“וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ” (דָּנִיֵּאל א) כִּי יֵשׁ לְמַעְלָה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ. וּלְמַטָּה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא: הַדִּבּוּר. כִּי “הֵיכַל דָּא אֲדֹנָי” – “אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח” (תְּהִלִּים נא). וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, בְּכֹחַ הַצַּדִּיק וְכוּ’ (הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו וּמְדַבֵּר עָלָיו יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד).
