הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע – הֲלָכָה ג

עִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיא בַּפֶּה דַּיְקָא פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם אֱמוּנַת הַיִּחוּד דְּהַיְנוּ ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’, וְאֵין דַּי בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב לְבַד, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יוֹצֵא בָּזֶה יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע כְּלָל, עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות טו.) ‘הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ’:

א עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר ‘וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז, וְהוּבָא כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא לְהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מֵעֲווֹנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת, לָדַעַת כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה נִצּוֹלִין מֵעֲווֹנוֹת, כִּי ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’ (סוטה ג.) וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְכָל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה לְהָאִיר זֶה הַדַּעַת בָּעוֹלָם, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה אֵין זֶה שְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה לְבַד, רַק עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַשָּׁפָל, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (בפיוט – מוסף ליום כפור) ‘וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר’ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַנִּיחַ בֵּן וְתַלְמִיד כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם וְכוּ’.

וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְמַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם עִקַּר סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא בִּבְחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁיֵּשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים, וְיֵשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים, בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר וְכוּ’.

וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת ‘כֹּל’ שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, בִּבְחִינַת (דברי הימים־א כט, יא) “כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” – ‘דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא’ וְכוּ’ (זוהר בראשית לא.), לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל בְּהַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ‘מֶה חָמִיתָ’ וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ לְדָרֵי מַטָּה הַמֻּנָּחִים לְמַטָּה מְאֹד, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁה’ עִמָּם וְאֶצְלָם וְכוּ’ כִּי (ישעיה ו, ג) “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” וְכוּ’, בְּחִינַת (שם כו, יט) “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת בֵּן וְתַלְמִיד, בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה.

וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָה, בְּחִינַת (במדבר כג, כג) “כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל” וְכוּ’ וְכוּ’. כִּי הַמַּלְכוּת מְקַבֶּלֶת הַפַּרְנָסָה מֵהַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:

ב וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה דַּיְקָא, שֶׁצְּרִיכִין לְפַרְסֵם אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה דַּיְקָא עַל־יְדֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, זֶה בְּחִינַת ‘וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר’ וְכוּ’, שֶׁעִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה דַּיְקָא, כְּדֵי לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר קוֹרְאִין וּמְפַרְסְמִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ בִּפְנֵי דָּרֵי מַטָּה, שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’.

כִּי הַדִּבּוּר הוּא בִּבְחִינַת ‘כֹּל’ הַנַּ”ל ‘דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא’, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן יא) שֶׁהַדִּבּוּר נִקְרָא ‘צִפַּרְתָּא’ דְּקָאֵי בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, זֶה בְּחִינַת “כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” – ‘דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא’, כִּי כָּל הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז יח דף לב:) וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ריב) ‘פֶּה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק’. נִמְצָא שֶׁהַדִּבּוּר הוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘כֹּל’ הַנַּ”ל ‘דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא’ שֶׁמֵּאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה, כְּדֵי לְהָאִיר הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר לְהָאִיר בְּדָרֵי מַטָּה שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מְפַרְסְמִין וּמְגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל גַּם כֵּן, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. כִּי הַדִּבּוּר זֶה בְּחִינַת (תהלים עא, ח) “יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ”, בְּחִינַת (בראשית א, כח) “וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ”, בְּחִינַת “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָז הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ שֶׁהֵם ‘יִחוּדָא עִלָּאָה’ וְ’יִחוּדָא תַּתָּאָה’, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן יא). זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי ‘מַעְלָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא ‘עִלָּאָה’ שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ ה’ ‘אֶחָד’, כִּי ‘אַחְדוּתוֹ’ יִתְבָּרַךְ נֶעְלָם מֵעֵין כֹּל, ‘דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל’ (תיקו”ז דף יז.), וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי ‘מַעְלָה’ בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת מֶה חָמִיתָ וְכוּ’. וּ’בָרוּךְ שֵׁם’ זֶה בְּחִינַת ‘יִחוּדָא תַּתָּאָה’ בְּחִינַת דָּרֵי ‘מַטָּה’ בְּחִינַת מְלֹא כָל ‘הָאָרֶץ’ כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘מַלְכוּת’ כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד ‘מַלְכוּתוֹ’. כִּי מִצַּד הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אָנוּ מַשִּׂיגִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוֹדְעִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מֶלֶךְ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל. וְזֶה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצָּרִיךְ לְאָרְכָא בְּדָלֶת דְּאֶחָד כְּדֵי שֶׁיַּמְלִיכֵהוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבָאַרְבַּע רוּחוֹת (ברכות יג:), זֶה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת תַּחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן, תַּלְמִיד בְּבֵן, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה יִחוּדָא עִלָּאָה מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וּכְלָלִיּוּת עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ מִבְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה מִבְּחִינַת ‘מֶה’ וְכוּ’. זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּלַחַשׁ (עיין דברים רבה ב, לו), זֶה בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה בְּחִינַת ‘מֶה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה בְּחִינַת (מנחות כט:) ‘שְׁתוֹק כָּךְ עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה’, בְּחִינַת ‘דְּיֶחֱזֵי לָן סִתְרֵיהּ דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא’[1], הַיְנוּ בְּחִינַת הַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה בְּחִינַת ‘מֶה’, שֶׁזֹּאת הַהַשָּׂגָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת וְהִיא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּלַחַשׁ שֶׁסָּמוּךְ לִשְׁתִיקָה, בִּבְחִינַת ‘דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא’, וְכַנַּ”ל:

ד וְזֶה בְּחִינַת רְמַ”ח תֵּבִין שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לִזְכּוֹת לָדַעַת מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת רְמַ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁבַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת עַל־יָדָם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל־כֵּן ‘רַחֵם’ אוֹתִיּוֹת רְמַ”ח, כִּי רְמַ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל. וְאָז כְּשֶׁמְּקַיְּמִין אֶת רְמַ”ח מִצְווֹת הַתּוֹרָה אָז נִקְרָאִין ‘אָדָם’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט) “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם”, כִּי אִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם, וְזֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם כַּמְבֹאָר בַּמַאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחְמָנוּת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן יֵשׁ בָּהּ רְמַ”ח תֵּבִין כְּנֶגֶד רְמַ”ח מִצְווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמַ”ח אֵיבָרִים, כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁין קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע: ‘אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ’ וְכוּ’, כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאוֹמְרִים: ‘רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר’ וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, דְּהַיְנוּ ‘לִלְמֹד וּלְלַמֵּד’ לְגַלּוֹת הַדַּעַת בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ”ל:

ה וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם. כִּי עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ לְקַשֵּׁר בְּחִינַת הַזְּמַן דְּהַיְנוּ הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ בְּכֹל יוֹם בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים הַנַּ”ל, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַיּוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לִבְחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְעֵת עֶרֶב אַחַר נְעִילָה (או”ח תרכג, ו). כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים אָז מוֹחֲלִין הָעֲוֹנוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הַנַּ”ל כְּשֶׁמַּשְׁלִיכִין הַמַּשְּׂאוֹי שֶׁל עֲוֹנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאָז מֵאִיר הַדַּעַת הַנַּ”ל, בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל בְּעִנְיַן חֲנֻכָּה עַיֵּן שָׁם, וְאָז זוֹכִין לְמַקִּיפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחִינַת כֶּתֶר כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן אָז אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע מִלְּבַד הַקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁל כָּל יוֹם, זֶה בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים שֶׁמְּקַבְּלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַמַּקִּיפִין כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁנָה דְּהַיְנוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַבֵּל עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים כַּנַּ”ל, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא בְּחִינַת הֶאָרַת הַדַּעַת בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ’, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם” וְכוּ’ הַנֶּאֱמַר בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי גַּם הַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם (דברים ו, ז):

ו וְעַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה. וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁאוֹמְרִים אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁאָז מֵאִיר הָרָצוֹן בְּחִינַת הֵיכַל הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ’ כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. כִּי עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, מִשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה, וְזֶה בְּחִינַת “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב וְכוּ’, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ” הַנֶּאֱמַר בִּקְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה מֵאִיר הָרָצוֹן, וְזֶה בְּחִינַת הֵיכַל הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁאוֹמְרִים אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁמַּזְכִּירִין בְּבִרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (פסחים קיח.) ‘קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף’. כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִיָּם הַחָכְמָה שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף’, כִּי הִתְגַּלּוּת יָם הַחָכְמָה זֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאָז נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[2] “רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם” וְכוּ’, עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: “זֶה אֵלִי” (סוטה ל:) וְכוּ’, כִּי אָז נִתְגַּלָּה אֱלֹקוּתוֹ מְאֹד מְאֹד, וְכָל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים נִתְגָּרְשׁוּ וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כָּל הַחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם הַזֵּדוֹנִים, נִכְנְעוּ וְנִתְבַּטְּלוּ אָז וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל לְהַצִּיל יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת וּלְהָאִיר בָּהֶם הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה מַמָּשׁ בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים שֶׁהֵם כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל, וְנִבְקַע יָם הַחָכְמָה וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת כִּי ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’ בְּחִינַת ‘זֶה אֵלִי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה שֶׁנִּזְכָּר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, בְּחִינַת “זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם” (תהלים קד, כה) שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה. וְזֶה בְּחִינַת ‘קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף’, כִּי מִשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמְרִים אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל, וְאָז מַזְכִּירִין קְרִיעַת יַם סוּף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ וְכוּ’ לְךָ עָנוּ שִׁירָה’ וְכוּ’, זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה שֶּׁנָּתַן הַתַּנָּא סִימָן (ברכות ב.) ‘מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן’, וְנָתַן הַסִּימָן לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מִשְּׁעַת אֲכִילָה, כִּי קְרִיעַת שְׁמַע הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת ‘לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן’ דַּיְקָא, כִּי אֲכִילַת תְּרוּמָה זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּרוּמָה שֶׁאֵין לָה שִׁעוּר, בְּחִינַת מַ”ה בְּחִינַת תְּרוּמָה. וּמֵחֲמַת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁמֵּאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לִפְרֹשׁ קֹדֶם הָאֲכִילָה תְּרוּמָה וְחַלָּה לַכֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת מַ”ה כִּי אֵין לָהֶם שִׁעוּר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּהָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נָתַן הַתַּנָּא סִימָן לִקְרִיאַת שְׁמַע מִשְּׁעַת אֲכִילַת תְּרוּמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁמִּתְגַּלֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְכֵן בִּבְרַיְתָא שְׁאָר הַתַּנָּאִים רֻבָּם נָתְנוּ סִימָן מִשְּׁעַת אֲכִילָה ‘מִשָּׁעָה שֶׁהֶעָנִי אוֹכֵל פִּתּוֹ’ וְכוּ’ (שם ב:), כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָה כַּנַּ”ל:

ח וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ז) “וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ”. כִּי יוֹם וְלַיְלָה זֶה בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגַת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה, אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל יוֹם אֵין זְמַנָּהּ רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת עַד רְבִיעַ הַיּוֹם, כִּי הַלַּיְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, הִיא בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וְעַל־כֵּן זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה, אֲבָל הַיּוֹם שֶׁהוּא גָּבוֹהַ יוֹתֵר בְּחִינַת אַסְפְּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה בְּחִינַת ‘אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ’ בְּחִינַת מַ”ה, וְעַל־כֵּן שָׁם דַּיְקָא אֵין נִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ, וְעַל־כֵּן אֵין זְמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם כְּמוֹ בַּלַּיְלָה רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת, כִּי אָז הוּא בִּבְחִינַת אַיֵּה, וְאֵין נִתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ כָּל כָּךְ בִּבְחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, רַק בִּבְחִינַת ‘אַיֵּה’ שֶׁהוּא הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְעַל־כֵּן אֵין זְמַנָּהּ כִּי אִם מְעַט, אֲבָל בַּלַּיְלָה בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, וְעַל־כֵּן בְּכָל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ הִיא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי דַּיְקָא בִּבְחִינַת דָּרֵי מַטָּה מְגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’ כַּנַּ”ל:

ט כִּי עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע הוּא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה שׁוֹכְנֵי עָפָר, בִּבְחִינַת “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר” כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נָתְנָה הַתּוֹרָה הַסִּימָן שֶׁל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע “בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ”, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם זְמַן שְׁנֵיהֶם הוּא מִתְּחִלַּת הַשְּׁכִיבָה עַד הַסּוֹף, דְּהַיְנוּ עַד זְמַן קִימָה בַּיּוֹם שֶׁהוּא בְּסוֹף שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם (ברכות ט:). נִמְצָא שֶׁכָּל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה וְיוֹם הוּא רַק מִתְּחִלַּת הַשְּׁכִיבָה עַד הַסּוֹף, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּדֵי לְעוֹרֵר דָּרֵי מַטָּה מִבְּחִינַת שֵׁנָה, לְגַלּוֹת לָהֶם כִּי ה’ עִמָּם בִּבְחִינַת ‘הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר’ כִּי ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה דַּוְקָא כַּנַּ”ל:

י וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְלָמְדוּ שְׁנֵי לִמּוּדִים מִתֵּבַת ‘שְׁמַע’, כִּי דָּרְשׁוּ “שְׁמַע” – ‘הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ’ (שם טו.), וְגַם דָּרְשׁוּ (שם יג.) “שְׁמַע” – ‘בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ’ שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה בְּחִינַת ‘הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ’ הוּא כְּדֵי לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ בִּפְנֵי כָּל דָּרֵי מַטָּה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת “שְׁמַע” – ‘בְּכָל לָשׁוֹן’ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם, כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינָה הַנַּ”ל בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר”, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ גַּם שָׁם בִּבְחִינַת “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר” עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘כֹּל’, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ‘הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ’ וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן’, כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

[1] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי קִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת דְּרוּשׁ א עִנְיַן סְעֻדַּת שַׁחֲרִית.

[2] מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת הַשִּׁירָה פָּרָשָׁה ג.