יום טוב ג

עִנְיַן קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב שֶׁאֲסוּרִין בּוֹ כָּל הַמְּלָאכוֹת כֻּלָּם. “אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה” וְכוּ’ (שמות יב, טז):

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘תִּקְּעוּ-ג’ הַמַּתְחִיל: ‘אַף-עַל-פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל’ וְכוּ’, לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח, עַיֵּן שָׁם:

וְאִיתָא שָׁם, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת וְכוּ’. וּכְשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת אֲזַי נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת וְנִפְגָּם הַדַּעַת וְכוּ’, וַאֲזַי בָּא מִזֶּה תַּאֲוַת נִאוּף חַס וְשָׁלוֹם, כִּי תְּלַת מֹחִין הֵם שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם מִתְגַּבֵּר תַּאֲוָה זוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל שְׁלֹשָׁה מֹחִין הַנַּ”ל וְכוּ’. וַאֲזַי כְּשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִמֶּנָּה וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. וַאֲזַי כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין אֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת לוֹ בְּצַוָּארוֹ בִּבְחִינַת “בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז” וְכוּ’ (איוב מא, יד), וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מֻכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת בְּחִינַת “חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ” (שם כ, טו), שֶׁמֵּקִיא וּמוֹצִיא מֵעַצְמוֹ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע אַף גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא בִּבְחִינַת “מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל” וְכוּ’ וְכוּ’. כְּמוֹ פִּנְחָס שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בְּחִינַת (תהלים קו, ל) “וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל” וְכוּ’.

וְזֶהוּ: ‘וַיְפַלֵּל’ רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְ’הַשְׁלֵךְ לִ’פְנֵי פַ’רְעֹה יְ’הִי לְ’תַנִּין (שמות ז, ט), שֶׁמַּשְׁלִיכִין בְּחִינַת הַמַּטֵּה עֹז שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, לִפְנֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע אוֹתָהּ כְּדֵי לְהוֹצִיא עַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכוּ’, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְכוּ’ וְנִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ’ וְהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם בָּא נְבוּאָה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי הַנְּבוּאָה נִתְתַּקֵּן כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְכוּ’ וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׁיר הַנַּ”ל בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר, עַיֵּן שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי הַשִּׁיר הַזֶּה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיִּרְאוֹת שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לְהוֹכִיחַ וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]:

א וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם שֶׁנִּתְתַּקְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּיָּדוּעַ, כִּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים הֵם תְּלַת מֹחִין, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא א) שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כַּנַּ”ל וּכְפִי הַתְּפִלָּה כֵּן הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן ט) שֶׁהַפַּרְנָסָה הִיא כְּפִי הַתְּפִלָּה, כִּי כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּדַעַת בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אֲזַי יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה גַּם כֵּן בְּנָקֵל בְּלִי עֲבוֹדוֹת וִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים רַק בְּנָקֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רַחֲמִים וְדַעַת, כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל הִיא כְּפִי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת [כַּמְבֹאָר בְּסִימָן נו בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל]. כִּי עִקַּר יְגִיעוֹת וּכְבֵדוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת וּמְלָאכוֹת וּטְרָחוֹת בִּשְׁבִיל הַפַּרְנָסָה, בְּחִינַת “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” (בראשית ג, יט) הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגַם הַדַּעַת, בְּחִינַת “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ” – ‘בִּשְׁטוּתָא’ [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח סג.)]. כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ כֵן נִמְשָׁךְ לוֹ הַפַּרְנָסָה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת שֶׁל ל”ט מְלָאכוֹת, בְּחִינַת ‘בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דִּינִים. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת פְּגַם הַדַּעַת, בְּחִינַת ‘שָׁטוּ הָעָם – בִּשְׁטוּתָא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי פְּגַם הַדַּעַת הוּא פְּגַם הַבְּרִית כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית הַפַּרְנָסָה בִּכְבֵדוּת [כַּמּוּבָא בְּסִימָן כט]. נִמְצָא, שֶׁכָּל יְגִיעוֹת וּכְבֵדוּת שֶׁל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּימֵי הַחֹל הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַפַּרְנָסָה בִּכְבֵדוּת וּבִיגִיעוֹת בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בַּדַּעַת עַל-יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כַּיָּדוּעַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם” (בראשית ג, א). וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִין יְגִיעוֹת הַלּ”ט מְלָאכוֹת כַּיָּדוּעַ:

ב וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת רַחֲמָנוּת, עַל-כֵּן אָז אֵין שׁוּם שְׁלִיטָה לְהַל”ט מְלָאכוֹת, וְאָז הוּא שְׁבִיתָה וְנַיְיחָא לְגַמְרֵי מִכָּל הַמְּלָאכוֹת מֵחֲמַת שֶׁאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאָז כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְרָצוֹן וְחֶסֶד, וְאָז בְּשַׁבָּת אָז דַּיְקָא נִמְשָׁךְ כָּל הַפַּרְנָסָה בְּלִי שׁוּם עֻבְדָא וּמְלָאכָה ‘בְּגִין דְּמִינֵהּ מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁיתָא יוֹמִין’, כַּמּוּבָא (זֹהַר בְּשַׁלַּח סג: יִתְרוֹ פח:):

ג וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁאָז שׁוֹלְטִין הַל”ט מְלָאכוֹת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת דִּינִים, אָז קָשֶׁה מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי מֵהַל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, מִשָּׁם יְנִיקַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַדַּעַת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאָז נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה אַל הַקְּדֻשָּׁה וְזֶה בְּחִינַת ‘קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף’ (פסחים קיח.), ‘כִּקְרִיעַת יַם סוּף’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף הוּא בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב [בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל] שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף הִיא בְּחִינַת (תהלים עד, יג) “אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם”, שֶׁמְּשַׁבְּרִין ‘רָאשֵׁי תַנִּינִים’ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁעוֹמְדוֹת לוֹ בְּצַוָּארוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָז מֻכְרָח לְהוֹצִיא כָּל הַדַּעַת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘מַיִם’, בְּחִינַת (ישעיה יא, ט) “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”.

וְזֶה בְּחִינַת “רְעָמִים”, בְּחִינַת “עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא” וְכוּ’ (ברכות נט.), עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תָּלוּי בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מוֹצִיאָה כָּל הַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה שֶׁתְּלוּיָה בִּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה עַל-יְדֵי הַגְּשָׁמִים וְהַגְּשָׁמִים הֵם עַל-יְדֵי רְעָמִים, בְּחִינַת ‘עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בָּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: ‘קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף’, ‘כִּקְרִיעַת יַם סוּף’ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים’ (תענית ב.), כִּי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם הַפַּרְנָסָה, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת ‘עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ לְהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בְּבִרְכַת ‘אַתָּה גִבּוֹר’, כִּי כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּלוּל מִבְּחִינָה הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַת ‘אַתָּה גִּבּוֹר’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, וְשָׁם דַּיְקָא מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, מִבְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קנד:): ‘מַיָּא אִנּוּן לִימִינָא וּלְבָתַר יָהִיב לוֹן לִשְׂמָאלָא’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְנָסָה, הֵם מִיָּמִין בְּחִינַת ‘מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד’, בְּחִינַת (תהלים קלו, כה) “נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”, אַךְ צְרִיכִין לְקַבֵּל אוֹתָן מִשְּׂמֹאל בִּבְחִינַת ‘גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים’ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, מֵחֲמַת שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן יָנְקָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִן הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת מִבְּחִינַת יָמִין, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְגַּם הַפַּרְנָסָה וְנִגְזַר שֶׁתִּהְיֶה הַפַּרְנָסָה בִּיגִיעָה בִּבְחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת ‘בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם’. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְקִיאָה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, וְאָז חוֹזֶרֶת הַפַּרְנָסָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז זוֹכִין לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל עַל-יְדֵי שֶׁנִּשְׁלַם הַדַּעַת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ד וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי בְּשָׁלשׁ רְגָלִים נִמְשָׁךְ שָׁלֹשׁ מִינֵי מֹחִין, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כַּנַּ”ל. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין לְרַחֲמִים וְדַעַת אֵין צְרִיכִין לְשׁוּם יְגִיעָה וּמְלָאכָה וַעֲבוֹדָה שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים שֶׁתָּלוּי בְּחֶסְרוֹן הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְאָז נִתְבַּטְּלִין כָּל הַמְּלָאכוֹת כְּמוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא רַחֲמִים וְדַעַת כַּנַּ”ל, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין בְּיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ וְעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז שֶׁעַל יָדוֹ עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁאָז הָיָה עִקַּר מַפֶּלֶת מִצְרַיִם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית כַּיָּדוּעַ, שֶׁלְּזֶה צְרִיכִין הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה בַּתְּחִלָּה הִקְשָׁה פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ יוֹתֵר וְהִכְבִּיד הָעֲבוֹדָה יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה, ט): “תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה” וְכוּ’. כִּי מֹשֶׁה בָּא אֵלָיו וְהִתְחִיל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁהִשְׁלִיךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה וַיְהִי לְתַנִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹאָה הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין, הִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ וּלְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִתְחַזֵּק פַּרְעֹה יוֹתֵר, כִּי חָשַׁב שֶׁעַכְשָׁיו יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהֵם בּוֹלְעִים תְּפִלָּה כָּזוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ יוֹתֵר וְאָמַר: ‘תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה’ וְכוּ’. וְזֶהוּ: ‘תֶּבֶן אַתֶּם מַכְנִיסִין לָעֲפָרַיִם עִיר שֶׁכֻּלָּהּ תֶּבֶן’ (רש”י שמות ז, כב), כִּי סָבְרוּ שֶׁמֹּשֶׁה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְנִיקָתָם וּכְאִלּוּ הוּא מוֹסִיף לָהֶם כֹּחַ חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן בְּכָל פַּעַם נִתְחַזֵּק לִבּוֹ יוֹתֵר עַל-יְדֵי שֶׁרָאָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁהִיא תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ (שמות יד, ה): “מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, כִּי חָשַׁב הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם שֶׁעַתָּה יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקָתָם עַד שֶׁרָדְפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַד הַיָּם וְאָז הָיָה עִקַּר מַפָּלָתָם, כִּי אָז הֶרְאָה מֹשֶׁה כֹּחוֹ, שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הַמַּטֶּה עֹז דַּיְקָא, שֶׁהִיא תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהֵם רוֹצִים לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הִיא מַפָּלָתָם, כִּי זֹאת הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת לָהֶם בְּצַוָּארָם וְאָז מֻכְרָח הַסִּטְרָא אָחֳרָא לִתֵּן הֲקָאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף. וְאָז הוֹצִיאוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַדַּעַת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּלְעוּ, וְאָז הֵקִיאוּ הַכֹּל וְהֶחֱזִירוּ הַכֹּל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכוּ אָז לְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד וְלִרְכוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד:

ה וְכָל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין בְּיוֹם טוֹב שֶׁיִּהְיֶה הַתְּפִלָּה קְצָת בִּבְחִינַת דִּין, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁהִיא בְּחִינַת מַטֵּה עוֹז, בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי בְּיוֹם טוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה טז.): “בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן” וְהֵם כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, “בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ’ בֶּחָג נִדּוֹנִין עַל הַמַּיִם”. וְעַל-כֵּן אָז בְּיוֹם טוֹב הַתְּפִלָּה הִיא קְצָת בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, כִּי אָז נִדּוֹן הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים בְּיוֹם טוֹב (בְּמוּסָף): ‘וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ’. נִמְצָא, שֶׁמַּזְכִּירִין קְצָת הַחֲטָאִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דִּין, כִּי אָז בְּיוֹם טוֹב אָז נִמְשָׁךְ הַנֵּס שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שִׁנּוּי הַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת דִּין כַּיָּדוּעַ, כִּי ‘אֱלֹהִים’ גִּימַטְרִיָּא ‘הַטֶּבַע’ כַּמּוּבָא. וְאָז בְּיוֹם טוֹב הִיא שִׁדּוּד הַטֶּבַע וְכָל זֶה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מוֹצִיאָה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה עִם עֶצֶם חִיּוּתָהּ, וַאֲזַי נִשְׁתַּנֶּה הַדִּין לְרַחֲמִים וְנִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע לְהַשְׁגָּחָה שֶׁנִּשְׁבָּר הַטֶּבַע שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין וְנִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה וְנַעֲשֶׂה נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יָמִים טוֹבִים שֶׁהָיָה בָּהֶם מוֹפְתִים נוֹרָאִים שִׁדּוּד הַטֶּבַע. כִּי עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִמְשָׁךְ נְבוּאָה וְכוּ’ וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל:

ו נִמְצָא, שֶׁבְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ קְצָת עִם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹם טוֹב, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְהַמְּלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁעוֹשִׂין, זֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי הַמְּלָאכָה הִיא בְּחִינַת דִּין כַּנַּ”ל וְהָאֲכִילָה הִיא כְּפִי הַתְּפִלָּה. וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁבְּיוֹם טוֹב אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת רַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי כֵן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי לְהוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן מֵחֲמַת זֶה צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, דְּהַיְנוּ מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁעוֹשִׂין מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִל”ט מְלָאכוֹת שֶׁל יְמֵי הַחֹל, כִּי מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ, כִּי הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הִיא מֵהַתְּפִלָּה שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הַכֹּל וּכְפִי הַתְּפִלָּה כֵּן הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹשִׂין מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּיוֹם טוֹב, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בִּמְלָאכָה זוֹ חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מוֹצִיאִין בִּלְעוֹ מִפִּיו כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שמות יב, טז): “אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם”, ‘לָכֶם’ דַּיְקָא, כִּי אֵין לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה חַס וְשָׁלוֹם בִּמְלָאכָה זוֹ. וְזֶהוּ: “לָכֶם – וְלֹא לְנָכְרִים, לָכֶם – וְלֹא לִכְלָבִים” (ביצה כא:). כִּי אֵין לְהַכְּלָבִים וְהָעֲכּוּ”ם, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שׁוּם אֲחִיזָה בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹם טוֹב רַק הַכֹּל לָכֶם, כִּי הַכֹּל חוֹזֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה. כִּי אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין וּמוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁבָּלְעָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִל”ט מְלָאכוֹת שֶׁל יְמֵי הַחֹל וּמַחֲזִירִין הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה שֶׁאָמְרָה הָאָתוֹן לְבִלְעָם (במדבר כב, כח): “מֶה עָשִׂיתִי וְכוּ’ זֶה שָׁלֹש רְגָלִים”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘רָמַז לוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹשׁ רְגָלִים’, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת וּמַפֶּלֶת בִּלְעָם הוּא עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ שֶׁאָז מִתְעוֹרֵר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי הַמַּטֵּה עֹז בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל” (תהלים קו, ל) בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי שֶׁהָיָה בַּעֲצַת בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לא, טז): “הֵן הֵנָה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם”, כִּי בִּלְעָם יְנִיקָתוֹ מִפְּגַם הַדַּעַת בְּחִינַת (בראשית ג, א): “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם”, בְּחִינַת פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עבודה זרה ד:) עַל פָּסוּק (במדבר כב, ל): “הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ עַל-יְדֵי פִּינְחָס, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַטֵּה עֹז שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הוֹכִיחָה אוֹתוֹ הָאָתוֹן: אֵיךְ אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹשׁ רְגָלִים. כִּי עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ רְגָלִים הוּא מַפָּלָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נַעֲשָׂה אָז שִׁנּוּי גָּדוֹל שֶׁהָאָתוֹן פָּתְחָה פִּיהָ וְדִבְּרָה וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ, כִּי בִּלְעָם הָיָה רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֶל הַבַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וְעַל-כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה עִם הָאָתוֹן מַעֲשֵׂה אִישׁוּת וְהָיָה רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי-זֶה, אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִים בִּלְעָם מִפִּיהֶם. וַאֲזַי חוֹזֵר וּמֵקִיא הַכֹּל וּמַחֲזִיר הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז חוֹזֵר הַדִּבּוּר שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב, ו): “מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה”. שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְבַהֲמִיּוּת, וְעַל-יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁחָזַר הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אָז חוֹזֵר הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, מִן תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִן הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ פָּתְחָה פִּיהָ וְדִבְּרָה וְהוֹכִיחָה אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע עַל שֶׁהוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁתֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ הַבַּהֲמִיּוּת בְּעַצְמָהּ הוֹצִיאָה הַדַּעַת וְהַדִּבּוּר שֶׁנִּמְשַׁךְ לְתוֹכָהּ, וְהִיא בְּעַצְמָהּ הוֹכִיחָה אוֹתוֹ וּבִזְּתָה וְהִכְנִיעָה אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו עַל שֶׁהוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַדַּעַת וְהַדִּבּוּר שֶׁהִכְנִיס בָּהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (איוב כ, טו): “חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ”, עַד שֶׁהֻכְרַח בְּעַצְמוֹ לַהֲפֹךְ מִקְּלָלָה לִבְרָכָה וּבֵרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַדַּעַת שֶׁהִכְנִיס בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְרָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל הֻכְרַח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלִתֵּן בְּעַצְמוֹ תֹּקֶף וְחֹזֶק וְסִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֻכְרַח לְבָרֵךְ אוֹתָם, כִּי נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל: