הלכות ברכת הפירות ד

עִנְיַן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, וְדִין קְדִימָה בְּפֵרוֹת, וַחֲשִׁיבוּת פֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁקּוֹדְמִין לִבְרָכָה:

עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים’ וְכוּ’ (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עא), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ:

א וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַדָּבָר וּלְקַשְּׁרוֹ לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ’, רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, לְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּבְחִינַת: “מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים” (שיר השירים ז, ז), שֶׁכָּל הָאַהֲבוֹת שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַתַּעֲנוּגִים, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהָיָה יְפֵה תֹּאַר וִיפֵה מַרְאֶה. וְזֶהוּ “מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה” וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְבָרְכִין לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

וְעַל-כֵּן כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת (תהלים קמז, א): “כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה”. וּכְתִיב (שם קלה, ג): “זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים” שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמואל-ב כג, א): “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל” שֶׁהֵבִיא שָׁם רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת זְמִירוֹת וּתְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדָּבֵק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’, כִּי אִם עַל-יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת “נְעִים זְמִירוֹת” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ, וְאָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַהֲנָאוֹת וְהַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁם לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת כָּל הַמַּאֲכָלִים הוּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל, דְּהַיְנוּ הַשִּׁבְעָה מִינִים וְכַמּוּבָא לְעֵיל, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לה.): ‘הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ, לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן?’, כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הָאַהֲבוֹת לְשָׁרְשָׁן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְכוּ’ וּבֵרַכְתָּ וְכוּ’ עַל הָאָרֶץ”. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל-כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הִיא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאַהֲבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל:

ב וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל דִּין קְדִימָה בְּפֵרוֹת כְּפִי חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַפֵּרוֹת, כִּי כָל הַכָּבוֹד וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן רָאוּי לְחַלֵּק כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת לְהַפֵּרוֹת לְעִנְיַן בְּרָכָה לְהַקְדִּים הָרָאוּי לְהַקְדִּים, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַחֲשִׁיבוּת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן רֹב הַכָּבוֹד שֶׁבְּנֵי אָדָם מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה הוּא בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁאֶחָד נִכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לְכַבְּדוֹ הוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין ק.) לְעִנְיַן אִסּוּר וְהֶתֵּר: ‘חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד’, כִּי עִקַּר כָּל הַכָּבוֹד נִמְשָׁךְ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת, וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֻׁלְחַן מְלָכִים, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה ‘וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע’ בְּסִימָן סז]. כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד מִתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל מִשָּׁם בִּשְׁעַת הַשֻּׁלְחָן דִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵךְ הַבְּרָכוֹת כָּרָאוּי וְכַנַּ”ל:

ג וְזֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוֹת טוֹבִים כָּאֵלֶּה, וְשֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, וְכִי זֶה הוּא שֶׁבַח שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה כָּל כָּךְ, וְה’ יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת אֶת הָאָרֶץ לְזַרְעָם וּבִשֵּׂר לְיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מֹשֶׁה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מוּכָן לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ, לִתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכָל הַתּוֹרָה מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לַמְעַיֵּן וּמְדַקְדֵּק בָּהּ, וְכָל פַּעַם שֶׁמּוֹכִיחַ וּמַזְהִיר אוֹתָם עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בִּכְלָלִיּוּת אוֹ בִּפְרָטִיּוּת הוּא מַזְכִּיר עַל-פִּי רֹב אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים אֵין מִסְפָּר, וְכִי כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה כְּדֵי לֶאֱכֹל פֵּרוֹת טוֹבִים כָּאֵלֶּה?! אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוֹת טוֹבִים וּמְתוּקִים כָּאֵלֶּה שֶׁמְּקַבְּלִים טַעֲמָם וּנְעִימַת מְתִיקוּתָם מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל-יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהֶם שֶׁנּוֹהֲגִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין הַטּוֹבִים, עִקַּר הַכַּוָּנָה עַל שֹׁרֶשׁ הַטַּעַם שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וְזֶהוּ בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הוּא לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ לְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז, ד): “אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ וְכוּ’ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'”.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה יד.) עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתְאַוָּה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ, וְהִתְפַּלֵּל תקט”ו תְּפִלּוֹת כְּדֵי לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהִקְשׁוּ עַל זֶה: וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ, וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ? אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ וּדְקָארֵי לֵה מַה קָּארֵי לֵהּ, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁמֹּשֶׁה יִתְאַוֶּה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ, אַךְ עִקַּר הַקֻּשְׁיָא וְהַתֵּרוּץ הוּא מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְשַׁבֵּחַ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּשֶׁבַח הַפֵּרוֹת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן הוּא מַקְשֶׁה זֹאת: וְכִי לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְכוּ’, כִּי אָנוּ רוֹאִין שֶׁכָּל שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ שֶׁהִיא “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה גֶּפֶן וּתְאֵנָה” וְכוּ’. וְזֶה שֶׁמְּתָרֵץ: אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, הַיְנוּ כִּי בֶּאֱמֶת שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הֵן הֵן פֵּרוֹתֶיהָ הַטּוֹבִים וְהַנְּעִימִים, וּבִשְׁבִיל זֶה הִתְאַוָּה מֹשֶׁה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם לַטַּעַם הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַפֵּרוֹת, רַק עִקַּר כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת יְקַשֵּׁר טַעַם הַמְתִיקוּת וּנְעִימַת הַפֵּרוֹת לְשָׁרְשָׁן לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תְּשׁוּקַת מֹשֶׁה וְכָל הַצַּדִּיקִים לִזְכּוֹת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל:

ד וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת נֹעַם, וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר הַמֹּחִין, כִּי אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַמֹּחִין נִמְשָׁכִין מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אֲבָל מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָן תִּקּוּן, וְתִקּוּנָם הִיא בְּעֵת שֶׁמְּקַבְּלִים הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי כְּלִי הַנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי צְדָקָה וְכוּ’, שֶׁאָז בָּאִין הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ בְּחִינַת חוֹבְלִים וְנוֹפְלִים לְמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם. עַל-כֵּן לִפְעָמִים הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ בְּחִינַת חוֹבְלִים הֵם פְּגוּמִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁגּוֹרְמִים פְּגָם גַּם לְהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא נִתְתַּקְּנִים הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי הַנֹּעַם, אַדְּרַבָּא, הֵם פּוֹגְמִים אוֹתָם, וּמִזֶּה בָּא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְעֹצֶם רִבּוּי הַמְנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ה.) שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל-יְדֵי יִסּוּרִים. וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם לְשׁוֹן חַבָּלָה וְיִסּוּרִים, דְּהַיְנוּ מְנִיעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. כִּי כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הָאָדָם רוֹצֶה [כל] כָּךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהַמְנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִים עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים רוֹצִים לְהִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי הַנֹּעַם, עַל-כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִבְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף בָּאִים הַחוֹבְלִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, וְנֶאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעַמִּים, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִין מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְצָרִיךְ יְגִיעָה לְשַׁבְּרָם.

כִּי בֶּאֱמֶת זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁעִקַּר כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם מְנִיעָה שֶׁתּוּכַל לְמָנְעוֹ, וְעִקַּר הַמְנִיעָה הִיא רַק מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה, וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה, כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְמָנְעוֹ, וְלֹא הָיוּ כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו לִמְנִיעוֹת כְּלָל. וּבֶאֱמֶת אֵינָם מְנִיעוֹת כְּלָל, כִּי הַמְנִיעָה הַגְּדוֹלָה הִיא שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר בִּשְׁנֵי יַמִּים לְדֶרֶךְ רָחוֹק כָּזֶה, וַהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁפּוֹרְשִׁין עַצְמָן לְיַמִּים לְמֵרָחוֹק יוֹתֵר מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, זֶה נוֹסֵעַ לְמַארְסֶעלְיָיא, וְזֶה לְלוֹנְדוֹן, וְזֶה לַאֲמֶרִיקָא שֶׁרָחוֹק מְאֹד, מִכָּל שֶׁכֵּן לִסְטַאנְבִּיל וּלְעַכּוֹ שֶׁשְּׁכִיחִים עוֹבְרִים וְשָׁבִים הַרְבֵּה. וְאִם מְנִיעָה מֵחֲמַת מָמוֹן הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִין בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וּמוֹצִיאִים עֲלֵיהֶם הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה שֶׁעוֹלֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַיִן לוֹקְחִים אֵלּוּ הַהוֹצָאוֹת, הֲלֹא הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִשְׁתּוֹקְקִים כָּל כָּךְ לְהַשִּׂיא בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וּמְצַפִּים לַה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּכָל מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת, וְהָיוּ חוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם בְּוַדַּאי הָיָה ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק.

וְעַל-כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאֶלֶף כְּמוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה כָּל אָדָם רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ מִי שֶׁהָיָה רָץ אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּמְצָא שָׁם בְּוַדַּאי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת אֲדוּמִים, שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה רָץ לְשָׁם בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ, וְהָיָה לוֹוֶה וּמוֹכֵר כָּל אֲשֶׁר לוֹ עַל הוֹצָאוֹת, וְהָיָה פּוֹרֵחַ לְשָׁם בִּזְרִיזוּת וּבְבֶהָלָה גְּדוֹלָה. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מֵשִׂים לְלִבּוֹ שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה מַתְחֶלֶת מִ”בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ” (בראשית א, א), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ’הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם’ וְכוּ’, וּמִפְּנֵי מָה פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’? בִּשְׁבִיל ‘כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם’ וְכוּ’, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָעַכּוּ”ם: ‘לִסְטִים אַתֶּם’ וְכוּ’.

נִמְצָא שֶׁכָּל הַתּוֹרָה שֶׁמִּ’בְּרֵאשִׁית’ עַד ‘הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם’ הַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁנּוּכַל לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכָל הַסִּפּוּרִים מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְלֵדַת הָאָבוֹת וְסִבּוֹתֵיהֶם וְגִלְגּוּלֵיהֶם, הַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן. כְּמוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ גִּלְגֵּל עִם אֲבוֹתֵינוּ הַרְבֵּה, וְעָשָׂה עִמָּהֶם נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת הַרְבֵּה, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם אֶת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה, שֶׁתֵּכֶף בְּפָרָשַׁת נֹחַ שֶׁכָּתוּב שָׁם לֵדַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לָאָבוֹת, וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם, תֵּכֶף וּמִיָּד גִּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְצִוָּהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יב, א): “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְכוּ’ אֶל הָאָרֶץ” וְכוּ’. וְשָׁם כָּל הַפָּרָשָׁה וְכָל הַסֵּדֶר מְדַבֵּר מֵעִנְיַן נְסִיעַת אַבְרָהָם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר-כָּךְ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁהִבְטִיחוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּפָּרָשָׁה שֶׁמַּזְכִּיר הַבְטָחַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים מִגֹּדֶל חִבָּתָהּ. וְכֵן אַחַר-כָּךְ אֵצֶל יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁמַּבְטִיחַ לְכָל אֶחָד כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל הַבְטָחָה שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, וְחוֹזֵר הַבְטָחָה זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים מִגֹּדֶל שֶׁבַח מַעֲלַת הַהַבְטָחָה הַזֹּאת, וְכָל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית סוֹבֵב הוֹלֵךְ עַל קֹטֶב זֶה שֶׁל הַבְטָחַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִבְטִיחַ לָאָבוֹת וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (שם לז, ב): “אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף”, וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹתֵיהֶם וְגִלְגּוּלֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב וְכוּ’, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַיִּשּׁוּב וְהַמְנוּחָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ.

וְכֵן כָּל סֵפֶר שְׁמוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְהַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בַּפָּרָשָׁה בִּתְחִלַּת הִתְגַּלּוּת ה’ יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם תֵּכֶף (שמות ג, יז): “אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ’ אֶרֶץ זָבַת” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם, ח): “וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה” וְכוּ’. וּכְתִיב (שם ו, ד-ח): “וְגַם הֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן וְכוּ’ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְכוּ’ וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב” וְכוּ’. וְכֵן הַרְבֵּה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁמִּכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק עֹצֶם שֶׁבַח מַעֲלַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל כָּךְ עָלֶיהָ. וּבִפְרָט בִּשְׁאָר סְפָרִים בִּגְמָרָא וּבְמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים שֶׁמְּבֹאָר בְּכֻלָּם מִגֹּדֶל שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִילּוּ לֵילֵךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה תּוֹרוֹת מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁכָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח.

וְעַל-כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מֵשִׂים לִבּוֹ לָזֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מְנִיעָה שֶׁיִּמְנָעֵהוּ, וְעִקַּר הַמְנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁבָּאִין וְנוֹפְלִין בַּנְּעִימִים בְּעֵת שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז בָּאִין הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. וְאָז נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים וּמְבַלְבֵּל אֶת מֹחַ הָאָדָם, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת מַעֲלַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמַזְמִין כַּמָּה מְנִיעוֹת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ מַמָּשׁ, שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֵלּוּ הַמְנִיעוֹת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבְּרָם כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁהֵם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ’, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ בְּיָדָם שֶׁהֵם חוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲלִימִין וּמַסְתִּירִין טַעַם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַמְנִיעוֹת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, ח): “אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה” וְכוּ’. וְעִקַּר הַשֶּׁבַח הוּא שֶׁשָּׁם הוּא שׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם טַעַם אֵלּוּ הַפֵּרוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה הַמִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, שֶׁהִיא עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד זֶה הֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ג, ח): “וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי” וְכוּ’. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי לִכְבֹּשׁ וּלְהַכְנִיעַ הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁחוֹשֵׁב שָׁם הַפָּסוּק שֶׁהֵם ‘הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי’ וְכוּ’, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵעַ שָׁם נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם מְתִיקַת כָּל שִׁבְעַת הַמִּינִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ וְלִכְבֹּשׁ כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁהֵם כְּלַל הַמּוֹנְעִים כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַמְנִיעוֹת הוּא שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמֹּחַ מִלְּהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּמַאֲמִין לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּלְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּפְלִיגִין בְּשֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים וְיָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ” שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי חָלָב הוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה שֶׁאָז ‘דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’ (בכורות ו:), הַנִּמְשָׁךְ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם מְתִיקַת כָּל הַטְּעָמִים בְּחִינַת דְּבַשׁ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מְסֻגָּל לְבָנִים, כִּי שָׁם שׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה:

ה וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַמְרַגְּלִים מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה שֶׁאָמְרוּ (במדבר יג, כז): “בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ, אֶפֶס כִּי עַז הָעָם” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ. שֶׁאָמְרוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הַפֵּרוֹת טוֹבִים וְהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, “אֶפֶס כִּי עַז הָעָם” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שִׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁאֵינָם מַנִּיחִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת נֹעַם, כִּי לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַחוֹבְלִים, וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, נִמְצָא שֶׁאָמְרוּ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ:

ו וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר פַּרְעֹה (שמות ה, ט): “תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה” וְכוּ’. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה, שֶׁהָעִקָּר הוּא לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, וְתֵכֶף נִתְעוֹרְרוּ בְּחִינַת הַחוֹבְלִים וְנָפְלוּ בַּנְּעִימִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים וְהֵסִית אֶת פַּרְעֹה לְהַכְבִּיד הָעֲבוֹדָה יוֹתֵר, לִמְנֹעַ יִשְׂרָאֵל מִן הַגְּאֻלָּה מִלָּשׁוּב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּחִינַת “תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה” כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה חָזְרוּ וְנִתְעוֹרְרוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְיָצְאוּ נִצָּבִים לִקְרַאת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְאָמְרוּ (שם כא): “יֵרֶא ה’ עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט”. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַחוֹבְלִים שֶׁחָזְרוּ וְנִתְעוֹרְרוּ עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

כִּי כָּל עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם נִמְשָׁךְ מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹבְלִים, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת נִתְגַּלְגֵּל עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף, כִּי הַבַּעַל דָּבָר הִתְגָּרָה בָּהֶם שֶׁיַּחְלְקוּ עִם יוֹסֵף דַּיְקָא, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת נֹעַם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְהֵם חָלְקוּ עָלָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבְּרוּ בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וְעַל-כֵּן יָרְדוּ לְגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם, כִּי מִצְרַיִם הוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן הֵם שְׁטוּפֵי זִמָּה, כִּי תַּאֲוַת נִאוּף נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז נוֹפֵל לְאַהֲבַת נָשִׁים כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב שֵׁנִית אֶת הַשְּׁבָטִים אָמַר לָהֶם (בראשית מג, יא): “קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם” וְכוּ’ דְּהַיְנוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי יַעֲקֹב שָׁמַע שֶׁאָמַר לָהֶם “מְרַגְּלִים אַתֶּם” (שם מב, ט), שֶׁמְּרַמֵּז עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁפָּגְמוּ בַּנֹּעַם הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, כִּי גַּם הֵם פָּגְמוּ בְּיוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צִוָּה יַעֲקֹב שֶׁיִּקְּחוּ עִמָּהֶם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ, הַיְנוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשׁ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל חֲבִיבָה בְּעֵינֵיהֶם וְהֵם מְחַבְּבִין אֶת הָאָרֶץ. וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיִּקְּחוּ עִמָּהֶם פֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יַמְשִׁיכוּ לְשָׁם קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לְבַטֵּל עַל-יְדֵי-זֶה בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁמִּשָּׁם בָּאוּ לָהֶם כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִיּוֹסֵף שֶׁהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם עַל-יְדֵי שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף וּפָגְמוּ בַּנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יַמְשִׁיכוּ הֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן לְתַקֵּן זֹאת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ”, בְּחִינַת “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל:

ז וּמִגֹּדֶל הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הַחוֹבְלִים אָז בְּעֵת הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ כְּנֶגֶד הַנֹּעַם עַד שֶׁהִכְבִּיד הָעֲבוֹדָה וְכוּ’ וְגָרַם מַחֲלֹקֶת שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁאָמְרוּ: “יֵרֶא ה’ עֲלֵיכֶם” וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְהִתְגַּבְּרוּ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר הָעוֹשֵׁק יְהוֹלֵל חָכָם וְכוּ’ שֶׁגַּם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אָמַר לַה’ יִתְבָּרַךְ (שמות ה, כב): “לָמָה הֲרֵעֹתָה” וְכוּ’. וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹבְלִים, עַל-כֵּן אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ (שם ו, א): “עַתָּה תִרְאֶה” וְכוּ’, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קיא.): ‘וְלֹא הֶעָשׂוּי לִשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים’ שֶׁרָמַז לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף שֶׁלֹּא יִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים, אַדְּרַבָּא, הֵם מְבַלְבְּלִין גַּם דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁאָמַר “לָמָה הֲרֵעֹתָה”, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יִתְגַּבְּרוּ הַחוֹבְלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְשֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם, אֲזַי הֵם פּוֹגְמִים בְּיוֹתֵר בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים נִכְנָסִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּקַלּוּת, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמֹּשֶׁה לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכֵן סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְפִי עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ אִם הָיָה נִכְנַס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לִכְנֹס וְלִפֹּל כָּל הַחוֹבְלִים לְתוֹךְ הַנְּעִימִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל-יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד עַל-יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי מֹשֶׁה, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ כֵן בָּאִין וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְעַל-כֵּן אִם הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ נִכְנַס לָאָרֶץ הָיוּ צְרִיכִים כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם אָז הָיוּ יְכוֹלִים לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, עַל-כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁהוּא יִכְנֹס לָאָרֶץ עִם יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּכְנִיסֵם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָז לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כִּי אִם מְעַט כְּפִי עֵרֶךְ הַנֹּעַם שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל, וְזֶה הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקֵּן בְּכֹחַ וּזְכוּת רַבּוֹ מֹשֶׁה. וְזֶה שֶׁבָּא שַׂר צְבָא ה’ לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ (יהושע ה, יד): “עַתָּה בָּאתִי”, שַׂר צְבָא ה’ – זֶה מַטַ”ט שֶׁכּוֹלֵל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה (תיקו”ז יד.), שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחוֹבְלִים בַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא מַחֲלֹקֶת הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, זֶה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר וְכוּ’. וְעַל-כֵּן בָּא לִיהוֹשֻׁעַ קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לִירִיחוֹ לִתְחִלַּת גְּבוּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בְּחִינַת חוֹבְלִים שֶׁנּוֹפְלִים בַּנְּעִימִים לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברים ז, כב): “לֹא תוּכַל כַּלּוֹתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה”. “מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ” (שמות כג, ל). וּכְתִיב (שם כט): “לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אַחַת” וְכוּ’. שֶׁצְּרִיכִין לִכְבֹּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעַמִּים וְהַקְּלִפּוֹת וְהַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט. כִּי אֵין כֹּחַ לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים בְּבַת אַחַת, דְּהַיְנוּ לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם שֶׁיֻּכְלַל בְּנֹעַם, וְהָרַע יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לָזֶה כִּי אִם מְעַט מְעַט לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט. וּכְפִי קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ כְּמוֹ כֵן נְתַקֵּן אֶת הַחוֹבְלִים וּנְגָרֵשׁ אֶת הָרַע שֶׁבָּהֶם, בִּבְחִינַת: “מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ”, שֶׁתִּזְכֶּה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְאָז: “וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ”, שֶׁתִּזְכֶּה לִנְחֹל וְלִירַשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּדֻשָּׁתָהּ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר עַל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר הָאָדָם יוֹתֵר לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ’ (סוכה נב.). כִּי עִקַּר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהִיא כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג, יז) “דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם”. וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה יוֹתֵר שֶׁאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן בָּאִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל, וַאֲזַי כְּמוֹ כֵן מִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים וּמִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ לְמָנְעוֹ, כִּי כָּל הַחֲטָאִים וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא אֲחִיזָתָם מֵהַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן סב) שֶׁיֵּצֶר הָרָע הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים הַחֲטָאִים בְּשֵׁם חַבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה א, ז): “חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ”, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים בְּכָל פַּעַם וּלְתַקֵּן הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, לַהֲפֹךְ הַחוֹבְלִים לִבְחִינַת נֹעַם שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה וְכַנַּ”ל:

ח וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות ב, יד): “אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר” כְּשֶׁרָאָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם רְאוּיִים לְכָךְ לִהְיוֹת בַּגָּלוּת’ וְכוּ’. הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל עַל-כֵּן נוֹדַע לוֹ טַעַם הַגָּלוּת, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת מֵחֲמַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. וְכֵן עַכְשָׁו עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת מֵחֲמַת מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא ט:) שֶׁלֹּא נֶחֱרַב בַּיִת שֵׁנִי כִּי אִם בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת חִנָּם, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הִיא מַה שֶּׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ מַמָּשׁ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַכּוּ”ם וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קֹדֶם הַגְּאֻלָּה יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עדיות ח, ז): ‘אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם’, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה לָשׁוּב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תְּלוּיָה בְּשָׁלוֹם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ”ל:

ט וְעַל-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר וּבְכָל הַסְּפָרִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כִּי עַל-יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעוֹת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל:

י וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַבְּרִיאָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכִין לְקַבְּלוֹ עַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַהוֹלָדָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא עִקַּר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ לִכְבוֹדוֹ וְכוּ’. כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם נִבְרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה כט, א) שֶׁבְּרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל-כֵּן מֻרְגָּל הַלָּשׁוֹן בַּסְּפָרִים: ‘בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה י: כז.): ‘בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם’. וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים (מוּסָף לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה): ‘הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ’ וְכוּ’. אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עִקַּר בְּרִיאַת עוֹלָם הָיָה מִכ”ה בֶּאֱלוּל עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה שָׁם), רַק מֵחֲמַת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם.

כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁהוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר קוֹנוֹ וְיַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ”ל. כִּי בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְיַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ הָאָדָם, וְעַל-כֵּן הָאָדָם עִקַּר הַבְּרִיאָה, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ כָּל הַבְּרִיאָה נִבְרָא אָז, כִּי הָאָדָם הוּא עִקַּר כְּלַל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים ‘בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם שֶׁהוּא הוּא עִקַּר הָעוֹלָם הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְעוֹרֵר בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כִּי קוֹל שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה בְּחִינַת (תהלים לג, ג): “הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה” [וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה ג אוֹת י)]. וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה זֶה בְּחִינַת ‘נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל’ שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ נְעִימַת הַנִּגּוּן שֶׁהוּא עִקַּר הַדְּבֵקוּת, כִּי עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן בְּחִינַת ‘נְעִים זְמִירוֹת’ עַל-יְדֵי-זֶה מְדַבְּקִין עַצְמָן בַּה’ יִתְבָּרַךְ וְזוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, וְכַמּוּבָן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל בְּסוֹפָהּ שֶׁכָּתַב שָׁם: וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁירָה, בְּחִינַת ‘נְעִים זְמִירוֹת’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן קוֹל הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְגִינָה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם עִקַּר הַמֹּחִין, בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁעַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר נִמְשָׁכִין הַמֹּחִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנֹּעַם שֶׁהוּא עִקַּר הַמֹּחִין.

וְעַל-כֵּן נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר לְקַבְּלוֹ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, כִּי עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם נִמְשָׁךְ הַהוֹלָדָה שֶׁיִּתְרַבּוּ בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּקִידַת עֲקָרוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, רָחֵל, חַנָּה (ראש השנה י:), כִּי פְּקִידַת עֲקָרוֹת, דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁזּוֹכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֵדַת יִצְחָק אָבִינוּ, דְּהַיְנוּ “וַה’ פָּקַד אֶת שָׂרָה” וְכוּ’, כִּי יִצְחָק הוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲבָל אַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, רַק יִצְחָק הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן לֵדַת יִצְחָק הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּגַדְּלוּ כְּבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹלָדִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת לֵדַת יִצְחָק שֶׁהוּא הוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין פָּרָשָׁה זֹאת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז נִבְרָא הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל-יְדֵי הוֹלָדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת לֵדַת יִצְחָק כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, עֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, עֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, הַכֹּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם שֶׁנִּתְגַּלִּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי הוֹלָדַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת פְּקִידַת עֲקָרוֹת בְּחִינַת לֵדַת יִצְחָק, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד וְכוּ’. מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ’. וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי כָּל עִסְקֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ שֶׁהִיא כְּבוֹדוֹ בְּחִינַת ‘מֶלֶךְ הַכָּבוֹד’, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְגַּלֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא, יב): “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה” וְכוּ’ – ‘בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפָהּ’ (ראש השנה ח.), כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל:

יא וְעַל-כֵּן תְּחִלַּת כִּבּוּשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה עַל-יְדֵי קוֹל שׁוֹפָר, כִּי יְרִיחוֹ הִיא עִיר רִאשׁוֹנָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ, וּכְבָשָׁה עַל-יְדֵי שׁוֹפָרוֹת כַּמְבֹאָר בִּיהוֹשֻׁעַ (פרק ו), הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי קוֹל שׁוֹפָר בְּחִינַת קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל כָּל הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה עֲמָמִין, בְּחִינַת חוֹבְלִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא, ג ד): “כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל, תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר”, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת נִגּוּן בְּחִינַת ‘כִּנּוֹר נָעִים’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘טוּב הָאָרֶץ’ שֶׁכִּ’נּוֹר נָ’עִים עִ’ם נָ’בֶל הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת ‘כְּנַעַן’. כִּי כְּנַעַן, הַיְנוּ כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכְנָעָתָם עַל-יְדֵי נְעִימַת הַנְּגִינָה, בְּחִינַת “כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר” שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן וּמַכְנִיעִין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין בְּחִינַת כְּנַעַן שֶׁיְּנִיקָתוֹ מִבְּחִינַת חוֹבְלִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ שָׁם תֵּכֶף (שם ו): “עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ” וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן יָצָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִבֵּית הָאֲסוּרִים, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל:

יב וְזֶה: “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם” וְכוּ’ (בראשית מא, א). וְזֹאת הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה י:). וְעַל-כֵּן הָיָה הַנֵּס עַל-יְדֵי שֵׁנָה וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁל פַּרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיִּיקַץ פַּרְעֹה” וְכוּ’. כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִשֹּׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁל מַעְלָה שֶׁבִּנְיָנָהּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם פַּרְעֹה – שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. וְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וְכוּ’. כָּל זֶה מְרַמֵּז עַל עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁפַּרְעֹה רָאָה מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא מַה שֶּׁגָּלוּ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, כִּי שָׁם עִקַּר הַמֹּחִין הַנְּעִימִים בְּחִינַת נֹעַם שֶׁהֵם עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם כִּי “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה” וְכוּ’ (קהלת ז, יב). וְעַל-כֵּן הָיְתָה הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם שֶׁהִיא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְרָאָה שֹׁרֶשׁ הַגָּלוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחֲלוֹם שֶׁרָאָה, כִּי רָאָה שֶׁבַע פָּרוֹת טוֹבוֹת שֶׁמְּרַמְּזִים עַל שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשָּׂבַע וְהַבְּרָכָה כַּיָּדוּעַ. וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת הַנֹּעַם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת וְהַשְׁפָּעוֹת, כִּי נֹעַם כָּל הַפֵּרוֹת וְהַתְּבוּאוֹת הַמַּשְׂבִּיעִין אֶת הָאָדָם הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְרָאָה פַּרְעֹה שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשְׁפָּעָה זֹאת בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, “וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן וְכוּ’ רָעוֹת מַרְאֶה וְכוּ’ לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ”, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, שֶׁזֶּהוּ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים, פְּגַם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ שֶׁמְּחַבְּלִין וּמְכַלִּין הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, בָּאִים תֵּכֶף בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדָם. וּמֵחֲמַת שֶׁהָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִים הַחוֹבְלִים עַל הַנְּעִימִים וּפוֹגְמִים גַּם אֶת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, נִבְלָע וְנִשְׁכָּח עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. וּמִשָּׁם עִקַּר הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם וְכֵן כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם וְכָל הַגָּלֻיּוֹת הַכֹּל בִּשְׁבִיל פְּגַם הַדַּעַת, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל פְּגַם הַדַּעַת שֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת חוֹבְלִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגָרֵשׁ מִגַּן-עֵדֶן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת הַבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, וְעַל-כֵּן הִתְחִיל הַגָּלוּת עַל-יְדֵי מְכִירַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם שֶׁפָּגְמוּ בּוֹ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ עִמּוֹ אֶחָיו כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁעַל-יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲזַי תֵּכֶף בָּאִין הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן תִּקּוּנָן עַל-יְדֵי-זֶה הֵם פּוֹגְמִין אֶת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

וְעַל-כֵּן תְּחִלַּת גָּלוּת מִצְרַיִם הִתְחִיל בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית טו, ח): “בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה”, וְהָיָה מְסֻפָּק עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל (נדרים לב.). וְזֶה בְּחִינַת חוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּסְפֵקוֹת, הַיְנוּ כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לוֹ עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְעוֹרֵר וְנִמְשַׁךְ עָלָיו תֵּכֶף הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בָּאִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּחִינַת הַחוֹבְלִים, דְּהַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ הָיוּ אָז עֲדַיִן פְּגוּמִין מְאֹד מֵחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן גָּרְמוּ פְּגָם גַּם בְּמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִשִּׂיג אַבְרָהָם אָבִינוּ אָז, עַד שֶׁנָּפַל מַחֲלֹקֶת וּסְפֵקוֹת בְּלִבּוֹ עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ‘בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהַחוֹבְלִים בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּסְפֵקוֹת פּוֹגְמִין אֶת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי שֶׁבָּאִים לְתוֹכָן לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה נִגְזַר גָּלוּת מִצְרַיִם “יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם” (בראשית טו, יג). ‘יָדוֹעַ תֵּדַע’ דַּיְקָא דְּהַיְנוּ עַל פְּגַם הַדַּעַת כַּמּוּבָא. הַיְנוּ פְּגַם הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין פְּגוּמִים שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ.

וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם פַּרְעֹה כַּנַּ”ל, שֶׁשֶּׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב בְּחִינַת חוֹבְלִים בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע בְּחִינַת נֹעַם עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וְכוּ’. כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בָּאוּ הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְעַל-יְדֵי-זֶה פָּגְמוּ בְּיוֹתֵר אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, עַד אֲשֶׁר גַּם שָׁם נָפַל מַחֲלֹקֶת, וְאֵין נִכָּר כְּלָל הַשְׁפָּעַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא נִמְשַׁךְ חַס וְשָׁלוֹם הַשְׁפָּעַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְעוֹרֵר הָאָדָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּמִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְלֹא יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְתֵכֶף אַחַר שָׁעָה נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ וְנִטַּמְטֵם לִבּוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ, וְשׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי אֶת כָּל הַתְּשׁוּקָה הָרִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ תְּשׁוּקָה כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְלִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ אֵיזֶה זְמַן גָּדוֹל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵשׁ שֶׁאַחַר-כָּךְ נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ וְנִטַּמְטֵם לִבּוֹ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ הַכֹּל, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ תְּשׁוּקָה כְּלָל. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַנַּ”ל.

כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הֵם מִן הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם עִקַּר הָאָדָם, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת וְהַמֹּחַ שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה וְהַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וְעִקַּר הַמֹּחִין הֵם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנִּתְעוֹרֵר לְהָאָדָם אֵיזֶה חֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אֵיזֶה הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִשָּׁם, אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם נִתְעוֹרְרוּ תֵּכֶף הַחוֹבְלִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקְּנָם, אֲזַי הֵם פּוֹגְמִים אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁכוּ עָלָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא שׁוֹכֵחַ הַכֹּל כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ תְּשׁוּקָה כְּלָל. עַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן מְאֹד שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֶת כָּל הַתְּשׁוּקוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁהָיוּ לוֹ מֵעוֹלָם לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת כָּל הָרְשִׁימוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהִשְׁתּוֹקְקוּת הָרִאשׁוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן רכב) שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהָרְשִׁימוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ מִיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה לוֹ מַזְרִיחַ אוֹרוֹ[1] יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁנּוֹתֵן עֵצָה שֶׁתִּתְקַיֵּם הַשְּׂבִיעָה וְהַטּוֹב שֶׁל שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ. וַעֲצָתוֹ הוּא שֶׁיִּקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה, וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל הָאָדָם אֵיזֶה טוֹב, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי תֵּכֶף יַעֲשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא דִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד אוֹ יַעֲשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, וְיַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ אוֹצָרוֹת בְּמֹחוֹ לְהַטְמִין שָׁם אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת. כִּי הָאָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה תְּשׁוּקָה טוֹבָה לְהַטְמִין וּלְקַשֵּׁר אוֹתָהּ בִּפְנִימִיּוּת מֹחוֹ, וְלִקַּח בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ זֹאת הַתְּשׁוּקָה לְזָכְרָהּ הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶהָ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק מוֹדִיעַ לוֹ מִקֹּדֶם שֶׁאַחַר-כָּךְ יָבוֹאוּ עָלָיו יְמֵי רַע חַס וְשָׁלוֹם, וְיִרְצוּ לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ כָּל הַטּוֹב הַהוּא, עַל-יְדֵי-זֶה הַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִגְנֹז הֵיטֵב אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁל בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּקַשֵּׁר הַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְיִקַּח בְּדַעְתּוֹ זֶה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיִּטַּמְטֵם לִבּוֹ עַל-יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה’ עַל-יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּהַתְּשׁוּקָה הָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ”ל. וְכָל הָרְשִׁימוֹת שֶׁל הַתְּשׁוּקוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁיִּגָּנְזוּ בִּפְנִימִיּוּת מֹחוֹ, יִהְיוּ לוֹ לְפִקָּדוֹן לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ בִּימֵי רַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, בִּבְחִינַת: “וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה אַחֲרֵי כֵן, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב” כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן הֵם שֶׁבַע שֶׁבַע, שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, כְּנֶגֶד שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן וְכַנַּ”ל. וּכְנֶגְדָּם הֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁהֵם הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת הוּא עַל יָדָם כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם הָיְתָה בִּזְכוּת יוֹסֵף שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְנִשְׁמַר מֵאַהֲבַת נָשִׁים, וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי יוֹסֵף שָׁרְשׁוֹ מִשָּׁם מִבְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עַל יָדוֹ הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, יט): “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ”. כִּי יוֹסֵף יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם כְּנֶגֶד הַחוֹבְלִים לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּהֶם שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת בְּחִינַת הַנֹּעַם, אַדְּרַבָּא, בְּחִינַת הַנֹּעַם יְתַקְּנוּ אֶת הַחוֹבְלִים, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁזָּכָה יוֹסֵף לִפְתֹּר וּלְתַקֵּן חֲלוֹם פַּרְעֹה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל יְמֵי הָרָעָב אֶת יְמֵי הַשָּׂבָע, אַדְּרַבָּא, יְמֵי הַשָּׂבָע יְחַיּוּ אֶת יְמֵי הָרָעָב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁהַנְּעִימִים יְתַקְּנוּ אֶת הַחוֹבְלִים. וְעַל-כֵּן הִזְהִיר אוֹתָם (שם): “וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם”, שֶׁיַּעֲלוּ עַצְמוֹתָיו לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וּבַכֹּחַ הַזֶּה יִתְגַּבְּרוּ בְּכָל פַּעַם עַל הַחוֹבְלִים, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם עוֹלִין כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת (תהלים כז, ד): “לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'” וְכוּ’, בְּחִינַת (שם טז, יא): “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”. וְעַל-כֵּן בִּמְקוֹם גְּנִיזָתָם הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (שם לז, כט): “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא קט), כִּי בִּמְקוֹם גְּנִיזָתָם שׁוֹפֵעַ בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל (כלים א, ו). וְעַל-כֵּן הוֹלְכִים עַל קִבְרֵיהֶם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבֵּל שָׁם קְדֻשַּׁת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאוֹמְרִים עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הֵם בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת “נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל” כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: “חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים”, וּפָסוּק “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”, שֶׁאוֹמְרִים בְּמִזְמוֹר מִכְתָּם לְדָוִד (תהלים טז) שֶׁהוּא הַמִּזְמוֹר הָרִאשׁוֹן מֵהַיּוּד מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁתִּקֵּן רַבֵּינוּ זַ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַחֲטָאִים, הוּא עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כִּי עַל-יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן מְשַׁבְּרִין אַהֲבַת נָשִׁים כַּנַּ”ל, וְזוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַקְּדֻשׁוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין: “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”, כִּי מִתְּחִלָּה אוֹמְרִים “חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים”, דְּהַיְנוּ שֶׁהַחוֹבְלִים נוֹפְלִים בַּנְּעִמִים לְהִתְתַּקֵּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ זַ”ל מִקְרָא זֶה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וַאֲזַי עֲדַיִן אָנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַחוֹבְלִים עַל הַנְּעִימִים וִיקַלְקְלוּ אוֹתָם גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן אוֹמְרִים אַחַר-כָּךְ: “אֲבָרֵךְ אֶת ה’ אֲשֶׁר יְעָצָנִי” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן עֵצוֹת לְהָאָדָם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְהַגְבִּיר הַנְּעִימִים עַל הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: “שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד”, ‘תָמִיד’ זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תָּמִיד וְלֹא יִפְסֹק מִלְּהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ בְּחִינַת הַחוֹבְלִים וּמְבַלְבְּלִים תְּשׁוּקָתוֹ, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּכָל פַּעַם תָּמִיד, וְאָז יַעַזְרֵהוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם יִזְכֶּה לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לָנֶצַח, וְלֹא יִפֹּל עוֹד לְעוֹלָם לִבְחִינַת הַחוֹבְלִים, רַק אַדְּרַבָּא יְתַקֵּן הַחוֹבְלִים עַל-יְדֵי הַנְּעִימִים בִּבְחִינַת: “כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת”, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָז הָרַע בְּחִינַת שְׁאוֹל וָשַׁחַת. אֲבָל בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים יַעַזְרֵנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ וְיַצִּילֵנוּ מֵהֶם, וְנִזְכֶּה לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לָנֶצַח. כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְגַּבֵּר עַל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּנֹעַם הָעֶלְיוֹן לָנֶצַח בְּחִינַת “נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח”, אָמֵן וְאָמֵן:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

