הלכות בציעת הפת הלכה ב

הַפַּת קוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתוֹ, וְהֵם חֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עַיֵּן שָׁם:

עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר בַּמַּאֲמָר ‘חֲנֻכָּה וְהוֹדָאָה’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר.

וְהַכְּלָל, שֶׁהוֹדָאָה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר הָעוֹלָם הַבָּא לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שִׂמְחַת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְזֶה יָקָר מְאֹד אֲפִילּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן הֲלָכָה כְּרַבִּים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי ‘אָסוּר לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה’ (ברכות לה.). וְהָעִנְיָן, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל וָכֹל, כִּי ‘זַכָּאָה מָאן דְּלָא אִיתְהָנֵהּ מִדִּלֵהּ כְּלוּם’ כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קמא:). וְעַל-כֵּן בְּכָל הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִין לִקַּח מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא שֶׁמֻּכְרָחִין לְקִיּוּם הָאָדָם, צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל הַהֲנָאָה שֶׁנֶּהֱנִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ כּוֹלְלִין וּמַעֲלִין הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּתוֹךְ בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי הַבְּרָכָה וְהַהוֹדָאָה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר הָעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. נִמְצָא, כְּשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וּמְהַלְּלִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה מִדִּבְרֵי עוֹלָם הַזֶּה שֶׁבַח וְהוֹדָאָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַדָּבָר הַזֶּה אָנוּ מוֹדִים וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ. עַל-כֵּן עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עָלָיו בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַבְּרָכָה וְהוֹדָאָה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן נִתְקְנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי הַבְּרָכָה וְהַהוֹדָאָה הִיא בְּעַצְמָהּ בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי עַל-יְדֵי הַהוֹדָאָה וְהַבְּרָכָה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא חֹל בְּחִינַת עוֹלַם הַפֵּרוּד שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם מְעֹרָבִים טוֹב וָרָע כַּיָּדוּעַ, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא כַּמּוּבָא (זוהר הקדמה א:). וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל דִּבְרֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהָעוֹלָם הַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁעִקַּר הַהִתְגַּלּוּת עַל-יְדֵי פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִכְלָלִין בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה טַעַם וָרֵיחַ, וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם וּמְהַלְּלִים וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּרָאָם, נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּרָאָם. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַבְּרָכָה נַעֲשֶׂה הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה נָכוֹן מְאֹד מַה שֶּׁמָּצִינוּ כַּמָּה בְּרָכוֹת פְּרָטִיּוֹת וּמְבֹרָרוֹת וְהֵם חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מִבְּרָכוֹת כְּלָלִיּוֹת כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח ריא, ג). וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, מַה חִלּוּק יֵשׁ אִם אָנוּ מְבָרְכִין אוֹתוֹ בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט, אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל הַדָּבָר מְבֹאָר הֵיטֵב, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל דָּבָר פְּרָטִי יוֹתֵר, נִתְגַּלֶּה יוֹתֵר אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וּפְרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר יָקָר וְחָשׁוּב יוֹתֵר כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם מֵהֶם אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר פְּרָטִי וּמְיֻחָד יוֹתֵר, נִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, כִּי נִתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בִּפְרָטִיּוּת, כִּי עִקַּר חֲשִׁיבוּת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וּפְרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר יָקָר וְחָשׁוּב יוֹתֵר כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם מֵהֶם אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא כְּשֶׁמְּבָרְכִין בִּכְלָל ‘שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ’, אֵין הַבְּרָכָה חֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל דָּבָר פְּרָטִי כְּגוֹן ‘בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן’, כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל אֵין נִתְגַּלֶּה כָּל כָּךְ בְּפֵרוּשׁ בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מֵאַחַר שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל. אֲבָל כְּשֶׁמְּבָרְכִין עַל דָּבָר פְּרָטִי, נִתְגַּלֶּה מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וּפְרָטִיּוֹת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בִּרְכַּת ‘שֶׁהַכֹּל’ הִיא קְטַנָּה בְּמַעֲלָה מִבְּרָכוֹת פְּרָטִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

וְעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת, כִּי הַחָכְמָה מְחַיָּה הַכֹּל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמְּלֻבָּשׁ הַדַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא חָשׁוּב יוֹתֵר וּמְבָרְכִין עָלָיו בְּרָכָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ בְּרָכָה פְּרָטִיּוֹת. כִּי מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתוֹ קוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל כַּמָּה דְּבָרִים (ברכות מב.), הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ דַּעַת בְּיוֹתֵר, וְהַדַּעַת הוּא הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר הָעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ בְּחִינַת דַּעַת יוֹתֵר הוּא נִכְלָל בְּיוֹתֵר בְּהָעוֹלָם הַבָּא, וִיכוֹלִין לְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ בְּרָכָה פְּרָטִיּוֹת, דְּהַיְנוּ לִכְלֹל אוֹתוֹ הַפְּעֻלָּה בִּפְרָט בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל. כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּדַּעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַדַּעַת יוֹתֵר גָּדוֹל מַשִּׂיגִין בְּיוֹתֵר אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָלִין בְּיוֹתֵר פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת וּפְרָטִיּוֹת בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲשִׁיבוּת פַּת וְיַיִן שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים מִן הַכֹּל, כִּי הַלֶּחֶם הוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּמּוּבָא (זוהר ויצא קנז.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט, ה): “לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי” וְכוּ’. וְעַל-כֵּן חָשׁוּב, וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁקּוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בְּרָכָה פְּרָטִיּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בִּפְרָט כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לֹא נִקְרָא ‘לֶחֶם’ כִּי אִם חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בְּחִינַת ה’ הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן נג) וְכַנַּ”ל. וּמֵחֲמַת חֲשִׁיבוּת הַלֶּחֶם הוּא בָּא עִם קָרְבַּן תּוֹדָה, דְּהַיְנוּ לַחְמֵי תּוֹדָה. וְתוֹדָה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִן הַתּוֹדָה (ויקרא רבה ט, ז), דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רַק לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת תּוֹדָה כַּמּוּבָא בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן בִּרְכַּת הַלֶּחֶם חָשׁוּב מִן הַכֹּל, וְנִקְבַּע לוֹ בְּרָכָה פְּרָטִיּוּת, כִּי בִּרְכַּת הַלֶּחֶם הוּא בִּבְחִינַת לַחְמֵי תּוֹדָה שֶׁהוּא קָרְבָּן חָשׁוּב, שֶׁהוּא לְבַד יִשָּׁאֵר לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. וְהַיַּיִן גַּם כֵּן חָשׁוּב וְקוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ, כִּי הַיַּיִן גַּם כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סנהדרין ע.): ‘חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (יומא עו:) ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ’, הַיְנוּ מֹחִין וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן כט):

הִלְכוֹת דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בַּסְּעֻדָּה הֲלָכָה ב’, עַיֵּן בְּסוֹף הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ב’: