הִלְכוֹת פְרִיָה וּרְבִיָה וְאִישׁוּת – הֲלָכָה א

כֹּהֵן אָסוּר לִשָּׂא: גְּרוּשָׁה, זוֹנָה וַחֲלָלָה וְכוּ’. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וַחֲלָלִים גֵּרִים וְכוּ’ מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְכוּ’ (שו”ע אבן העזר סימנים ו, ח):

א עַיֵּן הַתּוֹרָה “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (סימן סא). וְהַכְּלָל, שֶׁהַכֹּל קָשׁוּר זֶה בָּזֶה, וְכֻלָּא חַד, דְּהַיְנוּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנֶּאֱמָרִין שָׁם כֻּלָּא חַד, כִּי כֻּלָּם בִּבְחִינַת אַחַת, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַסְּמִיכָה כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כְּתַב יִשְׂרָאֵל כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. וּמַסִּיק שָׁם: שֶׁעַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת רִבּוּי סְפָרִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, עַל-יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמְקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה, שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים, הֵן לְהַמְתִּיק כָּל צִמְצוּם וָדִין עַל-יְדֵי שֵּׂכֶל הַפְּרָטִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מֵחָכְמָה עִלָּאָה לְזֶה הַשֵּׂכֶל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּיק, וְהֵן לְהַמְתִּיק עַל-יְדֵי חָכְמָה עִלָּאָה כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים מֵאֵיזֶה בְּחִינַת שֵּׂכֶל שֶׁהֵם. וּכְשֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁלֵמוּת נִמְתָּקִין כֻּלָּם בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל-יְדֵי בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל-יְדֵי הַכְּלָלוּת שֶׁנִּכְלָלִין כֻּלָּם בְּתוֹךְ בְּחִינַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֶבֶן שְׁתִיָּה, חָכְמָה עִלָּאָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

וְהִנֵּה הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, כִּי זֹאת הַהַמְתָּקָה הִיא בִּבְחִינַת כְּתָב, בְּחִינַת סְמִיכָה הַנַּ”ל, כִּי הַהַמְתָּקָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הַצִּמְצוּמִים מֵחָכְמָה עִלָּאָה. וְזֶה בְּחִינַת כְּתָב, כִּי הָאוֹתִיּוֹת הַכְּתָב הֵם בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים, כִּי כָּל אוֹת הוּא צִמְצוּם, וְיֵשׁ לְכָל אוֹת וָאוֹת שֵּׂכֶל פְּרָטִי הַמְלֻבָּשׁ בְּאוֹתוֹ הַתְּמוּנָה וְהַצִּמְצוּם, וְכַמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְכָל אֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה מַלְכוּת, צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה. וּכְשֶׁכּוֹתֵב בְּחִינַת כְּתַב יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן לְתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁכּוֹתֵב, וְנִתְחַבֵּר חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁבַּמֹּחַ וְחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן צִמְצוּמִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִין בָּהֶם, עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַחָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַכְּתָב מְקַבֵּל כֹּחַ מִן הַסְּמִיכָה, כִּי הַסְּמִיכָה שֶׁמַּסְמִיךְ הָרַב לַתַּלְמִיד הוּא גַּם כֵּן בְּחִינָה זוֹ, כִּי רַב וְתַלְמִיד הֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְשֵּׂכֶל תַּחְתּוֹן, כַּמּוּבָא בְּרֵישׁ מַאֲמָר “מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא” (סימן ל). וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁמְּקַבֵּל הַתַּלְמִיד חָכְמָה מֵהָרַב, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבֵּל כֹּחַ הַכְּתָב שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ וְנִמְתָּק אֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה עַל-יְדֵי הַכְּתָב וְהַסְּמִיכָה כְּמוֹ שֶׁמְבֹאָר שָׁם. כִּי נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי-זֶה הַמְתָּקָה שֶׁנִּמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִין בְּהַצִּמְצוּמִים שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּק בְּחִינַת הָאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא (סימן ד). וְנִמְתָּק וְנִתְבָּרֵר כָּל הָרַע מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וְנַעֲשִׂים בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַהַמְתָּקָה שֶׁל הַכְּתָב כַּנַּ”ל. וְתַכְלִית כָּל הַהַמְתָּקוֹת שֶׁנּוֹלָדִין נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, כִּי הַהוֹלָדָה הִיא עִקַּר הַהַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת – חָכְמָה תַּתָּאָה. וּכְשֶׁאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מְקַבֶּלֶת חָכְמָה תַּתָּאָה – אֱמוּנָה, מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת סְמִיכָה כָּרָאוּי, וּבְחִינַת כְּתָב וּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְעַל-יְדֵי כָּל זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הַצִּמְצוּמִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה – מַלְכוּת, בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הוֹלָדָה שֶׁנּוֹלָדִים נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַמְתָּקָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת נִשּׂוּאִין, כִּי הַנִשּׂוּאִין הוּא הַמְתָּקָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֶּלֶת בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, כַּמּוּבָא, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמִּצְוָה לְהוֹלִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַהַמְתָּקָה כַּנַּ”ל:

ב וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵּׂכֶל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַהַמְתָּקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בִּכְתָב, דְּהַיְנוּ שְׁטָר, כִּי בְּחִינַת הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּתָהּ, שֶׁהִיא חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת וְנִמְתֶּקֶת עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ בִּשְׁטָר, נוֹתֵן לָהּ כְּתַב הַכְּתֻבָּה, כִּי הִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘גֵּט כְּרִיתוּת’ שֶׁהוּא בִּכְתָב דַּיְקָא, כִּי ‘סֵפֶר כּוֹרְתָהּ וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ’ (קידושין ג:). כִּי אַחַר שֶׁנִּתְחַבְּרָה וְנִתְקַשְּׁרָה אֵלָיו וְנַעֲשׂוּ אֶחָד, אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִידָהּ וּלְכָרְתָהּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם מִשָּׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּפְרִיד וְיַכְרִית הֶאָרָתָהּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁרְשׁוֹ וְיַמְשִׁיךְ לָהּ הֶאָרָה זוֹ שֶׁל בְּחִינַת כְּרִיתוּת מִשָּׁרְשׁוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי ‘כְּתָב’, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַגֵּט כְּרִיתוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ לָהּ הֶאָרָתָהּ מֵחָכְמָה עִלָּאָה לְחָכְמָה תַּתָּאָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב שֶׁל כְּרִיתוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְרֶתֶת מִמֶּנּוּ מִשָּׁרְשׁוֹ.

וְעַל-כֵּן אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לְכֹהֵן, כִּי כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה כַּמּוּבָא, בְּחִינַת קֵץ, בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל-יְדֵי שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל חָכְמָה עִלָּאָה בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַמְתָּקוֹת כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה בִּפְרָט, שֶׁמַּמְתִּיקִין הַצִּמְצוּם וְהַדִּין עַל-יְדֵי שֵּׂכֶל פְּרָטִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, כִּי לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל הֵם לְמַטָּה מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הָעֶלְיוֹן כַּמּוּבָא. וְעַל-כֵּן הֵם בִּבְחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, אֲבָל כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה עַל-יְדֵי שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְזֹאת הַהַמְתָּקָה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַכְּלָלוּת, כַּמּוּבָן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵם הַצִּמְצוּמִים וְהַשִׂכְלִיִּים, לְהִכָּלֵל יַחַד בִּכְלָלִיּוּת גָּמוּר בְּתוֹךְ בְּחִינַת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל. וַאֲזַי יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק בְּחִינַת הַמְתָּקָה זוֹ עַל-יְדֵי שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא יט, יח), ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה’[1]. כִּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בָּזֶה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁתּוּכַל לְקַבֵּל מֵחָכְמָה עִלָּאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי מִשָּׁם הַתּוֹרָה יוֹצֵאת, וְאִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַכְּלָלוּת כַּנַּ”ל, וְאוֹרָיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד (זוהר אחרי עג.), כִּי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלוּת שֶׁנִּכְלָלִין זֶה בָּזֶה, וַאֲזַי נִכְלָלִין כֻּלָּם בִּבְחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וַאֲזַי יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כְּלָל גָּדוֹל דַּיְּקָא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְאַחֲדִין זֶה בָּזֶה, וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵחָכְמָה עִלָּאָה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בָּזֶה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אִישׁ הַחֶסֶד בְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הָיָה ‘אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם’ (אבות א, יב), כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה וּכְלָלוּת בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק עַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַכֹּהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): “וַיִּתְּנָהּ לַכֹּהֲנִים” וְכוּ’, כִּי הֵם בְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁשָּׁם תָּלוּי עִקַּר הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן ‘גְּרוּשָׁה אֲסוּרָה לְכֹהֵן’ (אבן העזר ו, א), כִּי הִיא בִּבְחִינַת שִׂנְאָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּשְׂנֵאָהּ וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת”. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְרְתָה וְנִפְרְדָה מִבַּעְלָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא עוֹד לְכֹהֵן, כִּי אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת כְּלָלוּת לְקַבֵּל הַמְתָּקָה מִבְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּחִינַת כֹּהֵן, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָהּ כְּרִיתוּת וּפֵרוּד מֵאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵּׂכֶל כַּנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת ‘שֶׁכֹּהֵן אָסוּר בְּגִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת’ (אבן העזר ו, כ), כִּי כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל – עַד כָּאן גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן, כַּמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן סד) עַל פָּסוּק (שמות י, ב): “וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ” – ‘עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן’. הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, נִמְשָׁךְ עַד בֶּן הַבֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי כֹּהֵן בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי, ד): “אַתָּה כֹּהֵן לְעוֹלָם”. וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת יִצְחָק שֶׁמִּשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין, כַּמּוּבָא (זוהר פקודי רנז.), וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בֶּן הַבֵּן שֶׁל תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא אַבְרָהָם. וְעַד שָׁם נִמְשָׁךְ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הָרַחֲמָנוּת הוּא בְּחִינַת שֵּׂכֶל, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ וְחֵלֶק מַמָּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן כֻּלָּם נִכְלָלִים זֶה בָּזֶה וְכֻלָּא חָדָא, וְעַל-כֵּן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה וִיכוֹלִים לְהִכָּלֵל לְקַבֵּל הַמְתָּקָה מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ בְּלִי שׁוּם הִתְלַבְּשׁוּת, כִּי עַד סִיּוּם הַקְּדֻשָּׁה מְלֻבָּשׁ שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ בְּלִי שׁוּם הִתְלַבְּשׁוּת אַחֵר, בִּבְחִינַת “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ” (תהילים קד, כד). וְעַל-כֵּן מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, וַאֲפִלּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְכֹהֵן וִיכוֹלָה לְקַבֵּל הַמְתָּקָה מִמֶּנּוּ, מִבְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַוָּלָד הַנּוֹלָד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה כַּנַּ”ל, הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר וְהוּא כֹּהֵן גַּם כֵּן, כִּי הַהַמְתָּקָה נַעֲשֵׂית בִּבְחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵרָה, הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר (קידושין סו:), כִּי כְּשֶׁהַקִּדּוּשִׁין עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲזַי נַעֲשֶׂה הַמְתָּקָה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הִיא נִמְתֶּקֶת וְנִתְהַפְּכָה לְחֶסֶד וְשֵּׂכֶל כְּמוֹתוֹ. וְעִקַּר הַהַמְתָּקָה הִיא הַוָּלָד כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, כִּי מִמֶּנּוּ הַהַמְתָּקָה כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁנִּשֵׂאת לְכֹהֵן אֲזַי הַהַמְתָּקָה בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְעַל-כֵּן הַוָּלָד גַּם כֵּן כֹּהֵן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַגֵּרִים וּמְשֻׁחְרָרִים שֶׁהֵם מִזֶּרַע אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה (ספר הליקוטים בראשית פ”ג), וְשָׁם הַקְּדֻשָּׁה וְהַחָכְמָה מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הִתְלַבְּשׁוּת אַחֵר כַּמּוּבָא. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִים הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה דַּיְקָא, וְעַל-כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל בְּעַצְמָן הַמְתָּקָה מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ, וְעַל-כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְהִנָּשֵׂא לְכֹהֵן כַּנַּ”ל. וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר רַק בְּלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁים אֲפִלּוּ בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים כַּמּוּבָא. וְאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַמְתָּקָה כִּי אִם מֵהֶם, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְחַבְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל וְנִתְעָרְבִים בָּהֶם, אֲזַי יְכוֹלִים אַחַר כָּךְ לְהִכָּלֵל וּלְקַבֵּל אֲפִלּוּ מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת כֹּהֵן, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לָהֶם אֲחִיזָה וָחֵלֶק בְּתוֹכָם עַל-יְדֵי צַד אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וּלְקַבֵּל מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן גַּם כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ וְנִשְׁתָּרְשׁוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל-כֵּן בְּגֵרִים כְּשֶׁיֵּשׁ צַד אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הַוָּלָד יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר (אבן העזר ד, כג):

ד וְזֶה בְּחִינַת זֹנָה וַחֲלָלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁנִּקְרֵאת (ויקרא כא): “אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה” (תיקו”ז כד, סט.), וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁחוֹזֶרֶת אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְרוֹצָה לְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרָאֵל בְּהֶתֵּר, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל הַמְתָּקָה כִּי אִם מִבְּחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים, שֶׁהֵם לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן הַנַּ”ל. כִּי נַעֲשֵׂית בִּבְחִינַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁחוֹזֶרֶת וְנִתְהַפֶּכֶת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, הִיא בָּאָה תַּחַת הַשְּׁכִינָה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל בְּעַצְמָהּ מִלְּמַעְלָה כַּנַּ”ל. כִּי הָאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה מִן הַקְּדֻשָּׁה וּסְמוּכָה אֲלֵיהֶם מְאֹד, וְתֵכֶף שֶׁפּוֹגֶמֶת בִּפְגַם הַכּוֹלֵל, דְּהַיְנוּ זְנוּת, יוֹצֵאת מִן הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, כִּי יוֹרֶדֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ, מִן הַקְּדֻשָּׁה, וַאֲזַי בָּאָה מִיָּד בֵּינֵיהֶם. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת זוֹנָה, שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (בראשית לד, לא): נָפְקַת בָּרָא[2], וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (יחקזאל כג, מג), כִּי הִיא יוֹצֵאת לַחוּץ לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הָאִשָּׁה נִתְחַלְּלָה עַל-יְדֵי זְנוּת, אֲבָל אֵין הָאִישׁ נִתְחַלֵּל (אבן העזר ז, יד), כִּי אֵין יוֹצֵא לְגַמְרֵי מִן הַקְּדֻשָּׁה כְּמוֹ הָאִשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁסְּמוּכָה לָהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת גְּרוּשָׁה שֶׁהֵקִישָׁהּ הַכָּתוּב לְזוֹנָה וַחֲלָלָה וַאֲסָרָהּ לְכֹהֵן (ויקרא כא, ז), כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹרֶדֶת וְנִתְגָּרְשָׁה מֵאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי יוֹרֶדֶת בֵּינֵיהֶם וְנֶאֱחָזִין בָּהּ, כִּי גַּם כָּל אִשָּׁה כְּשֶׁאֵין לָהּ בַּעַל הֵם נֶאֱחָזִין בָּהּ, כַּמּוּבָא (סימן סט). אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא נִפְגֶּמֶת כְּמוֹ הַגְּרוּשָׁה, כִּי לֹא נִתְרַחֲקָה וְאֵין לָהּ שִׂנְאָהּ וּכְרִיתוּת מֵאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן הִיא נִכְלֶלֶת בְּכֻלָּם, אֲבָל הַגְּרוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ שִׂנְאָהּ וּכְרִיתוּת מֵאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, עַל-כֵּן סְמוּכָה אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְזוֹנָה וְכוּ’ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְעַל-כֵּן אֲסוּרָה לְכֹהֵן כַּנַּ”ל:

ה וְעַל-כֵּן בַּיִת שֵׁנִי לֹא נֶחֱרַב כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא ט:). כִּי עַל-יְדֵי-זֶה לֹא נִכְלְלוּ וְלֹא יָכְלוּ לְקַבֵּל הַמְתָּקָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה – קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא אֶבֶן שְׁתִיָּה הַנַּ”ל. וְעִקַּר הַמְתָּקָה זוֹ תִּהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, בִּבְחִינַת (תהלים יח) “וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ”, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַהַמְתָּקָה בִּבְחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז (ישעיה יא, ט): “כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”, כִּי אָז יִהְיֶה אַהֲבָה וּכְלָלוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל, כִּי יִהְיוּ לְמַמְלָכָה אַחַת “וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד” (יחזקאל לז, כב) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא, יג): “אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה” וְכוּ’, כִּי יִהְיֶה אַהֲבָה וּכְלָלוּת וְאַחְדוּת בֵּינֵיהֶם, וְאָז יִבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְיַחֲזֹר הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת עַל אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְאָז יִהְיֶה בִּבְחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם, וְאָז יָשׁוּבוּ כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וְכוּ’, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל וְעֶלְיוֹן מְאֹד מְאֹד בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

ו וְעַל-כֵּן ‘אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ’ (יבמות כד:), כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם מָקוֹם וַאֲחִיזָה לִכְנֹס בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִים כֻּלָּם וִיקַבְּלוּ כֻּלָּם מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז כַּנַּ”ל. וְהַגֵּר אֵין יָכוֹל לִכָּנֵס לְשָׁם לְקַבֵּל תֵּכֶף מִבְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לֹא יוּכְלוּ לִכְנֹס כְּלָל לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד, טו): “מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל”. שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל הַגֵּרִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהֵם יִפְּלוּ בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ ‘אִתָּךְ’ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ לְבַדְּךָ, דְּהַיְנוּ בַּזְמַן הַזֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין וְאֵינָם נִכְלָלִים יַחַד, אָז רָאוּי לְקַבֵּל גֵּרִים, כִּי יְכוֹלִים לִכְנֹס לְקַבֵּל מִבְּחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים כַּנַּ”ל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּכָּלְלוּ יַחַד וְיִתְגַּלֶּה בְּחִינַת שֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, אֲזַי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל יבמות כד:): ‘מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ’ וְכוּ’, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּהְיֶה גְּדֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁו שֶׁהֵם בַּעֲנִיּוּתָם וְצַעַר מֵחֲמַת שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְגַלּוֹת עֲדַיִן שֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, עַל-כֵּן מְקַבְּלִין גֵּרִים כַּנַּ”ל, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹב לְיִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַמְתָּקָה שֶׁל שֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, עַל-כֵּן אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים אָז כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה שֶׁהוּא עָווֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה (אבן העזר כג, א-ב), וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה א, טו): “יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיָּדַיִם, בְּחִינַת פְּגַם הַכְּתַב יִשְׂרָאֵל, כִּי הַיָּדַיִם צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּחִינַת חָכְמָה מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה עַל-יְדֵי הַסְּמִיכָה, לְהַמְשִׁיכָהּ לְתוֹךְ אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַחָכְמָה וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה לִבְחִינַת אֶרֶץ, בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַמֹּחַ לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא פְּגַם בִּכְתַב, פְּגַם הַיָּדַיִם, וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר עָלָיו “יְדֵיכֶם” וְכוּ’, כִּי עִקַּר פְּגַם עָווֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עָווֹן זֶה חָמוּר מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי הוּא פְּגָם בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ, וּמִמֵּילָא נִפְגָּם בְּחִינַת אֱמוּנָה – חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה. כִּי הִיא מַלְבֶּשֶׁת אֶת חָכְמָה עִלָּאָה, כִּי חָכְמָה-עֶלְיוֹנָה נִמְשֶׁכֶת עַד גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת-אֱמוּנָה בְּלִי לְבוּשׁ אַחֵר, רַק שֶׁכִּבְיָכוֹל, הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת שָׁם, וְשָׁם בִּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה מִתְלַבֶּשֶׁת הַחָכְמָה עִלָּאָה, בִּבְחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, מַלְכוּת-אֱמוּנָה, וְשָׁם מִסְתַּיֶּמֶת הַחָכְמָה. כִּי אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְמַטָּה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֲחִיזָה לַסִּטְרָא אָחֳרָא אֵינָם מְקַבְּלִים כִּי אִם דֶּרֶךְ לְבוּשִׁין, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל.

וְעַל-כֵּן זֶה הֶעָווֹן חָמוּר מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ טִפֵּי הַמֹּחַ לְמַטָּה בְּלִי לְבוּשׁ, וּכְאִלּוּ נוֹתֵן לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם, יְנִיקָה וַאֲחִיזָה בְּהַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל-כֵּן זֶה הוּא עָווֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת אֵינָם פּוֹגְמִים בָּזֶה, רַק שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא נֶאֱחֶזֶת וְיוֹנֶקֶת מִן הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְבוּשִׁין, אֲבָל עַל-יְדֵי עָווֹן זֶה חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אַפְשִׁיט שְׁכִינָה מִלְבוּשָׁהָא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּחִינַת הַחָכְמָה עִלָּאָה הַנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּחָכְמָה תַּתָּאָה הוּא מַפְשִׁיט מִלְבוּשָׁהָא וְיוֹנְקִים חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל-כֵּן הוּא פּוֹגֵם בַּמַּחֲשָׁבָה בְּעַצְמָהּ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תיקו”ז סט דף צט:): ‘אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּמַחֲשָׁבָה חָאב’[3], וְהַיְנוּ עַל עָווֹן זֶה, כִּי הוּא פָּגַם בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ערובין יח:). כִּי אַף שֶׁכָּל הָעֲווֹנוֹת פּוֹגְמִים בַּמַּחֲשָׁבָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי מַחֲשָׁבָה, אֲבָל כָּאן פּוֹגֵם בְּהַמַּחֲשָׁבָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם בְּלִי לְבוּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (איוב כד, י): “עָרוֹם הִלְכוּ בְּלִי לְבוּשׁ” כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא נִפְגַּם הָאֱמוּנָה, עַל-יְדֵי שֶׁבִּטֵּל חִיּוּתָהּ וְהִרְחִיק הַחָכְמָה מִמֶּנָּה שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתָהּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֱמוּנָה מַלְבֶּשֶׁת וּמְקַבֶּלֶת חִיּוּת מֵחָכְמָה כַּנַּ”ל. וְהוּא פָּגַם בָּזֶה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים. כִּי הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּפְגָּם עַל-יְדֵי פְּגַם הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם עָווֹן זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַ’יָּד’ שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה וְכוּ’, כִּי חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת (איכה ב, יז) “בִּצַּע אֶמְרָתוֹ”, ‘בָּזַע פּוּרְפִירָא דִּילֵיהּ’ (זוהר נח סא:), בְּחִינַת דְּאַפְשִׁיט מַלְבּוּשָׁהָא עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִלְקַח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ, כִּי אֵין יְכוֹלִין לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, עַיֵּן שָׁם. כִּי עַל-יְדֵי עָווֹן זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם כֵּן אֵין יְכוֹלִין לְהוֹלִיד נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי נֶעֱשָׁקִין שָׁם, כִּי הַנְּשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקוֹת עַל-יְדֵי-זֶה הֵם נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, כַּמּוּבָא.

וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה, כִּי נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, עַל-יְדֵי שֶׁהִפְשִׁיט לְבוּשֵׁי הַמֹּחַ וְהִמְשִׁיךְ טִפֵּי הַמֹּחַ בְּלִי לְבוּשִׁין, עַל-יְדֵי-זֶה עוֹלִין הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁהֵם סִטְרָא אָחֳרָא, וּמַלְבִּישִׁין וּמְסַבְּבִין אֶת מֹחוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה, כִּי נִפְגֶּמֶת הָעֵצָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת טִפֵּי הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת ‘כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת’ (ברכות סא.) שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה שֶׁמְּבַשְּׁלִין הַטִּפָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן ז ח”א). וְעַל-כֵּן עֲצָתוֹ בִּבְחִינַת עֲצַת נָשִׁים שֶׁאֵין עֲצָתָם שְׁלֵמָה, כִּי הֵם סְמוּכִין אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא (זוהר חיי שרה קכו:), וְעַל-כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין בָּהֶם וּמְבַלְבְּלִין עֲצָתָם. אֲבָל הָאִישׁ אֵין סָמוּךְ לָהֶם כָּל כָּךְ, וְעַל-כֵּן מֹחוֹ וַעֲצָתוֹ אֵין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְאֵין נֶאֱחָזִין בּוֹ, רַק עֲצָתוֹ מִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה בְּתוֹךְ גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת (ישעיה כה, א) “עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן”, שֶׁהָעֵצוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵרָחוֹק, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא, מִתְלַבְּשִׁין בְּתוֹךְ אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם וְאֵין מַלְבִּישׁ עֲצָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִפֵּי הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, רַק שֶׁמַּמְשִׁיכָם לְמַטָּה לַחוּץ חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מַלְבִּישִׁין אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, וְנַעֲשֶׂה עֲצָתוֹ בִּבְחִינַת עֲצַת נָשִׁים כַּנַּ”ל:

ח וְתִקּוּנוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים, בְּחִינַת (יחזקאל לו, כה) “וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים” וְכוּ’, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה, חֶסֶד עֶלְיוֹן וְדַעַת גָּדוֹל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע רַב לְתַקֵּן פְּגָם זֶה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן עָווֹן זֶה, עַל-יְדֵי דַּעַת עֶלְיוֹן, כִּי עַד שָׁם פָּגַם כַּנַּ”ל. וְכֵן אִיתָא בַּמַּאֲמָר “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” (סימן נו), שֶׁמַּיִם טְהוֹרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּפָּסוּק “וְזָרַקְתִּי” הַנַּ”ל, הֵם בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה שֶׁל דַּעַת גָּדוֹל וְחֶסֶד עֶלְיוֹן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהִיא בִּבְחִינַת מָן וּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁהִיא עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם וְכוּ’, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה נַעֲשֵׂית עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ”ל, וּמִקְוֶה הִיא מְתַקֶּנֶת עִנְיָן זֶה, כִּי עִקַּר הַטְּבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרְיָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כב:): ‘עֶזְרָא תִּקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרְיָן’ דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁמִּקְוֶה הִיא תִּקּוּן עִנְיָן זֶה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת “מַיִם טְהוֹרִים” הַנֶּאֱמָרִים כָּאן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה שֶׁנַּעֲשִׂין מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִבְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, וְהִיא בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עִקָּרָהּ עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי עִנְיָן זֶה נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִן עִלָּאִין לְתַתָּאִין[4], בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שַׁמַּאי וְהִלֵּל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית יז:).

וְעַל-יְדֵי תִּקּוּן זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַיִן מְסָאֲבִין עַל מַיִן דַּכְיָן, בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם עָווֹן זֶה, שֶׁנִּתְעָרֵב טוֹב וָרַע, וּמִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁבָּזֶה פָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֵץ הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין לח:): ‘אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה’. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (בראשית ג, ז) “וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם”, כִּי זֶה עִקַּר פְּגַם חֵטְא הַזֶּה, שֶׁנַּעֲשִׂין בִּבְחִינַת עָרֹם בְּלִי לְבוּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע מִתְגַּבְּרִין מַיִן מְסָאֲבִין[5] בִּבְחִינַת “וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ” (בראשית ז, יט), שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל שֶׁבָּאוּ עַל עָווֹן זֶה כַּנַּ”ל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם עַד אֲשֶׁר וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, שֶׁעוֹלִין חַס וְשָׁלוֹם עַד הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרִים גְּבוֹהִים, וּמְכַסִּין וּמְסַבְּבִין אוֹתָם, בִּבְחִינַת (חבקוק א, ד) רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת מוֹתָרוֹת שֶׁהֵם סִטְרָא אָחֳרָא הָעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל שֶׁאֵין הַמִּשְׁפָּט בָּרוּר, כִּי אֵין יְכוֹלִין לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הַדַּעַת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵצָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא נֶחֱצֵית לִשְׁנַיִם לְכָאן וּלְכָאן וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתָהּ לְצַד אֶחָד, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֵינָהּ נִכְנַעַת וְהִיא תָּמִיד נֶחֱצֵית וְנֶחֱלֶקֶת, כִּי אֵינָהּ רוֹצָה בְּהַכְרָעָה כַּמּוּבָא (פרדס ט, ב). וְעַל-כֵּן תִּקּוּנָהּ עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ[6]. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת “מֵי מְרִיבָה”, נִמְתָּק מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַיִן מְסָאֲבִין-מוֹתָרוֹת, וְעַל-כֵּן הַמֵּי מְרִיבָה מְטַהֲרִין הַמּוֹתָרוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר בַּמַּאֲמָר “בַּחֲצֹצְרוֹת” (סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְתַאֲמִין שֶׁכָּל הַמַּחֲלֹקֶת מַצּוּת וּמְרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הָאֲמִתִּיִּים אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, בְּחִינַת (משלי טו, לא) “אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין”, לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַתְּלוּנוֹת וּמְרִיבוֹת שֶׁבְּקֶרֶב חֲכָמִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא בִּשְׁבִילוֹ, בְּחִינַת תּוֹכַחַת חַיִּים – לְהוֹכִיחוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שם ב): “וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְיוֹצֵא מִשָּׁם, שֶׁדַּיְקָא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל תּוֹכָחָה וְתִקּוּן לִפְגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, בְּחִינַת “תּוֹכַחַת חַיִּים”. נִמְצָא, שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא תִּקּוּן עָווֹן זֶה בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה כַּנַּ”ל:

ט וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין רִבּוּי סְפָרִים, בְּחִינַת (קהלת יב, יב) “עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ”, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק בְּחִינַת (בראשית ו, יג) “קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל פְּגַם עֲווֹן דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁחָטְאוּ בָּזֶה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִמְתָּק עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, כִּי רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנַּעֲשִׂין מֵחִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְתָא, מֵהֶם נַעֲשִׂין בְּחִינוֹת גּוּפִין לְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת שֶׁהוֹלְכִים עֲרֻמִּים, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁחִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְתָא נַעֲשִׂין מֵהֶם בְּחִינַת גּוּפִין לָהֶם, כִּדְמַשְׁמַע בַּמַּאֲמָר “וַיְהִי מִקֵּץ” (סימן נד). וְזֶה בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא רִבּוּי הַסְּפָרִים, כִּי עַל-יְדֵי חִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְתָא שֶׁמְּחַדֵּשׁ עַל-יְדֵי שֶׁמְּהַרְהֵר וְחוֹשֵׁב בְּדִבְרֵי תוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְתַקֵּן פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשַׁב בְּהִרְהוּרִים רָעִים עַד שֶׁבָּא לְחֵטְא זֶה. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁמְּחַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כְּדֵי לְחַבֵּר אֱמוּנָה בְּחָכְמָה, בִּבְחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם כַּנַּ”ל:

י וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה, בִּבְחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן זֶה הֶעָווֹן, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל זֶה הֶעָווֹן, עַל-יְדֵי חָכְמָה עִלָּאָה דַּיְקָא, כִּי פָּגַם עַד שָׁם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויחי ריט:), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן זֶה הֶעָווֹן עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה: ‘וְכֻלְּהוּ חַטָּאִין בְּתִיוּבְתָּא תַּלְיָן, בַּר מֵהַאי’[7], כִּי כֻּלָּם אֵינָם פּוֹגְמִים אֶלָּא עַד בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה – אִמָּא עִלָּאָה, כִּי אֵין הַפְּגָם אֶלָּא בָּעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהֵם בְּשִׁשָּׁה קְצָווֹת שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתָם וְשָׁם אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ אֶלָּא מִבְּחִינַת בִּינָה. וּלְמַטָּה בִּבְחִינַת אִמָּא מְקַנֶּנֶת בְּכֻּרְסַיָּא (תיקוני זוהר ו, דף כג.), וְעַל-כֵּן לְכָל הַחֲטָאִים מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, כִּי עַד שָׁם הִגִּיעַ הַפְּגָם, אֲבָל זֶה הֶעָווֹן אֵין תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, כִּי פָּגַם לְמַעְלָה מִשָּׁם וְחָאב בַּמַּחֲשָׁבָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, רַק תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וְעִקָּר עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁמִּתְחַבֵּר עִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמְקַבֵּל מֵחָכְמָה, וְאָז נִתְתַּקֵּן בְּמָקוֹם שֶׁפָּגַם כַּנַּ”ל. כִּי תּוֹרָה עוֹלָה לְמַעְלָה מִן הַתְּשׁוּבָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁתּוֹרָה הִיא תִּקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִכָּל תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה.

וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים “הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְכוּ’ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה” וְכוּ’. שֶׁמִּתְפַּלְּלִין שֶׁתְּשׁוּבָתֵנוּ יִהְיֶה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאֲזַי יִהְיֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מִינֵי חֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ פְּגַם הַמֹּחַ עַל-יְדֵי עָווֹן זֶה כַּנַּ”ל. וְעִקַּר זֹאת הַהַמְתָּקָה הָעֶלְיוֹנָה יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת בִּשְׁבִיל עִנְיָן זֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בֵּין הָאֻמּוֹת וּמָשִׁיחַ יָבוֹא לְקַבֵּץ נִדָּחִים. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה יא, יג) “וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ וְכוּ’ וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וִיהוּדָה” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּסוּר הַקִּנְאָה וְהַשִׂנְאָה וְיִהְיֶה אַהֲבָה וּכְלָלוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה שֶׁעִקָּרָהּ עַל-יְדֵי אַהֲבָה וּכְלָלוּת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה “וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ” עַל-יְדֵי הַמְתָּקָה זוֹ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נט, כ) “וּבָא לְצִיּוֹן גּ‘וֹאֵל וּ‘לְשָׁבֵי פֶ‘שַׁע בְּיַעֲקֹב”, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת גּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן עָווֹן זֶה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת (ליקוטי תורה ישעיה נט). וַאֲזַי יָבוֹא גּוֹאֵל צֶדֶק לְצִיּוֹן וְיַמְתִּיק הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ”ל עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (שם פסוק כא) “וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְכוּ’, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ” וְכוּ’ שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יָבוֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, עַל-יְדֵי הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה כַּנַּ”ל:

כִּי מֵרֵאשִׁית הוֹלָדַת מָשִׁיחַ הָיָה לְתַקֵּן עָווֹן זֶה, כִּי הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ הָיָה מִיהוּדָה שֶׁהוֹלִיד מִתָּמָר אֶת פֶּרֶץ וְזֶרַח, וְהֵם הָיוּ תִּקּוּן עַל חֵטְא עֵר וְעוֹנָן שֶׁהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כַּמּוּבָא (פרשת וישב). וְעַל-כֵּן הֻצְרַךְ יְהוּדָה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת נִשְׁמַת מָשִׁיחַ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקְּנוּ, כִּי תִּקּוּן עָווֹן זֶה תָּלוּי בַּמָּשִׁיחַ כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהִתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז, יא) : “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים” וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא. כִּי הֻצְרַךְ לְתַקֵּן פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ שֶׁל בְּנֵי יְהוּדָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם ה, ה) “כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע”, שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל עָווֹן זֶה, בְּחִינַת (בראשית לח, ז) “וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'”, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר (ויחי דף ריט:), אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי בָּטוּחַ, “וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ” (תהלים ה, ח), בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת “רַב חֶסֶד”. וְזֶהוּ ‘אָבוֹא בֵיתֶךָ’, בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁשָּׁם הוּא הַהַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֶזְכֶּה לְתַקֵּן עָווֹן הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים טז) “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת” וְכוּ’, כִּי עַל-יְדֵי הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל-יְדֵי הַכְּלָלוּת וְהָאַהֲבָה כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי יג, ט) “אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְהוּא תִּקּוּן עָווֹן הַנַּ”ל, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (זוהר ויחי ריט:): ‘לֹא יִזְכֵּי לְמִחְמֵי אַפֵּי מַלְכָּא’[8]. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בִּבְחִינַת (תהלים יז, טו) “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”, בְּחִינַת (איוב כט, יד) “צֶדֶק לָבַשְׁתִּי”, וְעַל-יְדֵי עָווֹן זֶה הוּא עָרוֹם בְּלִי לְבוּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵינוֹ זוֹכֶה לְמִחְמֵי אַפֵּי מַלְכָּא, אֲבָל עַל-יְדֵי הַמְתָּקָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְאוֹר הַפָּנִים, בִּבְחִינַת (תהלים כא, ז) “תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ” וְכוּ’, שֶׁזָּכָה לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ “תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ, כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה’ וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט”, ‘בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן’ דַּיְקָא, בְּחִינַת הַמְתָּקָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד, שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִין לִבְחִינַת תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם טז, ח) : “כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי וְכוּ’ לִרְאוֹת שָׁחַת” חַס וְשָׁלוֹם, עַל פְּגָם שֶׁהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם בְּנֵי יְהוּדָה גִּלְגּוּלֵי נִשְׁמָתוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים” לָשׁוּב וּלְהַשִּׂיג “אָרְחוֹת חַיִּים”, “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” לִרְאוֹת בְּאוֹר הַפָּנִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”, בְּחִינַת הַמְתָּקָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא יָמִין הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל:

יב וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָז נִזְכֶּה לְאוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁהִיא חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְגָבֹהַּ מְאֹד, וְאָז יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת, וְדַיְקָא בַּמֶּה שֶׁפָּגַם שָׁם יִתְתַּקֵּן, בִּבְחִינַת עֲווֹנוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת (יומא פו:). דְּהַיְנוּ שֶׁהַפְּגָם הָיָה, שֶׁכִּבְיָכוֹל, הִפְשִׁיט הַחָכְמָה מִלְּבוּשָׁהָא. וְעַל-כֵּן גְּמַר תִּקּוּנוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְאוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, בִּבְחִינַת (משלי ח, יב) “אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה”, לְשׁוֹן עָרֹם שֶׁאֵין שׁוּם לְבוּשׁ לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ, כִּי שָׁם לֵית עֲנָוָה וְלֵית בֹּשֶׁת תַּמָּן[9], וְשָׁם אֵין צְרִיכִין שׁוּם לְבוּשׁ, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא (בראשית ב, כה): “וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ”.

וְזֶה בְּחִינַת (משלי ג, טו) “יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא יָקָר מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ד:), כִּי הַתַּלְמִיד חָכָם עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁין וְנִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, כִּי הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה מַעְלָה שֶׁאֵין שָׁם בְּחִינַת לְבוּשִׁין כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים יט, ח) “תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה”, הוּא אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סימן מט), “מְשִׁיבַת נָפֶשׁ”, מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י. כִּי שָׁם נִתְתַּקְּנִין וְשָׁבִין מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, שֶׁהוּא תִּקּוּן עָווֹן הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” ‘אֶת פָּנֶיךָ’ דַּיְקָא, בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים בְּלִי לְבוּשִׁין כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יבמות סב:): ‘הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא תּוֹרָה’. כִּי בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה [הוּא] בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל:

יד מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת (בראשית א, ט) “יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה”, כַּמּוּבָא (שיטה מקובצת נדרים מ.). שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְרָעַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק א’ רנז.). נִמְצָא שֶׁמִּקְוֶה הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַכְרָעָה, וְעַל-כֵּן מְתַקֶּנֶת פְּגָם הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת מֵי מְרִיבָה, בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (בסוף סימן סא): “הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד” (משלי יא, יג), ‘מְגַלֶּה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת פְּגָם הַנַּ”ל ‘גָּלֵי דְּכַסְיָא’, “וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר”, בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁחוֹזֵר לַעֲשׂוֹת לְבוּשִׁין לְכַסּוֹת אוֹר הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת “עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר” (איוב לו, לב), כִּי שָׁם צָרִיךְ הַתִּקּוּן בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל:

[1] תורת כהנים על הפסוק הנ”ל.

[2] יוצאת בחוץ.

[3] חטא.

[4] שאפריש בין מים עליונים לתחתונים.

[5] טמאים.

[6] עץ חיים שער יג, פרק יא.

[7] כל החטאים תלוים בתשובה חוץ מהחטא הזה.

[8] לא יזכה לראות את פני המלך.

[9] כי שם אין ענוה ואין בושה.