הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע – הֲלָכָה א

עַל־פִּי הַתּוֹרָה 'וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת' וְכוּ' בְּסִימָן סה, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה:

כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ד): 'ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד', שֶׁהוּא בְּחִינַת "בַּיּוֹם הַהוּא" וְכוּ' (זכריה יד, ט) כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שם בדברים). וְהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נו, יא) "בַּה' אֲהַלֵּל כוּ' בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל" כוּ'. וְזֶהוּ 'ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד' שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב.

וְזֶה פֵּרוּשׁ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" הַיְנוּ 'הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ' כוּ' כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות טו.), וְאִם כֵּן יִצְטָרֵךְ לִשָּׁאֵר בְּאוֹת רִאשׁוֹנָה, עַל־כֵּן הַתִּקּוּן לָזֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, וְזֶהוּ 'ה' אֱלֹהֵינוּ' כוּ' כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם יג.) גַּם כֵּן מִפָּסוּק זֶה שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן, כִּי "שְׁמַע" – 'בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ', כִּי מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית וְשָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם שׁוּם רַע כְּלָל, עַל־כֵּן הָרַע שֶׁל הַלְּשׁוֹנוֹת נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל וְנִשְׁאָר רַק הַטּוֹב הַמְלֻבָּשׁ בְּאוֹתוֹ הַלָּשׁוֹן, כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת יֵשׁ שָׁם טוֹב הַנִּסְתָּר שָׁם, רַק שֶׁהָרַע מְכַסֶּה עָלָיו, וְעַל־כֵּן מֵהָרָאוּי שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת, אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא בְּחִינַת 'בִּטּוּל' שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מֻתָּר לִקְרוֹתָהּ בְּכָל לָשׁוֹן, כִּי הָרַע נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל וְנִשְׁאָר רַק הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְרֻמָּז בִּקְרִיאַת שְׁמַע דַּיְקָא שֶׁיֵּשׁ טוֹב בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ח): "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מנחות לד:) 'טַט בְּכַתְפִי – שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקֵי – שְׁתַּיִם', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּלֻבָּשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בסימן לג), לְהוֹרוֹת שֶׁעַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים כַּנַּ"ל.

וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב הַדִּין שֶׁהִקְשׁוּ הַפּוֹסְקִים מַה רָאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִדְרֹשׁ (ברכות ב.) "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה כָּל זְמַן שְׁכִיבָה, וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל יוֹם הוּא רַק בִּזְמַן קִימָה דְּהַיְנוּ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם אֲבָל לֹא כָּל הַיּוֹם. כִּי עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הוּא רַק בַּלַּיְלָה, כִּי הִיא בְּחִינַת 'סְתִימוּ דְּעֵיְנִין', כִּי אָז בְּנֵי אָדָם נָחִים וְאֵינָם רוֹדְפִים כָּל כָּךְ אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן נב) שֶׁעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בַּלַּיְלָה. גַּם לַיְלָה הוּא דִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יִסּוּרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִבְחִינַת בִּטּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (מיכה ז, ח) "כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי", 'כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ' דַּיְקָא אָז 'ה' אוֹר לִי', בְּחִינַת (קהלת ב, יג) "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", 'מִן הַחֹשֶׁךְ' דַּיְקָא. כִּי דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם הֵן בַּעֲבוֹדַת ה' הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, אָז דַּיְקָא עִקַּר הָעֵצָה לִסְתֹּם עֵינָיו וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בַּלַּיְלָה דַּיְקָא. כִּי הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל בְּחִינַת (תהלים לא, ו) "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" כַּמּוּבָא (עיין ברכות ה.), וְהִיא בִּסְתִימוּ דְּעֵיְנִין כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בִּסְתִימוּ דְּעֵיְנִין. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה, כִּי מֵחֲמַת הַדִּינִים כַּנַּ"ל סוֹתְמִין עֵינֵיהֶם וּמְבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַתַּכְלִית שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קוֹרִין מִקֹּדֶם קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה, וְעַל־כֵּן זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל.

אֲבָל בַּיּוֹם אֵין זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע כִּי אִם עַד זְמַן קִימָה, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם לִרְדֹּף אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְתִימוּ דְּעֵיְנִין, אֲבָל אַחַר־כָּךְ אֵין זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נָתְנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַזְּמַן, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁיְּשֵׁנִים עֲדַיִן (ברכות ט:), דְּהַיְנוּ עַד שָׁעָה שֶׁבְּנֵי מְלָכִים עוֹמְדִים מִמִּטּוֹתֵיהֶם, וְעַל־כֵּן עֲדַיִן לֹא נִתְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם נָח עֲדַיִן מֵרְדִיפַת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁכְּבָר קָמוּ כֻּלָּם אֵין זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים (עיין או"ח סא, טו וטז), כִּי אַף שֶׁעִקַּר הוּא הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל הַדִּבּוּרִים נִכְלָלִין בְּאֶחָד, עִם כָּל זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לָשׁוּב מִבְּחִינַת בִּטּוּל וּלְצַמְצֵם הָאוֹר לְתַקֵּן הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (בפיוט – מוסף ליום כפור) "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר" כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ.

וְזֶה בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁנַּעֲשֶׂה אַחַר הַבִּטּוּל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְכֵלִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְצִמְצוּם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבְּלוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רִבּוּי אוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים, כְּדֵי לָתֵת גְּבוּל וּמִדָּה וְצִמְצוּם לְכָל כְּלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר לְכָל אֶחָד לְפִי מִדָּתוֹ וְשִׁעוּרוֹ, וְלֹא לְהוֹצִיאָם מֵהַצִּמְצוּם וּלְדַבְּקָם יַחַד וּלְחַבֵּר וְלַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶם, כִּי זֶה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים. וְכֵן כָּתוּב בַּכְּתָבִים, שֶׁתְּחִלַּת שְׁבִירַת הַכֵּלִים הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִין וּמְעֹרָבִין עֲדַיִן וְלֹא נִתְחַלְּקוּ כָּרָאוּי בִּבְחִינַת קַוִּין עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות טו:) 'כָּל הַמַּפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִין לוֹ גֵיהִנֹּם'. כִּי הָרְשָׁעִים שֶׁהוֹלְכִין אַחַר תַּאֲווֹת לִבָּן, וְהוֹלְכִים אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵרִבּוּי אוֹר, וְעַל־כֵּן הֵם נִכְוִין בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁנִּתְהַוֶּה מִזֵּעָתָן שֶׁל חַיּוֹת (עיין חגיגה יג:). כִּי "הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), כִּי הֵם מַגְבִּיהִים עַצְמָם לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ שֶׁעַל רֹאשָׁן, וּמֵחֲמַת אֵימָה שָׁבִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. וְעַל־כֵּן הִיא יוֹרֶדֶת עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים וְהֵם נִכְוִים בְּאוֹתָהּ הַזֵּעָה, כִּי הֵם הָיוּ הֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי לֹא שָׁבוּ מִתַּאֲוָתָם וְרָדְפוּ וּמִלְאוּ תַּאֲווֹתֵיהֶן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁמִּזֶּה הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת מְלֻבָּשׁ בָּהֶם טוֹב שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵהַטּוֹב הָעֶלְיוֹן, רַק מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁמִּזֶּה נִתְהַוּוּ הַקְּלִפּוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר כָּרָאוּי בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל, מְצַנְּנִין לוֹ גֵיהִנֹּם, כִּי אֵינוֹ נִכְוֶה מֵהַגֵּיהִנֹּם שֶׁהוּא זֵעַת הַחַיּוֹת, כִּי הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל, כִּי מְצַמְצֵם הָאוֹר כָּרָאוּי וְאֵינוֹ הוֹרֵס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, כְּמוֹ הַחַיּוֹת שֶׁרָצִים וְשָׁבִים מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁמִּתְיָרְאִין לַעֲלוֹת לִפְנִים מִמְּחִצָּתָם וְכַנַּ"ל: