א עַל-פִּי הַמַּאֲמָר “וַיִּבֶן ה’ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע” בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן סז:
וְהַכְּלָל, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד וְעִקַּר שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָבוֹד וְכוּ’ וּצְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים לְהַכָּבוֹד וְכוּ’ וּכְשֶׁנִּפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים אֲזַי נוֹטְלִין כָּבוֹד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְכוּ’. וְאָז הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת צֶדֶק וְכוּ’ וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת ה’ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצֶּדֶק צְדָקָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
ב וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה שֶׁהִיא שְׁמִירָה, הַיְנוּ שְׁמִירָה לְהַנֶּפֶשׁ, כִּי הָעִקָּר לִשְׁמֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, כִּי הַבַּיִת שָׁם עִקַּר הַשְׁרָאַת הַכָּבוֹד, כִּי עִקַּר כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַק בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מד יג): “כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת”. שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת שֶׁל כָּל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי הַבַּיִת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת בֵּית מַלְכוּת, כִּי חֵלֶק הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד הוּא בְּבֵיתוֹ, בְּחִינַת (אֶסְתֵּר א), “שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ”. וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינַת “מֶלֶךְ הַכָּבוֹד”. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים מה), “כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה”. שֶׁעִקַּר בְּחִינַת כְּבוֹד הַמַּלְכוּת הוּא בִּפְנִים בַּבַּיִת. וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הַגְּדֻלָּה וְהַהִתְנַשְּׂאוּת בְּשֵׁם בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְּיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוֹטָה יא:): ‘בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּבָתֵּי מַלְכוּת’. כִּי בַּיִת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יוֹמָא ב.): ‘בֵּיתוֹ – זוֹ אִשְׁתּוֹ’. כִּי הַבַּיִת הוּא בִּבְחִינַת חַוָּה-אִשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חַי שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשִׁין כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת, דְּהַיְנוּ מִשְׁפָּחָה נִקְרָא בְּשֵׁם בַּיִת, כִּי נִקְרָאִין בֵּית אָב. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלה, יט): “בֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּית אַהֲרֹן” וְכוּ’. כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת מְלֻבָּשִׁין בְּהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד – אֵם כָּל חַי כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בְּהַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צָרִיךְ הַבַּיִת שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים לְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת (ישעיה נו, יא): “כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ”, שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים שֶׁל שֶׁקֶר:
ג וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין לְהַבַּיִת, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי הַמְּזוּזָה הוּא שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת (פְּרִי עֵץ חַיִּים, קְרִיאַת שְׁמַע, פֶּרֶק טו). וְעִקַּר הַפָּנִים הוּא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ח, א): “חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו” וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הַפָּנִים הוּא הַדַּעַת כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כד): “בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ”. כִּי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין שֶׁהֵם חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת לְהַבַּיִת וּלְכָל חֲדָרָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד פָּנִים כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה, שֶׁהִיא שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַמְּזוּזָה הוּא שְׁמִירָה, כִּי עַל-יְדֵי הַמְשָׁכַת הַפָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּתוֹכוֹ וְכַנַּ”ל:
ד וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יְבָמוֹת סג.): ‘כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן’. וְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁהוּא גַּם לְשׁוֹן סַכָּנָה, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה לְשֵׁם ה’ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פָּנִים לְהַכָּבוֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם ה’ וְאָז אַדְּרַבָּה, זוֹכִין לְקַבֵּל נְפָשׁוֹת עַל-יְדֵי הַבַּיִת בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קכח) “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים” וְכוּ’, כִּי שָׁם מְלֻבָּשִׁין כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל:
ה וְעַל-כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שֶׁהַפֶּתַח נִקְרָא פָּנִים. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּגְּמָרָא (בָּבָא מְצִיעָא פח.) לְעִנְיַן קְבִיעַת מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע ‘עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת’, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל-יְדֵי הַפֶּתַח בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כד) “שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” וְכוּ’.
וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ” וְכוּ’ (תְּהִלִּים קיח). כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת פָּנִים לְפֶתַח הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, אֲזַי הַמַּלְכוּת נִקְרָא צֶדֶק, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וַאֲזַי יֵשׁ יְנִיקָה לְהַחִיצוֹנִים, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז הַשַּׁעַר סָגוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים הָעַזֵּי פָּנִים מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת “הַשַּׁעַר הַזֶּה יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ”, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאָז יֵשׁ לְהַחִיצוֹנִים יְנִיקָה, אָז הַשַּׁעַר סָגוּר בִּבְחִינַת “וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת” וְכוּ’, כַּמּוּבָא (סֵפֶר הַלִּקּוּטִים וְזֹאת הַבְּרָכָה פֶּרֶק ז). אֲבָל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְכַיּוֹצֵא שֶׁאָז נִמְשָׁכִין מֹחִין לְהַמַּלְכוּת בְּחִינַת פָּנִים, בְּחִינַת ‘וְאַנְפָּאָה נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה’, אָז נִפְתָּח הַשַּׁעַר בִּבְחִינַת “וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ”. וְעַל-כֵּן בִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק”, שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה הַנִּקְרָאִין שַׁעֲרֵי צֶדֶק כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ הַמֹּחִין לְהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, שֶׁאָז הֵם סְגוּרִים כַּנַּ”ל. וְדָוִד בִּקֵּשׁ שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ הַשְּׁעָרִים, כִּי “אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ”, כִּי יָהּ הֵם הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר כח, פֶּרֶק ה). וְזֶהוּ: “זֶה הַשַּׁעַר לַה’ צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”. ‘צַדִּיקִים’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמַּלְכוּת הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: “צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”, כִּי צַדִּיק נִקְרָא מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה, בְּחִינַת (תהלים לז, כא): “צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן”, וְהֵם דַּיְקָא, הַיְנוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹתְנִין צְדָקָה יְכוֹלִים לִכְנֹס לְהַשְּׁעָרִים בְּחִינַת “צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”, כִּי הֵם עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה שֶׁעַל יָדָהּ נִפְתָּח הַשַּׁעַר כְּמוֹ בְּשַׁבָּת כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה כו, ב): “פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים”. כִּי לִפְנֵי הַצַּדִּיק, דְּהַיְנוּ הַבַּעַל צְדָקָה נִפְתָּח הַשַּׁעַר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ ‘שׁוֹמֵר אֱמֻנִים’, כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה שֶׁל פֶּתַח הַבַּיִת הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא הַמְּזוּזָה, שֶׁהִיא פָּרָשִׁיּוֹת הַיִּחוּד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁמִירָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִים הַפָּנִים לְהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְאָז הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן עִקַּר כַּוָּנַת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים. וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אָבוֹת א, ד־ה): ‘יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתְךָ’. ‘יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים’, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד וְאָז הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד הוּא בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִרְוָחָה וַעֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתוֹ, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה אֶת הַכָּבוֹד בְּחִינַת בַּיִת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לִכְנֹס לְתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי אָז הַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה פָּתוּחַ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ יַחַד “יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’ וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ” (תהלים כד, ה), הַיְנוּ עַל-יְדֵי צְדָקָה עַל-יְדֵי-זֶה “זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ” וְכוּ’. כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְפָּנִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה מַעֲלֶה אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינַת כָּבוֹד וּמַמְשִׁיךְ פָּנִים, דְּהַיְנוּ מֹחִין לְהַכָּבוֹד, כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא “שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְכוּ’ וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד”, כִּי אָז דַּיְקָא נִפְתָּח הַפֶּתַח, כִּי נִכְנָס בּוֹ כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת “וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים נִמְשָׁךְ פָּנִים לְהַכָּבוֹד. כִּי עִקַּר הַפָּנִים הוּא הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין כַּנַּ”ל:
ו אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּדֵי לְהַרְאוֹת כְּבוֹדוֹ וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (מִשְׁלֵי טו) “בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה'”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבַּיִת וְהַגְּדֻלָּה שֶׁל הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר הַבּוֹנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ (אִיּוֹב ג, יד), וְעַל זֶה נֶאֱמַר (יִרְמְיָה כב, יג): “הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק”. כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר וְיֵשׁ לָהֶם בָּתִּים גְּדוֹלִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם אֲזַי הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת צֶדֶק וְאָז יֵשׁ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז כְּשֶׁנִּמְשְׁכָה הַיְנִיקָה לָהֶם מִבְּחִינַת צֶדֶק אָז נִפְגָּם גַּם בְּחִינַת הַצֶּדֶק וַאֲזַי נִקְרָא בֵּיתָם “בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק”, כִּי שֵׁם צֶדֶק הוּא הַקְּדֻשָּׁה רַק שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהַקְּדֻשָּׁה מְצֻמְצֶמֶת מְאֹד וְנִסְתַּלְּקוּ הַמֹּחִין וְהַפָּנִים מִן הַכָּבוֹד עַד שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִינֹק חַס וְשָׁלוֹם, וְתֵכֶף כְּשֶׁהֵם יוֹנְקִים בְּוַדַּאי אֶצְלָם נִפְגָּם גַּם בְּחִינַת הַצֶּדֶק בִּבְחִינַת “בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע”. וְזֶה בְּחִינַת “הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם”, בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, זֶה בְּחִינַת מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְעוֹבְדִים בָּהֶם בְּחִנָּם, כִּי לֹא קִבְּלוּ מֵהֶם שׁוּם טוֹבָה נִצְחִית. וְהֵם מִשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם בְּחִינַת “בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם” וְעַל-כֵּן נִקְרָא בֵּיתָם בְּחִינַת “בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק”, כִּי אֶצְלָם נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
ז וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ”י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם שַׁדַּ”י הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ (זוהר פִּנְחָס רנח.). זֶה בְּחִינַת (תהלים לז, כא): “צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן”, בְּחִינַת בַּעַל צְדָקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה בִּבְחִינַת (מלאכי ג, י): “וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָּי”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁדַּ”י, בְּחִינַת “וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים”. שֶׁשֵּׁם שַׁדַּי מַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה וְחַיִּים וְרַחֲמִים עַד בְּלִי דַּי. וְעַל-יְדֵי-זֶה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת שַׁדַּ”י, עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בַּיִת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל:
ח וְזֶהוּ בְּחִינַת “וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ” וְכוּ’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תיקו”ז י’, כה.): ‘זָז מָוֶת’, זֶה בְּחִינַת “צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. כִּי הַמְּזוּזָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁמַּעֲלִין הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זָז מָוֶת, בְּחִינַת “צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”, בְּחִינַת “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם” הַנֶּאֱמָר בַּמְזוּזָה, כִּי יָמָיו וִימֵי בָּנָיו, הַיְנוּ הַנְּפָשׁוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ נִמְשָׁךְ לָהֶם חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַפָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁמָרִים הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו’ עַל פָּסוּק “לְמַעַן יִרְבּוּ” וְכוּ’. כִּי הַמְשָׁכַת הַחַיִּים הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁהוּא הַחָכְמָה כַּנַּ”ל. בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ז) “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה” וְכוּ’:
ט וְזֶה שֶׁנִּזְכָּר בַּמְזוּזָה: “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ”. זֶה בְּחִינַת (משלי יג, כה): “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת “בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ” – שֶׁתְּשַׁדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק זֶה, (סימנים לט, מז) עַיֵּן שָׁם. כִּי עַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה מַעֲלִין הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי פָּנִים וּמַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְזוּזָה כַּנַּ”ל:
י וְזֶה בְּחִינַת שְׁמַע-וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ הַכְּתוּבִין בַּמְזוּזָה, זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם יִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁעַל יָדָם הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ וְגִדּוּל הַנֶּפֶשׁ, כִּי שְׁמַע בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת (דברים ד): “וְאָהַבְתָּ אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ”. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (יא, טז): “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם”. שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה. כִּי עַל-יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה עִקַּר הוֹלָדָה וְגִדּוּל הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָר עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה כַּנַּ”ל:
