגָם בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי [וְעַיֵּן מִזֶּה בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ד עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ’. וְעַל-פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת ‘אֶמְצָעוּתָא’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב], וְעַל-כֵּן פָּגַם בָּזֶה רְאוּבֵן הַרְבֵּה שֶׁרָצָה לְהִתְחַכֵּם נֶגֶד דַּעַת יַעֲקֹב, וּבָזֶה פָּגַם בְּהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, וְעַל-כֵּן אִבֵּד הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁעַל יָדָם עִקַּר תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְכֵן “שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם”, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לַחֲטֹף יְדִיעוֹת וְהַשָּׂגוֹת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לוֹ – זֶה בְּחִינַת חָמָס וּגְזֵלָה וַחֲרוֹן אַף כַּמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶהוּ בְּחִינַת “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי”, ‘בְּסֹדָם’ דַּיְקָא – שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהִשִּׂיגוּ כְּבָר כָּל הַסּוֹדוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת עַד שֶׁהֶעֱמִידוּ עַל דַּעְתָּם לִמְכֹּר אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם לְפִי דַּעְתָּם שֶׁנּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְעַל-כֵּן אָמַר יַעֲקֹב “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי” – כִּי אֵינִי רוֹצֶה סוֹדוֹת כָּאֵלּוּ, וְכֵן “בִּקְהָלָם” שֶׁל קֹרַח וְזִמְרִי “אַל תֵּחַד כְּבֹדִי” וְכוּ’, כִּי הֵם פָּגְמוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחַר תַּאֲוָתָם, זִמְרִי רָצָה לְנָאֵף וְטָעַן עִם מֹשֶׁה כְּמוֹ חָכָם וְלַמְדָן מֻפְלָג: אִם תֹּאמַר זוֹ אֲסוּרָה וְכוּ’, וְכָל בַּר דַּעַת אֲמִתִּי יוֹדֵעַ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין כַּוָּנַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבֵין זִמְרִי, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה פָּרוּשׁ גָּדוֹל וְנָשָׂא בַּת יִתְרוֹ עַל-פִּי הַדִּבּוּר, וְזֶה יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְרָצָה לְהַתִּיר נִאוּף בְּפַרְהֶסְיָא וְהֵעֵז פָּנָיו כָּל כָּךְ לִטְעֹן עִם מֹשֶׁה בְּעַזּוּת כָּזֶה. וְכֵן קֹרַח שֶׁרָצָה בִּכְבוֹד עַצְמוֹ כַּמְפֻרְסָם וְטָעַן כְּאִלּוּ מִתְקַנֵּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר (במדבר טז, ג): “כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה’ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'”. וְכָל זֶה נִמְשַׁךְ מִפְּגַם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁגַּם גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי פָּגְמוּ בָּזֶה בְּדַקּוּת, לֹא מֵחֲמַת תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק מֵרֹב הִתְלַהֲבוּתָם לַה’ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה טָעוּ בְּיוֹסֵף וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל זִמְרִי וְקֹרַח פָּגְמוּ בָּזֶה בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁפָּגְמוּ בְּהַמְיַשֵּׁב כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הַבּוּשָׁה וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם כָּל כָּךְ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב “בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי” – כִּי יַעֲקֹב שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר הַכָּבוֹד שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹסְקִים בְּסֵדֶר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ’ וּמַעֲלִין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה כַּנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת תִּקּוּן הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כִּי כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זֹאת כְּשֶׁנִּכְלָל בְּחִינַת הָרְדִיפָה בְּהַמְעַכֵּב, בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי כָּרָאוּי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹלִידִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כָּרָאוּי. וְעַל-כֵּן אָמַר יַעֲקֹב ‘בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי’, ‘אַל תֵּחַד כְּבֹדִי’ דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי קְהָלָם לֹא יִתְיַחֵד כְּבוֹדִי בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְיַחֵד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’, כִּי זֶה הַיִחוּד אֵינוֹ נַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְעַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם הַמְבַטְּלִים דַּעְתָּם נֶגְדָּם, אֲבָל לֹא עַל-יְדֵי הַחוֹלְקִים עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי קֹרַח וְזִמְרִי הֵם פָּגְמוּ מְאֹד בְּהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיִּחוּדִים הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ”ל.

וְזֶה “יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ” – כִּי מִמֶּנּוּ יֵצֵא דָּוִד וּמָשִׁיחַ שֶׁהֵם יִזְכּוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם יְתַקְּנוּ הַכֹּל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן. כִּי דָּוִד עָשָׂה עַצְמוֹ כָּל יָמָיו כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן, וְאָמַר (תהלים כב, ז) “וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ” וְכוּ’, וְאָמַר (שם קלא, א-ג) “ה’ לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי” וְכוּ’, וְסִיֵּם “יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה’ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”, שֶׁזֶּה הָעִקָּר לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כַּגָּמֻל עֲלֵי אִמּוֹ וְכוּ’ וּלְיַחֵל לִישׁוּעַת ה’ וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְהוֹדָאוֹת, כְּמוֹ דָּוִד שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו עַד שֶׁזָּכָה לְחַבֵּר סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִזַּרְעוֹ וְכַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יָגַע מְאֹד לִמְצֹא מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם מְקַבְּלִין אוֹר הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת (שם קד, לד) “אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'” בְּחִינַת “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ” וְכוּ’ (שם לג, כא):

נה וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹלִיד יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהֵם כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן הֵם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים כַּמּוּבָא (במדבר רבה יד, יח), כִּי שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה תִּקּוּן מְאֹרֹת חָסֵר, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל:

נו וְכָל לֵידָתָם הָיְתָה בִּקְדֻשָּׁה נוֹרָאָה בִּבְחִינַת שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית עִקַּר תִּקּוּן הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, [וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה עַיֵּן שָׁם], וְעַל-כֵּן כָּל שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה.

כִּי ‘רְאוּבֵן’ נִקְרָא עַל שֵׁם “רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי” (ברכות ז:) שֶׁהוּא עֵשָׂו שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבָּאִין עַל-יְדֵי עַצְבוּת, בְּחִינַת (בראשית כז, מ): “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד” כַּנַּ”ל בְּאוֹת יח, וְעֵשָׂו מָכַר הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת כִּי לֹא חָפַץ בַּבְּרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ, וְאַחַר-כָּךְ נִתְקַנֵּא בּוֹ וּרְדָפוֹ כָּל כָּךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת. וּרְאוּבֵן הוּא הַהֵפֶךְ כִּי לֹא מָכַר הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִצִּילוֹ, כִּי מָחַל כְּבוֹדוֹ וּבִיטֵּל עַצְמוֹ כְּנֶגֶד יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא עִקַּר שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן רְאוּבֵן הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בְּחִינַת ‘רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי’ שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רְאוּבֵן הָרִאשׁוֹן לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ קְלִפַּת עֵשָׂו, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁנּוֹלַד מִיַּעֲקֹב בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת. כִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹנוֹ שֶׁעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַהוֹלָדָה הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רְאוּבֵן הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא הוֹשֵׁעַ הַנָּבִיא וְכוּ’ (ב”ר פד, טו), כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת לַהֲפֹךְ עֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הַנַּ”ל (הֲלָכָה ג אוֹת יג).

‘שִׁמְעוֹן’ – בְּחִינַת הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי בְּחִינַת (בראשית כט, לג) “כִּי שָׁמַע ה’ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי”, כִּי הַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים’ סִימָן יוּד לִקּוּטֵי חֵלֶק א], וְזֶה בְּחִינַת הֲלִיכַת הַמִּצְוָה לְעוֹרֵר הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי שֶׁהוֹלֵךְ לְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם לַה’ יִתְבָּרַךְ.

‘לֵוִי’ – מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַכֹּהֲנִים שֶׁאֶצְלָם כָּל הַבְּרָכוֹת בְּחִינַת “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם” שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַיָּדַיִם בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

‘יְהוּדָה’ – “הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'” (שם כט, לה), בְּחִינַת גְּמַר תִּקּוּן הַתּוֹדָה וְהוֹדָאָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹלִין עַד הַמְסַדֵּר וְכוּ’. וְאָז “וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת”, כִּי צְרִיכִין לְהַמְתִּין וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַשָּׂגַת הַמֹּחִין שֶׁמִּשָּׁם כָּל הוֹלָדוֹת דִּקְדֻשָּׁה אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִרְדֹף יוֹתֵר מִדַּאי כַּנַּ”ל.

וְאָז “וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר לְיַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי” (שם ל, א), כִּי רָאֲתָה וְהֵבִינָה שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹלִיד הוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל זֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-כֵּן אָמְרָה “אִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי”, כִּי כְּשֶׁלֹּא תּוֹלִיד בָּנִים שֶׁהֵם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל בְּחִינַת ‘יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ’ כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי הִיא מֵתָה כִּי עַצְבוּת סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל. “וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי” וְכוּ’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כַּנַּ”ל. “וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה”, כִּי הֵבִינָה בְּרוּחַ קָדְשָׁהּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד עוֹד הוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת הַנַּ”ל, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיַּחֲזֹר וְיֵרֵד לִבְחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וִיבָרֵר מִשָּׁם הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁהִשִּׂיגָה שָׂרָה אִמֵּנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאַבְרָהָם לְהוֹלִיד אֶת יִצְחָק כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַשִּׁפְחָה שֶׁהִיא הָגָר. אֲבָל אָז יָצָא מֵהוֹלָדָה זֹאת יִשְׁמָעֵאל שֶׁמִּמֶּנּוּ הַגָּלוּת בְּחִינַת עַצְבוּת שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר “בֵּן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ” (משלי י, א), כִּי אִמּוֹ נִתְגָּרְשָׁה עַל יָדוֹ כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה נג, יא), אֲבָל יַעֲקֹב הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְזָכָה לֵירֵד וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי זָכָה לְהַעֲמִיד גַּם מֵהַשְּׁפָחוֹת שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי בֵּרֵר בִּשְׁלֵמוּת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת הַשְּׁפָחוֹת.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיָּלְדָה בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ בֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ ‘דָּן’ עַל שֵׁם “דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי” (בראשית ל, ו). כִּי הִתְפָּאֲרָה שֶׁזָּכְתָה שֶׁנִּתְבָּרֵר בֵּן קָדוֹשׁ כָּזֶה מִתֻּקְפָּא דְּדִינָא שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הָעַצְבוּת שֶׁהוּא תֻּקְפָּא דְּדִינָא לִבְחִינַת שִׂמְחָה כָּזֹאת שֶׁנּוֹלַד שֵׁבֶט קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים בְּחִינַת ‘בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב’, וְזֶה עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹתֶיהָ בְּחִינַת “וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי”, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר בְּחִינַת מַלְכוּת מִן הַקְּלִפּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דָּן בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נו).

‘נַפְתָּלִי’ – בְּחִינַת תִּקּוּן הָרַגְלַיִם בְּחִינַת “נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה” (בראשית מט, כא), “בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו” (שופטים ה, טו).

‘גָּד’ – בְּחִינַת תִּקּוּן הַיָּדַיִם, בְּחִינַת “וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד” (דברים לג, כ) שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל-יְדֵי שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִים בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וְקָדְקֹד בְּחִינַת (תהלים קלד, ב) “שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ” בְּחִינַת ‘וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו’. שֶׁצְּרִיכִין לְנַשְׂאָם עַד הָרֹאשׁ לְהַמְשִׁיךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל. וְעַל-יְדֵי-זֶה “טָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד” שֶׁל הַחוֹלְקִים וְהָעַכּוּ”ם. וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה “בָּגָד”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים, הַיְנוּ שֶׁנִּרְאֶה כְּבוֹגֵד וְכוּ’, כִּי יָרַד לְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁפָחוֹת. אֲבָל לֵאָה הִתְפָּאֲרָה בָּזֶה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְזֶה “בָּא גָּד” – ‘מַזָּל טוֹב’, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת מַזָּל טוֹב שֶׁמְּבָרְכִין בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁנּוֹלַד בֵּן הוּא עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

‘אָשֵׁר’ – “בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת” (בראשית ל, יג), בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘אַשְׁרֵי הָאִישׁ’ שֶׁבָּזֶה הִתְחִיל דָּוִד סֵפֶר תְּהִלִּים. בְּחִינַת ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ’ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִים בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל’ שֶׁסִּיֵּם בָּזֶה מֹשֶׁה בִּרְכוֹתָיו אֵצֶל אָשֵׁר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּפָרָשַׁת ‘וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֵךְ מֹשֶׁה’ שֶׁכָּל בִּרְכוֹתָיו הָיוּ מֵעֵין הַבְּרָכוֹת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם.

וְאָז מָצָא רְאוּבֵן הַדּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת “הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ” (שיר השירים ז, יד), שֶׁשְּׁנֵי הַדּוּדָאִים הַטּוֹבִים וְהָרָעִים שְׁנֵיהֶם נָתְנוּ רֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ערובין כא:) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּשַׂמְּחִין הַכֹּל וּמְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּקְּשָׁה רָחֵל אוֹתָם, “וַתֹּאמֶר לֵאָה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי”, כִּי אֲנִי רוֹאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי צְרִיכָה לְהוֹלִיד הוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכוּ’.

וְאָז יָצָא ‘יִשָּׂשכָר’ שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת (תהלים יט, ט): “פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב” בְּחִינַת שִׂמְחַת הַמִּצְוָה הַנַּ”ל. כִּי “מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים” (דברי הימים-א יב, לג) לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה לְתַקֵּן מְאֹרֹת חָסֵר שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ “לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”, שֶׁהֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהוֹדִיעוֹ מַה יַּעֲשֶׂה בְּכָל עֵת וָעֵת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמְּרִירַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא הָעַצְבוּת וְלִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כְּלַל הַקְּדֻשָּׁה.

‘זְבוּלוּן’ – בְּחִינַת “שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ” (דברים לג, יח), כִּי זְבוּלוּן עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא לְפַרְנֵס אָחִיו יִשָּׂשכָר הַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָעֲשִׁירוּת וְהַמָּמוֹן שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן שֶׁמַּחֲזִיק לְיִשָּׂשכָר בְּחִינַת ‘שְׂמַח זְבוּלֻן’.

וְאָז (בראשית ל, כב) “וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל” וְכוּ’, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר נוֹלְדוּ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה נוֹלָד יוֹסֵף שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְלַהֲבוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִית בְּכָל פַּעַם מִלֵּב יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְזָכַר אֶת רָחֵל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנוֹלַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְאָז תֵּכֶף אָמַר יַעֲקֹב (שם ל, כה) “שַׁלְּחֵנִי” וְכוּ’, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת הַמִּטָּה בְּחוּץ-לָאָרֶץ כַּנַּ”ל. וְזָכָה אַחַר-כָּךְ שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ. כִּי אַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁלַם הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי הוֹלָדַת הַשְּׁבָטִים, עֲדַיִן צְרִיכִין מָקוֹם לַה’ שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל מִשָּׁם אוֹר הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּנְיָמִין שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁשָּׁם הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ בְּחִינַת מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם” וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִפְקְדָה רָחֵל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שָׂרָה אִמֵּנוּ שֶׁנִּפְקְדָה בְּלֵידַת יִצְחָק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה כָּל הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם בְּחִינַת “יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו”, וְעַל-כֵּן נִפְקְדָה שָׂרָה וְנוֹלַד יִצְחָק שֶׁהוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר הוֹלָדַת הַמִּטָּה שְׁלֵמָה שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, הָיָה עַל-יְדֵי יַעֲקֹב שֶׁהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָה שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו”, שֶׁשְּׁלֵמוּת הַמִּטָּה הָיָה עַל-יְדֵי רָחֵל שֶׁהוֹלִידָה יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. עַל-כֵּן נִפְקְדָה גַּם כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז צְרִיכִין לְתַקֵּן הַבְּרִיאָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעַצְבוּת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַגָּלֻיּוֹת.

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה וְקוֹרִין אָז (שם כא, א) “וַה’ פָּקַד אֶת שָׂרָה” שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת פְּקִידַת רָחֵל, כִּי עַל-יְדֵי לֵידָתָהּ אֶת יוֹסֵף וּבִנְיָמִין הוּא שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהִתְחִיל מִיִּצְחָק, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת “אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה וְכוּ’, בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם” וְכוּ’ (תהלים פט, טז), בְּחִינַת “כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם” (נחמיה ח, י) הַנֶּאֱמַר עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכַנַּ”ל. וְכֵן חַנָּה נִפְקְדָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהוֹלִידָה אֶת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, כִּי שְׁמוּאֵל מָשַׁח אֶת שָׁאוּל וְדָוִד שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּלְכוּת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵצֵא מָשִׁיחַ שֶׁיִּגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז כָּל גְּמַר הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

וְזֶה בְּחִינַת ‘מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם’, מְנַשֶּׁה – בְּחִינַת “כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי” (בראשית מא, נא) בְּחִינַת הֶעָמָל וְהַיָּגוֹן וְכוּ’. אֶפְרַיִם – “כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי” (שם נב) שֶׁלֹּא דַּי שֶׁזָּכָה לָצֵאת מֵהָעַבְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עִצָּבוֹן עָמָל וְיָגוֹן, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ נַשַּׁנִי ה’ אֶת כָּל עֲמָלִי כַּנַּ”ל, אַף גַּם הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי – זֶהוּ בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הָעֲנִיּוּת וְהָעַצְבוּת לְשִׂמְחָה:

נז וְזֶה “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב” וְכוּ’ (שמות א, א), שֶׁכְּשֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר גָּלוּת מִצְרַיִם וּגְאֻלָּתָם הִתְחִיל מִשְּׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים לְשָׁם, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל עִקַּר קִיּוּמָם בַּגָּלוּת וּגְאֻלָּתָם מִשָּׁם, הַכֹּל הָיָה בְּכֹחַ שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וְכוּ’, שֶׁכָּל שְׁמוֹתָם נִקְרְאוּ עַל שֵׁם שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַד שֶׁמַּשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַגְּאֻלָּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם” וְכוּ’ (שם ו, ז). כִּי בִּשְׁבִיל זֶה הִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן מִצְרַיְמָה, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה שֶׁהָיָה מִטָּה שְׁלֵמָה שֶׁהֵם גִּלּוּ אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַגָּלוּת וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. כִּי עִקַּר מְרִירוּת הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְכָל מַה שֶּׁמַּכְבִּידִין הַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת שֶׁהוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, מִתְגַּבֵּר גָּלוּת וְהָעַבְדוּת הַגַּשְׁמִי יוֹתֵר, וְאִם כֵּן מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ, אַךְ כָּל הַקִּיּוּם בַּגָּלוּת וְהַתִּקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיְמָה שֶׁהֵם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל, שֶׁבְּכֹחָם הַגָּדוֹל יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכֹחָם וַעֲצוֹתָם הָעֲמֻקּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁזּוֹכִין לְכָל הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה בְּחִינַת ‘כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם” (שם א, ה), כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַתִּקְוָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת (במדבר כז, יח) “אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ” שֶׁיּוֹדֵעַ בְּכָל פַּעַם לְנַשֵּׁב עַל לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת מִלִּבָּם וּלְהַלְהִיב לִבָּם לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְכוּ’, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה “וַיְהִי כָּל יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ”, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁהֵם שִׁבְעִים אַנְפִּין נְהוֹרִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׂמְחָה בְּחִינַת (תהלים כד, ו) “מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב” וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ עַיֵּן שָׁם]. וְזֶה “וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם”, כִּי הָעִקָּר עַל-יְדֵי “וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם” שֶׁהִקְדִּים ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה לִשְׁלֹחַ מִקֹּדֶם אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְנִמְכַּר לְעֶבֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת מְרִירַת הָעַצְבוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת וְכוּ’, וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְהִתְחַזֵּק גַּם שָׁם בְּשִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לט, ב) “וַיְהִי יוֹסֵף אִישׁ מַצְלִיחַ” כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ”ל שֶׁהָיָה מְפַזֵּז וּמְרַקֵּד. כִּי בִּמְרִירַת הַגָּלוּת כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת בְּיוֹתֵר זֶהוּ עִקַּר הָעֵצָה לַעֲשׂוֹת מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְרִירוּת כָּזֶה.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד שֶׁהָיָה מְשַׁנֶּה טַעֲמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה שָׁם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְעַל-כֵּן עָשָׂה שָׁם מַעֲשֵׂה שְׁטוּת “וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיֹּרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ” וְכוּ’ (שמואל-א כא, יד). וְעַל-כֵּן עִקַּר קִיּוּמָם בְּמִצְרַיִם וִיצִיאָתָם מִשָּׁם הָיְתָה עַל-יְדֵי “וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם”, שֶׁהִקְדִּים לִשְׁלֹחַ אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְשָׁם וְכַנַּ”ל. וְזֶה (שמות א, יד) “וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים” וְכוּ’, כִּי עִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת הוּא בְּחִינַת עַבְדוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מִבְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִיט הַיָּוֵן שֶׁעַל זֶה צָעַק דָּוִד “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ’, הַצִּלֵינִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה” וְכוּ’ (תהלים סט, ג טו). וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית כז.) “בַּעֲבֹדָה קָשָׁה” – ‘בְּקֻשְׁיָא’. “בְּחֹמֶר” – ‘בְּחֻמְרָא דִּשְׁמַעְתְּתָא’. “וּבִלְבֵנִים” – ‘בְּלִבּוּן הִלְכְתָא’, כִּי זֶה עִקַּר מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁמְּבַלְבֵּל הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אַנְפִּין נְהוֹרִין כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֻמְרָא דִּשְׁמַעְתְּתָא וְלִבּוּן דְּהִלְכְתָא, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֲסוּקָא שְׁמַעְתְּתָא אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא הוּא לְבָרֵר וּלְלַבֵּן עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָצֵאת מִזֻּהֲמָא דְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּלְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כְּדֵי שֶׁהֵם יוֹרוּ לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בְּכָל עֵת בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לָצֵאת מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לָצֵאת וּלְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁהִיא הָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ וּמְמָרֵר אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל בְּקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה וּבְבִלְבּוּלֵי עֵצוֹת עַד שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְלַבֵּן הַהֲלָכָה וְהַדֶּרֶךְ וְהַהִלּוּךְ לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: “וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁמֻּכְרָחִין לָצֵאת מֵאֹהֶל תּוֹרָה לָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ אֶל הַשָּׂדֶה לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָה, עַד שֶׁמַּטְרִידוֹ בְּכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּמְסִיתוֹ וּמַדִּיחוֹ מִלִּקְבֹעַ עִתִּים לַתּוֹרָה עַל כָּל פָּנִים. וְזֶה (שמות א, יד) “אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה יא:) “בְּפֶה רַךְ”, שֶׁבַּתְּחִלָּה נִכְנַס עִמּוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּפֶה רַךְ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּמִצְווֹת. וְאוֹמֵר לוֹ הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לֵישֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כָּל יוֹם וְהַהֶכְרֵחַ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְכִי אַתָּה רוֹצֶה לָמוּת אוֹ לִהְיוֹת עָנִי וּמְקַבֵּל וְכוּ’, עַד שֶׁמַּשְׁלִיכוֹ בְּתוֹךְ עֹמֶק טִיט הַיָּוֵן שֶׁהוּא אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין מְרִירַת הָעַצְבוּת שֶׁל הַמָּמוֹן בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, עַד שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁמַּרְוִיחַ מָמוֹן אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ כָּל יָמָיו כִּי מִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה, כִּי מְסִיתוֹ לִבְנוֹת פִּתֹם וְרַעְמְסֵס שֶׁהֵם בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים וּגְבוֹהִים שֶׁבּוֹנִים לְעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ג, יד): “הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ” וּכְתִיב (תהלים מט, יב) “קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם” וְכוּ’:

נח וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁגָּזַר פַּרְעֹה: “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וְכוּ’, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה” (שמות א, כב), כִּי בֵּן סִטְרָא דִּדְכוּרָא בְּחִינַת שִׂמְחָה בְּחִינַת ‘בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב’. וּבַת סִטְרָא דְּנוּקְבָא שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת בְּחִינַת ‘רַגְלֶיהָ יוֹרְדֹת מָוֶת’ וְכוּ’. כִּי רָצָה לְהַגְבִּיר סִטְרָא דְּנוּקְבָא בְּחִינַת עַצְבוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תֹּקֶף הַגָּלוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה “וַתִּירֶאן הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּין אֶת הַיְלָדִים”, הַמְיַלְּדוֹת הֵם בְּחִינַת צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם מְיַלְּדוֹת, שֶׁהֵם מוֹלִידִין תַּלְמִידִים הֲגוּנִים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּחְשְׁבוּ כְּאִלּוּ יְלָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין יט:), שֶׁהֵם עָשׂוּ בְּהֵפֶךְ מִדַּעַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם, שֶׁכָּל עִסְקֵיהֶם לְהַגְבִּיר הָעַצְבוּת בְּכַמָּה נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת, הָעִקָּר עַל-יְדֵי טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, וְלִפְעָמִים עַל-יְדֵי סְבָרוֹת הַהֲפוּכוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמַּשְׁלִיכִין אֶת הָאָדָם עַל-יְדֵי הַתּוֹכָחָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, [וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה]. אֲבָל הַמְיַלְּדוֹת הַנַּ”ל בְּחִינַת צַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם עוֹשִׂים בְּהֵפֶךְ, שֶׁלֹּא דַּי שֶׁאֵינָם מַשְׁלִיכִין אֶת הָאָדָם בְּדִבְרֵיהֶם כִּרְצוֹן הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם, אַף גַּם ‘וַתְּחַיֶּין אֶת הַיְלָדִים’, שֶׁהֵם מְחַיִּין אֶת הַיְלָדִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵיהֶם הַנִּלְוִּים אֲלֵיהֶם שֶׁמְּחַיִּין אוֹתָם בְּדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּמְשִׁיבִין אֶת נַפְשָׁם בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם וּמְשַׂמְּחִים אוֹתָם בְּכֹחָם וּבְדַרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הָעֲמֻקּוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִקְרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת ‘שִׁפְרָה וּפוּעָה’, ‘שִׁפְרָה’ – עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, וּ’פוּעָה’ – עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעָה לַוָּלָד וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה יא:) כִּי כֵן נוֹהֲגִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם שֶׁמְּשַׁפְּרִין אוֹתָם וּמְיַפִּין אוֹתָם בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לְהַחֲיוֹתָם וּלְחַזְּקָם בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם וְכוּ’, וְכֵן פּוֹעִין אֲלֵיהֶם כְּמוֹ לְיֶלֶד מַמָּשׁ שֶׁשּׁוֹרְקִין וּפוֹעִין לָהֶם לְבַל יַנִּיחוּ לְהַפִּיל עַצְמָן בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק יִבְטְחוּ בְּחַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ’. וּבְגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים, כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָם לְעוֹלָם וְלֹא כַּחֲטָאֵינוּ יַעֲשֶׂה לָנוּ כִּי לְעוֹלָם יֵשׁ תִּקְוָה וְכוּ’ [כַּמְבֹאָר הַרְבֵּה מִזֶּה בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים וּבִפְרָט בִּדְבָרֵינוּ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:

נט וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֵה הַסְּנֶה, וּמַה שֶּׁמֵּאֵן מֹשֶׁה כָּל כָּךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְגָאֳלָם, שֶׁהָעִקָּר הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ אֲרִיכַת מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל קִצּוֹ כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, עַל-כֵּן לֹא רָצָה לְהַתְחִיל לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (שמות ד, יג) “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח”, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינִי מַכְנִיסָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאֵינִי גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד וְכוּ’. וְכָל זֶה מֵחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה: “וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” (שם ג, ב), וְהִתְפַּלֵּא מְאֹד מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, כִּי הַסְּנֶה מְרַמֵּז עַל הַגָּלוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה ב, ה), שֶׁרָאָה הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, שֶׁהוּא הִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ שֶׁל לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבּוֹעֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת ‘אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ’ הַנַּ”ל, שֶׁבּוֹעֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה – מִתּוֹךְ מְרִירַת הַגָּלוּת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן “וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” – שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת שֶׁהוּא מְרִירַת הָעַצְבוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” – שֶׁהַסְּנֶה שֶׁהֵם הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁעִקָּרָם הוּא הָעַצְבוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, כִּי מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם. וְהִתְפַּלֵּא מֹשֶׁה עַל זֶה מְאֹד וְאָמַר “אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה”, כִּי רָצָה לְהַגִּיעַ עַד סוֹף הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן אֵיךְ יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת לְבַעֵר וּלְכַלּוֹת הַסְּנֶה שֶׁהֵם הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים לְגַמְרֵי.

וְאָז: “וַיַּרְא ה’ כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ וְכוּ’, אַל תִּקְרַב הֲלֹם” וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְעַכֵּב אֶת רְדִיפַת הַמֹּחִין שֶׁלֹּא יִרְדֹף מֹחוֹ לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה’ כַּנַּ”ל. הַיְנוּ כִּי מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל צֶדֶק הָרִאשׁוֹן רָאָה שֶׁיִּגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ מְרִירַת הַגָּלוּת לְהָאִיר בָּהֶם הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לַבַּת אֵשׁ בְּחִינַת “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ” (שיר השירים ח, ו), שֶׁנִּתְגַּלָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה מִתּוֹךְ מְרִירַת הַגָּלוּת, כִּי יָכוֹל לַהֲפֹךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן “וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ נִכְלֶה הַסְּנֶה שֶׁהוּא הַקּוֹץ הַמַּכְאִיב, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְּדוֹלָה תֵּכֶף אַחַר מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’. וְכֵן כָּל הָעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְזְרוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת עַד הַגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, לד): “וּבְיוֹם פָּקְדִי” וְכוּ’, וְרָצָה מֹשֶׁה לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָּׂגַת קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְאָז אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ ‘אַל תִּקְרַב הֲלֹם’ זֶה בְּחִינַת הַמְעַכֵּב שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה זָכָה אָז לִבְחִינַת הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהִתְחִיל אָז, עַד שֶׁהִשִּׂיג וְרָאָה מַה שֶּׁהִשִּׂיג וְכוּ’, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן רָאָה שֶׁעֲדַיִן הַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל וְאָמַר “אָסֻרָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה” וְכוּ’, אֵיךְ מַשִּׂיגִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת בְּשִׂמְחָה כָּזֹאת עַד שֶׁיּוּכַל לְכַלּוֹת הַסְּנֶה לְגַמְרֵי, כִּי כְּבָר מְבֹאָר קְצָת לְעֵיל שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בְּשִׂמְחָה זוֹכִין לְאֵיזֶה בְּחִינַת צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה לְהוֹצִיא הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וְלַעֲלוֹת בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל עַד הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם’ כַּנַּ”ל. וְאָז מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה יְתֵרָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה, וְאָז יְכוֹלִין לְבָרֵר בְּיוֹתֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כַּנַּ”ל. וְאָז עוֹלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּעֲלִיּוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁמַּשִּׂיגִין מַה שֶׁמַּשִּׂיגִין מִבְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל בְּהַשָּׂגָה יְתֵרָה, וְאָז מִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר, וְאָז יְכוֹלִין לְבָרֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן. וְאִם הָיָה הוֹלֵךְ כָּל זֶה כַּסֵּדֶר בְּוַדַּאי כְּבָר הָיָה קֵץ הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, אֲבָל עֲווֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר וּמַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וּמַגְבִּיר הָעַצְבוּת בְּחִינַת “יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן” בְּחִינַת בִּלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת שֶׁנִּקְרָאִים ‘עֲצַבִים’ עַל שֵׁם הָעַצְבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב” וְכוּ’ (תהלים קטו, ד).

וְעַל-יְדֵי-זֶה אֲרִיכַת הַגָּלוּת, כִּי “לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֶׁפָּסְקוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי אֱמוּנָה” וְכוּ’ (שבת קיט:), שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר מִתְיַגְּעִים בְּגֹדֶל כֹּחָם בְּכָל דּוֹר, לַעֲסֹק בְּתִקּוּן זֶה לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבָּם בְּכָל פַּעַם וְכוּ’. אֲבָל עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹתְרִים לְהַרְחִיק לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל קֵץ הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁאֲפִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר כִּי אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ אַל תִּקְרַב הֲלֹם, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרְרוּ הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כָּל כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁתּוּכַל לַעֲלוֹת לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, כִּי כָּל הַשָּׂגַת אוֹר הָאֵין סוֹף הוּא כְּפִי הַבֵּרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת בִּבְחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל. וְזֶה “שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא”, הַיְנוּ שֶׁלְּכָאן נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְעַכֵּב וְכוּ’ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ כַּנַּ”ל. וּצְרִיכִין לְזֶה הַמָּקוֹם חֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים בְּחִינַת “שַׁל נְעָלֶיךָ'”, שֶׁהוּא לְהַפְשִׁיט עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מֵהַגּוּף שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל לֵילֵךְ עוֹד יוֹתֵר לְהַשִּׂיג יוֹתֵר אֵיךְ לְכַלּוֹת וּלְבַעֵר הַסְּנֶה לְגַמְרֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר עַתָּה, כִּי זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַמְתֵּן הַנַּ”ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְבֵרוּר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כָּזֶה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג אֵיךְ לְכַלּוֹת הַסְּנֶה לְגַמְרֵי וְכוּ’, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שִׁבְעָה יָמִים וְאָמַר “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח” וְכוּ’, וְכַנַּ”ל:

ס עַד שֶׁבַּסּוֹף “וַיִּחַר אַף ה’ בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי וְכוּ’ הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ” וְכוּ’ (שמות ד, יד), ‘וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ’ דַּיְקָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַגְּאֻלָּה, עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עִמְּךָ וְלֹא יִתְקַנֵּא בְּךָ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, ‘וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ’. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הַמַּלְכוּת מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ’ עַד שֶׁזּוֹכִין לַבְּרָכוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה אַהֲרֹן עַל-יְדֵי ‘וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ’, לִקְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קלט.), הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם, בְּחִינַת (ישעיה נה, יב) “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן” וְכַנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁגִּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי אִם הוּא לֹא יֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ עַתָּה לֹא יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה ג, ג): “אִם אֵין אַתָּה גֹּאֲלָם אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם”, הַיְנוּ שֶׁגִּלָּה לוֹ שֶׁאַדְּרַבָּא מֵחֲמַת אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו מֻכְרָח אַתָּה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתְךָ כְּדֵי לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי אִם לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר עַתָּה לְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת הַמַּר הָאָרֹךְ הַזֶּה כְּלָל.

וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעִקַּר הַתִּקְוָה עַתָּה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁכְּבָר הִקְדִּים לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה, שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל פַּעַם עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ זוֹכִין לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם אֲפִילּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁמַּכְנִיסִין בָּנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּנְקֻדַּת הַמִּצְווֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הַשְּׁכִינָה בְּכָל פַּעַם וְכוּ’, עַד שֶׁזּוֹכִין לְכָל הַנַּ”ל עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה.

אֲבָל אִם לֹא הָיָה מֹשֶׁה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ עַתָּה וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַגָּלוּת כְּלָל, כִּי בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא הִתְגַּבֵּר עֲדַיִן גָּלוּת אֱדוֹם כָּל כָּךְ, הָיָה מַסְפִּיק קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים יַעֲקֹב וּבָנָיו וּבִפְרָט קְדֻשַּׁת יוֹסֵף הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם לִסְבֹּל הַגָּלוּת. אֲבָל עַתָּה בְּדוּחְקָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת נַפְשֵׁנוּ וְלָצֵאת מֵהַגָּלוּת לוּלֵא שֶׁהִקְדִּים לָנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְשִׂמְחָתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים ‘וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְווֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הֵם חַיֵּינוּ’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, צב): “לוּלֵא תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי”. אֲבָל כָּל כֹּחַ הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם אָז הָיָה עַל-יְדֵי ‘וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ’ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁזָּכָה לִקְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת הַיָּדַיִם וְכוּ’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַטֵּית הֵיכָלִין שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל.

כִּי עִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה אָז הָיָה עַל-יְדֵי דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁהֵם רָאשֵׁי הַחוֹלְקִים וְהַכְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁמֵּהֶם בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת, חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי וְכָל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן עַד הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, שֶׁעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל. כִּי בְּכָל הַמַּחֲלֹקֶת יֵשׁ נִיצוֹצֵי דָּתָן וַאֲבִירָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה יח, יב). אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה’, כִּי אָז נִמְצָא אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁלֹּא הִתְקַנֵּא בִּגְדֻלַּת מֹשֶׁה אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים, אַדְּרַבָּא, יָצָא לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז נִמְשְׁכָה קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה. וּבְכֹחַ זֶה, בְּכֹחַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נִמְצָאִים עַתָּה גַּם כֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים, וּשְׂמֵחִים לִקְרָאתָם וְשׁוֹמְעִין לַעֲצָתָם וּמְשַׂמְּחִים נַפְשָׁם בַּעֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, בְּחִינַת “כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן” וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

סא וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’, שֶׁכְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָבִיב עָלָיו וְשָׂמֵחַ בִּרְאִיָּתוֹ מְבָרֵךְ ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ וְכוּ’. כִּי זֶה עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם כְּשֶׁשְּׂמֵחִים בִּרְאִיַּת חֲבֵרוֹ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעִקַּר הַשִּׂמְחָה מַה שֶּׁזָּכוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה לְהִתְוַעֵד יַחַד בְּשָׁלוֹם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל שֶׁהוּא מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת ‘יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו’. אַךְ הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי שֶׁהִיא בְּחִינַת עַצְבוּת חוֹפָה עָלָיו, וְצָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהַגְבִּיר הַשִּׂמְחָה עַל הָעַצְבוּת וְהִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּתְחַבְּרוּ וְיִתְקַבְּצוּ כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקַבְּצִין וּמִתְחַבְּרִין בְּאַהֲבָה נַפְשׁוֹת הַחֲבֵרִים בְּיוֹתֵר, מִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר. כִּי מִתְקַבְּצִין וּמִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הַשִּׂמְחָה יַחַד וּמְאִירִין בְּאוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח” הַמּוּבָא לְעֵיל (באות מב), בְּחִינַת “בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם” וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין עַל רְאִיַּת יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ הֶחָבִיב עָלָיו ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ’ וְכוּ’, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ’ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל-יְדֵי שֶׁאַהֲרֹן לֹא הִתְקַנֵּא בִּגְדֻלַּת מֹשֶׁה אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעִקָּרָהּ עַל-יְדֵי אַהֲבַת חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים לְהִתְקָרֵב אֶל ה’ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ” כַּנַּ”ל:

