הִלְכוֹת פְרִיָה וּרְבִיָה וְאִישׁוּת – הֲלָכָה ג

עַל-פִּי הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק, “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כג:

א הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, שֶׁהֵם כָּל הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, יַחֲטֹף אוֹתָם וְיַכְנִיסֵם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל כָּרְחָם, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי יֹאמַר בְּלִבּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי כֵּן אֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשַׂנִי גּוֹי, וַאֲנִי זוֹכֶה בְּכָל יוֹם לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין, וְכַמָּה בְּרָכוֹת וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים, בִּתְפִלָּה וּבְתוֹרָה, שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאַדְּרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי, שֶׁמְּרֻחָק כָּמוֹנִי יִזְכֶּה גַּם כֵּן לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁבָּא לְשִׂמְחָה כָּזֹאת, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְרַק זֶהוּ עִקַּר מִצְוַת הַשִּׂמְחָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, בְּשָׁעָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ הַחִדּוּשׁ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, גֹּדֶל הַפְלָגַת מַעֲלַת זֹאת הַבְּחִינָה כְּשֶׁזּוֹכִין לְשִׂמְחָה כָּזֹאת עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְכָל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ’:

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה לה י) “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’, שֶׁהַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה מַשִּׂיגִים וּמַגִּיעִים וְחוֹטְפִים הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל כָּרְחָם וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם.

וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּסָמוּךְ (סימן כד) מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם מִגֹּדֶל הַמִּצְוָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹכִין לִרְפוּאָה לְכָל מִינֵי תַּחֲלוּאִים וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת בָּאִין עַל-יְדֵי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵן מְחַיִּין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁבָּהֶם תּוֹלֶה כָּל חִיּוּת הָאָדָם וְכָל הָרְפוּאוֹת, שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בְּהָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין שֶׁחִיּוּתָם עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה’, בִּפְרָט לְהָרְחוֹקִים הַבָּאִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ בְּכָל עֹז לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. עַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הָאַזְהָרָה יְתֵרָה, שֶׁהִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ”ל בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁיַּכְרִיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד.

וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (סימן כג, קסט ועוד), שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית זוֹכִין עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף הוּא עַל-יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה (שיחות הר”ן קכט), עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְכַנַּ”ל:

ב וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, הִוא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא סִטְרָא דְּנוּקְבָּא[1], שֶׁהִיא סִטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא[2], שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת, שֶׁהוּא תָּקְפָּא דְּדִינָא[3]. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא (משלי ה, ה): “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת”. כִּי הָעַצְבוּת הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, כַּיָּדוּע בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שם פסוק ד) “וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַעֲנָה” וְכוּ’, בְּחִינַת (קהלת ז, כו) “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה” וְכוּ’, בְּחִינַת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל זֶה נֶאֱמַר בְּאִשָּׁה רָעָה, אִשָּׁה זוֹנָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן, זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל אֲחִיזָתָם בְּהַקְּדֻשָּׁה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה הִיא בִּבְחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא[4], בִּבְחִינַת “עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ” (דברי הימים-א טז, כז) שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, כִּי בּוֹ – עֹז (סימן כז), וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא[5] וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם דַּוְקָא לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְעַל-יְדֵי מִצְוָה הַזֹּאת הוּא זוֹכֶה לַחֲטֹף אֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינַת הַנַּ”ל, בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה’ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא י:), כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג הִיא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַיִּחוּד וְהַזִּוּוּג דְּמִצְוָה שֶׁעַל יָדוֹ מִתְחַבְּרִים אִישׁ וְאִשָּׁה, וְאָז נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא הָעַצְבוּת תָּקְפָּא דְּדִינָא הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה. וְעַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, נִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, וְנִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות סב:): ‘הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ה): “וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ” וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר מִצְוַת הַזִּוּוּג, לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לְיַחֵד וְלִכְלֹל אִשָּׁה בְּאִישׁ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה, בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת לְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הָאִישׁ כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת לְהַשִּׂמְחָה כִּי אִם כְּשֶׁמְּהַפֵּךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

ג וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַחֲתֻנָּה שֶׁהִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּגֹדֶל הַמִּצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה (אבן העזר סה). כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית הוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעִקָּר הוּא לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, בְּחִינַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא לְשִׂמְחָה, וְעַל-כֵּן בַּחֲתֻנָּה, שֶׁאָז נַעֲשֶׂה זֶה הַיִּחוּד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן אָז הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל הַחֲתֻנָּה וְכַנַּ”ל:

ד וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלֵי-זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה בִּשְׁבִיל הַשִּׂמְחָה, כִּי הַכְּלֵי-זֶמֶר הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל כַּנַּ”ל (סימן כד תנינא). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד): “עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶךָ” וְכוּ’. וְעִקַּר הַכְּלֵי-זֶמֶר בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם מַכְנִיסִין שִׂמְחָה בַּלֵּב, עִקַּר הַפְלָגַת מַעֲלָתָם הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַנִּגּוּנִים וְהַכְּלֵי-זֶמֶר, לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם בְּתֹקֶף דַּאֲגָתוֹ וְהָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ, כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי נִגּוּן אֲפִלּוּ בַּפֶּה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים הַנִּגּוּן מִכְּלֵי-זֶמֶר בָּא הָאָדָם לְתוֹךְ שִׂמְחָה מִתֹּקֶף הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כִּי הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ, לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּלְהָפְכָם לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אִתְעָרוּתָא דִּנְגִינָה הוּא מִסִּטְרָא דְּלֵוָאֵי שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (ברכות ג:). כִּי עִקַּר הַנִּגּוּן מִבְּחִינַת צָפוֹן שֶׁהוּא שְׂמֹאל, בְּחִינַת סִטְרָא דְּלֵוָאֵי, כִּי שָׁם בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת. וְעַל-כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בָּא מִשָּׁם דַּיְקָא מִבְּחִינַת שְׂמֹאל כַּנַּ”ל. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הַבָּא עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁבָּא מִשָּׁם, מִבְּחִינַת שְׂמֹאל לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, כִּי ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’[6], וְעַל-כֵּן בְּשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה, הִתְעוֹרְרוּת הַשִּׂמְחָה הוּא דַּיְקָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְעַל-כֵּן מִשָּׁם דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּשָׁרְשׁוֹ, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַיִּחוּד שֶׁל הַחֲתֻנָּה הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן נוֹהֲגִין לְחִיּוּב גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה כְּלֵי-זֶמֶר עַל הַחֲתֻנָּה. כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וישב קפו:): אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, כִּי דַּיְקָא מִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּגִינָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי הַנִּגּוּן הוּא בִּבְחִינַת עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בְּחִינַת (משלי ל, ד): “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד” וְכוּ’, שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ”ל עַל הַנְּגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי מִקֵּץ’ (סימן נד) שֶׁהַמְנַגֵּן מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ”ל, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-יְדֵי הַנְּגִינָה. כִּי הִפּוּךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת עוֹלֶה וְיוֹרֵד שֶׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן הַמַּמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה לֵירֵד נִגּוּנוֹ בְּתֹקֶף הָרוּחַ רָעָה שֶׁהוּא עַצְבוּת מָרָה שְׁחוֹרָה, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה וִיבָרֵר הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, עִקַּר מַעֲלַת נְעִימוּת הַנִּגּוּן עַל-פִּי מִדּוֹתָיו, כִּי מִדּוֹת הַנִּגּוּן וְעֶרְכֵי וְצֵרוּפֵי קוֹלוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן הַכְּלוּלִים בָּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַנִּגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְשַׁבֵּר אֶת הַלֵּב מְאֹד וּלְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהַמְשִׁיכוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד.

כִּי הַנִּגּוּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר שֶׁטּוֹב מְאֹד לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם אֵיזֶה נִגּוּן (שיחות הר”ן רעג), וְאָמַר כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל עִנְיַן הַפְלָגַת רוּם מַעֲלוֹת הַנְּגִינָה, הָעוֹלָה לְמַעְלָה מַעְלָה עַד תַּכְלִית הַמַּעֲלָה, כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמִי שֶׁמְּעַיֵּן בָּהֶם וְרָגִיל בָּהֶם. וְעִקַּר מַעֲלַת הַנְּגִינָה בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן לַעֲלוֹת וְלֵירֵד עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ רָעָה וְהָעַצְבוּת, לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל:

ה וְזֶהוּ בְּחִינַת קְטֹרֶת [כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות קריאת שמע הלכה ב)], כִּי קְטֹרֶת מַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה בִּבְחִינַת (משלי כז, ט): קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁנִּבְרָר עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת, הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, לְשִׂמְחָה, לְסִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, שֶׁהָיָה בַּקְּטֹרֶת (כריתות ו:), שֶׁמְּרַמֵּז עַל בֵּרוּר הַקְּדֻשָּׁה מִתֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים[7]. הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, כִּי קְטֹרֶת מְבָרֶרֶת וּמַעֲלָה הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, כַּיָּדוּעַ שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁיַּעֲלֶה הַקְּדֻשָּׁה מֵעֹמֶק הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ הַקְּטֹרֶת. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְטֹרֶת בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד (זוהר ויקהל ריט.), כַּמּוּבָא בְּכַוָּנֹת הָאֲרִ”י[8], שֶׁזֶּה מוֹעִיל מְאֹד לִתְשׁוּבָה לָשׁוּב מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּהַסִּדּוּר שֶׁל הָאֲרִ”י זַ”ל אֵצֶל קְטֹרֶת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

כִּי קְטֹרֶת הָיָה בָּהֶם חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁגַּם כֵּן נִכְלְלָה בְּהַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת הַמְשַׂמַּחַת לֵב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנַּ”ל, שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, מְהַפְּכִין אוֹתָם לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

ו וְעַל-כֵּן נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנִּכְנְסוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְלָא אִנְסִיבוּ[9] (זוהר צו לג:), עַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ בְּמִיתָה, כִּי הַבֵּרוּר וְהַיִּחוּד הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת הַמְשַׂמַּחַת לֵב הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי לְבָרֵר וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה, כִּי לֹא רָצוּ לִשָּׂא אִשָּׁה, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים צַדִּיקִים נוֹרָאִים וּקְדוֹשִׁים מְאֹד, וְהָיוּ רוֹצִים לִהְיוֹת דְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד תָּמִיד, וְלֹא רָצוּ לָצֵאת לַחוּץ לְפִי שָׁעָה, אֶל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּצְוָה לִשָּׂא אִשָּׁה כַּנַּ”ל. כִּי לֹא רָצוּ לְהוֹרִיד עַצְמָן לְשָׁם לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, אֲבָל פָּגְמוּ בָּזֶה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת, כִּי עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַקְּטֹרֶת, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם מִי שֶׁהוּא נָשׂוּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּלְבָרֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ בְּמִיתָה, כִּי הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל. כִּי עַל הַמֵּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מִתְאַבְּלִין וּמִתְמַרְמְרִין בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ נְשׂוּאִים וְלֹא זָכוּ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן נִתְאַחֲזָה בָּהֶם הַמִּיתָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִשָּׁם, בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, שֶׁאָז צְרִיכִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת בְּחִינָה זֹאת, לְהַעֲלוֹת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה. אֲבָל הֵם, לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לָזֶה, בְּגִין דְּלָא אִנְסִיבוּ. וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְאֵין לוֹ כֹּחַ לָזֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הֵם מִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן נֶעֶנְשׁוּ בְּמִיתָה עַל-יְדֵי הַקְּטֹרֶת, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, בְּגִין דְּלָא אִנְסִיבוּ, וְעַל-כֵּן נִסְתַּלְּקוּ עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל:

ז וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ מְאֹד וְיָכוֹל לִהְיוֹת פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּהֶכְרֵחַ הוּא מְחֻיָּב לִשָּׂא אִשָּׁה, כִּי הוּא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתּוֹרָה כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבוֹת וּלְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא הַשִּׂמְחָה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. אֲבָל אֵין שְׁלֵמוּת לְהַשִּׂמְחָה כִּי אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמַעֲלִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִשּׂוּאִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ שֶׁזּוֹכֶה לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, בְּהֶכְרֵחַ לִשָּׂא אִשָּׁה כְּדֵי לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהוֹלָדָה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה הִיא עַל-יְדֵי הַבֵּרוּר, הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַזִּוּוּג שֶׁל מִצְוָה, שֶׁמְּבָרְרִין נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת.

וְעַל-כֵּן נֶאֱחָז שָׁם הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִהְיוֹת גִּבּוֹר חָזָק לִזְכּוֹת לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּלְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים. וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד אָז, לְהַרְחִיק הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, וּלְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהוֹלָדָה, כִּי הַהוֹלָדָה נִמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי בֵּרוּר נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַהוֹלָדָה נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כג, כה): “יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם י, טו): “בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב”. כִּי הַהוֹלָדָה נִמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

ח וְעַל-כֵּן חַיָּב כָּל אָדָם לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אבן העזר א), כִּי עִקַּר מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקַיֵּם הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, [דְּהַיְנוּ לַהֲפֹךְ בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל], שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינַת (תהלים קד, לא): “יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו”, כִּי אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה שָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּעֶצֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א טז, כז): “הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ”. אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהֵיטִיב וּלְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַטּוֹב וְהַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו” וְכוּ’ (תהלים קמט, ב). עַל-כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בּוֹ מֵעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַשָּׁפָל הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל, עַל-יְדֵי-זֶה תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַל-יְדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, מֵעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה. הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר הוּא כְּשֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַד עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה. וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַמְגֻשָּׁם, בִּבְחִינַת “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו”, אֲזַי הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד גַּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת “יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו”, ‘בְּמַעֲשָׂיו’ דַּיְקָא. כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה הוּא כְּשֶׁעוֹלָה הַשִּׂמְחָה מִזֶּה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת וּגְדֻלַּת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמְּהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁאָז נִזְכֶּה לְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתַּכְלִית שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכוּ’ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר. וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה פְּסוּקִים מִגֹּדֶל עֹצֶם הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכו, ו): “בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁלֶּעָתִיד. כִּי אָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ, כִּי יִתְעוֹרְרוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ד, ח): “תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּגֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית לא.): עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְיֹאמַר זֶה ה’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה, ט): “וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְכוּ’ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ”. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שם לה, י): “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, הַנֶּאֱמַר עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֶעָתִיד לָבוֹא. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזּוֹכִין לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁעָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל. וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְהָרִים וּלְהַעֲלוֹת זֶה הָעוֹלָם, שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

כִּי נְקֻדַּת כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הוּא הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט, ט): “פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב”. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים תָּמִיד (אהבת עולם בערבית): ‘וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְווֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד’. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹתָם בְּשִׂמְחָה, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י[10]: מִגֹּדֶל הָאַזְהָרָה לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת בְּשִׂמְחָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, מז): “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עִקַּר כָּל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, עִקַּר עֲשִׂיָּתָם הוּא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ערובין כב.): ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם – וְלֹא לְמָחָר, בָּעוֹלָם הַבָּא’. כִּי דַּיְקָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שָׁם דַּיְקָא זוֹכִין לְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲבֹד אֶת ה’ וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה, לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁנִּזְכֶּה אָז לְשִׂמְחָה נִפְלָאָה עַל שֶׁזָּכִינוּ לִכְלֹל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג שֶׁנִּזְכֶּה אָז, בִּבְחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” הַנַּ”ל, שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

ט וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִצַּדִּיקִים גְּמוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לד:): ‘בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד’. כִּי הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב מֵעֲווֹנוֹתָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּחִינַת (תהלים לח, יט): “אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי”, בִּבְחִינַת (בראשית ו, ו) “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ” רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּכְשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב עֲלֵיהֶם, אָז הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת. נִמְצָא שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲווֹנוֹת, לִזְכֻיּוֹת וּמִצְווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מַעֲלָתָם לֶעָתִיד גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי יִגְדַּל שְׂכָרָם אָז מְאֹד, כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר הוּא בְּחִינַת הַמָּחוֹל וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל-יְדֵי הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

י וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי הֵם עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אָז מְעוֹרְרִין כָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה עַל-יְדֵי מִצְוַת קוֹל שׁוֹפָר, כִּי שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים לג, ג): “הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה”. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת (שם מז, ז): “עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר, זַמְּרוּ אֱלֹקִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ”. כִּי הַשּׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁכְּנֶגְדָּם הֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה קוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר שֶׁהֵם, תשר”ת תש”ת תר”ת, שֶׁתּוֹקְעִין אֵצֶל עֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, וַעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, וַעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל, וְכַמּוּבָן בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא, נא:).

וְעַל-כֵּן סִיֵּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל (ליקוטי תנינא צב). עַל-כֵּן סִיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים בַּמִּזְמוֹר (קנ) “הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ”, שֶׁהוּא עֲשָׂרָה הִלּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁתְּהִלִּים כָּלוּל מֵהֶם, וְסִיּוּם כָּל הָעֲשָׂרָה הִלּוּלִים, שֶׁהוּא סִיּוּם כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, סִיּוּם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הוּא: “הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעָה”. כִּי תְּרוּעָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּלוּל מִכָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁרָחוֹק מֵעֲבוֹדַת ה’ לְהִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, בְּכָל מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב עַל פָּסוּק “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” (סימן רפב) עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

כִּי זֹאת הַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” צְרִיכִין לַחֲזֹר הַרְבֵּה וְלֵילֵךְ עִמָּהּ, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ זַ”ל מְאֹד לֵילֵךְ עִם זֹאת הַתּוֹרָה. כִּי כָּל אָדָם, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ, וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְלִרְאוֹת לְחַפֵּשׂ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, מַה שֶּׁזָּכָה מֵעוֹדוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְווֹת וּדְבָרִים טוֹבִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּלְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁאָז צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים מְאֹד מְאֹד בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וּלְהַרְבּוֹת בְּנִגּוּנִים שֶׁל שִׂמְחָה הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הַצְּרִיכִים לָשׁוּב, הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה וְהַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָם, הִיא הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, אֲשֶׁר אָמַר עַל עַצְמוֹ, שֶׁאִם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כִּי אִם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה, הָיָה גַּם כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי הִיא כְּלוּלָה מִכַּמָּה תּוֹרוֹת וּמִכַּמָּה צַדִּיקִים קַדְמוֹנִים וְכוּ’ וְכוּ’. וְשָׁם בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי בַּמֶּה שֶׁהִתְפָּאֵר הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם נֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִתְפָּאֵר בְּהַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדָיו וְכוּ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אִם הָיִיתָ בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא, וְאִם רָאִיתָ בִּסְפָרִים, וּבִפְרָט בַּתִּקּוּנִים וְזֹהַר וּבַסָּבָא, תָּבִין מֵרָחוֹק כְּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים נוֹרְאוֹת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן:

וּבַסּוֹף מְבֹאָר שֶׁהוּא הִתְפָּאֵר כְּנֶגֶד כֻּלָּם, כִּי כֻּלָּם אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כֹּחַ נִפְלָא וְנוֹרָא בְּיָדָיו, מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא כָּזֹאת אֲפִלּוּ לְחַד בְּדָרָא, כִּי אִם לִיחִידֵי גְּדוֹלֵי צַדִּיקִים נִפְלָאִים שֶׁהָיוּ חִדּוּשִׁים מְיֻחָדִים בְּכַמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת. כְּגוֹן שֶׁאֶחָד הִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים בְּיָדָיו אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁזָּרְקוּ אֶת הַחֵץ, וּלְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַחֵץ לְתוֹךְ מִי שֶׁנִּזְרַק לוֹ הַחֵץ, מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מִי שָׁמַע צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיִּתְפָּאֵר אָדָם עִם חִדּוּשׁ כָּזֶה אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁזָּרַק הַחֵץ, לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הַחֵץ בַּחֲזָרָה, לְאַחַר שֶׁיָּצְאָה הַחֵץ וְנִזְרְקָה לְתוֹךְ הַנּוֹכְחִי שֶׁנִּזְרֶקֶת בּוֹ, כִּי רַק ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכילתא בשלח ג): ‘בָּשָׂר וָדָם זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זוֹרֵק חֵץ וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירָהּ’ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מא): “וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי”. וּבִפְרָט שֶׁבֶּאֱמֶת מְרַמֵּז עִנְיַן הַחִצִּים עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הָעֲווֹנוֹת, הַמַּגִּיעִים לְהַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם כְּחִצִּים הַנִּזְרָקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָל אָדָם וְאָדָם, עַל כָּל עָווֹן וּפְגָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית, הוּא זוֹרֵק חֵץ מַמָּשׁ לְנַפְשׁוֹ, כִּי בְּרִית נִקְרָא קֶשֶׁת וְחִצִּים כַּיָּדוּעַ, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חגיגה טו.): ‘כָּל זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ’ וְכוּ’.

וּבְוַדַּאי זֶה שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הַחִצִּים לְאַחַר שֶׁהִשִׂיגוּ וְהִגִּיעוּ לְתוֹךְ הַנִּזְרָק בּוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק נִפְלָא וְנוֹרָא, וְחִדּוּשׁ נִפְלָא שֶׁלֹּא נִמְצָא דֻּגְמָתוֹ בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁיִּתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן תִּקּוּן הַבְּרִית לְמִי שֶׁפָּגַם בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְהוֹצִיא הַחִצִּים מִמָּקוֹם שֶׁנִּזְרַק לְשָׁם.

וְאַף-עַל-פִּי, שֶׁזֶּה שֶׁהִתְפָּאֵר בָּזֶה הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה נֶחֱשָׁב כְּלֹא, נֶגֶד זֶה הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם, כִּי זֶה בְּלֹא יָדַיִם שְׁאָלוֹ תֵּכֶף, אֵיזֶה מִין חִצִּים אַתָּה יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לַחוּץ? וֶהֱשִׁיבוֹ, מִין פְּלוֹנִי. עָנָה וְאָמַר: אֵין אַתָּה יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה עַיֵּן שָׁם.

וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּוַדַּאי אֵינִי זוֹכֶה לֵידַע כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִסּוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל, הַמּוּבָאִים בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת, הַקְּדוֹשָׁה מִכֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. אַף-עַל-פִּי-כֵן, עִנְיָן זֶה בְּוַדַּאי מְרֻמָּז בִּדְבָרָיו, בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת שְׁאָר הָעִנְיָנִים וְהַסּוֹדוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁכִּוֵּן, אֲבָל עִנְיָן זֶה כָּלוּל בְּוַדַּאי גַּם כֵּן בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁזֶּה שְׁאָלוֹ: אֵיזֶה מִין חִצִּים אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא? פֵּרוּשׁ: אֵיזֶה פְּגַם הַבְּרִית אַתָּה יָכוֹל לְתַקֵּן? כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת בִּפְגַם הַבְּרִית, אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָּל הַפְּגָּמִים וְהַחֲטָאִים שָׁוִים, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, הֱשִׁיבוֹ: מִין פְּלוֹנִי. [וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב מֵעִנְיַן הַסַּמִּים שֶׁמּוֹשְׁחִים בָּהֶם הַחִצִּים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַזִּיקִים וְכוּ’, וְהַכֹּל מְרַמֵּז לָעִנְיָן הַנַּ”ל], כְּלוֹמַר שֶׁזֶּה הַחֵלֶק מִפְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִין חֵץ פְּלוֹנִי, הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לַחוּץ וּלְתַקֵּן. הֱשִׁיבוֹ זֶה שֶׁבְּלֹא יָדַיִם: עֲדַיִן אֵינְךָ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה, מֵאַחַר שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ כִּי אִם מִין חֵץ אֶחָד:

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁהַבַּת מַלְכָּה שָׁם מְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת “בַּת מֶלֶךְ”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה, יד): “כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה”, וְכֵן בַּזֹּהַר (חלק א’ רסה:) וּבַתִּקּוּנִים (דף יב.) נִקְרֵאת: “בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא” בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת מְדֻכֵּאת בְּיִסּוּרִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חגיגה טו:): ‘בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת? קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא, יד): “רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ” וְכוּ’. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (איכה ג, יב-יג): “דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ, הֵבִיא בְּכִלְיֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ”. כִּי כָּל הַחִצִּים הָרָעִים שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית נִזְרָקִים לְהַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם כַּיָּדוּעַ, וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת (תהלים לח, ג) “כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ”.

וְעַל-כֵּן, אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא חֵץ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּי אִם חֵץ אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְתַקֵּן כִּי אִם פְּגַם הַבְּרִית אֶחָד יָדוּעַ, אֲבָל יֵשׁ עֲדַיִן חִצִּים רָעִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם פְּגָמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָם וּלְתַקְּנָם.

אֲבָל זֶה שֶׁבְּלֹא יָדַיִם הִתְפָּאֵר בַּסּוֹף, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי חֲטָאִים וְכָל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי הוּא יָכוֹל לִכְנֹס לְתוֹךְ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם, שֶׁשָּׁם מֻנַּחַת הַבַּת מַלְכָּה שֶׁנָּפְלָה חַלָּשׁוּת, זֶה כַּמָּה וְכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, וְהוּא יָכוֹל לִכְנֹס לְשָׁם, לְתוֹךְ כָּל הָעֲשָׂרָה חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם, וְיוֹדֵעַ לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים, וְיוֹדֵעַ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְיוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹתָהּ, עַל-יְדֵי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָרְפוּאָה שֶׁל הַבַּת מַלְכָּה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה. וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר כָּל הָרְפוּאוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה מְחַיִּין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין שֶׁהֵם חִיּוּת הָאָדָם, וְכָל הַחוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בָּהֶם בְּהָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר חִיּוּת הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. עַל-כֵּן הַשִּׂמְחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד בְּכָל הַכֹּחוֹת, כִּי הִיא עִקַּר רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, בְּחִינַת רְפוּאַת הַבַּת מַלְכָּה כַּנַּ”ל:

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ו, א): “לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל ה’ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ” וְכוּ’, הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, עַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, מְעוֹרְרִין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, עַל-יְדֵי מִצְוַת שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר שֶׁכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים כַּמָּה פְּעָמִים[11]: ‘כְּדֵין בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא עָאלַת בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה’, עַיֵּן שָׁם:

יא וְזֶה בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק שֶׁמַּזְכִּירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, כִּי אִתְעָרוּתָא דִּנְגִינָה מִצָּפוֹן, בִּבְחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא קַדִּישָׁא, סִטְרָא דְּלֵיוָאֵי, בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא כַּנַּ”ל (אות ד), בְּחִינַת (תהלים סח, לד): “הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז”, בְּחִינַת גְּבוּרַת יִצְחָק. וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘יִצְחָק’ עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה (בראשית כא, ו), כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה מִשָּׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת מַה שֶּׁתּוֹפְסִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמְהַפְּכִין אוֹתָהּ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק, כִּי אֲחִיזַת הַדִּינִים הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּרַת יִצְחָק, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְתִּיק נֶאֱחָז מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁאֲחִיזָתָם מִשָּׁם, כִּי הֵם תָּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא רַחֲמָנָא לִצְלַן כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל-יְדֵי עֲקֵדַת יִצְחָק נִמְתָּקִין הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן, וְאָז נִמְתָּק בְּחִינַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה. וְעַל-כֵּן יִצְחָק דַּיְקָא, נִקְרָא עַל שֵׁם הַשִּׂמְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי יִצְחָק דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁנִּמְתְּקוּ הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן שֶׁהוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת הִפּוּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אָז הוּא גְּמַר הָעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְנִשְׁלָמִין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְעַל-כֵּן אָז נִמְחָלִין כָּל הָעֲווֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי הִתְהַפְּכוּת הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת הוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל (אות ט), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּעֻלַּת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכָל חִיּוּת וַעֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא עַל-יְדֵי קוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת[12]. כִּי קוֹלוֹת הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְשִׁירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת וְכוּ’. וְכֵן כָּל הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הַכֹּל כָּלוּל בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא גְּמַר עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה שֶׁאָז נִגְמָרִים לְהִתְתַּקֵּן בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי הַה’ קוֹלוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי ה’ הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת ד’ עִם יוּד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁהוּא בְּחִינַת ד’, וְהַיּוּד הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם” וְכוּ’ (סימן מט), עַיֵּן שָׁם.

וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, אָז זוֹכִין לְכָל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ”ל שֶׁכְּלוּלִין בְּהַה’ קוֹלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת ה’ עִנּוּיִים, ה’ תְּפִלּוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא סְלִיחַת כָּל הָעֲווֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּבְחִינַת (דניאל ט, יט): “אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה”, כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת חוּשׁ הַשֶּׁמַע, בְּחִינַת “ה’ שְׁמָעָה ה’ סְלָחָה”. וְחוּשׁ הַשֶּׁמַע הוּא בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁכּוֹלְלִין כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁמַּרְגִישִׁין עַל-יְדֵי חוּשׁ הַשֶּׁמַע דַּיְקָא:

 [וְעַיֵּן מִזֶּה “בְּעֵץ חַיִּים” בְּהֵיכַל אָדָם קַדְמוֹן בְּשַׁעַר אֹזֶן חֹטֶם פֶּה (שער ד), בְּפֶרֶק ה בְּסוֹפוֹ, בְּסוֹד הָאֹזֶן וְחוּשׁ הַשֶּׁמַע, מֵעִנְיַן יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמֵבִיא שָׁם זֶה הַפָּסוּק “אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה” וְכוּ’, מְבֹאָר שָׁם גַּם כֵּן, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֶּׁמַע, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם וְתָבִין]:

יב וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת שֶׁל הַחֲתֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:): ‘כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדַּת חָתָן וְכַלָּה וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחָם עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, יא): “קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה” וְכוּ’. כִּי הַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת חֲמִשָּׁה קוֹלוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵם כְּלוּלִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַכְּלֵי זֶמֶר שֶׁל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ”ל, כִּי גַּם הַחֲתֻנָּה הוּא בִּבְחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה – מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ירושלמי ביכורים פ”ג ה”ג). וּבִשְׁבִיל זֶה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתוֹ, כִּי הוּא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי צְרִיכִין לְעוֹרֵר כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁל מִצְוָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל:

וְעַל-כֵּן עִקַּר גְּדוּלַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא הַקְּטֹרֶת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר סְלִיחַת הָעֲווֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מֻכְרָח הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיִּהְיֶה נָשׂוּי אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא ב.), כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַהֲפוֹךְ הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, בְּחִינַת קְטֹרֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

יג וְעַל-כֵּן חַיָּב אָדָם לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁמְּחֻיָּב כָּל אָדָם לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקַיֵּם הָעוֹלָם, הוּא בִּשְׁבִיל הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַגְדִּיל וּלְהַשְׁלִים הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשִּׂמְחָה מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה מְחֻיָּב כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (ירמיה לא, ו): “רָנּוּ וְשִׂמְחָה לְיַעֲקֹב”, ‘לְיַעֲקֹב’ דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יד, נג): “יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל”. כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם לִשְׂמֹחַ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, אֲשֶׁר זָכוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְאָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ עַל-יְדֵי נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאָנוּ זוֹכִין לְיַחֵד שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בָּזֶה בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: “אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ” וְכוּ’, ‘אַשְׁרֵינוּ’ וְכוּ’.

וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, כִּי “בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ” (משלי יא, כח), וְהַדְרַת מֶלֶךְ הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א טז, כז): “הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ישעיה ט, ב): “הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לוּ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ” וְכוּ’. שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל נִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר, נִגְדָּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ מַעֲלֶה וּמְבָרֵר הַשִּׂמְחָה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּמְהַפֵּךְ בְּיוֹתֵר יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר עַד אֲשֶׁר תִּתְבָּרֵר כָּל הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת רַגְלִין, בִּבְחִינַת (משלי ה, ה) “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת” כַּיָּדוּעַ[13].

וּכְשֶׁתִּתְבָּרֵר הַשִּׂמְחָה מִשָּׁם וְיַעֲלוּ הָרַגְלִין מֵהַקְּלִפּוֹת, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ וִיקֻיַּם (זכריה יד, ד): “וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים”. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עַד דְּמָטוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין’, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פקודי רנח.) וּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל (שער הפסוקים איוב).

וְעִקַּר עֲלִיַּת הָרַגְלִין מִן הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין הָרַגְלִין מִבְּחִינַת “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת”, שֶׁהוּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הָרִקּוּדִין שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁמְּרַקֵּד, בָּזֶה מַעֲלֶה הָרַגְלִין מֵהַקְּלִפּוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנּוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד, שֶׁבָּזֶה מַעֲלֶה כָּל בְּחִינוֹת הָרַגְלִין, עַיֵּן שָׁם בְּסוֹף לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סימן פא). וְכֵן הֶאֱרִיךְ בָּזֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִסּוֹד מַעֲלַת הָרִקּוּדִין, עַיֵּן שָׁם (סימנים י, לב, מא).

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה, יב): “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ב, יד): “רָנִּי וְשִׂמְחִי בַת צִיּוֹן” וְכוּ’. וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה וְכַמָּה פְּסוּקִים, מִגֹּדֶל הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֶעָתִיד לָבוֹא, וְאָז יִתְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, בִּבְחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, הַנֶּאֱמַר עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא, יב): “הָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”. שֶׁהַיָּגוֹן וְהָאֵבֶל מִתְהַפֵּךְ לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל, יב): “הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי” וְכוּ’. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה עַל-יְדֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס, יב): “הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְכוּ’ אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”. כִּי עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל וְיִתְקַבְּצוּ יַחְדָּו, עַל-יְדֵי-זֶה תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, בִּבְחִינַת (משלי כט, ב): “בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם”. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס, כא): “וְעַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן זֶה הַפָּסוּק “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’, נֶאֱמַר עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לה, י): “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה” וְכוּ’. שֶׁהוּא בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת לְצִיּוֹן, וְאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, בְּחִינַת “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” שֶׁיִּתְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, בְּחִינַת קִבּוּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.

כִּי נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת הַנִּדָּחִין בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וּבִפְרָט עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹרֵם שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַטִּפּוֹת נִדְחִין וְנִתְפַּזְּרִין לְמָקוֹם שֶׁנִּדָּחִין, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא בִּשְׁבִיל זֶה כַּיָּדוּעַ[14]. וְעִקַּר הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, כ): “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב”, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת (ליקוטי תורה שם), עַיֵּן שָׁם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז, ב): “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”. שֶׁאָז בְּעֵת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אָז יְכַנֵּס כָּל הַנִּדָּחִין.

וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּדָּחִין עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, נוֹפְלִים חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה. כִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה הֵם סָמֶךְ-מֵם וְלִילִית, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת ‘הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ’ וְכוּ’, שֶׁהֵם עוֹשְׁקִין אֶת הַטִּפּוֹת חַס וְשָׁלוֹם[15]. וְעִקַּר עֲלִיּוֹתָם עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וּמְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁאוֹמֵר: אַדְּרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי וְחֶדְוָתִי שֶׁמְּרֻחָק כָּזֶה, שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, זוֹכֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן לוֹמַר בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, וְאִם לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה אֶלָּא לָזֶה לְבַד, גַּם כֵּן רָאוּי לִי לִשְׂמֹחַ כָּל יְמֵי חַיָּי, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֲנִי זוֹכֶה עוֹד לְכַמָּה וְכַמָּה מִצְווֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין, וּשְׁאָר מִצְווֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הַפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם. וְאִם אֲנִי עֲדַיִן רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן לֹא יָצָאתִי מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַׂעֲרָה, אַדְּרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי בְּיוֹתֵר, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹכֵל מַצָּה בְּפֶסַח וּמִתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹשֵׁב בְּסֻכָּה וְכוּ’. וְכָל מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר וְכַת דִּילֵיהּ מַכְנִיס בּוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, הוּא שָׂמֵחַ בְּיוֹתֵר, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי, שֶׁמְּרֻחָק כָּמוֹנִי, יִזְכֶּה לִגַּע בִּדְבָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה. וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רָחוֹק בְּיוֹתֵר שִׂמְחָתִי גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁגַּם אֲנִי זוֹכֶה לִדְבָרִים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה צִיצִית וּתְפִלִּין וְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכוּ’ וְכוּ’ כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ כָּל שֶׁהוּא, וְיֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מֵרָחוֹק גֹּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וּבִפְרָט מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִין לְיַחֵד שְׁמוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַכֹּל, שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין בַּה’ אֱלֹקִים אֱמֶת, יָחִיד קַדְמוֹן בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לְעֵלָּא מִן כֻּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִינֵּיהּ, בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.

וּלְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְכָל טוּב, וְיִמָּחֲלוּ לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן י תנינא): שֶׁנַּעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה עַל-יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּיהּ, עַל-יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וּמְשַׁבֵּר הָעַצְבוּת וּמְהַפְּכוֹ לְשִׂמְחָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין וּמַעֲלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר נְפִילָתָם הוּא לִבְחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּדְּחוּ לְשָׁם וּמַחֲזִירָם לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר זֶה הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת, יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, בִּבְחִינַת “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּדָּחִין עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה”. כִּי עִקַּר תִּקּוּנָם הוּא כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּקְרֵאת “צִיּוֹן”, כַּיָּדוּעַ בַּכְּתָבִים[16]. וְכָל תִּקּוּן אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיַּחְזְרוּ לְצִיּוֹן יִהְיֶה עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּסַיֵּם בְּסוֹף הַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, שֶׁהוּא מַה שֶּׁזּוֹכִין לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וְכָל הַבָּנִים שֶׁמּוֹלִידִין הֵם עַל-יְדֵי בְּחִינַת בֵּרוּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁמְּבָרְרִין נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַבָּנִים כַּנַּ”ל, וּבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּעֲלִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי הַבָּנִים נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה מְאֹד כַּנַּ”ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן חַיָּב כָּל אָדָם לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת, כִּי הַבֵּן הוּא עִקַּר בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה, יא): “בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב”. אֲבָל הַבַּת שָׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁאֲחִיזָתָם בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא כַּנַּ”ל. אֲבָל הָאָדָם חַיָּב דַּיְקָא לְהוֹלִיד שְׁתֵּיהֶם בֵּן וּבַת, כִּי אֵין הַשִּׂמְחָה נִגְדֶּלֶת וְנִשְׁלֶמֶת כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁתֵּיהֶם דַּיְקָא, כִּי צְרִיכִים לְהוֹלִיד גַּם בַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר הַהוֹלָדָה מִמֶּנָּה. כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלֶלֶת אִשָּׁה בְּאִישׁ, וְנִתְיַחֵד מִדַּת הַדִּין בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּק הַדִּין, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת, כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל-יְדֵי שְׁנֵיהֶם כַּנַּ”ל:

יד וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר לְהִתְחַתֵּן בְּעַכּוּ”ם, כִּי הָעַכּוּ”ם הֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יז, כא): “יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ”. כִּי הֵם כְּרוּכִים רַק אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא מָלֵא יָגוֹן וַאֲנָחָה וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב, כג): “גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת”. עַל-כֵּן אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְחַתֵּן בְּעַכּוּ”ם, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּיק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁל הָעַכּוּ”ם.

כִּי גַּם בְּהַיִּחוּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיעַ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה. כִּי עִקַּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל הוּא בָּא מִבְּחִינַת עַצְבוּת, יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, וְאָז יִזְכֶּה לְהַמְתִּיק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית. אֲבָל בַּת אֵל נֵכָר הִיא עֶצֶם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה – אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ בְּחִינַת מַר מִמָּוֶת וְכוּ’, בְּחִינַת כִּי “שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ” (משלי ב, יח). וְאֵין כֹּחַ בְּיַד יִשְׂרָאֵל לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהָפְכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לִבְחִינַת שִׂמְחָה. אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבֵּר בּוֹ בְּחִינַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּתְעַקְּרוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵרֵד בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בִּיפַת תֹּאַר (דברים כא, יג): “וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים”. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ספרי שם): ‘כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בַּת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחָה וְזוֹ עֲצֵבָה’. כִּי בַּת יִשְׂרָאֵל אֲחִיזָתָהּ בִּבְחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (זכריה ב, ט): “שִׂמְחִי וְגִילִי בַּת צִיּוֹן”, כִּי הִיא מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עֶצֶם הַשִּׂמְחָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁאַחַר כַּמָּה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, מִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת סִטְרָא דְנוּקְבָּא אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, עַל-כֵּן צְרִיכִין קְדֻשָּׁה יְתֵרָה כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין הַנֶּאֱחָז שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז חַס וְשָׁלוֹם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בַּת עַכּוּ”ם הִיא בְּחִינַת עֶצֶם הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ עַל שֵׁם הָעַצְבוּת וְהַיְלָלָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם, וְגֹדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר שֶׁל נשג”ז[17] רַחֲמָנָא לִצְלַן, מְבֹאָר בַּסְּפָרִים, וּבִפְרָט בַּזֹּהַר וְתִקּוּנִים:

טו וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִתְחָרֵט אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל, א): “לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא וארא ה) שֶׁאָמַר: ‘אִתִּי אֵל וְכוּ’ אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר’ וְכוּ’. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו” וְכוּ’ (משלי ל, ד), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין רש”י) כָּל הַפָּסוּק הַזֶּה עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה שֶׁאָסוּר לְשַׁנּוֹת מִדִּבְרֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁאָסַר לְהַרְבּוֹת נָשִׁים, כִּי מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד כְּמוֹתוֹ וְכוּ’. הַיְנוּ כִּי שְׁלֹמֹה סָבַר שֶׁלְּגֹדֶל חָכְמָתוֹ וְעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִשָּׂא נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת, וּלְהַמְתִּיק עֶצֶם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם אֲחוּזִים בָּם, וּלְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל לְפִי דַּעְתּוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, נִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה וְנִשְׁלֶמֶת בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ תֹּקֶף קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא מֻשְׁלָל מִתַּאֲוָה זֹאת לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין כַּוָּנָתוֹ כִּי אִם לַשָּׁמַיִם לְהַמְתִּיק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן יֵעָשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל-יְדֵי-זֶה.

כִּי שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בָּנָה אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, ‘וּבְיוֹמוֹי קַיְּמָא סִהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא’ (זוהר ויצא קנ.). וְאָז הָיְתָה הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א ד, כ): “יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים וְכוּ’ אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים”. כִּי הוּא בָּנָה אֶת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז): “וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ג, יא): “בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית כו:): זֶה בִּנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְהוּא זָכָה לָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא שִׁיר הַמְעֻלֶּה וְהַמֻּבְחָר מִכָּל הַשִּׁירִים, וְעַל-כֵּן סָבַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּיק וְלַהֲפֹךְ עֶצֶם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן” וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן טָעָה וְנָשָׂא נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, כִּי הָיָה בָּטוּחַ עַל כֹּחוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, עַל גֹּדֶל הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה שֶׁזָּכָה בְּיָמָיו, שֶׁיַּהֲפֹךְ גַּם אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

אֲבָל אַחַר כָּךְ הֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁטָּעָה בָּזֶה, כִּי אֵין כֹּחַ לְשׁוּם חָכָם וְקָדוֹשׁ שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְשַׁנּוֹת שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרַת מֹשֶׁה. וְאָסוּר לוֹמַר שׁוּם סְבָרָא לְבַטֵּל שׁוּם דָּבָר קַל אֲפִלּוּ יִהְיֶה חָכָם כִּשְׁלֹמֹה, כִּי אֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה (מגילה ב:), כִּי “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו” וְכוּ’, הַיְנוּ מִי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כְּמֹשֶׁה שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְיָרַד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְשַׁנּוֹת בְּתוֹרָתוֹ אֲפִלּוּ תְּנוּעָה קַלָּה, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר כָּזֶה. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁנָּשָׂא בַּת יִתְרוֹ, זֶה הָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶסְרוּ, וְגַם הָיָה עַל-פִּי הַדִּבּוּר, וְגַם מִי יִתְפָּאֵר עוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ כְּמֹשֶׁה, כִּי רַק מֹשֶׁה לְבַד הָיָה יָכֹל זֹאת לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, אֲפִלּוּ שֶׁל הָעַכּוּ”ם לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁגִּיֵּר אֶת יִתְרוֹ. כִּי הַגֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, “וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם” (ישעיה לה, י), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פח.), לֹא הָיְתָה עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא בִּבְחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” שֶׁנִּסְמַךְ לִוְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַתַּן תּוֹרָה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁאָז דַּיְקָא נִשְׁלֶמֶת הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת וְשִׂמְחַת עוֹלָם, בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה.

וְזֶה בְּחִינַת “בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ” – זוֹ מַתַּן תּוֹרָה (תענית כו.), כִּי מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ וְנִתְהַפֵּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה, זֶהוּ בְּחִינַת חֲתֻנָּה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקּוֹלוֹת שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁל אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וּמֵחֲמַת שֶׁמֹּשֶׁה זָכָה לְכָל זֶה, לְגַיֵּר אֶת יִתְרוֹ וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, לְהוֹצִיא כָּל יִשְׂרָאֵל מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּלְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-כֵּן לוֹ לְבַדּוֹ הָיָה כֹּחַ לִשָּׂא אֶת בַּת יִתְרוֹ, וְגַם שֶׁהָיָה פָּרוּשׁ גָּדוֹל אַחַר שֶׁהוֹלִיד בָּנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה, כח): “וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פז.). “וְזֶהוּ מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד”. עַל-פִּי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ”ל, פָּסוּק זֶה בְּהַתּוֹרָה “וַיְהִי מִקֵּץ” בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן (סימן נד), שֶׁזֶּה הַמִּקְרָא מִי עָלָה שָׁמַיִם הוּא מְדַבֵּר מִבְּחִינַת נְגִינָה, עַיֵּן שָׁם כָּל הָעִנְיָן. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מִקְרָא זֶה “מִי עָלָה שָׁמַיִם” לְעִנְיַן דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר: “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד” וְכוּ’, כְּמוֹ מֹשֶׁה, הַיְנוּ מִי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְגַלּוֹת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כְּמֹשֶׁה.

וּבֶאֱמֶת עִנְיַן הַפְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת עֲלִיַּת מֹשֶׁה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הוּא עִנְיָן אֶחָד עִם פֵּרוּשׁ רַבֵּנוּ זַ”ל הַנַּ”ל, שֶׁפֵּרֵשׁ לְעִנְיַן נְגִינָה כַּנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וַיְהִי מִקֵּץ” הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַנְּגִינָה עִקַּר הַנְּבוּאָה שֶׁל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-ב ג, טו): “וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'”. וְעַל-כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁזָּכָה לַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד” וְכוּ’, כְּפִי מַה שֶּׁפֵּרְשׁוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, עַל-כֵּן זָכָה לִנְבוּאָה בְּרוּרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מִכָּל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות מט:) שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה בָּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד”, עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן מַעֲלַת נְבוּאָתוֹ שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם וְקִבֵּל הַתּוֹרָה וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁשְּׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים כְּלוּלִים יַחַד כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הוֹדָה שְׁלֹמֹה שֶׁאֵין לוֹ לְדַמּוֹת עַצְמוֹ לְמֹשֶׁה, כִּי מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד כְּמוֹתוֹ וְכַנַּ”ל:

הִלְכוֹת אִשּׁוּת:

טז וְזֶה בְּחִינַת כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר (אבן העזר ח). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (קידושין ג, יב): ‘כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם’ וְכוּ’:

כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל-יְדֵי קוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, וְהַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וִדּוּיִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים, וְכָל הַשִּיחוֹת שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ’, הַכֹּל כָּלוּל בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיז.): ‘בְּמִזְמוֹר, בְּנִצּוּחַ, בְּנִגּוּן’ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן רה), לְעִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְיל תְּהִלִּים שֶׁגִּלָּה, שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁסֵּפֶר תְּהִלִּים כָּלוּל מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי רֹב סֵפֶר תְּהִלִּים מְדַבֵּר מִצְּעָקוֹת וּזְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תַּחֲנוּנִים שֶׁיַּעַזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְלָצֵאת מִמְּצוּלוֹת יָם שֶׁל עֲכִירַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְכוּ’, וּבְתוֹךְ אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת וְהַתַּחֲנוּנִים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּתוֹךְ זֶה הוּא מַתְחִיל לְזַמֵּר וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וְכָל אֵלּוּ הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל סֵפֶר תְּהִלִּים, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְכוּ’ וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. שֶׁעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי-זֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל (ליקוטי תנינא פד): ‘דַּע שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת וּדְבֵקוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה’ וְכוּ’.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת וּדְבֵקוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’, וְנִגּוּנִים וּזְמִירוֹת וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם כַּנַּ”ל:

כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, זֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הַשֶּׁמַע, שֶׁשָּׁם הַרְגָּשַׁת הַנְּגִינָה וְהַקּוֹלוֹת, בְּחִינַת (ברכות טו.) הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, וְעִקַּר יְדִיעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת חוּשׁ הַשֶּׁמַע, כִּי שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים-א ג, ט): “וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ”. כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים נח, צב.) וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן כב, לה) שֶׁשָּׁם בְּהַלֵּב, שֶׁשָּׁם תַּלְיָא שְׁמִיעָה, שָׁם עִקַּר יְדִיעַת תְּשׁוּקַת אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת “נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ” (משלי לא, כג)  – ‘כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ’ (זוהר וירא קג:).

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, מְרֹמָּם וּמְנֻשָׂא, לְמַעְלָה מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת. כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּתוֹ, שֶׁרָצָה לְהֵיטִיב לְנִבְרָאָיו, לְהַטְעִימָם מִזִּיו טַעֲמוֹ, וּלְהוֹדִיעָם מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל-כֵּן צִמְצֵם עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכַמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים לְאֵין תַּכְלִית, עַד אֲשֶׁר הִכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ הָאָבוֹת הַקַּדְמוֹנִים, וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. שֶׁכֻּלָּם זָכוּ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם הָאֲמִתִּית לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמִיעָה, כְּמוֹ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַמְדַבֵּר וְהַמַּשְׁמִיעַ. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן תּוֹרָה (דברים ד, יב): “קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל”. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (שמות לג, יח): “הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ” וְכוּ’, וֶהֱשִׁיבוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ “כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי וְכוּ’, וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ”. וְעִקַּר הַהַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיג הָיָה רַק בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל” וְכוּ’. מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּוַדַּאי כָּל הַשָּׂגָתָם וִידִיעָתָם הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה דְּתַלְיָא בְּלִבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת “נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ”, ‘כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג, ב): “ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי” וְכוּ’. וּבִפְרָט שְׁאָר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁכָּל חִיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הִיא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֶּׁמַע שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ד): “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָד”, ‘שְׁמַע’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה דְּתַלְיָא בְּלִבָּא כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּרֹב הַפְּסוּקִים מַזְהִיר עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן שְׁמִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ל): “לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא, יג): “וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ” וְכוּ’. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה:

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהֶאֱרַכְנוּ לְעֵיל בְּעִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַנִּגּוּנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְזַמְּרִים בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנִּגּוּנִים הֵם בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הַתְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ’, כְּלָלִיּוּת הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁעִקַּר דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן מוּבָן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, מַעֲלַת נְעִימַת הַנִּגּוּן כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ, לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, רַק כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ” כַּנַּ”ל.

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַשִּׁעוּר שֶׁבְּלִבּוֹ יָכוֹל לֵידַע בְּעַצְמוֹ שֶׁעִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים וְקוֹלוֹת וְנִגּוּנִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. וְגַם עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַטְּעָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵהֶם, כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִטַּנְתָּ”א שֶׁהֵם: טְעָמִים, נְקֻדּוֹת, תָּגִין, אוֹתִיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁבְּחִינַת הַטְּעָמִים הֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת טַנְתָּ”א, שֶׁהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵהֶם כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל (עץ חיים שער ה). וּטְעָמִים זֶה בְּחִינַת נְגִינָה, בְּחִינַת נְגִינוֹת הַטְּעָמִים.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְעִנְיַן עֵסֶק הַתּוֹרָה (סנהדרין צט:): ‘זַמֵּר בְּכָל יוֹם זַמֵּר בְּכָל יוֹם’, כִּי גַּם עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת נִגּוּן וְזִמְרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוּמִי רֹנִּי בַלָּיְלָה”, [וְעַיֵּן מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “אַקְרוּקְתָא” (סימן ג) לְעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּגִינָה עַל-יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא, עַיֵּן שָׁם]:

כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַמְשָׁכַת הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֱלֹקוּתוֹ לַתַּחְתּוֹנִים הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת קוֹלוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות ה, א): ‘בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם’, וְכָל הַמַּאֲמָרוֹת הֵם בְּחִינַת קוֹל וְדִבּוּר שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהֵם עִקַּר הַחִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַדְּבֵקוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים מְדַבְּקִין עַצְמָן בְּקוֹל ה’, שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה כַּנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת: כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ. כִּי כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת יָמִין, וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת שְׂמֹאל הַקָּדוֹשׁ, וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם בְּחִינַת קַו הָאֶמְצָעִי הַמַּכְרִיעַ, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה. וְכָל זֶה הוּא כָּלוּל בִּבְחִינַת הַקּוֹל שֶׁהוּא עִקַּר הַמְשָׁכַת אֱלֹקוּת שֶׁכָּלוּל מֵהַכֹּל, כִּי אִיתָא בְּסִפְרֵי חַכְמֵי הַמּוּזִיקָא, שֶׁהוּא חָכְמַת הַנְּגִינָה, שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ קוֹלוֹת. כִּי יֵשׁ קוֹל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו בְּמָקוֹם רָחָב שֶׁאֵין מְחִצָּה נֶגְדּוֹ, וְיֵשׁ קוֹל חוֹזֵר שֶׁהוּא נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה כז.): “קוֹל הֲבָרָה”, שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁשּׁוֹמְעִים בַּיַּעַר אוֹ בֵּין הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּשֶׁמּוֹצִיאִים קוֹל, שֶׁאָז שׁוֹמְעִים כְּנֶגְדּוֹ קוֹל הֲבָרָה, כְּאִלּוּ אַחֵר עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וּמוֹצִיא זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו. וְעוֹד יֵשׁ קוֹל שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הַקּוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ כְּלִי דָּחוּק שֶׁהַקּוֹל פּוֹגֵעַ מִיָּד בְּהַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר נִכְלָל מִיָּד עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת קוֹל אֶחָד, שֶׁהוּא קוֹל שְׁלִישִׁי. כִּי זֶה הַקּוֹל מְשֻׁנֶּה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא קוֹל יָשָׁר וְקוֹל חוֹזֵר, כִּי זֶה הַקּוֹל כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד, וְזֶה הַקּוֹל נִקְרָא קוֹל חָזָק בְּחִינַת (תהלים סח, לד): “הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז”.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר סוֹד כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵם קוֹל יָשָׁר, וְקוֹל חוֹזֵר, וְקוֹל מֻרְכָּב וּמְחֻבָּר מִשְּׁנֵיהֶם. וּבְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה קוֹלוֹת כְּלוּלִים כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל-פִּי עֶרְכֵי הַקּוֹלוֹת הָאֵלּוּ וְצֵרוּפֵיהֶם, נִתְיַסְּדוּ וְנִתְחַבְּרוּ כָּל מִינֵי נִגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה קוֹלוֹת, שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹצְאִים מֵהֶם כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים רַבִּים, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הַהַרְכָּבוֹת וְהַחִבּוּר שֶׁל קוֹל הַיָּשָׁר עִם קוֹל הַחוֹזֵר. כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַמְּחִצָּה רְחוֹקָה מְאֹד שָׁם מַכִּירִין הֵיטֵב בֵּין קוֹל הַיָּשָׁר וְקוֹל הַחוֹזֵר, וּבְמָקוֹם צַר שָׁם מִתְחַבְּרִים יַחַד כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בְּעִנְיַן הִתְחַבְּרוּתָם.

וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין תַּבְנִית הַכֵּלִים שֶׁל הַנְּגִינָה, [מִלְּבַד שְׁאָר טְעָמִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד, בְּעִנְיַן תַּבְנִית הַכֵּלִים, כְּפִי מִדּוֹת הַנְּגִינָה לְהָרִים אוֹ לְהוֹרִיד וְכוּ’, וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה וְכוּ’, כִּי חָכְמָה זוֹ שֶׁל נְגִינָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה מִכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זַ”ל].

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת כְּלוּלִים בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים כָּל הַנִּגּוּנִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכְּלוּלִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל. כִּי כֹּהֵן, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּיָּדוּעַ. וְלֵוִי, הוּא בְּחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי בְּכָל מָקוֹם אוֹר הַחוֹזֵר הוּא בְּחִינַת דִּין כַּיָּדוּעַ[18]. וְיִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַו הָאֶמְצָעִי הַמַּכְרִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַחֲמִים הַכָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם מֵחֶסֶד וָדִין.

וְזֶהוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהֵם יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת חֶסֶד דִין וְרַחֲמִים כַּיָדוּעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַנַּ”ל. וְעִקָּר הוּא יַעֲקֹב שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית כז, כב) “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”, ‘הַקֹּל קוֹל’ דַּיְקָא, כִּי יַעֲקֹב כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, בְּחִינַת רַחֲמִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה קַוִּין יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, הֵם כְּלַל כָּל הַסְּפִירוֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם עֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּשְׁלֹשָׁה קַוִּין אֵלּוּ כַּיָּדוּעַ (תיקוני זוהר יז). וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶשֶׂר סְפִירוֹת, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁכְּלוּלִים בְּשֵׁם הֲוָיָה, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, הוּא רַק בְּחִינַת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם יק”ו, כִּי אוֹת רְבִיעִי הוּא כָּפוּל.

כִּי שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת יק”ו שֶׁהֵם שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, הֵם עֶרְכֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁכְּלוּלִים בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת כַּנַּ”ל, וְאַחַר שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּיִים, אֲזַי צְרִיכִין לְצָרֵף וּלְסַדֵּר וּלְהַעֲרִיךְ אוֹתָם וּלְחַבֵּר מֵהֶם נִגּוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹת רְבִיעִי שֶׁבַּשֵּׁם שֶׁהוּא אוֹת כָּפוּל, כִּי אוֹת הָרְבִיעִי הוּא ה’ כְּמוֹ אוֹת הַשֵּׁנִי, כִּי אוֹת הָרְבִיעִי אֵינוֹ קוֹל רְבִיעִי, רַק בְּכָאן מַתְחִיל צֵרוּף הַקּוֹלוֹת וְחִבּוּרָם לַעֲשׂוֹת מֵהֶם נִגּוּנִים לְצָרְפָם וּלְכָלְלָם וּלְחַבְּרָם יַחַד, עַד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכֵּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחִיּוּת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. כִּי הַקּוֹל הוּא הָאֲוִיר כַּיָּדוּעַ, וְהָאֲוִיר הוּא חִיּוּת הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת (בראשית ז, כב): “כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו”, וְכָל זֶה כָּלוּל בִּשְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנַּ”ל:

יח וְעַל-כֵּן עִקַּר הַנְּגִינָה הוּא מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַנִּגּוּן מַתְחִיל מִבְּחִינַת קוֹל הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְשָׁם מַתְחִיל עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה’ שֶׁהֵם מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרַע, רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכֵאָה כַּנַּ”ל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶם כָּל הָעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין שֶׁמִּשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל חִיּוּתָם כַּיָּדוּעַ. וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן עב) שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַיְצָרִים רָעִים שֶׁל כָּל בְּנֵי-אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּיִים רַבִּים, וְעִקַּר אֲחִיזַת כֻּלָּם הוּא מִבְּחִינַת דִּין, כַּמְבֹאָר שָׁם בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם. וּבְחִינַת הַדִּין זֶה בְּחִינַת קוֹל חוֹזֵר כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה ‘חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם’ (סימן כב), מַה שֶּׁגִּלָּה שָׁם סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא מָה עִנְיַן קוֹל הֲבָרָה, וּבֵאֵר שָׁם שֶׁעִנְיַן קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא קוֹל הַחוֹזֵר, הוּא בְּחִינַת קוֹל הָעֲווֹנוֹת שֶׁצּוֹעֲקִין כְּנֶגֶד הָאָדָם, עַיֵּן שָׁם.

כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמוֹצִיא קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים כְּנֶגְדּוֹ הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל-יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו וּמַתְחִילִים לִצְעֹק כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל הֲבָרָה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַתּוֹקֵעַ בְּבוֹר וְכוּ’ ‘אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע – יָצָא, וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע – לֹא יָצָא’ (ראש השנה כז:), עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא קוֹל הֲבָרָה בְּשָׁרְשׁוֹ, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת כָּל הַיְצָרִים רָעִים שֶׁהֵם כְּלַל הָעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן לְמַטָּה אֵצֶל הָאָדָם הַגַּשְׁמִי קוֹל הֲבָרָה הוּא בִּבְחִינַת קוֹל עֲווֹנוֹת מַמָּשׁ שֶׁמִּתְעוֹרְרִין כְּנֶגְדּוֹ, כִּי אֲחִיזָתָם מִקּוֹל הַחוֹזֵר הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזָתָם כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכָל הָעֲווֹנוֹת כֻּלָּם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, עִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַנְּגִינָה מַתְחִיל מִשָּׁם כִּי שָׁם מַתְחִיל עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר טוֹב מֵרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל:

יט כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה מַתְחִיל מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי שָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה כִּי בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ’ (אבות ה, א), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, ו): “בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם”, ‘דְּבַר ה’ וְרוּחַ פִּיו’ – זֶה בְּחִינַת קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁכְּלוּלִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, וְעִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסִית וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (סימן י, ובסימן סב), שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא אֵל-אַחֵר – כְּפִירוֹת. כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת תְּלוּיִים בָּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מכות כד.): ‘בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב, ד). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, פו): “כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה”. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת אֵל-אַחֵר – כְּפִירוֹת, שֶׁנִּקְרָא הַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ”ל. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ”ל.

כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא קוֹל ה’ בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּרָא בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַעֲדַיִן הוּא מְחַיֶּה בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְכוּ’ לָעַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ, ח): “וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם”. שֶׁהַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁבָּהֶם בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים גַּם עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ לֹא נִפְסָק עֲדַיִן, וְהֵם מְחַיִּין גַּם עַתָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם [וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב זַ”ל (עבודת ישראל דרוש לשבת תשובה)]. וְאִלּוּ הָיוּ הַכֹּל זוֹכִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל הָיוּ רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּרוּחַ פִּיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַקּוֹל בְּעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנַּ”ל, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כִּי אִם הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ, הָיוּ בְּטֵלִים בַּמְצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻכָּכִים מְאֹד בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מְאֹד, אָמְרוּ (דברים ה, כב): “כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים וְכוּ’, אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה’ אֱלֹקֵינוּ עוֹד” וְכוּ’.

וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעִקַּר בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַקּוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִין מִגְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וָדִין, בִּבְחִינַת (חבקוק ג, ב): “ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי”. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת מַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִטּוּ אָזְנָם אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁזָּכוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁהִשִׂיגוּ וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת בְּעֶצֶם, רַק עִקַּר הוּא קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל-כֵּן יָצָא הַקּוֹל כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת הַכָּאָה לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע קוֹל הַחוֹזֵר הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין.

אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקַּר הוּא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, כִּי זֶה קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת רַק שֶׁהוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעַל-כֵּן דִּבְּקוּ עַצְמָם רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְחִבְּרוּ וְיִחֲדוּ יַחַד, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עִם בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִפְרִידוּ כָּל אֲחִיזַת הַדִּין וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּקוֹל הַחוֹזֵר, עַל-יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, כַּנַּ”ל:

אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים, אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם אֶל הָאֱמֶת וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כִּי אִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, כִּי אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם כְּלָל לְהַאֲמִין וְלֵידַע תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ מְצִיאַת הַקּוֹל וְהַחִיּוּת הַמְחַיָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. כִּי זֶה דַּרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים, שֶׁמְּחַקְּרִים חֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְחָכְמוֹת רַבּוֹת בְּכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאָה, כְּגוֹן בְּמַהוּת וְתַבְנִית שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַדּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, וּבְכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וַעֲרִיכַת אֵיבְרֵיהֶם, וְכָל פְּרָטֵי כֹּחוֹתֵיהֶם, וּסְגֻלּוֹתֵיהֶם, וּרְפוּאוֹתֵיהֶם וְכוּ’, וּשְׁאָר כָּל חָכְמוֹת. וְכֵן בְּמַהוּת הַקּוֹל מַהוּ הַקּוֹל, וְכָל פְּרָטֵי חִלּוּקֵי הַקּוֹלוֹת וְעֶרְכֵיהֶם וְצֵרוּפֵיהֶם, וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְכַוֵּן בָּהֶם קוֹלוֹת הַנְּגִינָה, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ כֵּלִים רַבִּים לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם וְכוּ’, אֲבָל כָּל חֲקִירָתָם וְחָכְמָתָם הוּא הַכֹּל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן.

כִּי זֶה הִמְצִיא כְּלִי אֵיךְ לְהִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק, וְזֶה הִמְצִיא כְּלִי אֵיךְ לִשְׁמֹעַ מֵרָחוֹק, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל זֶה, וּמַה יִּשָׂא מִכָּל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל בָּזֶה, לָעוֹלָם הַנִּצְחִי. כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה יְכוֹלִים לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים בְּלִי יְדִיעַת הַכֵּלִים הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁחָיוּ כָּל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ כְּלוּם מִכֵּלִים הַלָּלוּ, וְגַם עַכְשָׁו רֹב הָעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִים מֵהֶם כְּלָל וְחַיִּים חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר מֵהַחֲכָמִים שֶׁחָקְרוּ וְהִמְצִיאוּ כֵּלִים חֲדָשִׁים הַלָּלוּ, כִּי רֻבָּם הָיָה לָהֶם מַפָּלָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי חָכְמָתָם הַחֲדָשָׁה שֶׁהִמְצִיאוּ בָּעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (חיי מוהר”ן קצד). וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵּׂכֶל אֲמִתִּי כָּל שֶׁהוּא שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית אֲמִתִּי יוֹצֵא מֵחָכְמָתָם, מֵאַחַר שֶׁכָּל חָכְמָתָם הוּא בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְכָל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא הֶבֶל וָרִיק וְאֵין יִתְרוֹן לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא תִּשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִּמָּלֵא הָאֹזֶן מִשְּׁמֹעַ, אֲפִלּוּ בַּחוּשׁ הָרְאוּת וְהַשֶּׁמַע הַפָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם.

כִּי יֵשׁ לָאָדָם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה מֵחוּשׁ הָרְאוּת וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּטִבְעוֹ מַה שֶּׁמִּתְאַוֶּה לְמוֹתָרוֹת הַרְבֵּה, הָרוֹצִים לְהַטְרִידוֹ מִן הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עוֹד אַחַר כֵּלִים חֲדָשִׁים בְּתַחְבּוּלוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ וּמָמוֹנוֹ וּשְׁאָר תַּאֲווֹתָיו, כִּי כָּל כַּוָּנַת הַחֲכָמִים שֶׁחוֹקְרִים בְּכָל זֶה, הַכֹּל הוּא בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּבִשְׁבִיל הָעוֹלָם הַזֶּה לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ וּשְׁמוֹ וּמָמוֹנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כַּיָּדוּעַ לַבָּקִי בָּהֶם. וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, לָשׂוּם כָּל דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית. שֶׁכָּל חָכְמוֹתֵינוּ הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים, לַטּוֹב הַנִּצְחִי, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וָטוֹב.

וְרַק זֶהוּ נִקְרָאִים חָכְמָה בֶּאֱמֶת, כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחֲקֹר כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כִּי הַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיּוֹדְעִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ מֵעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, כִּי הַלְוַאי וְהָיִינוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ גַּם מֵהֶם וְלִהְיוֹת תְּמִימִים לְגַמְרֵי כְּמוֹ צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ (פסחים קד.), רַק שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא וְכוּ’ (עבודה זרה ג.), וּבְהֶכְרֵחַ לָדַעַת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא הַמֻּכְרָחִים יוֹתֵר. אֲבָל לַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְצִיא חָכְמָה גְּדוֹלָה, אֵין שְׁטוּת מִזֶּה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל-יְדֵי-זֶה בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים עַל-יְדֵי-זֶה, וְאַחֲרִיתָם עֲדֵי אוֹבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות ברכת הראיה ה’ יב).

וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אֵין חוֹקְרִים כְּלָל בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לָהֶם, רַק שָׂמִים כָּל מְגַמָּתָם לְדַבֵּק אֶת עַצְמָם בֵּאלֹקִים חַיִּים, עַל-יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי הֵם יוֹדְעִים הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִית, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי וּמְדַבֵּר וְכוּ’ וְכוּ’ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הֵם וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְכָל כֹּחוֹתָם עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם, וְכָל מִינֵי חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל. וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁיַעֲסֹק כָּל יָמָיו לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁזֹּאת הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל עִם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּהֶם הִיא עוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם:

כ וְעַל-כֵּן כָּל חָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים הוּא בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹ הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, רַק הֵם מַבִּיטִים אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר הַטֶּבַע לְבַד, וְחוֹקְרִים בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁאַחַר הַטֶּבַע לְבַד, אֲבָל אֵין חוֹזְרִים פְּנֵיהֶם לְהַטּוֹת לְבָבָם וְאָזְנָם לְהַאֲזִין וּלְהַקְשִׁיב וְלִשְׁמֹעַ – מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל הַזֶּה? כְּדֵי לָשׂוּם כָּל תְּשׁוּקָתָם לְדַבֵּק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי הֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְהֵם רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְרִיד בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מִקּוֹל הַיָּשָׁר, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (משלי טז, כח) “נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף”, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְכוֹפֵר בֵּאלֹקִים חַיִּים. שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַכְּפִירוֹת כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִים וּמְבִינִים, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם רַק בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לוֹ מְצִיאוּת כְּלָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, רַק הִיא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. וּמִי שֶׁטּוֹעֶה, כְּשֶׁהוּא בַּיַּעַר וְשׁוֹמֵעַ קוֹל הֲבָרָה, וְסוֹבֵר שֶׁהוּא קוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הוּא אֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שׁוֹטֶה רָשָׁע, כִּי אֵין מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, רַק הוּא הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. כֵּן הוּא מַמָּשׁ כָּל חָכְמָתָם שֶׁחוֹקְרִים אַחַר הַטֶּבַע וְאֵין מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַלּוֹת כָּל דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ כָּל יָמָיו לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבוֹ כְּלוּלִים וּטְפֵלִים כָּל הַחָכְמוֹת, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד.

וְגַם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, שֶׁהוּא הַתְּמִימוּת, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּפְשִׁיטוּת, הוּא יָכוֹל לִזְכּוֹת אַחַר כָּךְ, לְהַשִּׂיג גַּם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבִּתְחִלַּת עֲבוֹדָתָם עָבְדוּ רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְשִׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת, וְעָסְקוּ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּתְפִלּוֹת וְכוּ’ וְכוּ’ בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּאוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַחַר כָּךְ זָכוּ לְהַשִּׂיג מִמֵּילָא כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לָזֶה, אֵין צָרִיךְ לָזֶה כְּלָל, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה יָכוֹל לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּטוֹב בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ, וּבָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי אֵינָם נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא שִׁבְּרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים אֵלּוּ הַחָכְמוֹת לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת. כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה, אֲפִלּוּ מְעַט מֵחָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְכוּ’, נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי רַק צַדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד בְּנֵי עֲלִיָּה הָאֲמִתִּיִּים, הֵם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹדָתָם, וְגַם כְּדֵי לְשַׁבֵּר דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים, וְגַם אֵינָם מְבַלִּים זְמַן עַל זֶה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ”ל, וְהֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כִּי יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ:

כא נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַכְּפִירוֹת הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, עַל-יְדֵי שֶׁאֵין מְקַשְּׁרִין וּמְחַבְּרִין קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): “בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה’ אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י שם). כִּי מִדַּת הַדִּין זֶה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁבִּתְחִלָּה רָצָה שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי אִם לֹא הָיָה רַק בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מְקַיֵּם הָעוֹלָם הָיָה מִתְרַבֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁתֵּף קוֹל הַיָּשָׁר עִם קוֹל הַחוֹזֵר, וְהִמְשִׁיךְ בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל עֹז, קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם. כִּי עַכְשָׁו מֵחֲמַת שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי קוֹל הַמֻּרְכָּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם, כִּי עַתָּה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לִדַּבֵּק בְּאוֹר הַחַיִּים, לֵידַע וּלְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְכָל הַחָכְמוֹת וְהָעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, מִבְּחִינַת דִּין, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר. וְכָל זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַשִּׂיג עַל-יְדֵי הַרְכָּבַת הַקּוֹל, שֶׁהִרְכִּיב וְחִבֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת יַחַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁתּוּף מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל. וְלוּלֵא זֹאת, לֹא הָיָה כֹּחַ לְהָאָדָם לְשַׁבֵּר הַבְּחִירָה כְּלָל, כִּי הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, אֲבָל עַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַטּוֹת לְבָבוֹ אֶל הָאֱמֶת לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל, מֵאַחַר שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הַרְכָּבַת שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת יַחַד כַּנַּ”ל, כִּי עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בַּמְצִיאוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ה, א): ‘בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם’. וְהִקְשׁוּ שָׁם (ראש השנה לב.): ‘הָנֵי “וַיֹּאמֶר” דִּבְרֵאשִׁית תִּשְׁעָה נִינְהוּ? וְתֵרְצוּ: “בְּרֵאשִׁית” נָמֵי מַאֲמָר הוּא’. וְעַתָּה לִכְאוֹרָה קָשֶׁה: מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת לֹא כְּתִיב גַּם בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן “וַיֹּאמֶר”, כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַתִּשְׁעָה מַאֲמָרוֹת? אַךְ זֶהוּ בְּחִינַת הַנַּ”ל, שֶׁבְּרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִין כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְרֵאשִׁית שֶׁנִּקְרָא מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא יב). וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם מַאֲמָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל וְדִבּוּר, כִּי זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וּלְהַשִּׂיג כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בַּמְצִיאוּת כַּנַּ”ל, רַק אַחַר שֶׁיָּצָא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אַחַר כָּךְ תֵּכֶף נִתְהַוָּה קוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז הִרְכִּיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁנֵי הַקּוֹלוֹת יַחַד שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַנַּ”ל, וּבוֹ בָּרָא הַכֹּל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁעָה וַיֹּאמֶר דִּבְרֵאשִׁית שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹל שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כִּי נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וְהַיָּשָׁר הַמֻּרְכָּבִין יַחַד, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, וְנִתְחַלֵּק לְמִינִים, שֶׁהֵם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל-יְדֵי תִּשְׁעָה מַאֲמָרוֹת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כִּי בִּבְחִינַת בְּרֵאשִׁית-מַאֲמָר סָתוּם, קוֹל יָשָׁר, שָׁם הָיָה הַכֹּל כָּלוּל בְּיַחַד, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַכִּיר פְּרָטִיּוּת הַבְּרִיאָה מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד. וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ לִכְלֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת בְּרֵאשִׁית, לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ לְבַד, כִּי אֵין מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי אִם מִקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל (סוף אות טו), שֶׁהֵם מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרַע, הָאֱמוּנָה מִן הַכְּפִירוֹת, כִּי הֵם מְקַשְּׁרִין וּמַרְכִּיבִין כָּל הַקּוֹלוֹת וּמְחַבְּרִין הֵיטֵב קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנִּגּוּן הַמַּמְשִׁיךְ אֶת הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמוֹצִיא הַלֵּב מִן הַכְּפִירוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וּמַחֲזִירִין וּמְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בְּשָׁרְשָׁהּ, בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַנְּגִינָה מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּלֵיוָואֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי שָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע הַנֶּאֱחָז שָׁם, עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַבְּרִין אֵלָיו קוֹל הַיָּשָׁר וּמַחֲזִירִין הַכֹּל לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל.

כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הֵם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר נֶגֶד קוֹל הַיָּשָׁר הָעֶלְיוֹן בְּעַצְמוֹ, וְשָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּק אוֹתָן בְּקוֹל הַיָּשָׁר עַל-יְדֵי בְּחִינַת נְגִינָה וְכַנַּ”ל:

כב וְזֶהוּ בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ קוֹלוֹת שֶׁהֵם: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כַּיָּדוּעַ (זוהר פנחס רל:). כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הֵם עֲשָׂרָה קוֹלוֹת שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, וְכֵן אֵצֶל זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וְכַנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר שֹׁרֶשׁ שִׁנּוּי הַקּוֹלוֹת שֶׁל הַשּׁוֹפָר הֵם רַק שָׁלֹשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד שֶׁל כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַכְּלוּלִים בְּקוֹל שׁוֹפָר, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִשָּׁלֹשׁ קוֹלוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת אֲבָהָן כַּנַּ”ל:

כג נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת הַבֵּרוּר, שֶׁהוּא עִקַּר עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל, הוּא לְחַבֵּר קוֹל הַחוֹזֵר בְּקוֹל הַיָּשָׁר, לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, בִּבְחִינַת (דברים ל, כ) “לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַחַיִּים וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹלוֹ הַיָּשָׁר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַאֲמִין וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג, כא): “כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ”, ‘כִּי בוֹ’ דַּיְקָא ‘יִשְׂמַח לִבֵּנוּ’, כִּי אֵין שׁוּם שִׂמְחָה אַחֶרֶת בֶּאֱמֶת חוּץ מִזֶּה.

וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, לֹא בַּפֶּה וְלֹא בַּכְּתָב, כִּי הוּא רַק לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, בִּבְחִינַת נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעָמִים, לְהַרְגִּישׁ מְעַט עֲרֵבוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית הַזֹּאת, יָכוֹל לְהָבִין זֹאת הֵיטֵב שֶׁאֵין שׁוּם שִׂמְחָה אַחֶרֶת חוּץ מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ הֲמוֹן עַם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁאֵין זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ זֹאת הֵיטֵב, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל שִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וּבַחֲתֻנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשִּׂמְחָה זֹאת שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָם זוֹכִים עֲדַיִן לִבְחִינַת דְּבֵקוּת בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן, אַף-עַל-פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי (מגילה ד.), וּמֵחֲמַת שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הֵם מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים עֲרֵבוּת נְעִימוּת הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם גַּם לְמַטָּה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, בְּעֵת שֶׁזּוֹכִים לִשְׂמֹחַ בַּה’ בְּאֵיזֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.

וְעַל-כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים רְגִילִים בְּעֵת שִׂמְחָתָם לְזַמֵּר פְּסוּקִים וּתְפִלּוֹת שֶׁל הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר שִׂמְחָתָם, וּבִפְרָט בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּפוּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁזֶּה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ’, וּמַה נָּעִים וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכַנַּ”ל. כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה, מַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִים מֵהַבּוֹרֵא הַכֹּל, יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל-יְדֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בִּפְסוּקִים מֵהַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב(תהלים לב, יא): “שִׂמְחוּ בַה’ וְגִילוּ צַדִּיקִים” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם צז, יב): “שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה’, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'”. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְכֵן בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה וּבִשְׁאָר הַסְּפָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא, י): “שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה’ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי” וְכוּ’. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה שָׁם, וּכְתִיב (חבקוק ג, יח): “וַאֲנִי בַּה’ אֶעֱלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹקֵי יִשְׁעִי” וְכוּ’. וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ לְעֵין כֹּל, כְּתִיב (תהלים צז, א): “ה’ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים וְגוֹ'”, וּכְתִיב (דברי הימים-א טז, לא): “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם ה’ מָלָךְ: (תהלים צח, ח): נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כַף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ” וְכוּ’. וְכֵן מְבֹאָר בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית הוּא מַה שֶּׁזּוֹכִין לֵידַע מֵהַבּוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכַנַּ”ל:

וּמֵחֲמַת שֶׁעַל-יְדֵי הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה מֵהָרוּחַ רָעָה, שֶׁמְּבָרְרִין הָאֱמוּנָה מֵהַכְּפִירוֹת, וּמֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִיּוֹת וּמְדַבְּקִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מַחֲזִירִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי הַנְּגִינָה בְּחִינַת (שם צב, ד-ה) “עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נֶבֶל כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶךָ” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל וְכַנַּ”ל:

כד וְזֶהוּ בְּחִינַת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר, כִּי כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים הֵם עִקַּר יְסוֹד כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת קַוִּין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת אֲבָהָן, בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת חִבּוּר וְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שִׂמְחָה, לַהֲפֹךְ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. לִכְלֹל אִשָּׁה בְּאִישׁ, שְׂמֹאל בְּיָמִין, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר הַקּוֹל הַחוֹזֵר בְּקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלָל בָּרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה אַחַת וְכַנַּ”ל. שֶׁמְּבָרְרִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת דִּין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא. כִּי אֵין אֲחִיזָתוֹ רַק כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין שֶׁגַּם קוֹל הַחוֹזֵר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, כִּי אֵין לוֹ מְצִיאוּת אַחֵר כַּנַּ”ל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין זֹאת בֶּאֱמֶת נִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, וַאֲזַי נִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁל מִצְוָה כַּנַּ”ל (אות ב). וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עִקַּר יְסוֹד הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל (אות יז), שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עִקַּר הִתְחַבְּרוּת קוֹל הַחוֹזֵר בְּקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר, כִּי יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הַנְּשָׁמוֹת תָּמִיד מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא, מֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם וִיגִיעָתָם וְכָל מַחֲשַׁבְתָּם וְעִסְקָם, הוּא לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיֵּם כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. עַל-כֵּן הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַבְּרִיאָה בְּשָׁרְשָׁהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּחַבְּרִין קוֹל הַחוֹזֵר בְּקוֹל הַיָּשָׁר, עַד שֶׁמִּתְבַּטֵּל קוֹל הַחוֹזֵר לְגַבֵּי קוֹל הַיָּשָׁר, כִּי בַּאֲתַר דְּאִית דְּכַר נוּקְבָּא לָא אִידְכַּר תַּמָּן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, כִּי הוּא רַק הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת “עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ”, כִּי בְּשָׁרְשָׁן הַכֹּל אֶחָד. וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל – עַם קָדוֹשׁ נִכְלָלִין בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַמַּשְׁפִּיעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין שָׁם לְעוֹלָם, וְעַל-כֵּן הַוָּלָד הוֹלֵךְ תָּמִיד אַחַר הַזָּכָר בְּכֹהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

כה אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה. כִּי בִּמְקוֹם עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, נִמְצָא שֶׁהוּא כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת זֶה הָעוֹלָם, וְעוֹקֵר עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מְקַשֵּׁר אַחַר הַבְּרִיאָה בְּשָׁרְשָׁהּ, רַק אַדְּרַבָּא הוּא נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁמַּפְרִיד עַצְמוֹ עִם כָּל הַבְּרִיאָה הַתְּלוּיָה בּוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל-כֵּן אֵינוֹ נִכְלָל בְּהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא, רַק אַדְּרַבָּא הוּא מַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. עַל-כֵּן הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים, כִּי מִי שֶׁהוּא פָּגוּם יוֹתֵר, שָׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ אִם הָאִישׁ פָּגוּם וְהָאִשָּׁה מִמִּשְׁפָּחָה כְּשֵׁרָה, עִקַּר אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בּוֹ.

כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא דִּקְדֻשָּׁה, נֶחֱשָׁב לִבְחִינַת דְּכוּרָא, לְגַבֵּי דְּכוּרָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנֶּחֱשָׁב לִבְחִינַת נוּקְבָּא נֶגְדָהּ כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן הַפָּגוּם הוּא בִּבְחִינַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחֲרָיו בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרָה. כִּי עִקַּר הָעֲבֵרָה בִּפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, הוּא מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתַּאֲוָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּמְקוֹם עֲבֵרָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּזִוּוּג שֶׁל מִצְוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, שָׁם נִמְתָּק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, וְנֶהְפָּךְ לְשִׂמְחָה, וְנִכְלָל הַכֹּל בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר כַּנַּ”ל:

כו וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘”עַמּוֹנִי” – וְלֹא עַמּוֹנִית, “מוֹאֲבִי” – וְלֹא מוֹאֲבִית’ (יבמות עו:). וְזֶה בְּחִינַת ‘”אַל תָּצֵר אֶת מוֹאָב” וְכוּ’ (דברים ב, ט), בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְּרִידוֹת טוֹבוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם’, שֶׁהֵם רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית (בבא קמא לח:), שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ דָּוִד וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה אָז, עַל-יְדֵי שֶׁהַכֹּל יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אָז, אֶת אֲמִתַּת אֱלֹקוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה אָז מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-א טז, לא): “יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם ה’ מָלָךְ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה, ט): “וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ וְכוּ’. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ” וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נח, ב): “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְכוּ’ הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן כד): ‘שֶׁשִּׂמְחָה הוּא עוֹלַם הַחֵרוּת’, עַיֵּן שָׁם.

וְאָז יִתְהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְרִירַת הַגָּלוּת, יִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, בִּבְחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”. וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה לְמַעְלָה (אות יג).

וְעַל-כֵּן נִמְשְׁכָה נִשְׁמַת מָשִׁיחַ עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דְּנוּקְבָּא דַּיְקָא, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּעִנְיַן בְּנוֹת לוֹט שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ רוּת וְנַעֲמָה, שֶׁמֵּהֶם יָצָא דָּוִד וּמָשִׁיחַ כַּנַּ”ל. וְכֵן בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל תָּמָר וִיהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לח, יד): “וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם”. וְכֵן בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל רוּת וּבֹעַז, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן כַּנַּ”ל. כִּי כָּל אֵלּוּ הָיָה כַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נזיר כג:) וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ”י (בראשית לט, א). וּכְשֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת מִן הָאִשָּׁה, לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְהַחֲיוֹת זֶרַע, לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת, נִמְצָא שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, מֵאַחַר שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, בִּרְצוֹנָהּ נַעֲשֵׂית מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁרְצוֹנָהּ לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי זִוּוּג דְּמִצְוָה לְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל (אות יג):

כִּי עֵר וְאוֹנָן פָּגְמוּ מְאֹד, כִּי הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית לח, ז), שֶׁזֶּהוּ עָווֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי מֵחֲמַת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ הוּא גַּם כֵּן פְּגָם גָּדוֹל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַמְתִּיק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, הַנֶּאֱחָז בִּבְחִינַת סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה וְכוּ’, וְאֵינוֹ מַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי שֶּׁנִּתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירִין גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל (אות ו), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכוּ’ כַּנַּ”ל. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ כְּשֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ מַמְתִּיק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, אַדְּרַבָּה הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּעַצְמָם מְקַבְּלִים הַטִּפָּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה הֵם ס”ם וְלִילִית כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, וְהֵם עוֹשְׁקִים הַטִּפָּה הַיּוֹצֵאת לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת ד, א): “וְרָאִיתִי דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְכוּ’, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם” כַּיָּדוּעַ. ‘דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים’ דַּיְקָא, כִּי הֵם מְלֵאִים דְּמָעוֹת, בְּחִינַת בְּכִיָּה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי שָׁם הֵם עֲשׁוּקִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גָּדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹׂא.

וְעִקַּר תִּקּוּן תְּשׁוּבָתוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי שָׁם עִקַּר הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בִּבְחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי עַל זֶה הַפְּגָם נֶאֱמַר  (משלי ב, יט): “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”, ‘אָרְחוֹת חַיִּים’ הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז, יא): “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכוּ’. וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְעוֹזֵב דַּרְכּוֹ הָרַע וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעִים, וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לְשַׁבֵּר מִדַּת הָעַצְבוּת. שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַהִרְהוּרִים רָעִים, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְלַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים הַמִּשְׁתַּדְּלִים בְּתַקָּנָתוֹ, וְיוֹדְעִים אֵיךְ לְהַכְנִיס בּוֹ שִׂמְחָה. כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִתְפֹּס גַּם אוֹתוֹ עִם תֹּקֶף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הַנֶּאֱחָז בּוֹ, וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה. עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי עִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא, כְּשֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ”ל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, כִּי אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (סימן רה קמא, צב תנינא). וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, הֵם בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גְּמַר תִּקּוּן חֵטְא זֶה, יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (ישעיה נט, כ): “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב” וְכוּ’ כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת (ליקוטי תורה שם). כִּי מָשִׁיחַ יַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה אָז כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, עָסַק כָּל יָמָיו בְּסֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן חֵטְא זֶה, שֶׁהוּא נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי דָּוִד-מָשִׁיחַ דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָיָה נֶפֶשׁ דָּוִד נִמְשָׁךְ מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא כַּמּוּבָא (זוהר משפטים קג:). וְכָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְשָׁכַת נִשְׁמָתוֹ לָעוֹלָם עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּתָם כַּנַּ”ל. כִּי זֶה הָיָה תֹּקֶף כֹּחוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹתָיו וּזְמִירוֹתָיו, שֶׁהֵם סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁחִבֵּר, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, לַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הַנֶּאֱחָז בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא, לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ, בְּחִינַת “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַנִּדְחִין בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, הַבָּאִים לָשׁוּב שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, בְּחִינַת “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וְכוּ’ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אִיתָא בֶּאֱמֶת שֶׁדָּוִד הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כָּל יָמָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צד, יז): “לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-א כ, ג): “כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת”. כִּי דָּוִד לֹא הָיָה לוֹ חַיִּים כְּלָל, כִּי הָיָה מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְהוּא בְּתֹקֶף כֹּחוֹ, זָכָה לַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי הָפַךְ מִמָּוֶת לְחַיִּים, מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קטז, ג-ט): “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וְכוּ’ צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה’ אֶקְרָא וְכוּ’, כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה’ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים” וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה. כִּי זָכָה לַהֲפֹךְ תֹּקֶף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי נְעִימַת זְמִירוֹתָיו עַל-יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, שֶׁזָּכָה לִצְעֹק תָּמִיד אֶל ה’, בְּכָל מִינֵי קוֹלוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, שֶׁל צְעָקָה וּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁזֶּהוּ כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָפַךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, מָוֶת לְחַיִּים עַד שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת נִכְלָל בַּחַיִּים לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טז, יא): “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ”. בְּחִינַת ‘דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם’ (ראש השנה כה.) וְכַנַּ”ל:

כז וְזֶהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל אַהֲרֹן. כִּי קֹרַח הָיָה לֵוִי וְאַהֲרֹן הָיָה כֹּהֵן, וְעִקַּר עֲבוֹדַת הַלֵּוִי הוּא בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְהִתְחַבֵּר וְלִכְלֹל בְּהַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר וְלִכְלֹל קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת לֵוִי, לְחַבְּרוֹ וּלְכָלְלוֹ הֵיטֵב בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל עֲבוֹדַת הַשִּׁיר שֶׁל הַלְּוִיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּין וְהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא הַנֶּאֱחָז בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר. כִּי מְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹר הַחַיִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁבּוֹ בָּרָא הָעוֹלָם, וּבוֹ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, כִּי “בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו” וְכוּ’ (תהלים לג, ו), שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל וְדִבּוּר כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה לְמַעְלָה הֵיטֵב (אות יט).

וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה מְאֹד מְאֹד וְרָצָה לַחֲלֹק עַל הַכְּהֻנָּה, שֶׁרָצָה חַס וְשָׁלוֹם לְהַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ עַל-יְדֵי מַחֲלֻקְתּוֹ. כִּי רָצָה חַס וְשָׁלוֹם לַהֲפֹךְ הַלֵּוִי לְכֹהֵן, לַהֲפֹךְ בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כְּאִלּוּ הוּא חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים בֵּאלֹקִים חַיִּים. שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים רַק עַל הַקּוֹל הַנִּשְׁמָע בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת וְהַחָכְמָה הַמְלֻבָּשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵינָם מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לְהִסְתַּכֵּל וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל. לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ’, וְהוּא אָמַר וַיֶּהִי, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִקּוֹלוֹ הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֹּל, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ הַיָּשָׁר בְּעֶצֶם, כִּי אִם עַל-יְדֵי הִתְחַבְּרוּת עִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וְכַנַּ”ל, בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי אִם עַל-יְדֵי קוֹל הַיָּשָׁר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְקֹרַח פָּגַם בָּזֶה מְאֹד, עַל שֶׁרָצָה לִקַּח הַכְּהֻנָּה לְעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַפְּגָם הַנַּ”ל בְּעֶצֶם, שֶׁרָצָה לַעֲקֹר עַצְמוֹ מֵחֵי הַחַיִּים, וְלַחְרִב הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּלֵוִי יֵשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[19]: ‘קֹרַח כָּפַר בָּעִקָּר’. כִּי בְּוַדַּאי כָּפַר בָּעִקָּר עַל-יְדֵי מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁחָלַק עַל הַכְּהֻנָּה, שֶׁרָצָה לַחֲלֹק סִטְרָא דְּלֵוִי, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מִבְּחִינַת כֹּהֵן, מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַכְּפִירָה שֶׁל כָּל הַכּוֹפְרִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “וַיִּקַּח קֹרַח”, וְתַרְגּוּמוֹ: ‘וְאִתְפְּלֵג קֹרַח’, ‘וְאִתְפְּלֵג’ דַּיְקָא שֶׁחָלַק וְהִבְדִּיל עַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַפְּגָם וְהַכְּפִירָה שֶׁלּוֹ, שֶׁרָצָה לַחֲלֹק וּלְהַפְלִיג בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מִקּוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלֻקַּת הַלֵּוִיָּה מִן הַכְּהֻנָּה, וְרָצָה לַעֲשׂוֹת הַלֵּוִי לְכֹהֵן, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר יֵשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם הוּא קוֹל יָשָׁר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּפִירַת כָּל הַכּוֹפְרִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁחָכְמָתָם בְּעַצְמָם יֵשׁ לָהֶם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַד שֶׁכּוֹפְרִים בֵּאלֹקִים חַיִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל שֹׁרֶשׁ חִיּוּת כָּל הַחָכְמוֹת מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא, ד): “מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מ, כו): “שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה” וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפֶסֶל מִיכָה, שֶׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ הַלֵּוִי לְכֹהֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים יז, יג): “כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן”. כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת וְהָעֲבוֹדָה זָרָה, כְּשֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁכָּפַר בָּעִקָּר, וְרָצָה לַעֲשׂוֹת הַלֵּוִי לְכֹהֵן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פֶּסֶל מִיכָה, בְּחִינַת כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָיָה עִקַּר מַחֲלֹקֶת קֹרַח עַל-יְדֵי אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קי.) עַל-פָּסוּק (משלי יד, א): “חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, ‘וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ” – זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח’. כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה הַנֶּאֱחָז בְּקוֹל הַחוֹזֵר, נֶאֱחַז בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּמְשְׁכָה מִשָּׁם כַּנַּ”ל, וְהִתְגַּבְּרָה בְּרִשְׁעָתָהּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל אִשָּׁה בְּאִישׁ, לֵוִי בְּכֹהֵן, וְהִיא בְּרִשְׁעָתָהּ פָּגְמָה בָּזֶה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת אִשָּׁה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ (קהלת ז, כו): “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה”.

כִּי עֲבוֹדַת הַלֵּוִי הוּא בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וְנִתְיַחֵד קוֹל הַחוֹזֵר בְּקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּכְלֶלֶת אִשָּׁה בְּאִישׁ וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלֵי-זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה, וּכְמוֹ שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן רלז) עַל פָּסוּק (בראשית כט, לד): “הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי”. שֶׁהוּא סוֹד כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה, כִּי אָמְרָה לֵאָה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלָד לֵוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְגִינָה, “עַתָּה יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי”. כִּי עִקַּר הִתְחַבְּרוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ וְאִשָּׁה, הוּא עַל-יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת לֵוִי כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם וְכַנַּ”ל. וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח פָּגְמָה בָּזֶה וְרָצְתָה לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ, לַחֲלֹק עַל הַכְּהֻנָּה, לַהֲפֹךְ הַלֵּוִי לְכֹהֵן וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵינוֹ נִמְתָּק הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, אַדְּרַבָּא מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת גָּרְמָה מִיתָה מְשֻׁנָּה מְאֹד לָהּ וּלְקֹרַח וּלְכָל עֲדָתוֹ, כִּי נֶאֶבְדוּ כֻּלָּם עַל יָדָהּ, כִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה הִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל, הֵפֶךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה, יב): “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן”. כִּי שָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁשְּׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, לֵוִי בְּכֹהֵן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְקֹרַח בְּמַחֲלֻקְתּוֹ פָּגַם בְּכָל זֶה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַכְּהֻנָּה “בְּרִית שָׁלוֹם”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כה, יב): “הִנְּנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם”. כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׁלוֹם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְהַכֹּל צְרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּים בְּשִׁיר, לְחַבֵּר הַכֹּל לְהַשֹּׁרֶשׁ עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם וְהַשִּׂמְחָה כְּשֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת חוֹזְרִים לְשָׁרְשָׁן, וְאֵינָם נִפְרָדִים מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתָם.

וְזֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה וְהַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, “כִּי שָׁם צִוָּה ה’ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים” (תהלים קלג, ג), כִּי כָּל חִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן וְכַנַּ”ל.

נִמְצָא כְּשֶׁקֹּרַח פָּגַם בְּמִדָּתוֹ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁפָּגַם בְּהַשָּׁלוֹם וְהַשִּׂמְחָה עַל-יְדֵי מַחֲלֻקְתּוֹ, עַל-יְדֵי שֶׁהָלַךְ אַחַר עֲצַת אִשְׁתּוֹ, נֶחֱלַק עַצְמוֹ מִן הַכְּהֻנָּה עַל-יְדֵי שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ הַכְּהֻנָּה אֵלָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁכָּל זֶה הוּא הֵפֶךְ תִּקּוּן מִדָּתוֹ מַמָּשׁ כִּי קֹרַח הוּא לֵוִי, בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַכֹּהֵן לִכְלֹל בְּיָמִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַשִּׁיר שֶׁל הַלְוִיִּים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא פָּגַם בְּכָל זֶה כַּנַּ”ל:

כח וְזֶהוּ בְּחִינַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ -בָּרוּךְ-הוּא לְאַהֲרֹן אַחַר כָּךְ בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יח, ח): “וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: בְּשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן זָכָה אַהֲרֹן לִכְהֻנָּה עַל-יְדֵי שִׂמְחָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד, יד): “וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ”. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לִכְהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קלט.). כִּי עִקַּר הַכְּהֻנָּה הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה מִמִּי שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ. וְעַל-כֵּן נָתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה בְּשִׂמְחָה דַּיְקָא, כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה הֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קִשּׁוּטֵי כַּלָּה כַּיָּדוּעַ. כִּי קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, הוּא בְּחִינַת חִבּוּר וְיִחוּד חָתָן וְכַלָּה, בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, שֶׁעִקַּר הַחִבּוּר וְהַיִּחוּד הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֹּל וְהַכֹּל צְרִיכִין לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בּוֹ בִּבְחִינַת לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ וְכַנַּ”ל:

כט וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁבוּיָה שֶׁאֲסוּרָה לְכֹהֵן (אבן העזר ז), כִּי שִׁבְיָה וְגָלוּת וְעַבְדוּת זֶהוּ בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שָׁם בְּשִׁבְיָה בְּעַבְדוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת גָּלוּת וְעַבְדוּת, כִּי שִׂמְחָה הִיא עוֹלַם הַחֵרוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נה, יב): “כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ” וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל (סימן י’ תנינא), וּלְהֵיפֶךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה הוּא עִקַּר הַגָּלוּת וְהָעַבְדוּת, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן ב’ תנינא):

כִּי עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הִמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת עַצְבוּת, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, יז): “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְגוֹ'”. בְּ’עִצָּבוֹן’ הַיְנוּ עַצְבוּת וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמִּיתָה שֶׁהֵבִיא לָעוֹלָם, כִּי בְּחִינַת הַמִּיתָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת עַצְבוּת, יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת וְהָעַבְדוּת הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת עַצְבוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְשִׁעְבּוּד כַּנַּ”ל, בְּחִינַת יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”, בְּחִינַת “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה” וְכוּ’ (שם). וּכְשֶׁזָּכוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אָמְרוּ שִׁירָה בְּלֵיל יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּל שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל, כט): “הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג”. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[20]. וְכֵן בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהוּא עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה, אָז אָמְרוּ שִׁירַת הַיָּם, כִּי שִׁיר הַהַלֵּל וְכֵן שִׁירַת הַיָּם וְכָל הַשִּׁירוֹת כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וְכוּ’, וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה. כִּי הַשִּׂמְחָה וְהַשִּׁירָה הִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַחֵרוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הַמִּצְוָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כִּי סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁמְּסַפְּרִין בְּתֹקֶף הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, וּמְבָרְכִין וּמְהַלְּלִין לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַסִּפּוּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּלֵיל פֶּסַח הוּא עַל הַיַּיִן דַּיְקָא, שֶׁהֵם הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, כִּי יַיִן הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד, טו): “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ” וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה וְשִׁיר וְהַלֵּל, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁכְּנֶגְדָּם בָּאוּ הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן בְּלֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם צְרִיכִין לְהָבִיא עֹמֶר שְׂעוֹרִים. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (אמור צז.), שֶׁעֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא קָרְבָּן שֶׁל סוֹטָה, כִּי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִבְדֶּקֶת עַל-יְדֵי עֹמֶר שְׂעוֹרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִטְהֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם וְכוּ’, כִּי סוֹטָה הִיא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת מַר מִמָּוֶת וְכוּ’, בְּחִינַת “וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַּלַּעֲנָה” (משלי ה, ד), בְּחִינַת מַיִם מָרִים מְאָרֲרִים (במדבר ה, יח), בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְזֶהוּ בְּחִינַת קָרְבַּן שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (בראשית ג, יז-יח): “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה”, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכָל בְּהֵמָה שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיח.), שֶׁאָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: ‘אֲנִי וַחֲמוֹר נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד’. נִמְצָא, שֶׁמַּאֲכַל בְּהֵמָה הוּא בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה”.

וְזֶהוּ בְּחִינַת קָרְבַּן שְׂעוֹרִים שֶׁל הַסּוֹטָה, בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁמַּקְרִיבִין אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הַקָּרְבַּן שְׂעוֹרִים שֶׁמְּבִיאִין אֶל הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ”ל, לְשִׂמְחָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְסָק טֻמְאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי שֶׁמְּהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַשְּׁבוּיָה שֶׁהִיא בְּשִׁבְיָה וְגָלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אֲסוּרָה לְכֹהֵן, כִּי הַכֹּהֵן הוּא שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה וְאָסוּר לוֹ לִטַּמְּאוֹת לְמֵתִים, וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹתֵר, אָסוּר לוֹ לִשָּׂא אוֹתָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נָשִׁים הָאֲסוּרוֹת לְכֹהֵן, גְּרוּשָׁה, זֹנָה וַחֲלָלָה וְכוּ’.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַבֵּרוּר עַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׁיר וְנִגּוּן הוּא מַתְחִיל מִבְּחִינַת לֵוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל הַקָּדוֹשׁ כַּנַּ”ל (אות יח), אֲבָל הַכֹּהֵן קְדֻשָּׁתוֹ קָבוּעַ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁאֵין שָׁם בֵּרוּר, וְעַל-כֵּן כָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים, מִבְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְכוּ’ מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, כֻּלָּם אֲסוּרִים בְּשַׁבָּת.

כִּי שַׁבָּת הוּא שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, וְכָל הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִים בְּכָל יְמֵי הַחֹל וּמְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כֻּלָּם שָׁבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּשַׁבָּת, וְשָׁם נִכְלָלִין כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּת בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי שַׁבָּת הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (תהלים טז, יא) “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכַנַּ”ל. וְאָז עוֹלִין כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים וְנִכְלָלִין בְּשָׁרְשָׁן בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת כֹּהֵן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שיר השירים א, א) “שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה”, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ’ כַּיָּדוּעַ (זוהר תרומה קלח.). כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת שִׁיר הָעֶלְיוֹן עַל כָּל הַשִּׁירִים, כִּי כָּל הַשִּׁירִים שֶׁל עַכְשָׁו הֵם מַתְחִילִין מִבְּחִינַת לֵוִי, מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקוני זוהר ג.): שִׁיר לִשְׂמָאלָא וְכַנַּ”ל (אות ד).

כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּחִינַת ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָן’, הוּא לְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְלַהֲפֹךְ יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל:

וְעַל-כֵּן כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁל עַכְשָׁו הֵם מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים (שיר השירים רבה א, לו), כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת, מֵחֲמַת שֶׁכְּלֵי הַגּוּפִים שֶׁלָּנוּ אֵינָם מְזֻכָּכִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, עַל-כֵּן אִם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד הָיָה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁגּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּיָּדוּעַ, וְהָיוּ מִתְגַּבְּרִים הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. עַל-כֵּן עַכְשָׁו עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר בְּחִינַת כָּל הַנִּגּוּנִים מַתְחִילִין מִסִּטְרָא דְלֶוָואֵי, מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, לְבָרֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּלְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, עַל-יְדֵי שֶׁמְּהַפְּכִין קוֹל הַחוֹזֵר וּמְחַבְּרִין אוֹתוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, רַק אַחַר שֶׁמְּבָרְרִין אֵיזֶה בֵּרוּר צְרִיכִין לְהָבִיא אוֹתוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, שֶׁשָּׁם חוֹזֵר הַכֹּל וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָן אֶל הַכֹּהֵן, שֶׁכָּל מִי שֶׁחָטָא אֵיזֶה חֵטְא וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה כְּשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב וּלְתַקֵּן חֶטְאוֹ, אֲזַי מֵבִיא בְּהֵמָה לְקָרְבָּן אֶל הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו, ז): “וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי”. וְהַבְּהֵמָה הִיא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁמְּבִיאָהּ הַחוֹטֵא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְסוֹמֵךְ יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה עֲווֹנוֹתָיו, בָּזֶה מְבָרֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַדֵּשׁ הַבְּהֵמָה לְקָרְבָּן וּמְבִיאָהּ לְבֵית -הַמִּקְדָּשׁ אֶל הַכֹּהֵן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא תּוֹפֵס אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, וּמְבִיאוֹ לִמְקוֹם הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּהֵן, וְאָז הַכֹּהֵן מַקְרִיבָהּ לְקָרְבָּן וְכוֹלֵל הַקָּרְבָּן בְּשֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה הָעֶלְיוֹנָה עַל-יְדֵי הַלְּוִיִּים שֶׁעוֹסְקִים בְּשִׁיר עַל הַדּוּכָן, שֶׁהֵם מְבָרְרִין וְתוֹפְסִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וּמְבִיאִין אוֹתוֹ אֶל הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר עַד שֶׁנִּכְלָלִין בְּתוֹךְ שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁמְּבָרְרִין מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, מִבְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, נִכְלָלִין בְּשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן זִוּוּגָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת (כתובות סב:), כִּי אָז נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת וְהִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל:

אֲבָל בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ אֵין בֵּרוּר, רַק מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת (עבודה זרה ג.), כִּי אוֹר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרֵד לְתוֹךְ בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְבָרְרָם וּלְהָפְכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה, “כִּי קֹדֶשׁ הוּא” (שמות כט, לד) וְאֵין שָׁם שׁוּם בֵּרוּר כַּיָּדוּעַ, רַק שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִין בִּימֵי הַחֹל כֹּחַ מִקְּדֻשָּׁה וְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרָה מֵאוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל, כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַכֹּהֵן, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁלְּוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, מְבָרְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כֻּלָּם הֵם בְּכֹחַ הַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ אָסוּר לוֹ לָצֵאת מִקְּדֻשָּׁתוֹ אֶל הַחוּץ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנֶּאֱחָז בְּיוֹתֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וְכוּ’. וְכֵן שְׁבוּיָה שֶׁנֶּאֱחָז בָּהּ גַּם כֵּן הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, בְּחִינַת שְׁבִי גָּלוּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל.

כִּי הַכֹּהֵן קָדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כא, ז-ח): “וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹקָיו”. וְכָל הַבֵּרוּרִים צְרִיכִין לָשׁוּב וְלַחֲזֹר וְלָבוֹא אֵלָיו, אֲבָל הוּא אָסוּר לָצֵאת לִמְקוֹמָם, וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהַכֹּהֵן לְהִטַּמְּאוֹת לְמֵתִים, שֶׁשָּׁם נֶאֱחֶזֶת הַטֻּמְאָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת תֹּקֶף מְרִירוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל הַמֵּת רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכַנַּ”ל, כִּי הַכֹּהֵן אָסוּר לָצֵאת לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי קָדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת שֶׁאֵין שָׁם בֵּרוּר, רַק כָּל הַבֵּרוּרִים שָׁבִים לְשָׁם וְכַנַּ”ל:

ל וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְכֵן כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל הַבֵּרוּרִים הֵם עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁל בְּחִינַת הַלְּוִיִּים שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וּמְקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין הַקּוֹל חוֹזֵר בְּקוֹל יָשָׁר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּגְמֹר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וִיקֻיַּם (ישעיה כה, ח): “בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה’ אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים”; (זכריה יג, ב): “וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ” וְכוּ’. אָז לֹא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם בֵּרוּר וַעֲשִׂיָּה וַעֲבוֹדָה כְּלָל, כִּי “הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם” (דברים ז, יא) – ‘וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָן’ (עירובין כב.), וְאָז יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד לְבָרֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’, כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁנִּקְרָא “חֶסֶד”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל (ליקוטי תנינא ח) שֶׁלֶּעָתִיד נִזְכֶּה לִבְחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב בְּגִימַטְרִיָּא חֶסֶד.

כִּי עַכְשָׁו כָּל הַנִּגּוּנִים וְהַשִּׁירוֹת הֵם רַק הֶאָרָה מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַשִּׁיר מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְעַל-כֵּן כָּל הַשִּׁירוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה כַּנַּ”ל. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּהַגָּדָה, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ כַּמּוּבָא. כִּי יִתְּעַר שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (שיר השירים א, א וברש”י): “שִׁיר הַשִּׁירִים” – ‘שִׁיר הַמְעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים’, בְּחִינַת (תהלים קלב, ט): “כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ” ‘וַחֲסִידֶיךָ’ דַּיְקָא ‘יְרַנֵּנוּ’, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, כִּי אָז יִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְגַמְרֵי וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ בְּחִינַת קוֹל הַשִּׁיר הַנִּמְשָׁךְ מִקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת חֶסֶד. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֹצֶם רִבּוּי הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, בְּחִינַת “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה כַּנַּ”ל.

אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת וְלַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן לֶעָתִיד עַל ע”ב נִימִין כְּשֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לִזְכֻיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ ג בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח’ עַיֵּן שָׁם, אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה:

לא וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל (סוף סימן יד) שֶׁלְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי כְּשֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמַכְנִיסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, כִּי זֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹדֵף וּמִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב רְחוֹקִים, שֶׁרוֹדֵף אַחַר אֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמֻּנָּחִים בַּחֹשֶׁךְ בְּתוֹךְ בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן כַּנַּ”ל, וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְהַפְּכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּמְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז מְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁזֶּה הָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר (בראשית ו, ו): “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”. בְּחִינַת ‘שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי’ (סנהדרין מו.), וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה וּמְקָרְבִין אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִגְדֶּלֶת הַשִּׂמְחָה מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (תהלים קד, לא): “יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו”, כִּי נִתְוַסֵּף שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁבָּא הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר (תרומה קכט.) מִגֹּדֶל הַפְלָגַת הַשִּׂמְחָה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁנַּעֲשִׂין לְמַעְלָה עַל-יְדֵי-זֶה הָאִישׁ דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּבָא לְאַתְבָא לֵיהּ בִּתְיוּבְתָּא[21], כִּי אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ זֹאת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים (סימנים י, יד). כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְחָפֵץ לְהֵיטִיב וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז, יח): “כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא”. וְהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח (שמואל-ב יד, יד), וְעַל-כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד מִי שֶׁמֵּבִיא מַתָּנָה יְקָרָה כָּזֹאת, שֶׁהֵם בָּנָיו הַיְקָרִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְאֵין עָרוֹךְ לְשִׂמְחָה זוֹ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַחֲזִירָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי גֹּדֶל שִׂמְחָה שֶׁגּוֹרֵם עַל-יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הוּא מַה שֶּׁפָּגַם בַּשִּׂמְחָה וְנָתַן אֲחִיזָה וִינִיקָה לִבְחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁו עַל-יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים נִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל:

לב עַל-פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל יְכוֹלִים לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז קְצָת בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, בְּעִנְיַן סִפּוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ, שֶׁאָמַר: ‘אֲנִי אֵינִי חֵרֵשׁ כְּלָל, רַק שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם רַק חֶסְרוֹנוֹת. וְאֶצְלִי אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹלֶה כְּלָל שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל וְכוּ’. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מַיִם’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה.

כִּי דַּע אָחִי, שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל, מַעֲשֶׂה זֹאת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, [כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ לֹא סִפְּרָהּ בְּיוֹם אֶחָד רַק בְּכַמָּה יָמִים, וְנִמְשַׁךְ עִנְיַן הַסִּפּוּר בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן קנט- קנא)] מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַדְרַת קָדְשׁוֹ, וּבִתְחִלָּה קֹדֶם סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַקּוֹדֵם, עַד סִיּוּם הַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָעִוֵּר, אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי בְּעֵת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רְבִיעִי הַסָּמוּךְ דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהֵיטִיב עִמָּנוּ טוֹבָה נִצְחִיִּית, לְסַפֵּר לָנוּ שְׁאָר הַמַּעֲשֶׂה, וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְשָׁמְעָם, אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת וְאָמַר, הִגִּיעַ עֵת לֶאֱכֹל, וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם וְכוּ’, עַד אַחַר כָּךְ בֵּין הָעַרְבַּיִם חָזַרְתִּי וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, וּבְתוֹךְ דְּבָרַי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנְּגִידִים וְהַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחָסֵר לָהֶם תָּמִיד, וְכֵן כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים כָּל חָכְמָתָם חֲסֵרָה תָּמִיד וְאֵינָם יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כַּיָּדוּעַ לָהֶם בְּעַצְמָם, וְעַל עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ אָמַרְתִּי לְפָנָיו מִקְרָא הַזֶּה (קהלת ג, יא): “גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף” וְכוּ’. (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם). עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: ‘הֲלֹא זֶה הוּא עִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁאַל תֵּכֶף, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה’? הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּרְעָדָה: אֵצֶל הַסִּפּוּר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי. עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוּ’, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מֵעִנְיַן הַחֵרֵשׁ הַנַּ”ל, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְכוּ’. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מִי יוּכַל לְהַעֲרִיךְ עַל הַכְּתָב חֵלֶק מֵאֶלֶף מִמְּעַט הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבַּמֹּחַ עַד הֵיכָן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת מַגִּיעַ וְכוּ’ וְכוּ’, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן:

לג וְהִנֵּה עַל-פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיַן הַחִבּוּר וְהַסְּמִיכוּת שֶׁל זֶה שֶׁחַי חַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן, שֶׁהוּא דַּיְקָא נִקְרָא חֵרֵשׁ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל שׁוּם קוֹל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ הַשְּׂמָחוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת. וְעַל-כֵּן הוּא נִקְרָא חֵרֵשׁ, כִּי אֶצְלוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה זֶה הָעוֹלָם כְּלָל שֶׁיִּשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁהֵם הַקּוֹלוֹת שֶׁאֵינָם דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת בְּוַדַּאי, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם הַמְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם.

וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל-יְדֵי קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא קוֹל הֲבָרָה כַּנַּ”ל, הַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ רַק קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ סוֹתֵם אָזְנָיו מִקּוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל כְּסִילוּת שֶׁל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהַטּוֹת לְבָבוֹ וְאָזְנוֹ אֶל בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִקּוֹל הַיָּשָׁר, בְּחִינַת קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְכוּ’, וְעִקַּר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִבְרָא הַכֹּל, לֵידַע שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר וְכַנַּ”ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַפְרִיד הַשְׁפָּעַת כָּל טוּב, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָע בְּחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּאִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא כְּשֶׁהַקּוֹל פּוֹגֵעַ בְּאֵיזֶה מְחִצָּה וּמַכֶּה בּוֹ, כְּגוֹן בַּיַּעַר אוֹ בֵּין הֶהָרִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָע קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא קוֹל הַחוֹזֵר, וּבַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מֵהַכָּאַת בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, בִּבְחִינַת מְחִצָּה הָעֶלְיוֹנָה, הוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר.

כִּי יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימנים מט, סד), שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ אֶל הַצְּדָדִין עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי בְּאֶמְצַע, וְשָׁם הִמְשִׁיךְ הָאוֹר בְּדֶרֶךְ קַו, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּ”עֵץ חַיִּים” בִּתְחִלָּתוֹ. וְזֶה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַמְּחִצָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי בְּלֹא הַצִּמְצוּם הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל. וְתֵכֶף אַחַר הַצִּמְצוּם כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אָז הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹרוֹ בְּדֶרֶךְ קַו הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁעַל יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, ו): “בִּדְבַר ה’ וְכוּ’ וּבְרוּחַ פִּיו” וְכוּ’. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַיָּשָׁר פָּגַע בִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, שֶׁהוּא תַּכְלִית מְחִצַּת הַצִּמְצוּם. כַּיָּדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַצִּמְצוּם הוּא בִּבְחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִכָּל הָאוֹר אֵין סוֹף הַסּוֹבֵב אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּכְשֶׁפָּגַע הַקּוֹל הַיָּשָׁר הַזֶּה בִּמְחִצַּת הַצִּמְצוּם הַזֶּה, שֶׁהוּא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, נַעֲשָׂה תֵּכֶף בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא קוֹל הֲבָרָה, וּמִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁל הַקּוֹל הֲבָרָה מֵהַתְחָלַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, עַל-יְדֵי-זֶה נִדְמֶה הַקּוֹל הֲבָרָה לְקוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ זֶה הַקּוֹל הֲבָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הִיא עִקַּר הַקּוֹל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבְּחִירָה וְכַנַּ”ל.

כִּי בֶּאֱמֶת גַּם כָּל הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי הוּא רַק בְּהַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות פקדון ג, כא), וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה “בֹּא אֶל פַּרְעֹה” (סימן סד), שֶׁעִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא מַה שֶּׁצִּמְצֵם אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ בְּחָכְמָה וְשֵּׂכֶל, כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְכוּ’, וְעַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּבְכָל הַמְקוֹמוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ מִזֶּה. וְאִם אִישׁ אֱמוּנוֹת אַתָּה וְחָפֵץ בָּאֱמֶת, תָּבִין וְתַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאֱמוּנָה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם וְתָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב:

לד וְעַל-כֵּן כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, רַק יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחָכְמוֹתָיו הֵם בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר וְצִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ וְטוּבוֹ וְגָדְלוֹ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה כַּיָּדוּעַ, וּמִזֶּה נִתְהַוָּה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עַל-יְדֵי שֶׁפָּגַע בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁפָּגַע בִּבְחִינַת מְחִצָּה הַזֹּאת שֶׁל הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא רַק מִבְּחִינַת חֶסְרוֹן וְעִכּוּב הַהַשְׁפָּעָה, וְעַל-כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, כְּמוֹ כֵן הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר.

וְזֶה בְּחִינַת דַּעַת חָסַרְתָּ מֶה קָנִיתָ דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים מא.). כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת “כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ” (דברים ד, לה), שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (הושע ב, כב): “וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'”, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, שֶׁמַּאֲמִינִים בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים ד, ו): “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים וְכוּ’, וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה” וְכוּ’. “כִּי כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ” וְכוּ’ (קהלת א, ח), כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַחִיּוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הוּא כָּלוּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן כָּל הַשְּׁלֵמוּת, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן כא בסוף), אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר, רַק הַקּוֹל הַחוֹזֵר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הַדַּעַת כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן, עַל-כֵּן הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד.

וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַדַּעַת הוּא חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד “כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים” (תהלים עה, ח), הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, כִּי ‘כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד’ (ברכות ס.) בְּוַדַּאי, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (שיחות הר”ן לב, נג, קב), שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד עַיֵּן שָׁם. וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה. וְעַל-כֵּן הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלוּם, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵחֵי הַחַיִּים עַל-יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם וּכְרוּכִים תָּמִיד אַחַר חָכְמוֹת שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּתְרוֹן לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ וְכוּ’.

וְגַם כָּל הַחָכְמוֹת אֲחֵרִים עַד שֶׁרֻבָּם מוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, כִּי זֶה אֲלָפִים שָׁנָה שֶׁחוֹקְרִים חָכְמַת הַתְּכוּנָה, וְזֶה סָמוּךְ הִמְצִיא אֶחָד תְּכוּנָה חֲדָשָׁה כַּיָּדוּעַ, וְכֻלָּם קִבְּלוּ בְּאַהֲבָה, וּבֶאֱמֶת הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּדַעַת הַחוֹלְקִים עָלָיו, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ דֵּעָה אַחַת מֵהֶם שֶׁקֶר וְלַשָּׁוְא עָמְלוּ הַחֲכָמִים, אוֹ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הָאַחֲרוֹנִים, כָּל יְמֵיהֶם לִמְצֹא חָכְמַת הַתְּכוּנָה, וּמְאוּמָה לֹא נָשְׂאוּ בַּעֲמָלָם, כִּי הָאַחֲרוֹנִים סָתְרוּ דֵּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּמִי יוֹדֵעַ הָאֵיךְ הָאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁלֹּא כְּדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת הַדָּאקְטִירַי, שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַצִּיל הָאָדָם מֵחָלְיוֹ, וּבֶאֱמֶת עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ וָמֵתוּ עַל-יְדֵי הַדָּאקְטוֹרִים דַּוְקָא, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים בַּחוּשׁ בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (שיחות הר”ן נ), שֶׁהַדָּאקְטוֹרִים הוֹרְגִים נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר, וְהֵם בְּעַצְמָן מוֹדִים שֶׁכָּל כָּךְ חָקְרוּ בְּחָכְמוֹת הַדָּאקְטוֹרַי עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין מְאוּמָה, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם שֶׁלְּדִבְרֵי זֶה דֵּעָה הָאַחֶרֶת מְמִיתָה אֶת הָאָדָם, וּלְדִבְרֵי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה, וְאִם כֵּן הַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים מֵעוֹלָם מֵחָכְמַת הַדָּאקְטוֹרַי, בְּוַדַּאי הָיוּ עַכְשָׁו בְּנֵי תֵּבֵל בְּכִפְלַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת.

וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִצְמָח מִצַּד אֶחָד אֵיזֶה טוֹבָה עַל-יְדֵי חָכְמָתָם, הִיא רָעָה מִצַּד אַחֵר, וַאֲפִלּוּ צַד הַטּוֹבָה הוּא רָעָה גְּדוֹלָה, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם טוֹבָה כְּלָל וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם כְּשֶׁמַּמְצִיא נִגּוּן יָפֶה בְּחָכְמַת הַמּוּזִיקָא שֶׁיָּגַע עָלָיו כָּל יָמָיו, וּלְבַסּוֹף עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן הַזֶּה נִמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁמֵּמִית אֶת הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כַּנִּרְאֶה בַחוּשׁ, שֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּבָתֵּי טַרְטִיאוֹת וְקִרְקְסָאוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁקּוֹרִין “טֵייאֲטֶיר” “וְקוֹמֶעדְיֶיס” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְשָׁם מְעֹרָבִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּלִי שׁוּם הֶבְדֵּל, וְשׁוֹמְעִים שִׁיר עֲגָבִים, וְעוֹשִׂים מַה שֶּׁעוֹשִׂים כַּמְפֻרְסָם כָּל זֶה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ זֹאת, כִּי הֵם בְּעַצְמָם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם מַחֲשַׁבְתָּם הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁם, וּמַה שֶּׁעוֹשִׂים אַחַר כָּךְ, אוֹי לָהֶם אוֹי לְנַפְשָׁם, וְעַל כָּל פָּנִים הֵם פּוֹרְשִׁים עַצְמָם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, מִדֶּרֶךְ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָסְרָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יח, ג): “וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ”, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְהֵם מְבַלִּים יָמִים וּזְמַן הַמֻּבְחָר עַל שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ, וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תּוּגָה, וְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל יְמֵיהֶם הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם.

כִּי בֶּאֱמֶת רַק הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים קְטַנֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁאֵינָם בְּקִיאִים בְּטִיב הָעוֹלָם, רַק הֵם סוֹבְרִים שֶׁאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הַהוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, בַּדְּרָכִים הַלָּלוּ שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהִתְחִילוּ מֵחָדָשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ לָהֶם כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים בְּנַחַת, אֲבָל בֶּאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּבָקִי בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ מֵעֹצֶם מְרִירוּת חַיֵּיהֶם, שֶׁהֵם מְלֵאִים כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, יָגוֹן וַאֲנָחָה כָּל יְמֵיהֶם, וְחוֹרְקִים שִׁנָּם בְּכָל עֵת עַל הַחֲסִידִים הַתְּמִימִים וְהַכְּשֵׁרִים עַל שֶׁשְּׂמֵחִים שִׂמְחָה אֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לָהֶם נַחַת רוּחַ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לִזְכֹּר הַטּוֹב אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַטּוֹעִים הָאֵלֶּה וְשָׂם חֶלְקֵנוּ בַּחַיִּים, לְהַאֲמִין בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְסִפְרֵי הַזֹּהַר וְהָאֲרִ”י זַ”ל וְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכוּ’.

כִּי הֵם כָּל יְמֵיהֶם אֵין לָהֶם שׁוּם שִׂמְחָה אֲמִתִּית שֶׁתִּהְיֶה מַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף מִמְּעַט הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסַת שַׁבָּת וְכַיּוֹצֵא, רַק לְהֵפֶךְ כָּל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְתָמִיד חָסֵר לָהֶם רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם לְאֵין קֵץ, כִּי הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּלְבּוּשׁ תָּפוּר כִּרְצוֹנוֹ דַּיְקָא בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים הָרַבִּים שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּמָּה מַלְבּוּשִׁים שׁוֹנִים הַמֻּכְרָחִים לוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ, כִּי זֶה הַמַּלְבּוּשׁ צָרִיךְ בַּבֹּקֶר כְּשֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, וְזֶה צָרִיךְ בְּעֵת יְצִיאָתוֹ לַשּׁוּק, וְזֶה בַּצָּהֳרַיִם [וּמַלְבּוּשׁ לְתוֹךְ הַקֶּבֶר אֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל וְכוּ’]. וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּנְעָלִים וּמְשִׁיחָתָן וְהַכְּלֵי עֵץ שֶׁהֵם הַדְּפוּסִים שֶׁעֲלֵיהֶם מוֹשְׁחִין אוֹתָן, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רִבּוּי צָרְכֵיהֶם הַמֻּכְרָחִים לָהֶם וְלֹא לָנוּ, הַמַּטְרִידִים אֶת יְמֵיהֶם. וּמִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חָסֵר לוֹ הִצְטָרְכוּת כָּאֵלּוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי הַדִּירוֹת שֶׁלָּהֶם וּכְלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַכֹּל רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה עַל-פִּי חָכְמָה, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רַבּוּ צָרְכֵיהֶם מְאֹד, עַד שֶׁמֻּכְרָחִים לְהַפְלִיג עַצְמָן לְמֶרְחַקִּים, וְהֵם כָּל יְמֵיהֶם נָעִים וְנָדִים יוֹמָם לֹא יָנוּחוּ וְלַיְלָה לֹא יִשְׁקוֹטוּ, וּמֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בַּיִת נָאֶה, עִם כָּל הַכֵּלִים שֶׁלָּהֶם, מֵחֲמַת זֶה לָנִים עַל-פִּי רֹב בִּכְפָרִים וּבְבָתֵּי נָכְרִים, וּמְבַלִּים רֹב יְמֵיהֶם בְּבֵית אֲחֵרִים, וּכְשֶׁבָּאִים לְבֵיתָם טְרוּדִים בְּהַבְלֵיהֶם, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין אִם הֵם בְּבֵיתָם אִם הֵם בַּחוּץ בַּדֶּרֶךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף נַעֲשִׂים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, עַד שֶׁשָּׁכִיחַ אֶצְלָם הַרְבֵּה שֶׁמְּמִיתִים עַצְמָם בַּיָּדַיִם בִּקְנֵי שְׂרֵפָה, אוֹ בְּסַכִּין, שֶׁמְּאַבְּדִין עַצְמָן לָדַעַת מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁרָדְפוּ כָּל יְמֵיהֶם וְלֹא הִשִּׂיגוּם.

וּבֶאֱמֶת גַּם אַנְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים צְרִיכִים מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם יִצְרָם, לִבְלִי לִרְדֹּף אַחַר מוֹתָרוֹת וּלְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הָעוֹלָם, חָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בַחוּשׁ, כִּי גַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַמֻּכְרָחִים בְּיוֹתֵר רַבִּים גַּם כֵּן מְאֹד, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין צְרִיכִין לִרְדֹּף אַחַר מוֹתָרוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כַּמָּה רַע וָמַר עַד הַנֶּפֶשׁ דַּרְכֵי אֵלּוּ הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלְכִים בְּכָל מִנְהֲגֵיהֶם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ”ם דַּיְקָא, שֶׁעוֹקְרִים אוֹתָם מִן הָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי, “כִּי כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וִיגוֹנוֹת רַבּוֹת מְאֹד מְאֹד עָצְמוּ מִסַּפֵּר, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְנַחֵם אֶת עַצְמָם, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וְשִׂמְחַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב.

כִּי אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הַפְּשׁוּטִים אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁרוֹדְפִין אַחַר מַשָּׂא וּמַתָּן וּלְהוּטִים אַחַר הָעֹשֶׁר וְלֹא שִׁבְּרוּ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַל כָּל פָּנִים, וּמִתְנַהֲגִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וּבְמִנְהֲגֵיהֶם וְאֵינָם מְחַנְּכִים בְּנֵיהֶם בְּלִמּוּד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתָם וְכוּ’, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה דְּאָגוֹת, מֵרִבּוּי הִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת וְשִׂמְחָה קְצָת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמְקַוִּים לַה’ שֶׁיֵּיטִיב עִמָּהֶם לְהַבָּא וְחוֹשְׁבִים עַל אַחֲרִיתָם קְצָת, וּמִתְנַחֲמִים בַּמֶּה שֶׁנּוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט כְּדֵי חִיּוּנִי בְּצִמְצוּם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר פָּנוּ עָרְפָּם לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּמְקַשְּׁרִים עַצְמָם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְחֵי הַחַיִּים, הֵם זוֹכִים לְעִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן.

וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת וְכָל הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו יֵשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָסֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קהלת רבה א, לב): ‘אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ’. יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ’. כִּי כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הוּא מָלֵא יְגוֹנוֹת כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּדְאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד כַּנַּ”ל, כִּי כָל הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם בְּחִירָה וְנִסָּיוֹן. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטוּבוֹ וּבְרַחֲמָיו הִקְדִּים וְהוֹדִיעַ לָנוּ עַל-יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, וְגַם הֶרְאָה לָנוּ בַּחוּשׁ לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵּׂכֶל מְעַט שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים, לְמַעַן נֵדַע לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת עַצְמֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (שיחות הר”ן נא) בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: ‘אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא תַּנִּיחוּ עַצְמְכֶם לְהַטְעוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי’, כִּי אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה סוֹפוֹ טוֹב מִזֶּה הָעוֹלָם וְכוּ’, וְגַם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לְהוֹדִיעַ זֹאת וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג כִּי אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּתַכְלִית הַמּוּעָט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה הַמְּעַט יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל-פִּי הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא. וְכָל מַה שֶּׁמְּרַחֵק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה, נִתְמַעֲטִים חֶסְרוֹנוֹתָיו, כִּי נִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְנִכְלָל בְּהַשְּׁלֵמוּת, וְעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מֵהַכְּפִירוֹת כַּנַּ”ל, וְכָל הַכְּפִירוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן זֶה הַחֵרֵשׁ שֶׁחַי חַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן, לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ”ל, אֲבָל הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי הוּא מְדַבֵּק עַצְמוֹ רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֵי הַחַיִּים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וְצִמְצוּם, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁדְּבֵקִים שָׁם בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי שָׁם כָּל הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, אֲבָל כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, בְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל, וְהוּא חֵרֵשׁ מַמָּשׁ מֵאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל שׁוּם קוֹל שֶׁל חִסָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי הוּא חַי וְדָבוּק תָּמִיד בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מב, יח) “הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ” וְכוּ’, בְּחִינַת “חֲכַם חֲרָשִׁים” (שם ג, ג), כִּי הַחֵרֵשׁ הַזֶּה שֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו מִקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְחָכְמָתוֹ עוֹלָה עַל כֻּלָּם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחָכְמָה לַעֲבֹר עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֵי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים הַנַּ”ל, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה.

לה וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קל.), שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי הָעָרְלָה הוּא מוּם בְּחִינַת חִסָּרוֹן (יורה דעה נה, ד), כִּי הַמּוּם הוּא חִסָּרוֹן וַאֲפִלּוּ יָתֵר אֵיבָר הוּא מוּם בְּחִינַת חִסָּרוֹן. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָעָרְלָה שֶׁהוּא יִתְרוֹן, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא חִסָּרוֹן וּמוּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (בראשית יז, א): “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים”; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בְּךָ אַתָּה בַּעַל מוּם לְפָנַי. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת ‘כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ’ (סנהדרין כט.), שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּקְרָאִין מוֹתָרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות כו, ז): עַשְׁתֵּי-עָשָׂר יְרִיעוֹת עִזִּים, כַּמּוּבָא[22], כַּיָּדוּעַ.

כִּי בֶּאֱמֶת רוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁהָעָרְלָה הוּא יִתְרוֹן בְּגוּף הָאָדָם, כִּי אֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁאִם יַחְתְּכוּ מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה יִשָּׁאֵר הָאֵיבָר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין זֹאת בְּמִצְוַת מִילָה, שֶׁדַּיְקָא אַחַר חִתּוּךְ הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה מִתְגַּלָּה הָעֲטָרָה וְרוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּבְנִית הָאֵיבָר בֶּאֱמֶת, צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהָעָרְלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו הִיא רַק קְלִפָּה מַמָּשׁ, כְּמוֹ מוֹץ וָתֶבֶן וּשְׁאָר הַקְּלִפּוֹת שֶׁסְּבִיב הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, שֶׁאֵין נִכָּר הַפְּרִי כִּי אִם כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין וּמַבְדִּילִין מִמֶּנָּה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ רוֹאִין בַּחוּשׁ לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שֶׁהָעָרְלָה הִיא קְלִפָּה מַמָּשׁ, וּכְשֶׁחוֹתְכִין וּמַפְרִישִׁין וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ, אָז נִרְאֶה עִקַּר אֲמִתִּיוּת צֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הָעֲטָרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם הֶכֵּר חֲתָךְ, כִּי כָּךְ בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיבָר זֶה בְּכַוָּנָה שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָאֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, כִּי אֵין שׁוּם אֵיבָר כָּזֶה שֶׁכְּשֶׁיַּחְתְּכוּ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה חֵלֶק יִהְיֶה נִשְׁאָר צַלְמוֹ בִּתְמוּנָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ זֶה הָאֵיבָר אַחַר חִתּוּךְ הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה.

נִמְצָא, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא הַמּוּם, בְּחִינַת חִסָּרוֹן, בְּחִינַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְחָכְמוֹתָיו שֶׁכֻּלָּם חֶסְרוֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַמּוֹתָרוֹת, בִּבְחִינַת כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, וּכְשֶׁמַּעֲבִירִין הַמּוֹתָרוֹת, אָז דַּיְקָא נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן, כִּי אָז דַּיְקָא נִקְרָא “תָּמִים” בְּחִינַת “הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים” כַּנַּ”ל, כִּי אָז דַּיְקָא יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּחֵי הַחַיִּים שֶׁשָּׁם כָּל הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מִצְוַת מִילָה הִיא מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, וַעֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה (שבת קל.), כִּי כְּשֶׁמְּבַטְּלִין הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁהֵם הַחֶסְרוֹנוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, בְּחֵי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעִקַּר שִׂמְחָתָן וּשְׁלֵמוּתָן הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין בְּקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה, עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה, שֶׁהוּא הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁהוּא הַמּוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַתְּלוּיִים בְּתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִילָה וּפְרִיעָה, כִּי כְּשֶׁמַּעֲבִירִין תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, שֶׁהִיא הָעָרְלָה, אָז יְכוֹלִין לִתְפֹּס שְׁאָר הַקְּלִפּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עוֹד אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְלִפַּת הַפְּרִיעָה שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁנִּכְלָל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (ישעיה ס, י): “שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ” וְכוּ’ – שֶׁתּוֹפְסִין אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ”ל.

בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קמט, ו): “רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִצְוַת מִילָה כַּיָּדוּעַ (יורה דעה רסה, יא), כִּי עַל-יְדֵי מִילָה מַכְנִיעִין הָעָרְלָה, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת הַנֶּאֱחָז בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז זוֹכִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת “רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין לְנַגֵּן זֶה הַפָּסוּק רוֹמְמוֹת אֵל כְּשֶׁיֵּשׁ מִילָה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

(מִן: ‘וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה’ וְכוּ’ הַנַּ”ל צָרִיךְ עִיּוּן בְּכַמָּה דְּבָרִים):

[1] צד הנקבה.

[2] צד הדין הקשה.

[3] תוקף הדין.

[4] צד הזכר.

[5] שמחת המלכה.

[6] עץ חיים שער יג, פרק יא.

[7] פרי עץ חיים, עולם העשיה, פרק ד.

[8] פרי עץ חיים שם פרק ה.

[9] נישאו.

[10]  שער רוח הקודש דרוש ג.

[11] תיקון יג, כז: ובתיקון כא, נא:

[12] פרי עץ חיים יום כיפור פרק א.

[13] עץ חיים שער לה פרק ג.

[14] שער הפסוקים ישעיה נט.

[15] עיר שושן סודות אות קיג.

[16] עץ חיים שער לה פרק ג.

[17] נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, זוֹנָה.

[18] עץ חיים, שער ו, פרק ז.

[19] ירושלמי סנהדרין פרק י’ הלכה א.

[20] מדרש שוחר טוב סימן קיג.

[21] שרודף אחר החוטא להשיבו בתשובה.

[22] עץ חיים שער יא פרק י.