דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה (סוטה לו: תנחומא פ’ וישב):
הוּא דָּבָר נִסְתָּר מְאֹד, אֵיךְ הַדְּמוּת נִתְרָאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי יַעֲקֹב לֹא יָדַע. וּמַעֲלַת הַנִּסָּיוֹן, אַף שֶׁרָאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, הֵם דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם.
