דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין, כִּי לֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל. אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין, וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־ דִינִים, וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיךְ עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת: וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ’, עֵת רָצוֹן וְכוּ’ (תהלים סט). אַךְ אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן, וְלֹא נִמְצָא כִּי־אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן, וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה, כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִּינִין בְּבַת־אַחַת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זֹאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ”ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ”ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים. וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ”ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ”ל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה – לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ”ם לְרָצוֹן, וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בֵּין “שְׁמָד” לְרָצוֹן, כִּי מִסְפַּר מֹשֶׁה הוּא מְמֻצָּע בֵּין מִסְפַּר “שְׁמָד” לְמִסְפַּר רָצוֹן, כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ”ל: וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים (עי’ ב”ר ויצא פ”ע ובמ”ר קהלת), וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ”ר במדבר פ’ יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ, הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ”ל:
