א עִנְיַן נְדָרִים – שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיַד הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לֶאֱסֹר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה וְלַעֲשׂוֹת מֵהַהֶתֵּר אִסּוּר. כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁבָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד. וְעַל-כֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִים תִּקּוּן אֲפִילּוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ כַּמָּה תִּקּוּנִים, וְעַל-כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה (בְּרָכוֹת לה:):
ב וְהָעִנְיָן עַל-פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר, “וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים” (בְּסִימָן לד), עַיֵּן שָׁם. וְהַכְּלָל, שֶׁכְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִין אֶל הַנְּקֻדָּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּפֶּה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהלים מט, ד): “פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת”. וְשָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה – עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה וּשְׁבִירַת הַלֵּב שֶׁהֵם עַל-יְדֵי אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת, כִּי שָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל-כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי כָּל הַהֲנָאוֹת הֵם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת נְפוּלִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבִיא אוֹתוֹ הַדָּבָר לְתוֹךְ הַפֶּה כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְתַקְּנוֹ שָׁם מִשְּׁבִירָתוֹ, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנֶה מִשּׁוּם דָּבָר צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו וְלִפְרֹט אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּבִרְכָתוֹ כְּגוֹן עַל פְּרִי הָעֵץ – בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה – בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ הַשְּׁבִירָה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָאַהֲבָה הַנְּפוּלָה כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַבְּרָכָה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה כַּנַּ”ל.
נִמְצָא, עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה בּוֹרֵא אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל מֵחָדָשׁ וּבְלֹא זֶה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת כִּי הָיָה בִּבְחִינַת שְׁבִירוֹת וַחֲרָפוֹת, וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַדָּבָר וּלְתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַבְּרָכוֹת מְבָרְכִין בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה, דְּהַיְנוּ בּוֹרֵא וְלֹא שֶׁבָּרָא וְכֵן כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, כִּי עַתָּה נִבְרָא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל מְנָת כֵּן בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנָם וְעַל-כֵּן בָּרָא כָּל הַדְּבָרִים מְחֻסַּר תִּקּוּן כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יא, ז), חִטִּים צָרִיךְ לִטְחֹן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים עַל-יְדֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ כַּמָּה תִּקּוּנִים וְכַמָּה מִצְוֹת תְּלוּיִים בּוֹ קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְיִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה. וּגְמַר כָּל הַתִּקּוּנִים וּכְלָלוּתָם הוּא עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁבַּפֶּה, כִּי אֲפִילּוּ אוֹתָן דְּבָרִים שֶׁאֵין מִצְוֹת תְּלוּיוֹת בָּהֶם עַל כָּל פָּנִים אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם בְּלֹא בְּרָכָה. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְרָא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לג, ו): “בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ” וְכוּ’.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל (בְּרָכוֹת לה.): כְּתִיב “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”. וּכְתִיב: “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” – כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה וְכָאן לְאַחַר בְּרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נֶחְשָׁב כְּשֶׁלּוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא בּוֹרֵא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מוֹשְׁלִין בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּפֶּה שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, עַיֵּן שָׁם, כְּמוֹ שֶׁהֵבִיא שָׁם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א, הֲלָכָה ג): ‘רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה’ אֱלֹקַי’ – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל אַחַר כָּךּ – ‘נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ’ וְכוּ’, כִּי הַכֹּל בְּיַד יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל-כֵּן יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד יִשְׂרָאֵל לֶאֱסֹר עַל נַפְשׁוֹ דָּבָר הַמֻּתָּר, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם דָּבָר הַמֻּתָּר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת אִסּוּר, כִּי יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ”ל, רַק שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי הַפֶּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל, אֲבָל קֹדֶם הַבְּרָכָה אֲפִילּוּ הַהֶתֵּר הוּא בִּבְחִינַת אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: אָסוּר לֵהָנוֹת וְכוּ’. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה יְהֵא אִסּוּר וּמוֹצִיא בְּפִיו הַנֶּדֶר אֲזַי נַעֲשֶׂה אִסּוּר גָּמוּר, כִּי דְּבַר הַהֶתֵּר הוּא תָּלוּי וְעוֹמֵד עַד שֶׁיָּבֹא לְתוֹךְ פֶּה אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַמֶּמְשָׁלָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי הַהֶתֵּר הוּא בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הָאִסּוּר כַּמּוּבָא לְעֵיל בְּהִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת (הֲלָכָה א) וּבְמָקוֹם אַחֵר. וְיֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל, אוֹ לְאָסְרוֹ עָלָיו כַּנַּ”ל, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּפִיו שֶׁשָּׁם הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל כַּנַּ”ל:
ג וְזֶה בְּחִינַת הֶתֵּר נְדָרִים בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת (יורה דעה רכח, א). כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אָסַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי עַצְמוֹ, כִּי זֶה כְּלָל – שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים תִּקּוּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הָאוֹר עַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁבָּר, כִּי אִם כְּשֶׁיָּבֹא בְּחִינַת אוֹר חָדָשׁ, וְעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַתִּיר נִדְרוֹ וְלַחֲזֹר הַדָּבָר מֵאִסּוּר אֶל הֶתֵּר – הוּא מֻכְרָח לְקַבֵּל אוֹר חָדָשׁ מִבְּחִינַת נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁהוּא אוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְיֵשׁ לָהּ מֶמְשָׁלָה בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, וְעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזֵר לְהֶתֵּר. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לָבֹא לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם שְׁלֹשָׁה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (ברכות ו.), וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁשְּׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ בֵּית דִּין (חשן משפט ג, א), וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לָדוּן בְּעַל כָּרְחוֹ כָּל מִי שֶׁיִּרְצוּ. כִּי שְׁלֹשָׁה יִשְׂרְאֵלִים הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל – נִתְגַּלֶּה בֵּינֵיהֶם בְּחִינַת נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת (ישעיה ס, כא) “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים”, בְּחִינַת (תהלים קיד, ב) “יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו”, בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל. וְעַל-יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִיִּית נִתְתַּקֵּן אִסּוּר הַנֶּדֶר וְחָזַר לְהֶתֵּר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁעַל-יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדְּבָרִים מִשְּׁבִירָתָן וְקִלְקוּלָם.
כִּי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל – הוּא בִּבְחִינַת מְלָאפוּ”ם שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת אוֹר הַנְּקֻדָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כא, ז): “כִּי קָדוֹשׁ הוּא לֵאלֹקָיו”, וְחָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ, כַּמּוּבָא שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים מט, ד): “פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת”, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַיֵּן שָׁם שֶׁבְּרִית הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בְּרִית שָׁלוֹם, כִּי שָׁם אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁשָּׁם אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת כֹּהֵן מְבָרֵךְ, כִּי הַבְּרָכוֹת הֵם מִבְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת חָכְמָה כַּמּוּבָא (זוהר תרומה קסב.). וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נִתְתַּקְּנִין כָּל הַדְּבָרִים, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת כֹּהֵן מְבָרֵךְ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. וְהַלֵּוִי הוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים מט, ד) “וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת”. כִּי מִסִּטְרָא דְּלֵוִי דִּינִין מִתְעָרִין, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (זֹהַר וַיִּקְרָא י:). וְהַיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת הַשְּׁלִישִׁי הַמַּכְרִיעַ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר הַנְּקֻדָּה עִם הַוָּי”ו וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מְלָאפוּם שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַנְּקֻדָּה, כַּמְבֹאָר שָׁם, כִּי עִקַּר הַבֵּית דִּין שֶׁעַל יָדוֹ נִתָּר הַנֶּדֶר הוּא שְׁנַיִם, וְעַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם גְּמִירֵי רַק שְׁנַיִם מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, רַק שֶׁהַשְּׁלִישִׁי בָּא לְהַכְרִיעַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּית דִּין חָלוּק כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין לְעִנְיַן דַּיָּנִים, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה רַק שְׁנַיִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַלְּקוּ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִהְיֶה הִתְקַשְּׁרוּת הַוָּי”ו אֶל הַנְּקֻדָּה מֵאַחַר שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, עַל-כֵּן בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ וְעַל יָדוֹ נִתְקַשְּׁרִים יַחַד הַוָּי”ו אֶל הַנְּקֻדָּה וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מְלָאפוּ”ם בְּחִינַת “הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ” שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם:
וְזֶה בְּחִינַת יָחִיד מֻמְחֶה שֶׁמַּתִּיר הַנֶּדֶר בְּיָחִיד, כִּי אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם וְהַמֻּמְחֶה – שָׁם הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ מֶמְשָׁלָה לְהַתִּיר הַנֶּדֶר שֶׁאָסַר הַיִּשְׂרְאֵלִי עַל עַצְמוֹ עַל-יְדֵי דִּבּוּר פִּיו כַּנַּ”ל. כִּי עַתָּה נִתְגַּלֶּה אוֹר חָדָשׁ שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת נְקֻדָּה כְּלָלִית שֶׁהוּא אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם שֶׁבַּדּוֹר, אוֹ עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה כְּלָלִית שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַלֵּב, וּלְהָבִיא הַחֲרָטָה לִפְנֵי הַמַּתִּירִין, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם שֶׁמִּתְחָרֵט וְהֵם מְתַקְּנִים שְׁבִירַת הַלֵּב עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּפִיהֶם שֶׁהִיא בְּחִינַת “צַדִּיק מוֹשֵׁל” וְאוֹמְרִים לוֹ מֻתָּר לְךָ וְעַל-יְדֵי-זֶה חָזַר אֶל הַהֶתֵּר כַּנַּ”ל:
