דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, אֲזַי מַתְחִיל לִנְבֹּעַ מַעְיָן, בִּבְחִינַת (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. וְזֶה הַמַּעְיָן בַּתְּחִלָּה הוּא צַר וְקָטָן, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וּמִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ נְהָרוֹת, וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵאֵלּוּ הַנְּהָרוֹת. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, כִּי כְּשֶׁנַּעֲשִׂין נְהָרוֹת הַנַּ”ל וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵהֶם, אֲזַי יָבוֹאוּ גַּם־כֵּן קְלִפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, לִשְׁתּוֹת גַּם־כֵּן מִשָּׁם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, וַאֲזַי עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי הַבְּכִי נְהָרוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כח, עיין רש”י שם): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ; שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּכִי מְתַקֵּן נְהָרוֹת, וּמִשָּׁם שׁוֹתִין דֵּי סִפּוּקָם כָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה נְהָרוֹת מֵחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדֵּשׁ אַחַר־כָּךְ, אֲזַי יָכוֹל לְהַמְשִׁיכָם רַק לִמְקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ זָרִים. וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת, זֶה בְּחִינַת (תהלים קב): וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי; שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹךְ הַמַּשְׁקֶה בִּבְכִי, כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קלז): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמוּד בַּבְלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְהָרוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: גַּם בָּכִינוּ – כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, בִּבְחִינַת: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי, כַּנַּ”ל:
