וּבְעִנְיַן תַּאֲוַת אֲכִילָה. הָיָה לוֹ גַּם־כֵּן מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד קֹדֶם שֶׁשִּׁבְּרָהּ. כִּי בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ כְּלָל לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ”ל. אַחַר־כָּךְ רָצָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד מְאֹד. וְכָל־כָּךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת יוּכַל לְשַׁבֵּר מִלְּבַד תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה. וְנִדְמָה לוֹ שֶׁתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשָּׁאֵר, כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ. כָּל כָּךְ הָיָה חָזָק עָלָיו הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגַבֵּר עַצְמוֹ וְכָפָה אֶת יִצְרוֹ וְשִׁבֵּר גַּם תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה לְגַמְרֵי.
וְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּפְרִישׁוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה הָיָה מְפֻרְסָם לְעֵין כֹּל. כִּי לֹא הָיָה אוֹכֵל כְּלָל, וְגַם מְעַט שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל מְאֹד. וְהֻכְרַח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת כְּדֵי לֶאֱכֹל מְעַט, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה כֹּחַ לִחְיוֹת.
וְאָמַר, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ עַצְמוֹ וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּחִלָּה. וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל בָּזֶה שֶׁיֹּאכַל פָּחוֹת מִקֹּדֶם, רָאָה שֶׁגַּם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזֹאת הָאֲכִילָה אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִקֹּדֶם. וְהִתְחִיל שׁוּב לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְלֶאֱכֹל עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה. וְאַחַר־כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם זֶה תַּאֲוָה, וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת. וְכֵן אַחַר־כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה עֲדַיִן וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת.
וּבְדֶרֶךְ זֶה נָהַג, עַד שֶׁהָיָה אֲכִילָתוֹ פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאֹד מְאֹד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַמִּעוּט, אֲשֶׁר אִי-אֶפְשָׁר לְבָאֵר.
וְאַחַר־כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ: שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲכִילָתוֹ מְעוּטָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזֶה הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל. וְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ וְשִׁבֵּר הַתַּאֲוָה גַּם בְּזֶה הַמְּעַט. עַד שֶׁשִּׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי, וְיָצָא מֵהַתַּאֲוָה לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל וּכְלָל לֹא.
וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ מֵהָאֲכִילָה, מֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לֶאֱכֹל כְּלָל. וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה: שֶׁאַחַר־כָּךְ הָיָה לוֹ כֹּחַ לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה בְּלִי תַּאֲוָה כְּלָל, אֲפִלּוּ אִם הָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה, אֲבָל כְּבָר לֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל מֵחֲמַת רְגִילוּתוֹ שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאֹד.
וְאָמַר: שֶׁאַחַר־כָּךְ, עַל הַיָּם בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז רָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם דָּבָר אֲזַי הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לֶאֱכֹל קְצָת. וּמֵאָז וָהָלְאָה הֻרְגַּל לֶאֱכֹל קְצָת. אֲבָל קֹדֶם לָזֶה לֹא הָיָה אוֹכֵל אֲפִלּוּ אֲכִילָה פְּחוּתָה כָּזוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר־כָּךְ, אַחַר שֶׁהָיָה עַל הַיָּם, הָיְתָה אֲכִילָתוֹ גַּם־כֵּן מְעוּטָה מְאֹד מְאֹד. וּמִקֹּדֶם גַּם שִׁעוּר פָּחוּת כָּזֶה לֹא הָיָה אוֹכֵל.
וּבְעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר. גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים הָעֲצוּמִים וְהַקָּשִׁים מְאֹד מְאֹד שֶׁהָיָה לוֹ בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה, וְגֹדֶל הַיְגִיעוֹת וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ וְרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ קֹדֶם שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. (וִיבֹאַר כָּל זֶה בְּקֻנְטְרֵס מְיֻחָד לְקַמָּן בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ, אֶפֶס קָצֵהוּ וְלֹא כֻּלּוֹ. כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל).
