דִּין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר

עַל־פִּי הַתּוֹרָה 'וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת' (בסימן סה) עַיֵּן שָׁם:

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כִּי הוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבָּעֵדָה כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הָגוּן וְרָאוּי, וְהוּא בְּחִינַת בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא רֹאשׁ שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִין. וְעַל־כֵּן הוּא נִקְרָא 'עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה', כִּי הוּא כְּבָר הִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית וְעוֹשֶׂה אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְלֵילֵךְ לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ כַּמְבֹאָר שָׁם. כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא בַּתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא בְּסוֹף הַתְּפִלָּה הוּא תָּמִיד עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ מִן הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה רַק עוֹבֵר תָּמִיד לְפָנָיו, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֶל הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּהַתַּכְלִית שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, וְאַף שֶׁכְּבָר גָּמַר הַתְּפִלָּה עֲדַיִן הוּא בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה בְּתֵבַת 'בָּרוּךְ', לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד וְנָעוּץ סוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ וּתְחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר 'חַזָּן' מִלְּשׁוֹן 'רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת', בְּחִינַת (במדבר כד, טז) "מַחֲזֶה שַׁדַּי יֶחֱזֶה", הַיְנוּ שֶׁהוּא חוֹזֶה וְרוֹאֶה אֶת הַתַּכְלִית שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ראש השנה לד:) 'לָמָּה שְׁלִיחַ צִבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי', כִּי מִי שֶׁהוּא סָמוּךְ אֶל הַתַּכְלִית וְעוֹשֶׂה אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא בְּסוֹף הַתְּפִלָּה עֲדַיִן הוּא בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ תְּחִלַּת הַתֵּבָה שֶׁל תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בָּקִי', כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בָּקִי בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִכְלֹל אֶת הַדָּבָר בְּדִבּוּר אֶחָד וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁהוּא בְּסוֹף הַדָּבָר אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ תְּחִלָּתוֹ לְגֹדֶל בְּקִיאוּתוֹ, אֲבָל זֶה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה זֶה הוּא נִקְרָא 'אֵינוֹ בָּקִי', וּכְשֶׁהוּא בְּתֵבָה שְׁנִיָּה שׁוֹכֵחַ הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת מָהִיר בִּתְפִלָּתוֹ לְכוֹלְלָהּ בְּאֶחָד מֵחֶסְרוֹן בְּקִיאוּת, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא אוֹתוֹ הַמֻּבְחָר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כַּנַּ"ל, הוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ וּמְתַקֵּן תְּפִלָּתוֹ עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלָהּ בְּאֶחָד.

וְעַל־כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן: 'קְדֻשָּׁה', 'וּבָרְכוּ', 'וְקַדִּישׁ', הֵם נֶאֱמָרִין רַק עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה בָּא עַל־יָדוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהוּא סָמוּךְ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ. וְעַל־כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין נֶאֱמָרִין בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה (או"ח נה, א), כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָעֲשִׂירִית, וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אוֹתוֹ וְכוֹלְלִין אוֹתוֹ בְּאֶחָד שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת. נִמְצָא שֶׁצְּרִיכִין[1] מַדְרֵיגָה הַתַּחְתּוֹנָה עַד הַמַּדְרֵיגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת [כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּסִימָן יא שֶׁדִּבּוּר נִקְרָא 'צִפַּרְתָּא', דְּקָאִי בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא], וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה בַּעֲשָׂרָה שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן הַדִּבּוּר לְהַעֲלוֹתוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְכוֹלְלוֹ בְּאֶחָד, וְאָז יְכוֹלִין לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי שֶׁסְּמוּכִין אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל, וְהוּא נֶאֱמַר דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת 'יַבֹּק' – יִ'חוּד בְּ'רָכָה קְ'דֻשָּׁה, שֶׁקְּדֻשָּׁה וּבְרָכָה הֵם עַל־יְדֵי הַיִּחוּד עַל־יְדֵי בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הוּא בְּגִימַטְרִיָּא 'הֲוָיָה אֱלֹהִים' לְהוֹרוֹת שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין וְכָל הַדִּינִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'אֱלֹהִים'. וְזֶה בְּחִינַת 'הֲוָיָה אֱלֹהִים' שֶׁ'הֲוָיָה' מַמְתִּיק 'אֱלֹהִים', כִּי כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל.

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַוְּנִין הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, וְזֶה 'יַבֹּק' בְּחִינַת 'תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא' שֶׁצָּרִיךְ לְכַוְּנָם אֶל הַתַּכְלִית, כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו"ז ע דף קכח.) שֶׁ'יִּחוּד בְּרָכָה קְדֻשָּׁה' הֵם 'יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע' שֶׁהֵם 'תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא'. וְזֶה בְּחִינַת 'בָּקִי' הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יַבֹּק' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, כִּי יִחוּד 'הֲוָיָה אֱלֹהִים' הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית בְּחִינַת (זכריה יד, ט) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ד):

[1] נראה שחסר כאן, אולי צריך לומר 'שצריכין לעלות'.