הִלְכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם – הֲלָכָה ב

עַל־פִּי הַמַּאֲמָר שֶׁל חֲנֻכָּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ב’ עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב, שֶׁעַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֵאִיר עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת לְהַדִּבּוּר וְנִשְׁלָם הַדִּבּוּר. וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת בִּבְחִינַת: “כֹּה תְבָרֲכוּ” (במדבר ו, כג) – ‘בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’ וְכוּ’ (סוטה לח.), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, וְיוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

א וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁקָּבְעוּ בֵּין הוֹדָאָה לְשָׁלוֹם. כִּי הַכֹּהֵן הוּא אִישׁ הַחֶסֶד בְּחִינַת חֲסָדִים, וְעַל־כֵּן זוֹכֶה לַהֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, י) “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יז, ט): “וּבָא אֶל הַכֹּהֵן אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט”, לִשְׁאֹל מֵהֶם הַהֲלָכָה, כִּי לַכֹּהֲנִים נִמְסְרוּ הַהֲלָכוֹת, כִּי הֵם בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת חֲסָדִים, כַּמְבֹאָר שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לג, ח): “תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ”, דְּהַיְנוּ הַכֹּהֵן שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים. וְעַל־כֵּן הַכֹּהֵן זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (שמות ד): “וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה” הַנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

וְעַל־כֵּן נִמְסַר לַכֹּהֲנִים הַבְּרָכָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, בְּחִינַת “כֹּה תְבָרֲכוּ” – ‘בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’, כִּי הֵם זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת “כֹּה תְבָרֲכוּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הֲלָכוֹת זוֹכִים לָזֶה כַּנַּ”ל, וְכַמּוּבָא שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה, כִּי עַל־יְדֵי הַהוֹדָאָה בְּחִינַת הֲלָכוֹת זוֹכִים לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח קכח, מד בַּהַגָּ”ה). כִּי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן תֵּכֶף אַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אוֹמְרִים ‘שִׂים שָׁלוֹם’, בְּחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הַכֹּהֵן עוֹקֵר רַגְלָיו בָּעֲבוֹדָה (שו”ע שם סעיף ח). כִּי עִקַּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֶבֶד מַטַּ”ט, כִּי עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶבֶד מַטַּ”ט. וְזֶה שֶּׁקָּבְעוּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בַּתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לד.): ‘שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת כְּעֶבֶד הַמְסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל רַבּוֹ, אֶמְצָעִיּוֹת כְּעֶבֶד הַשּׁוֹאֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ’ וְכוּ’, נִמְצָא שֶׁבַּתְּפִלָּה הָאָדָם כְּעֶבֶד בְּחִינַת מַטַּ”ט דְּכָלוּל חַ”י בִּרְכָאִין דִּצְלוֹתָא. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִבְחִינַת עֶבֶד מַטַּ”ט, בְּחִינַת (תהלים ק, ב) “עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בָּעֲבוֹדָה עוֹקֵר רַגְלָיו, לְרַמֵּז שֶׁעוֹקֵר רַגְלָיו לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הָעֲבוֹדָה בַּשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת כַּנַּ”ל, כִּי גַּם עֲקִירַת רַגְלָיו לַהֲלִיכָה לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא מֵעֵין הַבְּרָכָה, כִּי הַהֲלִיכָה הִיא בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין הֲלָכוֹת עַל שֵׁם הַהֲלִיכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־כֵּן הַכֹּהֲנִים מְבַקְּשִׁין בִּשְׁעַת הֲלִיכָה עַל הַבְּרָכָה, וְאוֹמְרִים: ‘יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה’ וְכוּ’ (שו”ע שם סעיף ט), כִּי הַהֲלִיכָה שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת הֲלָכוֹת הִיא סְגֻלַּת הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה עַל־יְדֵי הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעֲקִירַת רַגְלָיו לַהֲלִיכָה לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים בָּעֲבוֹדָה, הוּא רֶמֶז עַל תִּקּוּן הָעֲבוֹדָה דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֶבֶד מַטַּ”ט, עַל־יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת “כֹּה תְבָרְכוּ” – ‘בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’ כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁל אֱמֶת, כִּי גַּם אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ שֵׁמוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין שֶׁל אֱמֶת כַּמּוּבָא. וְעִקַּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא שָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם:

ב וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם אַחַר הַתְּפִלָּה שֶׁאָז הוּא תַּכְלִית הַיִּחוּד, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁנִּתְגַּלֶּה כַּנַּ”ל, וְעִנְיַן הַנְּפִילָה שֶׁצְּרִיכִין לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם, וְאִיתָא בַּכְּתָבִים שֶׁהוּא נְפִילָה מַמָּשׁ, שֶׁמַפִּילִין עַצְמָן אָז לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כַּמּוּבָא עַיֵּן שָׁם. הוּא, כִּי בַּחֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת הַיִּחוּד בִּבְחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט כִּי אִם עַל־יְדֵי נְפִילָה וִירִידָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר (בליקו”ת סימן יב) עִנְיַן תַּכְלִית הָעֲלִיָּה בָּאֵר הֵיטֵב, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהַכְּלָל, שֶׁכְּשֶׁנּוֹפְלִין חַס וְשָׁלוֹם לַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד, וְאָז מְבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין ‘אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ’, וְזֶהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי ‘אַיֵּה’ הוּא קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם. שֶׁבִּשְׁעַת הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה אֲזַי דַּיְקָא הוּא תַּכְלִית הַיִּחוּד בְּחִינַת תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, הוּא בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ וְכוּ’, וְלִבְחִינַת קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה זוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחִינַת יְרִידָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

וְזֶה שֶּׁאוֹמְרִים וִדּוּי קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם. כִּי נְפִילָה וִירִידָה זוֹ שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּמְבֹאָר שָׁם, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין ‘אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת י”ג[1] מִדּוֹת שֶׁאוֹמְרִים אָז, שֶׁהֵם י”ג תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא הַנִּמְשָׁכִין מֵאָרִיךְ אַנְפִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר בְּחִינַת אַיֵּה כַּיָּדוּעַ.

וְעַל־כֵּן אֵין נְפִילַת אַפַּיִם כִּי אִם בְּחֹל, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם. כִּי בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב אֲזַי הוּא עֶצֶם הַהִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, וְעַל־כֵּן אֵין צְרִיכִין אָז יְרִידָה בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה. רַק בִּימֵי הַחֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וַאֲפִילּוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל חֹל הִיא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, כִּי מִתְפַּלְּלִין י”ג בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצִים לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַעֲלִיָּה זוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת יְרִידָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ”ל, וְאָז נִכְלָלִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בִּבְחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁבָּהֶם עֶצֶם הַהִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת (זכריה יד, ט) “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד” וְכוּ’, וְעַל־כֵּן אָז נִכְלָלִין כָּל בְּרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת בִּבְרָכָה אַחַת, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין רַק בְּרָכָה אַחַת בָּאֶמְצַע, וְעַל־כֵּן אָז אֵין צְרִיכִין לִנְפִילָה וִירִידָה, דְּהַיְנוּ נְפִילַת אַפַּיִם, כִּי הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הוּא רַק כְּדֵי לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב בְּעַצְמוֹ אֵין צְרִיכִין לָזֶה כַּנַּ”ל.

וְכֵן בְּכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְכָל תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, עַל־כֵּן אֵין צְרִיכִין לִנְפִילָה וִירִידָה, וְעַל־כֵּן אֵין בּוֹ נְפִילַת אַפַּיִם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַיָּמִים שֶׁאֵין נוֹפְלִין בָּהֶם עַל פְּנֵיהֶם, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ:

ג וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁנִּתְקְנָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם (או”ח קלב, א), הַיְנוּ שֶׁהַתַּרְגּוּם נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה. כִּי פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁעוֹלֶה וְנִכְלָל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר (בסימן יט), וְזֶה בְּחִינַת מַטַּ”ט כַּמּוּבָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, כִּי כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, וְאֵין שָׁם פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה חַס וְשָׁלוֹם רַק כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, וְתֵכֶף שֶׁנִּמְצָא פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה יֵשׁ שָׁם אֲחִיזַת הָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְכַמּוּבָן זֹאת בַּמַּאֲמָר ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר’ וְכוּ’ (סימן נא), עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַטַּ”ט, בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַתָּה הוּא נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁה בְּתוֹךְ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם וְנִכְלָל הַתַּרְגּוּם בִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בָּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא עֶצֶם הַקְּדֻשָּׁה.

וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה מט.) ‘עָלְמָא, אַמַאי קָאֵי? אַקְּדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’. כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁיַּחֲזֹר וְיֻכְלַל בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם וְעַל זֶה קַיָּם הָעוֹלָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם אַקְּדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁנִּתְקְנָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בָּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּהוּ קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. כִּי קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת דְּהַיְנוּ הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, יְקַבְּלוּ חִיּוּת וְיִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאַחְדוּת הַפָּשׁוּט. וְעַל־כֵּן אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בָּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט כַּנַּ”ל וְזֶהוּ קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ”ל:

ד וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל יוֹם שֶׁאוֹמְרִים אַחַר קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא (שו”ע שם סעיף ב בהג”ה), שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין בְּכָל יוֹם שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין: ‘הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת’ וְכוּ’, וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים (של”ה חולין תורה אור) שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם אֶת הַשַּׁבָּת. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁל יוֹם שֶׁאוֹמְרִים. כִּי עִקַּר כָּל הַשִּׁירוֹת הֵם רַק בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל לֶעָתִיד, וְכָל הַשִּׁירוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, הֵם רַק מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שִׁיר וְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים מִתְּחִלָּה: ‘הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת’ וְכוּ’ וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים הַשִּׁיר, כִּי הַשִּׁיר נִמְשָׁךְ מִשִּׂמְחַת שַׁבָּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לִימֵי הַחֹל כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת קְטֹרֶת שֶׁל אַחַר הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כז, ט) “קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב”, כִּי עַכְשָׁיו זוֹכִין לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל כַּנַּ”ל. וְחוֹזְרִין וּמְסַיְּמִין בַּהֲלָכוֹת וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ (נדה עג.) ‘כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם’ וְכוּ’, כִּי זֶה כְּלַל כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי כָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הֲלָכוֹת, שֶׁעַל־יָדָם זוֹכִים לְשָׁלוֹם בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט שֶׁנִּתְגַּלֶּה כַּנַּ”ל.

בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן:

ה וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁאוֹמְרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת (או”ח רצה), הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁתֵּכֶף אַחַר יְצִיאַת הַשַּׁבָּת וּמַתְחִילִין שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, עַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁנִּתְקְנָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין לְשׁוֹן תַּרְגּוּם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים סֵדֶר הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא בְּשַׁחֲרִית כִּי אִם בְּמִנְחָה, כִּי אָז אֵין צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל כִּי הֵם עַצְמָם קֹדֶשׁ, וְגַם יוֹם־טוֹב מִתְגַּלֶּה בּוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּמּוּבָא, רַק בְּמִנְחָה אוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, כִּי מִנְחָה הִיא סָמוּךְ לִימֵי הַחֹל, כִּי תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כָּרוּךְ לַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְעִנְיַן תַּחֲנוּן, עַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא כַּנַּ”ל:

[1] שלוש עשרה.