[כתב את הקדמת המביא לבית הדפוס, ‘סיפורי מעשיות’ – למבערג תרס”ב]
כְּבָר נוֹדַע מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַצַּ”ל, שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ: ‘כְּשֶׁמְּשַׁנִּים דִּבּוּר אֶחָד בְּמַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ מִכְּפִי מַה שֶּׁסִּפֵּר בְּעַצְמוֹ, חָסֵר הַרְבֵּה בְּהַמַּעֲשֶׂה’ (הַיְנוּ מִסּוֹדוֹתָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁהִלְבִּישׁ בָּהֶם), וְיֵשׁ קְפֵדָא וְדִקְדּוּק גָּדוֹל בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר (עַיֵּן חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן דַּף י’ עַמּוּד ב’ [סי’ סא] וּבְשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן קמ”ח).
וְכַאֲשֶׁר רָאִינוּ שֶׁהַמַּדְפִּיסִים מִוַּוארְשָׁא הִדְפִּיסוּ הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בִּלְתִּי יְדִיעָתֵנוּ – וְחִסְּרוּ הַרְבֵּה, גַּם שִׁנּוּ אֶת הַלָּשׁוֹן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת – וְקִלְקְלוּ יוֹתֵר מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, לָזֹאת חָגַרְנוּ מָתְנֵנוּ לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ”ל בְּעַצְמָן – כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.
וְהוֹסַפְנוּ עַתָּה בְּסוֹף הַסֵּפֶר דְּרוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת, מִסִּפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת עַל כָּל הָאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁחִבְּרָם תַּלְמִידוֹ, הָרַב הַקָּדוֹשׁ, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הָרַב נָתָן זְצוּקַ”ל מִבְּרֶסְלֶב; הַמְחַיִּים וּמְשִׁיבִים כָּל נָפֶשׁ, לְחַזְּקוֹ וּלְאַמְּצוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’, וּלְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁנָתוֹ הַגְּדוֹלָה – לְבַל יִישַׁן אֶת יָמָיו חַס וְשָׁלוֹם.
גַּם הוֹסַפְנוּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר רִמְזֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת – עַל כָּל מַעֲשֶׂה – עַל מֶה הַדְּבָרִים מְרַמְּזִים, וִיסוֹדָתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל; וְגַם לְבָאֵר הַמּוּסַר הַשְׂכֵּל הַיּוֹצֵא מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלֶּה עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א) ‘לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה’; וְגַם לְעוֹרֵר לֵב הַמְעַיֵּן מִגְּדֻלַּת נוֹרְאוֹת הָעִנְיָנִים הַמְסֻפָּרִים בָּהֶם.
מֵאֵת הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד, חָרִיף וּבָקִי בַּנִּגְלֶה וְנִסְתָּר, וְהַצְנֵעַ לָכֶת, הָרַב נַחְמָן זַצַּ”ל שֶׁהָיָה אַב בֵּית דִּין בָּעִיר טְשֶׁעהרִין, בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר ‘פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה’, וְסֵפֶר ‘יְקָרָא דְשַׁבַּתָּא’, וְסֵפֶר ‘זִמְרַת הָאָרֶץ’, וּבַעַל הַמְלַקֵּט סֵפֶר ‘לְשׁוֹן חֲסִידִים’ וְסֵפֶר ‘דֶּרֶךְ חֲסִידִים’, וְסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ’ וְסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי עֵצוֹת מַהֲדוּרָא בַּתְרָא’, וְעוֹד כַּמָּה חִבּוּרִים וְלִקּוּטִים וְהֵמָּה בִּכְתוּבִים.
גַּם צֵרַפְנוּ לָזֶה הָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת לַעֲבוֹדַת ה’ הַנּוֹבְעִים מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, הַמּוּבָאִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ ‘לִקּוּטֵי עֵצוֹת מַהֲדוּרָא בָּתְרָא’ מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, לְמַעַן יוּכַל כָּל קוֹרֵא בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת לְעַיֵּן אַחַר כָּךְ הָעֵצוֹת וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַמּוּסָר הַנִּפְלָא הַיּוֹצֵא מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת, וְיִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָתוֹ, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה גִּלָּה אַדְמוֹ”ר זַ”ל לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה.
וּזְכוּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָתֵנוּ, וּמִכָּל פְּגָמֵנוּ וְצָרוֹתֵנוּ יוֹשִׁיעֵנוּ, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
