הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בְּכָל פַּעַם, וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ, וְאַף אִם אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה עֹרֶף מִמֶּנּוּ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר.
אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ.
וְכֵן בַּתְּפִלָּה, בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבְּלוֹ, הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים פַּעַם אַחַר פַּעַם לְבַלְבְּלוֹ, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן. (וְעַיֵּן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מִזֶּה).