עִנְיַן בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה – הֲלָכָה א

עַל־פִּי הַמַּאֲמָר ‘בְּקָרוֹב עָלַי מְרֵעִים’ וְכוּ’ (בסימן לו) עַיֵּן שָׁם. 

וְהַכְּלָל שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בַּגָּלוּת שֶׁל ע’ [1] אֻמִּין דְּהַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶן, קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה. וְעִקָּר הִיא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהִיא בְּחִינַת רַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כֹּל הַע’ אֻמִּין. וּצְרִיכִין לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף מִקֹּדֶם בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זוֹ, זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, וְאָז נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת וְכוּ’, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא כִּי אִם אוֹר פָּשׁוּט, רַק כָּל אֶחָד מְצַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (יומא עב:) “וְשַׂמְתֶּם” ‘זָכָה –  נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה’ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כג, כ) “הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל זֶה. וּכְבָר מוּבָא זֶה הַמַּאֲמָר בְּכֶרֶךְ אַחֵר בְּהִלְכוֹת פֶּסַח (הֲלָכָה ה) עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם עַל הַתּוֹרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה, בִּבְחִינַת ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים’ וְכוּ’, כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה’ וְכוּ’, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין דַּיְקָא לְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט הַנַּ”ל, לְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה בִּבְחִינַת ‘זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶּׁמְּבָרְכִין ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ’, כִּי אָנוּ מַזְכִּירִין בִּבְרָכָה זוֹ ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים’, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּחַר בָּנוּ מֵהֶם וְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהֶם דְּהַיְנוּ מִמִּדּוֹתֵיהֶן וּמִתַּאֲווֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים כִּי “עַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים” (ישעיה ס, כא) וְכֻלָּם בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן כג), וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מֻבְחָרִים מִכָּל הָעַמִּים, דְּהַיְנוּ מִכָּל הַע’ אֻמִּין מִתַּאֲווֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וְהָעִקָּר מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִית שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הַע’ אֻמִּין כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא ‘וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ’, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ בִּבְחִינַת מֻבְחָרִים מִכָּל הָעַמִּים דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וּמַכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיִּית שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַע’ עַמִּים, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא ‘נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ’, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה, בִּבְחִינַת ‘סַם חַיִּים’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘הַעֲרֶב נָא ה’ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ’ וְכוּ’, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מְתוּקָה וַעֲרֵבָה בְּפִינוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת אוֹר מָלֵא בִּבְחִינַת בְּרָכָה בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַיִין מְתִיקִין בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם ‘לֹא זָכָה’ וְכוּ’, אָז הוּא בִּבְחִינַת מַיִין מְרִירִין, בְּחִינַת (שמות טו, כג) “וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין לִלְמֹד וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אָנוּ צְרִיכִין לְבָרֵךְ דַּיְקָא בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַיִין מְתִיקִין בְּחִינַת ‘הַעֲרֶב נָא’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לוֹמַר תֵּכֶף אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכֹּהֲנִים מְצַיְּרִין הָאוֹר שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים בְּחִינַת (ויקרא ה, יב) “וְקָמַץ הַכֹּהֵן” וְכוּ’, הֵם מְצַיְּרִין אוֹתוֹ לִבְרָכָה עַל־יְדֵי בִּרְכָתָם, כִּי הַכֹּהֲנִים הֵם בִּבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית וְכוּ’ כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן סָמַךְ פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כַּנַּ”ל. 

וְזֶה שֶּׁהֶחֱמִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא מציעא פה:) מְאֹד בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (יִרְמְיָה ט, יא) “עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ” – ‘דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְכוּ’ וְלֹא פֵּרְשׁוּהָ, עַד שֶׁפֵּרְשָׁהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ט, יב): “עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ” – הַיְנוּ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי הַיְנוּ וְלֹא הָלְכוּ בָּהּ, אָמַר רַב: שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’. כִּי זֶה עִקַּר הַפְּגָם מַה שֶּׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמִיץ וְסָתִים בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה וְלֹא הִמְשִׁיכוּ הָאוֹר בְּחִינַת בְּרָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה “אָבְדָה הָאָרֶץ”, כִּי זֶה עִקַּר הַפְּגָם כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה בִּבְחִינַת סַם חַיִּים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאָז לֹא יָכְלָה הַתּוֹרָה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה וְלֹא הִמְשִׁיכוּ הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן “אָבְדָה הָאָרֶץ”.

כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ, שֶׁעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ (עיין זוהר ויחי רמא.), כַּמְבֹאָר בַּמַאֲמָר הַנַּ”ל. כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִתְחַלְּקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִין לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה וְלֹא הִמְשִׁיכוּ הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה עַל־יְדֵי־זֶה “אָבְדָה הָאָרֶץ” שֶׁעִקַּר קִיּוּמָהּ דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמּוּבָא וְכַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז, כט) “צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ” וְ’צַדִּיק הוּא מַאן דְּנָטִיר בְּרִית’ (זוהר נח נט:), וְהֵם דַּיְקָא יוֹרְשִׁים אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּתְחַלְּקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, כִּי בְּכָל יוֹם מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ו) “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם” – ‘בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ (רש”י דברים כו, טז), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ תְּחִלָּה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה הוּא אַחַר הַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח מז, יג), כִּי תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת הַנַּ”ל שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִאוּף, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יז, ג) “בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה” וְכוּ’, כִּי עִקַּר שָׁרְשָׁהּ מִבְּחִינַת שֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, בְּחִינַת (בראשית ב, כא) “וַיַפֵּל ה’ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו” וְכוּ’. כִּי הַשֵּׁנָה הִיא שֶׁנִּסְתָּם אוֹר הָעַיְנִין, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל ‘עֵינָי’, וּמִשָּׁם אֲחִיזַת הַתַּאֲוָה הַנַּ”ל שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּגַם הָ’עַיְנִין’, בְּחִינַת תַּאֲוָה הַכְּלָלִית שֶׁל ‘ע’ אֻמִּין וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אַחַר הַשֵּׁנָה בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה לְהַכְנִיע תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל הַע’ אֻמִּין, כִּי אָנוּ מַזְכִּירִין ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים’, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מֻבְחָרִים מִכָּל הָעַמִּים, כִּי הֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְקַדְּשִׁין עַצְמָן מִתַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘וְעַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים’, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא ‘וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן מִקֹּדֶם וּמַפְרִישִׁין עַצְמָן מִתַּאֲוָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט, טו) “הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ כֻּלָּם בִּפְרִישׁוּת תַּאֲוָה זוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים הַנַּ”ל, וַאֲזַי מְקַבְּלִין כֻּלָּם הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (שם כ, טז) “דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת”, כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ חֲפֵצִים יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ מִפִּי מֹשֶׁה מִלִּשְׁמֹעַ מִפִּיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי ה’ יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ וְהָאוֹר הַיּוֹצֵא מִפִּי עֶלְיוֹן הוּא אוֹר פָּשׁוּט מְאֹד בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת בְּחִינַת קָמִיץ וְסָתִים, וְאָז הָיוּ צְרִיכִים לִּהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד, כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה, וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֵין לָהֶם עֲדַיִן זֶה הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַבָּא מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה, אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי יַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִפִּי עֶלְיוֹן בִּבְחִינַת בְּרָכָה, וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר קְצָת מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּלְשֵׁל קְצָת וְנִמְשָׁךְ מִפִּי ה’ יִתְבָּרַךְ לְפֶה מֹשֶׁה, אֲזַי כְּבָר הֵם יְכוֹלִים יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתָם גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר גַּם כֵּן לְקַבֵּל דְּבָרָיו בִּבְחִינַת בְּרָכָה בְּחִינַת סַם חַיִּים כִּי אִם עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, כִּי גַּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיק בְּעֵרֶךְ הֶהָמוֹן עַם הֵם בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר הוּא בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל־יְדֵי קְצָת קְדֻשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר קְצָת בְּפִי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, שֶׁקִּבֵּל הָאוֹר מִפִּי עֶלְיוֹן וְצִיְּרוֹ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַגָּבוֹהַּ, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל “דַּבֵּר אַתָּה וְכוּ’ וְאַל יְדַבֵּר וְכוּ’ פֶּן נָמוּת”, כִּי אוּלַי לֹא נִזְכֶּה לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה וַאֲזַי ‘לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת’ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא הָיוּ מַחֲזִיקִים עַצְמָן בִּקְדוֹשִׁים[2] כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ הָאוֹר וּלְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, אֲבָל עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּנָקֵל יוֹתֵר לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה קְצָת, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר בְּפֶה הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו דַּיְקָא, כִּי אָז יָכוֹל לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר קְצָת בְּפִי הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות א, טז) ‘עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק’, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִצְטַיֵּר הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, הוּא בִּבְחִינַת סָפֵק כִּי עֲדַיִן אֵין יוֹדְעִין בּוֹ כְּלָל וְאֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, וְעַל־יְדֵי הָרַב הָאֱמֶת נִצְטַיֵּר הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ ‘עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם) ‘וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת’, כִּי מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי זֶה בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר לִבְרָכָה כַּמּוּבָא בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הַנַּ”ל, כִּי תְּרוּמָה אֵין לָהּ שִׁעוּר וְנִתֶּנֶת לַכֹּהֵן (שו”ע יו”ד שלא, יט), זֶה בְּחִינַת אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא קָמִיץ וְסָתִים בְּחִינַת ‘וְקָמַץ הַכֹּהֵן’, וְעַל־כֵּן אֵין לָהּ שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֵין שָׁם בְּחִינַת צִיּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁעוּר וְצִמְצוּם. וּמַעֲשֵׂר לְלֵוִי שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘צֵירֵי’ וְעַל־כֵּן יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר, כִּי שָׁם נִצְטַיֵּר הָאוֹר. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן הַמַּעֲשֵׂר בִּמְדִידָה דַּיְקָא וְלֹא מֵאֹמֶד, כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה עַל־יְדֵי הַמְּדִידָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צִיּוּר, אֲבָל מֵאֹמֶד הוּא רָחוֹק יוֹתֵר וְעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת צִיּוּר עַל־יְדֵי מְדִידָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְעַשֵּׂר בִּמְדִידָה דַּיְקָא כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמַךְ ‘וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת’ לַ’עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק’, כִּי הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ”ל.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהִיא עֶרְוַת הָאָרֶץ תַּאֲוָה הַכְּלָלִית הַנַּ”ל, כִּי מְקַדְּשִׁין עַצְמָן בְּמ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין בְּמ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּנַדְּדִים שֵׁנָה מֵעֵינַיִם בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת[3], כְּדֵי לְשַׁבֵּר וּלְהַכְנִיעַ בְּחִינַת ‘ע’ אֻמִּין שֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בִּבְחִינַת שֵׁנָה עַל הָ’עֵינַיִם’ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת, בִּבְחִינַת ‘דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’ כַּמּוּבָא (בכורות ו:) שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ה, יב) “עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב” וְכוּ’, “עֵינָיו כַּיּוֹנִים” וְכוּ’ זֶה בְּחִינַת ‘ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה. וְזֶה “עַל אֲפִיקֵי מָיִם”, הַיְנוּ מֵימֵי הַתּוֹרָה. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב’ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ “רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב” כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם) “יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵאת”, זֶה בְּחִינַת אוֹר מָלֵא, כִּי אָז מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת אוֹר מָלֵא בִּבְחִינַת בְּרָכָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם, יג) “לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם” וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘פָּנִים מַסְבִּירוֹת לַהֲלָכָה’, הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת ע’ פָּנִים לַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁזוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית כַּנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

וְזֶהוּ: “וְלֹא הָלְכוּ בָהּ”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל זֶה ‘שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הִמְשִׁיכוּ הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל־יְדֵי בִּרְכַּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק “וְלֹא הָלְכוּ בָהּ” הַנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה בְּחִינַת ‘סַם חַיִּים’, זֶה בְּחִינַת הֲלִיכָה שֶׁהוֹלְכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה בְּדַרְכֵי ה’ בְּחִינַת (הושע יד, י) “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם”, “יֵלְכוּ” דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘סַם חַיִּים’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן “וְלֹא הָלְכוּ בָהּ” מְרַמֵּז ‘שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’ וְלֹא הִמְשִׁיכוּ הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה – ‘סַם חַיִּים’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲלִיכָה, בְּחִינַת “צַדִּיקִים יֵלְכוּ” וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וּשְׁאָר הֲלָכוֹת עַל בִּרְכַּת הַתּוֹרָה נִכְלֶלֶת כָּל אַחַת בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר (בַּהֲלָכָה ג בְּאוֹת טו וּבַהֲלָכָה ה בְּאוֹת סג):

[1] שבעים.

[2] אולי צריך לומר ‘כקדושים’

[3] עיין זוֹהַר הַקְדָּמָה דַּף ח. אֱמוֹר דַּף צח. וּבְשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַשָּׁבוּעוֹת דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת פֶּרֶק א הוּבָא בְּמָגֵן אַבְרָהָם סִימָן תצד בִּתְחִלָּתוֹ.