עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ תּוֹכָחָה’ בְּסִימָן ח בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ:
וְהַכְּלָל, בְּקִצּוּר גָּדוֹל הַמֻּכְרָח לְעִנְיָנֵינוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲקֵב עֵשָׂו, וּלְהַגְבִּיר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִים קוֹל הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גְּדֵלִים כָּל הַיִּרְאוֹת וְהָרֵיחוֹת שֶׁהֵם מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בְּחִינַת “אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא” (שם ג, י), שֶׁזֶּה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת “נָהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן” (שם ב, י) וְכוּ’. וְהוּא בְּחִינַת “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב” (שם כז, כב) שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עֲקֵב דְּסִטְרָא אָחֳרָא בִּבְחִינַת “וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו” (שם כה, כו) וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
וְלִזְכּוֹת לְזֶה הַקּוֹל הוּא עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַקְּדֻשָּׁה וְכָל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה, וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” (ישעיה יא, ט). וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה, וְעַל-יְדֵי נְבוּאָה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּדַעַת כִּי אִם עַל-פִּי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, וְאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ” וְכוּ’ (תהלים קיא, ו), דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּחִינַת “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם” (בראשית א, א) וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁ’בִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד וְכוּ’ כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל’.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם מִתְגַּלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (דברים יא, יב) “תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ” וְכוּ’. וְלֶעָתִיד שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם רַק עַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְאָז יִתְעַר שִׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְכוּ’, וְזֶה הַשִּׁיר הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ”ל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וּמַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא בְּחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים אֲרֻכִּים וַעֲמֻקִּים מִנִּי יָם אֵין עֲרֹךְ לָהֶם:
א וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם הַסְּעֻדָּה, כִּי אָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אָנוּ צְרִיכִים לְקַדֵּשׁ אֶת אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בִּבְחִינַת (משלי יג, כה): “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, שֶׁזֹּאת הָאֲכִילָה הִיא מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא סִטְרָא דְּעֵשָׂו בְּחִינַת ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין קֹדֶם הָאֲכִילָה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת יָדֵינוּ בְּמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל-יְדֵי-זֶה לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא וּלְהַגְבִּיר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא.
וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה, כִּי עַל-יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִים מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁיּוֹצְאִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַ’נָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וּמַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’.
וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹטְלִין הַיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַכְנָעַת ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא עַל-יְדֵי הַיָּדַיִם דַּיְקָא, בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’, ‘וְיָדוֹ’ דַּיְקָא. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַהַכְנָעָה הוּא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּדַיִם, כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנֶּאֱמָרִים בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל כֻּלָּם נִמְשָׁכִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת מֵימֵי הַדַּעַת הוּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ”ל, וְעִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הוּא בַּיָּדַיִם כַּיָּדוּעַ בִּבְחִינַת “כֹּחַ יְדֵיהֶם” (איוב ל, ב). כִּי עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הַנַּ”ל, עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְגַלּוֹת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ וְיַאֲמִינוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּהָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא, שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשַׁךְ הַנִּגּוּן הַנַּ”ל וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקָּר הוּא לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ” וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּפָּסוּק בְּרֵאשִׁית כַּיָּדוּעַ, שֶׁבָּהֶם בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, וְאֵלּוּ הַכ”ח אַתְוָן, הֵם בְּחִינַת כ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם כַּיָּדוּעַ[1].
נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה כ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כ”חַ פִּרְקִין דְּיָדַיִם שֶׁבָּהֶם בָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מח, ג): “אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם” וְכוּ’. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַנַּ”ל הַמַּכְנִיעַ ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת’ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ, בְּחִינַת כ”ח אַתְוָן וְכוּ’ בְּחִינַת כ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נִמְשָׁךְ זֶה הַכֹּחַ לִבְחִינַת יָדַיִם דַּיְקָא, וְעַל יָדָם דַּיְקָא מַכְנִיעִין ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’, ‘וְיָדוֹ’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל.
וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹטְלִין הַיָּדַיִם דַּיְקָא קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּדַיִם יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ בִּבְחִינַת וְיָדוֹ אֹחֶזֶת כַּנַּ”ל, וְאָז זוֹכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם זֶרַע יַעֲקֹב שֶׁמַּכְנִיעַ ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ בְּיָדָיו כַּנַּ”ל. כִּי מֵימֵי הַנְּטִילָה הֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁךְ הַ’נָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ בִּבְחִינַת ‘וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו’ וְכַנַּ”ל:
ב וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם שֶׁל הַנְּטִילָה מַיִם שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בָּהֶם מְלָאכָה (או”ח קס, ב), גַּם שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי שָׁלֵם (או”ח קנט, א). כִּי כָּל הַמְלָאכוֹת יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בְּהַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִין כָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל-יְדֵי שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵץ הַדַּעַת עַל-יְדֵי עֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַלֵּל “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה” (בראשית ג, יז) שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין הַל”ט מְלָאכוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בַּאֲכִילָה, שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַנַּ”ל שֶׁאָכַל מַאֲכָל שֶׁל אִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא בְּחִינַת ‘עֲקֵב עֵשָׂו’, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּפַר בָּעִקָּר (סנהדרין לח:), כִּי הַנָּחָשׁ הִטְעָהוּ וְאָמַר לוֹ (בראשית ג, ה): “כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ” וְכוּ’, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר יט, ד) שֶׁאָמַר לָהֶם: “מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם”, נִמְצָא, שֶׁכָּפַר בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי שָׁמַע לַעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם” (בראשית ג, א) הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי כָּל זֶה מִתְגַּבֵּר הַכְּפִירָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
כִּי כְּמוֹ שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהוּא מַכְנִיעַ בְּחִינַת ‘וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם’ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת ‘וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם’, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבְּרִין הַכְּפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, כִּי נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, וּמִתְגַּבֵּר ‘עֲקֵב עֵשָׂו’ שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת ‘וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם’ הַנֶּאֱמַר שָׁם בַּפָּרָשָׁה, וְכָפַר בְּעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת שֶׁהוּא אֲכִילָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, שֶׁהוּא עִקַּר מְזוֹנָא דְּגוּפָא.
וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רָצָה לְרַחֵם עָלָיו וּלְתַקְּנוֹ, הִמְשִׁיךְ עָלָיו הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה (בראשית ג, י): “אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא” וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹזְרִין וּמַכְנִיעִין מְזוֹנָא דְּגוּפָא וּמַגְבִּירִין מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִתְחִיל בֶּאֱמֶת תִּקּוּן הַחֵטְא שֶׁלּוֹ.
אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְגַמְרֵי עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ כַּיָּדוּעַ, וְעַל-יְדֵי חֶטְאוֹ גָּרַם הַל”ט קְלָלוֹת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בְּל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘בְּזֵעַת אַפֶּיךָ’ וְכוּ’, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמְלָאכוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת, כֻּלָּם יֵשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַנַּ”ל, שֶׁעַל יָדוֹ מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְכַנַּ”ל. עַל-כֵּן הַמַּיִם שֶׁל הַנְּטִילָה שֶׁצְּרִיכִין לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר בָּהֶם אֶת הַיָּדַיִם כְּדֵי לִזְכּוֹת לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה מַיִם שֶׁלֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְטַהֵר עַל יָדָם אֶת הַיָּדַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, וּלְהַגְבִּיר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי יַעֲקֹב וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
ג וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שְׁלֵמָה, כִּי הַמַּיִם רוֹמְזִין עַל הַדַּעַת הַנִּפְלָא שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, בְּחִינַת “וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”, וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת אֶת ה’, דְּהַיְנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי הַדַּעַת בְּחִינַת “וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה” וְכוּ’ זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לָאֱמוּנָה הַנַּ”ל הַיְנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא הָעִקָּר כַּנַּ”ל. וְזֶה הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַיִם’, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וּלְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי ‘כְּלִי’ שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֱמוּנָה’ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘הַמְדַמֶּה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי הַמְדַמֶּה הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַדֵּעוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם אֲפִילּוּ שֶׁל הַחֲכָמִים וְהַחוֹקְרִים הַגְּדוֹלִים, הַכֹּל הוּא רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי דַּעַת הָאֲמִתִּי הוּא רַק לָדַעַת אֶת ה’, וְזֶה לֹא הִתְחִילוּ עֲדַיִן לְהַשִּׂיג וְלִטְעֹם כְּלָל, כִּי לְזֶה הַדַּעַת אֵין זוֹכִין כִּי אִם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים יְחִידִים שֶׁבַּדּוֹרוֹת, אֲבָל אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַשִּׂיג הַדַּעַת הַזֶּה, וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ זוֹכִין עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִסְמֹךְ עַל דַּעַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם בְּגֹעַל נַפְשָׁם וְטִנּוּפָם בְּכָל הַתַּאֲווֹת הֵם חֲפֵצִים לַחֲקֹר בְּשִׂכְלָם הַמְשֻׁקָּץ, עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְעֹרָב וּמְבֻלְבָּל, עַד שֶׁבָּאִים לִידֵי כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת.
כִּי אִי אֶפְשָׁר לִינֹק וְלִשְׁאֹב מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ וּלְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הַמְדַמֶּה מְבֹרָר, וְאָז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּהַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין צְרִיכִין אֱמוּנָה וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְזֶה הַמְדַמֶּה הַמְבֹרָר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁשּׁוֹאֵב וּמְקַבֵּל מֵימֵי הַדַּעַת. וְזֶה מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּתַב שָׁם בַּסּוֹף שֶׁכָּל הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְתָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת “לְיוֹם חַגֵּנוּ” (תהלים פא, ד), בְּחִינַת “וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ” (ישעיה מד, יג) וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם בַּסּוֹף, וְזֶה בְּחִינַת כְּלִי, כִּי הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַפָּסוּק ‘וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ’ נֶאֱמַר עַל עֲשִׂיַּת כְּלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ” וְכוּ’, וְשָׁם מְדַבֵּר מִגְּנוּת אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁמַּאֲמִינִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה ‘עֵץ וָאֶבֶן מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֵּלִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁמַּאֲמִינִים בְּעֵץ וָאֶבֶן מַמָּשׁ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר מֵעֲשִׂיַּת כֵּלִים. וּלְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה הַמְבֹרָר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְתָאֵר וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים הֲגוּנִים כָּרָאוּי, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כְּלִי בְּרוּחָנִיּוּת, כִּי הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁמְּתָאֲרִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. כִּי בֶּאֱמֶת ‘לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל’ (תיקו”ז הקדמה דף יז.), רַק עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת, דְּהַיְנוּ תְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁנָּתַן לָנוּ בְּרַחֲמָיו רְשׁוּת לְתָאֲרוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בָּהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל בָּהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתוֹ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ.
וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שֶׁל נְטִילַת יָדַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְחִסָּרוֹן, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְקַבֵּל וּלְהָכִיל אֶת הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי כְּלִי שְׁלֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה הַמְבֹרָר וּמְתֻקָּן. כִּי כְּשֶׁהַכְּלִי פְּגוּמָה וּשְׁבוּרָה הִיא בִּבְחִינַת “בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם” (ירמיה ב, יג) שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכּוֹפְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת. עַל-כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הַכְּלִי שְׁלֵמָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדָהּ מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְזוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת הַנְּטִילָה כַּנַּ”ל:
ד וּבִשְׁבִיל זֶה מַיִם מְטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה בְּלִי מַיִם, כְּגוֹן הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וְכֵן בַּבֹּקֶר בְּקוּמוֹ, וְכֵן קֹדֶם תְּפִלָּה וְתוֹרָה צְרִיכִין לִטְבֹּל אוֹ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְכֵן כָּל הַטְּמֵאִים אֵינָם עוֹלִים מִטֻּמְאָתָן כִּי אִם עַל-יְדֵי מַיִם. כִּי מַיִם מְרַמְּזִים עַל הַדַּעַת שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי מַיִם קָדְמוּ לְכָל הַבְּרִיאָה, כִּי הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה הָיָה הַמַּיִם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[2]. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הִתְחִילוּ מִן הַמַּיִם, וְעַל-כֵּן שָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה, וְרַק עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָסִין בַּעֲבוֹדַת ה’, כִּי זֶה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּחִינַת ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים’ וְכוּ’ שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. כִּי לְהֵפֶךְ כָּל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהֵבִיא מִיתָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַטֻּמְאָה, וְעִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הוּא הַכְּפִירָה שֶׁל הַכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן מַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, עַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל-יְדֵי מַיִם, כִּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל עֲבוֹדוֹת ה’ תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה זוֹ שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל-יְדֵי טָהֳרָה בְּמַיִם עַל-יְדֵי טְבִילָה אוֹ נְטִילָה כְּפִי הַדִּין, כִּי עַל-יְדֵי הַטָּהֳרָה בְּמַיִם מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כַּנַּ”ל:
ה וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע צוֹמוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל-יְדֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים שֶׁבָּכוּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב (תענית כט,), שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם מִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהֵם שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה, עַל-יְדֵי-זֶה הִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מְזוֹנָא דְּגוּפָא כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לָצוּם כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא. כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה אֲזַי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים בְּחִינַת אֲכִילַת שַׁבָּת, כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה עִקַּר בֵּרוּר הָאֲכִילָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן סב) בְּחִינַת “וּרְעֵה אֱמוּנָה” (תהלים לז, ג). אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּפָגְמוּ בָּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין לָצוּם לְהַכְנִיעַ מְזוֹנָא דְּגוּפָא עַל-יְדֵי הַצּוֹם.
וְזֶה בְּחִינַת ‘אֵיכָה’ שֶׁאוֹמְרִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד, א): “אֵיכָה יוּעַם זָהָב”. כִּי עִקַּר הַקִּינוֹת הֵם עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשְּׁקוּלָה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ[3], וְעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ עַכְשָׁו כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָנוּ צְרִיכִין לִצְעֹק וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ ‘אַיֶּכָּה’, אַיֶּכָּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנֶּחֱשַׁךְ אוֹרוֹ אֶצְלֵנוּ שֶׁאֵין זוֹכִין לֵידַע מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “יוּעַם זָהָב” וְכוּ’, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנֶּחֱמָד מִזָּהָב יוּעַם וְנֶחֱשַׁךְ אוֹרוֹ אֶצְלֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עַיֵּן רש”י איכה ד, א) שֶׁיִּרְמְיָה הָיָה מְקוֹנֵן “אֵיכָה יוּעַם” עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק יֹאשִׁיָּהוּ, וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא מְרַמֵּז עַל הִסְתַּלְּקוּת וְהִתְעַלְּמוּת אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר.
וְזֶהוּ “אֵיכָה יוּעַם זָהָב” כַּנַּ”ל שֶׁנֶּחֱשַׁךְ אוֹרוֹ אֶצְלֵנוּ וְאֵין זוֹכִין לֵהָנוֹת מֵאוֹרוֹ, וְלֹא דַּי זֶה כִּי אִם עוֹד נוֹסָף יָגוֹן עַל מַכְאוֹבֵנוּ, כִּי גַּם “יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב” (איכה שָׁם), שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנִּמְשָׁל לְכֶתֶם הַטּוֹב, כָּל כָּךְ נֶחֱשַׁךְ אוֹרוֹ מִיִּשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר נִשְׁתַּנֶּה הָאֱמֶת לְגַמְרֵי, כִּי אוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, וְזֶהוּ “יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב”, שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה הַכֶּתֶם הַטּוֹב שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּדַבְּרִין עָלָיו כָּל הָרָעוֹת וּמְשַׁנִּין וּמַחֲלִיפִין הָאֱמֶת בְּשֶׁקֶר. וְעַל-יְדֵי-זֶה: “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת” (שם) שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת וְהִתְעַלְּמוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘רֹאשׁ בַּיִת’, וּמִתְגַּבְּרִין הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהֵם בְּחִינַת “רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי’ וְכוּ’ (בלקוטי תנינא סימן סז). וְזֶהוּ (איכה שָׁם, ב): “בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַהֶסְפֵּד בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, עַיֵּן שָׁם בַּסִּימָן הַנַּ”ל.
וְזֶהוּ: “גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד” (שם, ג) וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘תִּקְעוּ תּוֹכָחָה’ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת “וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם”, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ כָּל הַצָּרוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כַּמּוּבָן לְעֵיל שֶׁכְּשֶׁמַּכְנִיעִין זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת “גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד” וְכוּ’ עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, אֲזַי זוֹכִין לְכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי אֵין יוֹדְעִין ‘אֵיכָה’ – אֵיפֹה אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל זֶה אָנוּ מְקוֹנְנִין “אֵיכָה יוּעַם זָהָב” שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת וְהִתְעַלְּמוּת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת “גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד” כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל-יְדֵי הַקִּינוֹת וְהַצְּעָקָה “אֵיכָה”, אָנוּ זוֹכִין שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָנוּ אוֹרוֹ וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּתְעַר הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסיקתא רבתי פרשה כח): “שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִין עָלֶיהָ” וְכוּ’.
וְזֶה בְּחִינַת ‘שַׁבַּת חֲזוֹן’, ‘חֲזוֹן’ דַּיְקָא הַיְנוּ נְבוּאָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁאָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו הוּא לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל יָדוֹ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, כִּי בְּשַׁבָּת עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי ‘שַׁבָּת אַגִין עֲלוֹהִי’ – עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (זוהר תרומה דף קלח.) שֶׁפָּגַם בְּכָל הַנַּ”ל וְ’שַׁבָּת אַגִין עֲלוֹהִי’. וְעַל-כֵּן קוֹרִין אֶת זֶה הַשַּׁבָּת שֶׁקֹּדֶם תִּשְׁעָה בְּאָב ‘שַׁבַּת חֲזוֹן’, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין עַכְשָׁו בַּשַּׁבָּת הַזֶּה, לְתַקֵּן בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁעִקָּרָהּ תְּלוּיָה בַּנְּבוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן נִקְרָא ‘שַׁבַּת חֲזוֹן’ לְשׁוֹן נְבוּאָה כַּנַּ”ל:
ו וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ (סֵפֶר הַמִּדּוֹת) אוֹת צַדִּיק סִימָן כ: שֶׁ’עַל-יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לְהָבִיא חִדּוּשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, דְּהַיְנוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע’. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” הַנַּ”ל שֶׁכָּל צַדִּיק יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הַמִּתְקָרְבִין אֵלָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה [מְבֹאָר] הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי-זֶה מְעוֹרְרִין הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן רמח) ‘שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִין מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם’, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם נִתְעוֹרֵר כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם שֶׁל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים.
וְעִקַּר כֹּחַ מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁעַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים זָכוּ לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהִמְשִׁיכוּ עַל-יְדֵי-זֶה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם בְּוַדַּאי יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דְּהַיְנוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, כִּי עַל-יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר כֹּחַ הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם וְנִמְשָׁךְ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרָה מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּהְיֶה עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע עַל-יְדֵי-זֶה.
וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל שֶׁצְּרִיכִין לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהָאָלֶף-בֵּית הַיָּשָׁן אוֹת צַדִּיק סִימָן יט]: ‘מִי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִכְתֹּב לְעַצְמוֹ בְּסֵפֶר שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַתַּנָּאִים וְהַיְרֵאִים לְזִכָּרוֹן’. כִּי צְרִיכִין לִכְתֹּב שְׁמוֹתָם לְזִכָּרוֹן, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה שֶׁלָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל-יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב בְּסֵפֶר שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן, כִּי הַכְּתָב הוּא בִּשְׁבִיל זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז, יד): “כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”, וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן יט), וְהַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ” (ישעיה כו, ח), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג, טו): “זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר”, וּכְתִיב (תהלים קלה, יג): “ה’ שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה’ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר”. עַל-כֵּן עַל-יְדֵי שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת (משלי י, ז): “זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה”, כִּי עִקַּר הַזֵּכֶר שֶׁנִּשְׁאָר מִכָּל הַצַּדִּיקִים הוּא שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאָר זִכְרָם בָּעוֹלָם לִבְרָכָה, עַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, עַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה.
כִּי שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל-כֵּן נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה עַל-יְדֵי זֵכֶר שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם לְבָרֵר הַמְדַמֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם מְסֻגָּל לָזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי שְׁמָם בְּעַצְמָם הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כִּי שְׁמָם הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁשָּׁם הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב שְׁמוֹתָם בְּסֵפֶר דַּיְקָא, כִּי הַכְּתָב הוּא לְזִכָּרוֹן בְּחִינַת ‘כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן כָּל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים צְרִיכִין לִכְתֹּב בְּסֵפֶר, כִּי כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַנְּבִיאִים הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁאָסוּר לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה (עַיֵּן גיטין ס:). כִּי נְבוּאָה הוּא בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִים לְכָתְבָם דַּיְקָא, כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּתִיבַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְבָּרֵר בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְשַׁנִּין הַטֶּבַע כַּנַּ”ל:
ז וְכָל זֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ זוֹכִין לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, נִמְצָא, שֶׁכֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְרוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל.
וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ פָּרָשַׁת “שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר כו, ב) לְפָרָשַׁת “פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר” וְכוּ’ (במדבר כה, יא), כִּי פִּנְחָס הֵשִׁיב חֲמַת ה’ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְתִּיק הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁהִתְפַּלֵּל, בְּחִינַת “וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה” (תהלים קו, ל) כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם, וְעַל-כֵּן תֵּכֶף אַחַר זֶה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל פִּנְחָס שֶׁהֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הָיָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַצַּדִּיקִים רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְסֻגָּל מְאֹד לְהַזְכִּיר שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת “שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם”, שֶׁשָּׁם מַזְכִּיר שְׁמוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם רָאשֵׁי אֲבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר ה’ יִתְבָּרַךְ שִׁתֵּף שְׁמוֹ בִּשְׁמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַחֲנֹכִי, הַפַּלֻּאִי” (במדבר שָׁם, ה) כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם’, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּזְכָּרִים שָׁם בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בָּהֶם, וְעַל-כֵּן מַה טּוֹב וְיָפֶה סְמִיכַת פָּרָשָׁה זוֹ לְעִנְיַן ‘פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר’ שֶׁהוּא הַבַּעַל כֹּחַ שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְכוּ’, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה מְסֻגָּל הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם כַּנַּ”ל.
וְעַתָּה מַה יָּפֶה אַף נָעִים שֶׁנִּסְמָךְ תֵּכֶף לָזֶה פָּרָשַׁת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (פָּסוּק נג נה): “לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ”. כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי כָּל הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל וְהָבֵן הֵיטֵב. וְזֶהוּ ‘לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת’, ‘בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת’ דַּיְקָא, ‘לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם’ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יָדָם נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל וְהָבֵן הֵיטֵב:
ח וְעַל-כֵּן אֵין חַיָּבִין בִּנְטִילַת יָדַיִם כִּי אִם עַל פַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְהַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא עַל חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ–יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא רַק לְבָרְכוֹ יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה” וְכוּ’. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַנִּגּוּן שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן עִקַּר נְטִילַת יָדַיִם הוּא עַל חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין דַּיְקָא שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהֵם שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר נְטִילַת יָדַיִם לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מֵימֵי הַדַּעַת, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַנִּגּוּן הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל:
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה דְּבָרִים. ה’ יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בָּעוֹלָם וְנָשׁוּב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וִיקֻיַּם (שיר השירים ד, ח): “תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה”, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:
הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת
ט וְעַל-כֵּן הֵם חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, כְּנֶגֶד ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה (שבת פח.), שֶׁהִיא בְּחִינַת נְבוּאָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁ’הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’ מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ עַל-יְדֵי ‘כֹּחַ מַעֲשָׂיו’ וְכוּ’, עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּחִינַת ‘בְּרֵאשִׁית בָּרָא’ וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’, מִשָּׁם מְקַבְּלִין בְּחִינַת חֲמִשָּׁה מִינִין שֶׁהֵם שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
כִּי חֲמִשָּׁה מִינִין כְּנֶגֶד ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַחֲמִשָּׁה מִינִין כֹּחָם לָזוּן וּלְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאָדָם בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה הָאֲמִתִּיִּית, בִּבְחִינַת (משלי יג, כה): “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, וְעַל-כֵּן חֲמִשָּׁה מִינִין דַּיְקָא יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאָדָם, כִּי הֵם מְקַבְּלִין כֹּחַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’, מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה. כִּי בִּמְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵשָׂו אֲכִילָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, נֶאֱמַר (שם): “וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, אֲבָל מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שָׁם עִקַּר הַשְּׂבִיעָה בְּחִינַת ‘צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ’, כִּי מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא בְּחִינַת (תהלים כג, א): “ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר”, בְּחִינַת (שם לד, י): “כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, הֵפֶךְ מְזוֹנָא דְּגוּפָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הָרְשָׁעִים שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת עִקַּר הַשְּׂבִיעָה הוּא עַל-יְדֵי חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, שֶׁהֵם עִקַּר הַלֶּחֶם שֶׁסּוֹעֵד הַלֵּב שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי הֵם חֲמִשָּׁה מִינִין שֶׁהֵם שֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּמְשָׁךְ בָּהֶם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל-יְדֵי ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’ אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הֵם חֲמִשָּׁה מִינִין כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ עַל-יְדֵי-זֶה הֵם בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא בְּיוֹתֵר, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַשְּׂבִיעָה עַל יָדָם וְכַנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת ‘הֵא דְּהַמּוֹצִיא’ שֶׁצְּרִיכִים לְהַטְעִים ‘הֵא’ דְּהַמּוֹצִיא, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לח.) וְהִפְלִיגוּ מְאֹד בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיַן הֵא דְּהַמּוֹצִיא (עקב דף רעב.), כִּי הֵא דְּהַמּוֹצִיא הוּא בְּחִינַת ‘הֵא דְּהַשִּׁשִּׁי’ שֶׁמּוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסָּמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות שָׁם) לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא בְּהֵא עַל שֵׁם הַמִּקְרָא (שמות ו, ז) “הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם”, כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלָּא חַד, כִּי פָּסוּק “הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם” דְּהַיְנוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם, הוּא מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם נִתְגַּלָּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים, גַּם כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג, יב): “בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן” וְכוּ’, וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁפָּסוּק “הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם” מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל-כֵּן מִשָּׁם לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הֵא דְּהַמּוֹצִיא [שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן] שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל:
י וְזֶה מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַקְדֵּק לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל לֶחֶם שָׁלֵם, וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת וְדִין קְדִימָה לְהַשָּׁלֵם עַל הֶחָסֵר (או”ח קסז, א ובסימן קסח, א). כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִהְיוֹת בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בְּלִי חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת ‘ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר’ הַנֶּאֱמַר בִּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בְּחִינַת ‘כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו’. וְעַל-כֵּן יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לְלֶחֶם שָׁלֵם, כִּי הוּא סָמוּךְ יוֹתֵר לִבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּלִי חִסָּרוֹן בְּחִינַת “כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו” כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת בְּנֵי פָּרִיצֵי עַמֵּנוּ הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵין מַנִּיחִין לֶחֶם שָׁלֵם לִסְעֻדָּה כִּי אִם פְּרוּסוֹת כְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּי בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם הֵם רוֹצִים לְהַרְאוֹת שֶׁעוֹקְרִים עַצְמָם מִדַּת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֶצְלֵנוּ יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לְלֶחֶם שָׁלֵם לְבִרְכַּת הַמּוֹצִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (שם). וְאֵלּוּ הָרְשָׁעִים מְגַלִּין שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָם הוּא מְזוֹנָא דְּגוּפָא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אֲכִילַת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין שָׁם שְׁלֵמוּת, כִּי אֲכִילָתָם הוּא בִּבְחִינַת “בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר”, כִּי אֵין לָהֶם אֱמוּנָה, וְעַל-כֵּן אֵינָם זוֹכִין לִמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. אֲבָל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי מְדַקְדְּקִין בְּבִרְכָתָם לְבָרֵךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָתָם בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל-כֵּן מְדַקְדְּקִין לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם שֶׁהוּא בְּחִינַת “כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו”, בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל.
בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
[1] עיין תִּקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן יט דף מ.
[2] יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה פֶּרֶק ב הֲלָכָה א הוּבָא בְּרַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית א, א.
[3] עיין אֵיכָה רַבָּה פָּרָשָׁה א, לז הוּבָא בְּרַשִׁ”י יְשַׁעְיָה כט, יד.
