עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, כְּתִיב בֵּהּ (מלכים־ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה). וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְעַל יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא, וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בראשית רבה וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב – הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים:
