תורה ל

מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לָהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא. וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי. אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ: הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא. אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ: הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא:

מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ’.

[רַשִׁ”י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ:]

א הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים; מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן. כְּמוֹ הַמְלַמֵּד, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד, הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה, כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן, שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל:

ב וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד, דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר: דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה’, אַף שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמֹהוּ. אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ, שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ. וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ”ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמֹּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת; כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (תיקון ע’ דף קיג.): שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא, בְּחִינַת סִבּוּבִים, דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז), שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקֹּדֶם לֹא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן, רַק הָיוּ סִבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת, שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן. וְזֶה בְּחִינַת (שם בתיקון ע’ דף קיא:) שַׂעֲרָא אֻכָּמָא, בְּחִינַת (שה”ש א): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה; כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב, כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת, שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיֹפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן. וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת: שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא (תיקון ע); כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים, כְּגוֹן: מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ, לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים, שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים, שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וּבַכֹּל שְׁמָהּ (ב”ב טז:), בַּת, זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן, דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ. כְּגוֹן הַר גָּדוֹל, כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן, אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ. כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין; כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּלַבַּת אֵשׁ (שמות ג) – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ב”ב קמא): בַּת תְּחִלָּה – סִימָן יָפֶה לְבָנִים. בַּת תְּחִלָּה, זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן. וְזֶה בְּחִינַת סִימָן יָפֶה לְבָנִים. בָּנִים, זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ, הָבִיאִי בָנַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים; בְּנוֹתַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת. נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת, בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ”ל, שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת, בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בַּת תְּחִלָּה – שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, סִימָן יָפֶה לְבָנִים – שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: סִימָן יָפֶה – שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינוֹת שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה כַּנַּ”ל:

ד וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת. וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם. שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת, הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל, שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א ח): וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ”ם. וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים־א כט): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה’ – שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (מגילה יא:); וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלֹמֹה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם; כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן, הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינוֹת: שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא (תיקון ע), מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינוֹת (בראשית ג) בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינוֹת (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן, בְּחִינוֹת (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב: סג.), הֶפֶךְ הַחָכְמָה:

ה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת, לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם. וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא מֵאוֹר הַפָּנִים, בְּחִינוֹת (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, אֶל אוֹר הַפָּנִים, הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ד): נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, בְּחִינוֹת (ויקרא כג): אֵ’לֶּה מ’וֹעֲדֵי יְ’יָ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת “אִמִּי”, כַּמּוּבָא, שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה. וּבִינָא – לִבָּא. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים. וְעַל־כֵּן הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ; וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינוֹת: לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים. בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטַוִּינוּ (שם): שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ; בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת (סוכה כז:): חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל – כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת. וְזֶה (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ; צֶדֶק – מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. הָעִקָּר עַל יְדֵי בְּחִינוֹת: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ’, שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם קם): יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ, יְשָׁרִים, הֵם: פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל:

ו וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ”ת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם. וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם. וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת – וּמִי יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינוֹת (קהלת ט): זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים, דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה, בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים. שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם, שֶׁרוֹצִים לִינֹק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל. וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג, בִּבְחִינוֹת (ירמיה כה): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – עַל נָוֶה דִּילֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם. וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ – עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד, בִּבְחִינַת (ישעיה טז): וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא. בְּחִינַת (הושע י): קִצְרוּ לְפִי חָסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת, בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם. וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם, שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן, כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ’ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית (ברכות כו:), בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינָה זֹאת עַל־יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּחִינַת: כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כַּיָּדוּעַ. יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם, כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי י): בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע; יַעֲקֹב, הוּא בֵּן תָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם; יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טז:). וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, בִּבְחִינַת (תהלים סט): אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב. וְזֶה בְּחִינַת: אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית, נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ – שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה (שמואל־ט טו): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג, כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: וַיְשַׁסֵּף – חֲתָכוֹ לְד’, הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ”ת – שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל – מֵאֲגָג, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים. וְזֶה וַיְשַׁסֵּף, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת פֶּסַח – כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל. בִּבְחִינַת (שמואל־ב יא): וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים. תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה, זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה טז): בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת וְכוּ’. וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ”ל, שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים, הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל: בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת, בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד:): כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ’. בְּסֻכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים – הַכֹּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד’ הַנַּ”ל, בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים, עַל־יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת, שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ”ל:

