[מכתב שר’ ישראל הדפיס בכמה עותקים]
בָּרוּךְ ה’,
צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.
אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד אַחֵינוּ וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים וְהַחֲרֵדִים לִדְבַר ה’, הָרַבָּנִים הַחֲסִידִים הַמֻּפְלָגִים בְּתוֹרָה, הַנְּגִידִים הַנִּכְבָּדִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, הֲלֹא הֵם חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב ה’ יִשְׁמְרֵם וִיחַיֵּם, אֲשֶׁר אוֹר לָהֶם בְּמוֹשְׁבוֹתָם.
שָׁלוֹם בְּשֵׁם ה’ הַשּׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן.
בְּיֵשַׁע עֶלְיוֹן רָחַשׁ לִבֵּנוּ דָּבָר טוֹב, לְבַשֶּׂרְכֶם כִּי עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לְכוֹנֵן פֹּה בֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּרֶסְלֶב מֵאֵת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לִכְבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְלַאֲנָשָׁיו הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.
וְקָבַעְנוּ בַּיִת מְיֻחָד לִהְיוֹת לָנוּ לְמִקְדָּשׁ מְעַט – לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל עֶרֶב וָבֹקֶר, וְגַם לִקְבֹּעַ שִׁעוּר לִמּוּדִים בְּכָל יוֹם.
וְגַם הֵאִיר ה’ אֶת לִבֵּנוּ לְקַיֵּם אַזְהָרַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִזְהִירָנוּ עַל קִימַת חֲצוֹת, וְהִסְכַּמְנוּ לְהִתְאַסֵּף בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בְּסֵדֶר חֲצוֹת בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה.
וְ’הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאַס’ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, וּבִפְרָט בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה – הִיא הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה צְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, אֲשֶׁר בָּהּ שׁוֹכְנִים וּטְמוּנִים כָּל רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יִסְּדוּ סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, הֲלֹא הֵם: רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ, וְהָאַלְשִׁיךְ, וְהָרַב חַיִּים כֹּהֵן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִיעוֹרְרוּ רַחֲמֵי ה’ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וְעַל שְׁכִינַת עֻזּוֹ אֲשֶׁר הָלְכָה בִּשְׁבִילֵנוּ בַּגּוֹלָה; אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים וְכוּ’, ‘עַל זֶה דָּוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ וְכוּ”. וּבְיוֹתֵר אָנוּ צְרִיכִין לִבְכּוֹת הַרְבֵּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַמִּתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת עַל אֲשֶׁר לָקִינוּ בְּמַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה – זוֹ מִיתַת הַצַּדִּיקִים – אֲשֶׁר קָשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ‘יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב’, וְעַל יְדֵי זֶה ‘אֻמָּתֵינוּ כְּאַלְמְנוֹת’. וּכְבָר הִבְטִיחַ לָנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לָשִׂים לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, וְנִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים, וְיִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
וּבְכֵן אַחֵינוּ הַיְּקָרִים, שִׂימוּ דְּבָרִים אֵלּוּ עַל טַהֲרַת לְבַבְכֶם, וּתְנוּ יֶדְכֶם לָנוּ לְחַזֵּק יָדֵינוּ, כִּי דָּבָר גָּדוֹל הוּא עַד לִמְאֹד לְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה’ יִתְבָּרַךְ בְּצִבּוּר בְּעֵת רַחֲמִים וְרָצוֹן כָּזֶה, וּכְפִי הַקַּבָּלָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ שֶׁאָז בַּחֲצוֹת לַיְלָה הִיא עִקַּר הַצְלָחַת הַנֶּפֶשׁ לַעֲסֹק אָז בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה.
וְאוּלָם, לַאֲשֶׁר יָדוּעַ לָכֶם כִּי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ לֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם, וְהוּא מִדְּבָרִים הַצְּרִיכִין חִזּוּק, כִּי הוֹצָאוֹת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ מְרֻבֶּה מְאֹד, וְנוֹסַף לְזֶה שְׂכִירוּת הַשַּׁמָּשׁ הַמְיֻחָד לָזֶה לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וְיָדֵינוּ קָצְרָה לִתְמֹךְ אֶת אֲגֻדָּתֵנוּ אֲשֶׁר עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.
בְּכֵן, אָנָּא אַחֵינוּ הַיְּקָרִים, הָבוּ וָבֹאוּ לְעֶזְרַת ה’ בַּגִּבּוֹרִים, הֶעָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ וְהַנָּדִיב בְּנִדְבָתוֹ, וּבֹאוּ וּשְׂאוּ מִנְחָה לְחַצְרוֹת קָדְשֵׁנוּ.
וְהִנְּנוּ נְכוֹנִים לְהָבִיא שְׁמוֹת כָּל הַמְנַדְּבִים בְּסֵפֶר הַזִּכָּרוֹן אֲשֶׁר לְחֶבְרָתֵנוּ, לְבָרְכָם בְּבִרְכַּת ‘מִי שֶׁבֵּרַךְ’ בְּכָל מוֹעֲדֵי ה’, וּלְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה’ תָּמִיד. וְגַם לְזִכָּרוֹן לְיוֹם אַחֲרוֹן – לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת לְטוֹבַת נִשְׁמָתָם; וּמִי מֵהַמִּתְנַדְּבִים שֶׁיִּהְיֶה נִצְרַךְ לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה, עָלָיו לְהוֹדִיעַ לָנוּ וְנַזְכִּיר אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת ‘מִי שֶׁבֵּרַךְ’ אַחַר אֲמִירַת חֲצוֹת – הַמְסֻגָּלָה כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קמ”ט.
וְלִהְיוֹת אֲשֶׁר בִּרְצוֹנֵנוּ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ עַל שֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעַל שֵׁם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּכֵן, מִי אֲשֶׁר נָדַב לִבּוֹ לְמַלֹּאת יָדֵינוּ בְּבִנְיַן בֵּית מִדְרָשֵׁנוּ – לִהְיוֹת לוֹ לְשֵׁם עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת, וּשְׁמוֹ יִהְיֶה חָרוּת עַל אֶבֶן שַׁיִשׁ לְזִכְרוֹן עוֹלָם, וְיִזְכֶּה בְּכָל הַתַּקָּנוֹת וְהַזְּכוּתִים שֶׁל מְיַסְּדֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת לִתְפִלָּה.
וַה’ הַשּׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן יִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ נָכוֹן בְּרֹאשׁ הָרִים, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי אֲחֵיכֶם הַמַּזְכִּירִים שִׁמְכֶם בַּקֹּדֶשׁ, הַחוֹתְמִים בְּשֵׁם כָּל אֲגֻדָּתֵנוּ בְּרֹב שָׁלוֹם.
נְאוּם נָתָן בֶּן ר’ צְבִי זַ”ל מִטִּירְאָהוִויץ.
נְאוּם יִשְׂרָאֵל הַיְילְפֶּערִין.
