אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבַעֲמִידָה וּבִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם וּבְקוֹל רָם.
כִּי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לַכֹּהֲנִים כִּי הֵם בְּחִינַת שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, ט י): “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְכוּ’, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ”. וּבְנֵי לֵוִי לֹא טָעוּ בָּעֵגֶל שֶׁהָיָה בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין סג:): ‘לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא’, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, הֵם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד כַּיָּדוּעַ[1], שֶׁמִּזֶּה נִתְהַוֶּה הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּאִים מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת. וְהַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת אִישׁ חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאַהֲבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ כָּל זֶה עַל פָּסוּק “חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי” (בסימן לד), עַיֵּן שָׁם.
וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכוֹת, כִּי כְּלֵיהֶם שָׁלֵם, הֵפֶךְ בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁרָצָה לְהַמְשִׁיךְ קְלָלָה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַכְּלִי, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּע מְאֹד בְּתַאֲוָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ עַל פָּסוּק “בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים” (בסימן לו). וְעַל־כֵּן נֶהֱרַג בִּלְעָם עַל־יְדֵי פִּנְחָס דַּוְקָא, כִּי פִּנְחָס הָיָה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַכְּהֻנָּה, עַל־יְדֵי שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת עַל פְּגַם הַבְּרִית, עַל־כֵּן עַל־יָדוֹ דַּיְקָא נֶהֱרַג בִּלְעָם שֶׁהָיָה הֲפָכוֹ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן סָמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים לַתְּפִלָּה, כִּי הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת חַ”י בִּרְכָאִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ כַּמָּה פְּעָמִים (בליקו”ת סימן פג).
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ דַּוְקָא. כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מַכְנִיעִין תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ עַל פָּסוּק “תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא” (בסימן יט), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּקוֹל רָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן כ) שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם כִּי הַהַגָּדָה הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן הוּא בַּעֲמִידָה שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא, הֵפֶךְ בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיָה נוֹפֵל מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עָרֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י זַ”ל (במדבר כד, ד).
וְזֶה פֵּרוּשׁ: “כֹּה תְבָרְכוּ” (במדבר ו, כג), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה לח.) מִזֶּה, שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי ‘כֹּה’ הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעִקַּר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים לְתַקֵּן הַכְּלִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל בְּרָכוֹת.
וְזֶה שֶּׁכָּתוּב (שם, כז): “וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהוּא הַכְּלִי שֶׁל הַחִיּוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ (בסימן נו). וְהַכֹּהֲנִים עַל־יְדֵי בִּרְכָתָם הֵם מַשְׁלִימִין הַכְּלִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת ‘וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה (שם): “וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם”, כִּי מִמֵּילָא תָּחוּל הַבְּרָכָה עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֵּלִים רְאוּיִים לְקַבֵּל כַּנַּ”ל.
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַבְּרָכָה: “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’, “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’ (במדבר רבה יא, ה). כִּי הַמָּמוֹן הוּא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן נט עיין שם). וְזֶהוּ: “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’, עַל־יְדֵי־זֶה “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’. וְכָל זֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ.
וְזֶהוּ: “יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ” (שם כה), הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהוֹרִין שֶׁבָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן כג). וְזֶהוּ “יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ”, “פָּנָיו אֵלֶיךָ” דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁתִּזְכֶּה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ פָּנֶיךָ, עַד שֶׁיִּהְיֶה פָּנֶיךָ יָאֵר בְּךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרָאֶה פָּנָיו בְּפָנֶיךָ בִּבְחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן יט).
וְזֶהוּ: “יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ” (שם כה), זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִנְשִׂיאַת פָּנִים, בִּבְחִינַת (ברכות כ:): ‘וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן מז). כִּי עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, זוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתוֹ מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹר שֶׁל כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן יט), שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן הָאֲכִילָה.
וְזֶהוּ: “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”, כִּי עַל־יְדֵי כָּל זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין לְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (במדבר כה, יב): “הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם”, הֵפֶךְ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּחָרְפִין אֶת הָאָדָם עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת ‘חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי’ הַנַּ”ל. וְכֵן עַל־יְדֵי תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן לט):
וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כִּי אִם בְּיוֹם־טוֹב. כִּי בְּחוּץ לָאָרֶץ נְתוּנִים תַּחַת שָׂרֵי הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כִּי אִם בְּיוֹם־טוֹב, שֶׁאָז מְתַקְּנִין הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּמַכְנִיעִין מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ עַל פָּסוּק (שמואל־א טו, לג) “וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג” (בסימן קלה). עַל־כֵּן אָז הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל, יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהַכְנִיעַ אֶת הָרָע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, עַל־כֵּן מְבָרְכִין אָז דַּוְקָא בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם־טוֹב: ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן’ כַּנַּ”ל, כִּי אָז אָנוּ מְרוֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, כִּי נִתְעַלֶּה הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִכְנָעִין וְנוֹפְלִין הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרִשְׁעָה.
וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת אֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם אַף שֶׁשַּׁבָּת קְדֻשָּׁתוֹ מְעֻלָּה, כִּי אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת זֶה אֵין מְבָרְכִין אָז. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם, וְעַל־כֵּן בְּיוֹם־טוֹב שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה לְהָאֻמּוֹת רַק שֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב, עַל־כֵּן שַׁיָּךְ אָז שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־כֵּן יֵשׁ אָז נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֲבָל בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וּשְׁבִיתָתוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם נִתְעַלֶּה לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהָרַע נִתְבַּטֵּל, וְזֶה נַעֲשֶׂה כְּבָר בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל־יְדֵי רְחִיצַת חַמִּין (כמובא בסימן יט), אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין שַׁיָּךְ כָּל זֶה, כִּי שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ וְאֵין שַׁיָּךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם שֶׁל הָרָע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵין אָנוּ נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם בְּשַׁבָּת, כִּי אֵין שַׁיָּךְ אָז לְהַכְנִיע הָרָע שֶׁל הָאֻמּוֹת, כִּי כְּבָר נִתְבַּטֵּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת כַּנַּ”ל, וְשַׁבָּת הוּא שְׁבִיתָה לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאֵין אָנוּ זוֹכְרִין כְּלָל בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת וְלֹא בַּתְּפִלָּה שֶׁל שַׁבָּת: ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ וְכוּ’ וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן’ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּיוֹם־טוֹב, כִּי שַׁבָּת לְמַעְלָה מִזֶּה כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב תָּלוּי בְּיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין הַחֹדֶשׁ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן קְצָת אֲחִיזָה לְהַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲשִׂיָּה לָזֶה לְקַדְּשׁוֹ. וְהָעִקָּר תָּלוּי בְּהַדִּבּוּר שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר: ‘מְקֻדָּשׁ מְקֻּדָשׁ’[2], כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל־יָדוֹ מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה לְהַיּוֹם טוֹב וּמַכְנִיעִין הָרָע שֶׁל הָאֻמּוֹת. אֲבָל שַׁבָּת אֵין צָרִיךְ לְכָל זֶה, כִּי ‘שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיָּמָא’ (חולין קא:), וְאָז הוּא בִּטּוּל הָרָע וּשְׁבִיתָתוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵין צָרִיךְ כְּלָל לְקַדְּשׁוֹ כִּי הוּא קָדוֹשׁ מֵאֵלָיו כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁין עַל הַחֲלוֹם בִּשְׁעַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם (או”ח קל). כִּי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִין לְפַשֵּׁר חֶלְמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם (בסימן יט), וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, מְבַקְּשִׁין אָז עַל הַחֲלוֹם כְּדֵי לְהָפְכוֹ לְטוֹב עַל־יְדֵי הַכֹּהֲנִים, כִּי בָּהֶם תָּלוּי הַפִּתְרוֹן כַּנַּ”ל.
[שַׁיָּךְ לְעֵיל]
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. כִּי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲוֹת כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ (בסימן נד), וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָעַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַתַּאֲוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהוּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת קלט.): עַל־יְדֵי “וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ” – ‘זָכָה לִכְהֻנָּה’, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁהֵם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם (בסימן נד) שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת “וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם” (דברים יב, ז) מַכְנִיעִין כֹּחַ הַמְדַמֶּה עַיֵּן שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִכְהֻנָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאַהֲבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כַּנַּ”ל.
וְעִקַּר הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר שָׁם עַל שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא אַהֲרֹן בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד, יד): “הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ” וְכוּ’, כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָזֶה, כְּלוֹמַר לֹא דַּי שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא בִּגְדֻלָּתְךָ שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַע עַיִן, כִּי אִם אֲפִילּוּ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה יִהְיֶה נִשְׁמָר אַהֲרֹן, אַדְּרַבָּא “וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ” שֶׁזֶּה הֵפֶךְ כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל ‘וַיְהִי מִקֵּץ’ (סימן נד).
וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים שֶׁמַּכְנִיעִין הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְלָלִין הָאֵבָרִים וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם” (איכה ג, מא), בְּחִינַת “כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי” (דברים לב, מ). וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם [עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים’ סִימָן נו]:
[1] עיין בְּעֵץ חַיִּים הֵיכַל הַנְּקֻדִּים שַׁעַר שְׁבִירַת הַכֵּלִים פֶּרֶק ג.
[2] יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה א.
