בָּרוּךְ ה’,
יוֹם א’ וַיֵּשֶׁב [ט”ו כסליו] תר”ע, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה לִכְבוֹד אֲהוּבִי יַקִּירִי, מַחְמַד נַפְשִׁי, הֲלֹא הוּא הַבָּחוּר הַמְרוֹמָם, וְלֵב-בָּשָׂר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּבוֹד שְׁמוֹ תִּפְאַרְתּוֹ, כְּמַר יִצְחָק מֵאִיר נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח.
אֲהוּבִי יַקִּירִי, מִכְתָּבוֹ הַנָּעִים בְּצֵרוּף הַשְּׁלֹשָׁה סְפָרִים בְּאַהֲבָה רַבָּה הִשַּׂגְתִּי שָׁבוּעַ הֶעָבְרָה, וּמָה אֹמַר לְךָ אֲהוּבִי אָחִי, אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר לְךָ גֹּדֶל שִׂמְחָתִי שֶׁשָּׂמַחְתִּי בָזֶה, בִּרְאוֹתִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ בּוֹעֵר עֲדַיִן, וְנִתַּן בְּלֵב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בְּהַדְפָּסַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ – אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה.
וְהִנְּנִי כָּעֵת לְבַשֵּׂר לְךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִשַּׂגְתִּי הַיּוֹם מִכְתָּב מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁעוֹסְקִים בְּשָׁם לְהַדְפִּיס יֶתֶר הַמִּכְתָּבִים מִמּוֹרֵנוּ ר’ נָתָן זַצַּ”ל – אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא בָּאוּ בִדְפוּס; וְזֶה אֲשֶׁר כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי שֶׁיֵּצְאוּ לְאוֹר עוֹלָם וִיחַיּוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בְּהַדְפָּסָתוֹ, שֶׁעָשִׂיתִי הִתְעוֹרְרוּת עַל זֶה בִּהְיוֹתִי שָׁמָּה בַּעֲלוֹתִי לָרֶגֶל עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבָר.
וְהִנֵּה יְדִידֵנוּ הַבָּחוּר נַחוּם בֶּן ר’ שְׁמוּאֵל שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק נָסַע לְחוּץ לָאָרֶץ, וְכָל כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָתוֹ זֹאת בִּכְדֵי לִהְיוֹת עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ; וּלְעֵת עַתָּה הוּא בִּמְדִינַת וָואלְוְוחַיי בָּעִיר בָּאהְאוּשׁ. וְאִם יִרְצֶה ה’ אֶשְׁלַח לוֹ בְּיוֹם מָחָר הַסֵּפֶר, וְגַם מִכְתָּבוֹ שֶׁשָּׁלַח לִי אֶשְׁלַח לוֹ, וְאֶכְתֹּב לוֹ הָאַדְרֶעס[1] שֶׁלִּי בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק עִמּוֹ בְּמִכְתָּבִים, וּתְעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה בְּמִכְתָּבִים. וְרָצוּף פֹּה הַקְּוִויטְיל שֶׁשָּׁלַח לִי, וְרָשַׁם בּוֹ הָאַדְרֶעס. וְנָכוֹן שֶׁיִּשְׁלַח מִכְתָּבִי. וּבְוַדַּאי יִהְיוּ נַעֲשִׂים בָּזֶה נַחַת רוּחַ לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּאֵלּוּ הַמִּכְתָּבִים. וַעֲלֵיכֶם יְדִידַי יִהְיֶה נֶאֱמַר ‘אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ’ (מלאכי ג).
וְהִנֵּה אֲהוּבִי מַחְמַד נַפְשִׁי, מְאֹד הֶחֱיֵיתָה אוֹתִי מַמָּשׁ בְּמִכְתָּבְךָ, כִּי הָיָה לִי חֲלִישׁוּת דַּעַת, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתִּי מִמְּךָ שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל מִכְתָּבִי וְעַל כָּל הַמִּכְתָּבִים הַנִּדְפָּסִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְךָ.
וְהִנֵּה אוֹדִיעֲךָ שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הוֹסַפְתִּי עַל הַחֶבְרָה שֶׁלָּנוּ, הַיְנוּ לִקְבֹּעַ מִשְׁמְרוֹת, הַיְנוּ לְחַלֵּק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁל הַמֵּעֵת לְעֵת לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. וְגֹדֶל עִנְיַן דָּבָר זֶה אֵין מֵהַצֹּרֶךְ לְבָאֵר.
אַךְ לְעֵת עַתָּה אֲנִי דָּחוּק מְאֹד מְאֹד לְמָעוֹת, וְחוֹבוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשִׁי; וּמְאֹד יִדְאַב עָלַי לִבִּי לַעֲזֹב חַס וְשָׁלוֹם עִנְיָן הַזֶּה. בְּכֵן אָחִי אֲהוּבִי, חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, יַעֲמֹד נָא בְעֶזְרָתִי לִרְאוֹת לְקַבֵּץ כָּל הַיּוֹתֵר בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ, וְלִשְׁלֹחַ אֵלַי; וּתְחַיֶּה אֶת נַפְשִׁי מַמָּשׁ בָּזֶה.
וְיַעֲזֹר לְךָ זְכוּת הַזֶּה שֶׁתִּזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי מְאֹד מְאֹד אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּקְבַּע דִּירָתְךָ בְּפֹה – מִפְּנֵי כַּמָּה עִנְיָנִים, וַאֲקַוֶּה לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּכָאן נִזְכֶּה שְׁנֵינוּ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלִלְמֹד סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְלֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו זַ”ל, וְלָבוֹא וּלְהַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ.
כִּי דַּע בְּנִי וַאֲהוּבִי יַקִּירִי, כִּי הַזְּמַן יָקָר מְאֹד מְאֹד, אוּן עֶס אִיז זֵייֶער אַ שׁוֹעד אַוֶועק צִי לָאזִין פּוּסְטֶע חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָת[2], וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה עֲדַיִן עוּל בְּיָמִים, וְעָלֶיךָ נֶאֱמַר ‘טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו’ (איכה ג).
בְּכֵן דַּעְתִּי נוֹטָה אָחִי יַקִּירִי שֶׁתָּשִׂים פְּעָמֶיךָ לָבוֹא לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לְעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן. וְאִם יִרְצֶה ה’ נִרְאֶה שִׁדּוּךְ הָגוּן עֲבוּרְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדַעַת נָקִי וָצַח.
וְעַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוּכַל גַּם כֵּן לִנְסֹעַ לִפְעָמִים, וּבְשָׁנָה הַזֹּאת אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לִנְסֹעַ לְאוּמֶין, תְּקַשֵּׁר עַצְמְךָ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי – אֲשֶׁר שַׁיָּכוּת גָּדוֹל יֵשׁ לְנִשְׁמָתָם, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן מִזֶּה.
וְאִם יִרְצֶה ה’ נְדַבֵּר מִזֶּה, אַךְ אִם דְּבָרַי נִכְנְסוּ קְצָת בְּלִבְּךָ, הַנָּכוֹן שֶׁתְּזָרֵז אֶת עַצְמְךָ בְּהַנְּסִיעָה עוֹד קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, כִּי יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר עֲבֹר יְמֵי הֶחָג אָשִׂים פְּעָמַי לְחוּץ לָאָרֶץ, אַךְ עֲדַיִן לֹא בָרוּר הַדָּבָר, וּמֵהַנָּכוֹן שֶׁנִּתְרָאֶה פָּנִים. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ לְעֵת עַתָּה.
אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֲהוּבִי אָחִי יַקִּירִי, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְךָ דֶּרֶךְ לְהַנְּסִיעָה, וְתִתְגַּבֵּר בְּכֹל יְכָלְתְּךָ לִשְׁלֹחַ לִי מָה עַל חֶבְרָתֵנוּ.
וַאֲנִי פּוֹרֵשׂ בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ לוּבְּלִין, וּמִכֻּלָּם וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲמֹד בְּעֶזְרָתִי בָּעֵת הַזֹּאת, שֶׁמְּאֹד גָּבַר עָלַי דַּחֲקוּתִי – ה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וְתִכְתְּבוּ לִי שְׁמוֹתֵיכֶם, וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים – הוּא הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר, כִּי הַזְּמַן מִנְחָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְהַפָּאסְט[3] נְחוּצָה.
יְדִידְךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמְצַפֶּה לְקַבֵּל מִמְּךָ בְּקָרוֹב אֵיזֶה סַךְ מָעוֹת. וְיוֹתֵר נָכוֹן לִשְׁלֹחַ הַמָּעוֹת עַל דֶּרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ עַל זֶה אַדְרֶעס[4]: הִירְשׁ הַיְילְפֶּערִין אִין יְרוּשָׁלַיִם, יִשְׂרָאֵל הַיְילְפֶּערִין. וְיַגִּיעַ אֵלַי בְּהוֹצָאָה קְטַנָּה יוֹתֵר מִן עַל דֶּרֶךְ בֵּיְירוּט[5]. אַךְ דַּוְקָא עַל זֶה אַדְרֶעס, וְלֹא עַל אַדְרֶעס אַחֵר. וְנָכוֹן גַּם כֵּן לִשְׁלֹחַ לִי קְוִויטְיל לִצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בְּעֵת שְׁלִיחַת הַמָּעוֹת לִירוּשָׁלַיִם.
יְדִידוֹ יִשְׂרָאֵל הַיְילְפֶּרִין
אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ פּוֹרְשִׂים בִּשְׁלוֹמוֹ הַטּוֹב, וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לְהַחְזִיקֵנוּ – בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ. וִיקַבֵּל חֶבֶל בְּמִשְׁמְרוֹתֵנוּ, וְחֵלֶק כְּחֵלֶק נֹאכַל הַפֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן יִהְיֶה שָׁמוּר לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
[1] כתובת.
[2] ומאד חבל להניח לבטלה ולריק חס ושלום אפילו רגע אחת.
[3] דואר.
[4] על כתובת זו.
[5] דואר ביירות (עיר בלבנון), דואר זה היה בזמנם הדואר המרכזי של ארץ ישראל.
