שבת ד

רָאשֵׁי פְּרָקִים לְהִלְכוֹת שַׁבָּת

הֲלָכָה ד

עַל-פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשְּׁנֵי בָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ וְכוּ’ (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יא) עַיֵּן שָׁם. שֶׁעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת שֶׁהִיא אֱמוּנָה. שֶׁכְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן-עֵדֶן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן-עֵדֶן מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ, עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן יַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עַתָּה מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא, מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל כָּל פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבָּת אֱמוּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל.

כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא שַׁבָּת וְאַחַר-כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה. שֶׁהֵם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה הַמּוּבָאִים שָׁם בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. שֶׁזָּכָה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת לְסַדְּרָם הֵיטֵב עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הִשִּׂיג תְּחִלָּה לַעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת אֱמוּנָה, וְאַחַר כָּךְ זָכָה לְהָבִין לְסַדֵּר כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה. כִּי בְּשַׁבָּת נִתְתַּקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכוּ’.

וְכָל זֶה מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ ב” (ליקוטי תנינא ה) שֶׁהָאִישׁ תְּבוּנוֹת מְגַלֶּה עֵצוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת מִבְּחִינַת “הֶחְתִּים” (ויקרא טו, ג) לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף בְּכֹחַ הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ וְכוּ’ אֲבָל יֵשׁ גַּם לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק וְכוּ’, אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא הַפְּגָם חַס וְשָׁלוֹם מִדַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁפּוֹגְמִים בְּכִסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט וְלָזֶה צְרִיכִין קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה. הוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹר, בְּחִינַת ‘בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא’ (שבת עז:), וְעַל-כֵּן הַדְלָקַת נֵר שַׁבָּת הוּא תֵּכֶף בִּכְנִיסַת שַׁבָּת. וְעִקַּר כֹּחַ שֶׁל הָאִישׁ תְּבוּנוֹת הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ עַל-יְדֵי אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ” וְכוּ’ (ישעיה נח, יא). וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁיְּקָרָה מְאֹד, בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ “אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'” – ‘עַל ה” דַּיְקָא, בְּחִינַת צַחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּשֵׁם ה’ כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הַל”ט מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת. כִּי כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁל כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת הוּא שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמָן לְתַקֵּן כָּל מִינֵי אֻמָּנוּת, וְכָל זֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל מֵחֲמַת הַפְּגָם שֶׁגָּרַם שֶׁאֵין הַכִּסֵּא וְכוּ’ מְסֻדָּר כָּרָאוּי, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת קְלִפַּת עֲמָלֵק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם וְכוּ’. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל פְּגַם הַמִּשְׁפָּט וּפְגַם הָאֱמוּנָה כִּי אֵין מְבִינִים ‘צַדִּיק וְטוֹב לוֹ’ וְכוּ’ (ברכות ז.), מֵחֲמַת שֶׁהַמִּשְׁפָּט נִתְהַפֵּךְ וְנִתְחַלֵּף וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ עַתָּה. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ”ל וּמִשָּׁם עִקַּר פְּגַם הָאֱמוּנָה.

וּמֵחֲמַת אֵלּוּ הַחִלּוּפִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ, צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת בְּכָל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת “בְּזֵעַת אַפֶּךָ וְכוּ’ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” וְכוּ’ (בראשית ג, יט יז), כִּי כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן, וְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בַּמִּשְׁכָּן, ‘מִטָּה’ זֶה בְּחִינַת אֲרוֹן הָעֵדוּת שֶׁעוֹמֵד בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּקְרָא חֶדֶר הַמִּטּוֹת וְכוּ’. וְזֶה ‘מִשְׁכָּן’ רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא נֵר’ (כִּמְדֻמֶּה שֶׁזֶּה מְבֹאָר בַּסְּפָרִים), וְסוֹפֵי תֵּבוֹת ‘אַהֲרֹן’, כִּי כָּל תִּקּוּנֵי עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ הָיָה עַל-יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן, וּבְחֹל בְּחִינַת “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ” (במדבר יא, יח) – ‘בִּשְׁטוּתָא’ (זֹהַר בְּשַׁלַּח סג.), וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הַבְּהֵמוֹת בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת. וְכָל תִּקּוּנוֹ עַל-יְדֵי שַׁבָּת שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר בְּחִינַת ‘אִישׁ תְּבוּנוֹת’ הַנַּ”ל שֶׁמְּגַלֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת.

כָּל הַנַּ”ל הֵם רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְזַכֵּךְ וּלְבָרֵר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵיטֵב וְכָל דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם, כְּמוֹ הַכִּסֵּא שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁגַּם פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּמוֹ הַכִּסֵּא הַנַּ”ל. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהָעִקָּר לְסַדֵּר הַכֹּל הֵיטֵב. ה’ יַעַזְרֵנוּ: