וְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, נִשְׁאֲרָה הַסְּפִינָה בְּלִי מַיִם שֶׁרְאוּיִין לִשְׁתִיָּה. כִּי פָּסְקוּ אֶצְלָם הַמַּיִם שֶׁל שְׁתִיָּה שֶׁהָיָה עַל הַסְּפִינָה. וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם, כִּי־אִם כְּלִי אַחַת שֶׁל מַיִם סְרוּחִים וַעֲכוּרִים וְתוֹלָעִים הָיוּ מְרַחֲשִׁין בָּהֶם. וְאֵלּוּ הַמַּיִם חִלְּקוּ לְאַנְשֵׁי הַסְּפִינָה בַּמִּדָּה, לָאִישׁ ‘אַקִי’ (מִדָּה קְטַנָּה) אַחַת. וְהָיָה לָהֶם סַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַצִּמָּאוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַסַּכָּנוֹת.
וַאֲזַי הִתְפַּלְּלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִקִּירוֹת לִבָּם. וְנִתְעוֹרֵר עוֹד הַפַּעַם רוּחַ־סְעָרָה גְּדוֹלָה, וְהֵבִיא הַסְּפִינָה אַחַר שְׁנֵי מֵעֵת־לְעֵת [יומיים] לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִסְפַר יְרוּשָׁלַיִם, לְעִיר-הַקֹּדֶשׁ יָפוֹ.
וְרָצָה רַבֵּנוּ ז”ל לֵירֵד שָׁם מֵהַסְּפִינָה, לָלֶכֶת אֶל יְרוּשָׁלַיִם עִם הֶחָכָם הַנַּ”ל, בְּצַוְתָּא חֲדָא כַּנַּ”ל. וּמֵאֵת ה’ הָיְתָה סִבָּה, וְלֹא הִנִּיחוּהוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם, כִּי הִסַתַּכְּלוּ עַל מַלְבּוּשָׁיו וְעַל תֹּאַר פָּנָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאוֹת אֲרֻכִּים כַּנָּהוּג בִּמְדִינָתֵנוּ, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשׁוֹנָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאָמְרוּ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי אֶחָד מֵהַמְרַגְּלִים שֶׁל הַצָּרְפַת. וְלֹא הוֹעִילוּ שׁוּם פִּיּוּס וּבַקָּשׁוֹת.
וְנִשְׁאַר רַבֵּנוּ ז”ל עַל הַסְּפִינָה.
וְהָיָה בְּדַעַת הַקַּפִּיטָן לְהִתְעַכֵּב שָׁם עִם הַסְּפִינָה לִהְיוֹת עוֹמֵד לָפוּשׁ אֵיזֶה יָמִים. וְאָז הָיָה שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. אַךְ הַסְּפִינָה לֹא יָכְלָה לַעֲמֹד שָׁם מֵחֲמַת גַּלֵּי הַיָּם שֶׁרָצוּ לְהָפְכָהּ, וְלֹא הוֹעִיל שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה. וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא גָּדוֹל בְּעֵינֵי הַקַּפִּיטָן. וְשָׁאַל: “מַה זֶּה, וְעַל מַה זֶּה?” וְהֵשִׁיבוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הַסְּפָרַדִּים: שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁבְּזֶה הַמָּקוֹם נִשְׁלַךְ יוֹנָה בֶּן אֲמִתִּי הַנָּבִיא (בעת הסערה). וְלֹא יָכְלָה הַסְּפִינָה לַעֲמֹד שָׁם אוֹתָהּ הַלַּיְלָה וְהֻכְרְחוּ לָזוּז עִם הַסְּפִינָה מִשָּׁם.
וְהָלְכוּ מִשָּׁם.
וּבָאוּ בָּעֶרֶב לֵיל “זְכוֹר בְּרִית” (הלילה שלפני ערב ראש השנה) לְעִיר-הַקֹּדֶשׁ חֵיפָה. וְעָמְדוּ אֵצֶל הַר הַכַּרְמֶל נֶגֶד מְעָרַת אֵלִיָּהוּ. וּבְאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר אָמְרוּ כָּל הָעָם סְלִיחוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְאַחַר־כָּךְ הָלְכוּ כֻּלָּם לְעִיר-הַקֹּדֶשׁ חֵיפָה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף.
וְאָז נִכְנַס רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ ז”ל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּבָא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִכְסַף אֵלָיו, וְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, וּמָסַר נַפְשׁוֹ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וְהִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד עֲבוּר זֶה.
וְגֹדֶל עֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, אִי-אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מִזֶּה. כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד הִשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג. כִּי אָמַר: שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל פָּעַל מִיָּד מַה שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג.
וְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם הָלְכוּ לַמִּקְוֶה, וְאַחַר־כָּךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְנִתְמַהְמְהוּ עַד הַלַּיְלָה.
וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ ז”ל לְבֵיתוֹ, אֶל הָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, הָיָה לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד מְאֹד. וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: “אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְכָךְ, לִהְיוֹת עִמִּי כָּאן”.
וְצִוָּה לוֹ לִקְרוֹת וּלְהַזְכִּיר לְפָנָיו מֵהַצֶּעטִיל כָּל הַנִּרְשָׁמִים שָׁם, דְּהַיְנוּ כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו שֶׁנָּתְנוּ לוֹ צֶעטְלִיךְ מִשְּׁמוֹתֵיהֶם. וְאָכְלוּ שָׁם סְעֻדַּת הַלַּיְלָה שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְהַכֹּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד אַחַר הַסְּעֻדָּה עַד שֶׁשָּׁכְבוּ שָׁם לִישֹׁן.
וּבַבֹּקֶר הָלְכוּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת נִתְעוֹרֵר בּוֹ דְּאָגָה וְלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד בְּלִי-עֵרֶךְ, וְלֹא דִּבֵּר מְאוּמָה עִם שׁוּם בֶּן אָדָם.
