הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה, לִכְבוֹד אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בְּנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן, הֲלֹא הֵם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ לוּבְּלִין, שָׁלוֹם לָכֶם.
אֲחַי וְרֵעַי, שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל נִתְגַּלֶּה קְצָת מִדַּעַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּמַחֲנֵיכֶם – הוּא הָעִיר לוּבְּלִין, וּמְאֹד מְאֹד רָצִיתִי לְהִתְרָאוֹת עִמָּכֶם, וְעַל כָּל פָּנִים לָבוֹא לָכֶם בְּמִכְתָּבִי, אוּלַי נְקַבֵּל מָה דֵּין מִן דֵּין – כַּמְצֻוֶּה עָלֵינוּ מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים.
וְכָעֵת עָזַר לִי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִיתִי לְיַסֵּד בְּפֹה עִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בֵּית הַמִּדְרָשׁ עַל שֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּלְיַסֵּד גַּם כֵּן הָעִנְיָן שֶׁל קִימַת חֲצוֹת בְּצִבּוּר. בְּכֵן, אָנָּא לְהִתְחַבֵּר עִמָּנוּ לִהְיוֹת לְעֵזֶר לָנוּ, כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי בָּזֶה לְגַלּוֹת דַּעַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם, וְאוּלַי נִזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֹּאמַר סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ הַמְרֻבִּים, עַד מָתַי עַד מָתַי.
אַךְ תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵנוּ הַגְּדוֹלוֹת, וְהֵאִיר לְפָנֵינוּ דַּעַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף נִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִגָּלוּתֵנוּ הַמַּר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. וְדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלּוֹ תּוּקַד עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אָמֵן.
בְּכֵן אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם אַחַי וְרֵעַי לִרְאוֹת לִשְׁלֹחַ לָנוּ מָה לְהִתְחַזְּקוּת הָעִנְיָן הַנַּ”ל, וְיָגֵן עֲלֵיכֶם זְכוּת הַצְּדָקָה הַזֹּאת שֶׁיִּמְתְּקוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים, וְלַעֲבֹד ה’ יִתְבָּרַךְ וּלְבַלּוֹת יָמֵינוּ בְּטוֹב הָאֲמִתִּי, וְלִזְכֹּר הֵיטֵב עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי אֲשֶׁר בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, וְלַחְטֹף כָּל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְיָדֵינוּ אֵיזֶה טוֹב, וּכְבָר הִבְטִיחַ לָנוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד שׁוּם תְּנוּעָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרֹב רַחֲמָיו מְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל עֻבְדָּא וְעֻבְדָּא.
אָנָּא אַל יָשִׁיבוּ פָנֵינוּ רֵיקָם, כִּי חוּץ מֵהַצְּדָקָה שֶׁיְּחַיּוּ אוֹתָנוּ, נִתְקַשֵּׁר בֵּינֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ. וְעַל כָּל פָּנִים נַרְוִיחַ אֵיזֶה דִבּוּרִים טוֹבִים וְהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי.
הִנְּנִי יְדִידְכֶם בִּלְתִּי מַכִּירְכֶם.
יִשְׂרָאֵל הַיְילְפֶּערִין.