סב וְזֶה ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה’, שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דְּבַר שִׂמְחָה הַבָּא מִזְּמַן לִזְמַן, וְעִקַּר בִּרְכַּת ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ הוּא בְּיָמִים טוֹבִים, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב הַנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סא], רַק כָּל הַזְּמַן הוּא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם מִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר הַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי זֶה הָעוֹלָם הוּא בְּמָקוֹם וּבִזְמַן, וְצָרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹר בּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר בְּחִינַת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן [וְעַיֵּן מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ד עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ’ הַנַּ”ל]. וְעִקַּר הַזְּמַן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמְתֵּן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין שֶׁהוּא הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה וְכוּ’ עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘מִי יֵימַר’ הַנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁאָדָם בָּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְהָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כָּל זֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב וְכוּ’. כִּי כָּל יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם הֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְתָּנָה כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשֵּׁב הֵיטֵב בִּבְחִינַת יִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יַשִּׂיג מַה שֶּׁיַּשִּׂיג כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֵין הַמַּלְאָכִים זוֹכִים לְהַשִּׂיג. כִּי הַמַּלְאָכִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג אוֹרוֹ הָאֵין סוֹף בִּבְחִינָה הַנַּ”ל כְּמוֹ הָאָדָם, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ כָּרָאוּי כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁאֵינוֹ נִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל-יְדֵי כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ רַק לְהָאָדָם [וְעַיֵּן מִזֶּה בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא’ הַנַּ”ל].

וְעַל-כֵּן הֵם בּוֹעֲרִים וְרוֹעֲשִׁים לְהַשִּׂיגוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם הַשָּׂגָתָם גְּבוֹהָה מְאֹד, אֲבָל אֵין עֵרֶךְ לְהַשָּׂגָתָם נֶגֶד הַשָּׂגַת הָאָדָם הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִתְנַסָּה בְּמַה שֶּׁהִתְנַסָּה עַל-יְדֵי כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְתַקֵּן הַמֹּחִין. וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן כֹּחַ הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתֵּן וְכוּ’ שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל. כִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁל הָאָדָם שֶׁהֵם כָּל יְמֵי חַיָּיו הֵם בְּחִינַת הַמְתֵּן, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּמְתִּין הַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בּוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְהַשִּׂיג בְּכָל עֵת מַה שֶּׁיַּשִּׂיג עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּיוֹם קִצּוֹ וְסוֹפוֹ לַעֲלוֹת עִם כָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו שֶׁשָּׁהָה בְּזֶה הָעוֹלָם, לַעֲלוֹת לְמָקוֹם שֶׁיַּעֲלֶה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁיַּשִּׂיג שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁזּוֹכִין הַצַּדִּיקִים, בְּחִינַת (ישעיה נח, יא) “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ” אַשְׁרֵי לָהֶם.

וְעִקַּר כָּל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, כִּי שִׂמְחָה הִיא הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יְמֵי הָאָדָם כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁאֵינָן כְּלוּם כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד כְּצֵל עוֹבֵר וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וּכְעָנָן כָּלָה וְכוּ’, כִּי הֶעָבָר אַיִן, וְהֶעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַרְבֵּה מִזֶּה. וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים, הֶבֶל הֲבָלִים [כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִדְרָשׁ קֹהֶלֶת פָּרָשָׁה א], כַּהֶבֶל שֶׁל הַכְּלִי הַשְּׁבִיעִית וְכוּ’ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם מַמָּשׁוּת וְכוּ’, וְאֵין נִשְׁאָר מִכָּל הַזְּמַן הֶעָבָר וְהַהוֹוֶה וְהֶעָתִיד, כִּי אִם מַה שֶּׁחוֹטְפִין מִמֶּנּוּ אֵיזֶה טוֹב, תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ’, וְהָעִקָּר הוּא הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא נְקֻדַּת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהִיא עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁהוּא בִּזְמַן וּבְמָקוֹם הוּא עַל-יְדֵי-זֶה הַיּוֹם וְהַזְּמַן שֶׁזּוֹכִין בּוֹ לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (תהלים קיח, כד): “זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה’ – נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ”, שֶׁרַק זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה’ – כְּשֶׁזּוֹכִין לָגִיל וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ, כִּי מִשָּׁם כָּל הַחִיּוּת וְקִיּוּם הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁהֵם יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם. כִּי הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְשִׂמְחַת הַמִּצְוָה, בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יח:): “הָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים”, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם זוֹכִין לְקַשֵּׁר הַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְקַבֵּל חִיּוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה כַּנַּ”ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ אֲפִילּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כְּשֶׁאֵינָם נִזְהָרִים לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ כָּרָאוּי וּמֹחָם רוֹדְפִים בְּיוֹתֵר מִדַּאי לְהַשִּׂיג, אֵינָם יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי זֶה בְּחִינַת “בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ” (ויקרא טז, א), בְּחִינַת “הֵצִיץ וּמֵת” (חגיגה יד:). עַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁחַי הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר כָּרָאוּי עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז זוֹכֶה לָבוֹא וְלַעֲלוֹת עִם כָּל יָמָיו וְעִתּוֹתָיו לְמָקוֹם שֶׁיַּעֲלֶה, בִּבְחִינַת “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים” – ‘דְּסִיב וְעָאל בְּיוֹמִין’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (חיי שרה קכט:).

וְעַל-כֵּן בְּכָל עֵת שִׂמְחָה מְבָרְכִין ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה’, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל יָמֵינוּ הוּא עַל-יְדֵי שֶׁהִגִּיעַ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא זְמַנִּים הַמְקֻדָּשִׁים שֶׁל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁבָּהֶם נִתְגַּלֶּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה בָּהֶם שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה, אוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁשָּׂמֵחַ בּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כַּנַּ”ל:

סג וְכֵן אֲפִילּוּ עַל פְּרִי חָדָשׁ מְבָרְכִין ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ערובין מ:) ‘אֲנָא, אַקַרָא חַדְתָּא נָמֵי אַמִינָא זְמַן [5]‘, כִּי כָּל גִּדּוּל וּצְמִיחַת הַפֵּרוֹת הֵם עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אֲרִיכַת אַפַּיִם” בְּסִימָן קנה, שֶׁכָּל כֹּחַ הַגִּדּוּל וְהַצּוֹמֵחַ הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סה, יד): “לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ”. וְכֵן בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה מְבֹאָר גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי שֶׁצּוֹמְחִים הַפֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ב, יב): “הַנִּיצָנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ” וְכוּ’. כִּי כָּל גִּדּוּל וּצְמִיחַת הַפֵּרוֹת בְּכָל שָׁנָה הוּא עַל-יְדֵי נְקֻדַּת הַמִּצְווֹת שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַפֵּרוֹת וְהַתְּבוּאָה הֵם לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חַי, שֶׁעִקָּר הוּא הָאָדָם, וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ‘שֶׁהֶחֱיָנוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

סד וְעַל-כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַזְּמַן הוּא כְּשֶׁרוֹאִין הַדָּבָר אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם לְפָחוֹת, כִּי תַּעֲנוּג תְּמִידִי אֵינוֹ תַּעֲנוּג כַּמּוּבָא, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַמְתֵּן הַנַּ”ל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַשִּׁעוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהוּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים בְּחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעַצְבוּת כַּנַּ”ל (בְּאוֹת לָמֶד) שֶׁמְּהַפְּכִים אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

סה כִּי צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּחַסְדֵי ה’ וְטוּבוֹ שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בֶּעָבָר וְהוֹוֶה וְשֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְהַבָּא, בִּבְחִינַת ‘הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ’ וְכוּ’. וְזֶה כָּל הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הַזְּמַן שֶׁהֵם יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם, שֶׁהָעִקָּר לְקַשְּׁרָם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מֵהַמִּצְווֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם מֵעוֹדוֹ. כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר הַרְבֵּה מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ בִּפְרָט עַל פָּסוּק “אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי” וְכוּ’, וְכֵן גַּם עַתָּה אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. וְהָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה וְכַנַּ”ל.

וְהָעִקָּר מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָה וּמְקַוִּים לְאַחֲרִית טוֹב בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּאֲשֶׁר חִזְּקוּנוּ כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִילּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כָּל זְמַן שֶׁמַּאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת בָּעוֹלָם כִּי אִם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים, וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדַּת הַמִּצְווֹת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב. וְעַל-כֵּן הַקְּדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת בְּכָל הַבְּחִינוֹת בְּחִינַת קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת ‘קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ’ וְכוּ’, בְּחִינַת ‘אוֹרְיָן תְּלִיתָאָה בִּזְמַן תְּלִיתָאָה’ וְכוּ’ (שבת פח.), כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא שִׂמְחָה שֶׁהִיא עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּלַל הַזְּמַן שֶׁהֵם עָבַר וְהוֹוֶה וְעָתִיד, שֶׁכָּל חִיּוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם הִיא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַשְּׁרִין הַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

סו וְזֶה שֶׁהִזְהִיר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּסִפְרוֹ קֹהֶלֶת מְאֹד עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח, טו) “אֵין טוֹב לְהָאָדָם כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ”, שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכוּ’, כִּי זֶה הָעִקָּר כַּנַּ”ל. כִּי שְׁלֹמֹה מַרְבֶּה מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת מֵהֶבֶל הָעוֹלָם וְחוֹזֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים גֹּדֶל הֶבֶל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יַטְעֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ וְכוּ’, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, בְּחִינַת ‘אֵין טוֹב בָּאָדָם’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן אָמַר “גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים וְכוּ’ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ” וְכוּ’ (קהלת ה, יח). וְזֶה “כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ” (שם יט), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵעִיד עַל שִׂמְחַת לִבּוֹ שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב, עַיֵּן שָׁם. וְנִסְמָךְ זֶה לְהַתְחָלַת הַפָּסוּק “כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו”. נִמְצָא שֶׁהַפָּסוּק מְחַזֵּק וּמַזְהִיר אֶת הָאָדָם מְאֹד שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בַּשִּׂמְחָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי מֵאַחַר שֶׁיְּמֵי חַיָּיו מֻעָטִים וּפוֹרְחִים מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “כִּי לֹא הַרְבֵּה”, וְכֵן מִקֹּדֶם וְאַחַר-כָּךְ מַרְבֶּה קֹהֶלֶת לְדַבֵּר מֵהֶבֶל הָעוֹלָם, עַל-כֵּן אָמַר “כִּי לֹא הַרְבֵּה” שֶׁיָּמָיו מֻעָטִים מְאֹד, עַל-כֵּן יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר לְהַחֲיוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חִיּוּת אֲמִתִּי וְקִיּוּם שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִקְרוֹתָם בְּשֵׁם יְמֵי חַיָּיו. וְזֶה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא כָּל הַחִיּוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ’ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵעִיד עַל שִׂמְחַת לִבּוֹ שֶׁשָּׂמֵחַ בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם וְיָדַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת אֲמִתִּי כִּי אִם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְכוּ’, וְעַל-כֵּן הָיָה לִבּוֹ שָׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב, וְזֶה כָּל תַּכְלִית וְקִיּוּם אֲמִתִּי שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכַנַּ”ל:

סז הַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל עֵת מַה הוּא עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר, וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וּמָה הַתַּכְלִית מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל תַּאֲווֹתָיו וְכוּ’ [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן י בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא], וְעִקַּר הַמְנִיעָה מִזֶּה הִיא הָעַצְבוּת, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁכָּל אָדָם מָלֵא עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, הֵן מֵהַפַּרְנָסָה וּמִצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים וְכוּ’, וּבִפְרָט מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו כִּי ‘אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי’ (ברכות סא.), וְאַף-עַל-פִּי שֶׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי מוּסָר שֶׁעַצְבוּת עַל הָעֲווֹנוֹת הוּא טוֹב, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר וְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מִתְגַּבְּרִים בְּעַצְבוּת כָּזֶה עַד שֶׁמַּרְחִיקוֹ עַל-יְדֵי-זֶה מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי הַדְּאָגָה עַל הָעֲווֹנוֹת הָיָה טוֹב אִם הָיָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי-זֶה, שֶׁמֵּרִבּוּי הַפַּחַד מֵהָעֲווֹנוֹת יַשְׁלִיךְ כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לַה’ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִמְצְאוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עַל-יְדֵי שֶׁשָּׂמוּ אֶל לִבָּם מְרִירַת פַּחַד עָנְשֵׁי הָעֲבֵרוֹת וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל רֹב הָעוֹלָם בִּפְרָט בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ מִתְרַחֲקִים בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי רִבּוּי הָעַצְבוּת אֲפִילּוּ שֶׁל עֲווֹנוֹת, כִּי בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מַחֲלִיפִין הָאֱמֶת וּמְעַרְבְּבִין דַּעְתּוֹ מְאֹד שֶׁמַּכְנִיס חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת יֵאוּשׁ בְּלִבּוֹ, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד תִּקְוָה לְהִתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר יָמָיו, וּמַגְבִּיר עָלָיו עַצְבוּת הַפַּרְנָסָה בְּחִינַת ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, וְרִבּוּי תַּאֲוַת מָמוֹן וּלְהַנְהִיג בֵּיתוֹ בִּגְדוֹלוֹת בְּדִירוֹת נָאוֹת וּבִכְלֵי בַּיִת וּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְתַכְשִׁיטִין הַכֹּל יוֹתֵר מִכֹּחוֹ הַרְבֵּה, עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ לוֹ אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות ב, ז) “מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה”. וּבִפְרָט שֶׁהַרְבֵּה פַּרְנָסָתָם דְּחוּקָה וְכוּ’, וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין בְּנֵי אָדָם, אֲבָל רֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֵאִים עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וִיגוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה מַזִּיק בְּיוֹתֵר, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִים לְיַשֵּׁב דַּעְתָּם מַה הֵם עוֹשִׂים בְּזֶה הָעוֹלָם וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וּדְרָכִים שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּינוּ זַ”ל וְכַמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבִדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמָם בְּכָל עֵת אֶת כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁכְּבָר עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג, ב) “בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה’ וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו” וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז, ג): “לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ”, וּכְתִיב (שמות יג, ג): “זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם” וְכוּ’, וְכֵן בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה. וְעַל זֶה נִקְבְּעוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים הַקְּדוֹשִׁים לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז, יד): “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ”, שֶׁכֻּלָּם הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’. כִּי צְרִיכִין לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ לְהַזְכִּיר עַצְמוֹ הֵיטֵב אֶת כָּל הַחֲסָדִים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לָנֶצַח כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי ‘בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם’ (פסחים קטז:), כִּי בְּוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם גָּמַל עָלֵינוּ חֶסֶד כָּזֶה בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ’ וְקֵרְבָנוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בְּכָל דּוֹר דּוֹר וָדוֹר, שֶׁזֶּה הַחֶסֶד בְּוַדַּאי יִשָּׁאֵר קַיָּם לָנֶצַח כִּי דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. וְגַם עַתָּה הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִים לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם כַּמָּה מִצְווֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְכוּ’ וְלִמּוּד תּוֹרָה וְכוּ’. וְאָנוּ בְּטוּחִים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף בֹּא יָבוֹא לֹא יְאַחֵר וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ וְכוּ’:

סח וְזֶה (תהלים סח, יז): “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנוּנִים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה’ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח”, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מִתְעוֹרְרִים בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַכֹּל שֶׁרוֹצִים לַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלז, ז): “זְכֹר ה’ לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פג, ד): “עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד”. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז, לב) “צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ לְגַמְרֵי וְכוּ’, אַךְ ה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ. כִּי כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּזֶה וְאוֹמְרִים ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ’ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם’ וְכוּ’. עַל-כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעַל זֶה עוֹמֵד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת” שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּחִינַת “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב, ד) כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכות כד.).

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁאָז רָאִינוּ הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַיִן בְּעַיִן עַל-יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה” (תהלים קה, ה). וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיְסוֹד שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגֵּעַ דָּוִד עָלָיו מְאֹד כָּל יָמָיו עַד שֶׁמָּצָא הַמָּקוֹם וְהַיְסוֹד שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלב, א-ה): “זְכוֹר ה’ לְדָוִד אֶת כָּל עֻנּוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה’ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינַי וְכוּ’ עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'” וְכוּ’. כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַיְסוֹד שֶׁל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמָּצָא דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעַל הַיְסוֹד הַזֶּה נִבְנָה הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן לַשָּׁוְא עֲמָלָם, כִּי הַיְסוֹד לֹא יַהַרְסוּ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יד) “זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ”. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הִיא צָרָה גְּדוֹלָה וּמָרָה מַה שֶּׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּצְרִיכִין לְהִתְאַבֵּל וּלְקוֹנֵן עַל זֶה בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְקוֹנֵן כָּל הַיּוֹם, רַק צְרִיכִין לְנַחֵם עַצְמֵנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּתִקּוּן חֲצוֹת וּבְכָל הַקִּינוֹת לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה. כִּי עַל-יְדֵי עַצְבוּת וְקִינוֹת לְבַד אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא שִׂמְחָה כַּנַּ”ל.

עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן אַחֲרִיתוֹ, צָרִיךְ לִצְעֹק בְּכָל יוֹם בִּפְרָט בַּחֲצוֹת לַיְלָה עַל עֲווֹנוֹתָיו שֶׁמְּעַכְּבִין בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְעִקַּר הַצְּעָקָה וְהַבְּכִיָּה עַל עִכּוּב וּמְנִיעַת הַשִּׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ה, טו): “שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ” וְכוּ’. וּצְרִיכִין לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּרַחֵם ה’ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וִינַחֲמֵנוּ מֵעִצְּבוֹן לִבֵּנוּ וִישַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ בְּמַה שֶּׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁזָּכִינוּ כְּבָר בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הָרַבִּים, וְהָעִקָּר בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יְסוֹד הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמָּצָא דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם. כִּי לֹא הֶחֱרִיבוּ רַק הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘גַּג’, כִּי כְּלַל הַבִּנְיָן נֶגֶד הַיְסוֹד הוּא בְּחִינַת ‘גַּג’. וְזֶה בְּחִינַת “מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת” (ישעיה כב, א), שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר ‘מַה לָּךְ אֵפוֹא’ וּמָה אַתָּה מִתְפָּאֵר כָּל כָּךְ ‘כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת’, שֶׁכָּל הַחֻרְבָּן הוּא רַק שֶׁעָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת לְהַחֲרִיב הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘גַּג’. אֲבָל יְסוֹד הַבִּנְיָן שֶׁהוּא עִקַּר הַבִּנְיָן אִי אֶפְשָׁר לְךָ לַהֲרֹס לְעוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנוּנִים”, ‘גַּבְנוּנִים’ דַּיְקָא לְשׁוֹן גַּב שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּג וַעֲלִיָּה, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד אוֹמֵר לְהַמַּחֲרִיבִים: ‘לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנוּנִים’ – מָה אַתֶּם מְרַצְּדִין וּמְרַקְּדִים וְלוֹעֲגִים הָרִים גַּבְנוּנִים, שֶׁכָּל גְּבוּרָתָם הִיא רַק בִּבְחִינַת גַּבְנוּנִים שֶׁהֶחֱרַבְתֶּם הַגַּב וְהַגַּג שֶׁהוּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא יְסוֹד הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לְהַחֲרִיבוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי “הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה’ יִשְׁכֹּן לָנֶצַח” – כִּי יְסוֹד הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמָּצָא דָּוִד מָשִׁיחַ, זֶה יִהְיֶה נִשְׁאָר לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת “כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ” (דברים כב, ח), מְרַמֵּז עַל בַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁאָז יָאִיר אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג, יט) “הִנְנִי עוֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח”. וְעַל-כֵּן הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל לֶעָתִיד נִקְרָא בַּיִת חָדָשׁ, וְאָז “וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ” וְכוּ’, שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מֵעַתָּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲסֹק בְּבִנְיַן הַבַּיִת חָדָשׁ שֶׁלֶּעָתִיד, וְהָעִקָּר לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה לְהַגַּג שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִים שֶׁיִּהְיֶה הַגַּג שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד כַּנַּ”ל, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁלֹּא יֵחָרֵב הַבִּנְיָן עוֹד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ”, כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת הֵם בְּחִינַת דָּמִים, כִּי בָּאִין עַל-יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַדָּמִים שֶׁל הַשְּׁסָ”ה גִּידִין שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַשְּׁסָ”ה לֹא-תַעֲשֶׂה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נָפְלוּ הַנּוֹפְלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. עַל-כֵּן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַבִּנְיָן שֶׁהוּא בְּחִינַת “וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ” – לִבְנוֹת הַבַּיִת חָדָשׁ בְּתִקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא תָשִׂים עוֹד דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא עוֹד שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנּוֹפֵל, רַק הַכֹּל יִתְחַזְּקוּ לִשָּׁאֵר עַל עָמְדָם קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָתָם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַבַּיִת לָנֶצַח:

סט וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא אֲרִיכַת הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, מֵחֲמַת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לִבְנוֹת בִּנְיַן עוֹלָם וְשֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, שֶׁזֶּה עִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יַעֲשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד יִשְׂרָאֵל מִקְּדֻשָּׁתָם לְעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו, כו-כז): “וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְכוּ’, וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵלֵכוּ” וְכוּ’, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל קֵץ הַפְּלָאוֹת כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ בְּהַיְסוֹדוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכְּבָר זָכִינוּ עַל-יְדֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חוֹטֵף כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל. וּכְבָר מָצָא דָּוִד אֶת מְקוֹם הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּכְבָר נִבְנָה פַּעֲמַיִם וְהִקְרִיבוּ שָׁם קְטֹרֶת וְקָרְבָּנוֹת וּבֵרְרוּ לָנוּ שָׁם כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְכוּ’. שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה כְּבָר יָסְדוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים יְסוֹדוֹת חֲזָקִים לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁאֲפִילּוּ בְּחֻרְבָּנוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס הַיְסוֹדוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ. וְכֵן אַחַר-כָּךְ אַחַר הַחֻרְבָּן לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וְעָמְדוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, עַד שֶׁגַּם עַתָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁיָּסְדוּ לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכִי זֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט” (שם יא, טז), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כט.) ‘אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת’. וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְצַפִּים וּמְחַכִּים לְבִנְיַן הַבַּיִת חָדָשׁ שֶׁלֹּא יֵהָרֵס בִּנְיָנוֹ לְעוֹלָם.

עַל-כֵּן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בָּזֶה, בְּהַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל עָבַר וְהוֹוֶה וְעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכְּבָר נִתְיַסֵּד מִימֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלְּלוּ שָׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים פט.), וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִזְהִיר עַל זֶה הַמָּקוֹם כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יב, יא) “וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'” וְכוּ’. וְדָוִד מָשִׁיחַ זָכָה לִמְצֹא אוֹתוֹ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבְּעָבַר, וְכֵן הַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּסִּים שֶׁל הַהֹוֶה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁעוֹסְקִים בָּהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי הַתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים עַל הַבִּנְיַן בַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם, שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה עַד אֵין קֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכו, ב) “אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ” וְכוּ’. וְכֵן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁכְּבָר זָכָה מֵעוֹדוֹ, בִּפְרָט מַה שֶּׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ’, וּבַמֶּה שֶׁזּוֹכֶה עֲדַיִן לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הַתִּקְוָה שֶׁלְּעָתִיד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִתְתַּקֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ וְכוּ’ וְלֹא דִּבֵּר ה’ לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הַפָּסוּק אֲפִילּוּ עַל הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר מְלָכִים-ב (יד, כז), וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלָּם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְהֵם כָּל שִׂמְחָתֵנוּ וְחִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ לָנֶצַח:

ע וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְשָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת וְשָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת, כִּי הֵם בְּחִינַת פִּדְיוֹן וְהַמְתָּקַת הַדִּינִים לְבַטֵּל הָעַצְבוּת שֶׁהוּא תֻּקְפָּא דְּדִינָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וְכָל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּלְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּאֻלָּה וְחֵרוּת וּבִטּוּל כָּל הַצָּרוֹת. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אוֹתָם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַדִּינִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בִּימֵי הַחֹל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לוֹמַר פְּסוּקֵי ‘וְיִתֵּן לְךָ’ וְכוּ’ שֶׁהֵם פְּסוּקִים הַרְבֵּה שֶׁל שִׂמְחָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל לְבַטֵּל הָעַצְבוּת הָרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בִּימֵי הַחֹל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הַנַּ”ל שָׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְכוּ’, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בִּטּוּל הָעַצְבוּת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם עָבַר וְהוֹוֶה וְעָתִיד שֶׁצְּרִיכִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהֶעָבַר, דְּהַיְנוּ בְּהַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁכְּבָר עָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּהִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּהַהֹוֶה וְהֶעָתִיד וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכֵן הוּא מְרֻמָּז בְּכָל הַפְּסוּקִים הָאֵלּוּ שֶׁבְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אֵלּוּ, כִּי שָׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת מַתְחִילִין: “פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי” (תהלים נה, יט) – לְשׁוֹן עָבַר שֶׁכְּבָר פָּדָה נַפְשִׁי מִבְּאֵר שַׁחַת עַל-יְדֵי שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. “וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת” (שמואל-א יד, מה) – זֶה מְרַמֵּז עַל כָּל אָדָם עַל כָּל הַסַּכָּנוֹת וְהַקִּטְרוּגִים רַחֲמָנָא לִצְלַן הָעוֹבְרִים עָלָיו, וְה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ נִסִּים וּפוֹדֵהוּ וּמַצִּילֵהוּ מֵהֶם, כִּי בְּרַחֲמָיו שׁוֹלֵחַ בְּלֵב הַצַּדִּיקִים לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אָז זְכוּת עַל יוֹנָתָן וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁבַּהוֹוֶה מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת בְּכָל עֵת עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין הָעוֹלָם וּמְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַכֹּל וְכוּ’. “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם” וְכוּ’ (ישעיה לה, י) – זֶה בְּחִינַת עֹצֶם הַתִּקְוָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁנָּשׁוּב לְצִיּוֹן, שֶׁאָז נִזְכֶּה לְשִׂמְחַת עוֹלָם לָנֶצַח. וְזֶהוּ “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, כִּי זֶה הָעִקָּר לַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְכֵן הַשָּׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת: “הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה” (תהלים ל, יב) – הַכֹּל לְשׁוֹן עָבַר, בְּחִינַת הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁלְּעָבַר שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְהָפַךְ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, כִּי הָפַךְ מִצָּרָה לִרְוָחָה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. פָּסוּק ב: “וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה’ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה” וְכוּ’ (דברים כג, ו) – זֶה בְּחִינַת הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת הַנַּעֲשִׂים עִם הָאָדָם בַּהוֹוֶה בְּכָל עֵת שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עָלָיו בְּכָל פַּעַם קִטְרוּגִים עֲצוּמִים רַחֲמָנָא לִצְלַן עַל-יְדֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְּבִלְעָם הָרָשָׁע שֶׁרוֹצֶה לַעֲקֹר אֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, כַּמּוּבָן בַּסְּפָרִים וּבְדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל (ליקוטי מוהר”ן לו), וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּעֹצֶם רַחֲמָיו אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ לָהֶם וּמְהַפֵּךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. פָּסוּק ג: “אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וְכוּ’ וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן” וְכוּ’ (ירמיה לא, יב) – זֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְכֵן הַשָּׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת: “בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו” (ישעיה נז, יט) – לְשׁוֹן עָבַר, כִּי כְּבָר הִקְדִּים רְפוּאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב’ עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵכִינוּ לָנוּ כְּבָר סַמִּים שֶׁל חַיִּים וּרְפוּאוֹת קְדוֹשׁוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה בְּסִפְרֵיהֶם וְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַמְשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם, כַּמּוּבָן לְכָל מִי שֶׁטּוֹעֵם דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'” וְכוּ’ (תהלים לד, ט). פָּסוּק ב: “וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי וְכוּ’ לְךָ דָּוִד וְעִמְּךָ בֶּן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶיךָ” וְכוּ’ (דברי הימים-א יב, יט) – זֶה מְרַמֵּז עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּמְפֻרְסָם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּזֶה בְּדוֹרוֹתֵינוּ וּבַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו שׁוֹלֵחַ בְּכָל פַּעַם בְּלֵב כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת וּבָאִים אֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וּמִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְאוֹמְרִים לָהֶם ‘שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ’ וְכוּ’. פָּסוּק ג: “וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לְחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם” וְכוּ’ (שמואל-א כה, ו) – מְרַמֵּז עַל חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא כַּמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים. וְזֶהוּ “ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם” (תהלים כט, יא), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה וְהַבְּרָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִין הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל יַחַד, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּדֵּל אוֹר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטִי וְלָא מָטִי. כִּי מֵרִבּוּי הָאוֹר הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי הַרְבֵּה כֵּלִים שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְקַבְּצִין יַחַד בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזּוֹכִין לְאוֹרוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם מְרַפְּאִין וּמְשַׂמְּחִין אֶת כָּל הַחוֹלִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ אֲפִילּוּ הַחוֹלִים מְאֹד מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁהֵם חוֹלִים בְּיוֹתֵר צְרִיכִים לְרַפְּאָם עַל-יְדֵי רְפוּאוֹת יְקָרוֹת יוֹתֵר שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיכָם וּלְרַפְּאוֹת בָּהֶם כִּי אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘מֵישְׁרָא’ בְּסִימָן ל עַיֵּן שָׁם], וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

עא וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר, שֶׁעִקָּרָם הֵם תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, רַק שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל נִסְתַּפְּקוּ בְּקוֹל הַתְּרוּעָה וְכוּ’ וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ לִתְקֹעַ תְּרוּעָה וּשְׁבָרִים כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא. כִּי תְּקִיעָה שֶׁלְּפָנָיו זֶה בְּחִינַת קוֹל פָּשׁוּט, וְכֵן תְּקִיעָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ הוּא קוֹל פָּשׁוּט, זֶה בְּחִינַת הַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹל שׁוֹפָר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל פָּשׁוּט, כִּי אָז נִפְשַׁט עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב לְגַמְרֵי. כִּי זָכוּ אָז לְחֵרוּת גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה לב, א) ‘חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרָע וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת’ וְכוּ’, וְכֵן לֶעָתִיד יְקֻיַּם (ישעיה כז, יג): “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים” וְכוּ’, שֶׁאָז יִהְיֶה בְּחִינַת קוֹל פָּשׁוּט כִּי יְקֻיַּם “כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ אֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם” (ירמיה לא, לג), וְיִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי כָּל הַצָּרוֹת וְהָעַצְבוּת וְכוּ’, הַבָּאִים מֵעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְכוּ’. וּבְאֶמְצַע תּוֹקְעִין תְּרוּעָה שֶׁהוּא תְּרוּעָה וּשְׁבָרִים שֶׁהֵם ‘גְּנוּחֵי גָּנַח וְיִלּוּלֵי יָלִיל’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה לד.), זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצָּרִיךְ עַתָּה הָאָדָם בַּהוֹוֶה כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהִתְגַּבֵּר לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי עַצְבוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘גְּנוּחֵי גָּנַח יִלּוּלֵי יָלִיל’, לְהַפְּכָם כֻּלָּם לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁבָּאָה עַל-יְדֵי יִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁהוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. וְהָעִקָּר שֶׁעַל-יְדֵי כֹּחַ מִצְוַת שׁוֹפָר נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וּלְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבֵּנוּ שֶׁזֶּה כָּל שִׂמְחָתֵנוּ בִּבְחִינַת “אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה’ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן” (תהלים פט, טז), לְהַשִּׂיג בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לֵידַע כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם’ וְכוּ’. עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲטֹף כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת לְהַפְּכוֹ לְשִׂמְחָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַתְּרוּעָה שֶׁהוּא הָעִקָּר וְכַנַּ”ל:

עב וְזֶה בְּחִינַת כָּל מִזְמוֹר ‘הוֹדוּ לַה” שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּפִלָּה בְּהַתְחָלַת הַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁמְּדַבֵּר בֶּעָבָר וְהוֹוֶה וְעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שָׁם ‘זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְכוּ’, זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם’ וְכוּ’, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל חֶבֶל נַחֲלָתֵנוּ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה מְדַבֵּר בְּגֹדֶל הַנִּסִּים שֶׁלְּעָבַר. וְאַחַר-כָּךְ אוֹמֵר ‘שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ’ שֶׁגַּם בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת וְכַנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ מַזְכִּיר עַל הֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ וְכוּ’, אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר לִפְנֵי ה”, שֶׁכָּל זֶה נֶאֱמַר עַל לֶעָתִיד, כִּי בְּכָל זֶה אָנוּ צְרִיכִים לְשַׂמֵּחַ עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת בִּפְרָט קֹדֶם הַתְּפִלָּה וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַנִּסִּים שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ וַאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ עַתָּה בְּכָל עֵת וּבַצָּר הוּא מַרְחִיב לָנוּ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה לְעֵיל וּבְמָקוֹם אַחֵר, וַאֲשֶׁר הוּא עָתִיד לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאָנוּ חוֹסִים בָּהֶם. וְכָל זֶה הַמִּזְמוֹר ‘הוֹדוּ’ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הָאָרוֹן כְּשֶׁנִּכְנַס לִמְקוֹמוֹ וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א טז, לה), כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁבָּא הָאָרוֹן עַל מְקוֹמוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ’ כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה מִשָּׁם וְכַנַּ”ל. וְכֵן בְּכָל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת רֻבָּם מְדַבְּרִים בֶּעָבָר וְהוֹוֶה וְעָתִיד כַּנַּ”ל. הַכֹּל כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּעֹצֶם גָּלוּתֵנוּ הָאָרֹךְ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב עַל-יְדֵי-זֶה, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָעִקָּר עַל-יְדֵי שִׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

עג וְזֶה שֶׁאִיתָא בְּאוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא מוּבָא בְּיַלְקוּט רְאוּבֵנִי פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘דָּבָר אַחֵר אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, בְּמִדַּת הָרַחֲמִים בָּרָאתִי הָעוֹלָם וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים אֲנִי מַנְהִיגוֹ, וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים אֲנִי מְחַדְּשׁוֹ. דָּבָר אַחֵר אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, בְּמִדַּת טוֹב בָּרָאתִי הָעוֹלָם וּבְמִדַּת טוֹב אֲנִי מַנְהִיגוֹ וַאֲנִי עָתִיד לְחַדְּשׁוֹ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הַיְנוּ כַּנַּ”ל בְּחִינַת ‘הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת אֶהְיֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק ‘וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָ’, כִּי כֶּתֶר בְּחִינַת מָקוֹם הַנַּ”ל בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְכוּ’ הוּא מְקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁמִּשָּׁם הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם וְשֶׁל כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם: ‘דָּבָר אַחֵר בְּמִדַּת אֱמוּנָה בָּרָאתִי הָעוֹלָם’, כִּי אֱמוּנָה בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ”ל:

עד וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְכוּ’ בַּהֲטָבַת חֲלוֹם, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין בַּהֲטָבַת חֲלוֹם ‘לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֵב טוֹב יֵינֶךָ’ וְכוּ’, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁהַשֵּׁנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִיגִיעַת הַמֹּחִין עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל (באות לח), וּכְפִי תִּקּוּן הַמֹּחִין כֵּן הַשֵּׁנָה וְכֵן הַחֲלוֹמוֹת. וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁאֵינוֹ טוֹב הוּא עַל-יְדֵי הַמְשָׁכַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַמְטִיבִין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז הַשָּׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְשָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת וְכוּ’, כִּי עַל יָדָם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁמִּתְבַּטְּלִים עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

עה וְעַיֵּן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פִּינְחָס (דף רלו:) מַה שֶּׁאִיתָא עַל פָּסוּק ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ‘אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא כָּל מָאן דִּמְיַחֵד יִחוּדָא דָּא בְּכָל יוֹמָא, חֶדְוָא זְמִינָא עֲלֵיהּ מִלְּעֵלָּא מֵרָזָא דְּאַתְוָן אִלֵּין. ש”מ מֵהַאי סִטְרָא וא”ח מֵהַאי סִטְרָא וְכוּ’. וְסִימָנָךְ ‘אֶשְׂמַח’ דִּכְתִיב ‘אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה”, בַּה’ מַמָּשׁ דָּא יִחוּדָא קַדִּישָׁא וְשָׁפִיר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה כָּל קֹטֶב דְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל בְּכָל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה, שֶׁעִקַּר פְּנִימִיּוּת דְּבָרֵינוּ הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּה’ בְּחִינַת ‘אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה’ הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ’. וְהָעִקָּר שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁהוּא זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים לוֹמַר ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בָּזֶה ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ’ וְכוּ’, כִּי זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ וְתִקְווֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח. כִּי לֹא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם וּמֵהַזְּמַן הַפּוֹרֵחַ כְּלוּם, כִּי אִם שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל. וְזֶה מְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁגִּלָּה לָנוּ שֶׁצֵּרוּף תֵּבַת ‘אֶשְׂמַח’ מְרֻמָּז בְּאוֹתִיּוֹת ש”מ מִ’שְּׁמַע’ וְאוֹתִיּוֹת א”ח שֶׁל ‘אֶחָד’ וְכוּ’, כִּי צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִין לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת ‘אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה” וְכַנַּ”ל:

[1] הנה לשון רש”י: דרופתקי. טרחנין כלומר כל הגופין לעמל נבראו: טוביה לדזכי. אשריו למי שזכה והיה עמלו וטרחו בתורה. לשון אחר דרפתקי: כיס ארוך שמשימין בו מעות כל הגופין נרתקין הם לקבל ולהכניס דברים אשריו למי שזכה ונעשה נרתק לתורה.

[2] עֵץ שֶׁלֹּא עוֹלֶה אוֹרוֹ, יַכּוּ בוֹ וְיָאִיר. גּוּף שֶׁלֹּא עוֹלֶה בּוֹ אוֹר הַנְּשָׁמָה, יַכּוּ בוֹ וְיַעֲלֶה אוֹר הַנְּשָׁמָה, וְיֹאחֲזוּ זֶה בָזֶה לְהָאִיר.

[3] פְּרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ חֲנֻכָּה וּפוּרִים פֶּרֶק ד.

[4] בפסוק כתוב מאורות בלי ו’ וכתוב: מארת.

[5] אני מברך שהחיינו גם על דלעת של השנה החדשה.