בָּרוּךְ ה’,
אוֹר לְיוֹם ו’ עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ קֹרַח [כ”ד סיון] תר”ע, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ מִירוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, סָמוּךְ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.
שֶׁפַע קֹדֶשׁ וְדַעַת אֱמֶת יִתְמַשֵּׁךְ מֵאֶרֶץ הַצְּבִי לְרֹאשׁ נֶפֶשׁ יְדִידִי וַחֲבֵרִי הַשּׁוֹתֶה עִמִּי מָיִם מִנַּחַל אֶחָד, הֲלֹא הוּא הַבָּחוּר הַמֻּפְלָא, הַמָּלֵא רְצוֹנוֹת טוֹבִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּבוֹד שְׁמוֹ תִּפְאַרְתּוֹ, כְּמַר יִצְחָק מֵאִיר בֶּן סִימָא מִינְדִּיל נֵרוֹ יָאִיר.
אֲהוּבִי מַחְמַד נַפְשִׁי, מִכְתָּבוֹ הַנָּעִים לִי מְאֹד – הַנִּכְתַּב עוֹד בְּיוֹם ה’ וַיֵּשֶׁב, בְּצֵרוּף הַסַּךְ שְׁלֹשָׁה רוּבַּל־כֶּסֶף, הִגִּיעַנִי יוֹם ו’ שָׁבוּעַ הֶעָבְרָה. וּלְפֶלֶא גָּדוֹל בְּעֵינַי מַדּוּעַ נִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ, וְלֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁ הַדָּבָר: אִם נִתְעַכֵּב בְּלוּבְּלִין, אוֹ הָיָה אֵיזֶה שָׁהוּת עַל הַפָּאסְט.
קִצּוּר הַדָּבָר, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין גֹּדֶל הָעִנְיָן שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ לְהִתְקָרְבוּתֵנוּ – שֶׁהַמְנִיעוֹת מִתְפַּשְּׁטִים עַל זֶה כָּל כָּךְ, כִּי אִם הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב בִּזְמַנּוֹ, כְּבָר הָיָה נוֹלַד מִזֶּה כַּמָּה דִבּוּרִים וְעִנְיָנִים טוֹבִים. אַךְ הֶעָבָר אַיִן, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי אַהֲבַת חֲבֵרִים.
וְהִנֵּה אֲהוּבִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי, אִם אָמְנָם שֶׁקָּשֶׁה וְכָבֵד עָלַי מְאֹד לְפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ אֶצְלִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ, עִם כָּל זֶה לֹא אֶמְנַע מִלִּכְתֹּב עַל כָּל פָּנִים מְעַט דִּמְעַט.
תֵּדַע יְדִידִי שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מוּכָן לִנְסֹעַ עַל זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמֶין, אַךְ קֹדֶם הַנְּסִיעָה סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ בְּסִבָּה טוֹבָה – שֶׁהָיְתָה מֵהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ – שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁאֶקְבַּע דִּירָתִי בְּפֹה מִירוֹן, וְאֶשְׁתַּדֵּל לְיַסֵּד הַחֶבְרָה שֶׁלָּנוּ בְּפֹה מִירוֹן – לְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּצִבּוּר עַל הַצִּיּוּן הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר, וְאוּלַי נִזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יָחַד וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר מִזֶּה.
וְקִצּוּר הַדָּבָר, אִם אָמְנָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב גֹּדֶל גַּעְגּוּעַי וּתְשׁוּקָתִי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל מְקוֹם חִיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ – הוּא מְקוֹם קְדֻשַּׁת גְּנִיזַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בָּעִיר אוּמֶין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁכָּךְ קִבַּלְתִּי מֵרַבִּי הַמֻּבְהָק – מוֹרֵנוּ הָרַב ר’ מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל, שֶׁלִּזְכּוֹת לְעֵצָה אֲמִתִּי צְרִיכִין מִקֹּדֶם לִצְעֹק הַרְבֵּה הַרְבֵּה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, בִּבְחִינַת ‘צָעַק לִבָּם וְכוּ”, ‘וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ’, וְאַחַר הַצְּעָקָה צְרִיכִין לְהַבִּיט עַל הַהַשְׁגָּחָה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה בָּזֶה לִכְתֹּב וּלְסַפֵּר, וְאִי אֶפְשָׁר כָּעֵת לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.
וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי הַצְּעָקָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַל הַצִּיּוּן הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, הֵאִיר ה’ בְּדַעְתִּי שֶׁאֶתְקַשֵּׁר לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מִכָּאן עַל יְדֵי הָעִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית, שֶׁיֵּשׁ שַׁיָּכוּת גָּדוֹל לְהַנַּחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן בֵּין מְחַצְדֵי חַקְלָא בֵּין זִקְנֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה בְּמִכְתָּב גָּלוּי כָּל כָּךְ.
אֲהוּבִי יַקִּירִי, אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר לְךָ גֹּדֶל הַחִיּוּת וּקְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ תְּהִלָּה לָאֵל בְּפֹה בְּלִמּוּדִי בְּפֹה סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וְהַמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו, יְרַחֲמֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בְּכֹחַ וּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים לְהַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶל תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּרְצֶה – אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצַרְנוּ, וּלְכַוֵּן אֲמִתַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֲשִׂיָּתֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְאוֹדוֹת שְׁאֵלָתְךָ בְּעִנְיַן בִּיאָתְךָ לְפֹה, מָה אֹמַר לְךָ אָחִי אֲהוּבִי יַקִּירִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּסַבֵּב בְּסִבּוֹת טוֹבוֹת, וְלַהֲבִיאֲךָ לְפֹה, שֶׁנּוּכַל שְׁנֵינוּ לַעֲסֹק בְּדַעַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. אִם אָמְנָם שֶׁ’בַּעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי’ אֲפִלּוּ לִתֵּן עֵצָה לְנַפְשִׁי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לַאֲחֵרִים, עִם כָּל זֶה לִבִּי מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה.
וְאַתָּה אָחִי אֵין לְךָ עֵצָה אַחֶרֶת, רַק לִצְעֹק הַרְבֵּה לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת בָּזֶה, וְאַחַר כָּךְ תַּבִּיט עַל הַהַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל.
וּלְעֵת עַתָּה גֵּיְיט[1] רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, אַשְׁרֶיךָ אַשְׁרֶיךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא כָּזוֹ. וּבְוַדַּאי יִהְיוּ נַעֲשִׂים גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּעִנְיַן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם בְּיָמֵינוּ ‘וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ’, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְעַתָּה יְדִידִי הִנְּנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ הַקּוּנְטְרֵס שֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַדְפִּיס מֵהַמַּפְתֵּחוֹת,לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת נֶפֶשׁ כָּל חֶבְרָתֵנוּ, וַאֲקַוֶּה לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּקָרוֹב אֶגְמֹר הַמַּפְתֵּחוֹת.
וַאֲנִי מַלְוֶה הַמָּעוֹת עַל זֶה, וּבִטְחוֹנִי שֶׁכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִקְנוּ אוֹתָם, כִּי הֵם נִצְרָךְ מְאֹד לְהָעוֹלָם. וְיוּכַל לִהְיוֹת שֶׁאֶשְׁלָחֵם לְלוּבְּלִין, וְאַתָּה תִקַּח חֶבֶל בְּהָעִנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה – וְתִהְיֶה בְעֶזְרוֹ, לְמָכְרָם בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לִפְרֹעַ הַמָּעוֹת שֶׁאֲנִי לֹוֶה עַל הַדְפָּסָתָם, שֶׁיַּעֲלֶה לְעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים רוּבַּל־כֶּסֶף. אַךְ עֲדַיִן רָחוֹק קְצָת הַדָּבָר, וַאֲנִי צָרִיךְ עֲדַיִן לִישׁוּעָה לְהַשִּׂיג הַמָּעוֹת, אַךְ בִּטְחוֹנִי חָזָק שֶׁבֶּטַח יַעֲזֹר ה’ יִתְבָּרַךְ.
הִנְּנִי לְבַשֵּׂר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יָלְדָה לִי זוּגָתִי בַּת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, בָּרוּךְ ה’ שֶׁזָּכִיתִי בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ לְבֵן וּבַת. כֹּה יַעֲזְרֵנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לְגַדְּלָם בְּנַחַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲקַיֵּם ‘לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ וְכוּ”.
הַשְּׁלֹשָׁה רוּבַּל־כֶּסֶף הֵם אֶצְלִי מָמוֹן הַמֻּטָּל בְּסָפֵק, כִּי לֹא כָתַב לִי אִם שׁוֹלֵחַ אוֹתָם בִּשְׁבִילִי, אוֹ לְחַלֵּק לְהַחֶבְרָה, בְּכֵן יוֹדִיעֵנִי מִזֶּה.
בְּזוֹ הַשָּׁבוּעַ אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה הִזְכַּרְתִּי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנִּרְשָׁמִים בְּהַצֶּטִיל[2] לִפְנֵי קְדֻשַּׁת הַצִּיּוּן הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, אָמֵן.
יְדִידֵנוּ הַבָּחוּר נַחוּם עֲדַיִן בְּרָאמֶענְיֶע[3] וּמִתְגַּבֵּר לִנְסֹעַ לְאוּמֶין, אַךְ גָּבְרָה עָלָיו הַמְנִיעוֹת – ה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו; מֵהַנָּכוֹן לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, וּשְׁמוֹ נַחוּם בֶּן אֶסְתֵּר שֵׁיְינְדִּיל.
מֵהַ’נַּחַת הַשֻּׁלְחָן’ יִפְנֶה לְר’ אַלְטֶער מִטֶּעפְּלִיק.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵר’ אַלְטֶער הַנַּ”ל שֶׁנִּדְפַּס אֶצְלְכֶם הַ’סֵּפֶר הַמִּדּוֹת’ מֵחָדָשׁ, בְּכֵן אָנָּא תֵּכֶף לִשְׁלֹחַ לִי מֵהֶם עַל כָּל פָּנִים שְׁנַיִם, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי.
הַסִּפְרֵי ‘הִשְׁתַּטְחוּת’ קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן – וְגַם הַמִּכְתָּב הַמֻּנָּח בְּתוֹכָם, וּכְבָר הֵשַׁבְתִּי לוֹ תְּשׁוּבָה.
פְּרִישַׂת שָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ לוּבְּלִין, וְאִם יִרְצֶה ה’ בַּמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי אֶכְתֹּב יוֹתֵר. מֵהָרָאוּי לְעוֹרֵר עַל צִדְקַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְדַי לַמֵּבִין.
יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת.
יְדִידְךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּסִבָּה טוֹבָה וְלִשְׂמֹחַ יַחַד בְּפֹה.
יִשְׂרָאֵל בֶּן חַיָּה אֶסְתֵּר הַיְילְפֶּערִין.
[1] הולך ובא.
[2] בהפתקא.
[3] רומניה.
