עִנְיַן תְּפִלָּה עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקו”ת סִימָן עח) עַל פָּסוּק (דברים ג, כג): “וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר”, עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן כֻּלּוֹ הֵיטֵב:
א וְהַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַתּוֹרָה, ‘כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, אַךְ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְבַד תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע וְכוּ’, כִּי בְּהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים קְצָת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְצָרְכֵי הַגּוּף וְכוּ’, וְאִם כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד? אַךְ בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל שֶׁל תּוֹרָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ, אָז מְחַיִּין עַצְמָן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת, שֶׁהוּא גַּם כֵּן לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט בְּעֵת שֶׁבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. כִּי בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, אָז הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁהָיָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ לְבַד, בְּחִינַת “עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה” (תהלים פט, ג), וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, וְאָז הָיָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּדַם לַתּוֹרָה.
כִּי כָּל דָּבָר נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם נֶעְלָמִין וּמְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, אָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק עַל־יְדֵי חֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהָיְתָה נֶעְלֶמֶת אָז בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְכוּ’.
וְזֶה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, בְּחִינַת (שם קיא, ו) “כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית א, א) “בְּרֵאשִׁית בָּרָא” – ‘לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה’ וְכוּ’.
עַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’. וְזֶהוּ “וָאֶתְחַנַּן” וְכוּ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:
ב וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות ב, ג): ‘אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י דברים ג, כג): ‘צַדִּיקִים – אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין מְבַקְּשִׁין אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם’, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק מַתְּנַת חִנָּם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ח, מח): “וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם” וְכוּ’, “דֶּרֶךְ אַרְצָם” דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.
כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת ‘חַיֵּי שָׁעָה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת י.): ‘רָבָא חַזְיָא לְרַב הַמְנוּנָא דְּקָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוֹתָא[1], אָמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה, וְהוּא סָבַר: זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד’, וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: מֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת ‘חַיֵּי שָׁעָה’ לְדִבְרֵי רָבָא, מַה תֵּרְצָה הַגְּמָרָא ‘וְהוּא סָבַר זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד’, מֵהֵיכָן יְקַבֵּל זְמַן תְּפִלָּה, הֲלֹא עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה אֵין שׁוּם זְמַן קָבוּעַ כְּלָל, רַק כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְכָל הַלַּיְלָה אָנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד ‘כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל זְמַן לְחַיֵּי שָׁעָה? אַךְ בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, נִמְצָא, שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת. וְעַל־כֵּן מְתֹרָץ הֵיטֵב קֻשְׁיַת רָבָא – ‘מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה’, כִּי ‘זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד’, כִּי בִּזְמַן תְּפִלָּה מְקַבְּלִין חִיּוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁדְּבֵקִים גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בַּתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן טו) שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכִין לְסִתְרֵי תּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, עַל־יְדֵי־זֶה דְּבֵקִים בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה ‘עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב’ (תענית ב.) שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעְלָמָה, בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, כִּי בְּהַלֵּב נֶעְלָמִין כָּל הַדְּבָרִים בְּחִינַת “תַּעֲלֻמוֹת לֵב” (תהלים מד, כב).
וְעַל־כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינָה גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין דַּיְקָא לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת כָּל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים שֶׁהָאָדָם בָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ צָרְכֵי פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא, כִּי כָּל הָעִתִּים שֶׁאָדָם בָּטֵל מִתּוֹרָה מֵחֲמַת הַהֶכְרֵחַ מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘חַיֵּי שָׁעָה’ שֶׁהִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִים חִיּוּת מִשָּׁם, וּמְחַיִּין כָּל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁדָּבוּק בִּשְׁעַת בִּטּוּלוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה כָּל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא מַמָּשׁ בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל.
כִּי לְעִקַּר הַתְּפִלָּה זוֹכִין רַק הַצַּדִּיקִים, וְעַל־כֵּן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל רַק בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסִימָן ב. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ”ל, וּכְתִיב (תהלים לז, כט): “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”. כִּי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל זוֹכִין הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס, כא): “וְעַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ” וְכוּ’. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ (עיין זוהר נח נט:), וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת ‘לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ’ וְכוּ’, וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִין נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בָּאִים לְשָׁם, יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וְזֶה שֶּׁרָמַז רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים מִמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁנִּמְצְאוּ בִּכְתִיבַת יָדוֹ עַל פָּסוּק “וָאֶתְחַנַּן”, וְרָמַז שָׁם עִנְיַן שְׁמִירַת הַבְּרִית עַיֵּן שָׁם, כִּי כָּל עִנְיַן הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, זֶה תָּלוּי רַק בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בִּבְחִינַת ‘צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נ וּבְלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פג):
ג נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְחַיִּין עַצְמוֹ מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת תָּמִיד בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת יא.): ‘חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה, אֲבָל אָנוּ מַפְסִיקִים גַּם לִתְפִלָּה’, כִּי גַּם בְּלָאו הָכִי אָנוּ מְבַטְּלִין הַרְבֵּה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּפּוֹסְקִים (או”ח קו, ב). הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְבַטְּלִין גַּם בְּלָאו הָכִי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לִדַּבֵּק בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת כָּל שְׁעַת הַבִּטּוּלִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל. אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֻמָּנוּת כִּי אִם הַתּוֹרָה לְבַד, וְאֵין צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל מַשָּׂא וּמַתָּן וּמִינֵי אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק תּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, וְעַל־כֵּן הָיוּ מְגַלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה וְלָהֶם נִתַּן רְשׁוּת לְגַלּוֹת רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, כִּי אֶצְלָם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם, כִּי הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת נִתְגַּלָּה לָהֶם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִין בְּשׁוּם אֻמָּנוּת שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, רַק בְּהַתּוֹרָה לְבַד, וְעַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה כַּנַּ”ל, כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמָן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַהַעְלָמָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה כְּלָל כַּנַּ”ל:
ד וְזֶה בְּחִינַת (ברכות לב:): ‘חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וְכוּ’, וְכִי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ שׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם תּוֹרָתָן מָתַי נַעֲשֵׂית וּמְלַאכְתָּן וְכוּ’, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הָיוּ תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת’. כִּי הֵם נִקְרְאוּ חֲסִידִים, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל בִּתְפִלָּתָן חֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה מְאֹד, כִּי ‘תּוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת’, כִּי גַּם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיוּ דְּבֵקִים בְּהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ ‘וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת’, כִּי מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת חֶסֶד חִנָּם עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלָאכָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּחַיִּין עַצְמָן בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר וּבְכָל מַשָּׂא וּמַתָּן וְאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הָיְתָה ‘מְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת’, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה עַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הַחִיּוּת אֱלֹקוּת דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלָם בְּכָל דָּבָר, הֵפֶךְ הַקְּלָלָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא מֵחֲמַת שֶׁנֶּעְלָם וְנִסְתָּר אוֹר ה’ שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, בִּבְחִינַת (דברים לא, יז): “הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה”, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים.
כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַשֶּׁפַע הִיא רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁדָּבוּק בַּה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲפִילּוּ בְּכָל הַדְּבָרִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ בָּהֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְאוֹר ה’ שֶׁנֶּעְלָם שָׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה.
וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. כִּי הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם נֶעְלָמִין בְּכָל דָּבָר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ וְנֶעְלָם בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל, כִּי הַמַּאֲמָרוֹת הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, בִּבְחִינַת (תהלים פט, ג): “כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה”, וְעַל־כֵּן הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם עַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר וְכַנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו, כג): “כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם”, ‘אָמוֹר לָהֶם’ דַּיְקָא, הַיְנוּ לִבְחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ”ל שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “יְבָרֶכְךָ ה'” וְכוּ’, כִּי הַבְּרָכָה הִיא רַק מֵה’ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּקִין כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, לִבְחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה מֵה’ וְכַנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְבָרֵךְ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ”ח[2] פִּרְקִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן מד). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל הַכֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה מִשָּׁם מִבְּחִינַת הָאֱלֹקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן גַּם הַתְּפִלָּה מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר בִּפְרִישַׂת כַּפַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פח, י): “שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל: ‘בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה טוֹב לִפְרֹשׂ כַּפָּיו’ וְכוּ’, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן מד) עִנְיַן מְחָאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כ”ח פִּרְקִין בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
ה וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין הָאָבוֹת בַּתְּפִלָּה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְכוּ’, וְגַם עִקַּר הַתְּפִלָּה תִּקְּנוּ הֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות כו:): ‘אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית’ וְכוּ’. כִּי הָאָבוֹת הָיוּ קֹדֶם מַּתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל:
וְעַל־כֵּן הָיְתָה עִקַּר עֲבוֹדָתָם רַק תְּפִלָּה, כִּי תְּפִלָּה הִיא חֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִתְחִיל מֵאַבְרָהָם שֶׁהוּא הִתְחִיל לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ד): “אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם” – ‘בְּאַבְרָהָם’ (ב”ר יב, ט). וְעַל־כֵּן עִקַּר חֲתִימַת הַבְּרָכָה בְּאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיז:): “יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְּכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: “וֶהֱיֵה בְּרָכָה” – ‘בְּךָ חוֹתְמִין’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הוּא אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִמְסְרוּ הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, וּמִמֶּנּוּ לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה עַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר וְכוּ’, כַּנַּ”ל:
ו וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה (או”ח פט, ג) מִשּׁוּם “לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם” (ויקרא יט, כו). כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הִיא רַק בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן): ‘הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הִיא רַק מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, י): “וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מִבְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה רַק בִּבְחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי רֹב הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הֵם רַק בְּעִנְיַן סְעֻדָּה. כִּי הָאֲכִילָה הִיא רַק בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הַנַּ”ל שֶׁקָּדַם לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת שֶׁהָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַיֵּן שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן מִלַּחְמוֹ לַדָּל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי שֶׁחוֹנֵן אֶת הֶעָנִי מִסְּעֻדָּתוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, בְּחִינַת (תהלים קלד, ב) “שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ” וְכוּ’, כְּדֵי לְגַלּוֹת הֶאָרַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם כ”ח פִּרְקִין, בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם כַּנַּ”ל בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמָּזוֹן וְהָאֲכִילָה וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמָּזוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות י:) שֶׁהָאוֹכֵל קֹדֶם הַתְּפִלָּה עוֹבֵר מִשּׁוּם ‘לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם’ שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי אָז נִמְשָׁךְ חַס וְשָׁלוֹם הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּם, וַאֲכִילָה כָּזוֹ אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמָּזוֹן רַק מִבְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּכָל דָּבָר. נִמְצָא, שֶׁהַחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁמְּחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַגּוּף מְקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (תהלים מ, ט) “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי”, מֵאַחַר שֶׁהַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל חַס וְשָׁלוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם, וַאֲזַי אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ הַמַּאֲכָל מִבְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, וַאֲזַי אֵין מְקַבֵּל הַחִיּוּת מִבְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שָׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת ‘כִּי הֵם חַיֵּינוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל חִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר (ברכות יח:): ‘רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים’, כִּי אֵין זֶה חִיּוּת כְּלָל כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר (דברים ח, יב יד): “פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ”, כִּי שׁוֹכֵחַ אֶת ה’ חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַמְשִׁיךְ בִּשְׁעַת אֲכִילָה מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהַמַּאֲכָל כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ (שם, יח): “וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ כוּ’, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל”, “כֹּחַ” דַּיְקָא, בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם, שֶׁזֶּה צְרִיכִין לִזְכֹּר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַמַּאֲכָל מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת שָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּחִינַת חֶסֶד חִנָּם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁאָז מַמְשִׁיכִין חֶסֶד חִנָּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
[1] רבא ראה את רב המנונא שהיה מאריך בתפילה.
[2] עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה.