ז וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ”ת הַנַּ”ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, הוּא עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה; כִּי עַל־יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כִּי אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא (זוהר לך לך דף צד.). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וְזֶה (תהלים קמא): יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי; הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד כַּנַּ”ל. כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי, צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת. כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג): כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים; הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ טוֹבוֹתֵינוּ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב, הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת (שם): וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם; כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם. כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים, הַכֹּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא, וְהַכֹּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. תְּהִלָּתוֹ – לְשׁוֹן (איוב ד): וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה, הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים, שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’. וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת: אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן, כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן. אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. עַל כָּל פָּנִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם, וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תָּהֳלָּה כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ”ל. וְכָל הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁאֵלָיו בָּאִין כָּל הַתְּפִלּוֹת לְהַעֲלוֹתָן, בִּבְחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’; כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין (כשארז”ל סנהדרין צג:), בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’; הַיְנוּ בִּתְפִלּוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל; כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִלּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ”ל:

ח אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הֲלֹא כָּל הַתְּפִלּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד – שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים – וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִלָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ. אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זֹאת, עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אִם תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת; כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): לֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:) מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ה) הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֹז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כט): ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, (וכמו שפירש”י, וכן בזבחים קט”ז). כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ לְהִפּוּךְ, עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת. שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי (נדרים כ), וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים, שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: פְּסָל לְךָ, כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת, עַל שֵׁם הֶעָתִיד. כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא; שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת, שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה. אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ, עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה תְּפִלָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ, כִּי גַּם הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ (זוהר וירא קג:). וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו. וּבִפְרָט הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ, וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ, וְהוּא בָּא בִּתְפִלָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת. עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כב): בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ’ בָּטְחוּ וְלֹא בֹשׁוּ; כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עז): אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ”ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ”ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ, מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ: וְזֶהוּ: מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לִמּוּד הַנַּ”ל, בְּחִינַת (במדבר כב): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – לְשׁוֹן לִמּוּד, (כְּתַרְגּוּמוֹ: הֲמֵילַף אַלִיפְנָא), בְּחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נוֹקֶמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל: מֵישְׁרָא – פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: עֲרוּגָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ. הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל, כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ”ל. וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא – הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶ”ת, בִּבְחִינוֹת: קִצְרוּ לְפִי חָסֶד כַּנַּ”ל. קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ, בְּחִינַת קֶרֶן הַשּׁוֹפָר, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ”ל. חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת (בראשית מט): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם, בְּחִינוֹת (דברי הימים־א יב): וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים. כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ”ל: אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי – לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא, בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת, אָמְרִי: הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא – הַיְנוּ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל, הֲלֹא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ, כִּי הֲלֹא הַתְּפִלּוֹת בָּאִין בְּיַחַד, וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִלָּה, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִלָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ. וְזֶהוּ: הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא – הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִלָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ. אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי – הַיְנוּ בְּחִינוֹת (איוב י): וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי; הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת, בִּבְחִינוֹת: פְּסָל לְךָ, וּבְחִינוֹת: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כַּנַּ”ל. וְאָמַר לְהוֹ: הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא – הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ”ל, שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ”ל. וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִלּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכֹל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ”ל:

זֹאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: וַיְהִי מִקֵּץ וְכוּ’, אַךְ לֹא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְאָמַר אַחַר־ כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזֹאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק:

מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ, כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין, כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ. וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ. וְעַל יְדֵי הַקּוֹל, יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה (שמות לב), כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא, כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד, אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד (שמואל־א כד): הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד – שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת. וְשָׁאַל אֶת דָּוִד: הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד – שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד, כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד, אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל. וְזֶהוּ (שם): וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ; דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה. וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ, שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה, קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה. עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹךְ; כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ”ל: