ליקוטי הלכות יורה דעה ב > הלכות מילה הֲלָכָה ד 🙂 רבינו-בוק החדש

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב):

א עַל-פִּי הָעִנְיָן הַנּוֹרָא שֶׁגִּלָּה רַבֵּינוּ זַ”ל בְּעִנְיַן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַזְּמַן הוּא רַק מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת וְכָל מַה שֶּׁהַדַּעַת נִגְדָּל יוֹתֵר נִתְמַעֵט הַזְּמַן יוֹתֵר וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד שֶׁיֵּשׁ דַּעַת גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל הַזְּמַן לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי. וּבֵאֵר זֶה מֵהַשֵּׁנָה שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁהַדַּעַת נִקְטָן מְאֹד אָז נִדְמָה בַּחֲלוֹם עַל רֶבַע שָׁעָה שֶׁהוּא שִׁבְעִים שָׁנָה כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם שֶׁעוֹבְרִים כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה בְּרֶבַע שָׁעָה אַחַת. וְזֶה מֵחֲמַת קַטְנוּת הַדַּעַת אָז שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְדָּל הַזְּמַן עַד שֶׁנִּדְמֶה עַל רֶבַע שָׁעָה שֶׁהוּא שִׁבְעִים שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמֵּקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְחוֹזֵר אֵלָיו הַדַּעַת אֲזַי הוּא רוֹאֶה הָאֱמֶת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ בַּחֲלוֹם הוּא בֶּאֱמֶת רַק רֶבַע שָׁעָה, רַק שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ הֵם שִׁבְעִים שָׁנָה אֶצְלֵנוּ, אֲבָל יֵשׁ דַּעַת גָּדוֹל מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁשָּׁם גַּם שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁלָּנוּ הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה וְשָׁם יֵשׁ שִׁבְעִים שָׁנָה אֲחֵרִים שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, אֲבָל בְּהַדַּעַת שֶׁגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר גַּם אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה. עַד שֶׁיֵּשׁ דַּעַת שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל הַזְּמַן לְגַמְרֵי וְכוּ’. וּמָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְזֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל מָשִׁיחַ מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְסָבַל מַה שֶּׁסָּבַל אַחַר כָּךְ יֹאמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ: “בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” וְכוּ’. וְזֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם שִׂכְלוֹ הַנּוֹרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָז שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטֵּל הַזְּמַן אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ס”א:

ב וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם הַנַּ”ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאָז יִזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בא מב.) שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵהּ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת הַשָּׁלֵם הַזֶּה עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ הַזְּמַן לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסִימָן ז בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינוֹ עוֹלֶה אֲפִילּוּ נֶגֶד שָׁעָה אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל אָדָם לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם מַכִּירִין אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַזְּמַן לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא לַחְתֹּךְ וּלְהַעֲבִיר הָעָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲבִירִין הַכְּסִילוּת וְהַשְּׁטוּת הַחוֹפָה עַל הַמֹּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנֵי זֹהַר (תיקון לז, עח:), שֶׁעַל-יְדֵי מִילָה וּפְרִיעָה מַעֲבִירִין הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין דְּאִנּוּן רוֹמִי רַבְּתָא וְרוֹמִי זְעִירְתָא. וַעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, הֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי הַחוֹפִין עַל הַמֹּחַ שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּסִילוּת וְהֶעְדֵּר הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַזְּמַן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַתַּאֲוֹת וּרְדִיפַת הָעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שָׁם נִתְבַּטְּלִין כָּל הַתַּאֲוֹת וְאֵין אֲחִיזָה לְהַתַּאֲוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כִּי אִם בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְעַל זֹאת קוֹרֵא קֹהֶלֶת תִּגָּר בְּכָל סֵפֶר קֹהֶלֶת: “הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת וְכוּ’ מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”, “רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ תַּחַת הַשֶׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ” וְכוּ’ וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי כָּל הַהֲבָלִים וּרְעוּת רוּחַ וְהַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַכֹּל נַעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ תַּחַת הַזְּמַן שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת וְעַל-כֵּן ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ג.). כִּי כְּשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם וְאָז לְפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ כֵּן הוּא סָמוּךְ יוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם אֵין שׁוּם תַּאֲוָה וְלֹא שׁוּם הֶבֶל וּמַעֲשֶׂה רַע שֶׁל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. וְזֶה עִקַּר מִצְוַת מִילָה לַחְתֹּךְ הָעָרְלָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַכְּסִילוּת הַחוֹפָה עַל הַמֹּחַ, כִּי תִּקּוּן הַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא כַּיָּדוּעַ:

ג וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לִזְכּוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַזְּמַן לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁנִּשְׁמַת הָאָדָם יָרְדָה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּיָמִים בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲרִיךְ יָמִים דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְבִטּוּל הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ דַּיְקָא לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל מַה שֶּׁחַי יוֹם יוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם וְעוֹבֵד ה’ בְּיוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם בִּזְמַן וּבְיָמִים עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם בְּחִינַת (דברים כב): “לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים”, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת יוֹם שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אָרֹךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

וְזֶה בְּחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת ‘זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קִדּוּשִׁין לב). כִּי כָּל מַה שֶּׁנִּזְקָן יוֹתֵר צָרִיךְ לִקְנוֹת חָכְמָה וְדַעַת אֲמִתִּי יוֹתֵר וְאָז נִכְלָל בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת הַזִּקְנָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים, עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים [וְכַמּוּבָן כָּל זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת]. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי בִּימֵי חַיָּיו אֲפִילּוּ אִם יַרְבֶּה כַּחוֹל יָמִים אֵין זֶה אֲרִיכוּת יָמִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ו): “וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם וְטוֹבָה לֹא רָאָה” וְכוּ’. כִּי מַה יִּתְרוֹן לוֹ בְּרִבּוּי יָמָיו הָעוֹבְרִים כְּצֵל עוֹבֵר, כִּי הֲלֹא בְּכָל יוֹם הָאָדָם מֵת, כִּי הַיּוֹם שֶׁחַי לֹא יִחְיֶה עוֹד. וְאִם כֵּן הוּא מֵת בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת (קהלת ז): “וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ”, שֶׁתֵּכֶף מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ מַמָּשׁ מַתְחִיל הָאָדָם לָמוּת מִיָּד. וְזֶה בָּרוּר וּמוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ. וְאִם כֵּן מַה יִּתְרוֹן לְבֶן מֵאָה שָׁנִים עַל בֶּן יוֹם אֶחָד, אַדְּרַבָּא זֶה מֵת יוֹם אֶחָד וְזֶה מֵת מֵאָה שָׁנִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּקֹהֶלֶת (פרק ו, ג): “הֲלֹא טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל”. כִּי תַּחַת הַזְּמַן אֵין שׁוּם חַיִּים כְּלָל, כִּי שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ לַכֹּל שֶׁהַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמֵת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְכָל מִין בַּעֲלֵי חַיִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מִימוֹת עוֹלָם כֻּלָּם הוֹלְכִים וּמֵתִים בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל יוֹם, כִּי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁחַיִּים לֹא יִחְיוּ עוֹד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יח:): ‘רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים’. מֵאַחַר שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַר הַכְּסִילוּת וְהָרוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר וְכָלֶה בְּכָל רֶגַע שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא.

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת הוּא רַק מֵחֵי הַחַיִּים שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכָל עִקַּר קִיּוּם הַזְּמַן הוּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין כָּל יְמֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשְׁלִימִין דַּעְתָּם וְנִכְלָלִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּמְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְהֵם זוֹכִין לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים לָעַד וְלָנֶצַח וּמֵהֶם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים כַּיָּדוּעַ:

הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת הָאֲמִתִּי הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם בָּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁלּוֹ וְצָרִיךְ דַּיְקָא לְהַאֲרִיךְ יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי בְּכָל יוֹם שֶׁחַי יוֹתֵר וְזוֹכֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי אֲזַי מַשְׁלִים דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם יוֹתֵר וְזוֹכֶה בְּכָל יוֹם וְיוֹם לְהִכָּלֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עַל הַוָּלָד הַנּוֹלָד שִׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת, בְּחִינַת עָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית, עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין. שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן וְאַחַר כָּךְ דַּיְקָא חוֹתְכִין הָעָרְלָה וּמַעֲבִירִין הַכְּסִילוּת הַחוֹפָה עַל הַמֹּחַ וּמַשְׁלִימִין דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, כִּי כֵּן הַדָּבָר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לָבֹא לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת עַד שֶׁיַּעֲבֹר תְּחִלָּה תַּחַת הַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדַּעַת וְיִתְנַסֶּה וְיִצְטָרֵף שָׁם וְיִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי אָז יִזְכֶּה עַל-יְדֵי הַזְּמַן דַּיְקָא לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּרִיתוּת וּבִטּוּל הָעָרְלָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם כְּלַל הַזְּמַן, כִּי כָּל הַזְּמַן נִכְלָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וְאָז דַּיְקָא זוֹכִין לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי מִצְוֹת מִילָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי יוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא בְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַזְּמַן כַּיָּדוּעַ:

ד וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כד): “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים” וְכוּ’. שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי הַיָּמִים וְהַזְּמַן זָכָה לָבֹא לִבְחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת ‘זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה’, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה הָאֲמִתִּית כַּנַּ”ל, כִּי אַבְרָהָם הָיָה רֹאשׁ לַנִּמּוֹלִים עַל-כֵּן זָכָה לָזֶה, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה זוֹכִין לְבַטֵּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא מציעא פז.): ‘עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה’. כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכָה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לַנִּמּוֹלִים וְכַנַּ”ל:

ה וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁהִתְפָּאֵר עַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת כְּלָל עַל זֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְעַל-כֵּן נִדְמֶה לְעִוֵּר, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ עִוֵּר כְּלָל וְכוּ’. כִּי הוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן הוּא יַנִּיק לְגַמְרֵי וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא זָקֵן מְאֹד וְכוּ’ וְיֵשׁ לוֹ הַסְכָּמָה וְכוּ’. וְעַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן הַזְּקֵנִים מַה שֶּׁכָּל אֶחָד הִתְפָּאֵר בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלּוֹ וְכָל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם הַכֹּל בְּעִנְיַן תְּחִלַּת הֲוָיַת הָאָדָם שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ. וְזֶה הִתְפָּאֵר יוֹתֵר שֶׁזּוֹכֵר אֲפִילּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת הָעִבּוּר וְכוּ’. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ הִתְפָּאֵר הָעִוֵּר הַנַּ”ל שֶׁהוּא זוֹכֵר כָּל מַה שֶּׁהֵם זוֹכְרִים וְהוּא זוֹכֵר לָאו כְּלוּם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם. וְהִנֵּה זֶה הַזָּקֵן שֶׁבְּכָל הַזְּקֵנִים שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ”ל הוּא זָכָה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְעַל-כֵּן הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד וַעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ’. וְכָל הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁכָּל הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹלֶה כְּהֶרֶף עַיִן וּבְכָל יוֹם שֶׁנִּזְקָן יוֹתֵר נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ נוֹלַד הַיּוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנֶּאֱמָר בְּמָשִׁיחַ (תהלים ב): “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”.

וּמִזֶּה הַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד זָקֵן שֶׁבְּכָל הַזְּקֵנִים זָקֵן לְמַעְלָה מִכָּל הַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ אָנוּ מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה עַל הַיֶּלֶד הַנִּמּוֹל עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי, כִּי שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה הֵם כְּנֶגֶד הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנַּ”ל שֶׁהִתְפָּאֲרוּ בְּהַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם שֶׁזּוֹכְרִים מִתְּחִלַּת הֲוָיַת הַוָּלָד שֶׁהֵם בְּמִסְפָּר שְׁמוֹנֶה דּוֹק שָׁם וְתִשְׁכַּח:

וְזֶה הַזָּקֵן הַנּוֹרָא הָעִוֵּר הַנַּ”ל הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשְּׁמוֹנָה הַנַּ”ל וְהוּא זָכָה לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן בְּתַכְלִית וּמִמֶּנּוּ אָנוּ מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה עַל הַוָּלָד עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה הַזְּקֵנִים הַנַּ”ל וְאָז מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנַּ”ל שֶׁהוּא הַזָּקֵן הָעִוֵּר הַנַּ”ל.

כִּי כָּל אֵלּוּ הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנַּ”ל זָכָה כָּל אֶחָד לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁמֵּחֲמַת זֶה זָכוּ לְזִכָּרוֹן כָּזֶה, אֲבָל עִקַּר בִּטּוּל הַזְּמַן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו זָכָה רַק זֶה הַזָּקֵן הָעִוֵּר הַנַּ”ל. וּמִמֶּנּוּ מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מִצְוַת מִילָה בַּשְּׁמִינִי כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם הַדַּעַת שֶׁיִּזְכֶּה גַּם כֵּן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת עֲכִירַת הָאָדָם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו הַקְּדֻשָּׁה מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, וְהַלְּוַאי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה לָבֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְלָצֵאת מֵהַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעִקָּרוֹ עַל-יְדֵי תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעִקַּר כָּל הַתַּאֲוֹת הֵם תַּאֲוֹת הַמִּשְׁגָּל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא מִצְוַת מִילָה לְהַעֲבִיר הָעָרְלָה הַחוֹפָה עַל הַמֹּחַ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל.

כִּי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַזִכָּרוֹן, כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה “דִּרְשׁוּ” (בְּסִימָן לז), שֶׁזִּכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת דַּעַת וְשִׁכְחָה הִיא בְּחִינַת כְּסִילוּת. וְעַל-כֵּן הַזִכָּרוֹן שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ”ל. וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מֵחֲמַת הַגְדָּלַת הַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַשִּׁכְחָה הִיא בְּרִבּוּי הַיָּמִים וְהַזְּמַן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב): “בִּרְבוֹת הַיָּמִים הַכֹּל נִשְׁכָּח”. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַזְּמַן הוּא זוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁאֵין זְמַן אֵין שִׁכְחָה, כִּי עִקַּר הַשִּׁכְחָה מֵרִבּוּי הַזְּמַן וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים הַנַּ”ל כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה לְבַטֵּל הַזְּמַן, כְּמוֹ כֵן זָכָה לְזִכָּרוֹן נִפְלָא וְנוֹרָא מַה שֶּׁאֵין בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִמְצָא שׁוּם חָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיִּתְפָּאֵר עַצְמוֹ שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בִּימֵי הָעִבּוּר קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר שָׁם נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלַּת הַזִכָּרוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ, עַיֵּן שָׁם.

וְאִם תַּבִּיט בְּעֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת תַּעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְתָעִיד בְּעַצְמְךָ שֶׁלֹּא נִרְאָה וְלֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָם, כִּי כָּל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כָּל הַזְּקֵנִים הַנּוֹרָאִים וְהַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל אֲפִילּוּ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הָרִאשׁוֹן הַקָּטָן מִכֻּלָּם, אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְפָּאֵר בָּזֶה כִּי אִם צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְקָדוֹשׁ מְאֹד מְאֹד שֶׁזָּכָה לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ וְלָצֵאת מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי עַד שֶׁתִּקֵּן כָּל יָמָיו אֲפִילּוּ יְמֵי הַנַּעֲרוּת וַאֲפִילּוּ יְמֵי הַיְנִיקָה וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ הַנּוֹרָא זַ”ל (בְּסִימָן קעט) שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכֹּחַ שֶׁל הֶחָלָב שֶׁיָּנַק מִמְּעֵי אִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וִיתַקֵּן גַּם אֵלּוּ הַיָּמִים, עַיֵּן שָׁם.

וּמִי שֶׁזָּכָה לָזֶה בֶּאֱמֶת הוּא יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ בְּעֵת לֵדָתוֹ בְּעֵת חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ, כִּי זָכָה לְקַדֵּשׁ יָמָיו כֻּלָּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁזָּכָה לְהַשְׁלִים דַּעְתּוֹ בַּקְּדֻשָּׁה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַזְּמַן אֶצְלוֹ עַד שֶׁנֶּחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַד וּכְשֶׁאֵין זְמַן בְּוַדַּאי אֵין שִׁכְחָה כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּעִנְיַן בִּטּוּל הַזְּמַן יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת. וְכָל מַה שֶּׁהָעוֹלָם וְהַמַּדְרֵגָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר נִתְבַּטֵּל שָׁם הַזְּמַן יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בְּזִכָּרוֹן נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה שֶׁזּוֹכֵר חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה ה’ וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, כִּי יֵשׁ גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ’, כִּי עֲדַיִן נִמְצָא זָקֵן הַשֵּׁנִי שֶׁשָּׂחַק מִזֹּאת הַהִתְפָּאֲרוּת וְהִתְפַּלֵּא וְאָמַר (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ): זֹאת הִיא מַעֲשֶׂה יְשֵׁנָה אֲנִי זוֹכֵר זֹאת הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר גַּם כְּשֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה בָּעִבּוּר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי הַשֵּׁנִי זָכָה לְבִטּוּל הַזְּמַן יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן זָכָה לְזִכָּרוֹן יוֹתֵר. וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי וְכוּ’ כָּל אֶחָד וְאֶחָד זָכָה לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן יוֹתֵר, עַל-כֵּן זָכָה כָּל אֶחָד לְזִכָּרוֹן נִפְלָא וְנוֹרָא יוֹתֵר כַּנַּ”ל, אֲבָל אַחַר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כֻּלָּם גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ’ עַד הַזָּקֵן הַשְּׁמִינִי וְכוּ’, אַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּא עֲלֵיהֶם הָעִוֵּר הַנַּ”ל וְאָמַר [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ], אֵלּוּ הֵם מַעֲשִׂיּוֹת יְשֵׁנוֹת הוּא זוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת, אֲבָל הוּא אֵינוֹ זוֹכֵר כְּלָל, עַיֵּן שָׁם. כִּי זֶה הָעִוֵּר הָעֶלְיוֹן מִכָּל הַזְּקֵנִים הוּא זָכָה לְבִטּוּל הַזְּמַן בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְעַל-כֵּן הוּא שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית הַזִכָּרוֹן וּלְמַעְלָה מֵהַזִּכָּרוֹן עַד שֶׁהַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּשֵׁם זִכָּרוֹן. וְעַל-כֵּן אָמַר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלָל וְכוּ’, [כַּמְבֹאָר שָׁם בִּלְשׁוֹן לַעַז רֶמֶז עַמְקוּת כַּוָּנָתוֹ, עַיֵּן שָׁם]:

ו נִמְצָא, שֶׁתִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת. וְזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן אֶת הַזִכָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת זָכָר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן זִכָּרוֹן וְשָׁם עִקַּר מִצְוַת מִילָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קח.): ‘מִנַּיִן שֶׁהַמִּילָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז): וְעָרֵל זָכָר. מָקוֹם שֶׁנִּכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה’. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן לְהַעֲבִיר הָעָרְלָה הַחוֹפָה עַל הַבְּרִית שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת הַחוֹפָה עַל הַמֹּחַ כְּדֵי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן לָצֵאת מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וְתַאֲוֹתָיו שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ בְּתַאֲוָה זֹאת כַּיָּדוּעַ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְזִכָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא, בְּחִינַת זָכָר כַּנַּ”ל. לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל תַּאֲוַת נָשִׁים שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁכְחָה, בְּחִינַת (בראשית נא): “כִּי נָשַׁנִּי ה’ אֶת כָּל עֲמָלִי” וְכוּ’, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן הוּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, בְּחִינַת (שבת לג:): ‘נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה’, כִּי כְּלָל הֶסְדֵּר זְמַנִּים וְעִתִּים הֵם בִּבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נוּקְבָא כַּיָּדוּעַ (פרי עץ חיים, שבת פרק כד).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ה.): “עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא” – ‘זוֹ אִשָּׁה’, ‘לְעֵת מְצֹא’ דַּיְקָא, כִּי שָׁם עִקַּר הָעֵת וְהַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַזְּמַן בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה חֶסְרוֹן הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִקְטָן הַדַּעַת מְאֹד. וְכָל בִּנְיַן הָאִשָּׁה עַל-יְדֵי שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): “וַיַּפֵּל ה’ אֱלֹקִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישַׁן וַיִּקַּח” וְכוּ’, וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְבַטֵּל תַּאֲוַת נָשִׁים וְלֹא יִפֹּל לִבְחִינַת הַזְּמַן חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁם כָּל הֲבָלִין וְכִסּוּפִין, אַדְּרַבָּא יִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַזְּמַן בְּחִינַת הָאִשָּׁה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת זָכָר עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַזְּמַן וְיֻכְלַל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת בַּאֲתַר דְּאִית דְּכָר נוּקְבָא לֹא אִדְכָּר תַּמָּן (זוהר חוקת קפג:).

וְזֶה בְּחִינַת (כתובות סא.): ‘אִשָּׁה עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ’, כִּי כָּל תִּקּוּנָהּ עַל יָדוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ וּלְקַשְּׁרָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים, כִּי בִּמְקוֹמָהּ בִּבְחִינַת הַזְּמַן שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (משלי ה): “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת” וְכַנַּ”ל. שֶׁעִקַּר הַמִּיתָה בִּבְחִינַת הַזְּמַן, אֲבָל הוּא צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ וּלְקַשְּׁרָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת (קהלת ט): “רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ” וְכוּ’, שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַזְּמַן בְּחִינַת אִשָּׁה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל-כֵּן מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת, כִּי הֵם בְּעַצְמָן אֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן וּלְקַשֵּׁר הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַמִּצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא וְכַמּוּבָן מִזֶּה בְּסִימָן עט בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים שֶׁמָּצָאנוּ מֵאַדְמוֹ”ר זַ”ל הַמַּתְחִילִים: “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב”, עַיֵּן שָׁם:

ז וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַכְּאֵב שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל הַתִּינוֹק בְּעֵת הַמִּילָה, כִּי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהָאָדָם סוֹגֵר וְסוֹתֵם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד בְּעֵת יִסּוּרִים וּכְאֵבִים גְּדוֹלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה (בְּסִימָן סה) בְּהַתּוֹרָה “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת”, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן נָתְנָה לָנוּ הַתּוֹרָה מִצְוָה הַזֹּאת עַל-יְדֵי יִסּוּרִים וּכְאֵב גָּדוֹל, כִּי מֵעֹצֶם הַכְּאֵב אֲזַי הַתִּינוֹק סוֹתֵם וְסוֹגֵר עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְעַל-יְדֵי-זֶה ‘אַף-עַל-פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵהּ חָזֵי’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה ג.). כִּי נִכְלָל נִשְׁמָתוֹ אָז בִּבְחִינַת בִּטּוּל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְשַׁךְ עָלָיו רְשִׁימָה מִבְּחִינַת זֹאת עַד שֶׁיִּזְכֶּה בִּימֵי חַיָּיו לָבֹא לִבְחִינָה זֹאת לְבַטֵּל חֶסְרוֹן הַדַּעַת וּלְהַשְׁלִים דַּעְתּוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן זֶה הָעִוֵּר הַנַּ”ל שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית שֹׁרֶשׁ הַזִכָּרוֹן לְתַכְלִית בִּטּוּל הַזְּמַן לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הָיָה נִרְאָה כְּעִוֵּר לְגַמְרֵי, כִּי זָכָה לִסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר הִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁהוּא הַתַּכְלִית כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצַּעַר וְהַכְּאֵב שֶׁל הַתִּינוֹק בְּעֵת הַמִּילָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה סוֹתֵם עֵינָיו וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת (נדרים לא:): ‘גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת’, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה זוֹכִין לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּכְּתָבִים (ליקוטי תורה עקב) שֶׁעִקַּר הִדּוּר הַזִּקְנָה עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי הַסָּרִיס אֵין לוֹ זָקָן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַזִּקְנָה הוּא בִּבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַזְּקֵנִים הַנַּ”ל זָכוּ לְזִכָּרוֹן שֶׁהוּא בִּטּוּל הַזְּמַן, כִּי מִשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל.

כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי נוֹפֵל מֵהַדַּעַת בִּבְחִינַת (סוטה ג.): ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’, כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הַדַּעַת, כִּי הַטִּפָּה נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד): “וַיֵּדַע אָדָם” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הוּא נוֹפֵל לְתַחַת הַזְּמַן שֶׁהוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְעַל-כֵּן כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, כִּי עָלָיו דַּיְקָא עוֹבֵר כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְהַכֹּל כְּפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן נֶאֱחָז בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, סִטְרָא דְּמוֹתָא. כִּי שָׁם מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ז): “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל פְּגַם הַבְּרִית.

וְזֶה בְּחִינַת הַכָּרֵת הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר הַכָּרֵת חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מַה שֶּׁנִּכְרָתִין יָמָיו מִן הַשֹּׁרֶשׁ , דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁאָר חַס וְשָׁלוֹם, תַּחַת הַזְּמַן וְאֵינוֹ זוֹכֶה לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן אֲפִילּוּ אַחַר מוֹתוֹ, כִּי ‘הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים’, כִּי זוֹכִין עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁתָם לְהַעֲלוֹת וּלְבַטֵּל כָּל הַזְּמַן וְהַיָּמִים בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים. וְשָׁם עִקַּר יְדִיעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, אֲבָל הָרְשָׁעִים הַחַיָּבִין כָּרֵת כְּשֶׁאֵינָן זוֹכִין לִתְשׁוּבָה אֲזַי נִשְׁאָרִין גַּם אַחַר מוֹתָם תַּחַת הַזְּמַן, כַּמּוּבָא שֶׁהָרְשָׁעִים אֵינָם יוֹצְאִין מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא גַּם אַחַר מוֹתוֹ. וְזֶה עִקַּר עֹנֶשׁ כָּרֵת רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁנִּכְרָתִין יָמָיו מִשָּׁרְשָׁן מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְנִשְׁאָר תָּמִיד תַּחַת הַזְּמַן שֶׁשָּׁם כָּל הַפְּגָעִים וְכָל הַדִּינִים וְכָל הָעֳנָשִׁים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן.

וְעַל-כֵּן תִּקּוּן הַכָּרֵת הוּא כֶּתֶר כַּמּוּבָא (תיקו”ז סט, קח:), שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת כֶּתֶר לְתַקֵּן פְּגַם הַכָּרֵת, כִּי כֶּתֶר הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי שָׁם כָּל הַתְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא וְנִקְרָא עַתִּיק כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לִבְחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ הֵפֶךְ הַכָּרֵת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים (משנת חסידים מ’ תשובה פ’ ו) , שֶׁהַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה נִצּוֹל מִכָּרֵת, כִּי עִקַּר הַזְּמַן בִּבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַכָּרֵת בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וּמְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’ עַל-יְדֵי-זֶה מְבַטֵּל הַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה וּמְקַשֵּׁר הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל-יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית הֵם בְּחִינַת זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַחַיִּים לְכָל הַבָּאִים לָשׁוּב עַל פְּגַם הַבְּרִית וּמוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אוֹתָם מִבְּחִינַת כָּרֵת לִבְחִינַת כֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ‘גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת’ כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא קַדִּישָׁא שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לָהֶם עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְכַנַּ”ל:

ט וְזֶה בְּחִינַת חִתּוּךְ וּפְרִיעָה. וְאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת[1] שֶׁעַל-יְדֵי חֲתִיכַת הָעָרְלָה מְבַטְּלִין הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וְעַל יְדֵי הַפְּרִיעָה מְבַטְּלִין קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁהִיא מְעֹרָב טוֹב וָרָע שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה וְכוּ’. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נַעֲשִׂין עַל יְדֵי הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל, הַיְנוּ כִּי כְּלַל הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנַּ”ל כֻּלָּם הֵם בְּחִינָה אַחַת כְּנֶגֶד הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם שֶׁהוּא הָעִוֵּר הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינָה שְׁנִיָּה גָּבֹהַּ מִכֻּלָּם לְגַמְרֵי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם כָּל אֵלּוּ הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל יֵשׁ בָּהֶם חִלּוּקִים הַרְבֵּה, כִּי כָּל אֶחָד גָּבֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁהַקָּטָן נֶגֶד הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ נֶחְשָׁב כִּנְקֻדָּה בְּעָלְמָא, כַּמּוּבָן לְמֵבִין וּמַשְׂכִּיל. וְכֵן הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד הַשְּׁלִישִׁי וְהַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד הָרְבִיעִי וְכוּ’ וְכוּ’. אַף-עַל-פִּי-כֵן כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינָה אַחַת כְּנֶגֶד הָעִוֵּר הָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם, כִּי רַק הוּא הִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן. וְעַל-כֵּן זָכָה לְתַכְלִית שֹׁרֶשׁ הַזִּכָּרוֹן עַד שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזִּכָּרוֹן וְאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלָל, כִּי נִכְלָל בָּאֵין סוֹף בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו וְעַל כֵּן זֶה הַזָּקֵן הוּא בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מִכָּל הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנַּ”ל שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאַר לָהֶם אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ דְּמַשֶּׁהוּ מִבְּחִינַת הַזְּמַן. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא דַּק מִן הַדַּק שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס בַּמֹּחַ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לְתַכְלִית הַבִּטּוּל שֶׁל הָעִוֵּר הָעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינָה אַחַת כְּנֶגְדּוֹ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם חִלּוּקִים רַבִּים גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ’ וַאֲפִילּוּ הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם נוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁאֵין שָׁכִיחַ כְּמוֹתוֹ, כַּמּוּבָן לְמַשְׂכִּיל וְכַנַּ”ל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַשֵּׁנִי הַגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן הַשְּׁלִישִׁי וְכוּ’ וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁגַּם הַגָּבֹהַּ מִכֻּלָּם שֶׁהוּא הַשְּׁמִינִי, עֲדַיִן נִשְׁאָר שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא הַבִּטּוּל שֶׁל הָעִוֵּר, עַל-כֵּן כָּל הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים לִבְחִינָה אַחַת כְּנֶגְדּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ כֻּלָּם אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל אַף-עַל-פִּי שֶׁקְּדֻשָּׁתָם שָׂגְבָה וְעָצְמָה מְאֹד וְהוּא בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו:

וּכְנֶגֶד זֶה הֵם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם חִתּוּךְ וּפְרִיעָה, כִּי חִתּוּךְ שֶׁהוּא בִּטּוּל קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כְּלַל הַשְּׁמוֹנָה זְקֵנִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁהֵם מְבַטְּלִים כָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, אֲבָל מִצְוַת פְּרִיעָה, שֶׁהִיא לְבַטֵּל קְלִפַּת נֹגַהּ, זֶה אֵין נַעֲשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא הָעִוֵּר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם אֲפִילּוּ כְּהֶרֶף עַיִן. וְעַל-כֵּן זָכָה לְבַטֵּל קְלִפַּת נֹגַהּ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל. וּמִמֶּנּוּ אָנוּ מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מִצְוַת פְּרִיעַת מִילָה שֶׁהִיא בִּטּוּל נֹגַהּ, כִּי בִּבְחִינַת נֹגַהּ שֶׁהִיא בְּחִינַת מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ בָּזֶה יֵשׁ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וּבָזֶה הֵם חֲלוּקִים בְּמַדְרֵגָתָם כָּל הַכְּשֵׁרִים וְכָל הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּוַדַּאי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, מִכָּל שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים כְּבָר שִׁבְּרוּ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי שֶׁמֵּהֶם כָּל הָאִסּוּרִים וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וּמִי שֶׁהוּא נָקִי מֵעֲבֵרוֹת אֵין לְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת עוֹד אֲחִיזָה בּוֹ, אֲבָל בִּבְחִינַת בִּטּוּל נֹגַהּ בָּזֶה יֵשׁ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁקִּדֵּשׁ עַצְמוֹ גַּם בַּמֻּתָּר לוֹ אֲזַי לְפִי קְדֻשָּׁתוֹ כֵּן בִּטֵּל גַּם קְלִפַּת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאָר בּוֹ אֵיזֶה שֶׁמֶץ מֵהֶתֵּר עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה מִבְּחִינַת נֹגַהּ.

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁשִּׁבֵּר הַכֹּל וְזָכָה לִקְדֻשָּׁה לְמַעְלָה מִקְּדֻשָּׁה, גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנּוֹרָאִים יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים, כַּמְבֹאָר (בְּסִימָן ע”ב) וְהֵם צְרִיכִים לִלְחֹם עִמּוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלָם אֵיזֶה בְּחִינָה דַּקָּה מֵהַיֵּצֶר הָרָע הָעֶלְיוֹן הַדַּק וְרוּחָנִי מְאֹד אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת מֵהַיֵּצֶר טוֹב שֶׁל סְתָם בְּנֵי אָדָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן לֹא נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת נֹגַהּ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲחִיזָה עֲדַיִן לְאֵיזֶה בְּחִינַת דִּין אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד. יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה לִבְחִינַת נֹגַהּ שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְעַל-כֵּן עִקַּר בְּחִינַת פְּרִיעָה שֶׁהוּא בִּטּוּל נֹגַהּ מַמְשִׁיכִין מֵהַזָּקֵן הָעֶלְיוֹן הָעִוֵּר הַנַּ”ל שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו שֶׁהוּא בִּטֵּל בִּשְׁלֵמוּת גַּם שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל מַעְלָה. וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים מְעַט לַבָּקִי בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל וּמְעַיֵּן הֵיטֵב בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל. וּבִפְרָט בְּסִימָן ע”ב הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

י וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס יַיִן שֶׁל בְּרָכָה בְּעֵת הַמִּילָה וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִין לְהַתִּינוֹק אָז, כִּי יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא עו:): ‘זָכָה, מְשַׂמְּחוֹ. לֹא זָכָה, מְשַׁמְּמוֹ. זָכָה, נַעֲשֶׂה רֹאשׁ. לֹא זָכָה’ וְכוּ’, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה אֲזַי הַיַּיִן מְשַׁכְּרוֹ וּמְשַׁמְּמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל, אֲבָל הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ שֶׁהַיַּיִן מְרוֹמֵם מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּחִינַת ‘חַמְרָא וְרֵיחָנֵי פָּקְחִין’ וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל. כִּי עַל-יְדֵי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה נִתְגַּלִּין סוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת וְסוֹד נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת. ‘נִכְנַס יַיִן, יָצָא סוֹד’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין סה.). וְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה מִשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשִּׁבְעִים פָּנִים הֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן ס’) וְשִׁבְעִים שָׁנִים הֵם בְּחִינַת זָקֵן, הַיְנוּ זָקֵן בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה’.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה טז:): ‘יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ’. ‘דַּעַת זְקֵנִים’ דַּיְקָא, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת זָקֵן שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא הֵפֶךְ הַשֵּׁנָה. בִּבְחִינַת (שיר השירים ז): “וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים”. שֶׁהַיַּיִן דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת “נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן”, בְּחִינַת “זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן”.

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ עַל הַכּוֹס שֶׁל יַיִן, בְּחִינַת (שמות כ): “זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ” – ‘זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן’ (פסחים קו.). כִּי הַזִּכָּרוֹן עַל-יְדֵי הַיַּיִן כַּנַּ”ל, כִּי שַׁבָּת הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת ‘וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים’. וְכָל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזְּמַן, כֻּלָּם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים מִשַּׁבָּת שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַפְּנִימִית כַּיָּדוּעַ[2], כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן הוּא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַזְּמַן לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַזְּמַן וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁנָּתַן לָנוּ מַתָּנָה טוֹבָה הַזֹּאת וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, שֹׁרֶשׁ הַזְּמַן, וְעַל יָדָהּ חוֹזְרִין וּמַעֲלִין הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם נִקְרָאִין זְמַנִּים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים’. כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים מְקַבְּלִים מִשַּׁבָּת שֶׁהוּא תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וְכֻלָּם מְקַדְּשִׁין הַזְּמַן וּמַשְׁלִימִין הַדַּעַת עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יָדָם לְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְכַמּוּבָן בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ע”ט שֶׁהֵבֵאתִי לְעֵיל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֲזַי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּחִינַת ‘זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן’, כִּי עַל-יְדֵי הַיַּיִן שֶׁל קִדּוּשׁ נִשְׁלָם הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כּוֹס יַיִן בְּעֵת הַמִּילָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת זִכָּרוֹן שְׁלֵמוּת הַדַּעַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִין לַתִּינוֹק אָז, כִּי הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת (ישעיה כו): “לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלה): “ה’ שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה’ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר”. וּכְתִיב (שמות ג): “זֶה שְׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי” וְכוּ’. כִּי עִקַּר מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵהָאָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרוֹ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא רַק שְׁמוֹ שֶׁנִּשְׁאָר זֵכֶר שְׁמוֹ לְעוֹלָם אִם זוֹכֶה. נִמְצָא, שֶׁהַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה (נחמיה ט): “וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה”. ‘כְּהַיּוֹם הַזֶּה’ דַּיְקָא. וּפָסוּק זֶה אוֹמְרִים בִּפְסוּקֵי “וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית”, שֶׁמְּדַבֵּר מִמִּצְוַת מִילָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן לַנִּמּוֹלִים שֶׁאָז כְּשֶׁנִּצְטַוָּה בְּמִצְוָה זֹאת הִגְדִּיל ה’ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּסוּק (בראשית יז): “וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם”. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין זֹאת בְּכָל יוֹם בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה קֹדֶם פְּסוּקֵי וְכָרוֹת כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘אַתָּה הוּא ה’ הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְכוּ’ וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם וְכוּ’. וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית’ וְכוּ’ וְכוּ’ ‘וַתִּתֵּן אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּפַרְעֹה וְכוּ’ וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה’ דַּיְקָא, כִּי הַיּוֹם הַזֶּה – זֶה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וּכְלָלִיּוּת הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת (דברים כז): “הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם”, הַנֶּאֱמָר לְעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ כְּאִלּוּ הַיּוֹם הַזֶּה נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בַּבְּרִית. כִּי עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגַדְּלִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל הַיּוֹם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וַאֲזַי זֶה הַיּוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בּוֹ וְהַיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה וְהַיּוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם הַכֹּל אֶחָד בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר עוֹד לְקַמָּן:

וְזֶה (תהלים קיג): “יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'”. ‘מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ’, זֶה כְּלַל הַזְּמַן שֶׁנִּקְרָא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּחִינַת “וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ”, שָׁם צְרִיכִין רַק לְהַגְדִּיל וּלְהַלֵּל שֵׁם ה’ וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת “יְהִי שֵׁם ה’ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם”. שֶׁהוּא מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵעַתָּה עַד לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְעַד עוֹלָם. וְזֶה: “בְּכָל יוֹם אֲבָרְכְךָ”. ‘בְּכָל יוֹם’ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בַּזְּמַן בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל-יְדֵי-זֶה, “וַאֲהַלְּלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד”, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַבִּטּוּל שֶׁל הַזְּמַן בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹבְדִין אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהַכֹּל לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְגַדֵּל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א): “מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי”. דַּיְקָא כַּמּוּבָא בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּהִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר) וְזֶהוּ: “וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה”. וְזֶהוּ (ראש השנה כז.): ‘זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ’, בְּחִינַת זְמַן וּלְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי שָׁמוֹר מִדַּת נוּקְבָא כַּיָּדוּעַ שֶׁשָּׁם כָּל סֵדֶר זְמַנִּים וְעִתִּים כַּנַּ”ל. וְזָכוֹר מִדַּת דְּכוּרָא, בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּשְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, כִּי בֶּאֱמֶת בְּשָׁרְשָׁם הַכֹּל אֶחָד, כִּי הִתְחַלְּקוּת הַדִּבּוּרִים זֶה בְּחִינַת הִתְחַלְּקוּת הַזְּמַן שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מֵהַדִּבּוּר בְּחִינַת (תהלים יט): “יָמִים יְדַבֵּרוּ”, בְּחִינַת “יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה” וְכוּ’, אֲבָל אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ כָּל הַדִּבּוּרִים אֶחָד וְכָל הַזְּמַן אֶחָד בְּחִינַת ‘זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד’, בְּחִינַת (תהלים סב): “אַחַת דִּבֵּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי”.

כִּי בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד וְהַכֹּל נִכְלָל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַזְּמַן וְהַדִּבּוּר רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל בְּזֶה הָעוֹלָם רַק לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמַּסְבִּירִין לָנוּ בְּשִׂכְלָם הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁמְּצַמְצְמִין אוֹתוֹ בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת צִמְצוּמִים עַד שֶׁמַּסְבִּירִין לָנוּ וּמְבָרְרִין לָנוּ שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל וְהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מְאֹד מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין קְצָת בְּעִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהִסְבִּיר לָנוּ בְּשֵׂכֶל נִפְלָא עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין עִנְיָן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בַּשֵּׂכֶל, כַּמְפֹרָשׁ שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, רַק אָנוּ צְרִיכִין לֵידַע שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ. וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ בָּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת:

כִּי הַשֵּׁם הוּא עִנְיָן נִפְלָא מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מו): “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ”. ‘אַל תִּקְרֵי ‘שַׁמּוֹת’ אֶלָּא ‘שֵׁמוֹת”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז:), וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא מֵהַשֵּׁם בִּבְחִינַת “נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ”, [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נו)]. וְעִקַּר הַחִיּוּת מַמְשִׁיכִין מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַשֵּׁם נִשְׁאָר עַל-יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהַשְׁאִיר בָּנִים בַּקְּדֻשָּׁה בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַעַן יִשָּׁאֵר שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): “וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל”.

וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל חִיּוּת וְקִיּוּם הַוָּלָד בְּעֵת שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל’, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַחִיּוּת כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַשֵּׁם מַמְשִׁיכִין הַחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים כַּנַּ”ל. כִּי זֶה מַעֲלַת הַשֵּׁם שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס כָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁלְּמַעְלָה מִשִּכְלֵנוּ לְהַכְנִיסָם בְּשִׂכְלֵנוּ בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְמָשָׁל בְּעִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעִנְיַן מַהוּת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ מְבִינִים, אֲבָל עַל-יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁחָנַן ה’ יִתְבָּרַךְ אוֹתָנוּ דַּעַת שֶׁאָנוּ קוֹרִין אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה בְּשֵׁם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יְכוֹלִין עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר מִזֶּה וּלְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת וְכֵן בְּכָל דַּרְכֵי ה’ יִתְבָּרַךְ הַגְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מִשִּׂכְלֵנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מִכָּל דֵּעוֹת שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים וְכוּ’, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אֲבָל רַק עַל-יְדֵי שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ אָנוּ יְכוֹלִין לִקְרוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בְּדַעְתֵּנוּ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַשֵּׁם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּסִימָן נ”ו) בְּהַתּוֹרָה “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים”, שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ בְּעֵת הַמִּילָה דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וְעַל-יְדֵי הַשֵּׁם מַמְשִׁיכִין עַל הָאָדָם הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן מִי שֶׁנּוֹלַד לוֹ בַּת, הַמִּנְהָג שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ שֵׁם בְּעֵת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי גַּם הִיא צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָהּ וּלְקַשְּׁרָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נוֹתְנִין לָהּ הַשֵּׁם בְּעֵת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי ‘אוֹרַיְיתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא’. וְשָׁם עִקַּר הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): “כִּי הוּא חַיֶּיךָ”. כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם (בראשית רבה א, ד). וְעַל-כֵּן אָז קוֹרִין לָהּ שֵׁם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיהָ חַיִּים מֵהַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (קהלת ט): “רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה” וְכוּ’, הַיְנוּ לְקַשְּׁרָהּ וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים כַּנַּ”ל:

הִלְכוֹת עֲבָדִים:

יב וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת בִּבְחִינַת הַזְּמַן, כִּי תַּחַת הַזְּמַן נֶאֱחָז כָּל הֶעָמָל וְכַעַס וִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּטְרָדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת בִּבְחִינַת (קהלת ב): “כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאֹבִים”, ‘כָּל יָמָיו’ דַּיְקָא, הַיְנוּ תַּחַת הַזְּמַן וְהַיָּמִים בְּחִינַת “מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”, כִּי עִקַּר הֶעָמָל וְהָעַבְדוּת הוּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִגְדָּל הַזְּמַן אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו אֲרֻכִּים וּקְבוּעִים כְּאִלּוּ יִתְמַהֲמַהּ בְּזֶה הָעוֹלָם תָּמִיד חַס וְשָׁלוֹם, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת וְלִבְנוֹת לוֹ בָּתִּים וּבִנְיָנִים וְכֵלִים וְכוּ’. וְטָרוּד בָּזֶה תָּמִיד וּמִתְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כְּאִלּוּ הָיָה עֶבֶד מְשֻׁעְבָּד נִמְכָּר לְאֵיזֶה אָדוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל עִנְיָן זֶה שֶׁל הָאָדָם שֶׁעֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכוּדָן לְעַצְמוֹ. וּפֵרְשׁוּ שָׁם לְשׁוֹן שִׁעְבּוּד, שֶׁהָאָדָם הוּא עֶבֶד מְשֻׁעְבָּד לְעַצְמוֹ שֶׁעוֹבֵד אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ כְּאִלּוּ הָיָה עֶבֶד נִמְכָּר וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן דַּעְתּוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן גָּדוֹל מְאֹד וְשׁוֹכֵחַ שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְהַזְּמַן רָץ וּפוֹרֵחַ מְאֹד מְאֹד בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע בְּלִי הֶפְסֵק כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, לֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְלֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל, אֶלָּא כְּצֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בִּבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, אַף גַּם עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת גָּדוֹל מֵהַזְּמַן הַיָּמִים הַפּוֹרְחִים מְאֹד וְחוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מַה יַּעֲשֶׂה לְמָחָר וּלְאַחַר זְמַן וְכוּ’ וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפֵל לְעַבְדוּת גָּמוּר וּמְיַגֵּעַ וּמַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת בִּשְׁבִיל עֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (במדבר יא): “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ” בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח סג) שֶׁמֵּחֲמַת שְׁטוּת צָרִיךְ לְהַטְרִיחַ עַצְמוֹ בִּטְרָחוֹת וַעֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת.

כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי הוּא מֵבִין הֵיטֵב שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ’. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וַאֲפִילּוּ בְּדַעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים זֶה אָנוּ רוֹאִין גַּם בְּעֵינֵינוּ וּבְדַעְתֵּנוּ שֶׁהַזְּמַן רָץ וְשָׁט וּפוֹרֵחַ מְאֹד בְּתַכְלִית הַבֶּהָלָה וְהַמְהִירוּת בְּלִי שׁוּם קְבִיעוּת כְּלָל וּבְכָל רֶגַע הָאָדָם מֵת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי מִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי לֹא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ שׁוּם קְבִיעוּת כְּלָל בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יבמות סג:): ‘אַל תָּצֵר צָרַת מָחָר’ וְכוּ’. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹת עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה הוּא עוֹשֶׂה רַק בְּדֶרֶךְ עֲרַאי וּבְהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ קְבִיעוּת כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות א, טו): ‘עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי’. וְאֵינוֹ מַחֲלִיף חַס וְשָׁלוֹם, עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָעַבְדוּת הוּא תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם ו, ב) ‘שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה’, כִּי מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה זוֹכֶה לְהַשְׁלִים דַּעְתּוֹ וְזוֹכֶה לְבַטֵּל הַזְּמַן כְּפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ וַאֲזַי יוֹצֵא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל תֹּקֶף זֻהֲמַת הָעַבְדוּת בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה מְבַטְּלִין כְּסִילוּת הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַגְדָּלַת הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הָעַבְדוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִצְטַוִּינוּ לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים לְהַכְנִיעַ זֻהֲמַת הָעַבְדוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, מִזֻּהֲמַת הָעַבְדוּת, כִּי בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל – עַם קָדוֹשׁ הֵם הֵפֶךְ מֵעַבְדוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת (שבת קיא.): ‘כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם’, כִּי הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): “חָרוּת עַל הַלֻּחֹת” ‘אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא ‘חֵרוּת” כַּנַּ”ל, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת (בראשית רבה א, ד): ‘יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה’, שֶׁהֵם תְּחִלָּה וְקֹדֶם לְכָל הַזְּמַן שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעִקַּר הָעַבְדוּת הוּא לְהָעַכּוּ”ם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחֵרוּת וְהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הָעַבְדוּת כַּנַּ”ל, כִּי הָעַכּוּ”ם הֵם מִסִּטְרָא דְּעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כז): “וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד” כִּי הֵם מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית ט): “אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת וִיגִיעוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ”ל, אֲבָל אָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמָא זֹאת לְבַטֵּל הָעַבְדוּת שֶׁל טִרְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁתַּחַת הַזְּמַן וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ אֶל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁשָּׁם הַחֵרוּת בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה בְּחִינַת: “כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם”, כִּי הָעַבְדוּת אֵין שַׁיָּךְ לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם” וְכוּ’. וְזֶה שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת עַבְדוּת מֵחֲמַת גֹּדֶל חֶסְרוֹן דַּעְתּוֹ שֶׁנָּפַל לְתַחַת הַזְּמַן כָּל כָּךְ עַד שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶבֶד צְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בּוֹ כִּי אִם שֵׁשׁ שָׁנִים כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל ‘בַּשְּׁבִעִית’, בְּחִינַת שַׁבָּת, ‘יֵצֵא לַחָפְשִׁי’, כִּי שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

הַיְנוּ כִּי מְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים (זוהר פנחס רנז.) שֶׁשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הֵם כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה מִדּוֹת מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְלִכְאוֹרָה אֵין מוּבָן, כִּי הֲלֹא הַשִּׁשָּׁה מִדּוֹת הֵם גְּבוֹהִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יִהְיוּ חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוֹהִים מִשַּׁבָּת יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוּרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא? אַךְ בֶּאֱמֶת זֶהוּ עֹצֶם מַעֲלַת הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי כָּל הַשֵּׁשׁ מִדּוֹת הֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַשֵּׁשׁ מִדּוֹת, כַּיָּדוּעַ (זוהר פנחס רלה:), אֲבָל בְּשַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ דַּעַת וְשֵׂכֶל גָּדוֹל מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד עַד שֶׁזּוֹכִין לֵידַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם דַּעַת כְּלָל בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, בְּחִינַת (קהלת ז):”אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”. וְאָז מְאִירָה הָאֱמוּנָה בְּאוֹר גָּדוֹל, כִּי יוֹדְעִין וּמַשִּיגִין שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל-כֵּן שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, כִּי עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת זוֹכִין לְבִטּוּל הַזְּמַן, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לַדַּעַת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ הַזְּמַן לְגַמְרֵי כִּי אִם גְּדוֹלֵי בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת הַזְּקֵנִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אָז זוֹכֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה עַל-יְדֵי עֹצֶם הַדַּעַת וְהַחָכְמָה נִפְלָאָה שֶׁמֵּאִיר אָז כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֵידַע שֶׁרְחוֹקִים מֵחָכְמָה וּלְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן מֵחֲמַת שֶׁאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְבַטֵּל הַזְּמַן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם כָּל כָּךְ, כִּי הֲלֹא מֵרָחוֹק אָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין לְהַזְּמַן שׁוּם מַמָּשׁ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן מַהוּת בִּטּוּל הַזְּמַן אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ, אֲבָל עַל-יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַנִּמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּמִשַּׁבָּת מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה עַל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁנִּזְכֶּה תָּמִיד לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל הַזְּמַן וְלֹא נִהְיֶה כְּרוּכִים חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּמַכְאוֹבָיו וּכְעָסָיו וַעֲבוֹדָתוֹ וַעֲמָלוֹ וִיגִיעוֹ וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם הֵם תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הָעֶבֶד שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת עַבְדוּת לֹא יַעֲבֹד עַל כָּל פָּנִים יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַבְדוּת מֵחֲמַת שֶׁשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה יְנִיקָתָם מֵהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת וּלְדַעַת לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל הַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ”ל, אֲבָל ‘בַּשְּׁבִעִית’, בְּחִינַת שַׁבָּת, ‘יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם’, כִּי בַּשְּׁבִעִת בְּחִינַת שַׁבָּת מֵאִיר בְּחִינַת אֱמוּנָה. שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן שֶׁשָּׁם בִּטּוּל הָעַבְדוּת, כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא בְּחִינַת חָפְשִׁי וְחֵרוּת כַּנַּ”ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל:

יד עַבְדוּת הוּא בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, כִּי הָעֶבֶד בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזְּמַן כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין מט.): ‘עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים’ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (איוב ז): “אִם כִּימֵי שָׂכִיר יָמָיו כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל” וְכוּ’ שֶׁמְּדַמֶּה יְמֵי הָאָדָם לִימֵי עֶבֶד וְשָׂכִיר, כִּי עִקַּר הַזְּמַן בִּבְחִינַת עַבְדוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עֶבֶד חַיָּב בַּמִּצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶן (חגיגה ד.), כִּי הָעֶבֶד בִּבְחִינַת אִשָּׁה שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת כִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ בִּשְׁעַת הַמִּילָה (יורה דעה רסה, יא), כִּי אֵלִיָּהוּ זָכָה בְּחַיָּיו לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם, כִּי זָכָה לְבַטֵּל הַזְּמַן בְּחַיָּיו. וְעַל-כֵּן לֹא הֻצְרַךְ לָמוּת, כִּי מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר לִכְלֹל בִּשְׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לָמוּת וְאָז כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה מִזְדַּכֶּכֶת הוּא זוֹכֶה לַעֲלוֹת וְלִכְלֹל לְשָׁם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, אֲבָל אֵלִיָּהוּ זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחַיָּיו עַד שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לָמוּת. עַל-כֵּן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְעוֹרֵר עוּבָדִין דְּחֹל, בְּחִינַת עַבְדוּת הַנֶּאֱחָז בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, עַל-כֵּן מַזְכִּירִין אָז אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן בְּחַיָּיו שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁבּוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל הָעַבְדוּת כָּל עוּבָדִין דְּחֹל וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה זֹאת עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הָעַבְדוּת שֶׁתַּחַת הַזְּמַן גַּם בִּימֵי הַחֹל כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אֵלִיָּהוּ יָבֹא וִיבַשֵּר גְּאֻלַּת מָשִׁיחַ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין זֹאת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְכוּ’ בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְזֶה הַדַּעַת שֶׁל בִּטּוּל הַזְּמַן בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵלִיָּהוּ שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן בְּחַיָּיו יָבֹא וִיבַשֵּר עַל זֹאת, עַל-כֵּן מַזְכִּירִין אֶת אֵלִיָּהוּ קֹדֶם הַמִּילָה וּמְכִינִין לוֹ כִּסֵּא, כִּי עִקַּר בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה הוּא לְבַטֵּל הַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַתַּאֲוֹת וַעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁבְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ מְטַהֲרִין עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ שֶׁמְּבַטְּלִין הַזְּמַן שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה. וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּזֶה הָעוֹלָם הֶאָרַת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה כַּנַּ”ל:

וְעַיֵּן בְּסִימָן קיז עַל עִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מְבֹאָר שָׁם שֶׁאֵלִיָּהוּ מְבַטֵּל בְּחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת שֵׁנָה, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי עַבְדוּת וְשֵׁנָה הֵם בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן. וְאֵלִיָּהוּ מְבַטֵּל זֹאת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה:

הִלְכוֹת גֵּרִים:

טז וְזֶה בְּחִינַת גֵּרִים, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁמְּקַדְּשִׁין הַזְּמַן עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים בַּזְּמַן הַזֶּה דַּיְקָא וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְנִכְלָלִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (עירובין כב.): ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם’. ‘יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא לְאַחַר זְמַן’ (רש”י שמות יג, יד), ‘לְאַחַר זְמַן’ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּחִינַת מָחָר, שֶׁהוּא לְאַחַר זְמַן, הַיְנוּ אַחַר הַזְּמַן בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא הוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, וְזֶה כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַשְׁלִים הַדַּעַת עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת תּוֹרָה וּמִצְוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת (שבת קנו.): ‘אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל’, כִּי כָּל סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא עַל-יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְיִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית טו): “הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: אֵין הַבָּטָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מֵהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאָמַר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִזַּרְעוֹ הֵם מִלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמִּתְנַהֵג עַל-יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּלֵדַת יִצְחָק (בראשית יח): “לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן”, זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַנִּים שֶׁלַּמּוֹעֵד שֶׁהוּא לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת וְהָעֵת הַזֹּאת שֶׁעָמְדוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַכֹּל אֶחָד בְּחִינַת לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, הַיְנוּ לַמּוֹעֵד שֶׁהוּא לַשָּׁנָה הַבָּאָה הוּא כָּעֵת חַיָּה שֶׁהוּא עֵת הַהוּא שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי הַכֹּל אֶחָד לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְלַיּוֹם הַזֶּה, כִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל. וּבִבְחִינָה זֹאת וּלְשָׂרָה בֵן, כִּי הֻלֶּדֶת יִצְחָק שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הֻלַּדְתּוֹ בִּבְחִינָה זֹאת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

נִמְצָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. אֲבָל הָעַכּוּ”ם אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם בִּבְחִינָה תַּחַת הַזְּמַן, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲוֹת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם הֵם תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי הֵם מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קמו.): ‘עַכּוּ”ם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זֻהֲמָתָן’ וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, בְּחִינַת (בראשית ג): “אָרוּר אַתָּה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ” וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שם ט): “אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים” וְכוּ’ בְּחִינַת עַבְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” שֶׁרוֹדְפִין כָּל יְמֵיהֶם אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים, “אֲשֶׁר חָלַק ה’ אֱלֹקֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים” וְכוּ’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם לְהָאִיר לָהֶם. וַעֲדַיִן הַדָּבָר תָּמוּהַּ, וְכִי לָהֶם לְבַדָּם הֵם מְאִירִים וְלֹא לָנוּ, הֲלֹא אַדְּרַבָּא, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לֹא נִבְרְאוּ וְלֹא מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ?! אַךְ בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כַּנַּ”ל. וְכָל הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ לָנוּ עַל-יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלִין מֵהֶם בְּעַצְמָן חָלִילָה, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אוֹר בְּעַצְמָן רַק כָּל כֹּחָם לְהָאִיר הֵם מְקַבְּלִים מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה וְהָעֶלְיוֹן מֵהָעֶלְיוֹן עַד שֶׁמְּקַבְּלִים כֻּלָּם מֵאוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אוֹר כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁמֵּאִיר בְּחַמָּה וּלְבָנָה וְכוּ’. וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא מְאוֹרוֹת אֵלּוּ וְנוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, אֲבָל הַחַמָּה וּלְבָנָה בְּעַצְמָן אֵין לָהֶם שׁוּם אוֹר כְּלָל, אַדְּרַבָּא אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאִירִין בָּהֶן, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם עַל בְּרִיאַת הַמְּאוֹרוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ נוֹתְנִין בָּהֶם כֹּחַ לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וְנִתְקַיֵּם וּמִתְנַהֵג רַק עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִין אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַשְּׁרִין כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כֹּחוֹ הַמְיֻחָד לוֹ. כְּמוֹ הַמְּאוֹרוֹת שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל בְּרִיאָתָם עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מִתְקַשְּׁרִים לְשָׁרְשָׁם, לְשֹׁרֶשׁ אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְאִירִים, כִּי אָנוּ מְקַשְּׁרִים כָּל הַזְּמַן שֶׁמִּתְנַהֵג עַל-יְדֵי הַחַמָּה וּלְבָנָה וְכוּ’ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ לְמַעְלָה מֵהַמַּזָּל, לְמַעְלָה מִכָּל הַכּוֹכָבִים וְהַחַמָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל הָעַכּוּ”ם וְהָרְשָׁעִים שֶׁרוֹדְפִין אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעיה ה): “וְהָיָה כִנּוֹר וְחָלִיל וְכוּ’ וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה’ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ” ‘שֶׁאֵינָם מְבָרְכִים בַּשַּׁחַר יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת וּבָעֶרֶב מַעֲרִיב עֲרָבִים’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, עַל-כֵּן הֵם תַּחַת הַכּוֹכָבִים וְהַכּוֹכָבִים מְאִירִים בָּהֶם וְלֹא הֵם בְּהַכּוֹכָבִים. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם עַל הַמְּאוֹרוֹת, אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם לְהָאִיר לָהֶם, ‘חָלַק’ דַּיְקָא, כִּי אֶצְלָם חָלַק וּמֻבְדָּל וּמֻפְרָשׁ אוֹר הַכּוֹכָבִים מִשָּׁרְשׁוֹ, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה. וְעַל-כֵּן הָאוֹר חָלוּק אֶצְלָם מִשָּׁרְשׁוֹ בְּחִינַת אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם ‘חָלַק’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי הֵם מְקַשְּׁרִים כָּל הַמְּאוֹרוֹת לְשָׁרְשָׁם וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְאִירִים בְּכָל הַמְּאוֹרוֹת, כִּי כָּל הַכֹּחַ שֶׁל הַמְּאוֹרוֹת לְהָאִיר הוּא עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם הַכֹּל כַּנַּ”ל:

יז נִמְצָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְהָעַכּוּ”ם הֵם בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן. וְעַל-כֵּן זֶה הַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר לָצֵאת מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ”ם וְלִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסוֹ בִּקְדֻשָּׁתֵנוּ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת (תהלים ב): “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (יבמות כב.): ‘גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי’, כִּי כָּל קְדֻשָּׁתוֹ מִבְּחִינַת קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה מְקֻשָּׁר הַפָּסוּק שֶׁאַחֲרָיו בְּקֶשֶׁר נִפְלָא, הַיְנוּ הַפָּסוּק “שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ”, שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה: “שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ”, שֶׁכָּל הַגּוֹיִם יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ לְנַחֲלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ וְיָשׁוּבוּ תַּחַת יַד מָשִׁיחַ וְיִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַגֵּרִים הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי גַּם הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת גֵּר שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ לַחֲזֹר לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. (רַק שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה בְּוַדַּאי מַעֲלָתוֹ גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מֵהַגֵּר מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל). וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כָּל כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי עֲוֹנוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן גֵּר שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה עַכּוּ”ם לְגַמְרֵי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן גֵּרִים, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְהַכְנִיסָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ, בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ. וְכֵן נֶאֱמַר זֶה הַמִּקְרָא עַל כָּל הַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים (זוהר משפטים צח.) שֶׁבְּיוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה נֶאֱמַר בּוֹ: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. וְכֵן כָּל מִי שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה.

וְזֶה עִקַּר הַכֹּחַ וְהַהִתְחַזְּקוּת וְהַתִּקְוָה לָשׁוּב מִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ וְלָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַתִּקְוָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּיגִין הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַתָּה רַק עִם זֶה הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁגִּלָּה עַל פָּסוּק: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב כְּלָל, רַק מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי אֲנִי מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁאָמַר זֹאת לְעִנְיַן מַה שֶּׁהוּא עוֹסֵק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ כִּרְצוֹנוֹ. וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין מְאֹד מְאֹד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְרַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל-יְדֵי-זֶה וְכוּ’. וּלְעִנְיָן זֶה אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֶנּוּ לְדַלֵּג עַל הַכֹּל. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וְכֻלָּנוּ נָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכָל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, כִּי כָּל הַזְּמַן יִתְבַּטֵּל וְיֻכְלַל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

יח וְאִם אָמְנָם דְּבָרִים אֵלֶּה גָּבְהוּ וְשָׂגְבוּ מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בַּשֵּׂכֶל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וּמַה שֶּׁנִּתְפָּס בְּלִבִּי מִזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב, כִּי מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.

כִּי מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל בִּטּוּל הַזְּמַן וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִילּוּ כְּרֶגַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְכַנַּ”ל, בְּוַדַּאי יָשִׂים כָּל לִבּוֹ לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשׂוּם כָּל תִּקְוָתוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” הַנֶּאֱמָר בַּמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בַּה’ יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת ‘גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי’, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לַתְּשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” כַּנַּ”ל, (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, עַיֵּן שָׁם) וּכְשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלָד, אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה וּלְהִתְחַזְּקוּת, כִּי אֵין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מִזֶּה:

יט וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צ): “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר” וְכוּ’. שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת “כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הָא”ב (תשובה א): ‘יוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ (ירושלמי חגיגה ב, א): “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא” – ‘עַד דִּכְדּוּכָא שֶׁל נֶפֶשׁ’, שֶׁהוּא הִתְחַזְּקוּת שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ מְחַזֵּק אוֹתָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִילּוּ עַד דִּכְדּוּכָא שֶׁל נֶפֶשׁ וְהַכֹּל בְּכֹחַ בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת “כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר” וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה”, כִּי כָּל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר מֵהֶבֶל הַזְּמַן שֶׁהוּא כְּצֵל עוֹבֵר מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל נִקְטָן יוֹתֵר הַזְּמַן נִגְדָּל בְּעֵינָיו יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וְזֶהוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ מְהַבֵּל הַזְּמַן וְאוֹמֵר: “כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֶלֶף שָׁנִים אֵינָם נֶחְשָׁבִים כִּי אִם כְּיוֹם אֶחָד. וְזֶהוּ: “וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה”, הַיְנוּ שֶׁהוּא מַסְבִּיר לָנוּ שֶׁהַזְּמַן הֶבֶל וְאֵין לוֹ קִיּוּם כְּלָל, כִּי זֶה אָנוּ רוֹאִין עַל-יְדֵי אַשְׁמוּרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנַת לַיְלָה, בְּחִינַת “אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי” שֶׁאָז בִּשְׁנַת לַיְלָה נִדְמֶה עַל רֶבַע שָׁעָה שֶׁהוּא שִׁבְעִים שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמֵּקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְחוֹזֵר אֵלָיו שִׂכְלוֹ הוּא רוֹאֶה שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁל הַשֵּׁנָה וְהַחֲלוֹם הוּא הֶבֶל, כְּמוֹ כֵן כָּל הָאֶלֶף שָׁנָה שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת הֵם רַק כְּמוֹ יוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה, הַיְנוּ כְּמוֹ אַשְׁמוּרָה בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן שֵׁנָה שֶׁאָז נִדְמֶה עַל שָׁעָה מֻעֶטֶת שֶׁהוּא זְמַן אָרֹךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא בֶּאֱמֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ שֶׁנִּדְמֶה בְּעֵינָיו לִזְמַן אָרֹךְ כְּאִלּוּ הוּא אֶלֶף שָׁנָה וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כְלוּם, כִּי הוּא צֵל עוֹבֵר. וְאֶלֶף שָׁנָה הֵם כְּיוֹם אֶתְמוֹל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת דַּיְקָא כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל זֶה בֶּאֱמֶת וּמַאֲמִינִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִילּוּ מִכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּנַּ”ל. בְּחִינַת “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא” – ‘עַד דִּכְדּוּכָא שֶׁל נֶפֶשׁ’. “וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ” וְכוּ’ שֶׁכָּל הַזְּמַן הוּא רַק בִּבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל, אֲבָל “בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף”, כִּי אַחַר כָּךְ בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ רוֹאֶה שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁבַּשֵּׁנָה הוּא הֶבֶל וְכֶחָצִיר יַחֲלֹף, וּכְמוֹ כֵן “בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף” שֶׁגַּם הַזְּמַן שֶׁנֶּחְשָׁב בְּעֵינֵינוּ לִזְמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּבֹּקֶר כְּאִלּוּ הַזְּמַן יָצִיץ וְגָדֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת וְחָלָף מִיָּד, “לָעֶרֶב יְמוֹלֵל” וְכוּ’. כִּי הוּא צֵל עוֹבֵר וְגַם הַזְּמַן שֶׁל הַבֹּקֶר, דְּהַיְנוּ הַזְּמַן שֶׁבְּהָקִיץ גַּם כֵּן אֵינוֹ כְלוּם בַּשֵּׂכֶל הַגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁקּוֹבֵל: “כִּי כָּלִינוּ בְאַפֶּךָ” וְכוּ’ “שַׁתָּה עֲוֹנוֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ” וְכוּ’. “כִּי כָּל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ” וְכוּ’. כִּי כָּל הָעֲוֹנוֹת וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁמְּעוֹרְרִין חַס וְשָׁלוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַטָּעוּת שֶׁל הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה זְמַן בָּעוֹלָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְהוֹלֵךְ: “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה” וְכוּ’ “וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה” וְכוּ’. וְזֶהוּ: “מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: מִי יוֹדֵעַ בִּמְעַט יָמִים הָאֵלֶּה וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁבַּצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה אֵין שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו וּלְהִנָּצֵל מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְכוּ’. וְזֶהוּ: “לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה”. שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת וְהַחָכְמָה לְתוֹךְ יָמֵינוּ לְמַעַן נִזְכֶּה לָדַעַת הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וּלְקַדֵּשׁ כָּל יָמֵינוּ לְקַשְּׁרָם וּלְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר מֵהֶבֶל הַזְּמַן וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁהִתְחִיל שָׁם: “בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל”. זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְתֵכֶף סָמַךְ לָזֶה: “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וְכוּ’ כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

כ וְזֶה בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁלֹּא נִמְסָר אֶלָּא לִגְדוֹלֵי צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים”. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת עה.): זֶה סוֹד הָעִבּוּר. כִּי סוֹד הָעִבּוּר הוּא לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹן הַזְּמַנִּים כְּדֵי לֵידַע מָתַי רֹאשׁ-חֹדֶשׁ וּמָתַי כָּל הַמּוֹעֲדִים וְהַזְּמַנִּים הַמְקֻדָּשִׁים, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת כָּל הַזְּמַנִּים הוּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לְקַשְּׁרוֹ וּלְבַטְּלוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְכַמְבֹאָר בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים (בְּסִימָן עט בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא), עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי הוּא סוֹד גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁאֵין יוֹדְעִין אוֹתוֹ כִּי אִם גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם יוֹדְעִין זֶה הַסּוֹד שֶׁל הַזְּמַן הָעוֹבֵר בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינוֹ עוֹלֶה כְּהֶרֶף עַיִן וְהַכֹּל כָּלוּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַסּוֹד הֵם יוֹדְעִין אֵיךְ לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים לְהַשְׁווֹת שְׁנוֹת הַחַמָּה עִם שְׁנוֹת הַלְּבָנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמּוֹעֲדִים בִּזְמַנָּם, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַזְּמַנִּים לָצֵאת מִתַּחַת הַזְּמַן וְלִזְכּוֹת לְדַעַת שָׁלֵם, לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

כִּי חַמָּה וּלְבָנָה הֵם בְּחִינַת יוֹם וְלַיְלָה, מָאוֹר הַגָּדוֹל וּמָאוֹר הַקָּטָן, אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. וְכָל זֶה הוּא זְמַן וּלְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַטָּעוּת שֶׁל אֲרִיכַת הַזְּמַן הוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל, אֲבָל בִּבְחִינַת אוֹר יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה שָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה שֶׁמַּסְתִּיר וּמַחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת עַל-כֵּן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר יוֹם בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּשִּיג בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בַּדַּעַת שֶׁלָּנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן גַּם בַּיּוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן נֶגֶד הַלַּיְלָה וְהַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל, כִּי בַּיּוֹם רוֹאִין שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁבַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם אָז בַּיּוֹם אֵין זוֹכִין לְבִטּוּל הַזְּמַן בִּשְׁלֵמוּת כִּי נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַזְּמַן שֶׁלָּנוּ בְּהָקִיץ נֶחְשָׁב לִזְמַן כַּנַּ”ל. וְהַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם בַּיּוֹם אֵין דַּעְתֵּנוּ שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת.

וְעַל-כֵּן יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לַחַמָּה מַה שֶּׁלִּכְאוֹרָה הָיָה רָאוּי לְהֵפֶךְ, אַךְ בֶּאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁמְּאִירִין בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין לָנוּ דַּעַת שָׁלֵם שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁרְשׁוֹ. וְעַל-כֵּן אֵין אָנוּ מַשִּיגִין בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-כֵּן אָנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין דַּעְתֵּנוּ שָׁלֵם וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל רַק שֶׁאֵין דַּעְתֵּנוּ שָׁלֵם לְהַשִּׂיג זֹאת. וְעַל-כֵּן אָנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אוֹר הַחַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר עַל יָדָם מִתְנַהֵג הַזְּמַן כֻּלָּם הֵם רַק בִּבְחִינַת לְבָנָה, בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה כְּנֶגֶד עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַגָּבֹהַּ מִזֶּה הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַדַּעַת (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר), דְּהַיְנוּ לָדַעַת אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): “ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי”. וְה’ יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְשָׁם הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַמְּאוֹרוֹת, בְּחִינַת ‘מְאוֹרוֹת מָלֵא’, אֲבָל לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל הַמְּאוֹרוֹת הֵם בִּבְחִינַת ‘מְאֹרֹת חָסֵר’, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטָּעוּת שֶׁל הַזְּמַן שֶׁמִּתְנַהֵג עַל-יְדֵי הַמְּאוֹרוֹת וְכַנַּ”ל.

וְזֶה עִקַּר כָּל עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַמְּאוֹרוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת ‘מְאוֹרוֹת מָלֵא’, דְּהַיְנוּ לְמַלְּאוֹת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג זֶה הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת לֵידַע אֵיךְ הַזְּמַן שֶׁהוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת מִבְּחִינַת לְבָנָה נִכְלָל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל רַק עִקַּר הַזְּמַן הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה וְאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג דַּעַת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין לָנוּ דַּעַת וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּסְבִּירִין לָנוּ הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל כַּנַּ”ל, וְשֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת וְתַכְלִית בְּזֶה הַזְּמַן הָעוֹבֵר כִּי אִם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַזְּמַן וְזוֹכִין לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת שֶׁמְּאִירִין בָּנוּ הַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ, עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ נִכְלָלִין בִּבְחִינַת זֶה הַשֵּׂכֶל כְּאִלּוּ הָיִינוּ מַשִּיגִין אוֹתוֹ וְגַם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר כָּךְ לָבֹא אֶל הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (שמות יז): “וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ” (בְּסִימָן צ”א), עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁמּוֹרָה עַל חֶסְרוֹן הַדַּעַת עַל-יְדֵי-זֶה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה אָנוּ מוֹדִים הָאֱמֶת שֶׁאֵין דַּעְתֵּנוּ שָׁלֵם וְכָל הַזְּמַנִּים שֶׁל הַמְּאוֹרוֹת כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבָנָה שֶׁהוּא חֶסְרוֹן הַדַּעַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, כִּי עִקַּר הַזְּמַן מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל. וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים וּמוֹדִים עַל זֶה, נִמְצָא שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ נִכְלָלִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מְאוֹרוֹת מָלֵא’ וְנִשְׁלָם פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן נִכְלָל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְהַכֹּל עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מוֹדִים עַל חֶסְרוֹן דַּעְתֵּנוּ שֶׁרַק מֵחֲמַת זֶה נִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ זְמַן, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל. וְאָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת כָּל יָמֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כְּדֵי לְהִכָּלֵל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

אֲבָל הָעַכּוּ”ם הֵם בְּהֵפֶךְ, שֶׁהֵם תַּחַת הַזְּמַן. וְעַל-כֵּן הֵם מוֹנִין לַחַמָּה שֶׁהוּא אוֹר יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם רוֹצִים לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלָם הַמְּגֻשָּׁם וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁשִּכְלָם שָׁלֵם וּכְאִלּוּ זֶה הַזְּמַן הַנִּדְמֶה לִזְמַן הוּא זְמַן בֶּאֱמֶת וְעַל-כֵּן הֵם מוֹנִין לַחַמָּה כְּאִלּוּ הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁעַל יָדָם הַזְּמַן הֵם מְאוֹרוֹת שְׁלֵמִים. וּכְאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֵין אוֹר גָּבֹהַּ מֵהֶם חָלִילָה, וּכְאִלּוּ אֵין דַּעַת גָּבֹהַּ מִדַּעְתָּם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הֵם כְּבוּשִׁים תַּחַת הַזְּמַן וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל הַבְלֵי הַזְּמַן, כִּי הֵם בְּחִינַת (משלי טז): “נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף”, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁחוֹלְקִין וּמַפְרִידִין בֵּין הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “אֲשֶׁר חָלַק לָהֶם”, ‘חָלַק’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַמְּאוֹרוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הֵם רַק בְּחִינַת לְבָנָה אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה כְּנֶגֶד אוֹר הַגָּבֹהַּ מֵהֶם בָּעוֹלָם הַשֵּׁנִי וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה תְּחִלַּת הִתְהַוּוּת הַזְּמַן שֶׁהַכֹּל בִּבְחִינַת חִסָּרוֹן, בְּחִינַת לְבָנָה, בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת כְּנֶגֶד שֹׁרֶשׁ הַמְּאוֹרוֹת שֶׁשָּׁם אוֹר כָּל הָאוֹרוֹת בִּשְׁלֵמוּת וְשָׁם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג כָּל זֶה בְּדַעְתֵּנוּ וְעַל-כֵּן אָנוּ מוֹנִין לַלְּבָנָה, כִּי אָנוּ מוֹדִין עַל הָאֱמֶת שֶׁאֵין דַּעְתֵּנוּ שָׁלֵם שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי בִּבְחִינַת (קהלת ז): “אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן פ”ג], וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:

כא וְעַל-כֵּן אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר (ראש השנה ז.), שֶׁבּוֹ פּוּרִים וּבִשְׁנַת הָעִבּוּר עוֹשִׂין פּוּרִים קָטָן וּפוּרִים גָּדוֹל, כִּי יֵשׁ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה שֶׁכָּל הַזְּמַן עַל-יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשְּׁנֵים עָשָׂר צֵרוּפֵי הֲוָיָה שֶׁבִּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כַּיָּדוּעַ וּמִשָּׁם סוֹד הָעִבּוּר שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה וְעוֹשִׂין הַשָּׁנָה בַּת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם הַזְּמַן בִּבְחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, בִּבְחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשְּׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, כְּלָלִיּוּת הַשְּׁנֵים עָשָׂר צֵרוּפֵי הֲוָיָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר שֶׁהוּא סוֹף הַשְּׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה כְּדֵי לְהִכָּלֵל הַשְּׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁהוּא הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַשְּׁנֵים עָשָׂר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

כב וְעַל-כֵּן הָמָן-עֲמָלֵק שֶׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הִתְגַּבְּרוּתוֹ הָיָה שֶׁרָצָה לְהַגְבִּיר הַבְלֵי הַזְּמַן שֶׁשָּׁם תֹּקֶף הַדִּין הַנֶּאֱחָז בְּהַזְּמַן, עַל-כֵּן רָצָה לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְכוּ’. כִּי הָמָן הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן “הִפִּיל פּוּר מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ”, כִּי תָּלָה הַכֹּל בַּזְּמַן וְחָשַׁב בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ הָרָעָה הַיּוֹם וְהַזְּמַן שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְנָפַל לוֹ הַגּוֹרָל בַּאֲדָר וְשָׂמַח מֵחֲמַת שֶׁחָשַׁב שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת הַזְּמַן מֵאַחַר שֶׁהוּא סוֹף חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֲרִית הַשָּׁנָה שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַזְּמַן בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַזְּמַן נִתְרַחֵק מֵהַתְחָלָתוֹ, מִתְגַּבֵּר הַטָּעוּת שֶׁל אֲרִיכַת הַזְּמַן בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן חָשַׁב שֶׁאָז יִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לֵילֵךְ אַחַר הַבְלֵי הַזְּמַן “וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת מִכָּל עָם”, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעוֹסְקִים כָּל יְמֵיהֶם לְקַשֵּׁר הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר שֶׁמְּעַבְּרִין אֲדָר דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְהוּא רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל זֶה, כִּי כָּפַר בָּזֶה וְאָמַר שֶׁבַּאֲדָר יִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל-יְדֵי חָכְמַת הַכִּשּׁוּף שֶׁלּוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁכְּפִי הַמַּזָּלוֹת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אָז לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם.

וּבֶאֱמֶת הָיוּ יִשְׂרָאֵל אָז בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים, כִּי בְּוַדַּאי כְּפִי הַמַּזָּלוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, הָיָה לוֹ כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, אֲבָל בֶּאֱמֶת ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרָה נִפְלָאָה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת “שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת”, (כַּמּוּבָא בְּסִימָן ס’, עַיֵּן שָׁם) שֶׁהֵם בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ הַפּוּר עַל רֹאשׁוֹ, כִּי הוּא וְזַרְעוֹ נִכְרְתוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּי הֵם תַּחַת הַזְּמַן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל עָלוּ לִגְדֻלָּה נוֹרָאָה אָז, כִּי זָכוּ לְדוֹרוֹת שֶׁיָּאִיר עֲלֵיהֶם אָז הֶאָרָה נִפְלָאָה מִבְּחִינַת מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה יג:) שֶׁשָּׂמַח הָמָן כְּשֶׁנָּפַל לוֹ הַגּוֹרָל בַּאֲדָר מֵחֲמַת שֶׁאָז מֵת מֹשֶׁה וְכוּ’. כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת (קהלת א): “מַ’ה שֶּׁ’הָיָה ה’וּא שֶׁיִּהְיֶה” רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים הַנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה נָתַן לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ שֶׁכָּל עִקָּרָהּ הִיא לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת ‘הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָן וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת זֶה מֵת מֹשֶׁה בַּאֲדָר שֶׁבּוֹ סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהוּא לְהִכָּלֵל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל. וְהָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, טָעָה וְסָבַר שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאָז מֵת מֹשֶׁה אֵין מִי שֶׁיּוּכַל עוֹד לְהִכָּלֵל הַזְּמַן בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן סָבַר שֶׁאָז יִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַזְּמַן כַּנַּ”ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע שֶׁאָז הָיָה מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁדַּיְקָא בִּשְׁבִיל זֶה מֵת מֹשֶׁה בַּאֲדָר כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עָלוּ יִשְׂרָאֵל לִגְדֻלָּה נִפְלָאָה, אָז דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ט): “לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם” ‘זְמַן זְמַנִּים טוּבָא’, כִּי זֶה בְּחִינַת פּוּרִים לְקַשֵּׁר כָּל הַזְּמַנִּים לְשָׁרְשָׁם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל-יְדֵי נִדּוּד הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ו): “בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ”, הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַזְּמַן בִּבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל:

כג וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ. וְזֶה בְּחִינַת מִילָה וּטְבִילָה שֶׁל הַגֵּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי מִילָה וּטְבִילָה וְעַל-יְדֵי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה דַּיְקָא (יורה דעה רסח, ג), כִּי מִילָה הִיא לְהַעֲבִיר הָעָרְלָה שֶׁהִיא הַכְּסִילוּת וְכוּ’ כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלָיו הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת טְבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם, כִּי מַיִם קָדְמוּ לָעוֹלָם, כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה מֵהַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: וַהֲלֹא הַמַּיִם קָדְמוּ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן הַמַּיִם הֵם סְמוּכִים בְּיוֹתֵר לְקֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, נִמְשָׁל לְמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): “וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”. וְעַל-כֵּן נִתְהַוּוּ הַמַּיִם קֹדֶם הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם”. וְאַחַר כָּךְ: “וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר” וְכוּ’. כִּי סֵדֶר הַזְּמַנִּים הֵם עַל-יְדֵי הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם” וְכוּ’ “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר” וְכוּ’. וְהַמַּיִם קָדְמוּ לָזֶה, כִּי הַמַּיִם נִתְהַוּוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְהַוּוּ סֵדֶר זְמַנִּים בָּעוֹלָם, כִּי הַמַּיִם הֵם תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁעַל יָדָם נִכְלָלִין בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן שָׁם בַּמַּיִם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וַיְחִי דַּף ר”מ.): ‘דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן רוּחוֹ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַגֵּר לִכְנֹס לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כִּי אִם עַל-יְדֵי הַטְּבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם. כִּי עַל-יְדֵי הַטְּבִילָה בַּמַּיִם נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם בַּמַּיִם מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה מִבְּחִינַת ‘רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’ הַמְרַחֵף שָׁם כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל.

וְזֶה בְּחִינַת הַטָּהֳרָה עַל-יְדֵי טְבִילָה שֶׁל כָּל הַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה וְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרְבוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה הֻכְרְחוּ לִטְבִילָה, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִתַּחַת הַזְּמַן מִבְּחִינַת מַעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, ‘תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טְבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּכְּתָבִים[3] שֶׁמִּקְוֶה הִיא בְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי לְמַעְלָה מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי מִקְוֶה הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, כִּי מִקְוֶה הִיא בִּבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כִּי עִקַּר סֵדֶר זְמַנִּים הִיא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה כַּנַּ”ל, אֲבָל כָּל תִּקּוּנָהּ עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ שֶׁמַּעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת “רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים” וְכוּ’. כָּל יְמֵי הֶבְלֶךָ דַּיְקָא שֶׁיְּמֵי הַהֶבֶל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזְּמַן הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָא בְּחֶסְרוֹן הַדַּעַת בְּחִינַת ‘דַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה’, צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָן וּלְקַשְּׁרָם לִמְקוֹר הַחַיִּים שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת נֶאֱחָזִים תַּחַת הַזְּמַן שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא בִּבְחִינַת (משלי ה): “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת”. וּבַעְלָהּ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם מִבְּחִינַת “רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת”, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, וּלְקַשְּׁרָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם הַחַיִּים, עַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵאת מֵהַטֻּמְאָה הַנֶּאֱחָז תַּחַת הַזְּמַן וְנִמְשָׁךְ עָלֶיהָ הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת ‘רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְאָז דַּיְקָא הִיא רְאוּיָה לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל בִּמְקוֹר הַחַיִּים בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַהוֹלָדָה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלָל הַזְּמַן וְנִתְחַבֵּר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיַּשִּיג בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַדַּעַת וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה כָּל יְמֵי עוֹלָם לָצֵאת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְלִכְלֹל בְּתוֹךְ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת עַל יְדֵי שֶׁשָּׁם בְּמִקְוֵה מַיִם נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל:

כד וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁל פּוּרִים שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי לְקִיחַת אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כִּי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת הַגָּלוּת הוּא רַק עַל-יְדֵי בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעַלֵּם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְזֶה בְּחִינַת (דברים ד): “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”, ‘בְּאַחֲרִית הַיָּמִים’ דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים הַנַּ”ל בְּסִימָן עט. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה מִן הַגָּלוּת הוּא עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן סָבְרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר אָז עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי לְקִיחַת אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כִּי אֶסְתֵּר הִיא הָאִשָּׁה יִרְאַת ה’ הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל סֵדֶר הַזְּמַנִּים תָּלוּי בָּהּ וּבָהּ תָּלוּי הַכֹּל, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לִקַּח אוֹתָהּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יָדָהּ, עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר עַל יָדָהּ אֶת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַצְמוֹ אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם תִּקּוּן וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁיּוֹרְדִין לִבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן וְאֵין נִלְכָּדִין שָׁם רַק זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד תַּאֲוַת הַזְּמַן וּמְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל בַּאֲרִיכוּת שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג בִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

אֲבָל לְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, שֶׁמִּי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא נוֹפֵל תַּחַת הַזְּמַן יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְזַר עָלָיו (בראשית ב): “כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת”, ‘בְּיוֹם אֲכָלְךָ’ דַּיְקָא – בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן סָבְרָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנִּלְקְחָה אֶסְתֵּר לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה יַמְשִׁיכוּ עַל יָדָהּ הַכֹּל לִבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן מֵחֲמַת שֶׁבָּהּ תְּלוּיִים כָּל סֵדֶר זְמַנִּים כַּנַּ”ל. וְאָז יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָם וְכֹחָם מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ב): “וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה וְכוּ’ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ” וְכוּ’. כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה זֹאת עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַזְּמַן שֶׁתָּלוּי בָּהּ שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכַנַּ”ל.

אֲבָל אֶסְתֵּר הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד וְזָכְתָה אָז לְבִטּוּל כָּזֶה עַד שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תיקו”ז כא, נז:). וְזֶה בְּחִינַת “וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל וְכוּ’ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר”, הֵפֶךְ מִכָּל הַנְּעָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: “אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ”. שֶׁמִּלְּאוּ אָז כָּל תַּאֲוַת לִבָּן בְּחֶמְדַּת הַזְּמַן, אֲבָל אֶסְתֵּר הַצַּדֶּקֶת לֹא בִקְּשָׁה דָּבָר, כִּי בִּטְּלָה עַצְמָהּ אָז בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא, נִתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ בִּבְחִינַת (קהלת ח): “עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ”. כִּי הָפְכָה אוֹתוֹ אֶל רְצוֹנָהּ וְכָל זֹאת בְּתֹקֶף קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי בַּעְלָהּ שֶׁהָיָה מְשַׁמְּרָהּ בְּכָל עֵת וְהָיְתָה טוֹבֶלֶת מֵחֵיקוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְיוֹשֶׁבֶת בְּחֵיקוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְאָז לֹא דַּי שֶׁלֹּא הִתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה בְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן עַל-יְדֵי שֶׁנִּלְקְחָה אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אַף גַּם נִתְהַפֵּךְ לְהֵפֶךְ, שֶׁאֶסְתֵּר דַּיְקָא הֶעֶלְתָה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן וְהֶחֱזִירָה כֻּלָּם לְמָרְדְּכַי עַד שֶׁהֶעֱלָה וְקִשֵּׁר הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ חִיּוּב מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת שֶׁהֵם סֵדֶר הַזְּמַן שֶׁהָיָה מְחַיֵּב לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים חַס וְשָׁלוֹם, בְּי”ג לַאֲדָר, נִתְהַפֵּךְ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ אֲשֶׁר שָׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּי”ג בַּאֲדָר דַּיְקָא, כִּי זָכוּ לִבְחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וְזָכוּ לַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה:

וְזֶה בְּחִינַת (אסתר א): “וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “וַיְהִי בִּימֵי” אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה (מגילה י:), כִּי עִקַּר כָּל הַצָּרוֹת וְהַפְּגָעִים הֵם תַּחַת הַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיְהִי בִּימֵי”, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה וְנִתְהַוָּה בַּיָּמִים וּבַזְּמַן. וְעַל-כֵּן הָיָה עִקַּר הַנֵּס עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ”ל:

כה וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצָּרִיךְ הַגֵּר בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה דַּיְקָא שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. וּכְמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עִנְיָן זֶה מִפָּסוּק מִשְׁפָּט כְּתִיב בֵּהּ, דִּכְתִיב (במדבר טו): “מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר”. ‘מַה מִּשְׁפָּט בִּשְׁלֹשָׁה, אַף גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר בִּשְׁלֹשָׁה’ (יבמות מו:), כִּי כָּל הַמִּשְׁפָּטִים הֵם לְבָרֵר הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, כִּי הַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִים אֶחָד מַכְחִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ וּצְרִיכִין לְבָרֵר הָאֱמֶת וּלְהוֹצִיא הַמִּשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הָאֱמֶת כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאֱמֶת, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּלְכָּד בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן נֶאֱחָז בּוֹ הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, כִּי תַּחַת הַזְּמַן שָׁם כָּל הַשְּׁקָרִים וְהָרַמָּאוּת וְהַהַכְחָשׁוֹת. וְכַנִּרְאֶה גַּם בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הַהַכְחָשָׁה וְהַשֶּׁקֶר הוּא בְּרִבּוּי הַזְּמַן, כִּי בְּוַדַּאי בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהָרֶגַע שֶׁאֶחָד לוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹן אָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַכְחִישׁ אוֹתוֹ. וְגַם אֲפִילּוּ אַחַר כָּךְ בַּשָּׁעָה הַסְּמוּכָה אֵין בּוֹ הֶעָזָה לְהַכְחִישׁוֹ, רַק בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַזְּמַן אָז מוֹצֵא לוֹ עֲלִילוֹת לְהַכְחִישׁוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא מציעא ו.) לְעִנְיַן הַהַכְחָשׁוֹת, שֶׁמָּא סְפֵק מִלְוֶה יְשָׁנָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו. כִּי כָּל הַהַכְחָשׁוֹת הֵם מִבְּחִינַת מִלְוֶה יְשָׁנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵרִבּוּי הַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשְּׁקָרִים וְהַהַכְחָשׁוֹת, כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הַכֹּל אֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יב): “שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד”, זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת לָעַד וְלָנֶצַח. “וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר”, כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן שֶׁהוּא עוֹבֵר כְּרֶגַע קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין הוּא רוֹאֶה שֶׁכָּל הַזְּמַן הוּא רֶגַע קַלָּה וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר בִּבְחִינַת תַּחַת הַזְּמַן.

וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט אֱמֶת כִּי אִם עַל-יְדֵי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, כִּי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה הֵם בְּחִינַת תְּלַת מֹחִין חָכְמָה בִּינָה דַּעַת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁבָּהֶם נִמְשָׁכִין הַתְּלַת מֹחִין כְּדֵי לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְעַל-כֵּן הַבֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה יְכוֹלִין לְבָרֵר הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת י.): ‘כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. כְּתִיב הָכָא (שמות יח): “וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עֶרֶב”. וּכְתִיב הָתָם (בראשית א): “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר”‘, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁלֹּא נֶאֱמַר יוֹם רִאשׁוֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הִתְהַוּוּת הַזְּמַן, שֶׁהוּא עֶרֶב וָבֹקֶר הָרִאשׁוֹן בְּרָאוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן זֶה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג שְׁלֵמוּת הַדַּעַת לִכְלֹל וּלְהַעֲלוֹת הַזְּמַן לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”. שֶׁהָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר כְּלָלִיּוּת הַזְּמַן, הַכֹּל נִכְלָל בְּהָאֶחָד יָחִיד הַמְיֻחָד בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְעַל-כֵּן זֶה שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי הוּא שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלֶה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר כְּלַל הַזְּמַן לְהָאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, כִּי אִם עַל-יְדֵי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה, כִּי מִשְׁפָּט כְּתִיב בֵּהּ, כִּי דַּיְקָא בֵּית דִּין שְׁלֹשָׁה מִבַּעֲלֵי הַמִּשְׁפָּט אֱמֶת הֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְגַיֵּר אֶת הַגֵּר לְהַעֲלוֹתוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא נִכְנָס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁפַּט אֱמֶת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

כו וְזֶה בְּחִינַת (אסתר א): “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים” וְכוּ’. כִּי הַמִּשְׁפַּט אֱמֶת הוּא עַל-יְדֵי הַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים דַּיְקָא כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (דברי הימים-א יב): “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הָאֱמֶת לְהוֹרוֹת מִשְׁפַּט אֱמֶת הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הֵן כְּלַל הַהַנְהָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה’ לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, לֵידַע מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים שֶׁהֵם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְבִינֵי מַדָּע בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים בִּינָה לָעִתִּים, שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ח): “וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים”, כִּי גֵּרִים הֵם בִּבְחִינַת הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים כַּנַּ”ל:

כז וְעַל-כֵּן מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְמִשְׁפַּט אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַמָּה פְּסוּקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): “וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים”. וּכְתִיב (תהלים עב): “יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם” וְכוּ’ לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת כַּנַּ”ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל:

וְעַל-כֵּן זִוּוּג נִקְרָא עוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כא): “וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע”. כִּי עִקַּר הַזִּוּוּג בִּקְדֻשָּׁה הוּא לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַזְּמַן הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה כַּנַּ”ל, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה וְכַמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל שֶׁל הָעִוֵּר שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. וְכֵן כָּל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִכָּרוֹן כֻּלָּם הָיוּ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְכָל אֶחָד הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלּוֹ בְּעִנְיַן הַהוֹלָדָה. שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ וְזֶה הִתְפָּאֵר יוֹתֵר וְזֶה יוֹתֵר, עַד שֶׁהִתְפָּאֲרוּ בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה קֹדֶם שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ בְּהַגּוּף וְזֶה הָעִוֵּר עָלָה עַל כֻּלָּם. וְאָמַר שֶׁזּוֹכֵר כָּל זֶה וְאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם וְכוּ’ וּמִשָּׁם תַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה, כִּי הוּא תַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ”ל:

[1] עֵץ חַיִּים שַׁעַר מט, פֶּרֶק ו.

[2] רֵאשִׁית חָכְמָה, שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פֶּרֶק ב.

[3] פְּרִי עֵץ חַיִּים עֲמִידָה פֶּרֶק יט.

הלכות מילה הֲלָכָה ד

מצווה לשתף:

מצווה להפיץ 5785 תשפ"ה

|

ליצירת קשר : rabenubook@gmail.com

מצווה להפיץ 5785 תשפ"ה

|

ליצירת קשר : rabenubook@gmail.com

חיפוש בספרי רבינו

היעזרו ב'נקדן' כדי לקבל טקסט עם ניקוד, ולהעתיק לתיבת החיפוש

עוגיה?

אנחנו משתמשים לא פעם בעוגיות עם 'רבנו-בוק'