יד וְעַל-כֵּן נִקְרָא שׁוֹפָר לְשׁוֹן שֻׁפְרָא כַּמּוּבָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי קוֹל שׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהָיָה יְפֵה תֹּאַר וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם. עַיֵּן הֵיטֵב אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא תּוּכַל לְהָבִין כְּלָל אֶת דְּבָרֵינוּ:

טו וְזֶה בְּחִינַת (שמות א, ז): “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ” וְכוּ’. שֶׁזֶּה הָיָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה כַּמּוּבָא (חולין צב.), וְכַמּוּבָן בַּפָּסוּק (יחזקאל טז, ז): “רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי” וְעַל-יְדֵי-זֶה “שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמַּח”, שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לַגְּאֻלָּה. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא הַגָּלוּת מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם גַּם שָׁם בְּמִצְרַיִם בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ פָּרִים וְרָבִים מְאֹד, בְּחִינַת: “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ” וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ וְנִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם וְהַמֹּחִין יוֹתֵר, נִתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יוֹתֵר, נִמְשָׁךְ הַשְׁפָּעַת הָעֶלְיוֹן יוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ מְקַבְּלִים יוֹתֵר, וְהַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹנָה עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ יוֹתֵר, נִמְשָׁךְ שֶׁפַע וְרַב טוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַגְּאֻלָּה הִיא לָשׁוּב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה” וְכוּ’ (שמות א, יב), הַיְנוּ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶׁהָיוּ מִתְגַּבְּרִים בְּגָלוּתָם לְעַנּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן חָמַל עֲלֵיהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ וְהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַנֹּעַם יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת: “כֵּן יִרְבֶּה”, בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְמִיחַת הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל. וְכֵן בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה כְּתִיב (ישעיה ס, כב): “הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

טז וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁין: ‘יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים, וְלָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם, כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא כד), כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, בְּחִינַת נְגִינָה, בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: “שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ” וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל:

[1] נראה שצריך לומר שהיה מזריח לו אורו וכו’.