הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר – הֲלָכָה ה

עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב בְּסִימָן רטו מֵעִנְיַן הָכ”ד[1] מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתַב שֶׁמֹּשֶׁה עוֹסֵק תָּמִיד לְגַיֵּר גֵּרִים וְכוּ’, כִּי נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁמִּשָּׁם הַפִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל כָּל הָכ”ד מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת וְכוּ’, כִּי מֹשֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וּמַעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הִתְגַּלּוּת הַנִּפְלָא הַזֶּה כִּי פֶּלֶא הוּא:

א וְזֶה יָדוּעַ בַּכְּתָבִים שֶׁסּוֹד רַעֲוָא דְּרַעֲוִין הוּא סוֹד כָּמוּס וְסָתוּם וְנֶעְלָם מֵעֵין כֹּל, וַאֲפִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הִשִּׂיגוֹ כִּי אִם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְשָׁם בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף פט.) לְעִנְיָן זֶה: ‘זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה’. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לד, ו): “וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ” וְכוּ’, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת ‘תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע’. וְעַל־כֵּן מִשָּׁם הוּא הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּמְתִּיק כָּל מִינֵי דִּינִים שֶׁבְּכָל הָכ”ד בָּתֵּי דִּינִים, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַחָכְמוֹת וּמִכָּל הַיְדִיעוֹת, כִּי כָּל פִּדְיוֹן וְהַמְתָּקָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּיק אֵיזֶה דִּין הוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה וְשֵֹכֶל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ לְאוֹתוֹ הַדִּין, כִּי (זוהר פקודי דף רנד:) ‘כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ’, [וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן סא עַיֵּן שָׁם], אֲבָל הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה הַנַּ”ל הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַחָכְמוֹת וְהוּא שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, וְהוּא בְּחִינַת ‘תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע’ בְּחִינַת ‘וְלֹא יָדַע אִישׁ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא מַמְתִּיק הַכֹּל, עַד שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין לְמַעְלָה עִם זֶה הַפִּדְיוֹן לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, לְבַטֵּל כֹּחַ הַחֲרוֹן אַף שֶׁמִּשָּׁם כֹּחַ הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא כְּלַל וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַיְצָרִין רָעִין שֶׁנִּמְשָׁכִין מִדִּינִים, לְבַטְּלָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

ב וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, עַד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ג:) ‘שֶׁאֲפִילּוּ מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת’ וְאָמַר: “כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם” (שמות יא, ד), וְאָז דַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת הָיְתָה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה. וּמִשָּׁם סוֹד אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח שֶׁהוּא תָּלוּי רַק בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר פנחס  רנב.). וְאָז הִבְחִין בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בְּכוֹר, וְהִבְחִין בֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם וּבֵין בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּילָם מִן הַמִּצְרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח.

וְכָל זֶה נִצְטַוִּינוּ בְּפָרָשַׁת “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים” (שמות יב, ב), כִּי כָּל זֶה הוּא גַּם כֵּן סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁמֹּשֶׁה נִתְקַשָּׁה עַל זֶה, כִּי קָשֶׁה לְכַוֵּן סוֹד הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כְּשֶׁהַלְּבָנָה, סוֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (זוהר ויקרא יב.), הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, וְאָז דַּיְקָא מְמַלְּאִין אוֹתָהּ מִפְּגִימָתָהּ וּמְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הַדִּינִים נֶאֱחָזִין בִּפְגִימוּ דְּסִהֲרָא וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ כַּד אִתְמַלְיָא סִהֲרָא עַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים[2], וְעַל־כֵּן זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג גַּם לְמֹשֶׁה כִּי הוּא סוֹד כָּל הַנַּ”ל שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג:

ג וּבָזֶה תָּלוּי כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהוּא כָּלוּל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי ‘אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא’ (זוהר עקב רעג.), וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מֹשֶׁה, [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עב] ‘שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ מְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר’ וְכוּ’. וְזֹאת הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁהוּא בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר לָצֵאת בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מֵרַע לְטוֹב, מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי בְּוַדַּאי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ כֹּחַ לָזֶה, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל אָדָם הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין ל:) ‘יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ’ וְכוּ’, וְעִקַּר הָעֵזֶר וְהַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת “צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים” (שמואל־ב כג, ג), כַּמּוּבָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. כִּי מוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא ‘כְּחוּטָא דָּקִיק’ וְכוּ’ (זוהר דף ח:), וְעַל־כֵּן הָאָדָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד (שמואל־א כ, ג) “כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת”, וּכְתִיב (תהלים עג, ב) “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי” וְכוּ’, וּכְתִיב (שם צד, יז) “לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט” וְכוּ’, עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵם אוֹתָן שֶׁנִּתְקָרְבוּ וְנִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות מז:) ‘אֲפִילּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לְהִנָּצֵל בְּכָל עֵת מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְכַנַּ”ל:

ד וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי הַגָּלוּת בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה בְּחִינַת שֵׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכו, א) “בְּשׁוּב ה’ וְכוּ’ הָיִינוּ כְּחֹלְמִים”, וּכְתִיב (שם עח, סה) “וַיִּקַּץ כְּיָשֵׁן ה'”. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ: ‘הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה’, כַּד שָׁמַע קוֹל דְּתַרְנְגוֹלָא (ברכות ס:), שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹן שֶׁנַּעֲשֶֹה בַּחֲצוֹת, שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמַּמְתִּיקִין כָּל הַדִּינִים בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא סוֹד נְקֻדַּת חֲצוֹת, שֶׁאָז הָיְתָה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁבְּכֹחָם נִמְתָּקִין הַדִּינִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַדִּין לְרַחֲמִים עַד שֶׁכֹּחַ הַדִּין ‘בָּטִישׁ בְּגַדְפוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא’ (עיין זוהר לך לך עז.), שֶׁיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק שִׁירָה שֶׁבְּכָל הַקּוֹלוֹת צוֹעֵק: “עוּרוּ יְשֵׁנִים” וְכוּ’, “שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם” וְכוּ’, כִּי כָּל כֹּחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּשָּׁם הַשֵּׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, הַכֹּל מִכֹּחַ הַדִּינִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁיו בַּחֲצוֹת נִמְתָּק הַדִּין כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (בסימן קמט) ‘שֶׁחֲצוֹת מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן’, כִּי חֲצוֹת הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן שֶׁהוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְכַנַּ”ל:

ה וְזֶה בְּחִינַת כָּל בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, שֶׁצְּרִיכִין בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְבָרֵךְ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל חֶסֶד וָחֶסֶד בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא ‘פּוֹקֵחַ עִוְרִים’ וּ’מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים’ וְכוּ’, וּ’מַתִּיר אֲסוּרִים’ וְכוּ’. כִּי בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה הָיָה כְּמוֹ עִוֵּר וְאָסוּר בְּשִׁבְיָה מִתֹּקֶף הַדִּינִים, וְעַכְשָׁיו נִמְתָּק הַכֹּל, שֶׁכָּל הַהַמְתָּקוֹת עַל־יְדֵי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט, ה) “וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ” וְכוּ’, “לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ” (תהלים קו, מז) וְכוּ’. וּ’שְׁמוֹ’ גִּימַטְרִיָּא ‘רָצוֹן’ כַּמּוּבָא[3], כִּי שְׁמוֹ הוּא רְצוֹנוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי מִשָּׁם מִבְּחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ כָּל הַהַמְתָּקוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְקְחוּ עֵינָיו וְנִתַּר מֵאִסּוּרוֹ וְכוּ’:

ו וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים פא.) עַל זֶה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּם בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (או”ח מז א): ‘בִּרְכַּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד’. כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה הוּא לְבָרֵךְ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת סְגֻלָּה וּמַקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘עַתִּיקָא’ סִימָן כא), וְהוּא בִּבְחִינַת סוֹד הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בֵּין הַשִּׁבְעִים עֲמָמִין וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹסֵק לְגַיֵּר גֵּרִים לְהַעֲלוֹתָם מִבְּחִינַת ‘שְׁמָד’ שֶׁהוּא הָרָע שֶׁל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּלְהַכְנִיסָם לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘רָצוֹן’, וְשָׁם סוֹד הַהַבְדָּלָה בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים.

וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל חֶלְקוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁזָּכָה לָצֵאת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן מִזֻּהֲמַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַהוֹדָאָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְעוֹרֵר נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל:

ז וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא מציעא פה:) עַל פָּסוּק (ירמיה ט, יא): “עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ” וְכוּ’, – ‘דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ, עַד שֶׁפֵּרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ’ וְכוּ’, וּמַסְקוּ: שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן ‘עַל שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’. כִּי עִקַּר הַקִּלְקוּל שֶׁלָּהֶם הָיָה שֶׁנָּפְלוּ בְּדַעְתָּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲקִירוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, עַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ לְהַבְחִין בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְזֻהֲמַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, עַד ‘שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’ שֶׁהוּא ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים’ וְכוּ’, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בָּזֶה מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעוּ בְּעַצְמָן עֹצֶם קִלְקוּלָם, עַל־כֵּן אָמְרוּ נִהְיֶה כַּגּוֹיִם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ, לב): “וַאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם נִהְיֶה כַגּוֹיִם” וְכוּ’.

וּבֶאֱמֶת זֶה הַפְּגָם גָּדוֹל מִכָּל הַפְּגָמִים, כִּי זֶה עִקַּר פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג דַּרְכֵי ה’, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְרַחֲקִים עַצְמָן מְאֹד מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים־ב לו, טז) “וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו” וְכוּ’, וְלֹא בִּטְּלוּ דַּעְתָּן אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהֵם מַעֲלִין מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וּמַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וְיוֹדְעִים לִמְצֹא הַנְּקֻדָּה טוֹבָה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ אִם נָפַל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לַעֲלוֹת, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיְּבָרֵךְ וְיוֹדֶה עַל חֶלְקוֹ שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַֹנִי גּוֹי וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל הַרְבֵּה בָּזֶה. וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה עַל־יְדֵי ‘שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה’ וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא ‘אָבְדָה הָאָרֶץ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן ‘דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ’, כִּי זֶה הַסּוֹד אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְכַנַּ”ל, כִּי הוּא בְּחִינַת ‘תַּכְלִית הַיְדִיעָה דְּלֹא נֵדַע’, רַק ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ פֵּרְשׁוֹ לְהַצַּדִּיקִים וּלְהַנְּבִיאִים, שֶׁיֵּדְעוּ הַצַּדִּיקִים מֵעַתָּה לְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל אֵיךְ יְחַזְּקוּ אֶת עַצְמָן בִּנְקֻדַּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִצַּד תּוֹלְדוֹתָם שֶׁהֵם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה יָקָר מֵהַכֹּל, וְיוֹדוּ וִיבָרְכוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵצְאוּ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן תָּמִיד, וְיִהְיוּ נִכְלָלִין בִּשְׁמוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם:

ח וְעַל־כֵּן אַחַר קְרִיעַת יַם סוּף הֻתַּר הֶחָמֵץ. כִּי עִקַּר אִסּוּר הֶחָמֵץ הוּא שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁשָּׁרְשָׁם מִסּוֹד הַנְּקֻדָּה הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘מַשֶּׁהוּ’, שֶׁמִּשָּׁם מִשְׁתַּלְשְׁלִים כָּל הַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת, וּבְפֶסַח שֶׁהוּא תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁאָז נִבְחֲרוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַשִּׁבְעִים עַמִּים לִרְצוֹנוֹ וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִזָּהֵר מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ בָּזֶה, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁבְּדֵלִין מֵחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁהוּא סוֹד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ מְאֹד, עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֲכִילַת מַצָּה שֶׁהִיא אַסְוָתָא (זוהר תצוה קפג:) וְנִזְהָרִין מֵחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, אֲבָל אַחַר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאָז הָיָה גְּמַר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאָז הָיָה בֶּאֱמֶת רַעַשׁ גָּדוֹל לְמַעְלָה עַל־יְדֵי קֻשְׁיָא זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק (שמות יד, כ): “וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה”, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ קְרִיעַת יַם סוּף מֵחֲמַת גֹּדֶל הַקִּטְרוּג ‘מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה כא, ז), אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִמְתִּיק הַדִּין וְהַקִּטְרוּג וְהֵאִיר סוֹד הַנְּקֻדָּה הַנַּ”ל שֶׁהִיא סוֹד הַבְדָּלָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח מח.): “מַה תִּצְעַק אֵלָי” – ‘בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא’ וְכוּ’, ‘עַתִּיקָא’ זֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן וְהַמְתָּקָה הַנַּ”ל בְּחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ כַּיָּדוּעַ (עיין זוהר נשא קלז:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרְעוּ הַמַּיִם וְנִגְמַר גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כְּבָר נִמְתַּק הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַהַמְתָּקָה הַנַּ”ל וְאֵין לוֹ עוֹד כֹּחַ לְהַחֲמִיץ הַמֹּחַ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בִּטֵּל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ הַקִּטְרוּג הַנַּ”ל, וְרָאוּ כֻלָּם “אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה וְכוּ’ וַיַּאֲמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ” (שמות יד, לא), כִּי בְּוַדַּאי צַדִּיק ה’ וְאָנוּ בְּנֵי בְּחִירָיו, וְכָל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לִקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לָבוֹא אֵלָיו לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, עַד יְקֻיַּם (צפניה ג, ט): “כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד” בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ט וְזֶהוּ (תהלים קיט, סב): “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ”, ‘לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ’ זֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּבָרְכִין וּמוֹדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ ‘אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ’ שֶׁהֵם ‘מִשְׁפְּטֵי צִדְקוֹ’, וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ’ וְכוּ’, כִּי קִימַת חֲצוֹת וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִים הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִבְדָּל מִן הָעַמִּים וּמִן הָרָע שֶׁלָּהֶם, וְעוֹלֶה וְנִכְלָל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה:

י וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת פֶּסַח אִסּוּר חָמֵץ וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ’, שֶׁהַמַּשֶּׁהוּ הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן. כִּי מוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה אֵל־אַחֵר כְּפִירוֹת[4], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמָד, בְּחִינַת זֻהֲמַת וְטֻמְאַת מִצְרַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וְיִשְׂרָאֵל נִבְחֲרוּ אָז מֵהֶם לְעַם סְגֻלָּה וְנִכְלְלוּ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה.

וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָסוּר הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד ‘בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא’, וּלְאַחַר קְרִיעַת יַם סוּף הֻתַּר הֶחָמֵץ, וּבְשָׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ מְבִיאִין חָמֵץ דַּיְקָא לְקָרְבָּן בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פָּדָה אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יג, ו) “וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים”, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא פּוֹדֶה אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה מִכָּל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: ‘פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ’ וְכוּ’, וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּגְאַל וְיִפְדֶּה אוֹתָנוּ מִגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קל, ח) “וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, ‘וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ’ וְכוּ’. וְעִקָּר הוּא הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטְּלִין וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל עִקַּר זֹאת הַהַמְתָּקָה וְזֶה הַפִּדְיוֹן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה רַק בְּבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דניאל ז, ט יג): “וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָה” “לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר” וְכוּ’[5], שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ[6]. וּבִשְׁבִיל זֶה מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ הַרְבֵּה וְאָמַר (שמות ד, יג) “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח” – ‘כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינִי גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י וְהוּא מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[7], כִּי יָדַע שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לִגְמֹר הַפִּדְיוֹן הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת גָּמוּר כִּי אִם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק לְשָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן מִתֹּקֶף הַדִּינִים עַל־יְדֵי הַכְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ’, כִּי לֹא יָצְאוּ עֲדַיִן לְגַמְרֵי מִבְּחִינַת שְׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’.

אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ, וְהִבְטִיחוֹ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יִגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל וְיִזְכּוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ג, יב): “בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, וְאָז יִזְכּוּ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[8]: ‘בְּשָׁבוּעוֹת נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים’, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, כַּמּוּבָא בָּאִידְרָא רַבָּא וּבַכַּוָּנוֹת שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת עוֹלִין לְשָׁם[9], כִּי עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַה’ יִתְבָּרַךְ הָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז נִתְקָרְבוּ כְּגֵרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם (שמות כד, ו) ‘שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ כְּגֵרִים עַל־יְדֵי הַזָּאָה וּטְבִילָה’ וְכוּ’. וְעִקַּר הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים מִשְּׁמָד לְרָצוֹן עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּיְּרוּ וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה:

יא אֲבָל בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְשָׁם כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת[10], וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם הָיָה נֶאֱחָז בָּהֶם מְאֹד, עַל־כֵּן הָיְתָה קָשָׁה הַגְּאֻלָּה מְאֹד, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ הֵאִיר עֲלֵיהֶם מֹחִין רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה מְאֹד שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא עָלוּ עַד בְּחִינַת הַדִּיקְנָא קַדִּישָׁא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל עַד שָׁבוּעוֹת, רַק הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי הֶאָרָה עֲצוּמָה שֶׁל כָּל הַמֹּחִין וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כ”ד מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת הַנַּ”ל, רַק שֶׁנִּמְשְׁכוּ כֻּלָּם בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה.

כִּי כָּל הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַגְּאֻלּוֹת שֶׁהֵם עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ”ל, וְכָל מַה שֶּׁמְּאִירִין הַמֹּחִין בְּרִבּוּי יוֹתֵר וּבְהֶאָרָה עֲצוּמָה יוֹתֵר נִמְתָּקִין הַדִּינִין יוֹתֵר, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָלוּ עַד בְּחִינַת הַדִּיקְנָא כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, וְהָיְתָה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כ”ד מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת הַנַּ”ל, אֲבָל הָיוּ נִמְשָׁכִין בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה וַעֲצוּמָה עַל־יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַמֹּחִין וְכוּ’, עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל זֻהֲמַת מִצְרַיִם וְנִפְדּוּ וְנִגְאֲלוּ מֵהֶם. וְעַל־כֵּן אָז אָסוּר הֶחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָז צְרִיכִין לְבַטֵּל וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי:

יב כִּי חָמֵץ וּמַצָּה הֵם בְּחִינַת טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי מַצָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת ‘מָן’, בְּחִינַת “לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם” (שמות טז, ד), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין לח.): ‘עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן’, כִּי נֶאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן בְּלִי רִבּוּי תַּחְבּוּלוֹת לְהַחֲמִיץ וּלְהַטְעִים הָעִסָּה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִֹין בְּלֶחֶם חָמֵץ, כִּי מַצָּה בְּחִינַת בִּטָּחוֹן בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, לט): “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ וְכוּ’, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם”, אֲבָל חָמֵץ הוּא בְּחִינַת טֶבַע, בְּחִינַת דִּינִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת ‘אֱלֹהִים’ שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ‘טֶבַע’ כַּמּוּבָא[11], שֶׁמִּשָּׁם כָּל תַּאֲוַת מָּמוֹן, בְּחִינַת (תהלים עא, ד): “מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ”, שֶׁבָּאִים לִידֵי גְּזֵלוֹת עַל־יְדֵי רִבּוּי תַּאֲווֹת מָמוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּפִירוֹת שֶׁאוֹמְרִים “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי” וְכוּ’ (דברים ח, יז), וּמַחֲמִיצִין הַמֹּחַ כָּל יְמֵיהֶם, אֵיךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן עַל־יְדֵי אֵיזֶה סִבָּה וְתַחְבּוּלָה, כְּאִלּוּ הָיָה בְּכֹחָם לָזֶה, מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ “כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְכוּ’, כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט” וְכוּ’ (תהלים עה, ז ח).

וְעִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע בְּחִינַת חָמֵץ הוּא מִדִּינִים כַּיָּדוּעַ, שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֲחִיזַת הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת וְכוּ’, אֲבָל כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּינִים בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, אֲזַי נִתְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, וְאָז נִכְלָל הַטֶּבַע בַּהַשְׁגָּחָה בִּבְחִינַת (מלכים־א יח, לט): “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים”, כִּי זוֹכִים לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַטֶּבַע הוּא רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אֲפִילּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּמַרְוִיחַ מָמוֹן שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהוּא עַל־פִּי הַטֶּבַע, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל הוּא בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין שֶׁהַרְבֵּה טוֹרְחִין וּמְיַגְּעִין עַצְמָן בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם, אַדְּרַבָּא הֵם מַפְסִידִין מָמוֹנָם עַל־יְדֵי־זֶה כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ בְּכָל עֵת.

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה וְהַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק זֶה הוּא מִדַּרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כִּי בְּוַדַּאי דַּרְכֵי ה’ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט וְגַם עַתָּה הוּא מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְכוּ’, וּמַצְמִיחַ אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה מִגַּרְעִין אֶחָד וְכוּ’, הוּא יָכוֹל לִבְרֹא וּלְגַדֵּל אֶת הָאִילָן, בְּלִי נְטִיעַת הָאָדָם וּלְהַצְמִיחַ הַתְּבוּאָה בְּלִי חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה שֶׁל הָאָדָם, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְרָצָה שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יַעֲשֶֹה אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל גִּדּוּל הַתְּבוּאָה וְהָאִילָן, וְכֵן שֶׁיַּעֲשֶֹה אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל בְּוַדַּאי הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד.

וּבֶאֱמֶת כָּל עִקַּר יְגִיעַת הָאָדָם בְּהַתְּבוּאָה וּבְעִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ’, הַכֹּל הָיָה מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְזַר (בראשית ג, יט): “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” (שם, יז), כִּי אָדָם פָּגַם בַּהַשְׁגָּחָה, בִּבְחִינַת מַצָּה שֶׁהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי – עֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ כַּמּוּבָא[12], וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נִגְזַר עָלָיו ‘בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיְגִיעוֹת הַנַּ”ל.

אֲבָל ‘יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן’ (שבת קמו.), וְעַל־כֵּן ‘כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ’ (אבות ג, ה), כִּי צְרִיכִין לְקַיֵּם ‘הֱוֵי מְמַעֵט בְּעֵסֶק וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה’ (אבות ד, י), כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתְּקוּ הַדִּינִים בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַדִּין לְרַחֲמִים, עַד שֶׁנִּכְלָל הַטֶּבַע בַּהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּמְתָּק בְּחִינַת הֶחָמֵץ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן אָז מְבִיאִין חָמֵץ דַּיְקָא לְקָרְבָּן, כִּי נִמְתָּק הַדִּין כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, עַד שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ שֶׁהוּא הָעֵסֶק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן הוּא רַק הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָז גַּם הָעֵסֶק שֶׁעוֹסְקִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן הוּא בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בִּבְחִינַת ‘מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה’, בִּבְחִינַת ‘טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן’ (אבות ב, ב).

כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר עֵסֶק הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ הֶעָוֹן, כִּי יָדוּעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵיךְ הַמַּחֲשָׁבוֹת רוֹדְפִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם וְכוּ’, וְאֵין תַּקָּנָה לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַהַצָּלָה וְהָרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין ל:): ‘בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב, יא): “מְזִימָה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ” וְכוּ’, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט הַהֲמוֹן עָם, עַל־כֵּן סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ הֶעָוֹן הַנַּ”ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַפַּרְנָסָה הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד:

יג וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח אָסוּר הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִמְשָׁךְ הַמְתָּקַת הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, אֲזַי נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת בְּהֶחָמֵץ מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. רַק עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רִבּוּי הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין אָז בְּפֶסַח, מְבַטְּלִין וּמְבַעֲרִין אוֹתוֹ לְגַמְרֵי.

אֲבָל אַחַר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאָז נִגְמַר הַגְּאֻלָּה לְגַמְרֵי, וְנִתְגַּלָּה קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעִקַּר קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁגַּם הוּא נִסְתַּלֵּק בְּעֵת רָצוֹן הַנַּ”ל בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה (זוהר תרומה קנו.), שֶׁעַל־יָדוֹ הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, יט): “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ” וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח מח.): “מַה תִּצְעַק אֵלָי” (שמות יד, טו) – ‘בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא’, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין הַנַּ”ל, שֶׁהֲרֵי אָז הִתְחִיל לְהָאִיר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָעֵת רָצוֹן הַנַּ”ל עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַצְמוֹת יוֹסֵף כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לְהָכִין עַצְמָן שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל הַסְּפִירָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן אָז נִמְתַּק הַדִּין בְּיוֹתֵר, עַל־כֵּן אָז נִמְתָּק הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְאָכְלוֹ אַחַר־כָּךְ. וְגַם עַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ ‘אַסְוָתָא’ שֶׁהוּא מַצָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תצוה קפג:).

הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה וּבִעוּר חָמֵץ זָכוּ לֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ אֲפִילּוּ כְּשֶׁאוֹכְלִים חָמֵץ לֹא יַזִּיק לָהֶם, הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, לֹא יִפְּלוּ לַכְּפִירוֹת שֶׁל הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר ‘כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי’ וְכוּ’ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַאֲמִינוּ בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְהַנְהָגַת הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

וּבְכָל יְמֵי הַסְּפִירָה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים, עַד שֶׁבְּיוֹם שָׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ נִמְשָׁךְ הָעֵת רָצוֹן הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, עַד שֶׁנִּמְתָּק הַדִּין כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּחִינַת טֶבַע וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן, כִּי נִכְלָל הַטֶּבַע בִּשְׁלֵמוּת בַּהַשְׁגָּחָה וְכַנַּ”ל:

יד וּבִשְׁבִיל זֶה מְבִיאִין מָעוֹת לְפִדְיוֹן לְהַצַּדִּיק. כִּי מָעוֹת בְּחִינַת דִּינִים, וּכְשֶׁהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ הַמָּעוֹת לְפַרְנָסָתוֹ וַאֲכִילָתוֹ, עוֹלֶה הַמָּעוֹת לְשֹׁרֶשׁ הַפַּרְנָסָה שֶׁתָּלוּי בְּמַזָּלָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מועד קטן כח.), הַיְנוּ בִּבְחִינַת ‘תְּרֵין מַזָּלִין דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא’ (עיין זוהר האזינו רפט.), שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת[13], וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא הָעִקָּר, כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹשִֹין פִּדְיוֹן פְּרָטִי צְרִיכִין לְקַבֵּל אֵיזֶה הֶאָרָה מִשָּׁם כַּמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן סא).

וְזֶה בְּחִינַת בִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם, שֶׁהִזְהִירָם ה’ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה מְאֹד כְּדֵי לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם “וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל” (בראשית טו, יד). כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹצִיאוּ הָעֲשִׁירוּת וְהָרְכוּשׁ מִמִּצְרַיִם וּבָא לְיָדָם לִרְשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁבָּא הַמָּעוֹת לְיַד הַצַּדִּיק, כִּי יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהַמִּצְרִים נִקְרָאִין כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס, כא): “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים” וְכוּ’, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא הָרְכוּשׁ לְיָדָם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, וְהַכֹּל בְּכֹחַ מֹשֶׁה שֶׁלָּקַח עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק גַּם כֵּן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַתָּה מַה יָּפוּ וּמַה נָּעֲמוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁאָמְרוּ (סוטה יג.): “חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת” (משלי י, ח) – ‘זֶה מֹשֶׁה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עָסְקוּ בְּבִזָּה וְהוּא עָסוּק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת עַצְמוֹת יוֹסֵף שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָֹה הַתִּקּוּן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי לְקִיחַת הַבִּזָּה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן דַּיְקָא אָז כְּשֶׁעָסְקוּ בְּבִזָּה, אָז דַּיְקָא עָסַק מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, כִּי כָּל זֶה בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לְיַד הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן כַּנַּ”ל:

טו וְזֶה בְּחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהוּא הַמֻּבְחָר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[14]: ‘כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה’, כִּי בְּתוֹדָה הָיָה חָמֵץ וּמַצָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין כָּל כָּךְ עַד שֶׁחָמֵץ נִכְלָל בַּמַּצָּה, שֶׁנִּכְלָל הַטֶּבַע בַּהַשְׁגָּחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה שֶׁאָז מְבִיאִין ‘תּוֹדָה’ (עיין ברכות נד:), כִּי כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה זֶהוּ רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז נִכְלָל חָמֵץ וּמַצָּה יַחַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מְבִיאִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, וְכַמּוּבָא שֶׁשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל שָׁבוּעוֹת הֵם בִּבְחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן עַל־פִּי רֹב קוֹרִין פָּרָשַׁת ‘צַו’ בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח, כִּי עִקַּר הַנֵּס וְהַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל כַּיָּדוּעַ[15], וְעַל־כֵּן קוֹרִין הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח שַׁבָּת הַגָּדוֹל, כִּי עִקַּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל פֶּסַח שֶׁהֵם נִקְרָאִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־ב ח, ד): “סַפְּרָה נָּא לִי אֵת, הַגְּדֹלוֹת שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע”, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קוֹרִין אָז פָּרָשַׁת צַו שֶׁמְּדַבֵּר מִפָּרָשַׁת תּוֹדָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַנִּסִּים שֶׁל פֶּסַח הוּא לִזְכּוֹת לְשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קָרְבַּן תּוֹדָה, וְכַנַּ”ל:

טז וְעַיֵּן בָּאִידְרָא רַבָּא פָּרָשַׁת נָשֹׂא (דף קלו) מְבֹאָר ‘דְּאִית מֵצַח וְאִית מֵצַח’ וְכוּ’, הַיְנוּ כִּי בְּחִינַת ‘מֵצַח דִּזְעֵיר אַנְפִּין’ – ‘עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע דִּינָא עִלָּאָה מִשְׁתַּכְחִין’ וְכוּ’. ‘וְכַד אִתְגַּלְיָא הַאי מִצְחָא אִתְעָרוּ כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינָא וְכוּ’, עַל חַיָּבֵי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיהו ג, ג): “וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ”‘ וְכוּ’.

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הָאִסּוּר שֶׁל חָמֵץ בְּפֶסַח. כִּי תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל בְּחִינַת מֵצַח הַזֶּה, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם: ‘בַּר הַהִיא שַׁעְתָּא כַּד סְלִיקוּ צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְקַמֵי עַתִּיק יוֹמִין וּבָעֵי לְרַחֲמָא עַל בְּנוֹי גָּלֵי מִצְחָא דְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח שֶׁעֲדַיִן אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁלֵמוּת הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָעֵר הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי, וְאִסּוּרוֹ חָמוּר מְאֹד מְאֹד בְּ’בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא’, כִּי ‘חָמֵץ’ אוֹתִיּוֹת ‘מֵצַח’ בְּהֵפֶךְ אַתְוָן, כִּי אֲחִיזָתוֹ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבַּמֵּצַח הַנַּ”ל, וְעַתָּה בְּפֶסַח צְרִיכִין לְבַטְּלוֹ וּלְבָעֲרוֹ לְגַמְרֵי, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַמְתִּיקוֹ וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, רַק שֶׁעַל־יְדֵי גֹּדֶל עֹצֶם הֶאָרַת כָּל הַמֹּחִין שֶׁנִּכְנָסִין בְּפַעַם אַחַת בְּלֵיל שִׁמּוּרִים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבַטְּלוֹ וּלְבָעֲרוֹ לְגַמְרֵי וְ’לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא’ בִּגְבוּלֵנוּ כְּלָל, אֲבָל לֹא לְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֶחָמֵץ אָז הוּא בְּחִינַת ‘מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה’ הַנַּ”ל שֶׁהוּא תֹּקֶף זֻהֲמַת מִצְרַיִם “עֶרְוַת הָאָרֶץ” (בראשית מב, ט) בְּחִינַת שְׁמָד, אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת, כִּי זְנוּת וּכְפִירוֹת הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת סימן ה).

אֲבָל עַל־יְדֵי מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסּוֹפְרִין שִׁשָּׁה יָמִים עַד שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ לְהָכִין עַצְמָן לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁמִּתְגַּלֶּה אָז, וּמִשָּׁם הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף, בִּבְחִינַת “מַה תִּצְעַק אֵלָי” – ‘בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי נִמְתַּק עַל־יְדֵי הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וּבְשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֵּצַח הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן אָז מִצְוָה לְהָבִיא חָמֵץ דַּיְקָא לְקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג, יז): “חָמֵץ תֵּאָפֶנָּה”. וְכָל הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִקְרָא עַל שֵׁם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁבָּאִים מֵחָמֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח, כו): “בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם”, כִּי אָז מִתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן, וְאָז הֶחָמֵץ שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת ‘מֵצַח’, יְנִיקָתוֹ מִמֵּצַח הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַהַמְתָּקוֹת בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וּמִתְגַּיְּרִין גֵּרִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז מְבִיאִין חָמֵץ דַּיְקָא לְקָרְבָּן וְכַנַּ”ל:

יז וְזֶה בְּחִינַת (פסחים ב.): ‘אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָֹר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר’, וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָן לַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח: ‘קַדֵּשׁ’ וְכוּ’ וּמְסַיֵּם ‘נִרְצָה’. וְהַכְּלָל הוּא כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן פְּרָטִי שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין מֵאֵיזֶה בֵּית דִּין מֵהָכ”ד בָּתֵּי דִּינִין, וְיֵשׁ פִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל שֶׁמַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבְּכָל הָכ”ד בָּתֵּי דִּינִין, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לֵידַע שֶׁכָּל הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי בִּכְלָל וּבִפְרָט כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן בְּסִפְרֵי אֱמֶת, כֻּלָּם עִקָּרָם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כִּי אִם לֹא הָיָה מֵאִיר בְּחִינָה זֹאת בְּכָל פַּעַם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם מִתֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבַּמֵּצַח הַתַּחְתּוֹן, וְכַמּוּבָא בָּאִידְרָא רַבָּא הַנַּ”ל וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, רַק הַחִלּוּק הוּא שֶׁתָּמִיד מֵאִיר מֵצַח הָרָצוֹן בְּמִצְחָא תַּתָּאָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּצִמְצוּם גָּדוֹל מְאֹד, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כָּרָאוּי הוּא מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם לְמַטָּה בְּהִתְגַּלּוּת יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֵיזֶה דִּין שֶׁבְּאֵיזֶה בֵּית דִּין מֵכ”ד בָּתֵּי דִּינִים, וְאִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר יוּכַל לְבַטֵּל הַדִּין מִכַּמָּה בָּתֵּי דִּינִים, כְּפִי כֹּחַ הַפִּדְיוֹן שֶׁלּוֹ כְּפִי הַהֶאָרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִמֵּצַח הָרָצוֹן לְמַטָּה וְכוּ’, עַל־יְדֵי הַשֵּׁמוֹת וְהַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה, וּכְפִי כֹּחוֹ בְּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּתוֹ בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל.

וְגַם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַזְּמַנִּים, כִּי גַּם בַּחֹל עַל־יְדֵי תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה מִמֵּצַח הָרָצוֹן לַמֶּצַח הַתַּחְתּוֹן וְכוּ’, וְהַכֹּל כְּפִי כֹּחַ הַתְּפִלָּה, אֲבָל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְהָעִקָּר בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, אָז ‘עַתִּיקָא קַדִּישָׁא גָּלֵי רָצוֹן דִּילֵהּ’ (זוהר נשא דף קכט.), וְאָז מִתְגַּלֶּה מֵצַח הָרָצוֹן בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא, וְאָז כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לְשָׁם וְכוּ’, וְאָז ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִשְׁתְּכַח דְּבֵהּ אִסְתְּלַק מֹשֶׁה וְיוֹסֵף וְדָוִד’ (זוהר תרומה דף קנו.). וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וּמְעַט מִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל מֵעַצְמוֹ.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת לְכָל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים, עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים עֲבוּרֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ, וְלִפְדּוֹת אוֹתָנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין בְּכָל עֵת בִּכְלָל וּבִפְרָט. אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמִּתְקָרְבִין אֵלָיו וּבֵין מִי שֶׁאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹלֵק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן וּמַמְתִּיק דִּינִים מֵעֲלֵיהֶם לִפְדּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם (תהלים לה, יג): “וַאֲנִי בְּחַלּוֹתָם לְבוּשִׁי שָֹק וְכוּ’, וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב”, אֲבָל הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַמִּתְקָרְבִין לְהַחוֹלְקִים וְכוּ’, יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין מֵאֵלָיו. וְעַל זֶה צָעַק הַנָּבִיא (הושע ז, יג): “וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים”, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל עֵת לִפְדּוֹתָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, ‘וְהֵמָּה’ וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה, שֶׁעִקַּר הָעִכּוּב עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגּוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתובות קיב:):

יח וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁבְּפֶסַח בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי הֶאָרָה מִבְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל מִבְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכוּ’, אֲבָל זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אָז בִּשְׁלֵמוּת עַד שָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל, וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם הָיְתָה נֶאֱחֶזֶת בָּהֶן מְאֹד, עַל־כֵּן הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמֹּחִין בְּיַחַד בְּהֶאָרָה עֲצוּמָה מְאֹד שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְכוּ’, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוּם עֵת וּזְמַן אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת וְשָׁבוּעוֹת.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשַׁבָּת וְשָׁבוּעוֹת עוֹלִין בַּעֲלִיָּה יְתֵרָה יוֹתֵר, כִּי אָז עוֹלִין עַד הַדִּיקְנָא בְּחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, וְכַמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל[16] עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּפֶסַח עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה בְּחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְשָׁבוּעוֹת, עַל־כֵּן חָמֵץ אָסוּר וְכַנַּ”ל, כִּי צְרִיכִין לְבַעֲרוֹ וּלְבַטְּלוֹ לְגַמְרֵי, בְּכֹחַ הֶאָרַת הַמֹּחִין שֶׁמְּאִירִין כֻּלָּם בְּהֶאָרָה עֲצוּמָה מְאֹד.

אֲבָל כָּל כֹּחַ הַמֹּחִין כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַהַמְתָּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת אֵיזֶה מֹחַ וְחָכְמָה כְּפִי בְּחִינַת הָאָדָם וְהַזְּמַן וְכוּ’, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכֹּחַ לְבַעֵר הֶחָמֵץ וּשְֹאוֹר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, הוּא עַל־יְדֵי הַהֶאָרָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת בְּהֶעְלֵם מִבְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן הַנַּ”ל, וְעִקַּר ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ יִתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ‘וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים הַנַּ”ל שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּ’רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’, שֶׁהֵם: יוֹסֵף, מֹשֶׁה, דָּוִד, וְעַל־כֵּן בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה בְּחִינַת דָּוִד כִּי לֹא נוֹלַד עֲדַיִן, וְכָל הַגְּאֻלָּה עִקָּרָהּ הָיְתָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה וְיוֹסֵף, בִּבְחִינַת ‘וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ’, עַל־כֵּן לֹא נִתְגַּלָּה אָז הֶאָרַת דָּוִד, וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה מֵאִיר עֲדַיִן בְּחִינַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ כָּרָאוּי כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַעֵר הֶ’חָמֵץ’ שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת מֵצַח’, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִים שֶׁבְּמִצְחָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וּבְשָׁבוּעוֹת אָז מֵאִיר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת דָּוִד, כִּי ‘דָּוִד מֵת בַּעֲצֶרֶת’[17], וְעַל־כֵּן קוֹרִין אָז רוּת (או”ח תצ, ט בהג”ה) שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָּוִד, וְהִיא הָיְתָה גִּיּוֹרֶת, כִּי מִשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַגֵּרִים כַּנַּ”ל שֶׁעוֹלִין מִשְּׁמָד לְרָצוֹן עַל־יְדֵי ‘מֵצַח הָרָצוֹן’, שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַשְּׁלֹשָׁה הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ: מֹשֶׁה, יוֹסֵף, דָּוִד כַּנַּ”ל, שֶׁעִקַּר גְּמַר הַגְּאֻלָּה יִהְיֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת דָּוִד, בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.

וְזֶהוּ (פסחים ב.): ‘אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָֹר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ’, וּמוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁ’אַרְבָּעָה עָשָֹר’ מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת ‘דָּוִד’ שֶׁעוֹלֶה ‘אַרְבָּעָה עָשָֹר’ וְכוּ’[18], עַיֵּן שָׁם שֶׁהֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, אֲבָל לֹא בֵּאֲרוּ הֵיטֵב עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים. וְעַל־פִּי דַּרְכֵּנוּ דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לְבַעֵר הֶחָמֵץ קֹדֶם פֶּסַח, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּהֶעְלֵם הֶאָרַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁלָם הֶאָרַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ תֹּקֶף הֶאָרַת הַמֹּחִין הָרַבִּים הָעֲצוּמִים הַנִּמְשָׁכִין בְּפֶסַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַעֲרִין הֶחָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר בְּנִיסָן – ‘כַּד אִתְמַלְיָא סִהֲרָא’[19] שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד (עיין זוהר תרומה קנו.), וְהָבֵן הֵיטֵב:

יט וְזֶהוּ שֶׁהִתְחִיל הַסִּימָן לַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח ‘קַדֵּשׁ’ וְסִיֵּם ‘נִרְצָה’, ‘קַדֵּשׁ’ זֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַמֹּחִין הָרַבִּים שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּפֶסַח שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים ‘קֹדֶשׁ’ כַּיָּדוּעַ (עיין זוהר משפטים קכא.), וְאַחַר־כָּךְ ‘וּרְחַץ’ ‘כַּרְפַּס’ וְכוּ’, וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעוֹשִֹין עַל־יְדֵי כָּל הַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח. וְעִקַּר תַּכְלִית הַכַּוָּנָה לִזְכּוֹת לְשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מֵאִיר ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ בִּשְׁלֵמוּת, וְגַם עַתָּה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם הַכֹּחַ לְבַעֵר הֶחָמֵץ וּלְקַבֵּל כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם ‘נִרְצָה’, ‘נִרְצָה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת ‘רָצוֹן הָעֶלְיוֹן’ הַנַּ”ל שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָנוּ מֹשֶׁה לַעֲלוֹת לְשָׁם, וּמַעֲלֶה הַכֹּל מִשְּׁמָד לְרָצוֹן שֶׁזֶּה עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף הַכֹּל מִבְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתִּקּוּנִים שֶׁל פֶּסַח וְכוּ’, לַעֲלוֹת לְשָׁם בְּשָׁבוּעוֹת בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה. נִמְצָא שֶׁכְּלַל כָּל הַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח הוּא בְּחִינַת ‘נִרְצָה’, בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן ‘נִרְצָה’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘משֶׁה’, כִּי הַכֹּל עַל־יְדֵי מֹשֶׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כ וְכֵן מוּבָן וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁכָּל הַגְּאֻלּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהֶאָרַת הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יְדֵי דָּוִד מָשִׁיחַ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה בְּפָרָשַׁת ‘וַיֵּשֶׁב’ (בראשית פרשה פה, א) עַל פָּסוּק (בראשית לח, א): “וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה” וְכוּ’ – ‘הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מו, י): “מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית” וְכוּ’, עַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹן נִבְרָא גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בְּכֹחַ דָּוִד שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְכַנַּ”ל. וְכֵן מוּבָן וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל פָּסוּק (יחזקאל ז, ב): “קֵץ בָּא הַקֵּץ” (בסימן רנ), ‘שֶׁעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הֶאָרָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן’ עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

כא וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ שַׁבָּת, וְעַל־כֵּן קוֹרִין שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח ‘שַׁבָּת הַגָּדוֹל’ כַּנַּ”ל בְּאוֹת טו הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ שֶׁמֵּאִיר בְּשַׁבָּת וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁאוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁל ‘שְׂאֹר’ הֵם אוֹתִיּוֹת ‘שַׁבָּת’, וְעַל־יְדֵי־זֶה בִּטּוּל הַשְּׂאֹר שֶׁבָּעִסָּה, בְּחִינַת (שמות יג, ז): “וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר”, כִּי עִקַּר בִּטּוּל חָמֵץ וּשְׂאֹר הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’, וְהָעִקָּר בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז נִסְתַּלְּקוּ מֹשֶׁה יוֹסֵף וְדָוִד, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם כָּל הַגְּאֻלּוֹת. רַק בִּפְרָטִיּוּת הָיְתָה הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה עִקָּרָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, רַק שֶׁבְּחִינַת דָּוִד וּמָשִׁיחַ הֵאִיר בְּהֶעְלֵם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה עִקַּר הַכֹּחַ לְהַמְתִּיק הַדִּין וְלִפְדּוֹתָם וְכַנַּ”ל, אֲבָל הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה עֲדַיִן הַקֵּץ סָתוּם וְחָתוּם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, וְיִהְיֶה כָּלוּל מִמֹּשֶׁה וְיוֹסֵף וּמִכָּל הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת וּמִכָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְאָז יְקֻיַּם: ‘וְעַד עַתִּיק יוֹמָא מְטָה’, וְיִתְגַּלֶּה הֶאָרַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן מֵעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפְדֵּנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

כב וְזֶה שֶּׁכָּתַב הַתַּנָּא (ברכות יז.) ‘גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? שְׂאֹר שֶׁבָּעִסָּה’ וְכוּ’, כִּי הַשְּׂאֹר שֶׁבָּעִסָּה הֵפֶךְ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקוֹ וּלְבַטְּלוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הֶאָרַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר אַדְמוֹ”ר זַ”ל מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּזָּהֵר הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים אֵין מִסְפָּר[20], וְיוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ. כִּי אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וּמִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיף כֹּחַ יוֹתֵר לְהַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁעוֹסְקִים תָּמִיד לְהַמְשִׁיךְ ‘מֵצַח הָרָצוֹן’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְזֶה בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁעָסַק הַתַּנָּא הַנַּ”ל לְדַבֵּר לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ: ‘גָּלוּי וְיָדוּעַ שֶׁרְצוֹנִי’ וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁטָּעַן זֹאת לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הִמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ רְצוֹנוֹת חֲזָקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הֵאִיר עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, וּלְבַטֵּל הַשְּׂאֹר שֶׁבָּעִסָּה הַמְעַכֵּב אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. וְכָל זֶה הוּא עִנְיַן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁהִזְהִיר אַדְמוֹ”ר זַ”ל אוֹתָנוּ מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, כִּי כָּל עִנְיַן הַשִּׂיחָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, וְאָז סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה נִמְתָּק הַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק בַּפִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, וְאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כִּי שָׁם נִתְקַן הַכֹּל:

כג וְזֶה שֶּׁאִיתָא בְּכַוָּנוֹת פֶּסַח[21], שֶׁאָז נִכְנָס הֶאָרַת לֵאָה בְּרָחֵל, וְזֶה סוֹד בִּעוּר חָמֵץ שֶׁהוּא בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא סוֹד אַשְׁלְמוּתָא דְסִהֲרָא וְכוּ’, וְהוּא בִּעוּר חָמֵץ וְכוּ’. וְלָכֵן כָּל כַּוָּנוֹת לֵיל פֶּסַח הוּא בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה וְכוּ’, כִּי רָחֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, וְלֵאָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה שֶׁנּוֹלַד מִלֵּאָה. וְכָל בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה עִקָּרָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא מִזֶּרַע רָחֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ’, אֲבָל בְּחִינַת הֶאָרַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת עַתָּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי עֲדַיִן לֹא בָּא הַקֵּץ, אַדְרַבָּא צְרִיכִין לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים הֶאָרַת לֵאָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים, כִּי הַדִּינִים נֶאֱחָזִים בִּבְחִינַת לֵאָה בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא[22], בִּבְחִינַת (בראשית כט, יז): “וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת” וְכוּ’, אֲבָל בָּזֶה תָּלוּי כָּל הַגְּאֻלָּה כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבְּלֵאָה, שֶׁזֶּה לֹא יִּהְיֶה נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, אֲבָל עַתָּה שֶׁאֵין מִתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת דָּוִד בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, עַל־כֵּן הָיָה תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁנֶּעְלַם הֶאָרַת לֵאָה וְנִכְלַל בְּרָחֵל, שֶׁהֶאָרַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מֵאִיר בְּהֶעְלֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מֵרָחֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מֵרָחֵל. וְעַל־כֵּן כָּל הַכַּוָּנוֹת בְּלֵיל פֶּסַח הוּא בִּבְחִינַת רָחֵל, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאִיר שָׁם בְּהֶעְלֵם בְּחִינַת לֵאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת אֲפִילּוּ שֶׁל פֶּסַח וְכוּ’, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן מִבְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, וְעִקַּר הַהִתְגַּלּוּת עַתָּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְיוֹסֵף בִּבְחִינַת (שמות יג, יט): “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ” וְכַנַּ”ל:

כד וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יְהוּדָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמְרָה לֵאָה ‘הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה”, עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, עַל שֵׁם תּוֹדָה וְהוֹדָאָה. זֶה רֶמֶז שֶׁעִקַּר קֵץ הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁהוּא סוֹד שָׁבוּעוֹת, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁהֶחָמֵץ דַּיְקָא נִתְהַפֵּךְ לְטוֹב וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן כִּי יוֹנֵק מִמֵּצַח הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה כַּנַּ”ל:

הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע

כה וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הֵפֶךְ הָעֲבוֹדָה זָרָה, אֵל אַחֵר – כְּפִירוֹת, בְּחִינַת שְׁמָד. וְהָעִקָּר הוּא קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּמּוּבָא (תיקו”ז כ כא דף נה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת מֹשֶׁה שֶׁמַּעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי עַל־יְדֵי קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת עַל־יָדָהּ מְבַטְּלִין וּמַכְנִיעִין אֵל אַחֵר וְנִכְלָלִין בְּאֶחָד, שֶׁהַחִלּוּק בֵּינֵיהֶם הוּא רַק קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְאָרְכָא בֵּיהּ כַּמּוּבָא[23], הַיְנוּ כַּנַּ”ל כִּי קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמַּעֲלֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’. כִּי אִיתָא (תיקו”ז דף יד.) שֶׁפָּסוּק ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ שֶׁבּוֹ כ”ה[24] אוֹתִיּוֹת הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, וּ’בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ יֵשׁ בּוֹ כ”ד אוֹתִיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה. כ”ד אַתְוָן שֶׁל בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְכוּ’, הֵם בְּחִינַת כ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּיקָן עַל־יְדֵי הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁזִּכָּה אוֹתָנוּ לוֹמַר בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁל יִחוּדָא עִלָּאָה שֶׁהוּא כ”ה אַתְוָן שֶׁל ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ שֶׁעִקָּרָם קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת דְּאֶחָד, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לִבְחִינַת כ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ”ד אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, לְהָאִיר מִבְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה לִבְחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁיִּהְיוּ נִמְתָּקִין גַּם לְמַטָּה כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיַּעֲלוּ כָּל הַנִּצּוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה לְמַטָּה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ גֵּרִים רַבִּים עַל־יְדֵי־זֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמַּעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה, “מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת” וְכוּ’ (ויקרא כג, טו טז), כִּי בָּהֶם עוֹסְקִין לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַדִּינִים עַל־יְדֵי הֲנָפַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים וְעַל־יְדֵי הַסְּפִירָה לָעֹמֶר וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ[25]. כִּי מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה הֵם בְּחִינַת מ”ט[26] אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע: ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כ”ה אוֹתִיּוֹת וְכ”ד אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, לְהַמְשִׁיךְ הַמְתָּקָה מִבְּחִינַת כ”ה אַתְוָן דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ (במדבר ו, כג) “כֹּה תְבָרֲכוּ” וְכוּ’, לִבְחִינַת כ”ד וְכוּ’ דְּאִתְּמַר עֲלָהּ בְּגָלוּתָא (תהלים עד, כא) “אַל יָשֹׁב ‘דַּךְ’ נִכְלָם” (עיין תיקו”ז דף יד.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי הָאֲרִיזַ”ל בְּלִקּוּטֵי יְשַׁעְיָה בְּדַף יג עַמּוּד ב:

כו וְעַל־כֵּן מֵתוּ כ”ד אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי הַסְּפִירָה (יבמות סב:), כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בֶּן גֵּרִים (עיין ברכות כז:), וְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה עַד שֶׁזָּכָה שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד (שם סא:), נִמְצָא שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַמְתָּקָה הַנַּ”ל עַל־יָדוֹ, אֲבָל תַּלְמִידָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים, אֲבָל פָּגְמוּ עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּן הַנַּ”ל שֶׁעָסַק בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לְהַמְשִׁיךְ מִקּוֹצָא דְאוֹת דָּלֶת מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אַתְוָן דְּיִחוּדָא עִלָּאָה מִבְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת פִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, לְמַטָּה לִבְחִינַת כ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מֵתוּ כ”ד אֶלֶף דַּיְקָא בִּימֵי הַסְּפִירָה, כִּי הִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבְּכ”ד בָּתֵּי דִין וְכוּ’.

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַמְתָּקָה הַנַּ”ל מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת עֵת רָצוֹן שֶׁבְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, כִּי ‘אַהֲבָה’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘אֶחָד’. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת ‘אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ’, כִּי אָז בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה צְרִיכִין לַעֲלוֹת עַד רָצוֹן הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת ‘מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח’ וְכוּ’. כִּי פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַכְּפִירוֹת כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת יִחוּד עֶלְיוֹן יוֹתֵר צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת לְשָׁם נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְהָעִקָּר שֶׁיִּתְחַבְּרוּ וְיִתְיַחֲדוּ כֻּלָּם בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת, שֶׁאָז הֵם נִכְלָלִין בִּמְקוֹר הָאַחְדוּת, כִּי ‘קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָא חַד’ (זוהר אחרי דף עג.), בְּחִינַת ‘אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, עַל־כֵּן מֵתוּ כ”ד אֶלֶף דַּיְקָא, בִּימֵי הַסְּפִירָה דַּיְקָא, כִּי לֹא הִמְתִּיקוּ הַדִּינִים שֶׁבְּכ”ד בָּתֵּי דִּינִים עַל־יְדֵי דָּלֶת דְּאֶחָד שֶׁעָלָה לְשָׁם רַבִּי עֲקִיבָא רַבָּם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כז וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים נו.) לְעִנְיַן ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ שֶׁאֲמָרוֹ יַעֲקֹב קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (בראשית מט, א) “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמַר הֵאָסְפוּ” וְכוּ’ – שֶׁבִּקֵּשׁ אָז לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה, וְאָמַר: ‘שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי’ וְכוּ’, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד’, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ וְכוּ’, פָּתַח יַעֲקֹב וְאָמַר: ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’. וְאָמְרוּ שָׁם ‘לֵימְרוּ, לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה’ וְכוּ’ עַד ‘הִתְקִינוּ לוֹמַר בַּחֲשַׁאי, מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה’[27] וְכוּ’.

כִּי יַעֲקֹב סָבַר שֶׁכְּבָר יָכוֹל לְגַלּוֹת הַקֵּץ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכֻלָּם חֲזָקִים בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה סָבַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתוֹ וְכוּ’, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’, – כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד וְכוּ’, מִיָּד הֵבִין יַעֲקֹב שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבָּנָיו כֻּלָּם חֲזָקִים בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הָעֵת לְגַלּוֹת הַקֵּץ סָתוּם, כִּי רָאָה וְהֵבִין תֵּכֶף שֶׁעִקַּר עִכּוּב הַגְּאֻלָּה מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת עַד שֶׁיַּעֲלוּ הַגֵּרִים וְכָל הָרְחוֹקִים מֵהַקְדֻשָּׁה מְאֹד וְכוּ’, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירִין מֵהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת שְׁמַע, לְהַיִּחוּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת כ”ה אַתְוָן שֶׁבְּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מַעֲלִין מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן פָּתַח יַעֲקֹב מִיָּד וְאָמַר: ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’, הַיְנוּ שֶׁשֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֲפִילּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד מְאֹד מְבֹרָךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וִיגַלֶּה כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעֵין כֹּל.

אֲבָל מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל עִקַּר עִכּוּב קֵץ הַגְּאֻלָּה, כִּי הַקֵּץ סָתוּם וְחָתוּם מְאֹד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹד גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם כִּי אִם בְּסוֹד נִפְלָא וְכוּ’, וְעַל־כֵּן לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ אַף־עַל־פִּי שֶׁמֹּשֶׁה בְּוַדַּאי יָדַע מִזֶּה, כִּי רַק הוּא גִּלָּה לָנוּ וּמָסַר לָנוּ הַסּוֹד שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר אָז בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ וְכוּ’, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר שֶׁנַּעֲשָֹה בִּימֵי הָאָבוֹת כִּי אִם עַל־יָדוֹ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא אָמַר ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה, כִּי הוּא סוֹד כָּמוּס וְנֶעְלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּפֵרוּשׁ.

וְעַל־כֵּן ‘הִתְקִינוּ לוֹמַר אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי, מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה’ וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֵיחַ הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאֹד שֶׁהֵם מֻנָּחִים בַּמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים מְאֹד, ‘תֹּאמַר, יֵשׁ לָהּ גְּנַאי’ מֵחֲמַת שֶׁמֻּנָּחִים בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים. ‘לֹא תֹּאמַר, יֵשׁ לָהּ צַעַר’, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל תְּשׁוּקָתָהּ אֲלֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֲפִילּוּ מִמְּקוֹמָם שֶׁהֵם שָׁם רֵיחָם הַטּוֹב עוֹלֶה יָפֶה וְכוּ’, עַל־כֵּן ‘הִתְחִילוּ עֲבָדָיו לְהָבִיא לָהּ בַּחֲשַׁאי’ וְכוּ’, כִּי מֹשֶׁה רָאָה שֶׁנִּכְשַׁל עַל־יְדֵי שֶׁקֵּרַב הָעֵרֶב רַב קֹדֶם הַזְּמַן עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ: “לֶךְ רֵד” וְכוּ’ (שמות לב, ז) עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי־זֶה, ‘וְאִתְפַּשְׁטוּתֵהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא’ לְתַקֵּן זֹאת כַּמּוּבָן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַתִּקּוּנִים וּבָרַעְיָא מְהֵימְנָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת[28].

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁכָּל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה סוֹבֵב עָלָיו שֶׁהוּא מַה שֶּׁגִּלָּה אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁמֹּשֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן לַעֲשׂוֹת גֵּרִים לְהַעֲלוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא גָּמַר בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנוֹ בְּחַיָּיו וְהֻכְרַח לְהִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי־זֶה, אֲבָל ‘זַכָּאָה חוּלָקֵהּ’[29] שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר וְיִגְמֹר לְהַעֲלוֹת כָּל הַגֵּרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא רָצָה לוֹמַר ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי רָאָה וְהֵבִין שֶׁצְּרִיכִין לְהַעְלִים הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’, שֶׁהוּא לְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, כִּי הָעֵרֶב רַב הֵם בִּבְחִינַת אִסּוּר חָמֵץ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ[30]: “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה” (שמות לב, א) – ‘דְּאַפְרְשׁוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע’ וְכוּ’. וְכִמְרֻמָּז בַּתּוֹרָה (שמות יב, לח לט): “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק וְכוּ’ עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם” וְכוּ’, וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן הִתְקִינוּ לוֹמַר ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בַּחֲשַׁאי, כִּי הוּא סוֹד כָּמוּס וְנֶעְלָם וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ בְּקוֹל רָם בְּכָל הַשָּׁנָה כִּי אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ לְקַטְרֵג חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (דברים רבה ב, לו), אֲבָל כָּל אֶחָד צָרִיךְ לֵידַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבְּוַדַּאי יִגְמֹר ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֶת שֶׁלָּהֶם, וְיַעֲלוּ הַכֹּל וִיגַלּוּ וִיפַרְסְמוּ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה לְהָאֲרִיזַ”ל בְּפָרָשַׁת בֹּא בְּפָסוּק (שמות יג, ב) “קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר”, מוּבָן שָׁם שֶׁפְּגַם הָעֵרֶב רַב הָיָה בְּדָלֶת רַבָּתִי דְּאֶחָד שֶׁמִּשָּׁם שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן וְכוּ’, וְעַל־כֵּן הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הֶחָמֵץ וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכוּ’, הוּא מְתַקֵּן זֹאת כִּי עוֹסֵק לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְלַחֲזֹר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְכוּ’, וְהָבֵן הֵיטֵב לְחַבֵּר כָּל הַנַּ”ל יַחַד. וְעַיֵּן בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַתִּקּוּנִים וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים שֶׁמְּדַבְּרִים מִזֶּה, וְהָעִקָּר שֶׁתְּקַבֵּל מִכֻּלָּם וּמִדְּבָרֵינוּ הַנַּ”ל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כח וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהֵם שֶׁבַע בְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יא.): ‘בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ’. וְהַתְחָלַת בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע הֵם בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת. וּכְבָר תָּמְהוּ הַפּוֹסְקִים (עיין או”ח נט, א) מַה עִנְיַן בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת לִקְרִיאַת שְׁמַע וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה. אַךְ כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר עִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע הוּא אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יג:) שֶׁצָּרִיךְ לְאָרְכָא בְּדָלֶת דְּאֶחָד, כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, לְהַאֲמִין שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה’, כִּי צְרִיכִין אָז לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּבְחִינַת מִיתָה מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ ה’ כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד (שם סא:), כִּי לִכְלֹל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, צְרִיכִין בִּטּוּל גָּמוּר עַד שֶׁיִּתְקַשֵּׁר וְיֻכְלַל בִּבְחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּכְלָל בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל לִזְכּוֹת לָזֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל, צְרִיכִין כֹּחַ הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת “זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים” (ישעיה ט, יד), שֶׁהֵם מַכְנִיעִים בְּחִינַת הַזְּקֵנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם מוֹסִיפִים אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה “וְאֶת הָעֹרְבִים” וְכוּ’ (בליקו”ת סימן ד) עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, וְעִקַּר הַכְנָעָתָם עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וּבִשְׁבִיל זֶה מַתְחִילִין קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע לְבָרֵךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַמְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּרָא בִּרְצוֹנוֹ דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת ‘יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ’, לְהָעִיד וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בָּרָא אֶת הָאוֹר וְאֶת הַחֹשֶׁךְ אֶת הַיּוֹם וְאֶת הַלַּיְלָה, וְכָל הַגַּלְגַּלִּים וְחַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וְכָל צְבָאָם, וְאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, הֵפֶךְ דַּעַת חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם בְּחִינַת (תהלים עד, ד) “שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת”, כִּי שָׁוְא וָשֶׁקֶר וְהֶבֶל וְכָזָב יְדַבֵּרוּ, כִּי כָּל הַמְּאוֹרוֹת וְכָל הַנְהָגָתָם הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב שֶׁקּוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְזֶה עִקַּר אוֹר יוֹם בְּחִינַת (בראשית א, ה) “וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם”, שֶׁצְּרִיכִין שֶׁבְּכָל יוֹם יָאִיר בְּיוֹתֵר בְּתוֹסֶפֶת אוֹר קְדֻשָּׁה וְדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת הָרָצוֹן, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ מְעִידִין וּמְפַרְסְמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר וּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה עַל הָאָדָם וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ.

כִּי כָּל מִי שֶׁטּוֹעֶה וְנִתְעֶה חַס וְשָׁלוֹם אַחַר טָעוּת הַטֶּבַע וְאוֹמֵר שֶׁמִּתְנַהֵג חַס וְשָׁלוֹם בַּטֶּבַע, עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה יג, י) “חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ”, כִּי חָשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַיּוֹם, כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ה, יב): “וְאֶת פֹּעַל ה’ לֹא יַבִּיטוּ וְאֶת מַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[31]: “שֶׁלֹּא בֵּרְכוּהוּ יוֹצֵר אוֹר שַׁחֲרִית וּמַעֲרִיב עֲרָבִים עַרְבִית”:

כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הָאוֹר הוּא אוֹר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ‘שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ’, וְעִקַּר הַחָכְמָה וְהַדַּעַת הוּא לָדַעַת הָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי דַּעַת שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב אֵינוֹ דַּעַת כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא גָּרוּעַ מִן הַכְּסִיל וְהַפֶּתִי וְהַמְשֻׁגָּע, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו וְנִתְעֶה בְּחָכְמָתוֹ לִבְאֵר שַׁחַת לִכְפֹּר חַס וְשָׁלוֹם בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַבּוֹרֵא וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, וְתוֹלֶה בְּטָעוּת הַטֶּבַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה, כא) “הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם” וְכוּ’, וּכְתִיב (משלי כו, יב) “רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ”, וּכְתִיב (ירמיה ט, כב) “אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי”, וּכְתִיב (שם ח, ט) “הִנֵּה בִּדְבַר ה’ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָּהֶם”, וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן כּוֹתְבִים כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה הוּא אֱמֶת, וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם פּוֹרְקִין עֹל תּוֹרָה וּמִצְוֹת בְּפַרְהֶסְיָא וּבְהַצְנֵעַ עַד שֶׁבַּסּוֹף רֻבָּם מְמִירִים דָּתָם בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אֵיךְ יִפְצֶה פִּיהֶם שֶׁהֵם חֲפֵצִים בְּהָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הֵם מַדְפִּיסִים בְּקָרְחֵיהֶם הָרָעִים בְּכָל פַּעַם.

הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הָאוֹר יוֹם הוּא אוֹר דַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר שַׁחֲרִית וּמַעֲרִיב עֲרָבִים עַרְבִית’, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים וּמְפַרְסְמִין בְּפֶה וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ ‘יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ’ וְכוּ’, וּבָזֶה מֵאִיר כָּל יוֹם וָיוֹם בְּתוֹסֶפֶת אוֹר יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, שֶׁזֶּה הָעִקָּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶחָד שְׁתֵּי פְּעָמִים, מִכָּל שֶׁכֵּן פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, שֶׁמִּיּוֹם בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הוּא ‘מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה וְכוּ’, גּוֹלֵל אוֹר וְכוּ’, וְגוֹלֵל חֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר’ וְכוּ’, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּזֹאת, וּמִי בַּעַר וְלֹא יֵדָע וּכְסִיל וְלֹא יָבִין אֶת זֹאת, אֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁחָכָם כָּזֶה יַעֲשֶׂה חָכְמָה נִפְלָאָה כָּזאֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל פַּעַם, וּבִשְׁבִיל תַּכְלִית נִצְחִי וְקַיָּם לְטוֹבַת כָּל הַבְּרוּאִים לְנֶצַח.

אַךְ בֶּאֱמֶת אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, ‘מְחַדֵּשׁ’ מַמָּשׁ, שֶׁבְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת מַמָּשׁ שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ (בְּהִלְכוֹת רִבִּית הֲלָכָה ה) בְּשֵׁם הָעֵץ חַיִּים (שַׁעַר ג פֶּרֶק א) מֵהַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי מִקֵּץ’ וְכוּ’ (סימן נד), וְכָל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְרַמֵּז וּלְעוֹרֵר כָּל בְּנֵי אָדָם לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָנוּ צְרִיכִין לְעוֹרֵר עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבָרֵךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרִיאַת שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלָשׂוּם לִבֵּנוּ הֵיטֵב לְמַה שֶּׁאָנוּ מוֹצִיאִין בְּפִינוּ, בִּבְחִינַת (ברכות טו.) “הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ”, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם ‘יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ’ וְכוּ’, ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, ‘מְחַדֵּשׁ’ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, וּבָזֶה שֶּׁאָנוּ מְשִׂימִין לֵב לָזֶה וּמַאֲמִינִים בָּזֶה בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ עַל פָּסוּק (איכה ג, כג): “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, בָּזֶה דַּיְקָא מֵאִיר כָּל יוֹם וָיוֹם בְּתוֹסֶפֶת אוֹר יוֹתֵר וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת יוֹצֵר אוֹר, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּפַרְסְמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (ויקרא כג, ז וְעוֹד) “מִקְרָא קֹדֶשׁ” הַנַּ”ל בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁקֹּדֶשׁ בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּזְכִּירִין אָז, עַל־יְדֵי־זֶה הָאָדָם מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת אָנוּ נִכְלָלִין בְּהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמּוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם, כִּי עַל־יְדֵי בְּרָכָה זֹאת כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לְאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם, נִתּוֹסֵף אוֹר וּקְדֻשָּׁה עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וְכַנַּ”ל. וְכֵן בְּסִיּוּם הַבְּרָכָה בְּ’לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת’ חוֹזְרִים וּמַזְכִּירִים ‘עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת’ וּמְסַיְּמִין ‘הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, כִּי זֶה עִקַּר שֶׁבַח הַבְּרָכָה, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּאֹפֶן שֶׁיְּגַלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ לְכָל מִי שֶׁחָפֵץ לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית וְה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מְגַלֶּה הַכֹּל לְגַמְרֵי, רַק בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְהָאָדָם בְּחִירָה, אַךְ בְּחָכְמָתוֹ וְטוּבוֹ הַנִּפְלָא ‘מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת רְצוֹנוֹ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, עַד שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נִתְעוֹרְרִין כַּמָּה וְכַמָּה לָשׁוּב לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֵלָיו וְיִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, שֶׁעַל זֶה מְבַקְּשִׁין בְּכָל יוֹם אַחַר ‘הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’ וְכוּ’, ‘אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר’ וְכוּ’, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה אֲמִתַּת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא, לג): “כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי” וְכוּ’, הַיְנוּ כְּאוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מְחַדֵּשׁ בְּטוּבְךָ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, וְכָל כַּוָּנָתְךָ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי לְהָאִיר בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל, עַל־כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ שֶׁתְּמַהֵר לִגְמֹר זֹאת לְהָאִיר בְּאוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן שֶׁהוּא אוֹר אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁיָּאִיר אָז שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְ’כֻלָּנוּ נִזְכֶּה לְאוֹרוֹ’ כִּי זֶה עִקַּר תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ לָנֶצַח. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרָכָה זֹאת אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בְּהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים בִּרְכַּת ‘אַהֲבַת עוֹלָם’, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים שָׁם: ‘וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה וְכוּ’ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם’ וְכוּ’, כִּי עַתָּה אָנוּ צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְזֶה נַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן לְ’מֵצַח הָרָצוֹן’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וּבְחֶמְלָתוֹ חָמַל עָלֵינוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כִּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הֵם כֻּלָּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ[32]: ‘נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי’. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְווֹת הַתּוֹרָה מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (אבות ב, ד) ‘בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ’ וְכוּ’.

כִּי זֶה כְּלַל כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לֶאֱכֹל מִיָּד בַּבֹּקֶר, וְהוּא מְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ וּמַמְתִּין עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, וְהַרְבֵּה מוֹסִיפִים לְהַרְעִיב עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלוֹמְדִין וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים וְכוּ’ אַחַר הַתְּפִלָּה, וְכֵן אַחַר הַתְּפִלָּה אֵינוֹ אוֹכֵל מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה, וּמַמְתִּין בַּאֲכִילָתוֹ עַד שֶׁיִּטֹל יָדָיו וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְהַיְרֵאִים מוֹסִיפִים לְקַדֵּשׁ עַצְמָן גַּם בַּמֻּתָּר לָהֶן וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכְּלַל הַתּוֹרָה הוּא לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֶל שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘אַהֲבַת עוֹלָם’, שֶׁאָז מְבַקְּשִׁים עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה ‘לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים ‘קְרִיאַת שְׁמַע’ שֶׁהוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל וְהַכְּלָלִיּוּת בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכַנַּ”ל, כִּי אָז נִכְלָלִים לְגַמְרֵי בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּ’רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ וְכַנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כ”ד אַתְוָן, לְהַמְתִּיק הָכ”ד בָּתֵּי דִּין וְכוּ’, וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּכָל הַנּוֹפְלִים וְהַיּוֹרְדִים וּבְכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הִתְגַּבְּרוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִדִּינִים, שֶׁכָּל תַּקָּנָתָם עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ לָהֶם מִלְּעֵלָּא וּלְעֵלָּא עַד לְתַתָּא לְתַתָּא, עַל־יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, שֶׁמֵּאִיר בְּחֶמְלָתוֹ גַּם בָּהֶם בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנָם חָזָק בְּכָל פַּעַם לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בְּחִינַת ‘צִיקֵי קְדֵרָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כט וְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב, שֶׁמַּזְכִּירִין שָׁם גְּאֻלַּת מִצְרַיִם וּמְבַקְּשִׁין עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘וּפְדֵה כִנְאֻמֶּךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, גּוֹאֲלֵנוּ ה’ צְבָאוֹת שְׁמוֹ’ וְכוּ’, וּמְסַיְּמִין: ‘גָּאַל יִשְׂרָאֵל’, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל עַל־יְדֵי בִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרִיאַת שְׁמַע בְּעַצְמָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁמַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ פּוֹדֶה וְגוֹאֵל אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שָׁם: ‘פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ’ וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ בְּטוּחִים שֶׁיִּפְדֵּנוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כִּי עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּת הַגְּאֻלָּה הוּא מִשָּׁם, מִבְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָה’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

ל וְעַל־כֵּן בְּעַרְבִית מְבָרְכִין שְׁתֵּי בְּרָכוֹת לְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע, וּמוֹסִיפִין בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבָה וְהַקִּימָה שֶׁהוּא ‘הַשְׁכִּיבֵנוּ וְכוּ’ וְהַעֲמִידֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם’ וּמְסַיְּמִין: ‘שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד’. כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין בִּבְחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה, כִּי שֹׁרֶשׁ יוֹם וְלַיְלָה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת דַּעַת הַקָּדוֹשׁ וֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּיָּדוּעַ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה” (תהלים קלט, יב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ” וְכוּ’, וּכְתִיב (מיכה ז, ח) “כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה’ אוֹר לִי” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁצְּרִיכִין לִכְלֹל מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם, וּמִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי אֱמוּנָה וְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה כֹּלָא חָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ב, כב): “וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'”, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה.

וְעַל־כֵּן בַּלַּיְלָה אֵין מַזְכִּירִין סֵדֶר קְדֻשָּׁה בְּבִרְכַּת מַעֲרִיב עֲרָבִים, כִּי קֹדֶשׁ בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת כַּיָּדוּעַ (עיין זוהר משפטים דף קכא.), שֶׁזֶּה מֵאִיר רַק בַּיּוֹם, אֲבָל בַּלַּיְלָה מְחַזְּקִין עַצְמָן רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת (תהלים צב, ג) “וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת”. וְאַחַר־כָּךְ מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי בִּרְכַּת ‘אַהֲבַת עוֹלָם’ וְכוּ’, וְכַנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִים ‘קְרִיאַת שְׁמַע’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ בִּרְכַּת ‘אֱמֶת וֶאֱמוּנָה’, כִּי בַּבֹּקֶר אוֹמְרִים ‘אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם’ וְכוּ’, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם, אֲבָל בַּלַּיְלָה בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, אָז עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת ‘אֱמֶת וֶאֱמוּנָה’ עַרְבִית שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּרְכַּת הַגְּאֻלָּה בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין: ‘כִּי פָדָה ה’ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ’ וְכוּ’ וּמְסַיְּמִין: ‘גָּאַל יִשְׂרָאֵל’.

וְאַחַר־כָּךְ מוֹסִיפִין בִּרְכַּת ‘הַשְׁכִּיבֵנוּ’, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן וְכוּ’ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר מֵצַח הַנָּחָשׁ לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן וְכוּ’, וַאֲזַי צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לַחֲזֹר וְלִתֵּן צְדָקָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּכָל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבִפְרָט הַמַּתְחִילִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁכְּבָר זָכוּ לִבְחִינַת גְּאֻלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁכְּבָר רְצוֹנָם וְגַעְגּוּעָם וְכִסּוּפָם לַה’ יִתְבָּרַךְ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, אֲבָל אַחַר־כָּךְ נוֹפְלִים מִזֶּה.

וְזֶה כְּלָל, שֶׁכָּל הַהִתְרַחֲקוּת וְהַנְּפִילוֹת בְּשָׁרְשָׁם נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְכוּ’, וְהָעִקָּר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָרָצוֹן חָזָק עֲדַיִן, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזָּקֵן דְּסִטְרָא אָחֳרָא חוֹתֵר וּמִתְגַּבֵּר לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְפֹּר בְּהָרָצוֹן לְגַמְרֵי, כִּי כְּבָר לָחֲמוּ עִמּוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת – מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, וְנִצְּחוּ אוֹתוֹ, וְגִלּוּ הָרָצוֹן בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי “כָּל הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ’, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” (דברים לד, יא יב), וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנְּעִימָה שֶׁנָּתַן לָנוּ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, וְעַל־יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים וְהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו שֶׁגִּלּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה וְכוּ’, אַךְ עִקַּר כֹּחוֹ עֲדַיִן לִלְחֹם עִם חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא מַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר:

וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל עַל־יְדֵי־זֶה שֶּׁאָמְרוּ (שמות לב, א): “כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ”, ‘לֹא יָדַעְנוּ’ דַּיְקָא שֶׁהִטִּילוּ סָפֵק בָּרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מֹשֶׁה שֶׁעָסַק לְגַלּוֹת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה, בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁגַּם הָעֵרֶב רַב לֹא יָכְלוּ לִכְפֹּר לְגַמְרֵי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק הִתְנַכְּלוּ לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, בִּבְחִינַת ‘כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ’ וְכַנַּ”ל, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי שֶׁאֵחַר קְצָת לָבֹא, בְּחִינַת (שם) “וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה” וְכוּ’, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַצָּרוֹת עַל־יְדֵי־זֶה, וּלְמַלֹּאת כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו רַק עַל־יְדֵי־זֶה, הוּא צָרִיךְ לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין בִּבְחִינַת (איכה ג, כו) “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'”, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וְהֵם עָשׂוּ בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁרָאוּ ‘כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה’, הִתְגַּבְּרוּ לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, עַד שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא הֵפֶךְ אֶמוּנַת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה סָבַלְנוּ מַה שֶּׁסָּבַלְנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶּׁעָבְרוּ עַד הַיּוֹם שֶׁהַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ מְאֹד, שֶׁהַכֹּל מֵחֲמַת חֵטְא הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, לד) “וּבְיוֹם פָּקְדִּי וּפָקַדְתִּי” וְכוּ’.

כִּי עִקַּר הַגָּלוּת עַל־יְדֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא כַּמָּה פְּעָמִים בִּדְבָרֵינוּ[33], וְעִקַּר חֶסְרוֹן אֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּאִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְעוֹשִׂין מַה שֶּׁעוֹשִׂין בְּהִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הַנִּפְלָא וְכוּ’, הוּא מִתְנַכֵּל בְּכָל עֵת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, כִּי גַּם מַה שֶּׁהַרְבֵּה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם אַחַר שֶׁהִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה’ וְאֵינָם מִתְחַזְּקִים עוֹד בְּרָצוֹן חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ, נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן מִזֶּה מִבְּחִינַת סְפֵקוֹת הַנַּ”ל, כִּי הַכֹּל אֶחָד וְהָא בְּהָא תַּלְיָא כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת עָרֵב (הֲלָכָה ג) עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַיֵּן שָׁם, כִּי כָּל מַה שֶּׁחֲזָקִים יוֹתֵר בֶּאֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי מִתְחַזֵּק יוֹתֵר רְצוֹן הָאָדָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִמֶּנּוּ וְכוּ’, אַךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר, מַטִּיל סָפֵק בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד תִּקְוָה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְאִלּוּ אֵינוֹ פּוֹעֵל בָּרָצוֹן הַטּוֹב כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא הָרָצוֹן כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּכַמָּה שִׂיחוֹת בְּלִי שִׁעוּר[34], וּמֵחֲמַת זֶה מִתְרַשֵּׁל גַּם בָּרָצוֹן הַטּוֹב. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַטָּלַת סָפֵק הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם אֲרִיכַת הַגָּלוּת כַּנַּ”ל.

וְעַל זֶה מִתְפַּלְּלִין בִּרְכַּת ‘הַשְׁכִּיבֵנוּ’ אַחַר שֶׁכְּבָר סִיַּמְנוּ ‘גָּאַל יִשְׂרָאֵל’ שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, אַחַר־כָּךְ חוֹזְרִין וּמִתְפַּלְּלִין עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה וְשֵׁנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר[35], שֶׁעִקָּרוֹ מֵחֲמַת שֶׁמַטִּיל סָפֵק כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם עִקַּר הַשֵּׁנָה, כִּי מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל בְּחִינַת לַיְלָה שֶׁהוּא חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, צְרִיכִין לִשְׁכֹּב וְלִישֹׁן וּלְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה בִּשְׁבִיל לְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ[36], וְעַל זֶה אָנוּ מִתְפַּלְּלִין אַחַר בִּרְכַּת ‘גָּאַל יִשְׂרָאֵל’ ‘הַשְׁכִּיבֵנוּ לְשָׁלוֹם וְכוּ’, וְהַעֲמִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְהָסֵר מִמֶּנּוּ אוֹיֵב’ וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַכְּפִירוֹת בָּרָצוֹן שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁבְּרַחֲמָיו יַצִּילֵנוּ מֵהֶם וְנִזְכֶּה לִשְׁכֹּב וְלִישֹׁן בְּשָׁלוֹם וְלַעֲמֹד בְּשָׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן סב), הַיְנוּ שֶׁבְּכָל אֲרִיכַת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ וְשֵׁנָה, נִזְכֶּה לִשְׁכֹּב וְלַעֲמֹד בְּשָׁלוֹם שֶׁתִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתֵנוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְנִהְיֶה נִצֹּלִים מִסְּפֵקוֹת, וְיִשְׁמֹר ‘צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם’, וּמְסַיֵּם ‘שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד’, כִּי ‘אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה (דף מט) לְעִנְיַן אֲרִיכַת הַגָּלוּת וְעוּקְבָא דִּמְשִׁיחָא, כִּי ‘שָׁמוֹר’ בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, כִּי מִשָּׁם עִקַּר הַשְּׁמִירָה, וּבְשַׁבָּת מְבָרְכִין ‘הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם’, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אֵין צְרִיכִין אָז לְבַקֵּשׁ עַל שְׁמִירָה כְּמוֹ שֶׁפָּסְקוּ הַפּוֹסְקִים, כִּי אָז נִפְרָס סֻכַּת שָׁלוֹם, כִּי אָז הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין כַּנַּ”ל:

לא וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ד:) לְעִנְיַן בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ דִּתְקִינוּ לֵהּ רַבָּנָן כִּגְאֻלָּה אֲרִיכְתָּא דַּמְיָא, ‘גְּאֻלָּה אֲרִיכְתָּא’ דַּיְקָא, כִּי עַכְשָׁיו אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַסְּפֵקוֹת הַנַּ”ל, וּמֵחֲמַת אֲרִיכַת הַגָּלוּת מְאֹד אָנוּ צְרִיכִין גְּאֻלָּה אֲרִיכְתָּא מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל פַּעַם בְּהִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְבִין הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּכָל פַּעַם, וְנִזְכֶּה לִגְאֻלָּה אֲרֻכָּה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן מַה יָּפֶה וְנָעִים דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁרָמְזוּ בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ ‘כִּגְאֻלָּה אֲרִיכְתָּא דַּמְיָא’ וְכַנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (או”ח צב, י), וּבִפְרָט אֵצֶל ‘וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל’[37] שֶׁהוּא סָמוּךְ לְבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַזְּקֵנִים וְכוּ’ הוּא עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל הֵיטֵב וְתָבִין:

לב וְעַל־כֵּן בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּשֶׁרָאוּ שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד הוֹסִיפוּ בִּרְכַּת: ‘בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן’ וְכוּ’ (עיין טור או”ח סימן רלו), שֶׁמְּדַבֵּר כֻּלּוֹ מֵהִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה וְשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר וְיִגְמֹר לְגָאֳלֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ‘יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם’ וְכוּ’, וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בְּכָל הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים הַנְּעִימִים שֶׁבִּבְרָכָה זֹאת. וְזֶה בְּחִינַת (מלכים־א יח, לט): “וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה זֹאת, כִּי אֵלִיָּהוּ פָּעַל אָז בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁכָּפְלוּ וְאָמְרוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים ‘ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה’ הוּא הָאֱלֹהִים’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ילקוט שמעוני שופטים ה, מז), שֶׁבָּזֶה גָּדוֹל מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה בְּהַר הַכַּרְמֶל מִמַּה שֶּׁנִּתְגַּלָּה בְּהַר סִינַי וְכוּ’, כִּי עִקַּר כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת שֶׁהָיָה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, נִמְשַׁךְ מֵהַסְּפֵקוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְכָל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁל עַכְשָׁיו וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָמַר לָהֶם (מלכים שם, כא) “עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה'” וְכוּ’, ‘פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים’ דַּיְקָא, בְּחִינַת סָפֵק הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ (שם, לז) “עֲנֵנִי ה’ עֲנֵנִי” שְׁתֵּי פְּעָמִים, ‘עֲנֵנִי’ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן, וְזֶה בְּחִינַת עֲנֵנִי אֶחָד, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וּבִקֵּשׁ ‘עֲנֵנִי’ שֵׁנִי עַל הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן שֶׁלֹּא יַטִּילוּ סָפֵק בָּרָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר מֵצַח הַנָּחָשׁ חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְה’ יִתְבָּרַךְ מִלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וּפָעַל שֶׁפָּתְחוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ בִּנְפִילַת אַפָּם וּבְבִטּוּל גָּמוּר: “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים ה'” וְכוּ’ שְׁתֵּי פְּעָמִים, לְהוֹדוֹת עַל אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְעַל הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן לָנֶצַח, שֶׁזֶּה עִקָּר שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים כָּל זֶה בַּלַּיְלָה קֹדֶם הַשֵּׁנָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, וְכַנַּ”ל:

לג וְזֶה ‘אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, מִיָּד הָיוּ נִגְאָלִין’ (שבת קיח:), ‘שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת’ דַּיְקָא, לִזְכּוֹת לִשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְהִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכַנַּ”ל:

לד וְזֶהוּ “נָתוֹן תִּתֵּן” (דברים טו, י) – ‘אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים’ (רש”י שם) הַנֶּאֱמַר בִּצְדָקָה וְכֵן “פָתֹחַ תִּפְתַּח” (דברים שָׁם, ח), כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְכֵן הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה, לִתֵּן וְלַחֲזֹר וְלִתֵּן אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים כְּדֵי לְחַזֵּק הָרָצוֹן בְּכָל פַּעַם, כִּי הִתְגַּבְּרוּתוֹ בְּעִנְיַן הַטָּלַת הַסָּפֵק הַנַּ”ל הוּא כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם, וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל:

לה וְעִקַּר הַצְּדָקָה לִתֵּן לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וְכוּ’, הַנִּכְלָלִים בְּהַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה הַמּוֹסִיפִים קְדֻשָּׁה וְכוּ’, וּמִתְחַדְּשִׁים עַצְמָן בְּכָל פַּעַם. וְזֶה מַעֲלַת הַמְסַיֵּעַ בְּצִדְקָתוֹ לְהַדְפִּיס חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הֲגוּנִים עַל יְסוֹדוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתַקֵּן הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא לְהַעֲלוֹת הַדַּעַת שֶׁנָּפַל מֵהַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, כִּי עַל־יְדֵי צִדְקָתוֹ שֶׁנּוֹתֵן בִּשְׁבִיל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁיָּאִירוּ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

לו גַּם עַל־יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין הַסְּפֵקוֹת שֶׁרוֹצֶה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ לְהַטִּיל בָּרָצוֹן. כִּי עִקַּר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נֶחֱלָשׁ הַדַּעַת עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַפֵּרוּשׁ שֶׁבְּסִפְרֵי אֱמֶת, עַל־כֵּן בָּאִים חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּמְבָאֲרִין לָנוּ בֵּאוּרִים וּפֵרוּשִׁים וְחִדּוּשִׁים בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּמְחַבְּרִין מִזֶּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים, כְּדֵי לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּכְתְּבוּ מִכְּבָר. וְזֶה הֵן בַּנִּגְלֶה וְהֵן בַּנִּסְתָּר, שֶׁכָּל הַסְּפָרִים בָּאִים לְבָאֵר הַסְּפֵקוֹת. וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת סְפֵקוֹת בָּרָצוֹן, שֶׁאֵין יוֹדְעִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם רְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁרָצָה שֶׁזֹּאת הַמִּצְוָה נְקַיֵּם כָּךְ וְזֹאת הַמִּצְוָה כָּךְ, כְּגוֹן תְּפִלִּין בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וְעַל הָעוֹר וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּדְבָרָיו זַ”ל (בסימן לג), וּכְשֶׁיֵּשׁ סָפֵק בְּאֵיזֶה דִּין בִּתְפִלִּין, הוּא בְּחִינַת סָפֵק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיךְ הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמִצְוָה זֹאת, כְּגוֹן הַסָּפֵק שֶׁנָּפַל עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין רַשִׁ”י וְרַבֵּנוּ תָּם בְּעִנְיַן סֵדֶר הַפָּרָשִׁיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, וְכֵן כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ’, שֶׁכָּל הַמְחַבְּרִים הַכְּשֵׁרִים בָּאִים לְבָאֵר הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וּמְחַבְּרִים מִזֶּה כַּמָּה סְפָרִים, הַכֹּל לְבָאֵר הַסְּפֵקוֹת. וְכָל מַה שֶּׁמְּבָאֲרִים הַסְּפֵקוֹת בְּיוֹתֵר, מְבַטְּלִים הַסְּפֵקוֹת שֶׁמַּטִּיל מֵצַח הַנָּחָשׁ בָּרָצוֹן בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמִּתְיַגְּעִים הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְבָאֵר הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם הַסְּפֵקוֹת שֶׁל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה הֵם מְחַזְּקִים אֶת אֱמוּנַת הָרָצוֹן מְאֹד מְאֹד, כִּי בָּזֶה מְפַרְסְמִין שֶׁהָעִקָּר הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁנָּפַל לָנוּ סָפֵק אֵיךְ הוּא רְצוֹנוֹ בְּמִצְוָה זֹאת, וְעַל זֶה הֵם מִתְיַגְּעִים לְבָאֵר לָנוּ אֵיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנַת הָרָצוֹן, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא וְכַנַּ”ל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁחֲזָקִים יוֹתֵר שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי מִתְחַזֵּק הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, כִּי “כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה” (תהלים קיט, פו) וְכַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּהִלְכוֹת עָרֵב (הֲלָכָה ג):

נִמְצָא, שֶׁהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל דּוֹר הֵם בְּחִינַת חִזּוּק הָרָצוֹן לְבַטֵּל הַסָּפֵק שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהַסְּפָרִים מְבָאֲרִים כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת סְפֵקוֹת אֵיךְ הוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל דִינֵי הַמִּצְוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין הַסְּפֵקוֹת הָרָעִים הַנְּפוּלִים שֶׁהֵם הַסְּפֵקוֹת שֶׁמַּטִּיל מֵצַח הַנָּחָשׁ בָּרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה בִּשְׁבִיל רִבּוּי סְפָרִים קְדוֹשִׁים, בָּזֶה מְבַטְּלִין בְּיוֹתֵר מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַסְּפֵקוֹת כַּנַּ”ל, וּבִטּוּלוֹ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, בִּבְחִינַת ‘הָדַר אָתָא תַּנִינָא וְתַלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ וְקָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא, הָדַר אָתֵי צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא בְּחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה, וְקָא פָּסְקָא לְרֵישֵׁהּ’ (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין בִּשְׁבִיל הַסְּפָרִים הַנַּ”ל שֶׁמְּבַטְּלִים הַסְּפֵקוֹת בְּשָׁרְשָׁם, נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַצְּדָקָה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, כִּי עוֹקְרִים כָּל מֵצַח הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יוּכַל עוֹד לְהַטִּיל סְפֵקוֹת כְּלָל כַּנַּ”ל.

וְזֶה (תהלים קיט, קמב): “צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם”, שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם לְהַצְּדָקָה לָעוֹלָם, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי “וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת” (שם), עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְחַבֵּר סְפָרִים וּלְהָאִירָם בָּעוֹלָם לְבָאֵר דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֲמִתַּת הַתּוֹרָה בְּחִינַת ‘וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת’, עַל־יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי ‘צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם’, כִּי זֹאת הַצְּדָקָה קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־זֶה בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל:

לז וְעִקָּר הוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַמְּבִיאִים לִידֵי מַעֲשֶׂה לִידֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין סְפָרִים רַבִּים מְאֹד עַד אֵין קֵץ שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, בְּנַעֲרוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ וְכוּ’, בְּטִיבוּ וּבְעָקוּ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ וּלְקַבֵּל וְלִשְׁאֹב מֵהֶם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ וְאִם יִפֹּל לֹא יֻטָּל וְכוּ’.

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיךְ שֶׁהוּא, אִם מִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בָּרָצוֹן בְּוַדַּאי יְרַחֵם עָלָיו ה’ יִתְבָּרַךְ וְיוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מִזֶּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים לְבָאֵר דְּרָכִים וְעֵצוֹת לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָרֵי בְּנֵי אָדָם בִּבְחִינַת (תהלים מ, ח) “אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי”, שֶׁזָּכִיתִי שֶׁנִּתְרַבּוּ עַל־יָדִי סְפָרִים רַבִּים, וְזֶה עַל־יְדֵי (שם, ט) “לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי”, שֶׁעַל־יְדֵי הָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁחָפַצְתִּי תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ – “וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי” (שם) הָיוּ תָּמִיד, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁלֹּא זָכִיתִי לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל ‘לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ’ הָיָה תָּמִיד ‘תּוֹרָתְךָ’ נֶעְלָם ‘בְּתוֹךְ מֵעָי’ שֶׁהָיוּ הוֹמִים וּמְיַחֲלִים תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, בִּבְחִינַת (יִרְמְיָהוּ ד, יט) “מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה” וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה זָכִיתִי לִסְפָרִים רַבִּים בְּחִינַת ‘בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי’:

לח וְזֶה גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִימָן סא בְּהַתּוֹרָה ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר, בְּחִינַת (איוב לא, לה): “וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי”. כִּי כָּל הַמַּחֲלֹקֶת הֵם בְּחִינַת סְפֵקוֹת, שֶׁמֵּרִבּוּי הַשִּׁכְחָה נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לִסְפָרִים רַבִּים לְבָרֵר הַסְּפֵקוֹת וּלְבָרֵר הַהַכְרָעָה וּפְסַק הַהֲלָכָה שֶׁבֵּין הַחוֹלְקִים, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִים אֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת בְּשָׁרְשָׁם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטֵּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי הַסְּפֵקוֹת שֶׁמַּטִּיל בָּרָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה (קהלת יב, יא): “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חגיגה ג:): ‘שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵלּוּ מְטַמְּאִין וְאֵלּוּ מְטַהֲרִין וְכוּ’ אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים כִּי כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד’ וְכוּ’, וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה (פָּסוּק יב): “וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ”, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, לְבָאֵר בְּכָל פַּעַם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקוֹת הָעֵצוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִמָּלֵט כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא הָרָצוֹן הֶחָזָק בְּלִי שִׁעוּר כַּנַּ”ל, אֲבָל גַּם עַל זֶה צְרִיכִין סְפָרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים הַרְבֵּה, לְחַזֵּק רְצוֹנוֹ מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ.

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְעַל־כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין בִּשְׁבִיל סְפָרִים אֵלּוּ יָקָר מִכֹּל, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה הַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל – “אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה” (קהלת ה, ט), שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קהלת רבה ה פסוק ח, ג) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁאוֹהֵב מִצְוֹת לֹא יִשְׂבַּע וְכוּ’, כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִצְוָה שֶׁתִּתְקַיֵּם לָעַד כְּגוֹן כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ’ וְכוּ’, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁפּוֹעֵל בְּצִדְקָתוֹ לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בִּסְפָרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיּוּם הַתּוֹרָה לְכָל אֶחָד לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי אֵין קֵץ לִשְׂכָרוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד, כִּי בְּכָל פַּעַם בְּכָל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מְזַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה עַל־יָדוֹ אַשְׁרֵי לוֹ.

וְזֶה (תהלים קו, ג): “אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט”, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְרָהּ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח עַל־יְדֵי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם) “עוֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת” כִּי בְּכָל עֵת עוֹשֶׂה צְדָקָה, כִּי לוֹמְדִים בִּסְפָרִים שֶׁמַּכְנִיסִין קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם וְכוּ’.

כִּי עִקַּר מַה שֶּׁהִתִּירוּ לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הָיָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַשִּׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תמורה יד:), וְהַשִּׁכְחָה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָעֵגֶל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ערובין נד.) ‘אִלְמָלֵא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת’ וְכוּ’, וְחֵטְא הָעֵגֶל הָיָה בְּחִינַת סְפֵקוֹת כַּנַּ”ל בְּאוֹת ל, עַל־כֵּן הִתִּירוּ לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִשּׁוּם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'” (תהלים קיט, קכו) כְּדֵי לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה (מלאכי ג, טז): “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה’ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה’ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם (ברכות ו.): ‘מַאי וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ? אֲפִילּוּ חָשַׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ’ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַק רָצוֹן טוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְתָּב סֵפֶר, בְּחִינַת ‘וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו’ וְכַנַּ”ל. וְכָל מַה שֶּׁנִּכְתָּב וְנִתְחַבֵּר סֵפֶר יוֹתֵר, נִתְחַזֵּק הָרָצוֹן יוֹתֵר, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמִּתְחַזֵּק הָרָצוֹן יוֹתֵר נַעֲשִׂים סְפָרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר, בִּבְחִינַת ‘עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ’, כִּי כֵּן חוֹזֵר חָלִילָה. וְזֶהוּ “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ” וְכוּ’, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, שֶׁמְּדַבְּרִים יִרְאֵי ה’ זֶה עִם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, הֵפֶךְ הַכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן שֶׁנִּזְכְּרוּ שָׁם תְּחִלָּה בְּפָרָשָׁה זֹאת שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵהַמְּטִילִים סָפֵק בָּרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (מלאכי ג, יד טו): “אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים וְכוּ’, גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה” וְכוּ’, וּמְסַיֵּם שָׁם: “אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'” וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁמְּדַבְּרִים הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים זֶה עִם זֶה שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת אַחַר דִּבְרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל שֶׁלֹּא יִכְפְּרוּ וְלֹא יַטִּילוּ שׁוּם סָפֵק בָּרָצוֹן וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה “וַיַּקְשֵׁב ה’ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר וְכוּ’ עַד וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ” וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּים סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְנִתְחַזֵּק הָרָצוֹן בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְכַנַּ”ל:

לט וְזֶה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה טו, כב) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י (על קהלת יב, יא) ‘וּכְמַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים’ שֶׁמְּרַמֵּז עַל כ”ד סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְעַל כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה. כִּי רִבּוּי הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁמְּבָאֲרִים הַסְּפֵקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁכְּלוּלִים בְּכ”ד סְפָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן לְדוֹרוֹת לָנֶצַח וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל הָכ”ד בָּתֵּי דִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ד סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא, שֶׁכְּשֶׁפּוֹגְמִין בָּזֶה עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמְגַלִּין פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, וּמְפָרְשִׁים כָּל פְּסוּקֵי תַּנַ”ךְ עַל־פִּי דַּרְכָּם הָרַע וְהַמַּר שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם דַּרְכֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחוֹקְרִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ’ ה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם ה’ יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, אֲבָל עַל־יְדֵי ‘דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד’, שֶׁהֵם כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁעוֹסְקִים לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, י) “יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, שֶׁהֵם מְבָאֲרִים כ”ד סְפָרִים דְּאוֹרַיְיתָא עַל־פִּי פֵּרוּשֵׁי הָאֱמֶת שֶׁקִּבְּלוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, וּמְבָאֲרִים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּכָל מִצְוָה בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים עַל־פִּי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה: ‘וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ’, כִּי צְרִיכִין לָזֶה ‘סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ’, לַעֲקֹר וּלְשָׁרֵשׁ דַּעְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם וּלְחַזֵּק אֱמוּנַת הָרָצוֹן וּלְהַכְנִיס בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַכּוֹפְרִים וּמְטִילִים סָפֵק בָּרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים שֶׁל הָכ”ד בָּתֵּי דִּינִים כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְהַמְתִּיק אוֹתָם וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי ‘דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים’ הַנַּ”ל שֶׁהֵם כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁמְּבָאֲרִים כ”ד סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא שֶׁהֵם כָּל בְּחִינַת כ”ד הַנַּ”ל בְּשָׁרְשָׁם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁמְּבָאֲרִים הַכֹּל עַל־פִּי פֵּרוּשֵׁי הָאֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁכֻּלָּם הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַכֹּל וְעוֹקְרִין וּמְשָׁרְשִׁין וּמְבַטְּלִין דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת מִן הָעוֹלָם, וְנִתְחַבְּרִין סְפָרִים הַרְבֵּה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמְאִירִין הִתְחַזְּקוּת אֱמוּנַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם וְעַל־יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

מ וְזֶהוּ (ברכות ב.) ‘מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בָּעַרְבִית מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן’, שֶׁקָּבְעוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּאֲכִילַת הַכֹּהֲנִים אֶת הַתְּרוּמָה. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד, בְּחִינַת (ישעיה סא, ו): “וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ” וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּרוּמָה שֶׁאוֹכְלִין הַכֹּהֲנִים, כִּי תְּרוּמָה בְּחִינַת צְדָקָה נִדְבַת לֵב שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהַפְרִישׁ מֵרֵאשִׁית תְּבוּאָתָם לִתֵּן פַּרְנָסָה לְכֹהֲנֵי ה’, בְּחִינַת (שמות כה, ב): “מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי” [וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה “חֲבָלִים נָפְלוּ” וְכוּ’ (בליקו”ת סִימָן עא) שֶׁתְּרוּמָה בְּחִינַת צְדָקָה]. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מְרִימִים הַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים וְכוּ’, וְנִכְלָלִין בַּזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה הַמּוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הָכ”ד בָּתֵּי דִּינִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמַע וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן שִׁעוּר תְּרוּמָה תְּרֵי מִמֵּאָה שֶׁהוּא אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים[38], כִּי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָמ”ט שְׁעָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁעִקָּרָם הוּא קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד הַנְּקֻדָּה הַנַּ”ל, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁסָּתוּם וְנֶעְלָם וּמְרֻמָּז רַק בְּסוֹד נְקֻדָּה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת דְּאֶחָד שֶׁהוּא בְּחִינַת יוּד, שֶׁכָּל הַחֲמִשָּׁה תֵּבוֹת שֶׁהֵם “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה'” נִכְלָלִין שָׁם כַּמּוּבָן בְּתִקּוּנֵי זוֹהַר (תיקון יט דף מא:), שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘ה’ אֲבָנִין דְּקִירְטָא’, בְּחִינַת (שמואל־א יז, מ) “חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים” שֶׁלָּקַח דָּוִד בְּעֵת שֶׁלָּחַם עִם גָּלְיָת שֶׁכָּפַר בָּרָצוֹן וְהִתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם לְבַטְּלָם מִקְּרִיאַת שְׁמַע כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם[39], וְדָוִד הִכְנִיעוֹ עַל־יְדֵי ‘חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים’ שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְכוֹלְלָם בְּאֶחָד, שֶׁהָעִקָּר הוּא קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת שֶׁהוּא יוּד, כִּי חָמֵשׁ פְּעָמִים יוּד הוּא חֲמִשִּׁים שֶׁהוּא תַּכְלִית הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמִשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרָצוֹן לִבְחִינַת מ”ט שְׁעָרִים שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אַתְוָן שֶׁל שְׁמַע, לְהַמְתִּיק כ”ד בָּתֵּי דִּינִים, עַל־יְדֵי ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי אֲבָנִים בְּחִינַת רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת (משלי יא, א) “אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת תְּרוּמָה שֶׁהוּא אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, כִּי תְּרוּמָה בְּחִינַת צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרָצוֹן וְכוּ’ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַתְּרוּמָה שַׁיָּכָה לַכֹּהֲנִים דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן, לִזְכּוֹת לִבְחִינַת כֹּהֵן בְּחִינַת ‘וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן תָּלוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּאֲכִילַת תְּרוּמָה שֶׁל הַכֹּהֲנִים, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת לְהִכָּלֵל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְכוּ’, עַד שֶׁיַּעֲלוּ הַכֹּל לְשָׁם שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנָם חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים אֶת הַתְּרוּמָה, הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ וְכוּ’ סִימָן ז לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא:

מא וְעִקַּר קְבִיעַת הַזְּמַן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה הַנַּ”ל, הוּא מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים וְטָבְלוּ שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁהוּא בְּעֵת תְּחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב, ז) “וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים”, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם בַּגְּמָרָא (ברכות ב.) וּבְפֵרוּשׁ רַשִׁ”י, בָּזֶה הוֹרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וְרָמְזוּ לָנוּ שֶׁעִקַּר מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד קַדְמוֹן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח, הוּא לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוּשָׁה הַזֹּאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁמַּזְהִיר עַל זֶה בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ו): “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין רש”י שם) ‘שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ וְהֶאֱרִיכוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ: ‘שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוּטְגָמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִים לִשְׁמֹעַ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, כג): “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” וְכוּ’, וּבִשְׁבִיל זֶה קָבְעוּ בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’ וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמּוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכַנַּ”ל, וְהֵם מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְכָל הַנּוֹפְלִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמַעֲלִים אוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. אֲבָל בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַזְּקֵנִים הַקְּדוֹשִׁים עוֹשִׂים מַה שֶּׁעוֹשִׂים לְהָאִיר הָרָצוֹן וּלְהַעֲלוֹתָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִירָה, שֶׁכְּשֶׁמֵּאִיר בּוֹ הָרָצוֹן הַבָּא מִלְּמַעְלָה, יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הָרָצוֹן, וּלְקַשֵּׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּמֹחוֹ וְלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לָרָצוֹן הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד כָּל תְּשׁוּקָתוֹ וְכִסּוּפָיו וּרְצוֹנוֹ חָזָק רַק לְהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַנִּצְחִי, וּלְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ לְהִתְחַזֵּק בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם וּבְכָל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַף אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, [וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל וּבְהִלְכוֹת עָרֵב ג’ וּבְמָקוֹם אַחֵר]. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד יַגִּיעַ יוֹם יְשׁוּעָתוֹ, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם: ‘עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת’ וְכוּ’, ‘מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת’ וְכוּ’, רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּצְמַח וְתִתְגַּלֶּה יְשׁוּעָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת.

וְכָל זֶה רָמְזָה לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּדִינֵי טָהֳרַת הַטְּמֵאִים שֶׁרֹב טָהֳרָתָן תָּלוּי בְּיָמִים וּבִזְמַן כְּפִי עֶרֶךְ טֻמְאָתָן, כְּגוֹן הַטְּמֵאִים בְּיוֹתֵר כְּמוֹ טְמֵא מֵת וְזָב וּמְצוֹרָע, צְרִיכִין לְהַמְתִּין שִׁבְעָה יָמִים וְכוּ’, וּבַעַל קֶרִי וְכַיּוֹצֵא, צְרִיכִין לְהַמְתִּין יוֹם אֶחָד עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשָׁן וְיַתְחִיל יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, וְעַל־כֵּן זֶה שֶּׁנִּטְמָא וְרוֹצֶה לְהִטָּהֵר צָרִיךְ טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמִּקְוֶה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא הַמִּקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִיזַ”ל[40], וּמוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – הַסְתָּרָה’ (סימן נו) עַיֵּן שָׁם, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטָּהֳרָה לְכָל הַטּוֹבְלִים בְּמִקְוֶה לְהִטָּהֵר מִטֻּמְאָתָן.

וְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לְהִטָּהֵר עַל־יְדֵי הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה עֲדַיִן לֹא נִגְמַר טָהֳרָתָן בִּשְׁלֵמוּת, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁל זֶה הַיּוֹם וְיַתְחִיל יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים’, לְהוֹרוֹת שֶׁהַמְשָׁכַת הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה תְּלוּיָה בְּיָמִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּא וְנִתְחַדֵּשׁ יוֹם אַחֵר נִתּוֹסֵף וְנִתְחַדֵּשׁ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִלְּמַעְלָה, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם עוֹלָמוֹת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית עַד הַסּוֹף וּבְכָל עֵת הוּא בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה וְכוּ’, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁל כָּל יְמֵי הָעוֹלָם הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, כִּי יוֹם הַזֶּה עֲדַיִן לֹא הָיָה מֵעוֹלָם.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לָשׂוּם לֵב לָזֶה וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב עַל זֶה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלוֹמַר ‘וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’ בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל יוֹם וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר מִקְּדֻשָּׁתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עָלֵינוּ מֵחָדָשׁ, לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים וַחֲזָקִים וְכוּ’, לַה’ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן הַטָּמֵא שֶׁטָּבַל וְהִתְחִיל לְהִטָּהֵר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וְיָבֹא הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, כִּי כְּפִי טֻמְאָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְחִיל לְהִטָּהֵר וְטָבַל בְּמִקְוֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי טֻמְאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיַּמְתִּין עַל הַתְחָלַת הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ יוֹם חָדָשׁ קְדֻשָּׁה חֲדָשָׁה רְצוֹנוֹת קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים, וְאָז דַּיְקָא יִטָּהֵר לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים.

וְזֶה סוֹד הַסְּפִירָה שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִסְפֹּר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת כְּמוֹ סְפִירַת יְמֵי הַנִּדָּה לְהִטָּהֵר מִטֻּמְאָתָן, כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ[41], וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל[42], כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִטָּהֵר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִים וְסוֹפְרִים שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. וְהָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִשְׁלֵמוּת טָהֳרָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים וְכַנַּ”ל, וְיִהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת טָהֳרָתוֹ לְגַמְרֵי שֶׁיּוּכַל לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְעַל־כֵּן תָּלוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים שֶׁנִּטְמְאוּ רַשָּׁאִין לֶאֱכֹל תְּרוּמָתָן אַחַר הַעְרֵב שִׁמְשָׁן, שֶׁמְּרַמֵּז עַל כָּל זֶה שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנַת הָרָצוֹן מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂין חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, וּבָזֶה תָּלוּי כָּל טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע, בְּחִינַת “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם” – ‘בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ וְכַנַּ”ל:

מב וְגַם דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל שֶׁזֶּה הַפָּסוּק “וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים”, מְרַמֵּז עַל בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן בְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיֵּשׁ שֶׁעִקַּר גְּמַר טָהֳרָתוֹ יִזְכֶּה רַק אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ לְגַמְרֵי, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא פו.) שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים, עֲדַיִן תְּשׁוּבָה וְיוֹם כִּפּוּר וְיִסּוּרִין תּוֹלִין עַד יוֹם הַמִּיתָה שֶׁמְּכַפֵּר. וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת, אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, לֹא יִזְכֶּה גַּם אַחַר יוֹם הַמִּיתָה שֶׁהוּא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים. כִּי בְּוַדַּאי הַטָּמֵא לְגַמְרֵי וְלֹא טָבַל עֲדַיִן אֵין מוֹעִיל לוֹ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, רַק זֶה שֶּׁהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו בְּכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְהִתְחַזֵּק בָּרָצוֹן הַנַּ”ל, וְטָבַל בְּמִקְוֶה וְהִתְחִיל בְּכָל יוֹם לְהִטָּהֵר עַצְמוֹ וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהִטָּהֵר בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן ‘לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד’[43] (זוהר תרומה דף קנ:) מִכָּל שֶׁכֵּן דִּבּוּר טוֹב וּמַעֲשֶׂה טוֹב, עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיֻּשְׁלַם טָהֳרָתוֹ אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, בִּבְחִינַת ‘וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים’, שֶׁהוּא חֶלְקוֹ הַטּוֹב לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו תֵּכֶף אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל וְלִסְבֹּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל מִי שֶׁלֹּא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּימֵי חַיָּיו.

כִּי אָז בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן מִתְקַבְּצִים כָּל מַה שֶּׁחָטַף טוֹב בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכָל רָצוֹן וְרָצוֹן טוֹב שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְרַק זֶה הוּא תִּקְוָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח, וְאָז יֵדַע וְיָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל וְרָדַף אַחַר הַתַּכְלִית בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים בְּכָל יוֹם אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא זָכָה אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת, וּבֵין מִי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג, יח): “וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע” וְכוּ’, שֶׁיִּהְיֶה חִלּוּק אֲפִילּוּ בֵּין מִי שֶׁשָּׁנָה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְמִי שֶׁשָּׁנָה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד (חגיגה ט:), מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בֵּין הַמִּשְׁתַּדֵּל לְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל. וְהָעִקָּר כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הַנִּכְלָלִים בַּזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִמְּקוֹמָם שֶׁהֵם לְרָצוֹן עֶלְיוֹן וְכַנַּ”ל, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם:

מג וְזֶה בְּחִינַת שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵם: ‘שְׁמַע’, ‘וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ’, ‘וַיֹּאמֶר’, שֶׁהוּא פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁקָּבְעוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, כִּי שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד ‘שָׁלשׁ רְגָלִים’ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ הַנַּ”ל.

וְיֵשׁ לְבָאֵר בִּפְרָטִיּוּת, כִּי פָּרָשַׁת שְׁמַע הוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּכְלָל, כִּי בְּפֶסַח הָיָה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרָיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת מְאֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה לְעֵין כֹּל שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּרָשַׁת ‘שְׁמַע’ שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּכְלָל, הַיְנוּ שֶׁבְּפָרָשַׁת ‘שְׁמַע’ אָנוּ מְגַלִּין שֶׁה’ אֶחָד וְהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְרָאוּי לָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּתוֹ כִּי הוּא לְבַדּוֹ מֶלֶךְ יָחִיד וְאֵין זוּלָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁנִּתְגַּלָּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא לְבַדּוֹ מוֹלֵךְ בָּעוֹלָם. אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה בִּפְרָטִיּוּת רְצוֹנוֹת שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ בַּמֶּה נִזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָז קִבַּלְנוּ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁכָּלוּל בָּהֶם כָּל הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת, שֶׁבָּהֶם גִּלָּה לָנוּ רְצוֹנוֹ בִּפְרָטִיּוּת שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַמִּצְווֹת לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת וּשְׁאָרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁכֻּלָּם הֵם רְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת עֹל מִצְווֹת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לִרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת וְכוּ’, כִּי כָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מְקַשְּׁרִים כָּל הָרְצוֹנוֹת לִרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ, [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת ל) עַל עִנְיַן בִּרְכַּת ‘אַהֲבַת עוֹלָם’, עַיֵּן שָׁם].

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְעַל־כֵּן בְּכָל הָרְגָלִים חַיָּבִים בְּיוֹתֵר לִתֵּן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז, יא): “וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ וְכוּ’, אַתָּה וּבִנְךָ וְכוּ’, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם” וְכוּ’ – ‘אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ’ וְכוּ’ (עיין רש”י שם).

וְכֵן מְחֻיָּבִים לְהַרְבּוֹת בְּקָרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (פסוק טז יז) “וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה’ רֵיקָם, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ” וְכוּ’, כִּי קָרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת נִדְבַת לֵב בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁנִּכְלְלוּ בְּפָסוּק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כג, כד): “מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר” שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַקָּרְבָּנוֹת, עַד “בְּפִיךָ” – ‘זוֹ צְדָקָה’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ו.), כִּי בָּרְגָלִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּיוֹתֵר לִקְרֹא אֶת הָרָצוֹן וּלְגַלּוֹתוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, חָזְרוּ וְקִלְקְלוּ עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב בְּחֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה-כְּפִירוֹת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הַסְּפֵקוֹת הַנַּ”ל שֶׁחָזְרוּ וְהִתְגַּבְּרוּ לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, בִּבְחִינַת “כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ” וְכַנַּ”ל (באות ל). וְעִקַּר הַתִּקּוּן הָיָה בֶּאֱלוּל וְתִשְׁרֵי בָּאַרְבָּעִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל עַד יוֹם כִּפּוּר שֶׁהֵם יְמֵי רָצוֹן, עַד שֶׁבְּסֻכּוֹת וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִגְמָר הַתִּקּוּן בְּכָל שָׁנָה כַּיָּדוּעַ[44].

וְסֻכּוֹת הוּא רֶגֶל הַשְּׁלִישִׁי גְּמַר הַשָּׁלשׁ רְגָלִים, וְהוּא בִּבְחִינַת פָּרָשַׁת ‘וַיֹּאמֶר’ שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכּוֹת עַנְנֵי כָּבוֹד בְּחִינַת (איוב לח, ט): “בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ”, וְהוּא בְּחִינַת גְּמַר הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רִבּוּי הַצְּדָקָה. וְעַל־כֵּן בְּסֻכּוֹת מְחֻיָּבִים לְהַרְבּוֹת בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה בְּיוֹתֵר, כִּי אָז עוֹבְרִים בְּבַל תְּאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ראש השנה ד:), כִּי סֻכּוֹת בְּחִינַת רִבּוּי הַצְּדָקָה בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, כִּי צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, כְּדֵי לְחַזֵּק הָרָצוֹן בְּכָל פַּעַם שֶׁלֹּא יַטִּילוּ עוֹד סָפֵק וְכַנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת צִיצִית שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת (איוב כט, יד): “צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי”, וְעַל־כֵּן עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּזְהִיר הַפָּסוּק עַל צְדָקָה, מַזְכִּיר דַּחְקוּת הֶעָנִי בִּלְבוּשׁוֹ וּכְסוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כב, כו): “כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ” וְכוּ’, (דברים כד, יג) “וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ” וְכוּ’, וְכֵן (ישעיה נח, ז) “כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ” וְכוּ’, וְכֵן (איוב לא, יט) “אִם אֶרְאֶה אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ”, וְכֵן הַרְבֵּה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קב, א) “תְּפִלָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטֹף” וְכוּ’, שֶׁמְּכַנֶּה דַּחְקוּת הָעֲנִיּוּת בְּשֵׁם עֲטִיפָה, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַעֲטִיף רַק הוּא מִתְעַטֵּף בְּצָרָתוֹ בְּדָחֳקוֹ וְעָנְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ אַדְמוֹ”ר זַ”ל (בסימן קסג) עַל פָּסוּק (תהלים קז, ה): “נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף” – ‘שֶׁמִּתְעַטֵּף מִינֵהּ וּבֵהּ’, וְגַם דַּחְקוּת הֶעָנִי בִּמְזוֹנוֹת מְכַנֶּה בְּשֵׁם עֲטִיפָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב, יט): “הָעֲטוּפִים בְּרָעָב” וְכוּ’.

כִּי צְדָקָה מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַיָּמִים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי הַזְּקֵנִים שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁמִּשָּׁם הָיָה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, כִּי עִקַּר פְּגַם כָּל הַחָכְמוֹת הָרָעוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַלְּבוּשִׁים, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים וְכֵלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַשָּׂגַת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם, אַךְ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וּבִשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר וְהִלְבִּישׁ רְצוֹנוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה הַסְתָּרוֹת, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כַּמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים עַל־יְדֵי מִצְווֹת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם הֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. כִּי בְּחִינַת הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵרִבּוּי אוֹר שֶׁגּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, וּמִשָּׁם כָּל הַטָּעוּתִים וְהַכְּפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁבָּאִים מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁרוֹצִים לְהַשִּׂיג מִיַּד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי כֵּלִים וּלְבוּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה.

וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת הַתִּקּוּן שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הָיָה עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, כא): “וַיַּעַשׂ ה’ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”, כִּי בַּתְּחִלָּה “הָיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ” (שם ב, כה), כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְבוּשִׁים גַּשְׁמִיִּים, רַק דַּקִּים וְרוּחָנִיִּים מְאֹד בְּחִינַת ‘כָּתְנוֹת אוֹר’ (ב”ר כ, יב), וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִצְטַוּוּ (שם, יז): “וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ”, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֲקִירוֹת הָרָעוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים.

אֲבָל אַחַר שֶׁהַנָּחָשׁ הִתְגָּרָה בָּהֶם וֶהֱסִיתָם לֶאֱכֹל מִשָּׁם עַד שֶׁבָּאוּ לִכְפִירוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין לח:), עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּחֲקִירוֹת שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע בְּלִי לְבוּשִׁים, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁעָסַק ה’ יִתְבָּרַךְ בַּתִּקּוּנִים עָשָׁה לָהֶם לְבוּשִׁים בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, כִּי עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת צִיצִית וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים דִּשְׁכִינְתָּא דְּהִיא עַנְיָא בְּגָלוּתָא, בִּבְחִינַת “כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ” וְכוּ’ – ‘דָּא צִיצִית’ וְכוּ’[45]. וְעַל־כֵּן צִיצִית הוּא בִּבְחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וּמִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת שֶׁהוּא גְּמַר תִּקּוּן הָרְגָלִים בְּחִינַת ‘בְּשׂוּמוֹ עָנָן לְבֻשׁוֹ’ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁקָּבְעוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁבּוֹ נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז הָיָה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וְכָל הַשָּׁלשׁ רְגָלִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סֻכּוֹת שֶׁהוּא גְּמַר תִּקּוּן שֶׁל כָּל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִזְכַּר שָׁלשׁ פְּעָמִים צִיצִית בְּפָרָשַׁת צִיצִית, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ רְגָלִים וְכַנַּ”ל.

וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת עָרֵב הֲלָכָה ג הַנַּ”ל, שָׁם מְבֹאָר גַּם כֵּן עִנְיַן הַשָּׁלשׁ רְגָלִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ”ל לְגַלּוֹת הֶאָרַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם וְכוּ’, אַךְ שָׁם הוּא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת, כִּי שִׁבְעִים אַנְפִּין לְאוֹרַיְיתָא[46] וְהַכֹּל עוֹלֶה אֶל מָקוֹם אֶחָד.

וְעַל־כֵּן קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” – זוֹ מִינוּת וְכוּ’ (ברכות יב:), “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם” וְכוּ’, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי צִיצִית שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁמַּכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁרוֹצֶה לְבַטֵּל אֶת כָּל הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁיּוֹנְקִים מִשָּׁם. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘מִשְׁפָּטִים’ בְּסִימָן ז, שֶׁצִּיצִית בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכוּ’, וּמְבַטֵּל סְבָרוֹת וְעֵצוֹת הַנָּחָשׁ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: ‘תָּא וְאַחֲוֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי דְּהַדְרָא לֵהּ עַקְרָבָא’ – שֶׁהֵם עֲצַת הַנָּחָשׁ וְכוּ’, ‘וְקַיְּמוּ כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא’ – שֶׁהֵם בְּחִינַת צִיצִית שֶׁמַּכְנִיעִים אוֹתָם וְכוּ’ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם:

מד וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ח, ב) “בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת”. כִּי הַנְּשָׁמָה קְרוּיָה נֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ, כז): “נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן”, וְעִקַּר שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה הוּא בְּחִינַת רָצוֹן [כַּמּוּבָא בְּהִלְכוֹת עָרֵב הֲלָכָה ג], וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת ‘נֶפֶשׁ’, לְשׁוֹן ‘רָצוֹן’. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת ‘נֵר’, כִּי תֹּקֶף הָרָצוֹן הוּא כְּמוֹ נֵר דּוֹלֵק, בִּבְחִינַת (שיר השירים ח, ו): “כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה” וְכוּ’, שֶׁהוּא תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּמְבָאֵר שָׁם: “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ, מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה” וְכוּ’, כִּי תֹּקֶף הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן לַה’ יִתְבָּרַךְ בּוֹעֵר כְּמוֹ ‘רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ’ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִדְלָקִין כָּל הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת ‘לְאַנְהָרָא בּוּצִינִין לְאַדְלְקָא שְׁרָגִין’ (זוהר בראשית דף מה.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַנְּשָׁמָה שֶׁקְּרוּיָה ‘נֵר ה” שֶׁנִּדְלֶקֶת וּמְאִירָה עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הַבּוֹעֵר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּ’רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ’.

וְעִקַּר אוֹר וְנֵר הַנְּשָׁמָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּכָל מִינֵי תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרְדָה הַנְּשָׁמָה לְזֶה הָעוֹלָם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף גַּשְׁמִי וְעָכוּר כָּזֶה, כִּי גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא ‘חֹשֶׁךְ’. וּמֵעֹצֶם הַחֹשֶׁךְ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם, וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָכִים כְּשֶׁיָּרְדוּ לְזֶה הָעוֹלָם נִכְשְׁלוּ מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין יומא סז:), רַק הַנְּשָׁמָה נִמְשֶׁכֶת מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, עַל־כֵּן יֵשׁ לָהּ כֹּחַ אִם תִּרְצֶה לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זֹאת, כִּי אִם תִּתְגַּבֵּר לֶאֱחֹז בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לְעוֹלָם נֶגֶד חֶשְׁכַת הַגּוּף וְהָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֹּקֶף הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת אוֹר וְנֵר שֶׁמֵּאִיר לְהָאָדָם בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, בִּבְחִינַת (תהלים יח, כט) “כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה’ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי”, וְעַל־יְדֵי־זֶה (שם, ל) “כִּי בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר” שֶׁאוּכַל לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַגְּדוּדִים וְהַחַיָּלוֹת וְחוֹמוֹת בַּרְזֶל הָרוֹצִים לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא לִבִּי בּוֹעֵר עֲדַיִן בְּ’רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ’ לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר ‘מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ’ וְכוּ’. וְזֶה (שם קלט, יב): “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר” וְכוּ’, וּכְתִיב (מיכה ז, ח): “אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה’ אוֹר לִי”. וְהַכֹּל עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁנִּקְרֵאת בִּשְׁבִיל זֶה ‘נֵר’, כִּי הִיא מְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ.

וְזֶה בְּחִינַת ‘שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’, כִּי הַנְּשָׁמָה כְּלוּלָה מִכָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְיֵשׁ שִׁבְעָה מִדּוֹת בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם כְּלַל הַכֹּל, וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ שֶׁבַע מִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְשֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת” וְכוּ’ (בראשית מא), בְּחִינַת שִׁבְעָה יְמֵי טוֹב וְשִׁבְעָה יְמֵי רַע, וְהָאָדָם בָּא לְזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְהִתְנַסּוֹת בָּזֶה, שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה מִינֵי חֹשֶׁךְ הַכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם שֶׁהָאָדָם נֶעֱנָשׁ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְנִכְשַׁל בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (דניאל ד, יג) “וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי”, וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’ וּלְהִתְקָרֵב בְּאֵיזֶה הִתְקָרְבוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹתֵר וְעוֹסֵק לְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵהָרַע וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַטּוֹב, כְּמוֹ כֵן מִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נב.) ‘כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמב, ד) “בְּאֹרַח זוֹ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי”. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד (שם סט, ג) “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד” וְכוּ’, וּכְתִיב (שם פח, ז) “שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה.

וְעַל כָּל זֶה עִקַּר הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה הוּא הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֵיךְ שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, אֲזַי הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה כַּנַּ”ל, מֵאִיר לוֹ כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁבָּעוֹלָם.

וְעַל־כֵּן הֵם בְּחִינַת ‘שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת’, כִּי צְרִיכִין לְהָאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (משלי כד, טז): “כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם”. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא ‘צַדִּיק’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס, כא): “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים”, וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֹשֶׁךְ כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל קִיּוּמוֹ בְּכָל מִינֵי נְפִילוֹת חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁנִּקְרָא ‘נֵר ה” שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה, לַעֲלוֹת מִכָּל הַנְּפִילוֹת מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, בִּבְחִינַת ‘כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם’, שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת (משלי ט, א) “חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה”, וּבִתְפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת (תהלים קיט, קסד) “שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ”. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְׁרִים עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּרָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת[47], שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, כִּי מַעֲלֶה אוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי רַק הוּא מֵאִיר וּמַכְנִיס תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲפִילּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל הוּא מַכְנִיס בּוֹ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף הָרָצוֹן הַטּוֹב, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַעֲלֵהוּ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ ‘בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת’ – כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהַדְלִיק וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּבְעֲרוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְנֵרָם יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמֵאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, “אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת”, “פְּנֵי הַמְּנוֹרָה” – זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’, שֶׁכָּל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהֵם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מְאִירִים מִמֶּנּוּ כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם, וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘פְּנֵי הַמְּנוֹרָה’, כִּי פָּנִים לְשׁוֹן ‘רָצוֹן’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ הַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הִזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת “וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ” וְכַנַּ”ל, שֶׁיְּכַוְּנוּ תָּמִיד לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר אֶת “שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת” שֶׁהֵם כְּלַל הַנְּשָׁמוֹת הַכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה כִּתּוֹת, וְכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע מִדּוֹת וְכַנַּ”ל, שֶׁיַּעֲלֶה וִיקַשֵּׁר כֻּלָּם “אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה” שֶׁהוּא הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמַּכְנִיס תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְבַל יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַעֲלוּ וְיַדְלִיקוּ וְיָאִירוּ, וְשׁוּם חֹשֶׁךְ לֹא יוּכַל לְהַחֲשִׁיךְ לָהֶם, כִּי נֵרָם לֹא תְּכֻבֶּה, כִּי מְקֻשָּׁרִים בְּהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו “כִּי בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא תִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד” (ברכות הַהַפְטָרָה):

מה וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ פָּרָשַׁת הַדְלָקַת נֵּרוֹת הַמְּנוֹרָה לַחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן בְּפָרָשָׁה זֹאת, וְכֵן בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה שֶׁנִּסְמְכָה מִיָּד אַחַר כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו הַנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחִיל תֵּכֶף בְּמִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עֲדַיִן מִשּׁוּם קָרְבָּנוֹת רַק מִנֵּרוֹת הַמְּנוֹרָה, וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן גְּדֻלַּת מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ[48]. כִּי עִקַּר כְּלַל הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה מח, ה), וּכְלַל הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת (שמות כה, ב): “מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי”, כִּי צְדָקָה מְתַקֵּן פְּגַם הַזְּקֵנִים הַפְּגוּמִים וְכוּ’, וּמַגְבִּיר הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה רָאָה גֹּדֶל הִתְגָּרוּת הַשָּׂטָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּל כָּךְ לְהִתְגָּרוֹת בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר אַחַר שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְכוּ’, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים וְכוּ’, וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת נוֹרָא וּמַרְעִיד כָּזֶה וְכוּ’ וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה הִכְשִׁילָם עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב בִּפְגַם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל הָעֵגֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד, עַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ בְּאַרְבָּעִים יְמֵי רָצוֹן הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלוּל עַד יוֹם כִּפּוּר, צִוָּה לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, וּכְלַל הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת נִדְבַת לֵב – צְדָקָה, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, כִּי בְּהַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּאוּ לְרָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט, ה): “לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ”. וְעַל־כֵּן מַזְכִּיר בַּתְּחִלָּה תֵּכֶף וּמִיָּד פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה וּבְפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ כַּנַּ”ל, כִּי זֶה הָעִקָּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן בְּתֹקֶף גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּאִיר לְעוֹלָם וְלֹא יֻפְסַק בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (שמות כז, כ) “לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד” וְכַנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים הַכֹּל מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ”ל.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁמָד הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַּת וּמְרִירַת הַפַּרְנָסָה, מַה שֶּׁהַשָּׂטָן וְהַבַּעַל דָּבָר מַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ לְטִבְעִיּוּת וְרוֹצֶה לְהַרְחִיקוֹ מֵאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמֵחֲמַת זֶה דּוֹאֵג תָּמִיד עַל מָמוֹן וּפַרְנָסָה, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַתָּה נִתְמַעֲטָה פַּרְנָסָתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה אֲבָל מִתְאַוֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת בָּרָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק’ וְכוּ’ (סימן כג).

וְהַתִּקּוּן לָזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, כִּי ל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גָּמְרִינָן (שבת מט:), וְכָל עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּלְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּתִקּוּנִים כָּאֵלֶּה לְתַקֵּן לְדוֹרוֹת חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי בְּהַמִּשְׁכָּן כָּלוּל כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּכֶסֶף וְזָהָב וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכוּ’, שֶׁבְּשָׁרְשָׁם הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד, כִּי הֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן כה), אַךְ לְמַטָּה נָפְלוּ מְאֹד עַד שֶׁרֹב הִתְרַחֲקוּת בְּנֵי הָאָדָם מֵה’ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּכֶסֶף וְזָהָב וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְכוּ’. וּמִי שֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת מֹשֶׁה וּמַרְבִּים בִּצְדָקָה דִּקְדֻשָּׁה לַשָּׁמַיִם וְלֹא לְהִתְפָּאֵר, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם הֶאָרַת הָרָצוֹן מִבְּחִינַת מֹשֶׁה, עַד שֶׁיָּאִיר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ לַעֲלוֹת מִשָּׁם כַּנַּ”ל.

כִּי הַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת שֶׁאֲפִילּוּ בְּחֻרְבָּנוֹ יָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת (שמות לח, כא) “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן”, “מִשְׁכָּן” – בְּבִנְיָנוֹ, “וּמִשְׁכָּן” – בְּחֻרְבָּנֵיהּ’ (עיין בְּסִימָן יא), בִּבְחִינַת (במדבר כד, ה): “מַה טֹּבוּ אֹהָלֶךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה לא, י) ‘אֲפִילּוּ כְּשֶׁהֵם חֲרֵבִים מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל’. וּבִשְׁבִיל זֶה הֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם וּפֵרְקוּהוּ בְּעַצְמָן וְנָסְעוּ עִמּוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּמִדְבָּר חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ חָזְרוּ וְהֵקִימוּהוּ וְכוּ’, לְהוֹרוֹת לְדוֹרוֹת שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁהַמִּשְׁכָּן יִהְיֶה נִפְרָק וְחָרוּב יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאִם יְקַשְּׁרוּ רְצוֹנָם תָּמִיד בִּקְדֻשַּׁת הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְכֵלָיו, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘אֲזַמְּרָה’ וְכוּ’ (סימן רפב), עַל־יְדֵי־זֶה יוּכְלוּ לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם בְּכָל הַמִּדְבָּרִיּוֹת בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹבְרִים חַס וְשָׁלוֹם בִּמְקוֹם נָחָשׁ וְשָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן וְכוּ’, שֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר בָּהֶם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בִּפְרָט מִי שֶׁנִּכְשַׁל כְּבָר בַּמֶּה שֶׁנִּכְשַׁל וְרוֹצֶה לָשׁוּב, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘בְּהַיְנוּ דְּעָאל’ וְכוּ’ (עיין בְּהַתּוֹרָה ‘רְצִיצָא’ בְּסִימָן כז), וּמִכֻּלָּם יַצִּילֵנוּ ה’ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הִזְכִּיר בַּתְּחִלָּה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה אַחַר מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל, כִּי מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיהָ הֵם עִקַּר אוֹר הָרָצוֹן שֶׁהָיָה מֵאִיר בַּמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים מִכָּל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (תהלים יח, כט) “כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

מו וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל , וּבְיוֹתֵר מְבֹאָר בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ פָּרָשָׁה טז, מוּבָא בְּיַלְקוּט הָראוּבֵנִי פָּרָשַׁת תְּרוּמָה, שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהּ מְאֹד, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לוֹ חָזַר וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ כְּשֶׁיָּרַד, וְחָזַר וְעָלָה וְשָׁאַל וּפֵרֵשׁ לוֹ וְחָזַר וְשָׁכַח, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ‘לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ מִיָּד’ וְכוּ’, וּמִיָּד עָשָׂה אוֹתָהּ בְּצַלְאֵל. הִתְחִיל תָּמֵהַּ וְאָמַר: ‘אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתָּה שֶׁלֹּא רָאִיתָ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ, ‘בְּצַלְאֵל’ – ‘בְּצֵל־אֵל’ הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְכָל רוֹאֶה יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה הַזֹּאת, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָדַע וְנִתְקַשָּׁה כַּמָּה פְּעָמִים עַל עֲשִׂיָּתָהּ וּבְצַלְאֵל עָשָׂה אוֹתָהּ מִיָּד. וְאִם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עוֹמֵד ‘בְּצֵל־אֵל’ כְּשֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶה עֲשִׂיָּתָהּ, הֲלֹא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי עָמַד שָׁמָּה, וְה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לָמַד עִמּוֹ וְגִלָּה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ פַּעַם אַחַר פַּעַם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְקַשָּׁה כָּל כָּךְ. וּבְצַלְאֵל שֶׁעָמַד רַק מִצִּדּוֹ ‘בְּצֵל־אֵל’ הִשִּׂיג לַעֲשׂוֹתָהּ מִיָּד, ‘אִם רַבִּי לֹא שָׁנָה חִיָּא מִנָּלֵיהּ’?

אַךְ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין בָּזֶה מֵרָחוֹק אָנוּ מְחֻיָּבִים לַחֲתֹר וּלְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הַקְּדוֹשִׁים הָעֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי מֹשֶׁה נִתְקַשָּׁה מְאֹד מְאֹד כַּמָּה פְּעָמִים בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַעֲשׂוֹת כְּלִי קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁבְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וּבְכָל מִינֵי יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו, בְּכֻלָּם יִתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף הָרָצוֹן שֶׁיָּאִיר לוֹ לַעֲלוֹת מִכֻּלָּם כַּנַּ”ל. כִּי בְּוַדַּאי קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת עֲשִׂיַּת כְּלִי נִפְלָאָה כָּזֹאת, בִּפְרָט שֶׁכְּבָר רָאָה מֹשֶׁה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁאַחֲרֵי כָּל הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף וּמַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’, אַחַר־כָּךְ עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ וְכַנַּ”ל, וְהֵבִין וְרָאָה כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה לַעֲזֹר לְבַעַל בְּחִירָה, עַל־כֵּן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג וּלְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ עֲשִׂיַּת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה הַמְרֻמָּזִים בְּשִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר פְּרָחִים, וְתִשְׁעָה כַּפְתּוֹרִים, וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם גְּבִיעִים, שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים מ”ט, כְּנֶגֶד מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל וְאַחַר־כָּךְ קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל[49], וּמוּבָא שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוֹ מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, רַק בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִסְתַּלֵּק לְשָׁם, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁמַּכְנִיס תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּאִיר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִתְקַשָּׁה עַל זֶה מְאֹד.

אֲבָל בְּצַלְאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד הֶהָגוּן, הֵבִין וְרָאָה ‘בְּצֵל־אֵל’, שֶׁמַּה שֶּׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה כָּל כָּךְ הוּא מֵחֲמַת עֹצֶם עִנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד וְלֹא רָצָה לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְנַפְשׁוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּרַעֲיָא מְהֵימָנָא פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (דף קנג:). וְעַל־כֵּן נִתְקַשָּׁה כָּל כָּךְ וְלֹא הֵבִין אֵיךְ יַעֲשֶׂה מְנוֹרָה בְּתִקּוּנִים כָּאֵלּוּ שֶׁיָּאִיר הָרָצוֹן לָנֶצַח וְכוּ’ כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהֵבִין שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל כָּל כָּךְ בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הָרָצוֹן לָנֶצַח בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא בְּעִנְוְתָנוּתוֹ לֹא הָיָה יָכֹל לְהַשִּׂיג שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה, עַל־כֵּן נִתְקַשָּׁה מְאֹד מְאֹד עַל זֶה, אֲבָל בְּצַלְאֵל תַּלְמִידוֹ הֵבִין מֵרָחוֹק גְּדֻלַּת רַבּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאַדְּרַבָּא מֵחֲמַת עִנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה כָּל כָּךְ הוּא נִכְלָל בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כִּי שָׁם אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי תַּכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל כְּמוֹ מֹשֶׁה. עַל־כֵּן בְּצַלְאֵל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד הִשִּׂיג מִיָּד עֲשִׂיָּתָהּ, כִּי הוּא אָמַר: ‘אֲנִי בָּטוּחַ בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁבְּוַדַּאי אֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ, וְאֶגְמֹר אוֹתָהּ כָּרָאוּי, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי, שֶׁבְּוַדַּאי יִגְמֹר וְיִגְמֹר וְיַכְנִיס הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּזֶה הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּאִיר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ’, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע מִגְּדֻלַּת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ מִגֹּדֶל הַבִּטּוּל וְהָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מֵרָחוֹק בְּחִינַת הַתַּלְמִיד, כִּי הֵבִין שֶׁמֵּחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּתְקַשָּׁה כָּל כָּךְ עַל עֲשִׂיָּתָהּ, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת עִנְוְתָנוּתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִגְמֹר הַתִּקּוּן שֶׁל הַמְּנוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בְּצַלְאֵל דַּיְקָא עָשָׂה אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבּוֹ וְכַנַּ”ל:

מז וְזֶהוּ בְּחִינַת מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה שֶׁל זְכַרְיָה שֶׁמַּפְטִירִין בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה שֶׁרָאָה אֶת הַמְּנוֹרָה וְכוּ’ (זכריה ד, ג ד ה) “וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וָאֹמַר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי, וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלֹא יָדַעְתָּ מָה אֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי”, הַיְנוּ שֶׁגַּם זְכַרְיָה נִתְקַשָּׁה עַל עֵסֶק תִּקּוּן הַמְּנוֹרָה מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁ’שְּׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ’ שֶׁהֵם שְׁנֵי אִילָנוֹת ‘אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל’, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאִילָנָא דְּמוֹתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה וְסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם רַע לְעֻמַּת טוֹב וְכוּ’, עַל־כֵּן שָׁאַל ‘מָה אֵלֶּה’ שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי לֹא הָיָה יָכֹל לְהַשִּׂיג אֵיךְ יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ הַר כָּזֶה, מֵאַחַר שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגֶד כָּל אָדָם כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ בְּכָל פַּעַם, וְהֵשִׁיב לוֹ הַמַּלְאָךְ (שם, ו): “לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָאוֹת”, בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁנִּקְרָא רוּחַ ה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ, לב): “הָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם”, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵרוּחַ ה’ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד ‘לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ’ כִּי אִם עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (זכריה שָׁם, ז): “מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר”, שֶׁאֲפִילּוּ הָ’הָר הַגָּדוֹל’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשּׂוֹנְאִים וְהַמּוֹנְעִים הַגְּדוֹלִים (וּכְעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם), ‘לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר’ כִּי כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת ‘זְרֻבָּבֶל’ שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁיָּאִיר בְּיִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל.

וְזֶה שֶּׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית[50], ‘שֶׁעַל־יְדֵי הַדְלָקַת נֵר תָּמִיד נִצֹּלִין מִגְּזֵרַת שְׁמָד’, כִּי נֵר תָּמִיד הוּא בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת שְׁמָד כִּי עוֹלִים מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכַנַּ”ל:

מח וְזֶהוּ בְּחִינַת גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה שֶׁמַּמְשִׁיכִין אָז כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּבֵיתוֹ קְדֻשַּׁת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין בְּכָל שָׁנָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁרָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ וְגָזְרוּ אָז כַּמָּה שְׁמָדוֹת עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה יג, ה), כִּי כָּל זֶה מְבַטְּלִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ[51] מִגֹּדֶל נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה, עַד שֶׁגַּם בִּימֵי נֹחַ תֵּכֶף אַחַר הַמַּבּוּל בָּאָה הַיּוֹנָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ” (בראשית ח, יא), שֶׁמְּרַמֵּז עַל שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁמַּצִּיל מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים מִבְּחִינַת מֵימֵי הַמַּבּוּל הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל דּוֹר בְּכָל פַּעַם לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי ‘עֲלֵה זַיִת’ בְּחִינַת שֶׁמֶן נֵר חֲנֻכָּה בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ אֲפִילּוּ בְּחֶשְׁכַת מֵי הַמַּבּוּל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַכֹּל מִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמְּרֻמָּז בַּ’עֲלֵה זַיִת’ שֶׁהֵבִיאָה הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב שֶׁמְּרַמֵּז עַל עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, בְּחִינַת (זכריה יד, ז) “וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר”. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (זוהר חָדָשׁ שָׁם) עַל פָּסוּק ‘וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת’ הַנַּ”ל, שֶׁלּוּלֵא נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, כְּבָר אָבְדָה פְּלֵטַת יְהוּדָה מִן הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר קִיּוּמֵנוּ עַתָּה הוּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה וְכַנַּ”ל:

רָאשֵׁי פְּרָקִים לְהִלְכוֹת פֶּסַח מְחֻבָּר לְהִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר עַל־פִּי הַתּוֹרָה שֶׁמֹּשֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן

מט וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח וְשָׁבוּעוֹת. כִּי בְּפֶסַח הַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁאָז יָצְאוּ מִטֻּמְאַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמָד, לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, כִּי גְּאֻלַּת מִצְרַיִם בְּחִינַת פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יג, ו): “וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים” וְכוּ’. אֲבָל זֶה הַפִּדְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁזֶּה זוֹכִין רַק בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז נִתְגַּיְּרִין יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י (בִּשְׁמוֹת כד, ו) ‘שֶׁנִּכְנְסוּ בְּהַזָּאָה וּטְבִילָה כְּגֵר’ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אָז בְּשָׁבוּעוֹת בֶּאֱמֶת נִגְלָה ‘כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים’ (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח מַסֶּכְתָּא דְּשִׁירָה פָּרָשָׁה ד הוּבָא בְּרַשִׁ”י שְׁמוֹת כ, ב) שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה אָז שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל.

אֲבָל בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה קָשֶׁה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, עַל־כֵּן הָיָה קָשֶׁה מְאֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה מֵאֵן בַּתְּחִלָּה מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְאָמַר: “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח” (שמות ד, יג), כִּי יָדַע שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינָה הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי יְקַלְקְלוּ אַחַר־כָּךְ וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁדַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִסְתַּלֵּק לְשָׁם וְכוּ’, וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל. אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחוֹ לֵילֵךְ לְגָאֳלָם, וְהִבְטִיחוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ שֶׁיּוּכַל גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה הַנַּ”ל וְכוּ’. אֲבָל גַּם זֶה הָיָה הָעִקָּר בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כַּנַּ”ל, אֲבָל עַתָּה בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְהֵאִיר עָלֵינוּ הֶאָרָה לְמַעְלָה מֵהַמַּדְרֵגָה שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁפָּסַח עַל סֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת[52], וּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים[53], הַיְנוּ שֶׁאַף עַל־פִּי שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לִבְחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵאִיר עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה הֶאָרָה נִפְלָאָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְחֻיָּבִין לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן בְּחִינַת “לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם” (שמות טז, ד) בְּלִי שׁוּם עֲשִׂיָּה וְטִרְדָּא כְּלָל, בְּחִינַת “וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם” (שם יב, לט) שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּרָשָׁה (שם) “וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק וְכוּ’ עֻגֹת מַצּוֹת” וְכוּ’:

נ כִּי חָמֵץ זֶה בְּחִינַת עֻבְדּוֹת וּטְרָחוֹת שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמָן לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה כְּאִלּוּ יֵשׁ אֵיזֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר וְכָזָב כִּי אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה לְהַרְוִיחַ פַּרְנָסָה, אֵין הַפַּרְנָסָה עַל־פִּי הַטֶּבַע כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח, יח) “וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ” וְכוּ’ – ‘אַרֵי יָהֵב לָךְ עֵצָה לְמִקְנֵי נִכְסִין’ (תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס שָׁם), “כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב” וְכוּ’ (תהלים עה, ז), כִּי ‘אֵין עֲנִיּוּת מִן הָאֳמָנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֳמָנוּת’ (קידושין פב.) וְכַאֲשֶׁר רוֹאִין בְּחוּשׁ וְכוּ’, אַךְ עִקַּר טִרְחַת הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִגְזַר (בראשית ג, יט): “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַלּ”ט מְלָאכוֹת וְכוּ’. וְהַתִּקּוּן עַל־יְדֵי שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לה, ב): “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכוּ’ שַׁבַּת” וְכוּ’, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן וְכוּ’ הַמֵּאִיר בְּשַׁבָּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכָה יִהְיוּ קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִבְלִי לִהְיוֹת טָרוּד בָּהֶם, לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת “שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ” (במדבר יא, ח) – ‘בִּשְׁטוּתָא’ וְכוּ’[54].

וְעַל־כֵּן מְבִיאִין מָמוֹן לְהַצַּדִּיק בִּשְׁבִיל פִּדְיוֹן שֶׁהוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי עִקַּר הַדִּינִים הֵם בְּהַמָּמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת, בְּחִינַת אֲכִילַת וּפַרְנָסַת הָאָדָם שֶׁנִּתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ’, שֶׁעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהָבִיא מָמוֹן דַּיְקָא, וְאָז כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל וּמִתְפַּרְנֵס מִזֶּה הַמָּמוֹן וַאֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת (ישעיה נח, יא) “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ” וְכוּ’ שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק כָּל הַדִּינִים וְכוּ’ עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת אֲכִילַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת וּבִפְרָט עַל־יְדֵי אֲכִילַת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית נִמְשָׁךְ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, כִּי אָז עֵת רָצוֹן וְכוּ’ (עיין זוהר יתרו דף פט.). וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ כַּמּוּבָא (בסימן נז), בְּחִינַת (ישעיה סו, יא) “לְמַעַן תָּמֹצוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם” וְכוּ’ בְּחִינַת ‘מָן’ וְכוּ’, וְהוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן לְבַד בְּלִי שׁוּם עֻבְדָּא כְּלָל.

אֲבָל לְאַחַר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁנִּסְתַּלֵּק גַּם כֵּן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וְכוּ’ (עיין זוהר תרומה דף קנו.), וּבִשְׁבִיל זֶה “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף” (שמות יג, יט), וְזֶה הָיָה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עָסְקוּ בְּבִזָּה (סוטה יג.) שֶׁהָיָה תִּקּוּן גָּדוֹל, כִּי קִיְּמוּ בָּזֶה מִצְוָה רַבָּה שֶׁהִזְהִירָם ה’ יִתְבָּרַךְ (שם יא, ב): “דַּבֵּר נָא, וְיִשְׁאֲלוּ” וְכוּ’, כְּדֵי לְקַיֵּם: “וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל” (בראשית טו, יד). כִּי הָרְכוּשׁ וְהָעֲשִׁירוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, זֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן שֶׁהוּא מָמוֹן שֶׁנּוֹתֵן הָאִישׁ הַהֲמוֹנִי לְהַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִמְתָּק הַדִּין וְכוּ’, וּבִכְלָלִיּוּת, יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים, וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת צַדִּיקִים, זֶה בְּחִינַת פִּדְיוֹן וְכוּ’. אֲבָל כָּל זֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁעוֹלֶה עַד רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה מִצְוָה רַבָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן “חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת” (משלי י, ח) שֶׁהוּא מֹשֶׁה (סוטה שָׁם) שֶׁלָּקַח אָז עַצְמוֹת יוֹסֵף שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְשָׁם, כִּי דַּיְקָא בְּכֹחַ זֶה יְכוֹלִין לְהַמְתִּיק דִּינִים בִּבְחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל עַל־יְדֵי הַבִּזָּה וְהָרְכוּשׁ שֶׁלָּקְחוּ אָז וְכוּ’.

אַךְ עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת יוֹסֵף הַצַּדִּיק הָיָה בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיד, ג) “הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס” וְכוּ’[55]. גַּם כְּבָר סָפְרוּ שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר, וְעֹמֶר שְׂעוֹרִים זֶה בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ[56] שֶׁנֶּאֱחָזִים בְּהַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר. וּצְרִיכִין לִסְפֹּר ‘שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת’ וְכוּ’ לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ’, וְהָעִקָּר שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹסְקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהוּא עֲשִׂיַּת מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת, יִהְיֶה בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ’, וַאֲזַי אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ ‘אַסְוָתָא’ וְכוּ’ (זוהר תצוה דף קפג:):

נא וְזֶה בְּחִינַת ‘קָרְבַּן תּוֹדָה’ שֶׁהוּא יָקָר וְחָשׁוּב מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכֻּלָּם בְּטֵלִים חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה[57] שֶׁהָיָה בּוֹ חָמֵץ וּמַצָּה וְכוּ’, כִּי תּוֹדָה הוּא כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה וְהַדִּינִים שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, וְאָז מְבִיאִין חָמֵץ וּמַצָּה, בִּתְחִלָּה שְׁלֹשָׁה מִינֵי מַצָּה וְאַחַר־כָּךְ “עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ” (ויקרא ז, יג). כִּי הָעִקָּר הַהַתְחָלָה בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא בְּחִינַת מַצָּה שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל בְּחִינַת ‘וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם’ וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשִׂין אֵיזֶה עֵסֶק וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (אבות ב, ב) ‘טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ’, אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַתּוֹרָה בְּחִינַת (תנחומא בשלח סימן כ) ‘לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן’ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה, וְגַם בְּהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּעַצְמָן צְרִיכִין שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, ‘כִּי מַה אָנוּ’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ב, טז) ‘לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר’, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְכוּ’, אַךְ אַחַר־כָּךְ עוֹשִׂין. וְסוֹד זֶה בִּשְׁלֵמוּת יִתְגַּלֶּה רַק לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹדָה שֶׁיִּשָּׁאֵר לֶעָתִיד וְכוּ’, כִּי הַכֹּל יִתְבַּטֵּל וְלֹא יִשָּׁאֵר כִּי אִם תּוֹדָה הוֹדָאָה לְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וּבָחַר אוֹתָנוּ עַם מִן הָעַמִּים לְעַם סְגֻלָּה וְכוּ’:

נב וְעַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת מְבִיאִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, וְזֶה בְּחִינַת תּוֹדָה, כִּי פֶּסַח וְשָׁבוּעוֹת קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה – “מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת עַד מָחֳרַת הַשַּׁבָּת” (ויקרא כג, טו טז), וְנִכְלָל הַמַּצָּה שֶׁל פֶּסַח וְחָמֵץ שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹדָה וְכוּ’. וְאָז קוֹרִין רוּת (או”ח תצ, ט בַּהַגָּ”ה) שֶׁהִיא גִּיּוֹרֶת שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד־מָשִׁיחַ שֶׁנִּסְתַּלֵּק גַּם כֵּן בְּעֵת רָצוֹן הַנַּ”ל (עיין זוהר תרומה קנו.), וְעַל־יָדוֹ יִהְיֶה נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפְדֶּה אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ז, יג) “וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָה” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן נְעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת[58], כִּי אָז נִשְׁלַם בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל.

וְעַתָּה כָּל חִיּוּתֵנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁמַּעֲלֶה אֶת כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו וּבְיוֹתֵר בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁכְּשֶׁפּוֹגְמִין בּוֹ הוּא בְּחִינַת שְׁמָד וְכוּ’, וּמִשָּׁם מַעֲלֶה בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינָה הַנַּ”ל:

נג וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל ‘מָרוֹר’ בְּפֶסַח זֵכֶר לְ”וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה” (שמות א, יד), שֶׁהוּא מְרִירוּת טְרָחוֹת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְהַמָּמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי מֶלַח שֶׁהוּא בְּחִינַת טִבּוּל. וְעַתָּה מַטְבִּילִין בַּחֲרֹסֶת – “חַס רוּת” דְּחָס רַחֲמָנָא עָלָן בְּכֹחַ הַצַּדִּיק בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּצָא מֵרוּת הַגִּיּוֹרֶת וְכוּ’:

נד כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה הַנַּ”ל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּדְרֶשֶׁת בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁמִּשָּׁם הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל. וְכֵן הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא עִקַּר הַהַמְתָּקָה הוּא בִּבְחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הַנַּ”ל, כִּי אוֹמְרִים שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וְכֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שְׁבָחִים שֶׁבְּיִשְׁתַּבַּח, וְכֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים וְכוּ’, וְכַמּוּבָא . וְעִקַּר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְכָל סֵדֶר הַיּוֹם הוּא בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, בְּחִינַת תּוֹדָה הַנַּ”ל, כִּי מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וְכָל שְׁאָר בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה וְשֶׁל כָּל בִּרְכַּת הָאֲכִילָה וְכוּ’, כִּי הָעִקָּר הוּא תּוֹדָה הוֹדָאָה וְכַנַּ”ל:

נה וְזֶה בְּחִינַת (דברים לד, ו) “וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא, מוּל בֵּית פְּעוֹר”, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁפְּעוֹר רוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם עוֹמֵד מֹשֶׁה כְּנֶגְדּוֹ לְהַשְׁפִּילוֹ כַּמּוּבָא בְּתוֹסְפוֹת סוֹטָה (דף יד.) בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה נִקְבַּר בִּבְחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ וְכוּ’ שֶׁמִּשָּׁם הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה מִשְּׁמָד מִבְּחִינַת פְּעוֹר לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ’. “וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים” (שמות יט, ג) ‘וּמֹשֶׁה’ אוֹתִיּוֹת ‘מַשֶּׁהוּ’, בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמַּשֶּׁהוּ שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת דְּאֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ‘מֹשֶׁה’, “כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ” (שמות ב, י) וְעַיֵּן לְקַמָּן.

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה, הֵפֶךְ הָעֲבוֹדָה זָרָה אֵל אַחֵר בְּחִינַת שְׁמָד, כִּי עִקַּר הָאַחְדוּת הוּא בְּחִינַת קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת מֹשֶׁה שֶׁמַּעֲלֶה וְכוּ’. וְזֶהוּ (דברים ו, ד): “ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”, בְּחִינַת (מלכים־א יח, לט): “ה’ הוּא הָאֱלֹהִים”, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה וְהָעֵסֶק וְכוּ’ הַכֹּל אֶחָד, כִּי הַטֶּבַע בְּחִינַת אֱלֹהִים נִכְלָל בָּהַשְׁגָּחָה. וְזֶהוּ “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”, בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה גַּם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טָעוּת הַטֶּבַע, אֲבָל אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁגַּם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַתַּתְתּוֹנִים וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת וְכוּ’ ‘בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’:

נו בָּאִידְרָא רַבָּה (זוהר נשא דף קלו:): “אִית מֵצַח וְאִית מֵצַח”, ‘מֵצַח’ בְּהֵפֶךְ אַתְוָן ‘חָמֵץ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת (ירמיה ג, ג) “וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם”, הַמּוּבָא שָׁם בָּאִידְרָא רַבָּא הַנַּ”ל, וּצְרִיכִין לְבַעֲרוֹ לְגַמְרֵי בְּפֶסַח וְכוּ’, אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁעוֹלִים עַד הַדִּיקְנָא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מֵצַח הָרָצוֹן’ שֶׁמִּשָּׁם הַהַמְתָּקָה שֶׁל הַפִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל, אָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל־יְדֵי חָמֵץ שֶׁבִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם:

נז ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ הֵם מ”ט אוֹתִיּוֹת, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה[59]. וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אַתְוָן דְּיִחוּדָא עִלָּאָה שֶׁהוּא ‘שְׁמַע’ וְכוּ’, לִבְחִינַת כ”ד אַתְוָן שֶׁל ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ בְּגָלוּתָא (תהלים עד, כא) “אַל יָשֹׁב ‘דַּךְ’ נִכְלָם” (עיין תיקו”ז הקדמה דף יד.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה הַנַּ”ל בְּחִינַת קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אַתְוָן דְּיִחוּדָא, לְהַמְתִּיק כָּל הַכ”ד בָּתֵּי דִּין, לְבַטֵּל הָעֲנִיּוּת וְהַגָּלוּת בְּחִינַת ‘דַּךְ’ הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘עֹמֶר שְׂעוֹרִים’ בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם הַהַמְתָּקָה מִשָּׁם עַל־יְדֵי הַהֲנָפָה לְשִׁשָּׁה קְצָווֹת כְּמוֹ בְּדָלֶת דְּאֶחָד שֶׁמְּכַוְּנִין לָזֶה וְכוּ’ (או”ח סא, ו), וְאָז סוֹפְרִין הָמ”ט יָמִים הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מֵתוּ כ”ד אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי הָעֹמֶר (יבמות סב:), כ”ד דַּיְקָא, כִּי לֹא הִמְתִּיקוּ הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִים[60]. וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם ‘אַהֲבָה’ (עיין יְבָמוֹת שָׁם) שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ‘אֶחָד’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל שָׁם כִּי אִם עַל־יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אַחְדוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הוּא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת ‘אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ’ וְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דַּיְקָא “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” (ויקרא יט, יח) – ‘זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה’[61], גַּם רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בֶּן גֵּרִים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין בְּרָכוֹת כז:):

נח וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים נו.) לְעִנְיַן ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ – ‘לֵימְרֵי וְכוּ’, עַד מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה’, כִּי יַעֲקֹב רָצָה לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְכוּ’, עַד פָּתַח וְאָמַר: ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’, שֶׁעַתָּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַף עַל־פִּי שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְגַלּוֹת הַקֵּץ סָתוּם, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת ‘שְׁמַע יִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה נִפְלָאָה לִבְחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁשָּׁם כָּל הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִין שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ד אַתְוָן שֶׁבְּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין מִשְּׁמָד לְרָצוֹן עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַמְתָּקָה נִפְלָאָה לְמַטָּה לְמַטָּה, עַד שֶׁמִּתְבָּרְרִין הַדִּינִים וְנוֹפְלִים כָּל הַסִּיגִים הַגְּמוּרִים לְמַטָּה וְכוּ’ וְהַטּוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרֵר נִתְבָּרֵר וְעוֹלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגֵּרִים הַנַּ”ל שֶׁמַּעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד הַבְדָּלָה שֶׁמַּבְדִּילִין סָמוּךְ אַחַר מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְכוּ’.

וְעַל־כֵּן ‘לֹא אֲמַרֵיהּ מֹשֶׁה’ (פסחים שָׁם) אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יָדַע מִזֶּה וּמָסַר לָנוּ בְּעַל פֶּה לְאָמְרוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא אֲמַרֵיהּ בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה, כִּי הוּא סוֹד כָּמוּס וְנֶעְלָם בְּחִינַת סוֹד ‘צִיקֵי קְדֵרָה’ שֶׁהוּא לְהַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת מְאֹד מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ גֵּרִים הַנַּ”ל שֶׁמַּעֲלִים מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים כָּאֵלֶּה מִבְּחִינַת שְׁמָד לְרָצוֹן, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן:

נט כ”ד מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת לְהַמְתִּיק כ”ד בָּתֵּי דִּין וְכוּ’ זֶה בְּחִינַת כ”ד מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כִּי הַכֹּהֵן בְּחִינַת הָרַב וְהַצַּדִּיק, וּצְרִיכִין לִתֵּן לוֹ מִכָּל דָּבָר עַל פִּדְיוֹן וְהֵם כ”ד וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת כ”ד סְפָרִין דְּאוֹרַיְיתָא, בְּחִינַת כ”ד קִשּׁוּטֵי כַּלָּה וְכוּ’, בְּחִינַת (בראשית כד, טו) “וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ” הַנֶּאֱמַר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז כ כא דף מז.). וְזֶה בְּחִינַת כ”ד פְּרָקִים שֶׁל מַסֶּכֶת שַׁבָּת. וּמִתֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבְּכ”ד הַנַּ”ל, נִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַכ”ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים שֶׁצִּוָּנוּ ה’ יִתְבָּרַךְ לְהִבָּדֵל מֵהֶם, וּבְפָרָשָׁה זֹאת עוֹסְקִין בְּפֶסַח כִּי אָז הוּא הַסֵּדֶר שְׁמִינִי.

וְזֶה בְּחִינַת “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ” (ישעיה נד, יב) הַמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן בְּחִינַת כ”ד הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כ”ד מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת כ”ד שְׁעוֹת הַיּוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ד צֵרוּפֵי אַדְנִ”י שֶׁנִּמְתָּקִין עַל־יְדֵי שְׁנֵים עָשָׂר צֵרוּפֵי הֲוָיָה שֶׁל הַיּוֹם וְשֶׁל הַלַּיְלָה וְכוּ’, וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה לְהָאֲרִ”י זַ”ל עַל יְשַׁעְיָה בְּדַף יג עַמּוּד ב. וְזֶה בְּחִינַת מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה וְכַנַּ”ל:

ס וְעִקַּר הַסְּפִירָה לְהַתְחִיל עַל־יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר וּסְפִירָה לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין כַּסֵּדֶר מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לַעֲלוֹת עַד הַדִּיקְנָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּשָׁבוּעוֹת וְכוּ’[62]. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מַמְשִׁיכִין אֵיזֶה הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה מִשָּׁם, כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּכָל דַּרְגָּא שֶׁמְּכִינִין עַצְמָן לַעֲלוֹת לְשָׁם נִמְשָׁךְ תֵּכֶף הֶאָרָה מִתַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא וְכוּ’ שֶׁזֶּה בְּחִינַת (ישעיה מו, י) “מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן הֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע, לְהַעֲלוֹת כָּל הַנּוֹפְלִים וְכוּ’ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁזֶּה צְרִיכִין הַגֵּרִים וְהָרְחוֹקִים מְאֹד, וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וַעֲלִיּוֹתָיו וִירִידוֹתָיו וְכוּ’, צָרִיךְ זֹאת בְּכָל פַּעַם וְכַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בליקו”ת סִימָן סב) עַל פָּסוּק (דברים יא, טז): “וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם” וְכוּ’ בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק לְהַעֲלוֹת מִבְּחִינַת (משלי כד, טז) “שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם”, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲזִיקָם עַל־יְדֵי שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם לְקָשְׁרָם אֶל הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (שם ט, א) “חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה” שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁכְּלוּלִים מֵהַשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִכֻּלָּם, וְעַל־יָדוֹ עִקַּר הַתִּקְוָה, וְגַם כָּל הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַתָּה מִשָּׁם, “כִּי לוּלֵא” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן ‘דָּוִד’ בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבָּעָה עָשָׂר, שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁבַע, בְּחִינַת ‘שֶׁבַע יִפֹּל’ הַנַּ”ל, בְּחִינַת (שם כו, כה) “שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ”, בְּחִינַת ‘שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם’[63], בְּחִינַת ‘שִׁבְעָה אֲרָצוֹת’ וְכוּ’[64], שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת שֶׁבַע שֶׁל הַיְרִידָה וְכוּ’, וּצְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם לְהַתּוֹרָה, בְּחִינַת ‘חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה’ וְכוּ’. וּבְחִינַת (תהלים קיט, קסד) “שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ” שֶׁנֶּאֱמַר עַל בִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע. וְלַהֲפֹךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה בִּבְחִינַת (שם יב, ז) “אִמֲרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם”. וְעַל־כֵּן אָמַר דָּוִד (שמואל־א כ, ג) “כְפֶשַׂע בֵּינִי” וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, בְּחִינַת ‘כַּד־כֹד’ הַנַּ”ל שֶׁעוֹלֶה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, בְּחִינַת ‘אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם’ (אבות ו, ו) שֶׁמַּכְנִיעִין בְּחִינַת ‘חָם’ וְכוּ’ בְּחִינַת מִצְרַיִם (עיין בראשית י, ו). וְאָז נִקְנֵית הַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלָה בְּמ”ט פָּנִים וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, לַעֲלוֹת לִבְחִינַת ‘רַעֲוָא דְּרַעֲוִין’ תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁעוֹסְקִין בָּהֶם בְּשָׁבוּעוֹת בָּאִידְרָא רַבָּה, שֶׁמִּשָּׁם הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, וְעַתָּה זוֹכִין וְכוּ’. וְעִקַּר הַגְּמָר יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ. וְכָל זֶה תִּקּוּן הָעֵרֶב רַב שֶׁפָּגְמוּ בְּדַעַת עֶלְיוֹן בְּדָלֶת רַבָּתִי דְּאֶחָד, כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה דְּהָאֲרִיזַ”ל פָּרָשַׁת בֹּא עַל פָּרָשַׁת ‘קַדֵּשׁ’ וְכוּ’, שֶׁאִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָעֵרֶב רַב וְכוּ’.

‘הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי’[65], בְּחִינַת (איוב כח, ג) “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ” וְכוּ’, (יִרְמְיָה ה, כב) “אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם” וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘דָּוִד’ שֶׁבְּגִימַטְרִיָּא ‘דַּי’, כִּי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֹּאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ. וְכֵן הוּא נַמִּי עַתָּה בְּכָל אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה גְּבוּל לְצָרוֹת נַפְשׁוֹ לִפְדּוֹתוֹ וּלְגָאֳלוֹ בְּכֹחַ הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל. “כִּי עִם ה’ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, וְהוּא יִפְדֶּה” וְכוּ’ (תהלים קל, ז ח), “פּוֹדֶה וּמַצִּיל” “הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים” וְכוּ’, “כִּי פָדָה ה’ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ” וְכוּ’, שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וְכוּ’, “בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל בָּרוּךְ ‘שְׁמוֹ'”, בְּגִימַטְרִיָּא ‘רָצוֹן’ כַּנַּ”ל:

סא וְהַכְּלָל, כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹסֵק לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, שֶׁזֶּה צָרִיךְ גַּם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֲפִילּוּ הַכְּשֵׁרִים כְּשֶׁסָּרִים לִפְעָמִים מֵאַחֲרֵי ה’ יִתְבָּרַךְ נֶחֱשָׁב לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא (בליקו”ת סִימָן סב) בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל עַל פָּסוּק: ‘וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים’ כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְכוּ’[66]. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁנָּפַל וְנִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד אֵיךְ שֶׁהוּא, עַל כֻּלָּם מַגִּיעִים רַחֲמֵי הַצַּדִּיק הַנַּ”ל לְעוֹרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, וְעִקַּר עַל־יְדֵי כֹּחַ הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן וְכוּ’.

וְהָעִקָּר הוּא שֶׁהַצַּדִּיק בְּגֹדֶל כֹּחוֹ מַמְשִׁיךְ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְרָצוֹן נִפְלָא מִשָּׁם, עַד שֶׁמֵּאִיר הָרָצוֹן לְמַטָּה לְמַטָּה עַד שֶׁאֲפִילּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד אֲפִילּוּ בְּעֶשֶׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא[67] מַגִּיעַ הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ לְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, עַד שֶׁגַּם שָׁם הֵם מִתְעוֹרְרִים בְּכָל פַּעַם בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין טוֹבִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים מְאֹד אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹתָם וְלַהֲשִׁיבָם כִּי אִם עַל־יְדֵי רָצוֹן, לְהָאִיר בָּהֶם מִלְּמַעְלָה לְמַעְלָה מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל מִמֵּצַח הָרָצוֹן עַד לְמַטָּה לְמַטָּה, עַד שֶׁגַּם אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַדִּינִים לִבְחִינַת ‘מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה’ וְכוּ’, גַּם הֵם יִתְעוֹרְרוּ וְיִשְׁתּוֹקְקוּ בְּרָצוֹן טוֹב וְחָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנָּפַל בְּיוֹתֵר לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפֵלָה בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְגָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַתִּקְוָה לְכָל אֵלּוּ הַנַּ”ל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁמְּנִיפִין עֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת לְהַסּוֹטָה שֶׁהוּא פְּגַם זְנוּת שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת עַל־יְדֵי ‘מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה’ וְכוּ’, וְעַכְשָׁיו מַתְחִילִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִסּוֹף הָעֲלִיָּה שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲלוֹת לְשָׁם בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן וְכוּ’, עַד שֶׁבְּכֹחַ זֶה מְנִיפִין הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מַעֲשֵׂה בַּהֲמִיּוּת בְּחִינַת שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא חִיּוּת הַבְּהֵמָה, וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁמֵּנִיפוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּל לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דָּלֶת דְּאֶחָד שֶׁשָּׁם מַמְלִיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, כִּי בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הָאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעוֹרֵר כִּי אִם עַל־יְדֵי רָצוֹן וְכַנַּ”ל. וְאָז מַתְחִילִין לִסְפֹּר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם וְלִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּכָל יוֹם מֹחַ וָדַעַת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְכָל זֶה מוּבָן בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי’ (בליקו”ת סִימָן ד) שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְנִיעוֹ עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַגְבִּירִין מֵצַח הָרָצוֹן וְכוּ’, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת וְכוּ’, וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְכָל זֶה בְּחִינַת סְפִירָה שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֹחַ וְשֵׂכֶל קָדוֹשׁ מְיֻחָד כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י זַ”ל[68]. אֲבָל כָּל כֹּחַ הַזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ”ל שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן שֶׁמַּעֲלֶה מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מְלֵאִים כְּפִירוֹת וּזְנוּת וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת שְׁמָד לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

סב וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי כָּל הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים הַנַּ”ל שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין רָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת שֶׁהֵם ‘יוֹסֵף מֹשֶׁה דָּוִד’ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘צִדְקָתְךָ’ אָז (עיין זוהר תרומה דף קנו.). וּמָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִכֻּלָּם וְעַל־יָדוֹ יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי תִּקּוּן הַכֹּל תָּלוּי רַק בְּהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה צַדִּיקִים הַנַּ”ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁהִרְבָּה אַדְמוֹ”ר זַ”ל לְדַבֵּר בָּזֶה שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה.

כִּי יֵשׁ בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁעֲדַיִן הֵם כְּשֵׁרִים וְלֹא קִלְקְלוּ, וְגַם אוֹתָם צְרִיכִין לְעוֹרֵר שֶׁיִּזְכּוּ לַאֲרִיכַת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘יוֹסֵף’ שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, כִּי יוֹסֵף כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, וּבְכֹחוֹ מְקַבְּלִין כָּל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְכוּ’ וְיִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּרָצוֹן חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיּוֹסִיף קְדֻשָּׁה וְדַעַת בְּכָל יוֹם וְכוּ’.

אֲבָל יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁכְּבָר קִלְקְלוּ הַרְבֵּה, וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ מְאֹד מְאֹד וְנַעֲשָׂה עִמָּהֶם מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה וְזֶה שְׁכִיחַ בְּיוֹתֵר מְאֹד בִּפְרָט עַתָּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּצְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי ‘מֹשֶׁה’ נִקְרָא עַל שֵׁם ‘כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ’ שֶׁמְּרַמֵּז עַל שֵׁם הֶעָתִיד כַּמּוּבָא[69], הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ עִמְקֵי מֵימֵי מִצְרַיִם מַיִם הַזֵּדוֹנִים, וּמַעֲלֶה מִשָּׁם הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ מֵי הַמַּבּוּל מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי מֹשֶׁה הוּא תִּקּוּן מֵי הַמַּבּוּל כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים[70] עַל פָּסוּק (בראשית ו, ג) “בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר”, “בְּשַׁגַּם” – ‘דָּא מֹשֶׁה’ וְכוּ’[71].

כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הִשְׁלִיכוּ הַבָּנִים לַיְּאוֹר, וְהֻכְרַח גַּם מֹשֶׁה לֵירֵד לְשָׁם, וּמִשָּׁם יָצָא עַל־יְדֵי בַּת פַּרְעֹה דַּיְקָא שֶׁנִּתְגַּיְּרָה אָז, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מֹשֶׁה כַּנַּ”ל לְרַמֵּז שֶׁבְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁעָתִיד לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה כְּשֶׁנּוֹלַד וְיָרַד לִיאוֹר מִצְרַיִם לֹא דַּי שֶׁהַיְאוֹר לֹא יָכוֹל לִבְלֹעַ אוֹתוֹ, אַף גַּם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ הִכְנִיס הִרְהוּר תְּשׁוּבָה בְּבַת פַּרְעֹה עַד שֶׁנִּתְגַּיְּרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁהֶעֱלָה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, עַד שֶׁהִיא דַּיְקָא הוֹצִיאָה אוֹתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת מֵהַיְאוֹר וְכוּ’, וְנִקְרָא עַל שֵׁם זֶה ‘מֹשֶׁה’, “כִּי מִן הַמַּיִם” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה כָּל זֶה עִסְקוֹ תָּמִיד לְהוֹצִיא כָּל הַנּוֹפְלִים מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים מִמֵּי הַמַּבּוּל וְכוּ’, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַהַמְתָּקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְשָׁם כַּנַּ”ל.

וְאָז כְּשֶׁמַּעֲלִין אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵן מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁבִין בִּתְשׁוּבָה הֵן הַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם לְמֵצַח הָרָצוֹן, וּמְחַזְּקָם תָּמִיד שֶׁלֹּא יִטְעוּ חַס וְשָׁלוֹם אַחַר חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁבּוֹ כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת בְּחִינַת שְׁמָד.

וְזֶה כְּלָל, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת הֵן טוֹבוֹת הֵן רָעוֹת כֻּלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי ‘מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה’ (אבות ד, ב) רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עַל־כֵּן כְּשֶׁנּוֹפְלִים לְטֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וּמִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן וְרוֹדְפִים אַחַר הַהֶבֶל בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, וְעַל־פִּי רֹב אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדָם, וְאִם לִפְעָמִים מַרְוִיחִין אֵינוֹ מַסְפִּיק לָהֶם וְכוּ’ בִּפְרָט עַכְשָׁיו וְכוּ’, וַאֲזַי חוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת – קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית שֶׁהִיא עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא וְכוּ’[72], כִּי פְּגַם הַבְּרִית וּפְגַם תַּאֲוַת מָמוֹן תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ’ (סימן כג), וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה[73], וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ”ל וּמֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, אֲזַי עֲדַיִן הַבַּעַל דָּבָר אוֹרֵב עֲלֵיהֶם תָּמִיד כִּי הוּא מִתְחַדֵּשׁ עַל כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין ל:), בִּפְרָט עַל אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִכְשְׁלוּ וְכוּ’, עַל־כֵּן הוּא מִתְנַכֵּל עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר וּלְהַפִּילָם חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁעֲדַיִן אֵין הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן חָזָק אֶצְלָם כָּרָאוּי וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ הַנַּ”ל, וַאֲזַי צְרִיכִים לַחֲזֹר וּלְהִתְחַזֵּק לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לְחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה בֶּן דָּוִד, שֶׁהָיָה לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת גָּלְיָת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעַתָּה עִקַּר הַתִּקְוָה עַל־יָדוֹ שֶׁהוּא לוֹחֵם עִם מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא יַרְפֶּה אֶת אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנְּפִילוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְחַזֵּק אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵיךְ שֶׁהוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיִּתְחַזֵּק מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ אִם עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצְּדָקָה, וּמִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לִתֵּן צְדָקָה כָּרָאוּי, כְּבָר גִּלָּה (בליקו”ת סִימָן סה) ‘כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב כִּצְדָקָה’, וּבָזֶה מַמְתִּיקִין הַחֲרוֹן אַף, בִּבְחִינַת (במדבר כה, יא): “פִּינְחָס וְכוּ’ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם” וְכוּ’, וְהוּא עוֹסֵק בָּזֶה לְחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן בְּכָל פַּעַם בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁמֵּאִיר הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ בְּכָל אֶחָד אֵיךְ שֶׁהוּא עַד שֶׁמַּעֲלֵהוּ בְּכָל פַּעַם מִסְּפֵקוֹת וְכוּ’, שֶׁגַּם זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלֶה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְהוּא גָּמַר וְיִגְמֹר.

וְעַל־כֵּן ‘דָּוִד’ בְּגִימַטְרִיָּא ‘דַּי’, בְּחִינַת ‘שַׁדַּי’, בְּחִינַת (בראשית מג, יג) “וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְשִׁלַּח, אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר” וְכוּ’ שֶׁמְּרַמֵּז עַל קֵץ הַגְּאֻלָּה הַזֹּאת, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מַה שֶּׁנִּתְחַנֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלֵינוּ: ‘הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי’. וְזֶה בִּכְלָל וּבִפְרָט, בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֹּאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ, כִּי כְּבָר מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד וְאָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד מְאֹד וּבְוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ וִימַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד, כב) “לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ” וְכוּ’. וְכֵן בִּפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אֶחָד, וּבִפְרָט אוֹתָן שֶׁהִתְחִילוּ קְצָת וּכְבָר הֶעֱלָה אוֹתָם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִמָּקוֹם שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹבֵר עֲלֵיהֶם בְּכָל פַּעַם וּבְכָל יוֹם וְכוּ’ מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וּצְרִיכִים לִבְטֹחַ בְּכֹחָם שֶׁל זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל שֶׁעוֹסְקִים לְחַזֵּק אֶת הָרָצוֹן וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁיֹּאמַר דַּי לְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְכוּ’ שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כִּי “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ” וְכוּ’, וּבְוַדַּאי “לֹא לָנֶצַח יָרִיב” וְכוּ’ (תהלים קג, ט). וְהָעִקָּר לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכֹחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל, כִּי כֻּלָּם כְּלוּלִים מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ”ל, רַק שֶׁכָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת הוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּן זֶה וְכוּ’ וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר.

נִמְצָא שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘יוֹסֵף מֹשֶׁה דָּוִד’ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין בִּבְחִינַת עֵת רָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הֵם עוֹשִׂים בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה תִּקּוּנִים: אֶחָד – לְהַעֲלוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הַכְּשֵׁרִים עֲדַיִן שֶׁלֹּא יִפְּלוּ, שֶׁלֹּא יָסוּרוּ חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת ‘וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם’ וְכוּ’ רַק יִתְחַזְּקוּ תָּמִיד בְּרָצוֹן חָזָק לַה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת ‘יוֹסֵף’ וְכַנַּ”ל. שֵׁנִי – הוּא בְּחִינַת ‘מֹשֶׁה’ שֶׁמּוֹסִיף עוֹד לְהַעֲלוֹת אוֹתָן שֶׁכְּבָר נָפְלוּ לַמָּקוֹם שֶׁנָּפְלוּ לְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם וְכוּ’. שְׁלִישִׁי – הוּא בְּחִינַת ‘דָּוִד’ שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁהָעִקָּר הוּא לִגְמֹר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם אוֹתָן שֶׁכְּבָר הֶעֱלָה מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁצְּרִיכִין לְחַזְּקָם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר הַגְּאֻלָּה וְ’יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ’ וְכוּ’ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים לַהֲפֹךְ מִ’צָּרָה’ לִ’רְצֵה’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן וְכוּ’ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘רְצֵה’ בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

סג וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִשְׁנַת ‘אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה’ (פאה פרק א משנה א). כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הוּא הָרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתוֹרָה וְכוּ’ וְכָל טוּב, וְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת עָרֵב מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בָּזֶה. וּכְבָר הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה נִדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שיחות הר”ן סימן נא) מֵעִנְיַן מַעֲלַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא הָעִקָּר, וְזֶה בְּחִינַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת מִצְווֹת שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן אֵין לָהֶם שִׁעוּר, כִּי הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה אֵין לוֹ שִׁעוּר, כִּי הוּא מוֹעִיל בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא בְּכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד מְאֹד מוֹעִיל לוֹ גַּם כֵּן הָרָצוֹן הַטּוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הָרָצוֹן הַטּוֹב הַכֹּל יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת וְכַנַּ”ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, הוּא צָרִיךְ גַּם כֵּן לְרָצוֹן, לְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן חָדָשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן הָרָצוֹן הוּא בִּבְחִינַת אֵין שִׁעוּר וְכוּ’. וּצְרִיכִין תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים לַה’ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ מִזֶּה הַרְבֵּה שָׁם בְּהִלְכוֹת עָרֵב הַנַּ”ל וּבְמָקוֹם אַחֵר.

וְזֶה בְּחִינַת הַדְּבָרִים הַנַּ”ל שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר שֶׁהֵם ‘הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים’, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין מֵהַתְּבוּאָה וְשִׁבְעַת מִינִים לְהַכֹּהֵן וְלַעֲנִיִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְרָצוֹן לְהַכְנִיע מֵצַח הַנָּחָשׁ וּלְהַגְבִּיר הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי פֵּאָה וּבִכּוּרִים צְרִיכִין לִתֵּן תֵּכֶף בְּהַהַתְחָלָה שֶׁל הַתְּבוּאָה, כִּי פֵּאָה נוֹתְנִין בְּעֵת הַקָּצִיר תֵּכֶף, וְכֵן בִּכּוּרִים נוֹתְנִין תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִיל הַפְּרִי לְהִתְבַּכֵּר, וְזֶה בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה שֶׁיְּקָרָה מְאֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְרָצוֹן כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ הַנַּ”ל, כִּי הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת צְרִיכִין לְתַקְּנָם בְּיוֹתֵר מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱחַז בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג, יז): “אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה” וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל יְגִיעַת הַלּ”ט מְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בָּהֶם קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעִקָּרָם הֵם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה שֶׁהֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מֵעֲבוֹדַת ה’ כַּמְבֹאָר בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁמַּכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּמַגְבִּיר בְּחִינַת הָרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין לְחֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד הַלּ”ט מְלָאכוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁקּוֹצְרִין הַתְּבוּאָה יִתְּנוּ פֵּאָה לַעֲנִיִּים, כְּדֵי לְטַהֵר הַתְּבוּאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאֲדָמָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁעִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צְדָקָה. וְכֵן בִּכּוּרִים צְרִיכִין לִתֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִיל הַפְּרִי לְהִתְבַּכֵּר, גַּם כֵּן מִטַּעַם הַנַּ”ל. וּבִכּוּרִים הֵם יְקָרִים עוֹד יוֹתֵר כִּי מְבִיאִים אוֹתָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הֶאָרַת פְּנֵי ה’ בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעִקָּרָם מְבִיאִין אוֹתָם בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא יוֹם הַבִּכּוּרִים, כִּי בְּשָׁבוּעוֹת הוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת ‘[74]נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן’, בְּחִינַת ‘זָקֵן נְשׂוּא פָּנִים’, בְּחִינַת רָצוֹן וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

נִמְצָא שֶׁפֵּאָה וּבִכּוּרִים הֵם בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין בְּהַתְחָלַת תִּקּוּן הַתְּבוּאוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְרָצוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן ‘אֵין לָהֶם שִׁעוּר’, כִּי הָרָצוֹן אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘וְהָרֵאָיוֹן’, שֶׁהוּא מִצְוַת (דברים טז, טז) “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’, דְּהַיְנוּ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרְאִים וּמְגַלִּים אֶת הָרָצוֹן וְכוּ’ כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת פְּנֵי ה’, לְקַבֵּל שָׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי ה’ הַמֵּאִיר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן גַּם הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁעוּר, כִּי הָרָצוֹן אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: ‘וּגְמִילוּת חֲסָדִים’, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁכְּלוּלִים בִּגְמִילוּת חֲסָדִים שֶׁעִקָּרָהּ בִּשְׁבִיל הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שִׁעוּר כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, וְזֶהוּ: ‘וְתַלְמוּד תּוֹרָה’ שֶׁאֵין לוֹ גַּם כֵּן שִׁעוּר, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים מִשְׁנָה זֹאת בְּכָל יוֹם אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כִּי בְּכָל יוֹם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט, א): “בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁבְּכָל יוֹם יִהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם אַתָּה עוֹמֵד עַל הַר סִינַי’ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, ו) “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם” – ‘בְּכָל יוֹם יִהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ (רש”י שם כו, טז), וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם בִּרְכַּת הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים: ‘בָּרוּךְ אַתָּה ה’ נוֹתֵן הַתּוֹרָה’, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָנוּ הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וְעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן שֶׁצְּרִיכִין לְחַדְּשׁוֹ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם אַדְמוֹ”ר זַ”ל בַּשִּׂיחָה הַנַּ”ל “שֶׁאֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ בְּעִנְיַן הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן”, נִמְצָא שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, בִּפְרָט בַּבֹּקֶר שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת הַנְּשָׁמָה, בִּבְחִינַת “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים” וְכוּ’ (איכה ג, יג), צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם שֶׁעַל זֶה מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז מִשְׁנָה זֹאת שֶׁהִיא ‘אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר’ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר כַּנַּ”ל, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כַּנַּ”ל:

סד וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁאוֹמְרִים תֵּכֶף אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שֶׁעַל־יְדֵי הָרָצוֹן זוֹכִין לִבְחִינַת (ישעיה סא, ה ו) “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ”, שֶׁלֹּא תִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק מִל”ט מְלָאכוֹת וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים: “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’ וְכוּ’. וְעַיֵּן הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, מְבֹאָר שָׁם שֶׁעַל־יְדֵי הָרָצוֹן זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁהוּא כְּלִי לְקַבֵּל הַחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק כְּלָל וְכוּ’. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ: ‘יְבָרֶכְךָ ה’ – בְּמָמוֹן’, בְּחִינַת פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְכוּ’ רַק הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לָנוּ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת (משלי י, כב) “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַּעֲשִׁיר” וְכוּ’.

וְזֶהוּ: “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָר מֵהֶם, רַק יִזְכֶּה לְיִרְאָה קְדוֹשָׁה שֶׁהוּא מִדַּת שָׁמוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכִין לַחֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְפַרְנָסָה בְּלִי יְגִיעָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְזֶהוּ: – “יָאֵר ה’ פָנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ”, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: – “יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ”, בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר נְשִׂיאַת פָּנִים, בְּחִינַת (תהלים יז, טו) “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ” וְכוּ’.

וְזֶהוּ: – “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”, בְּחִינַת ‘מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם’ (אבות ב, ז), כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְרָצוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה שֶׁהוּא כְּלִי לְקַבֵּל הַחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבִרְכַּת ה’ בְּחַסְדּוֹ וְאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק, שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, כִּי כֹּהֲנִים דַּיְקָא צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה זֹאת, כִּי הֵם בְּחִינַת חֶסֶד בְּחִינַת (תהלים פט, ג) “עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה”, בְּחִינַת ‘וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עוֹסְקִין בְּכָל זֶה תֵּכֶף אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ הוּא עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְכוּ’. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּמִשְׁנַת אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, וְכַנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל לְעִנְיַן הַפִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל]

סה וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה פִּדְיוֹן וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ יְשׁוּעָה, חָלִילָה לְהַרְהֵר אַחֲרָיו, כִּי בְּוַדַּאי הוּא לְטוֹבָה נִפְלָאָה, כִּי הִשְׁתַּמְּשׁוּ עִם זֶה הַפִּדְיוֹן לְתוֹעֶלֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר הַרְבֵּה, שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה גַּם לְהַמֵּבִיא הַפִּדְיוֹן טוֹבָה גְּדוֹלָה מִזֶּה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן תִּצְמַח גַּם יְשׁוּעָתוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְמַהְמֵהַּ קְצָת.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם צָרִיךְ זֶה הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ חַיִּים וּמִתְקַיְּמִים, בִּפְרָט בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה שֶׁעִקַּר קִיּוּמֵנוּ הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהָרַחֲמִים הוּא לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהִנָּצֵל מֵעֲוֹנוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת סימן ז), וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם, כִּי כָּל אָדָם לְפִי בְּחִינָתוֹ צָרִיךְ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בְּכָל עֵת הַנִּמְשָׁךְ מִפִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁיַּעֲלֶה מִבְּחִינַת שְׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וּכְשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְמַעְלָה לְתוֹעֶלֶת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְכוּ’, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בְּוַדַּאי שָׁם כְּלוּלִים כָּל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, כִּי כָּל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם הֵם מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי ה’, בִּבְחִינַת (דברים לא, יז): “הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי” וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף וְכוּ’ הַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל נִמְתָּק הַכֹּל וְנִמְשָׁכִין כָּל הַיְשׁוּעוֹת וְכוּ’, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ קְצָת, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְתִּין, כִּי הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

וְזֶה בְּחִינַת (משלי טז, טו): “בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל הַמְשָׁכַת רָצוֹן הַנַּ”ל [כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא], וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן עִנְיַן הַהַבְטָחָה הַזֹּאת [וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ], כִּי הֲלֹא עָב וְעָנָן הֵם קָשִׁים לְהָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ח:): ‘קָשֶׁה יוֹמָא דְּעִיבָא’ וְכוּ’, וּמַה זֶּה שֶׁדִּמָּה אֶת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁל ‘רְצוֹנוֹ’ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. וְאַךְ הוּא עַל־פִּי הַנַּ”ל, כִּי הֶעָב קָשֶׁה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹרֵד הַגֶּשֶׁם עַל־יָדוֹ בְּוַדַּאי הוּא מְחַיֶּה אוֹתוֹ, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַגֶּשֶׁם וְהַמָּטָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, יב): “יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ” וְכוּ’. וְזֶהוּ: “כְּעָב מַלְקוֹשׁ”, כִּי הַמַּלְקוֹשׁ בָּא בְּאִחוּר זְמַן, עַל־כֵּן דִּמָּה רְצוֹנוֹ הַטּוֹב לְעָב מַלְקוֹשׁ, כִּי הַיְשׁוּעָה הַבָּאָה מִשָּׁם הוּא יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה לָנֶצַח, אַךְ בָּאָה בְּאִחוּר זְמַן קְצָת, עַל־כֵּן דִּמָּה רְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ וְהָבֵן:

וְזֶה (תהלים קל, ז): “יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה’ כִּי עִם ה’ הַחֶסֶד”, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה חֶסֶד, אַךְ: “וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת”, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה פְּדוּת וִישׁוּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם וְלִפְדּוֹתוֹ מִכַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי צָרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּלֵא חֶסְרוֹנוֹ מִיָּד וְצָרִיךְ רַק לְיַחֵל לַה’, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַרְבֶּה לִפְדּוֹת אֶת הָאָדָם וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּפְדֶּה אוֹתוֹ מֵהַצָּרָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזֹּאת, וְאַחַר־כָּךְ יִוָּשַׁע גַּם בָּזֶה, כִּי ‘אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא.). וְהָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ פּוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁל הַצַּדִּיקִים מִכָּל עֲוֹנוֹתָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת גֵּרִים הַנַּ”ל. וְזֶהוּ (תהלים שָׁם) “וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲוֹנוֹתָיו” עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַמְתִּין בְּחִינַת “יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב תְּחִלָּה: “נַפְשִׁי לַה’ מִשּׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר, “קִוִּיתִי ה’ קִוְּתָה נַפְשִׁי” – ‘קִוּוּי אַחַר קִוּוּי’ (רש”י שם) וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (איכה ג, כב כו) “חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וְכוּ’, טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'”, “חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ” הֵם בְּחִינַת הַחֲסָדִים הָרַבִּים הַנִּמְשָׁכִין מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים רַבִּים כַּיָּדוּעַ. אַךְ צְרִיכִין לְהַמְתִּין בִּבְחִינַת “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם” וְכוּ’. וְכָל מַה שֶּׁיִּתְחַזֵּק יוֹתֵר לְקַוּוֹת לַה’ וְלִבְלִי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה תִּתְקָרֵב יְשׁוּעָתוֹ יוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי הַקִּוּוּי וְהַבִּטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ תִּצְמַח יְשׁוּעָתוֹ בְּקָרוֹב:

שַׁיָּךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע

סו) וְעַל־כֵּן יֵשׁ כ”ד[75] תֵּבוֹת בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר, לְהַמְתִּיק כָּל הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל עַל־יְדֵי קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. כִּי קְרִיאַת שְׁמַע בְּחִינַת דְּבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל רָצוֹן אֵין סוֹף, בְּחִינַת “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” – ‘שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא’ (תיקו”ז נח דף צב.), כִּי בְּכָל יוֹם יֵשׁ כ”ד שָׁעוֹת – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה. וְהַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים מְכַוְּנִים שְׁנֵים עָשָׂר צֵרוּפֵי הֲוָיָה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְכֵן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִים כ”ד צֵרוּפֵי אַדְנִ”י שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל, לְהַמְתִּיק הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים בָּהֶם. וְעִקַּר הַהַמְתָּקָה נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת עֵת רָצוֹן הַנַּ”ל, כִּי שְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם בָּתַר שַׁבְּתָא וּשְׁלֹשָׁה יָמִים קָמֵי שַׁבְּתָא, שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁאַחַר שַׁבָּת מֵאִיר הָרְשִׁימוּ שֶׁל שַׁבָּת הֶעָבָר, וּבַשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁקֹּדֶם שַׁבָּת נִמְשָׁךְ הֶאָרָה מִשַּׁבָּת הַבָּא כַּמּוּבָא. כִּי כָּל חִיּוּת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הוּא מִשַּׁבָּת, שֶׁאָז מֵאִיר הֶאָרַת רָצוֹן הַנַּ”ל שֶׁמַּמְתִּיק וּמְחַיֶּה הַכֹּל, כִּי בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים יֵשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כ”ד שָׁעוֹת, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים כ”ד גִּימַטְרִיָּא ע”ב[76] בְּחִינַת חֶסֶד, וְכַמּוּבָא מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל בְּעִנְיַן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כ”ד, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁבַּשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁאַחַר שַׁבָּת מַמְתִּיקִין הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים כ”ד הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כ”ד בָּתֵּי דִּינִין עַל־יְדֵי רְשִׁימוּ שֶׁל הָעֵת רָצוֹן מִשַּׁבָּת הֶעָבָר, וְכֵן בַּשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁקֹּדֶם שַׁבָּת מֵהֶאָרַת עֵת רָצוֹן שֶׁבַּשַּׁבָּת הַבָּא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר, בְּחִינַת “תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה” (ויקרא כג, טו), כִּי בָּהֶם מַמְתִּיקִין הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הֶאָרָה מִשָּׁבוּעוֹת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה שֶׁבּוֹ מֵאִיר הָעֵת רָצוֹן וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ ‘תְּמִימוֹת’, לְהַמְתִּיק כָּל הַכ”ד שָׁעוֹת שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם עַל־יְדֵי הַסְּפִירָה וְכַנַּ”ל:

סז כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל לַעֲלוֹת מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכוּ’ וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחִינַת עֲשִׂיַּת גֵּרִים וְכוּ’, בְּוַדַּאי אָז מִמֵּילָא נִתְתַּקֵּן הַכֹּל גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב עַל ‘וְשַׁקְלֵיהּ לְסַלְתָּאִי וְאַנְחֵיהּ בְּכַוְתָא דְּרָקִיעַ’ וְכוּ’, – שֶׁכְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּרוּחָנִיּוּת וְכוּ’ (בסימן יד). וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ בְּהַתּוֹרָה ‘פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן’ (סימן ס), שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ’ עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת מֻפְלָג וְכוּ’, וְכֵן בְּזֹאת הַתּוֹרָה ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ שֶׁעַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְכוּ’, עַד ‘וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם’ וְכוּ’, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּיק כַּנַּ”ל.

כִּי ‘הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם’ (ברכות לג:), וְאַף־עַל־פִּי־כֵן ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל יוֹם, כִּי ‘אִלְּמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין ל:), אַךְ עִקַּר הָעֵזֶר מִלְּמַעְלָה הוּא הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן, וּכְשֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן כָּרָאוּי וּמְכַוֵּן וּמֵכִין לִבּוֹ תָּמִיד לְקַשֵּׁר רְצוֹנוֹ לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (אבות פרק ב) ‘בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ’ וְכוּ’, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל־יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וּרְמָזִים בְּלִי שִׁעוּר. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּפְעֹל הָרָצוֹן לִפְעֻלָּתוֹ וְכוּ’.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לִבְחִינַת מֹשֶׁה וְכוּ’ הַנַּ”ל, וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִילּוּ מִי שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (גיטין ז.), אוֹ לְקַנֹּאת קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת שֶׁגַּם כֵּן נֶחֱשָׁב צְדָקָה וְכוּ’. וְהָעִקָּר לְכַוֵּן שֶׁתַּגִּיעַ הַצְּדָקָה שֶׁלּוֹ לִבְחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹסֵק בַּפִּדְיוֹן הַנַּ”ל בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּעוֹלָם עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין מִזֶּה גֵּרִים, וּלְכַוֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁגַּם אֵלָיו יַגִּיעַ הָרָצוֹן הַנַּ”ל, וּבְוַדַּאי יַגִּיעַ עָלָיו בְּיוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁהוּא הַמֵּבִיא הַצְּדָקָה וְהַפִּדְיוֹן, כִּי ‘אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה’ (בבא קמא לח:), וְאָז מִמֵּילָא יִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְגַם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין קְצָת הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אַחַר־כָּךְ תִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת.

וְזֶהוּ (שמות טו, כו): “אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְכוּ’, כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ’, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ”, כִּי יֵשׁ רוֹפֵא שֶׁמְּרַפֵּא הַחוֹלַאַת לְפִי שָׁעָה אוֹ לְשָׁנָה וְכוּ’ וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֶרֶת הַמַּחֲלָה, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְאָז כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא לֹא יָשׁוּב עוֹד לַמַּחֲלָה, בְּחִינַת “כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ’, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ”.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה נד, יד) “בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק” וְכוּ’, וְנִסְמָךְ לָזֶה מֵעִנְיַן גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “הֵן גּוֹר יָגוּר וְכוּ’, מִי גָּר אִתְּךָ עָלַיִךְ יִפֹּל”. “בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי” – לְשׁוֹן ‘קִיּוּם וְהַעְמָדָה לְעוֹלָם’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב, יט): “שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, ד): “כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד” וְכוּ’ וְכֵן הַרְבֵּה וְכַנַּ”ל. “רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק” בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד וְכוּ’, “כִּי לֹא תִירָאִי” שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, כִּי תִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָרָצוֹן הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה לְיִרְאָה קְדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (ישעיה נד)  “הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי”, שֶׁהַגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בִּלְעָדַיִךְ רַק מֵחֲמַת גְּדֻלָּה וְכָבוֹד – “אֶפֶס מֵאוֹתִי”, כִּי לֹא יִתְקַיְּמוּ. “מִי גָּר אִתָּךְ” – בַּעֲנִיּוּתְךָ וּבְבִזְיוֹנֵךְ וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִנִּיחוּ אֶת הָרָצוֹן – “עָלַיִךְ יִפֹּל”, כִּי הֵם יִתְקַיְּמוּ לָנֶצַח.

כִּי מִתְּחִלָּה מְדַבֵּר שָׁם מִגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָּנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ וְכוּ’, וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ”, שֶׁכָּל אֵלּוּ הָרַחֲמִים גְּדוֹלִים רַחֲמִים רַבִּים חֶסֶד עוֹלָם לָנֶצַח הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן שֶׁל בְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ”ל כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אַחַר־כָּךְ: “בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי” וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרָצוֹן נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין כַּנַּ”ל שֶׁתַּגִּיעַ לְהַצַּדִּיק הַנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבִיאִין מָמוֹן הַיְנוּ צְדָקָה, לְהַצַּדִּיק עַל פִּדְיוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ (משלי יד, לד): “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת”, עַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא (בבא בתרא י:), וּמַסְקוּ שָׁם הַחִלּוּק בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינָם מְהַרְהְרִים אַחַר ה’ יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיק כְּשֶׁאֵין נִתְמַלֵּא מְבֻקָּשָׁם תֵּכֶף, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַצְּדָקָה תְּרוֹמֵם אוֹתָם וְכַנַּ”ל. אֲבָל “חֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת”, דְּכָל חֶסֶד לְגַרְמַיְהוּ עַבְדִין וְכוּ’[77], כִּי אֵינָם מְכַוְּנִים רְצוֹנָם לְהָאֱמֶת וְכוּ’. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מְכַוְּנִים בְּצִדְקָתָם לִרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן: “צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד” נַמִי, כְּמוֹ שֶׁמַּסְקוּ שָׁם בַּגְּמָרָא, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ חֶסֶד וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, אֲבָל “וּלְאֻמִּים חַטָּאת”, מֵאַחַר שֶׁהֵם רוֹצִים דַּוְקָא שֶׁיִּתְמַלֵּא מְבֻקָּשָׁם תָּמִיד, וַאֲפִילּוּ אִם נִתְמַלֵּא הוּא לְפִי שָׁעָה כִּי ‘הֵם תְּחִלָּתָם שַׁלְוָה’ וְכוּ’, אֲבָל צַדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּלְוִים אֵלֵיהֶם תְּחִלָּתָם יִסּוּרִים קְצָת וְסוֹפָן שַׁלְוָה “כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם” (תהלים לז, לז) וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ פָּסוּק “בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי” לַפָּסוּק “וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ”, כִּי כָּל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן בִּיְשַׁעְיָה קַפִּיטְל נד שֶׁשָּׁם כְּתוּבִים פְּסוּקִים הַנַּ”ל: “בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָּנַי רֶגַע מִמְּךָ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ וְכוּ’ עַד בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי” וְכוּ’ הַנַּ”ל, וְשָׁם נֶאֱמַר פָּסוּק: “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל תִּקּוּן הַנִּפְלָא הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁמַּמְתִּיק כָּל הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִים וְכוּ’, וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם כִּתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַשֵּׁר הָעִנְיָן:

[מֵאוֹת מט עַד כָּאן אֵינוֹ מְסֻדָּר הֵיטֵב, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּכְפְּלוּ, כִּי לֹא נִכְתַּב כַּסֵּדֶר רַק רָאשֵׁי פְּרָקִים]

סח וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח. כִּי קֹרַח כָּפַר בָּרָצוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[78]: “קֹרַח מִין הָיָה”, כִּי הוּא וַעֲדָתוֹ הָיוּ תְּחִלָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי הוּא הָיָה מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, וַעֲדָתוֹ הָיוּ ‘קְרוּאֵי הָעֵדָה’ וְכוּ’, אַךְ הָיוּ בִּבְחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וְכוּ’, וְלֹא דַּי לָהֶם בָּזֶה כִּי אִם הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַיֵּצֶר הָרָע וְהֵסִיתָם לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה שֶׁנִּכְלַל תָּמִיד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכוּ’. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר שֶׁנִּמְצָאִים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים שֶׁחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁהוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְהַכֹּל מִבְּחִינָה הַנַּ”ל מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת זְקֵנִים הַפְּגוּמִים הַנַּ”ל, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִנְּפִילַת יְמֵיהֶם יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁהַמֶּצַח הַנָּחָשׁ בְּעַצְמוֹ מִתְגָּרֶה בָּהֶם וּמַפִּילָם יוֹתֵר. כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר – ‘הוּא הַמֵּסִית הוּא’ וְכוּ’ (עיין בבא בתרא טז. סוכה נב:), עַד שֶׁמְּסִיתָם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַמְחַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּמוֹסִיף אוֹר קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת “זָקֵן” – ‘זֶה קָנָה חָכְמָה’ וְכוּ’ (קידושין לב.).

וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא הַמְרַגְּלִים וְכוּ’. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה פָּרָשַׁת חַלָּה, בְּחִינַת צְדָקָה, וְחַלָּה בְּחִינַת צְדָקָה עַל צְדָקָה, כִּי נִתְּנָה בָּאַחֲרוֹנָה אַחַר תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר כְּדֵי לְחַזֵּק הָרָצוֹן לְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת וְכוּ’. וְעַל־כֵּן חַלָּה לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי רָצוֹן בְּחִינַת (תהלים סט, יד) “וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן”, (ישעיה מט, ח) “בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ” וְכוּ’. וְעַל־כֵּן טָעָה קֹרַח וְסָמַךְ עַצְמוֹ עַל כ”ד מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה שֶׁרָאָה מֵרָחוֹק שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל טָעָה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה יח, ד). כִּי כ”ד מִשְׁמָרוֹת הַנַּ”ל הֵם כְּנֶגֶד כ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל (וְכָל בְּחִינוֹת כ”ד הַנַּ”ל), שֶׁשָּׁם צְרִיכִין הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּכְלָל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כָּל כ”ד מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה כָּל הַמְתָּקָתָם וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי כ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁלֵּוִי בְּחִינַת דִּינִים, וְכֹהֵן בְּחִינַת חֶסֶד. וַאֲפִילּוּ כָּל הַכ”ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה צְרִיכִין לְקַבֵּל עִקַּר הַהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת רָצוֹן הַנַּ”ל, כִּי רַק מֹשֶׁה הִמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם קְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה וְהַלְּוִיָּה וְכוּ’. כִּי “יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים” (משלי ג, טו) – ‘מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים’ (הוריות יג.), הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה יָקָר אֲפִילּוּ מֵהַכֹּהֵן גָּדוֹל, כִּי מִמֶּנּוּ כָּל קְדֻשָּׁתָם וְכָל הַהַמְתָּקוֹת וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

וְקֹרַח פָּגַם בְּכָל זֶה וְחָלַק עַל מֹשֶׁה וְסָמַךְ עַצְמוֹ עַל כ”ד מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה בְּעַצְמָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגָּרוּ בּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא תֹּקֶף הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁאֵין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים מִסִּטְרָא דְּלֵוִי, אֲזַי אַדְּרַבָּא מִשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲחִיזָתָן מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַכ”ד בָּתֵּי דִּין.

וְזֶהוּ: “וַיִּקַּח קֹרַח” – ‘וְאִתְפְּלֵג קֹרַח’ (תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס), שֶׁרָצָה לַחֲלֹק הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִין בְּחִינַת כ”ד מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה, מִמֹּשֶׁה שֶׁהוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן וּמֵאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְכוּ’. וְזֶהוּ (במדבר טז, א) “וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי”, וְלֹא נִזְכַּר בֶּן יַעֲקֹב כִּי יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ עַל זֶה וְכוּ’ (ב”ר צט, ו), כִּי קֹרַח פָּגַם מְאֹד מְאֹד וְהִטִּיל פְּגָם בָּרָצוֹן, עַד שֶׁפָּגַם בִּקְדֻשַּׁת אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְהִמְשִׁיכוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן מִדּוֹר לְדוֹר, וְהוּא פָּגַם בְּכֻלָּם וְרָצָה לִסְתֹּר כָּל דֵּעוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת וְהָאֲמִתִּיּוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם גַּם לְלֵוִי, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר רָצָה לְהִתְגָּרוֹת שֶׁיִּפָּגֵם חַס וְשָׁלוֹם גַּם בִּקְדֻשַּׁת יַעֲקֹב שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּמִכָּל הַשִּׁבְעִים נְפָשׁוֹת, וְכָל הַשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים הַנִּכְלָלִים בָּרָצוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם ‘יוֹסֵף מֹשֶׁה דָּוִד’ שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִמֶּנּוּ, כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז בְּקֹרַח רְצוֹנוֹ לְהַטִּיל פְּגָם גַּם בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

אֲבָל יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחֲלֻקְתָּם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַטִּיל פְּגָם שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן צֵרֵף שִׁמְעוֹן וְלֵוִי יַחַד וְהִתְפַּלֵּל (בראשית מט, ו) “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי” – ‘בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן’ (בראשית רבה שם) וּ”בִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי”. כִּי גַּם שִׁמְעוֹן הִתְגָּרוּ בּוֹ תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁל כ”ד בָּתֵּי דִּין הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מֵתוּ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה זִמְרִי כ”ד אֶלֶף, כ”ד דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָמַר (שם, ז) “אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל” – ‘שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי שִׁמְעוֹן עֲנִיִּים מְקַבְּלֵי צְדָקָה’. וְכֵן בְּנֵי לֵוִי יְקַבְּלוּ כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁהֵם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְכוּ’ (רַשִׁ”י שָׁם), וּבָזֶה רָמַז הַתִּקּוּן עַל כָּל הַנַּ”ל שֶׁהוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה:

הִלְכוֹת תְּפִלָּה

סט וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה. כִּי עִקַּר בְּחִינַת תְּפִלָּה הוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּחִינַת ‘וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה’ עֵת רָצוֹן’, בְּחִינַת ‘בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ’ וְכוּ’, בְּחִינַת (תהלים יט, ו) “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה שֶׁנִּלְמַד מִפָּסוּק זֶה – ‘יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְכוּ’ ה’ צוּרִי וְגוֹאֲלִי’ וְנִסְמָךְ לָזֶה (שם כ, ב) “יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל. כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂים פִּדְיוֹן עַל פִּי כַּוָּנוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִים כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הַכ”ד בָּתֵּי דִּין וּמַמְשִׁיכִים בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַפִּדְיוֹן כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ הֵם מִתְפַּלְּלִים תְּפִלָּתָם שֶׁצְּרִיכִים עַל זֶה הַחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא כַּמְבֹאָר בְּכָל הַפִּדְיוֹנוֹת הַמּוּבָאִים בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים. וְכֵן הוּא בִּכְלָלִיּוּת סֵדֶר הַתְּפִלָּה, שֶׁבִּתְחִלָּה עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עוֹלִים עַד רָצוֹן הָעֶלְיוֹן וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת פִּדְיוֹן בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בְּקָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁהַכֹּל הוּא לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּלְהָאִיר הָרָצוֹן, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְבִרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת הַגְּאֻלָּה כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין גָּאַל יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ”ל בְּחִינַת פְּדוּת וּגְאֻלָּה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב עוֹלִים עַד לְהֵיכַל הָרָצוֹן, כִּי שָׁם עִקַּר הַגְּאֻלָּה וְהַפִּדְיוֹן הַנַּ”ל. וְתֵכֶף וּמִיָּד צְרִיכִים לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי תֵּכֶף אַחַר בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן שֶׁהִמְתִּיקוּ כָּל הַדִּינִים וְעָלוּ בְּהֵיכַל הָרָצוֹן צְרִיכִין תֵּכֶף לְהִתְפַּלֵּל כִּי כֵּן דֶּרֶךְ הַפִּדְיוֹן וְכַנַּ”ל.

וְאָז עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה אָז דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, כִּי כָּל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבְהַנְהָגַת וְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁמַּנְהִיג וּמְקַיֵּם הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל זֶה בִּשְׁבִיל נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ רַק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ מוֹשְׁלִין בְּעוֹלָמוֹ וְיַנְהִיגוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כִּרְצוֹנָם. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְשַׁנּוֹת כָּל מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְשַׁנּוֹת כָּל סֵדֶר הַטֶּבַע שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ הַכֹּל יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת כִּרְצוֹנָם עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם סֵדֶר הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מִתְגַּלֶּה וְנִכָּר לְעֵין כֹּל הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין וּמְשַׁנִּין הַטֶּבַע כִּרְצוֹנָם, בָּזֶה רוֹאִין הַכֹּל שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּמָסַר הַכֹּל לְיִשְׂרָאֵל וּלְצַדִּיקָיו שֶׁיַּנְהִיגוּ הָעוֹלָם כִּרְצוֹנָם. עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁנִּין הַטֶּבַע כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם שֶׁקָּרַע אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד אֶת הַמָּן, וְכֵן בְּהַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרָיו שֶׁהֶעֱמִיד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַחַמָּה וְאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע וְדָנִיֵּאל וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְכוּ’ וְכוּ’, וְכֵן בְּכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם שֶׁעָשׂוּ מוֹפְתִים נוֹרָאִים וַעֲצוּמִים מְאֹד וְשִׁנּוּ אֶת הַטֶּבַע עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת ‘תְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַיָּם שֶׁיִּבָּקַע לְיִשְׂרָאֵל’ וְכוּ’ (ב”ר ה, ה). שֶׁנִּדְחֲקוּ מְאֹד הַמְפָרְשִׁים עַל־פִּי שֵׂכֶל בְּפֵרוּשׁ אֲגָדוֹת אֵלּוּ. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַדָּבָר כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם שֶׁיִּתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ בַּטֶּבַע הַזֹּאת, כִּי בֶּאֱמֶת הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הוּא רְצוֹנוֹ, אֲבָל הִזְהִיר אֶת הַנְהָגַת הַטֶּבַע וְכָל הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בַּטֶּבַע הַזֹּאת, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיִּתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל וְיִרְצוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, הֵם מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם לַהֲפֹךְ מִיָּם לְיַבָּשָׁה וּלְהַעֲמִיד הַחַמָּה וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְאֵשׁ לִשְׂרֹף וּלְאֲרָיוֹת לִדְרֹס וְכוּ’. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַנִּסִּים נִפְלָאִים כְּבָר נַעֲשׂוּ, הִזְכִּירוּ אֵלּוּ הַנִּסִּים, וּבֶאֱמֶת כֵּן הוּא בְּכָל דּוֹר, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם כִּרְצוֹנָם, כִּי כֵן הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַמַּלְאָכִים מַנְהִיגֵי הַטֶּבַע וְכַנַּ”ל:

ע וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה נִכְנָסִין בְּהֵיכַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, כִּי הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת ‘קֹדֶשׁ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כְּשֶׁמְּגַלִּין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל כִּי גַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בִּרְצוֹנוֹ, זֶה בְּחִינַת ‘קֹדֶשׁ’, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּגַלִּין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל וּמְבַטְּלִין הַטֶּבַע, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא וּמְקַיֵּם וּמַנְהִיג הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בִּתְפִלָּתָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנָם, אָז נִתְגַּלֶּה קְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת ‘קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים’ בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁה, כִּי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרוֹאִין הַכֹּל כֹּחַ תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כֶּתֶר ה’ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה כא, ח), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כב, ד) “וְאַתָּה קָדוֹשׁ יֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל”, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם תְּפִלּוֹת וּתְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא זֶה הַהֵיכָל שֶׁל הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה ‘קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים’:

עא וְעַל־כֵּן עִקַּר סֵדֶר קְדֻשָּׁה אוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁחוֹזְרִין הַתְּפִלָּה בַּעֲשָׂרָה, וְהִיא חֲשׁוּבָה מִקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּיוֹצֵר שֶׁגַּם הַיָּחִיד אוֹמְרָהּ וְנִקְרֵאת ‘קְדֻשָּׁה דִּמְיֻשָּׁב’ (או”ח נט, ג). כִּי קְדֻשָּׁה שֶׁבְּיוֹצֵר הִיא בְּחִינַת שֶׁמְּסַפְּרִין סֵדֶר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּקְדִּישִׁין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּמְגַלִּין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹת בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: “קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ” וְכוּ’ וְתַרְגּוּמוֹ: ‘קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא וְכוּ’ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא’ וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ‘קָדוֹשׁ’ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ רְגָלִים מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וְכַנַּ”ל.

אֲבָל קְדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, כִּי קְדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁמִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע הַמִּתְנַהֶגֶת בִּרְצוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנָם שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ, בְּחִינַת “וְאַתָּה קָדוֹשׁ יֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל” וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן זֹאת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּיוֹצֵר אֵין אוֹמְרִים ‘יִמְלֹךְ ה’ לְעוֹלָם’ וְכוּ’, רַק בִּקְדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה אוֹמְרִים: ‘יִמְלֹךְ ה’ לְעוֹלָם אֱלֹהָיִךְ צִיּוֹן לְדוֹר וָדוֹר’ וְכוּ’. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר לָנֶצַח הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר יִתְגַּלֶּה כְּשֶׁיַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּצִיּוֹן בְּחִינַת “אֱלֹהָיִךְ צִיּוֹן”, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַנְהִיגִים הָעוֹלָם בִּתְפִלָּתָם כִּרְצוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים סח.) ‘עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים’ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אֵין מַזְכִּירִין פָּסוּק זֶה “יִמְלֹךְ” בִּקְדֻשַּׁת יוֹצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּלְאָכִים, רַק בִּקְדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר לָנֶצַח, הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת ‘קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים’ וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת בַּתְּפִלָּה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי הֵם בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, כִּי כָּל הָאָבוֹת נִקְרָאִים זְקֵנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כד, א) “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא” וְכוּ’, וְכֵן בְּיִצְחָק וְיַעֲקֹב כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר סג, ב). וְעַל־כֵּן הֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים קְדוֹשִׁים שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּגַלִּין הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’ כַּנַּ”ל, כִּי הָרְגָלִים הֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כַּמּוּבָא. [וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה הֲלָכָה ג עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל]:

עב וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה בָּלָק וּבִלְעָם. כִּי בָּלָק וּבִלְעָם הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל וּמֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל, שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עַל שֶׁהֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנַת הָרָצוֹן, וִינִיקָתָם הוּא מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַזְּקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת בָּאוּ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְכָל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי הָעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר, וְכַמּוּבָא לְעֵיל קְצָת מִזֶּה. כִּי בָּלָק הוּא בְּחִינַת הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים וְכוּ’ שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, וּבִלְעָם הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּעַצְמוֹ.

כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמֵּצַח הַנָּחָשׁ הוּא בְּחִינַת רָשָׁע יָרֵא וְכוּ’ [וְאָמַר אָז בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אַזוֹי וִוי אַ פְרוּמֶיר רָשָׁע]. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים בַּזְּמַנִּים הַלָּלוּ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם פּוֹרְקֵי עֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּמְפֻרְסָם, אֲבָל גַּם בָּהֶם יֵשׁ לְמַרְאֵה עֵינַיִם כְּמוֹ שְׁנֵי מִינִים, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהַכֹּל רוֹאִים שֶׁהֵם פּוֹרְקֵי עֹל וְהוֹלְכִים עִם הַזּוֹנוֹת וְנָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְטַיֵּל וְכוּ’ וּבְבָתֵּי תַּרְטִיאוֹת וְקַרְקְסִיאוֹת שֶׁלָּהֶם וּמְחַלְּלִים שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל דִּבְרֵיהֶם הֵם רַק שֶׁאוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים לְהַדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וְדִבּוּר: ‘אֱמֶת’ אֵינוֹ זָז מִפִּיהֶם, וְהָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם רַב מְאֹד מְאֹד שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל פַּעַם שֶׁחֲפֵצִים רַק בֶּאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ לְכָל הַמַּבִּיט קְצָת בְּסִפְרֵיהֶם וּבְקָרְחֵיהֶם הָרָעִים שֶׁהֵם מְפִיצִים עַתָּה בְּיִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד יִשְׁמְרֵנוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ מֵהֶם.

אֲבָל אִם לֹא הָיָה אֶלָּא אֵלּוּ לְבָד הָיָה אֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן לְשַׁבֵּר שִׁנֵּיהֶם לְהַרְאוֹת לַכֹּל, שִׁקְרוּתֵיהֶם וּפַחְזוּתָם, אֲבָל גַּם נִמְצָאִים מְעַט בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁהֵם פִּקְחִים לְהָרַע יוֹתֵר, שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כִּכְשֵׁרִים וּכְאִלּוּ אֵינָם חֲפֵצִים בַּתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל בָּא עַל־יְדֵי לִמּוּדֵיהֶם הָרָעִים וְהֵם מַכְנִיסִים חֲקִירוֹת וּסְבָרוֹת רָעוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע הֵפֶךְ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, וּמַרְאִים עַצְמָם כִּמְדַבְּרִים בִּתְמִימוּת וּבְיִרְאָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, וְכָל דִּבְרֵיהֶם בּוֹטִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, כִּי מְגַלִּים פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה וּמְהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים לִסְבָרוֹת בְּדֻיּוֹת וּמְזֻיָּפוֹת שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה לַבְּקִיאִים בָּהֶם קְצָת, וְאֵלּוּ הַכּוֹפְרִים הֵם בְּחִינַת מֵצַח הַנַּ”ל וְכַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת הֵם גַּם הֵם כְּבָר טִמְּאוּ אֶת עַצְמָן בְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת רָעוֹת בִּזְנוּת וְכוּ’, כִּי רֻבָּם הָיוּ בַּחוּרִים עַד שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעִים שָׁנָה וְעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, רַק שֶׁהֵם צְבוּעִים וְהִסְתִּירוּ תּוֹעֵבוֹת שֶׁלָּהֶם.

וְזֶה בְּחִינַת בָּלָק וּבִלְעָם, כִּי ‘בָּלָק’ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תנחומא תצא סימן ט) ‘שֶׁבָּא לָקֹק דָּמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל’, זֶה בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים שֶׁבָּאִים לִדְרֹס וְלִטְרֹף וְלִשְׁפֹּךְ דָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְּסִיתִים וְהַמְדִיחִים הַנַּ”ל שֶׁהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם בְּנִאוּף וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹמְרִים דִּבְרֵיהֶם וְחָכְמוֹתֵיהֶם הָרָעִים וּמוֹכִיחִים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וְכוּ’. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוָה הַכְּלָלִית בָּא עַל־יְדֵי עֲכִירַת הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן הֵם בִּבְחִינַת ‘בָּלָק’ – שֶׁבָּא לָקֹק דָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁחִית דְּמֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי רִבּוּי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וּמַלְבִּישִׁין עַצְמָן בְּחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל לִלְמֹד בְּדַרְכֵיהֶם וְכוּ’, וְכַאֲשֶׁר הוֹכִיחַ סוֹפָם עַל תְּחִלָּתָם שֶׁהִפְקִיר בְּנוֹתָיו לִזְנוּת בִּשְׁבִיל לְהַטְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ כַּנַּ”ל. כִּי בָּלָק הָיָה מֶלֶךְ, וְכָל הַמְּלָכִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת כַּמְבֹאָר בְּדָנִיֵּאל וּזְכַרְיָה וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁבָּלָק הוּא בְּחִינַת הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ.

אֲבָל כָּל כֹּחַ בָּלָק הוּא מִבִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘רָשָׁע יָרֵא’ [אַ פְרוּמֶיר רָשָׁע הַנַּ”ל], שֶׁהֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ כְּצַדִּיק וּכְפָרוּשׁ וְלֹא רָדַף אַחַר הַזְּנוּת, וּבֶאֱמֶת הָיָה מִאוּס תּוֹעֲבוֹתָיו יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי בְּצִנְעָה עָשָׁה מַעֲשֵׂה אִישׁוּת אִם אֲתוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קה:) עַל פָּסוּק “הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי” (במדבר כב, ל). וְכֵן נִמְצָאִים גַּם עַתָּה רְשָׁעִים כָּאֵלֶּה בְּרָאשֵׁי הַכִּתּוֹת שֶׁלָּהֶם, וּבְרֻבָּם נוֹדָע אַחַר־כָּךְ לַכֹּל, דַּרְכֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְכַנִּכָּר מִתּוֹךְ סִפְרֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת שֶׁהֵם חוֹתְרִים לִסְתֹּר חַס וְשָׁלוֹם כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ’.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בִּלְעָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה וּמְגַלֶּה רִשְׁעוֹתָיו לַחוּץ, רַק הוּא מֵסִית וּמְפַתֶּה וּמַדִּיחַ בִּסְבָרוֹתָיו הָרָעִים כְּאִלּוּ כַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת. וְהוּא קְלִפָּה חֲזָקָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִסְתֹּר דֵּעוֹתָיו וּסְבָרוֹתָיו הַמְזֻיָּפוֹת, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּגַלִּין נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת בַּתּוֹרָה בְּחָכְמוֹת אֲמִתִּיוֹת וּבְשִׂכְלִיּוּת דַּקִּים וְנִפְלָאִים בַּחֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת וְהִתְגַּלּוּת נִסְתָּרוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיגָם כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי וְכוּ’, עַל כֻּלָּם הוּא חוֹתֵר לִסְתֹּר וְלִכְפֹּר בַּכֹּל, בְּדַרְכֵי סְבָרוֹתָיו הַמְזֻיָּפוֹת וְכוּ’. וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘בִּלְעָם’ שֶׁרוֹצֶה ‘לִבְלֹעַ’ ‘וּלְהַעְלִים’ וּלְהַסְתִּיר הַכֹּל.

וְזֶה שֶּׁאִיתָא בִּדְבָרָיו זַ”ל, שֶׁבִּלְעָם הוּא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי הַ’בֵּית’ כְּנֶגֶד הַ’בֵּית’ דִּבְרֵאשִׁית שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, וְהַ’לָּמֶד’ כְּנֶגֶד סוֹף הַתּוֹרָה שֶׁמְּסַיֶּמֶת בְּלָמֶד, וְהָ’עָיִן’ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְהַ’מֵּם’ כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בָּהֶם הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים’ וְכוּ’ (סימן לו). הַיְנוּ שֶׁהִיא קְלִפָּה טְמֵאָה כָּל כָּךְ שֶׁרוֹצָה לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמְּבֹאָרִים בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִן ‘בֵּית’ דִּבְרֵאשִׁית עַד ‘לָמֶד’ שֶׁל לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. אֲשֶׁר כָּל רוֹאֶה יִשְׁתּוֹמֵם וְיַעֲמֹד מַרְעִיד, כִּי הַכֹּל רוֹאִים וּמְבִינִים כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת כִּי אִם מִן הַשָּׁמַיִם עַל־יְדֵי נְבוּאַת פָּנִים בְּפָנִים שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּבִפְרָט כָּל הַסּוֹדוֹת הָעֲצוּמוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת הַתַּנָּאִים וְהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים אֲשֶׁר תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת הָאָדָם, וְרוֹאִים עַיִן בְּעַיִן כִּי רוּחַ ה’ דִּבֶּר בָּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת כָּזֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכָל ע’[79] פָּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְגַלּוֹת מְעַט דִּמְעַט מֵהֶם, וְכָל מַה שֶּׁיָּגַע מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מ”ם[80] יָמִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים “לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה” (שמות לד, כח) שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא אִישׁ כָּזֶה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה מ”ם יָמִים רְצוּפִים, וְכָל הַנּוֹרָאוֹת הָעֲצוּמוֹת אֵלֶּה וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים “וְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה” וְכוּ’ (דברים לד, יב), הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הֵם רוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים וְלוֹמַר שֶׁהַכֹּל מְרַמֵּז עַל דִּבְרֵי חָכְמוֹת הַיְוָנִים אַרִיסְטוֹ וַחֲבֵירָיו יִמַּח־שְׁמָם וְכוּ’. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בִּלְעָם שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ כַּנַּ”ל, כִּי הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

[עַד שֶׁזֶּה סָמוּךְ גִּלּוּ נִבְלוּתָם לְעֵין כֹּל, וּמַדְפִּיסִים בְּקָרְחֵיהֶם הָרָעִים שֶׁכּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּכָל דִּבְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכָל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, וּמַחְצִיפִים פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל סֵפֶר הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים לֹא יָצָא מִפִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וַחֲבֵירָיו, וְהִדְפִּיסוּ אֵיזֶה קָרֵחַ עַל זֶה וְכוּ’, אֲשֶׁר כָּל בַּר דַּעַת מֵבִין שֶׁדִּבְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת כִּי אִם עַל־פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גָּבוֹהַּ וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁהוֹפִיעַ עַל צַדִּיק קָדוֹש כְּמוֹתוֹ שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וּבְנוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בַּמְּעָרָה וְכוּ’, וְכֵן כִּתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּהַקְדָּמַת הָ’עֵץ חַיִּים’ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת יָעִיד שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְגַלּוֹת חִדּוּשִׁים וְהִתְגַּלּוּת כָּאֵלֶּה וְכוּ’, וְהֵם רוֹצִים לַעֲקֹר וְלִסְתֹּר חַס וְשָׁלוֹם בִּנְיָנִים נִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל]:

עג וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה בָּלָק שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְגַּבְּרִים שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע עַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֹּחַ בְּעַצְמוֹ לְנַצְּחָם, עַל־כֵּן שָׁלַח אַחֲרֵי בִּלְעָם שֶׁהוּא מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, אוּלַי בְּכֹחוֹ יוּכַל לְנַצְּחָם חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה שֶּׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ שֶׁעֻבְדָּא דְּבָלָק הָיָה בְּעֻבְדָּא עַל־יְדֵי אֵיזֶה גּוּף טָמֵא וְכוּ’, וּמַעֲשֵׂה בִּלְעָם הָיָה רַק בְּפִיו. כִּי בָּלָק הוּא בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת הַגּוּף כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים דַּרְכֵי כְּפִירוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין סג:): ‘לֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא’. וּבִלְעָם הָיָה טָמֵא יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר וְהֶחְבִּיא וְהִסְתִּיר רִשְׁעָתוֹ וְכַנַּ”ל, וְכָל כֹּחוֹ הָיָה בְּפִיו שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כְּשָׁפִים וּשְׁמוֹת הַטֻּמְאָה הַרְבֵּה וְכוּ’, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים שֶׁל עַכְשָׁיו הַכְּלוּלִים בָּהֶם, שֶׁבְּכָל זֶה הָיָה מִתְגַּבֵּר לִסְתֹּר וּלְהַעֲלִים חַס וְשָׁלוֹם כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף מִ’בֵּית’ דִּבְרֵאשִׁית עַד ‘לָמֶד’ שֶׁל לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה אָז עֵת צָרָה גְּדוֹלָה לְיַעֲקֹב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ו, ה): “עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמַה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר” וְכוּ’:

עד וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כב, ד) “וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה וְכוּ’ וּמַה רָאָה מוֹאָב לִטֹּל עֵצָה מִמִּדְיָן? כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִים שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם, אָמְרוּ: מַנְהִיגָם שֶׁל אֵלּוּ וְכוּ’, אָמְרוּ לָהֶם: אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו, אָמְרוּ: אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו’.

כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וְעַל־כֵּן הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר רְצוֹנוֹ בְּהַסְתָּרוֹת וְהַעְלָמוֹת גְּדוֹלוֹת, רַק נָתַן כֹּחַ וָדַעַת בָּאָדָם שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה יָדוּעַ וּמוּבָן לַכֹּל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם, ‘הֲבֵל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ’ וּכְמוֹ שֶׁהִתְחִיל קֹהֶלֶת סִפְרוֹ (קהלת א, ב) “הֲבֵל הֲבָלִים” וְכוּ’, וְחָזַר וְאָמַר “הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל”, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים קמד, ד) “אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר” וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י שם) ‘לֹא כְּצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְכוּ’ אֶלָּא כְּצֵל שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ’, וְכֵן בָּאוּ כָּל חַכְמֵי אֱמֶת וְצוֹעֲקִים עִנְיָן זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר, וַאֲפִילּוּ כָּל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹדִים עַל כָּל זֶה. כִּי הֲלֹא רוֹאִים בְּעֵין שֶׁיְּמֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל וְהָאָדָם מֵת בְּכָל יוֹם, כִּי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁחַי לֹא יִהְיוּ עוֹד וְעַל־כֵּן מַתְחִיל יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ וְכוּ’ וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּסְפָרִים הַרְבֵּה.

אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן עֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה, וְלַחֲזֹר עִם עַצְמוֹ וְעִם חֲבֵירָיו הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ כָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה, “כִּי גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם” (קהלת ג, יא), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ילקוט ויקרא יט תרטו) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י: ‘לְשׁוֹן הַעְלָמָה וְשִׁכְחָה’, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה הִכְנִיס הַעְלָמָה בְּלֵב הָאָדָם בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַשָּׂטָן לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר וּלְהַשְׁכִּיחַ כָּל זֶה. אֲבָל כֹּחַ הָאֱמֶת בְּוַדַּאי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ וּלְהַעְלִים כָּל הַנַּ”ל, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הֲבֵל הֲבָלִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מִמֶּנּוּ וּמִתַּאֲווֹתָיו וּמִכַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְכוּ’ כִּי אִם מַה שֶּׁהִתְיַגֵּעַ וְטָרַח בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ זֶה וְהִסְתַּכְּלוּ כָּל יְמֵיהֶם עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, הִשִּׂיגוּ וְהֵבִינוּ תֵּכֶף שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַתַּאֲווֹת, לֹא מִלְּבַד מִן הַמּוֹתָרוֹת אֶלָּא אֲפִילּוּ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְהֶכְרֵחִיּוּת צְרִיכִין לְמַעֵט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וּלְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁגַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת דְּהֶכְרֵחִיּוּת יַעֲשֶׂה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עַצְמוֹ כְּלָל. וּמֵחֲמַת שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עַל אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהֵבִינוּ כָּל זֹאת וְכֵן קִיְּמוּ וְעָשׂוּ וּפֵרְשׁוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה עַד שֶׁעָלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רִחֵם עֲלֵיהֶם וְגִלָּה לָהֶם רְצוֹנוֹ, כִּי הֵם הָיוּ מְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר רְצוֹנוֹ בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת עֲצוּמוֹת, עַל־כֵּן הֵאִיר עֲלֵיהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ וְגִּלָּה לָהֶם רְצוֹנוֹ בְּכָל פַּעַם כְּפִי יְגִיעָתָם וְטִרְחָתָם וּמְסִירַת נַפְשָׁם. וְזֶה הָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם שֶׁהָלַךְ בְּתוּמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשִּׂיג רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַמְּסוּרָה לָנוּ שֶׁיְּסוֹד הַתְחָלָתָהּ הָיָה מֵאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין פב.) ‘מָצִינוּ שֶׁקִּיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה’ וְכוּ’, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם מִקֹּדֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ נֹחַ וּמְתוּשֶׁלַח וַחֲנוֹךְ וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָכוּ לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּרְצוֹנוֹ כְּמוֹ אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין אבות ה, ב):

עה וּמִמֶּנּוּ הִתְחִילָה יְרֻשָּׁתֵנוּ הַטּוֹבָה שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִים בָּהּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים: ‘אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים’ וְכוּ’, וּבְדַרְכּוֹ הַקָּדוֹשׁ הָלְכוּ בָּנָיו יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם וְנָתַן לָנוּ עַל יְסוֹד זֶה אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. וּמִיּוֹם שֶׁזָּכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וּמִיהוֹשֻׁעַ לַזְּקֵנִים וְכוּ’ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אָנוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָם לִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה, ד) “דִּרְשׁוּ ה’ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד”, וּכְתִיב (שם ג) “יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי ה'” וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה, כִּי גַּם עַתָּה אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה וְאָנוּ יוֹדְעִין רְצוֹנוֹ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה נִזְכֶּה לָזֶה כִּי ‘יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם’ וְכוּ’ (קידושין ל:). וְעַל־כֵּן גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם בִּקֵּשׁ כַּמָּה בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמג, י): “לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ” וְכוּ’ וְצָעַק (שם יג, ג): “עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי” וְכוּ’, וְכֵן (שם קיט, ה): “אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְּרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ”, וְכֵן הַרְבֵּה, שֶׁעַל זֶה נִתְיַסֵּד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים.

אֲבָל כָּל עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם, וַאֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ זוֹכִים וּמִתְגַּבְּרִים לִהְיוֹת כְּמוֹתָם מַמָּשׁ לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת כְּמוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ זוֹכִים לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתֵנוּ אֵלֵיהֶם וּלְדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כתובות קיא:) בְּמַעֲלוֹת הַדְּבֵקִים לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּלְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים שֶׁאָנוּ חוֹתְרִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לִזְכּוֹת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת, נוּכַל לִזְכּוֹת לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית תָּמִיד.

וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הַנַּ”ל זָכוּ עַל־יְדֵי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בִּתְפִלָּתָם לְבַטֵּל הַטֶּבַע וּלְגַלּוֹת שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לִפְעֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנָם בִּבְחִינַת (אבות ב, ד) ‘עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְגַלִּים וּמְאִירִין הָרָצוֹן בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא, שֶׁהַכֹּל רוֹאִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בִּרְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְכַנַּ”ל:

עו אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים, וְנָתַן כֹּחַ גַּם בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַקֵּם כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ גַּם לְהַחַרְטֻמִּים וְהַמְכַשְּׁפִים שֶׁיַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת עַל־יְדֵי שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, כַּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה לְעִנְיַן הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, “וַיַּעֲשׂוּ גַּם הַחַרְטֻמִּים בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן” (שמות ז, יא). אֲבָל בְּוַדַּאי אֲמִתַּת הַקְּדֻשָּׁה יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה וּלְעוֹלָם גָּבְרָה יַד מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם, יב) “וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם”, עַד שֶׁבְּכַמָּה אוֹתוֹת לֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לְהוֹצִיא עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לְהוֹדוֹת וְלוֹמַר “אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא” (שם ח, טו). וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶחֱזִיק לֵב פַּרְעֹה, אֲבָל בַּסּוֹף הֻכְרַח לְהוֹדוֹת וְלוֹמַר “ה’ הַצַּדִּיק” (שם ט, כז) וּלְשַׁלְּחָם בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר־כָּךְ נִתְחָרֵט וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם עַד הַיָּם, וְשָׁם הֶרְאָה ה’ אֶת יָדוֹ הַגְּדוֹלָה וּבָקַע אֶת הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפַרְעֹה סָבַר שֶׁגַּם הוּא יַעֲבֹר הַיָּם וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם לְתוֹךְ הַיָּם, “וַיָּשֶׁב ה’ עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַיָּם” (שם טו, יט) וְכוּ’.

וְהִנֵּה מִכָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת הָאֵלּוּ וּכָאֵלּוּ וּמִכָּל מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ מִזֶּה, אָנוּ רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן ה’ יִתְבָּרַךְ לְהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, וְעִקַּר הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי שֶׁהֶעְלִים רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל וְאֵינוֹ מְגַלֶּה סוֹדוֹ כִּי אִם לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים הָרוֹדְפִים וּמִתְיַגְּעִים לְהַשִּׂיג רְצוֹנוֹ וְכַנַּ”ל, וְאֵלּוּ הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְגַלִּים רְצוֹנוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם עוֹשִׂים מוֹפְתִים וְאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בָּעוֹלָם, וְהָעִקָּר הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהוּא רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ בְּכָל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד, לב): “הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה” וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כה): “וַיִּצְעַק אֶל ה'”, וְכֵן בֶּאֱלִישָׁע אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כז.) ‘וֶאֱלִישָׁע כָּל מַה דַּעֲבִיד בִּתְפִלָּה הוּא דְּעָבִיד’.

אֲבָל אִם כֵּן כְּבָר הָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה וְהָיָה מִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וְעַל־כֵּן כָּל יְמֵי קִיּוּם הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, עַל־כֵּן בְּדַרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ גַּם לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מוֹפְתִים לְפִי שָׁעָה עַל־יְדֵי כְּשָׁפִים וּשְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הָיָה בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ בְּפִיו כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בִּקְדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְכָל טָעוּתָם שֶׁל כָּל הַכּוֹפְרִים הָעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים נִמְשָׁךְ מִזֶּה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ טִפְּשִׁים גְּמוּרִים כְּמוֹ שֶׁסּוֹבְרִים הֶהָמוֹן, וּבִפְרָט רָאשֵׁיהֶם כְּמוֹ בָּלָק וּבִלְעָם וְחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְחַכְמֵי בְּנֵי קֶדֶם, רַק כָּל טָעוּתָם הָיָה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה כָּל אֶחָד, כִּי זֶה מְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁמֵּעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַנִּמְצָא הַמְחֻיָּב, הוּא מְרֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְגַמְרֵי מִלְּהַנְהִיג בְּעַצְמוֹ כָּל הַנִּבְרָאִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאוּ לִידֵי כְּסִילוּת דַּעְתָּם וְאִוֶּלֶת חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵת שֶׁאָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הָאֶמְצָעִי וְכוּ’, וְשֶׁבְּדֶרֶךְ זֶה יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵם רוֹצִים. וּ’בְדֶרֶךְ שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’ (מכות י:), עַל־כֵּן גְּדוֹל הָעֵצָה הִתְעָה אוֹתָם וְהִטְעָם וְנָתַן בָּהֶם כֹּחַ שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת בְּעֻבְדָּא וּבְמִלּוּלָא, וְהָעִקָּר בְּמִלּוּלָא כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁהָיָה כֹּחַ לְבִלְעָם שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכֵי בְּנֵי קֶדֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג, ז) “מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָּלָק מֵהַרְרֵי קֶדֶם”, וְכַמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (חיי שרה דף קכו.), עַד שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְבָרֵךְ וּלְקַלֵּל אֶת הָעַמִּים בְּפִיו וְכֵן יִתְקַיֵּם. וְעַל־יְדֵי־זֶה טָעוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֵין לוֹ יִתְבָּרַךְ רָצוֹן כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת בְּפִיו כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא רָצוּ לְהוֹדוֹת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵר בְּיִשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה ה’ בְּעַמּוֹ וְרוֹצֶה ה’ אֶת יְרֵאָיו וְכוּ’ אַף־עַל־פִּי שֶׁרָאוּ מוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, כִּי אָמְרוּ הֲלֹא גַּם הֵם עוֹשִׂים מוֹפְתִים בְּפִיהֶם כְּנֶגְדּוֹ, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הָרָצוֹן כִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ ‘אַף אָנוּ בָּאִים עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו כְּמוֹ מֹשֶׁה שֶׁהָיָה כֹּחוֹ בְּפִיו’ (תנחומא בלק סימן ג).

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, כִּי כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, וְאֵין שִׁעוּר לְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מוֹפְתֵי מֹשֶׁה וְהַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרָיו וּבֵין מַעֲשֵׂה בִּלְעָם וְהַחַרְטֻמִּים, “כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” (תהלים צב, ט) וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (בסימן רלד) ‘שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים כִּי פִּינְחָס פָּרַח בָּאֲוִיר וְגַם בִּלְעָם פָּרַח בַּאֲוִיר’ וְכוּ’, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף נִצַּח פִּינְחָס אֶת בִּלְעָם וְהִפִּילוֹ עַל הַחֶרֶב וַהֲרָגוֹ וְכוּ’:

עז וְהִנֵּה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְהַנְּבִיאִים שֶׁלְּאַחֲרָיו, הָיָה הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ מְאֹד עַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן ‘אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים’, שֶׁגַּם הַכְּרוּכִים אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מוֹפְתִים קְטַנִּים עַל־יְדֵי כִּשּׁוּף וּשְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה כַּנַּ”ל. אֲבָל אַחַר חֻרְבַּן בֵּית שֵׁנִי, וְהַנְּבוּאָה כְּבָר פָּסְקָה מִיִּשְׂרָאֵל וְ”אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ וְאֵין עוֹד נָבִיא” (תהלים עד, ט), עַל־כֵּן נָתַן ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחַ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לַהֲרֹג וּלְבַטֵּל אֶת כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא סט:), וְאָז נִתְבַּטֵּל רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ שֶׁל כָּל יְדִיעוֹת הַכִּשּׁוּף וְשֵׁדִים וּשְׁמוֹת הַטֻּמְאָה. וְכֵן מִיִּשְׂרָאֵל נִתְמַעֲטָה מְאֹד יְדִיעַת הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וַעֲשִׂיַּת מוֹפְתִים נוֹרָאִים לְשַׂדֵּד הַטֶּבַע בְּאִתְגַּלְיָא כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, רַק לִיחִידֵי סְגֻלָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת נִמְסְרוּ סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה פָּנִים אֶל פָּנִים, וּקְצָת נִכְתְּבוּ בִּמְגִלַּת סְתָרִים. אֲבָל אָז הִתְחִילָה לִצְמֹחַ נֶגַע הַמִּסְפַּחַת שֶׁל חָכְמַת יָוָן וְרוֹמִיִּים שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל־יְדֵי־זֶה, וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁלָּהֶם הַכֹּל יָרְשׁוּ וְקִבְּלוּ מֵחַכְמֵי בְּנֵי קֶדֶם כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים, כִּי בִּלְעָם וְחַכְמֵי בְּנֵי קֶדֶם יָדְעוּ הַכֹּל, כִּי הָיוּ בְּקִיאִים בִּשְׁמוֹת הַטֻּמְאָה וְכוּ’ וְהָיוּ יוֹדְעִים כָּל סוֹדוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, וְעַכְשָׁיו שֶׁכְּבָר נִשְׁכַּח יְדִיעַת הַכִּשּׁוּף וְהַשֵּׁדִים וְכוּ’ וְהִתְגַּבְּרוּ חַכְמֵי הַטֶּבַע, הֵם רוֹצִים לִכְפֹּר בְּשֵׁדִים וּבְכִשּׁוּף לְגַמְרֵי, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַחְצִיפִים פְּנֵיהֶם וְכוֹפְרִים בְּכָל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וּבְכָל שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ’ מַה שֶּׁכָּל הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא וּמְכִלְתּוֹת וּמִדְרָשִׁים קְדוֹשִׁים מְלֵאִים מִזֶּה:

עח וְכָל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל הַבְּחִירָה, וְעִקַּר כָּל כֹּחַ הַבְּחִירָה רוֹאִין בְּפָרָשָׁה זֹאת שֶׁל בִּלְעָם בְּעִנְיַן הִלּוּכוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם וְאֵיךְ הִתְנַהֵג ה’ יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ, כִּי הָיָה רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד לְקַלְּלָם וְאָמַר לָהֶם “לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה” (במדבר כב, ח), כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגִּלָּה שֶׁהַכֹּל בְּיַד ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ. אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ (שם, יב) “לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם” וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ לְגַמְרֵי וְאָמַר (שם, יג): “כִּי מֵאֵן ה’ לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁרָמַז לָהֶם שֶׁיִּשְׁלַח שָׂרִים רַבִּים וּגְדוֹלִים מֵהֶם’, כִּי סָבַר אוּלַי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ רָצוֹן הָעֶלְיוֹן כִּרְצוֹנוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְקַלֵּל חַס וְשָׁלוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאָז כְּשֶׁבָּאוּ שֵׁנִית וְרָאָה ה’ יִתְבָּרַךְ עֹצֶם רְצוֹנוֹ הַטָּמֵא לֵילֵךְ, אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ (שם, לה): “לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר” וְכוּ’, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: “וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם’ וְכוּ’ – ‘אָמַר שֶׁמָּא אֲפַתֶּנּוּ וְיִתְרַצֶּה’ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ, עָמַד אֲתוֹנוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּלְחָצוֹ עַל־יְדֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ לְעַכְּבוֹ, וְהוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ הָרָע, עַד שֶׁגַּם אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁפָּתַח ה’ אֶת פִּי הָאָתוֹן וְדִבֵּר עִמּוֹ וְהוֹכִיחוֹ, וְאַחַר־כָּךְ גִּלָּה ה’ עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ נִצָּב לִקְרָאתוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ (שם, לב) “כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי” וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא רָצָה לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ וְאָמַר (שם, לד) “וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה”, כְּמַתְרִיס לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רַשִׁ”י שָׁם), וְה’ יִתְבָּרַךְ הֵשִׁיבוֹ כִּרְצוֹנוֹ ‘לֵךְ עִמָּהֶם’, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַבְּחִירָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפָרָשָׁה זֹאת ‘בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָתֵת לֵב בְּפָרָשָׁה זֹאת יָכוֹל לְהָבִין הֵיטֵב עַד הֵיכָן כֹּחַ הַבְּחִירָה, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהָבִין מִזֶּה עַתָּה גַּם עַתָּה כִּי מֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי גַּם עַתָּה ה’ יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וְהוּא בִּכְלָל וּבִפְרָט.

וְזֶהוּ כָּל עִנְיַן הַחַיּוֹת רָעוֹת וּמֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע וְשֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַכְשָׁיו בְּכָל פַּעַם, וְכָל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם נִתְעָה וְנִשְׁמַן לִבָּם, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם בְּכָל פַּעַם עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם שֶׁהוּא כְּדַעְתָּם הָרָעָה, עַד שֶׁמְּהַפְּכִים הַשְּׁקָרִים וְהַכְּזָבִים הַיְדוּעִים לֶאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכְּדִבְרֵיהֶם הוּא הָאֱמֶת וְכַוָּנָתָם רַק אֶל הָאֱמֶת, וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְפָרְשָׁהּ בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים מַה שֶּׁהַכֹּל רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן אֵיךְ הֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, וְכָל כַּוָּנָתָם לְבַטֵּל וּלְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַנִּמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם קָשֶׁה לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן” (משלי ב, יט), וְכָל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל.

וְהָעִקָּר כִּי הַכֹּל תָּלוּי בִּרְצוֹן הָאָדָם, כִּי “הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” (תהלים קטז, טז), הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מָסַר הַבְּחִירָה לָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהֵפֶךְ לְשַׁבֵּר וְלִבְרֹחַ מֵהַתַּאֲווֹת וְלָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹ עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל יַכְרִיחַ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הָרָע, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בָּזֶה נִפְלָאוֹת תְּמִים דֵּעִים לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב עַל זֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (בליקו”ת סִימָן נג) ‘שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל’ וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה, וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁלֹּא גִּלָּה רַק בְּרֶמֶז מְעַט, וְכֵן רוֹאִין בְּחוּשׁ.

וְיֵשׁ לְבָאֵר קְצָת, לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לִסַּע לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אוֹ לְצַדִּיק אֲמִתִּי כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ דֶּרֶךְ ה’ וְתוֹרָתוֹ וִיקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר יוֹתֵר לְשַׁבְּרָם, כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ לְעַכְּבוֹ וּלְמָנְעוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַמְּנִיעָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁקָּשֶׁה וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם’ (בסימן סו).

וּבִפְרָט עֻבְדָּה גְּדוֹלָה כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת וְסַכָּנוֹת דְּרָכִים וּבִפְרָט בְּעֵת מִלְחָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’, וְרַבִּים נִמְנְעוּ מֵחֲמַת זֶה, אֲבָל מִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל תַּכְלִיתוֹ וּמִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן חָזָק וְאַמִּיץ, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן וּמִתְגַּעְגֵּעַ בְּכָל פַּעַם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לָבוֹא לְשָׁם וּמוֹצִיא הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִים בְּפִיו וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת עִמּוֹ וּמְסַבֵּב עִמּוֹ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְשָׁם בְּדֶרֶךְ הַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לוֹ נֵס גָּמוּר בְּאִתְגַּלְיָא כְּמוֹ לֶאֱלִישָׁע וּלְאֵלִיָּהוּ וּלְרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁבָּקְעוּ אֶת הַמַּיִם בְּבִגְדֵיהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ לְנִפְלְאוֹת הַסִּבּוֹת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ סִבֵּב עִמּוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַנִּפְלָאָה עַד שֶׁבָּא לְשָׁם, הוּא רוֹאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כִּמְעַט שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִבְּקִיעַת הַיָּם בְּנֵס, כִּי זֶה לֹא הָיָה רַק לְפִי שָׁעָה. וְאֵלּוּ הַהַשְׁגָּחוֹת הַסִּבּוֹת הַנִּפְלָאוֹת הָיוּ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁבוּעַ וְכוּ’.

וְכֵן בְּעִנְיַן פַּרְנָסַת הָאָדָם שֶׁהַמַּאֲמִין רוֹאֶה נִפְלְאוֹת ה’ בְּכָל עֵת אֵיךְ פַּרְנָסָתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה לְבַד, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֵסֶק וּמְלָאכָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹאֶה שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ מַצְלִיחַ כְּלָל בְּעֵסֶק זֶה, וּכְשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה, מְסַבֵּב בְּהַשְׁגָּחָתוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וּמַזְמִין לוֹ רֶוַח בְּדֶרֶךְ נֵס הַמְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע כִּי פִּתְאֹם בָּא לוֹ רֶוַח שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ לְבָאֵר כָּל זֶה כִּי יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, אֲבָל הַמַּאֲמִין וְחָפֵץ בְּהָאֱמֶת יָבִין כָּל זֶה הֵיטֵב.

אֲבָל “אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים” שֶׁגַּם הַהוֹלֵךְ לִדְבַר עֲבֵירָה חַס וְשָׁלוֹם אוֹ שֶׁרוֹצֶה לְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ לֵילֵךְ לְמֶרְחַקִּים לִלְמֹד מַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ”ל שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְלֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ שְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרַע, וְגַם בָּהֶם נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם עַל הוֹצָאוֹת לְמֶרְחַקִּים כָּזֶה, וְגַם שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מְאֹד מַה שֶּׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לָבֹא לְשָׁם, אַךְ הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּרָצוֹן חָזָק עַד שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב לָהֶם סִבּוֹת עַד שֶׁבָּאִים לְשָׁם לְמַה שֶּׁרָצוּ לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי ‘בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’, וְהָרָצוֹן יֵשׁ לוֹ תֹּקֶף גָּדוֹל וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, וְכָל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל הַבְּחִירָה וְכַנַּ”ל. וְכֵן הוּא בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל.

אַךְ הַחִלּוּק וְהַהֶפְרֵשׁ יְכוֹלִין הַכֹּל לְהָבִין, כִּי זֶה הָאִישׁ הַכָּשֵׁר כָּל יְסוֹד כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הוּא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, שֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ מִנְּעוּרָיו לְהִסְתַּכֵּל עַל קִצּוֹ וְסוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן וּמַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב, א) “וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קהלת רבה יב, א) ‘בּוֹרְאֶיךָ בְּאֵרֶךָ בּוּרֶךָ’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב, יד) “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ” שֶׁבְּרֵאשִׁית עוֹלָמוֹ רוֹאֶה מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ וְכוּ’, וְכָל תְּשׁוּקָתוֹ וּרְצוֹנוֹ לְהַכִּיר אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְלִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, וְלִזְכּוֹת לַחֲטֹף טוֹב כָּל יָמָיו בִּשְׁבִיל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי.

וְזֶה, הַהֵפֶךְ, מֵשִׂים כָּל מְגַמָּתוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרַע, וּ’בְדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’ כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא לח:) ‘הַבָּא לִטָּהֵר – מְסַיְּעִין לוֹ, הַבָּא לִטַּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ’, וַאֲזַי ה’ יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לְכָל אֶחָד סִבּוֹת וּסְבָרוֹת וְחָכְמוֹת בְּדַעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַחוֹלֵק וְהַכּוֹפֵר וְכוּ’ לוֹמַר סְבָרוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל לְהַטְעוֹת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים מִן הָאֱמֶת וְלוֹמַר שֶׁהָאֱמֶת אִתּוֹ, אֲבָל הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ, וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת רוֹאֶה הֵיכָן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

עט וְזֶה בְּחִינַת (אבות ה, יט) ‘מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע’ וְכוּ’, שֶׁהַכֹּל תְּמֵהִין עַל מַאֲמָר זֶה כַּמְבֹאָר בַּמְפָרְשִׁים, אַךְ עַל־פִּי הַנַּ”ל מוּבָן דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים קְצָת, כִּי בַּתְּחִלָּה בֵּאֵר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּדָּתָם ‘עַיִן טוֹבָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה’ שֶׁאֵינָם כְּרוּכִים אַחַר ‘הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד’ שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ, כִּי ‘עַיִן טוֹבָה’ הֵפֶךְ הַקִּנְאָה שֶׁאֵין עֵינוֹ רָעָה לְקַנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, וְ’נֶפֶשׁ שְׁפָלָה’ הֵפֶךְ הַתַּאֲוָה הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ רְחָבָה שֶׁל בִּלְעָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה כ, י) שֶׁהָיָה נַפְשׁוֹ רְחָבָה לְהִתְאֲווֹת מָמוֹן הַרְבֵּה מְלֹא בֵּיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְכוּ’, וְ’רוּחַ נְמוּכָה’ הֵפֶךְ רְדִיפַת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא גֵּאוּת וְרוּחַ גָּבוֹהַּ, וְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל טוּב הֵם בְּתַלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם.

וּלְהֵפֶךְ תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע הֵם ‘עַיִן רָעָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה’ וְכוּ’ שֶׁרוֹדְפִים אַחַר ‘הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד’ וְכוּ’, וְשָׁאַל הַתַּנָּא אַחַר־כָּךְ: ‘מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם’, כְּלוֹמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר לֵידַע מַה בֵּינֵיהֶם וְאֵיזֶה הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כִּי הֲלֹא אָנוּ רוֹאִין שֶׁכְּמִקְרֵה אֵלּוּ הַטּוֹבִים שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כֵּן יִקְרֶה לְאֵלּוּ הָרָעִים שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, כִּי אֵלּוּ גוֹמֵר ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, וְגַם עִם הַמְהַפְּכִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר גּוֹמֵר ה’ יִתְבָּרַךְ לְמַלֹּאת רְצוֹנָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים י, יד): “כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ”, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, וְאִם כֵּן נָפַל פִּתָּא בְּבִירָא שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ לֵילֵךְ, עַל זֶה סִיֵּם הַתַּנָּא כִּי בְּוַדַּאי קָשֶׁה לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי הַנִּצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָהֶם אֱמֶת בָּרוּר יַהַפְכוּ הַכֹּל אֶל הָאֱמֶת הַמְזֻיָּף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הַחִלּוּק הוּא בַּסּוֹף, כִּי ‘תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ נוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיוֹרְשִׁין הָעוֹלָם הַבָּא וְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת’, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּל רוֹאִין כִּי רַק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חַיָּיו חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה וְהוּא בִּבְחִינַת תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע אֵין חַיָּיו חַיִּים כְּלָל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת[81], וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם בְּעַצְמָן מוֹדִים עַל זֶה שֶׁעִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים הוּא אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַכֹּל יִרְאוּ הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג, יח) “וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ” וְכוּ’.

וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר ג, ח) “אוֹר” – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, “חֹשֶׁךְ” – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶם הוּא חָפֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית א, ד): “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב” וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁהָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שֶׁקֶר לֶאֱמֶת וֶאֱמֶת לְשֶׁקֶר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע בְּאֵיזֶה מֵהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ, לָכֵן נֶאֱמַר: “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב”, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר שם, ו) ‘שֶׁרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְעָמַד וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא’. הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁחָפֵץ לֵידַע הַדֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה מַעֲשִׂים ה’ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ, יִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי אֶצְלָם נִגְנַז הָאוֹר הַטּוֹב, וְיֵלֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל מֵעוֹדוֹ עַד סוֹפוֹ מִבַּחֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וְכַנַּ”ל, וְאָז יֵדַע הָאֱמֶת בְּאֵיזֶה מֵהֶם חָפֵץ ה’ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל.

וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְּרִין פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (דף סה:) מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “תַּנְיָא וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְכוּ’, וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה הָיָה בּוֹכֶה: וּמַה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲווֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, א): “עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם”, אָמַר רָבָא: אִי בָּעוּ צַדִּיקֵי בָּרוּ עָלְמָא שֶׁנֶּאֱמַר ‘עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין’. רָבָא בָּרָא גַּבְרָא, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוֵי יַתְבֵי” וְכוּ’. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘אִי בָּעוּ צַדִּיקֵי – לִהְיוֹת נְקִיִּים מִכָּל עָוֹן, הֲווּ בָּרוּ עָלְמָא שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ’, הָא אִם לֹא הָיוּ בָּהֶם עֲווֹנוֹת אֵין כָּאן הַבְדָּלָה’. כָּל זֶה שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה בָּלָק וּבִלְעָם שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם מִגֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וּבְפֶרֶק הַנֶּחֱנָקִין אִיתָא (שם דף צ.): ‘רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר הִגִּיעָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ נָתְנָה הַתּוֹרָה מֶמְשָׁלָה בָּהּ, שֶׁאֲפִילּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ אַל תִּשְׁמַע לוֹ’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘נָתְנָה הַתּוֹרָה מֶמְשָׁלָה בָּהּ – כְּלוֹמַר אֲפִילּוּ תִּרְאֶה אוֹתוֹ נָבִיא מוֹשֵׁל וְעוֹשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ, דִּכְתִיב (דברים יג, ב): “וְנָתַן לְךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת”‘, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. כָּל זֶה שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנַּ”ל עַד כַּמָּה וְכַמָּה כֹּחַ הַבְּחִירָה מַגִּיעַ, וְהָבֵן מְאֹד. וְעַיֵּן בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף נד:) מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם לְעִנְיַן מַה שֶּׁשָּׁאַל וְכוּ’ וְהֵשִׁיב לוֹ: “וְכִי יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים”:

פ וְזֶה שֶּׁכָּתוּב (במדבר כב, כח): “כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (במדבר רבה כ, יד) ‘אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלֹשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה’, וְהִזְכִּיר זְכוּת וְכֹחַ הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים דַּיְקָא, כִּי הֵם “מוֹעֲדֵי ה’ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ” (ויקרא כג, ד) שֶׁקּוֹרְאִים וּמְגַלִּים אֶת הָרָצוֹן, וְהוּא רָצָה לְבַטֵּל זֹאת וּלְהַכְחִישׁ בָּרָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָיָה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְכַנַּ”ל:

פא וְזֶה בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הָאָתוֹן שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ פָּתַח פִּי הָאָתוֹן וְהִיא בְּעַצְמָהּ הוֹכִיחָה אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה נֵס שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ מֵאַיִן נִמְשָׁךְ כֹּחוֹ הַטָּמֵא לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת רָעוֹת, כִּי הִמְשִׁיךְ הַזֻּהֲמָא עַל עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף בְּזֻהֲמָא כָּזֹאת עִם בְּהֵמָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּפִיו הַטָּמֵא, כִּי כֵן מַנְהִיג ה’ יִתְבָּרַךְ עוֹלָמוֹ, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת בִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ וְקָדוֹשׁ גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, וְאִם הָיָה שׁוֹגֶה חַס וְשָׁלוֹם מְעַט בִּקְדֻשָּׁתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְעֹל כָּרָאוּי, וּלְהֵפֶךְ בְּטֻמְאָה הָיָה כֹּחַ בִּלְעָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הָיָה לוֹ כֹּחַ בְּפִיו הַטָּמֵא, וְכַמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (נשא דף קכה:) וּבִסְפָרִים פְּעֻלּוֹתָיו עַל־יְדֵי טֻמְאוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ בְּשִׁכְבַת זֶרַע אֵצֶל הָרֵי חֹשֶׁךְ וְכוּ’, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל־כֵּן הֶרְאָה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחוֹ מֵאַיִן נִמְשָׁךְ, וּמַה שֶּׁפָּעַל בְּכֹחוֹ הַטָּמֵא שֶׁהִמְשִׁיךְ כֹּחַ הַדִּבּוּר פֶּה אֶל הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה אִישׁוּת שֶׁעָשָׂה עִם אֲתוֹנוֹ, עַד שֶׁנִּמְשַׁךְ כֹּחַ הַדִּבּוּר לְהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהָאָתוֹן פָּתַח פִּיו וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוֹדִיעָה לוֹ לְעֵינֵי כָּל הַשָּׂרִים שֶׁהָלְכוּ מֵהֵיכָן בָּא כֹּחוֹ, כִּי אָמְרָה לוֹ “הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי” (דברים כב, ל) שֶׁמְּרַמֵּז עַל מַעֲשֵׂה אִישׁוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קה:), וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין כֹּחוֹ הַטָּמֵא חַס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ, רַק הַכֹּל בִּרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ בְּחֹק כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ בִּבְחִירָתוֹ כֹּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים כִּרְצוֹנוֹ.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל בְּיַד ה’ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כִּי אֵין מִלְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (חולין ז:) לְעִנְיַן כְּשָׁפִים, רַק שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ גָּבֵי דִּילֵיהּ. ‘וְהַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי’ (אבות ד, ד), וּ’מִינֵיהּ וּבֵיהּ אַבָּא נֵיזֵל בֵּיהּ נַרְגָּא’ (סנהדרין לט:), שֶׁהָאָתוֹן בְּעַצְמָהּ שֶׁטִּמֵּא אֶת עַצְמוֹ עִמָּהּ שֶׁמִּשָּׁם הָיָה כֹּחוֹ הַטָּמֵא, הִיא בְּעַצְמָהּ הִמְשִׁיךְ לָהּ ה’ יִתְבָּרַךְ הַדִּבּוּר וּפָתַח אֶת פִּיהָ וְהוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהוֹדִיעָה לוֹ לְעֵין כֹּל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּהּ, כִּי כֵן מַגִּיעַ לוֹ, מֵאַחַר שֶׁמִּשָּׁם הִמְשִׁיךְ כֹּחַ דִּבּוּרוֹ הָרָע, עַל־כֵּן הֶרְאָה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ הִמְשִׁיךְ הַדִּבּוּר לְהָאָתוֹן בְּעַצְמוֹ לְבַיְּשׁוֹ וְלִנְקֹם בּוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים לד, כב) “תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה”, וּכְתִיב (ירמיה ב, יט) “תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ”, [וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה (בְּהִלְכוֹת יוֹם־טוֹב הֲלָכָה ג אוֹת ז וּבְהִלְכוֹת חָדָשׁ הֲלָכָה ד אוֹת ח), שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי זֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַנַּ”ל הִמְשִׁיךְ הַדִּבּוּר לְשָׁם וְכוּ’]:

פב וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָמַד בְּרִשְׁעוֹ וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ עַד שֶׁיָּעַץ לְבָלָק לְהַכְשִׁילָם בִּזְנוּת וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפֹּל מֵהֶם, כִּי אָמַר לוֹ “אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא” וְכוּ’ (סנהדרין קו.), וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד, אִם כֵּן אִם ה’ יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא זִמָּה וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפְּלוּ מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן בָּלָק וּבְנוֹתָיו וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי יִפְּלוּ עַל־יְדֵי־זֶה מַפָּלָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה, מֵאַחַר שֶׁהֵם גָּרְמוּ כָּל זֹאת וְטִמְּאוּ אֶת עַצְמָן וְאֶת יִשְׂרָאֵל בָּזֶה? וְגַם מַהוּ הַלָּשׁוֹן ‘אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ’, וְכִי הָיָה טִפֵּשׁ וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל אֱלוֹהַּ מְיֻחָד וְלָהֶם אַחֵר?

אַךְ הַכֹּל עַל־פִּי הַנַּ”ל, כִּי טָעָה וְאָמַר שֶׁאֵיךְ שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁמְּקָרְבִין עַצְמָן לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־פִּי דַּעַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ מְאֹד וְהִזְהִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל הַזְּנוּת מְאֹד, עַל־כֵּן כְּשֶׁהֵם פּוֹגְמִים בִּזְנוּת חַס וְשָׁלוֹם בְּוַדַּאי תֵּכֶף יִפְּלוּ, אֲבָל הוּא וְסִיעָתוֹ שֶׁטִּמְּאוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ, הֵם מַמְשִׁיכִין רְצוֹנוֹ עַל־יְדֵי טֻמְאָה זֹאת דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁרָאוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁפָּעֲלוּ פְּעֻלּוֹת עַל־יְדֵי זֻהֲמָא זֹאת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁלָּהֶם לֹא יַזִּיק הַזְּנוּת רַק לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָרָצוֹן דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה דַּיְקָא, וְעַל־כֵּן אָמַר ‘אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה’, ‘שֶׁל אֵלּוּ’ דַּיְקָא, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֱלֹקוּתוֹ עֲלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁל קְדֻשַּׁת מֹשֶׁה, ‘הוּא שׂוֹנֵא זִמָּה’ שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתָם מֵחֲמַת חֵטְא נִיאוּף, אֲבָל הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת הוּא רַק לְאֵלּוּ וְלֹא לִטְמֵאִים כְּמוֹתוֹ, כִּי בָּזֶה טָעָה בִּכְפִירוֹתָיו שֶׁסָּבַר מַה שֶּׁרוֹאִין בְּכָל פַּעַם שֶׁ’בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ’ וּמַצְלִיחִין בְּיָדוֹ מִלְּמַעְלָה שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ הֵן לְטוֹבָה הֵן לְרָעָה, סָבַר שֶׁחַס וְשָׁלוֹם ה’ יִתְבָּרַךְ בִּטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי וּמָסַר בְּיַד הָאָדָם הַכֹּל וְכִרְצוֹנוֹ יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל, רַק שֶׁמִּי שֶׁמַּמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה אֵלָיו דַּיְקָא יַזִּיק הַזִּמָּה, אֲבָל אֵלָיו וְסִיעָתוֹ שֶׁהִמְשִׁיכוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַכֹּחוֹת מִלְּמַעְלָה דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל־יְדֵי זֻהֲמַת הַזִּמָּה דַּיְקָא כַּנַּ”ל, אֲלֵיהֶם לֹא יַזִּיק הַזִּמָּה כְּלָל, אַדְּרַבָּא, כָּל כֹּחָם עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל.

אֲבָל “אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְכוּ’ לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד” וְכוּ’ (תהלים צח, ז ח), כִּי מַה שֶּׁה’ יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ כָּזֶה הוּא רַק לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וּבְוַדַּאי הֵם מְחֻיָּבִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאָז הָיוּ מְבִינִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין זֶה רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ לְהַרְבּוֹת זִמָּה חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁרָאוּ כְּבָר מִדּוֹר הַמַּבּוּל וְכוּ’ מַה שֶּׁנָּקַם בָּהֶם ה’ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל זֶה, רַק שֶׁהוּא רָצָה לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו וּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, עַל־כֵּן נָתַן לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ כֹּחַ כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּחוֹת כִּרְצוֹנוֹ לְפִי שָׁעָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל לְסוֹף גָבֵי דִּילֵיהּ, כִּי פְּרִיחָתָם הוּא רַק כְּמוֹ עֵשֶׂב לְהִשָּׁמְדָם אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה עֲדֵי עַד, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ שֶׁאַחַר־כָּךְ נָפְלוּ כֻּלָּם בָּלָק וּבְנוֹת מִדְיָן וּבִלְעָם בְּעַצְמָן מַפָּלָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה, כִּי נֶהֶרְגוּ כֻּלָּם בַּחֶרֶב עַל־יְדֵי פִּנְחָס וְיִשְׂרָאֵל, ‘כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה”:

פג וְזֶה (במדבר כב, ד): “וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן וְכוּ’ וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב” וְכוּ’, ‘בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב’ זֶה בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹאָב, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת ‘מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה’ שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל בְּנוֹת לוֹט, וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה רָצוּ לְהַכְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּנוֹת מוֹאָב. כִּי עִקַּר טָעוּת הַמְחַקְּרִים שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהֵם כְּרוּכִים מְאֹד אַחַר תַּאֲוָה זֹאת וְכַנַּ”ל, וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘אַבָּא שָׁאוּל’ (בסימן נה).

וְעַל־כֵּן לָקְחוּ עֵצָה מִזִּקְנֵי מִדְיָן, זִקְנֵי מִדְיָן זֶה בְּחִינַת זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וְכוּ’ שֶׁעַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר הַדִּין וְהָרֹגֶז הֵפֶךְ הָרָצוֹן בִּבְחִינַת (איוב יד, א) “קְצַר יָמִים שְׂבַע רוֹגֶז” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים זִקְנֵי ‘מִדְיָן’ לְשׁוֹן ‘דִּין וְרֹגֶז’. כִּי זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת “זָקֵן” – ‘זֶה קָנָה חָכְמָה’, הֵם מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת “תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר” וְכוּ’ (תהלים קג, ה), כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁה וְדַעַת וּלְהַתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת ‘בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’ וְכַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין רְצוֹנוֹת טוֹבוֹת וַחֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת (איכה ג, כב) “חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ’ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר’.

כִּי עִקַּר כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מִדִּינִים וְרֹגֶז, וּ’בְכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו’, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ כָּרָאוּי, נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כִּי כְּבָר נִזְקַן בְּמַעֲשָׂיו וּבִרְגִילוּתָיו וְכוּ’, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא “מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל” (קהלת ד, יג). וְעַל־כֵּן הִזְהִיר רַבֵּינוּ זַ”ל מְאֹד מְאֹד וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל לִבְלִי לִהְיוֹת זָקֵן חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’ כַּמְבֹאָר שִׂיחָה קְדֻשָּׁה זֹאת בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן נא), וְהִיא שַׁיָּכָה לַתּוֹרָה זֹאת ‘וְאֶת הָעֹרְבִים’ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּהּ.

אֲבָל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִזְהָרִים לִבְלִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי זִקְנָה לְעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, הֵם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁבָּא לָעוֹלָם הוּא עִנְיָן חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ ‘מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית’, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה. וּבְוַדַּאי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טוֹב, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גָּדֵר מִלְּבַר, כַּמְבֹאָר בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (נשא דף קכג.) וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן פד), וּמַאֲמִינִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם בְּחִינַת ‘חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ’, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בִּבְחִינַת ‘חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים בְּסִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּכָל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

אֲבָל לְהֵפֶךְ זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, הֵם בְּחִינַת ‘זִקְנֵי מִדְיָן’ בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין וְהָרֹגֶז וְכַנַּ”ל, וּמֵהֶם נָטַל עֵצָה בָּלָק וּמוֹאָב שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת בְּחִינַת חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י במדבר כב, ד) וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הֵם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה. כִּי אֵלּוּ הַזְּקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת בְּחִינַת ‘זִקְנֵי מִדְיָן’, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת כָּרָאוּי לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם בִּבְחִינַת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְאֵינָם חֲפֵצִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, וְחוֹלְקִים עֲלֵיהֶם וְהֵם תָּמִיד שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם עוֹשִׂים שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה לְהִתְיַעֵץ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַדְּבֵקִים בְּהַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה:

פד וְזֶהוּ (במדבר כב, ד) “עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”, שֶׁהֵם מִתְיָרְאִים שֶׁהַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַמְאִירִים הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם יְלַחֲכוּ וְיַעַקְרוּ אֶת כָּל הַסִּבּוּבִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם שֶׁל הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁמְּסַבְּבִים אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה אֲמִתִּית בְּסִבּוּבִים רָעִים שֶׁלָּהֶם בִּבְחִינַת (תהלים יב, ט) “סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן”, וְעַתָּה זֶה הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ רוֹצִים לְלַחֲכָם וּלְעָקְרָם לְגַמְרֵי. וְזֶהוּ ‘כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה’, הַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַקָּהָל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל רוֹצִים לְלַחֲכָם וּלְעָקְרָם מִשָּׁרְשָׁם כְּמוֹ מַמָּשׁ שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִלְחֹךְ אֶת סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר” וְכוּ’ שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר הַמַּזִּיק – שׁוֹר הַמּוּעָד, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה הֵפֶךְ הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (תהלים קו, כ) “וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב”. כִּי שׁוֹר הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה חֲזָקָה מְאֹד בְּחִינַת תּוֹלָע שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’, כַּמּוּבָא בְּכַוָּנַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ “כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”, כִּי זֶה הַשּׁוֹר הַמַּזִּיק בְּחִינַת הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא עַל יַלְדֵי וְנַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחַנְּכָם חַס וְשָׁלוֹם מִנְּעוּרֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דָּרְסוּ וְטָרְפוּ וְעָקְרוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהֶם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַדָּת לְגַמְרֵי כָּל מִי שֶׁיָּצָא מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁלָּהֶם הָרָעָה כַּמְפֻרְסָם לְעֵין כֹּל. וְזֶה בְּחִינַת ‘יֶרֶק הַשָּׂדֶה’, כִּי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צְמָחִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז, ז): “רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ”. וְאֵלּוּ הַיְלָדִים וְהַנְּעָרִים הֵם בְּחִינַת יֶרֶק הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי יֶרֶק מְרַמֵּז בְּחִינַת (בראשית יד, יד) “וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו” – ‘שֶׁהוֹרִיקָן בִּתְשׁוּבָה’ (בראשית רַבָּה פָּרָשָׁה מג, ב), הַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּהַתּוֹרָה ‘אֲנִי ה” וְכוּ’ (בסימן יא), וְאִם הָיוּ מִתְגַּדְּלִים בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים לִלְמֹד חֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י וּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי מוּסָר הַקְּדוֹשִׁים, הָיוּ מִתְגַּדְּלִים מֵהֶם פֵּרוֹת נִפְלָאִים בְּחִינַת (תהלים קז, לז) “וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה” וְכוּ’, וְאֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת בְּחִינַת שׁוֹר הֵם עוֹסְקִים לְלַחֲכָם וּלְעָקְרָם מִנְּעוּרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ בְּחִינַת “כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֶת יֶרֶק הַשָּׂדֶה” וְכַנַּ”ל, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהַשּׁוֹר הַמַּזִּיק פְּגַם הָרָצוֹן עוֹסֵק לְלַחֵךְ בְּחִינַת יֶרֶק הַשָּׂדֶה הַנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן “עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל” דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל “אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ” דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים לְסַבֵּב אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל:

פה וְעַל־כֵּן הָיְתָה עֲצָתָם לִקְרֹא אֶת בִּלְעָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, כְּדֵי שֶׁהַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל יְקַבְּלוּ חַס וְשָׁלוֹם כֹּחַ מִשָּׁרְשָׁם, וְעַל־כֵּן הִתְיַעֲצוּ עִם ‘זִקְנֵי מִדְיָן’ שֶׁהֵם בְּחִינַת זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, כִּי מִשָּׁם יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְכַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת הָיְתָה אָז עֵת צָרָה וְסַכָּנָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף ר:), אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ הֵפֵר עֲצָתָם וְקִלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם עַל־יְדֵי גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּכְלַל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁפָּעַל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא כָּעַס כָּל אוֹתָן הַיָּמִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ז.), כִּי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָיָה שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס, כִּי כָּל כֹּחוֹ הָיָה מִכַּעַס וְזַעַם וְרֹגֶז הֵפֶךְ הָרָצוֹן, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא כָּעַס וְזָעַם כָּל אוֹתָן הַיָּמִים, עַד שֶׁבְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים עִקֵּם אֶת פִּיו וְהָפַךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה:

פו וְזֶה (במדבר כג, ח) “מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'”, כִּי כָּל אוֹתָן הַיָּמִים לֹא זָעַם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. וְזֶה (שם) “כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ”, שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם יְרֻשָּׁה טוֹבָה מֵאֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֵהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיוּ חֲזָקִים בְּהָרָצוֹן מְאֹד, כִּי כָּל עֲבוֹדַת אַבְרָהָם וְכָל הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הָיָה רַק רָצוֹן טוֹב, כִּי אָז הָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהָיָה כָּל הִתְקָרְבוּתָם לַה’ יִתְבָּרַךְ רַק עַל־יְדֵי רָצוֹן וּנְדִיבַת לֵב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן קמב), כִּי הֵם הִמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעָקְרוּ וּבִטְּלוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה וְחָכְמַת הַטֶּבַע מִן הָעוֹלָם. וְזֶהוּ “כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ”, בְּחִינַת (תהלים עג, כו) “צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם”, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רָצוֹן טוֹב לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ “וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ” בְּחִינַת “גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה” (שיר השירים ד, ו) בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּחִינַת “תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה” וְכוּ’ (שם ג, י), כִּי שָׁם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עוֹלִים לְרָצוֹן:

פז וְזֶהוּ (במדבר כג, ט): “הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן”, שֶׁהֵם עַם קָדוֹשׁ כָּזֶה שֶׁשּׁוֹכְנִים לְבָדָד, שֶׁהֵם מְקַיְּמִים “לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם” (ישעיה כו, כ), שֶׁהֵם מִתְבּוֹדְדִים בֵּינָם לְבֵין קוֹנָם וְשׁוֹפְכִים שִׂיחָתָם לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם וְחוֹשְׁבִים בְּכָל יוֹם עַל אַחֲרִיתָם וְסוֹפָם הָאַחֲרוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם בְּטוּחִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וּמַסְטִין, כִּי הֵם מַסְתִּירִים עַצְמָם בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת (תהלים לב, ז) “אַתָּה סֵתֶר לִי” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב” וְכוּ’ (דברים לג, כח), בְּחִינַת “כִּי אַתָּה ה’ לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי” (תהלים ד, ט), שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת “בָּדָד”, בְּחִינַת ‘הִתְבּוֹדְדוּת’, עַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹכֵן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח תָּמִיד. כִּי מִי זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם מַסְתִּירִים עַצְמָן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שם צא, ה) “לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם וְכוּ’ וְכוּ’, רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה, כִּי אַתָּה ה’ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ”, כִּי הֵם שָׂמִים מְעוֹנָם וְדִירָתָם וּמִבְטָחָם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּתָם שֶׁעוֹסְקִים לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתָּם מִכָּל הַהֲבָלִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם וּלְבַטֵּל רְצוֹנָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְזֶהוּ: (במדבר כג, ט) “וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב”, וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן וִירוּשַׁלְמִי: ‘וּבְנִימוּס עַמְמַיָּא לָא מִתְעָרְבִין’, שֶׁאֵינָם רוֹדְפִין אַחַר נִימוּסֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְאַחַר רִבּוּי כְּלֵי בַּיִת וּכְלֵי כֶּסֶף וְתַכְשִׁיטִין וְכוּ’, וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים הַמַּרְבִּים הֶבֶל שֶׁלָּהֶם, רַק מְסַלְּקִים כָּל מַחְשְׁבוֹתָם מִכָּל זֶה, וּמִתְבּוֹדְדִין וְשׁוֹפְכִים שִׂיחָם בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וְגַעְגּוּעִים נִמְרָצִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה (שם, י) “מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב”, מִי יוּכַל לִמְנוֹת וּלְשַׁעֵר יִקְרַת קְדֻשַּׁת כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁדּוֹרְכִים עַל הֶעָפָר כְּשֶׁהוֹלְכִים לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּגוֹן לְבֵית כְּנֶסֶת וּלְבֵית מִדְרָשׁ, וּלְקַבֵּל פְּנֵי רַבָּם בִּקְדֻשָּׁה, וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחָם בְּהִתְבּוֹדְדוּת לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁדּוֹרְסִים עַל הֶעָפָר נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹתָם וּלְשַׁעֲרָם.

“וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל” (שם) וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וְכֵן תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס וְיוֹנָתָן שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים, וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה וְכוּ’ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִדָּלֶת דְּאֶחָד שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל רְצוֹן הָאֵין סוֹף. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְשִׂיחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַשִּׂיחָה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת עַד שֶׁיְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו לִרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁנִּזְכָּר בִּדְבָרָיו זַ”ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (עיין בסימן טו) שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו וְכוּ’, וּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ’ בְּסִימָן נט בְּחֵלֶק א שֶׁבְּחִינַת מִשְׁפָּט זֶה הוּא בְּחִינַת ‘רָבוּעַ’, בְּחִינַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כח, טז) “רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל”, נִמְצָא שֶׁהַמִּשְׁפָּט שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב עִם עַצְמוֹ וְלִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לבֵין קוֹנוֹ הַנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת ‘רָבוּעַ’. וְעַל שֵׁם זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא ‘רָבוּעַ’, כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְחַזְּקוּת רְצוֹנוֹת טוֹבוֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיֻּכְלַל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת דָּלֶת דְּאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת (יחזקאל לז, ט) “מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ”, שֶׁמִּכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּתְפַּזֵּר דַּעְתּוֹ לְשָׁם, יָשׁוּב מִכֻּלָּם לְדָלֶת דְּאֶחָד, לְהִכָּלֵל בְּרוּחַ ה’ שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי רוּחַ לְשׁוֹן ‘רָצוֹן’.

כִּי זֶה עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד וְלַחְשֹׁב עִם עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, וּלְהֵיכָן נִתְפַּזֵּר דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, וּלְהֵיכָן נִשְׁלַךְ וְנִתְעָה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו, עַד שֶׁעַל־פִּי רֹב רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם וְרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם לִבְרֹחַ לְשָׁם וּלְהִתְחַבֵּא שָׁם מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וּפַרְנָסָה, בִּבְחִינַת (תהלים קלט, ז) “אָנָּה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ” וְכוּ’, וּבִבְחִינַת (שם קכא, א) “אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קמב, ה): “הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי”, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּסְּלִיחוֹת (זְכוֹר בְּרִית – עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה): ‘פָּנִינוּ לִימִין וְאֵין עוֹזֵר, לִשְׂמֹאל וְאֵין סוֹמֵךְ’ וְכוּ’, וְכֵן הַרְבֵּה, עַד שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ מָנוֹס כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, בִּבְחִינַת (סְלִיחוֹת שָׁם): “מִמְּךָ נַסְתִּי וְשַׁבְתִּי אֵלֶיךָ”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נט, יז): “וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי”.

וּבִשְׁבִיל זֶה בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט הַנַּ”ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת נִקְרָא ‘רָבוּעַ’, בְּחִינַת ‘רֹבַע יִשְׂרָאֵל’, כִּי זֶה הָעוֹסֵק בָּזֶה בֶּאֱמֶת הוּא מִתְהַפֵּךְ בִּדְבָרָיו לְכָל צַד מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, עַד שֶׁרוֹאֶה דָּחֳקוֹ וַעֲמָלוֹ וּמְרִירוּתוֹ וְכוּ’ שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לָנוּס רַק לָנוּס לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִכָּלֵל בְּדָלֶת דְּאֶחָד, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל עֵת לְכָל קוֹרְאָיו אֲפִילּוּ אִם נִתְעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעוּ, כִּי רַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.

וְזֶה ‘וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל’, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִמְנוֹת וְלִסְפֹּר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִבְּחִינַת ‘רֹבַע יִשְׂרָאֵל’ שֶׁהוּא מִשְׁפָּט וְהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ”ל, אֵיךְ הֵם שָׁבִים מִכָּל מְקוֹמוֹת שֶׁנִּתְעוּ לְשָׁם לַה’ יִתְבָּרַךְ לְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדָלֶת דְּאֶחָד עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן בֶּאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּזֶה. וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת, וְלֹא יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲפִילּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ טוֹב, שֶׁעַל זֶה אָמַר (במדבר כג, י): “תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים” הַלָּלוּ, “וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ”, כִּי אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁיָּדַע קִלְקוּלוֹ וְזֻהֲמָתוֹ הָעֲצוּמָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר הַלְוַאי וְהָיִיתִי זוֹכֶה אֲפִילּוּ אָנֹכִי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה, לְהִתְחַזֵּק מֵעַתָּה בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי בְּכָל יוֹם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּט אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, אָז הָיִיתִי זוֹכֶה גַּם כֵּן לְאַחֲרִית טוֹב בִּבְחִינַת “וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ”.

וְכָל זֶה אָמַר מֵחֲמַת הַהֶכְרֵחַ, שֶׁעִקֵּם ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת פִּיו לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְחַזְּקָם בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁיִּהְיוּ חֲזָקִים בָּזֶה לְעוֹלָם, וּמִזֶּה אָנוּ מְבִינִים מַה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהֵפֶךְ, לַחְלֹק עַל כָּל זֶה וּלְרַחֲקָם חַס וְשָׁלוֹם מִכָּל זֶה עַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו וְלֵיצָנוּת שֶׁלּוֹ וְכוּ’ הָרָעִים, אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָפַךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה עַד שֶׁהֻכְרַח לְבָרְכָם וּלְחַזְּקָם בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רש”י במדבר כד, ו) “מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אָנוּ לְמֵדִים מַה הָיָה בְּלִבּוֹ” וְכוּ’. וּבְוַדַּאי הָיָה לוֹ גַּם אַחַר־כָּךְ בְּחִירָה לֶאֱחֹז עַל כָּל פָּנִים מֵאָז בְּאַהֲבַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הָיָה קְשֵׁה עֹרֶף וְעָמַד בְּרִשְׁעוֹ גַּם אַחַר־כָּךְ, עַד שֶׁיָּעַץ אֶת בָּלָק לְהַכְשִׁילָם בִּזְנוּת עַל־יְדֵי הִתְגָּרוּת כָּזֶה, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לָהֶם לַעֲמֹד בָּזֶה. וְעַל־כֵּן נָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יָדוֹ כ”ד אֶלֶף, ‘כ”ד’ דַּיְקָא, כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּתוֹ הָיָה עַל־יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת סִיגֵי הַדִּינִים מֵכ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל:

פח וְאָז זָכָה פִּנְחָס וְנָטַל אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כה, יא) “פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי” וְכוּ’, שֶׁבִּטֵּל הַחֵמָה וְהָרֹגֶז שֶׁהוּא הֵפֶךְ הָרָצוֹן עַל־יְדֵי שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, בְּחִינַת “בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי” וְכוּ’ (שם). כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַנַּ”ל הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וּמְבֹאָר בְּסִימָן סה לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא “שֶׁכְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב כִּצְדָקָה”, וְכֵן מְבֹאָר בִּתְהִלִּים לְעִנְיַן פִּנְחָס כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו, ל): “וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל” וְכוּ’, שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת “וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה” וְכוּ’ (שם, לא), הֲרֵי מְבֹאָר דִּבְרֵי אַדְמוֹ”ר זַ”ל שֶׁקִּנְאַת ה’ צְבָאוֹת נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּלְעָם וְנִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל:

פט וְעַל־כֵּן קוֹרִין פָּרָשָׁה זֹאת בֵּין הַמְּצָרִים, כִּי כָּל הַחֻרְבָּן הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוּא פְּגַם הָרָצוֹן שֶׁהָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְכוּ’, וְעַל־כֵּן קוֹרִין אָז פָּרָשָׁה זֹאת שֶׁהוּא הַכְנָעַת בִּלְעָם הָרָשָׁע עַל־יְדֵי פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מְבֹאָר בְּפָרָשָׁה זֹאת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין שֶׁל כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם ‘מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ’ שֶׁקּוֹרְאִים וּמְגַלִּים אֶת הָרָצוֹן, שֶׁכָּל זֶה נִשְׁמָע עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּנְחָס שֶׁהִכְנִיעַ וְעָקַר אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עוֹלִין לָרְגָלִים שֶׁשָּׁם עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קוֹרִין זֹאת בֵּין הַמְּצָרִים כִּי כָּל זֶה הוּא תִּקּוּן הַחֻרְבָּן שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּנְחָס נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְנִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וְלִבְנוֹת אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

צ וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ פָּרָשַׁת מַטּוֹת לְפָרָשַׁת פִּנְחָס, כִּי פָּרָשַׁת מַטּוֹת מְדַבֵּר מֵעִנְיַן נְדָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת שֶׁל נְדָרִים רוֹאִים וּמְבִינִים גֹּדֶל עֹצֶם כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו צָרִיךְ לְקַיֵּם כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו.

כִּי בֶּאֱמֶת עִנְיַן נְדָרִים הוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה, בִּבְחִינַת (במדבר ו, ב) “אִישׁ כִּי ‘יַפְלִא’ לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר” וְכוּ’, כִּי הֵם בְּחִינַת ‘פְּלִיאוֹת חָכְמָה’ [כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִיסְמָא’ בְּסִימָן נז], כִּי בָּזֶה רוֹאִין גְּדֻלַּת הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בְּפִיו לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ מִצְווֹת חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה בָּהֶם, כְּגוֹן כְּשֶׁאוֹסֵר עָלָיו דָּבָר הַמֻּתָּר בְּפִיו אֲזַי תֵּכֶף נֶאֱסַר עָלָיו הַדָּבָר הַמֻּתָּר בְּאִסּוּר תּוֹרָה [וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה בְּהִלְכוֹת נְדָרִים]. וְהוּא פֶּלִאי, הֲלֹא בֶּאֱמֶת זֶה הַדָּבָר אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר בְּשָׁרְשׁוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תֵּכֶף כְּשֶׁאוֹמֵר בְּפִיו שֶׁיֵּאָסֵר עָלָיו הַדָּבָר אֲפִילּוּ בְּלֹא הַזְכָּרַת הַשֵּׁם נֶאֱסָר עָלָיו תֵּכֶף בְּאִסּוּר חָמוּר מִן הַתּוֹרָה.

אַךְ בָּזֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, וְהָעִקָּר הַכֹּחַ הוּא בְּפִיו וְלִבּוֹ, שֶׁכְּשֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁק לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת וְכַיּוֹצֵא וּמוֹצִיא חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּפִיו, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה, כִּי אָז נֶאֱסָר עָלָיו הַדָּבָר בְּאִסּוּר תּוֹרָה. כִּי בֶּאֱמֶת נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא חֵלֶק אֱלֹהַּ מִמַּעַל וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי ‘קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְיתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָא חַד’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (אחרי דף עג.), וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ בְּפִיו לִנְדֹּר נֶדֶר וְלַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ מִצְווֹת כְּנַפְשׁוֹ.

וְעִקַּר הַנְּדָרִים הוּא כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת, בִּבְחִינַת (אבות ג, יג) ‘נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת’, שֶׁאֵלּוּ הַנְּדָרִים הֵם מִצְוָה לִנְדֹּר בָּהֶם, וְכֵן אָמְרוּ (נדרים ח.): ‘שָׁרֵי לֵיהּ לְאִינַשׁ לְמִנְדַּר לִזְרוּזֵי נַפְשֵׁיהּ’. וְעִקַּר הַנֶּדֶר כְּשֶׁמּוֹצִיאוֹ בְּפִיו, וּבָזֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר וּמִבְטָא שְׂפָתַיִם שֶׁל הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הוּא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ אֲפִילּוּ מִן הַהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת’, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ מִכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת, שֶׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁעוֹשִׂים נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה עַל זֶה, כְּגוֹן: לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה יוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּבָר מִן הַחַי אֵיזֶה זְמַן, אוֹ לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכֹּחוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁיִּתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו מַה יּוֹעִיל הַנֶּדֶר? אַךְ בָּזֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַנֶּדֶר בְּשָׁרְשׁוֹ וְהָעִקָּר כְּשֶׁמּוֹצִיאוֹ בְּפִיו, שֶׁאָז עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר עוֹלֶה לִבְחִינַת ‘פְּלִיאוֹת חָכְמָה’ שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה, וּמִשָּׁם מְקַבֵּל כֹּחַ עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצִיא הַנֶּדֶר בְּפִיו, שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר.

וּבְוַדַּאי גַּם אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁעָשָׂה נֶדֶר, עֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ לְהַבְּחִירָה לְהַטּוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם כִּי הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה מְאֹד שֶׁיִּשְׁמֹר לְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ וּ”כְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה” (במדבר ל, ב). אֲבָל הָעִקָּר הוּא שֶׁעַל־יְדֵי הַנֶּדֶר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבֹעַז שֶׁאָמַר: “חַי ה’ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר” (רות ג, יג), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (רות רבה ו, ד) ‘לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע’, נִמְצָא שֶׁבְּלֹא הַשְּׁבוּעָה הָיָה סְבָרָא שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע יִתְגַּבֵּר עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בָּזֶה (נדרים ח.), וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבוּעָה עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה רָגִיל בִּנְדָרִים מְאֹד בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת (שבחי הר”ן סימן טו):

צא וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ‘כָּל נִדְרֵי’ וְכוּ’, כִּי נְדָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד כַּנַּ”ל וְהֵם בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל סְלִיחַת עֲוֹנוֹת, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָחִיד מֻמְחֶה שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּיר הַנֶּדֶר. כִּי הַתָּרַת נְדָרִים הוּא חִדּוּשׁ וּפֶלֶא יוֹתֵר, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַנֶּדֶר וְאָסַר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֲזַי נֶאֱסַר עָלָיו בְּאִסּוּר תּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ שֶׁיִּתְחָרֵט עַל נִדְרוֹ וְיָבוֹא לִפְנֵי הֶחָכָם וְיַתִּיר לוֹ נִדְרוֹ. כִּי כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ כָּל הַמֻּמְחִים שֶׁיְּכוֹלִין לְהַתִּיר בְּיָחִיד אוֹ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, כִּי כָּל הַתָּרַת נְדָרִים הוּא בְּכֹחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֵלָיו גִּלָּה ה’ יִתְבָּרַךְ סוֹד נְדָרִים וְהַתָּרָתָן עַל־יְדֵי הַחֲרָטָה לִפְנֵי הֶחָכָם וְכוּ’, שֶׁזֶּה סוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁעִקָּרָהּ הִיא הַחֲרָטָה.

וְעַל־כֵּן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה לז, ב) עַל פָּסוּק (שמות ב, יא) “וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ נָתַן לֵב עַל סִבְלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְאָז אָמַר לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְפָרָשַׁת נְדָרִים וְכוּ’, וְהַדָּבָר פְּלִיאָה וְתָמוּהַּ מְאֹד, מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ דַּיְקָא לְפָרָשַׁת נְדָרִים לְעִנְיַן מְרִירַת הַגָּלוּת. אַךְ מֹשֶׁה רָאָה מְרִירַת הַגָּלוּת וְנָתַן לֵב לָזֶה, וְרָאָה שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הָעִכּוּב שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הוּא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלָיו שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם, יד) “אָכֵן נּוֹדַע הַדָּבָר”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שמות רבה א, ל) שֶׁנּוֹדַע לוֹ סוֹד הַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הַחוֹלְקִין וְהַדֵּלָטוֹרִין, הַיְנוּ שֶׁהֵבִין שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהָשִׁיב יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה כִּי רֹב הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹמְעִים אֵלָיו, אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדרים סד:) “כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ‘נִצִּים נִצָּבִים’ אֵינָם אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם”, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

עַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁמֹּשֶׁה נוֹתֵן לֵב לָזֶה לְהִצְטַעֵר בְּצָרָתָם וְרוֹאֶה הֵיטֵב בְּסִבְלֹתָם וְאֵיךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְתַקֵּן וְּלְגָאֳלָם, עַל־כֵּן גִּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ סוֹד פָּרָשַׁת נְדָרִים, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לוֹ הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת בְּחִינַת פִּנְחָס, כִּי נְדָרִים הֵם בִּבְחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ הַנּוֹדֵר אֵיזֶה נֶדֶר בִּשְׁבִיל פְּרִישׁוּת שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, עַל־כֵּן הוּא קוֹפֵץ וְנִשְׁבָּע אוֹ נוֹדֵר וְאוֹסֵר עָלָיו גַּם אֶת הַמֻּתָּר בִּשְׁבִיל פְּרִישׁוּת וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כַּנַּ”ל. כְּמוֹ כֵן הוּא הַמְּקַנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת כְּמוֹ פִּנְחָס שֶׁרָאָה גֹּדֶל הַקִּלְקוּל אָז וְלֹא הָיָה מִי לַעֲמֹד נֶגֶד כ”ד אֶלֶף וְכוּ’, וְהָעִקָּר נֶגֶד הָרֹאשׁ וְהַנָּשִׂיא שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כה, ו) “וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד”, וְאָז חָגַר מָתְנָיו מֵעַצְמוֹ וְעָשָׂה מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוָּה עַל זֶה בְּפֵרוּשׁ, וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל וְלָקַח רֹמַח וְכוּ’ וְקִנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת וְהִצִּיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֶחְשַׁב לוֹ לִצְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו, לא) “וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה”. כִּי זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁהָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן כְּבָר בְּיַד הֶעָשִׁיר וּבְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה בִּבְחִירָתוֹ, וְהוּא מִתְגַּבֵּר וְנוֹתֵן מִכִּיסוֹ צְדָקָה וּמְשַׁבֵּר אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּלִּבּוֹ וּמְהַפְּכוֹ לְרָצוֹן, בָּזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לַה’ יִתְבָּרַךְ וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִלְוָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יט, יז) “מַלְוֶה ה’ חוֹנֵן דָּל” וְכוּ’. וּבְכָל זֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה, כִּי הֲלֹא בְּוַדַּאי בְּיַד ה’ יִתְבָּרַךְ לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים וְלִתֵּן לָהֶם הָעֲשִׁירוּת, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא י.) קֻשְׁיָא זֹאת מֵהַחוֹלְקִים שֶׁהִקְשׁוּ: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב עֲנִיִּים לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן וְכוּ’, אַךְ הָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהַבֶּן אָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה יַמְשִׁיךְ הַחֶסֶד לְעוֹלָם עַל־יְדֵי צִדְקָתוֹ שֶׁנָּתַן בִּבְחִירָתוֹ שֶׁלְּאַחַר שֶׁבָּא הַמָּעוֹת לְכִיסוֹ, וְהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵרְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ וּמְקַיֵּם רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ וּמְשַׁבֵּר אַכְזָרִיּוּתוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה לָרְעֵבִים בִּבְחִירָתוֹ, זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שָׁם (ערובין פו.) עַל פָּסוּק (תהלים סא, ח) “חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ”, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ חֲסָדִים.

וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ פָּרָשַׁת נְדָרִים לְפָרָשַׁת פִּנְחָס, כִּי נְדָרִים הֵם בִּבְחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת (דברים כג, כד) “מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ” וְכוּ’ עַד “בְּפִיךָ” – ‘זוֹ צְדָקָה’ (ראש השנה ו.), וְהוּא בְּחִינַת קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת בְּחִינַת פִּנְחָס כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת:

צב וְהַכְּלָל כִּי בֶּאֱמֶת בִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית מִזֶּה הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו כַּיָּדוּעַ לַכֹּל וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה, וּבִפְרָט לֵב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהָיוּ עִקַּר נְדִיבֵי לֵב וְכוּ’ כַּנַּ”ל וְנַפְשׁוֹתֵינוּ מֻשְׁרֶשֶׁת מֵהֶם, עַל־כֵּן לֵב שֶׁל כָּל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בִּפְנִימִיּוּתוֹ בְּוַדַּאי הוּא בּוֹעֵר תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מִגֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה כִּי “אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים”, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם הַשָּׂטָן וְהַיֵּצֶר הָרָע וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת נֶגֶד הַטּוֹב שֶׁבָּאָדָם, וְרוֹצֶה לְהַטְרִידוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי תַּאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו וְכוּ’. וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ הוּא מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר, עַל־כֵּן הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַאֲרֻכָּה מְאֹד. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הָיָה הָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הָרָע, אַךְ הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הֵם בְּנֵי אָדָם הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ”ר זַ”ל “שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע” וְכוּ’ כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת בִּלְעָם וּבָלָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת. כִּי בִּלְעָם הוּא עִקַּר הַחוֹלֵק הָרִאשׁוֹן שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי גַּם בְּגָלוּת מִצְרַיִם הָיָה הוּא מִיּוֹעֲצֵי פַּרְעֹה שֶׁיָּעֲצוּ לְמָרֵר חַיֵּיהֶם בְּגָלוּת וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ילקוט שמות ב קמח). כִּי בִּלְעָם בְּחִינַת עֲמָלֵק וּבְחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁכֻּלָּם הֵם מֵחַכְמֵי בְּנֵי קֶדֶם שֶׁנִּתְעוּ עַל־יְדֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם הָרָעוֹת לְדֵעוֹת זָרוֹת מְאֹד, וְהִתְגַּבְּרוּ בִּרְצוֹנָם הַטָּמֵא מְאֹד עַד שֶׁקִּבְּלוּ עַל־יְדֵי זֻהֲמָתָם וְתוֹעֲבוֹתָם הָרָעוֹת כַּמָּה הַשְׁבָּעוֹת וּכְשָׁפִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשְׁכוּ כָּל דַּרְכֵי הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וְקִבְּלוּ כָּל יְסוֹדוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁאָז הָיוּ כְּלוּלִים יַחַד, [וּכְמוֹ שֶׁגַּם עַתָּה נִמְצָאִים חֲכָמִים לְהָרַע שֶׁרוֹצִים לְחַבֵּר וְלִכְלֹל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת עִם דֵּעוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם סוֹתְרִים זֶה לָזֶה מְאֹד כַּמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת וּכְמוֹ שֶׁהֵם יוֹדְעִין בְּעַצְמָן, אַךְ מֵחֲמַת אֵימַת הֶהָמוֹן וְכוּ’ הֵם רוֹצִים לְכָלְלָם יָחַד, וְכַמּוּבָן לַמִּסְתַּכֵּל בְּדִבְרֵיהֶם הָרָעִים וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל].

וּבְכֻלָּם לֹא הָיָה טָמֵא וְחָכָם לְהָרַע וְיוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת כְּמוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע, אֲבָל כָּל יְדִיעָתוֹ בְּנִפְלָאוֹת וְנִסְתָּרוֹת הַכֹּל הָפַךְ בְּדַעְתּוֹ לְהָרַע, מֵחֲמַת רִבּוּי זֻהֲמַת תַּאֲווֹתָיו הָרָעוֹת וְהָעִקָּר בְּתַאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין קו.), שֶׁהוּא רַע הַכּוֹלֵל. וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה לוֹ גַּם ‘רוּחַ גָּבוֹהַּ וְעַיִן רָעָה’ וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד’ וְכוּ’. וְלֹא דַּי לוֹ בְּכָל זֶה שֶּׁנִּתְעָה כָּל כָּךְ וְטִמֵּא אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עוֹד הֵסִית וְהֵדִיחַ אוֹתוֹ יִצְרוֹ הָרָע וְהַטָּמֵא עַד שֶׁעָמַד תָּמִיד נֶגֶד יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהִתְקַנֵּא בָּהֶם מְאֹד, וּמִמֶּנּוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים כָּל צָרוֹת וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל מֵאָז עַד עַתָּה שֶׁאָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ וְהַמַּר הַזֶּה.

כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא מֵחֲמַת עִכּוּב הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז ו דף כב:) ‘וְלֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָא’ וְכוּ’, עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל־יְדֵי הַחוֹלְקִים עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת וּמֵהֶם כַּמָּה מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים וְכוּ’, אֲבָל אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל עַצְמָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֵין הָאֱמֶת הֵיכָן הוּא עוֹמֵד, וְאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ וְאֵינוֹ מְחַפֵּשׂ תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁפָּגַם וְקִלְקֵל, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם וְלוֹמַר חָכְמוֹת וּסְבָרוֹת שֶׁקֶר בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה’, וְחוֹלֵק עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל דַּרְכֵי הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה’ בִּתְמִימוּת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, וּמֵאֵלּוּ זִקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת יוֹנֵק בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע וְכוּ’ וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת רָעוֹת הוּא עִקַּר הָעִכּוּב מִן הַתְּשׁוּבָה וְכַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר[82]. וְדָבָר זֶה נוֹהֵג בְּכָל דּוֹר וָדוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ יִשְׁמֹר מֵעַתָּה, וּמֵהֶם הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַד יַשְׁקִיף ה’ וִירַחֵם וִיתַקֵּן כָּל זֹאת.

כִּי תֵּכֶף אַחַר מַתַּן תּוֹרָה עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב, לד) “וּבְיוֹם פָּקְדִי” וְכוּ’, וְכָל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל עַל־יְדֵי חַכְמֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁבְּרֹאשָׁם הָיוּ ‘יוֹנוּס וְיוֹמְבְּרוּס’ בְּנֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (זוהר כי תשא דף קצא.), וּמִשָּׁם נִמְשְׁכוּ כָּל הַדֵּעוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת שֶׁל כָּל הַחוֹלְקִים עַל ‘מֹשֶׁה’ שֶׁהֵם כַּת הַמְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַמִּתְאוֹנְנִים וְכוּ’, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי דֵּעוֹת וְעֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל חַכְמֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכֵי חַכְמֵי בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁעִקָּרָם הָיָה בִּלְעָם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק וְכוּ’, עַד שֶׁבַּסּוֹף כְּשֶׁהָיוּ סְמוּכִים לִכְנֹס לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְבָר הָרְגוּ וְהִכְנִיעוּ קְלִפּוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁהֵם ‘סִיחוֹן וְעוֹג’ שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי הַנְּפִילִים ‘שַׁמְחַזְאֵל וַעֲזָאֵל’, שֶׁמֵּהֶם קִבֵּל ‘בִּלְעָם’ וְכוּ’ כָּל דַּרְכֵי דֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּעֹצֶם כֹּחוֹ הֲרָגָם וְהִכְנִיעָם, וַעֲדַיִן לֹא רָצוּ לְבַטֵּל דַּעְתָּם הָרָעָה וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמָן נֶגֶד דַּעַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עַד שֶׁהֵבִיאוּ אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ וְרָצָה בְּפִיו הַטָּמֵא לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ, עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם הָיָה מְבַעֲרָם מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כב, יא) “וְגֵרַשְׁתִּיו” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י זַ”ל, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת הָיְתָה עֵת צָרָה גְּדוֹלָה לְיַעֲקֹב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, לוּלֵא ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁעִקֵּם אֶת פִּיו וְהָפַךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.

אֲבָל עֲדַיִן לֹא הִנִּיחַ אֶת רִשְׁעָתוֹ וְלֹא בִּטֵּל אֶת דַּעְתּוֹ הָרָעָה, וְהָלַךְ וְהֵסִיתָן לְהַכְשִׁילָם בִּזְנוּת בְּהִתְגָּרוּת כָּזֶה, עַד שֶׁהִכְשִׁילָם בַּעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה מְאוּסָה וּמְטֻנֶּפֶת כָּזֹאת שֶׁהוּא עֲוֹן פְּעוֹר, כִּי תַּאֲוָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יֶחֱרַב הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (יומא סט:) וּמוּבָא לְעֵיל מִזֶּה. וְאָז הָיְתָה צָרָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מְאֹד עַד שֶׁכִּמְעַט אָפַס תִּקְוָה, אַךְ ‘גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ’ שֶׁהֵקִים אָז לְמוֹשִׁיעַ אֶת פִּנְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת וְכוּ’. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא הִטַּהַרְנוּ מִפְּגָמִים הַנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְהוֹשֻׁעַ כב, יז) “הַמְעַט לָנוּ אֶת עֲוֹן פְּעוֹר אֲשֶׁר לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ” וְכוּ’. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת זֻהֲמַת בִּלְעָם, וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם קְלִפַּת עֲוֹן פְּעוֹר שֶׁהוּא תַּכְלִית הַזֻּהֲמָא עִקַּר זֻהֲמַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּקְרֵאת “קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם” (ישעיה כח, י), שֶׁמֵּהֶם יְנִיקָתָם שֶׁל כָּל חַיּוֹת רָעוֹת וּמֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע וְדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאַחַר הַחֻרְבָּן שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָרוֹמִיִּים שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּש עַל־יְדֵי־זֶה.

וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לוֹחֲמִים עֲדַיִן בְּכָל יוֹם בִּתְפִלָּתָם עִם בִּלְעָם הָרָשָׁע, לְבָעֵר וְלַעֲקֹר רֹשֶׁם הַשְׁאָרַת זֻהֲמָתוֹ הָרָעָה וְדֵעוֹתָיו הָרָעִים מִן הָעוֹלָם. כִּי הַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי “מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה” שֶׁהוּא תַּאֲוָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁל הָרוֹצִים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעִקָּר עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם תַּאֲוָה זֹאת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בִּדְבָרָיו זַ”ל (שיחות הר”ן סימן קטו). אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת נֶפֶשׁ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הָיוּ מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ, וְסוֹף כָּל סוֹף הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֲפִילּוּ אֵלּוּ שֶׁנִּכְשְׁלוּ בָּזֶה מְאֹד מִנְּעוּרֵיהֶם, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה הַטּוֹב מִתְגַּבֵּר סוֹף כָּל סוֹף עַד שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל הַקִּלְקוּל עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם הַחוֹלְקִים הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה כִּתּוֹת וּבְחִינוֹת, וְכֻלָּם יוֹנְקִים זֶה מִזֶּה וְכוּ’.

כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁבֵּין בִּקְדֻשָּׁה בֵּין בְּסִטְרָא אָחֳרָא הַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה, בְּחִינַת (אבות ד, ב) ‘מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה’ וְכוּ’. וְכֵן בְּעִנְיַן הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת כְּשֶׁאֶחָד מְקַלְקֵל כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל כְּמוֹ כֵן יוֹנֵק מִמֶּנּוּ מֵצַח הַנָּחָשׁ וְחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, וַאֲזַי חוֹזֵר וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּעַצְמוֹ בְּזֶה הַזָּקֵן הַמְקֻלְקָל הַנַּ”ל וּמַחֲטִיאוֹ יוֹתֵר, וְהָעִקָּר שֶׁמְּסִיתוֹ בְּיוֹתֵר לַחֲלֹק עַל הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז חוֹזֵר וְיוֹנֵק מִמֶּנּוּ מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל:

צג אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן “אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'” (תהלים צב, ט) וְיָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם, כִּי כְּבָר הָיוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּפִנְחָס בָּעוֹלָם שֶׁמֵּהֶם יָנְקוּ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, עַד אֲשֶׁר גַּם עַתָּה בְּעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים בְּחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּנְחָס שֶׁעָמַד וַיְפַלֵּל וְכוּ’. כִּי גַּם עַתָּה הַבְּחִירָה חָפְשִׁית, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא עַתָּה אֶצְלֵנוּ בְּנֵי אָדָם הַחַיִּים עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְעֻמָּתָהּ הַצָּרָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם בֵּין סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה וּבֵין סִטְרָא אָחֳרָא, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל אֵינוֹ נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִם שׁוּם דּוֹר וָדוֹר “כִּי אִם עִמָּנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים” (דברים ה, ג), כִּי “בַּמֵּתִים חָפְשִׁי” כְּתִיב (תהלים פח, ו) “וְלֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ” (שם קטו, יז), רַק עָלֵינוּ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם לִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה’ כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי אֵין שׁוּם בֶּן אָדָם חַי חָפְשִׁי מִמִּלְחָמָה זֹאת, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם, לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וָכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ’ וְלֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְכוּ’, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל מִלְחָמָה זֹאת, כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה וְכוּ’.

אֲבָל בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות יז.) ‘רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב אוֹתִי’ וְכוּ’, וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל יֵשׁ כְּנֶגְדָּם זְקֵנִים שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַנַּ”ל שֶׁמֵּהֶם יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וּמִתְגַּבְּרִים כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת וְכַנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמָן, וּמִסְתַּכְּלִין עַל אַחֲרִיתָם בְּכָל יוֹם בְּעֵין הָאֱמֶת, עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, שֶׁמִּתְעוֹרְרִים מֵעַצְמָם לַעֲשׂוֹת עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ בָּהֶם, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ זַ”ל עַל פִּנְחָס וְעַל כָּל הַקַּנָּאִין שֶׁאִם בָּא לִשְׁאֹל אֵין מוֹרִין לָהֶם (סנהדרין פב.) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְדָרִים בְּחִינַת צְדָקָה וְכַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיעִין אוֹתָם וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה (אוֹת צא). וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְבָאֵר בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל מֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הַנַּ”ל שֶׁאֵין מוֹרִין לָהֶם וְכוּ’ וְהָבֵן הֵיטֵב:

צד וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ‘כָּל נִדְרֵי’, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת נְדָרִים וְהַתָּרָתָן, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת בְּחִינַת ‘מֹשֶׁה’. כִּי עִקַּר פְּגַם כָּל הַחֲטָאִים הוּא שֶׁפָּגַם בִּבְחִינַת נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, כִּי כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה קִבַּלְנוּ בִּבְרִית וּשְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה לז:), כִּי בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי הָיָה לָהֶם בְּחִירָה לְקַבְּלָהּ אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבְּלָהּ, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עבודה זרה ב:) עַל פָּסוּק (דברים לג, ב): “וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ” וְכוּ’ – ‘מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה’ וְכוּ’. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּתְחִלָּתָם זֶה בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁקִּבְּלוּהָ מֵעַצְמָם בְּלִי הֶכְרֵחַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֶדֶר שֶׁרוֹצֶה לִנְהֹג עַצְמוֹ בִּפְרִישׁוּת קֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה. אֲבָל תֵּכֶף שֶׁקִּבְּלוּהָ בָּאוּ בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה עִם ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּחֻיָּבִים לְקַיְּמָהּ, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם וְעוֹבְרִים עַל אֵיזֶה מִצְוָה, עִקַּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת נֶדֶר וּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל.

כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ‘מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ’ הַמְבֹאָר עַל פָּסוּק (שמות יח, ט) “וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּיו” בְּסִימָן קצ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן הֵיטֵב, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה ה’ יִתְבָּרַךְ קֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה. וַאֲפִילּוּ עַכְשָׁיו שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד בְּחִירָה כִּפְשׁוּטוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּעִנְיְנֵי עֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ צְרִיכִין לֵילֵךְ, אִם בְּדֶרֶךְ הַמְחַקְּרִים וְכוּ’ אִם בְּדֶרֶךְ הַמְקֻבָּלִים וְכוּ’, וְכֵן לְמִי לְהִתְקָרֵב וְכוּ’, בְּכָל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין מֵעַצְמוֹ. וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְהָבִין בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יֵלֵךְ וּלְמִי לְהִתְקָרֵב, בִּבְחִינַת (תהלים לב, ח) “אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ, אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם’ וְכוּ’ (ליקו”ת סִימָן ז) שֶׁיֵּשׁ רְמָזִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁמַּה שֶּׁאֵין יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּדִבּוּר גּוֹמְרִין בַּיָּדַיִם בִּרְמָזִים בְּחִינַת (יחזקאל טז, כז) “נָטִיתִי יָדִי” וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת נֶדֶר שֶׁנּוֹדֵר מֵעַצְמוֹ מִדַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל פְּרִישׁוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר’ בְּחִינַת כָּל הַמְקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל הַנַּ”ל שֶׁאֵין מוֹרִין לָהֶם בְּפֵרוּשׁ, רַק אָמְרוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל (סנהדרין פא:) ‘הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ, וְאֵין מְצַוִּין וּמוֹרִין בְּפֵרוּשׁ’, רַק מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַנֹּאת קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת יָבֹא וְיִזְכֶּה וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁל בַּעֲלֵי צְדָקָה הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת אוֹ מֵחֲמַת טִבְעָם, רַק נוֹתְנִים בִּשְׁבִיל ה’ יִתְבָּרַךְ, וְהָעִקָּר לְהַחֲזִיק עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת. וּצְרִיכִים לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכֹּחָם בְּאֹפֶן שֶׁיִּבְנוּ אֵיזֶה בִּנְיָן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קִיּוּם לְעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י עַל פָּסוּק (קהלת ה, ט) “אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף וְכוּ’, וּמִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘שֶׁאֲפִילּוּ אִם עוֹשֶׂה מִצְוֹת, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ קִיּוּם כְּגוֹן בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה’ וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה עֲיָרוֹת שֶׁהָיָה חָסֵר לָהֶם צָרְכֵי רַבִּים, כְּגוֹן בֵּית הַמִּדְרָשׁ אוֹ מִקְוֶה וְהָיָה קָשֶׁה לְקַבֵּץ מֵהֶהָמוֹן, וְקָפַץ אֶחָד וְעָשָׂה מִשֶּׁלּוֹ ‘צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד’. אוֹ אֲפִילּוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשֶּׁלּוֹ, רַק שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה לִנְגֹּשׂ כָּל אֶחָד, וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִכָּל אֶחָד וְטֹרַח הָעֵסֶק וְהַבִּנְיָן וְכוּ’ וְהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל זֶה בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד, שֶׁזֶּהוּ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי ‘גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בבא בתרא ט.), וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם עוֹסֵק בִּזְכוּת הָרַבִּים הַגָּדוֹל מְאֹד שֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ תּוֹבְעִין שֶׁהוּא זְכוּת הָרַבִּים מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וְכוּ’ בִּשְׁבִיל זֶה, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת בְּחִינַת נְדָרִים, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצְּדָקָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה עַד שֶׁמְּבַטְּלִין דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת הַנַּ”ל מִן הָעוֹלָם וּמַגְבִּירִים כֹּחַ הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְכָל זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא זוֹכֶה לִבְחִינַת הַתָּרַת נְדָרִים. כִּי הַתָּרַת נְדָרִים הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁאֲפִילּוּ הַנֶּדֶר בְּעַצְמוֹ יָכוֹל הֶחָכָם לְהַתִּירוֹ, כִּי כָּל כֹּחַ הַנּוֹדְרִין נִמְשָׁךְ מֵהֶחָכָם בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וְלִמְחִילַת עֲווֹנוֹת, מַתְחִילִין ‘כָּל נִדְרֵי’ מֵעִנְיַן נְדָרִים וְהַתָּרָתָן, כִּי מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים בִּבְחִינַת מֹשֶׁה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז קֹדֶם כָּל נִדְרֵי: ‘בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים’. כִּי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל הָעֲבַרְיָנִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַחְזִירָם בִּתְשׁוּבָה, עַל־כֵּן מְקַשְּׁרִין עַצְמָן לְ’הַיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה’ שֶׁהֵם כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּחַיִּים חַיּוּתָם וְכָל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁהֵם בְּחִינַת ‘יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה’, וּבְכֹחָם אָנוּ מִתְפַּלְּלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאוֹמְרִים ‘כָּל נִדְרֵי’ וְכוּ’, וּמַגְבִּיהִין כָּל הָעֲבַרְיָנִים לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וְכַנַּ”ל:

צה וְעַתָּה מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁנָּתַן מֹשֶׁה לֵב לִרְאוֹת בְּסִבְלֹתָם וְכוּ’, גִּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ סוֹד פָּרָשַׁת נְדָרִים דַּיְקָא, כִּי עִקַּר צַעֲרוֹ הָיָה שֶׁרָאָה אֲרִיכַת הַגָּלוּת מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ וְאֵיךְ קָשֶׁה לְתַקְּנוֹ, וְעִקַּר הַקִּשּׁוּי וְהַכְּבֵדוּת הוּא מֵחֲמַת דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן גִּלָּה לוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ סוֹד פָּרָשַׁת נְדָרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת בְּחִינַת צְדָקָה הֲגוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין כָּל הַחוֹלְקִים וְכוּ’ וּמְגַלִּין הֶאָרַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַפְּדוּת וְהַגְּאֻלָּה וְכַנַּ”ל:

צו וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכוּת הַמִּשְׁנָה (אבות ג, יג): ‘מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה, מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר, נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’. ‘מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה’, זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּמְסְרָה לָנוּ בְּעַל פֶּה, שֶׁהוּא סְיָג לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בִּלְבָד אֵין יוֹדְעִין דָּבָר וְלֹא שׁוּם מִצְוָה אֵיךְ לְקַיְּמָהּ כַּמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִדְבָרֵינוּ, רַק עִקַּר הַסְּיָג לְקַיֵּם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא עַל־יְדֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְעַל־כֵּן מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל (ליקו”ת סִימָן כח) בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, ‘שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הוּא רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה’ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְחַקְּרִים וְהַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם עוֹסְקִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְרוֹצִים לְפָרְשָׁהּ עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם וּלְגַלּוֹת פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה הַמְּסוּרָה בְּיָדֵינוּ בְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם כָּל זֶה.

כִּי כ”ד סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵם כְּנֶגֶד הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִים הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הַמְתָּקָתָן עַל־יְדֵי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִמְסְרָה מִדּוֹר לְדוֹר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וּמַפְרִיד חַס וְשָׁלוֹם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא ‘נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף’, וַאֲזַי מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהַדִּינִים שֶׁל הַכ”ד בָּתֵּי דִּינִים אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר – כְּפִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כ”ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים שֶׁהֵם בְּחִינָה אַחַת עִם הַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע.

וְעַל־כֵּן עִקַּר סְיָג וְקִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי מָסֹרֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי הַדִּבּוּר פֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (תהלים פט, ב) “אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי”. אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי אַף הֵם בָּאִים בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו, “כִּי פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא” וְכוּ’ (תהלים קמד, ח), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יב, דו): “יַכְרֵת ה’ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ”, שֶׁכָּל זֶה הוּא מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּעִנְיַן בִּלְעָם שֶׁהוּא בִּקְלִפָּה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הֵם אוֹמְרִים “שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ” וְכוּ’, כִּי גַּם הֵם מִתְגַּבְּרִים בִּלְשׁוֹנָם וּבְפִיהֶם לְהַסְתִּיר הָאֱמֶת וּמְפָרְשִׁים הַתּוֹרָה בְּפִיהֶם כְּדַרְכָּם הָרָע, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

אֲבָל הַכְנָעָתוֹ עַל־יְדֵי צְדָקָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘נְדָרִים’ וְכוּ’. וְזֶה שֶּׁסָּמַךְ הַתַּנָּא מִיַּד ‘מַעַשְׂרוֹת סְיָג לָעֹשֶׁר נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת’, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘מַעַשְׂרוֹת’ שֶׁהוּא צְדָקָה שֶׁהוּא ‘סְיָג לָעֹשֶׁר’ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן עַל־יְדֵי ‘נְדָרִים’ שֶׁהֵם ‘סְיָג לַפְּרִישׁוּת’, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל הַחוֹלְקִים עַל הַמָּסֹרֶת שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא עַתָּה בְּגָלוּת אֶצְלָם, וְעַל־יְדֵי רִבּוּי תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּזֶה מְאֹד, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת בִּלְעָם שֶׁהָיָה לוֹ נֶפֶשׁ רְחָבָה לְמָמוֹן וְכָבוֹד וְלִזְנוּת וְכוּ’, שֶׁמִּשָּׁם כָּל קִנְאָתָם בְּעַם ה’ הַכְּשֵׁרִים הַדְּבֵקִים בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מַעַשְׂרוֹת’ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת ‘נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת’, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם וְכַנַּ”ל. וְהָעִקָּר שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה בְּחִינַת נְדָרִים מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ לְבַד וְאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ מִתְנַהֶגֶת בִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וּבְיַד יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַטֶּבַע כִּרְצוֹנָם עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם וְכַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְתַקִּיפִים תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְכַנַּ”ל. וּמִי שֶׁחָזָק בָּזֶה תָּמִיד וּמַכְנִיס דֶּרֶךְ זֶה בָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְיַכְנִיעַ עִקַּר הַמִּינִים וְהַחוֹלְקִים וִיבַטֵּל דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת מִן הָעוֹלָם.

וְזֶהוּ ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, רַק צְרִיכִין לְדַבֵּר בְּחָכְמָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר. וְכָל מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בְּחָכְמָה נֶגְדָּם הֵם חוֹתְרִים בְּיוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן ‘סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה’ שֶׁצְּרִיכִין לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמַיִם, בְּחִינַת (תהלים לז, ז) “דּוֹם לַה’ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ”, בְּחִינַת (שם סב, ב) “אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי”, בְּחִינַת (איכה ג, כ) “טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'”, כִּי הָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת חָזָק בְּעַצְמוֹ בְּהָאֱמֶת וּלְהִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן חָזָק תָּמִיד לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלַאֲמִתַּת תּוֹרָתוֹ, וְאִם אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם אֶחָד וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת מַה טוֹב, וְאִם לָאו צְרִיכִין לִשְׁתֹּק בִּבְחִינַת ‘סְיָג לְחָכְמָה שְׁתִיקָה’. וְעַל־כֵּן כְּתִיב (משלי כו, ה) “עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ”, וּכְתִיב (שם, ד) “אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ”, כִּי “עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר” (קהלת ג, ז). אַךְ סוֹף כָּל סוֹף כָּל יְמֵי הַגָּלוּת הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּדִבּוּרֵיהֶם, וּצְרִיכִין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לַעֲשׂוֹת סְיָג לְדִבְרֵיהֶם עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת ‘דּוֹם לַה’ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ’ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

צז עַיֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין מד:) עַל פָּסוּק “הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר” (איוב לו, יט), כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשַׁת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: ‘לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה וְכוּ’, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כָּל הַמְאַמֵּץ אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִים אֶת כֹּחוֹ וְאַל יִהְיוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה’. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ”י זַ”ל: ‘לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִים אֶת כֹּחוֹ – שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים’ וְכוּ’. וְהָעִקָּר לְעִנְיָנֵינוּ הוּא פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י הַנַּ”ל, שֶׁעַל זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיּוּכַל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּרַשִׁ”י הַנַּ”ל שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁ’צָּרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִים אֶת כֹּחוֹ שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים’ וְכוּ’. וְהָבֵן הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד כַּמָּה עַד כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּבַקָּשַׁת רַחֲמִים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בָּא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ’ וְכֵן לְעוֹלָם, וְהָבֵן הֵיטֵב:

הִלְכוֹת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם

צח וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַת כֹּהֲנִים. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁכָּל סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּתְפִלָּה הַכֹּל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת הָרָצוֹן, שֶׁאָז עוֹסְקִין בְּכַמָּה תִּקּוּנִים הַנַּ”ל לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. עַל־כֵּן בִּגְמַר הַתְּפִלָּה עוֹלִים הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה ‘וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים’ הַנַּ”ל שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְרָצוֹן וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְעוּבְדָא כְּלָל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה כִּי נִתְקַיֵּם “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ’, וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ”, כֹּהֲנֵי ה’ דַּיְקָא בְּחִינַת חֶסֶד וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית לִזְכּוֹת לִבְחִינַת כֹּהֵן, עַל־כֵּן בִּגְמַר הַתְּפִלָּה שֶׁזָּכִינוּ לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אָז הַכֹּהֲנִים עוֹלִין לְבָרֵךְ בִּרְכַת כֹּהֲנִים, לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת כֹּהֵן עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת “וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ” שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה רַק כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לָהֶם בְּחַסְדּוֹ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’ (במדבר רבה יא, ה), שֶׁכָּל הַמָּמוֹן יַגִּיעַ לָהֶם עַל־יְדֵי בִּרְכַת ה’ לְבַד, בְּלִי שׁוּם עוּבְדָא וְעִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (משלי י, כב) “בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ”, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְשׁוּם יְגִיעָה שֶׁל עֵסֶק וּמְלָאכָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם” (בראשית ג, יז), רַק כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בִּרְכַת ה’.

וְזֶהוּ “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’ (במדבר רַבה שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁמְּבֹאָרִין שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁהֵם רוֹצִים לִפְגֹּם בָּרָצוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יָדָם נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר יְגִיעוֹת וְטִרְדַּת הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים, בְּחִינַת “בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה'” שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן “זֶה דַּרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ” (תהלים מט, יד) שֶׁל הַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁצּוֹעֲקִים מְאֹד לְהַרְבּוֹת בַּעֲסָקִים וּמְלָאכוֹת וּלְבַטֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כִּי הֵם בְּהֵפֶךְ מֵאֱמוּנַת הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן דַּעְתָּם הָרָעָה בְּהֵפֶךְ לְהַרְבּוֹת דַּיְקָא בִּמְלָאכוֹת וַעֲסָקִים, “וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ” וְכוּ’ (קהלת ה, יד). עַל־כֵּן מְבָרְכִין אוֹתָנוּ הַכֹּהֲנִים “יְבָרֶכְךָ ה'” – ‘בְּמָמוֹן’, שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת יַגִּיעַ עַל־יְדֵי בִּרְכַת ה’ לְבַד בְּלִי עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ”ל, “וְיִשְׁמְרֶךָ” – ‘מִן הַמַּזִּיקִין’, שֶׁהֵם הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ “יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ”, זֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב שֶׁעַל־יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים צְרִיכִין לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרַת הָרָצוֹן [וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר], וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן קלה), כִּי עִקַּר קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב שֶׁקּוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמְּקַשְּׁרִים כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן לִבְחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁשָּׁם נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה וְכוּ’ כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת “יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ”, בְּחִינַת הֶאָרַת פְּנֵי ה’ שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹם־טוֹב בְּחִינַת (דברים טז, טז) “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ” וְכוּ’, שֶׁעִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל־יָדָם מֵאִיר פְּנֵי ה’, כִּי ‘צַדִּיקַיָּא אִנּוּן אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים[83].

וְזֶהוּ “וִיחֻנֶּךָּ” – ‘יִתֵּן לְךָ חֵן’ (במדבר רבה שם, ו), שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמְּקַשְּׁרִים רְצוֹנוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת. כִּי כָּל הַחֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִמֹּשֶׁה שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שמות לג, יז) “כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי”, וְעַל־יְדֵי מְצִיאַת חֵן הִמְשִׁיךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם, יג) “וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְכוּ’, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ” וְכוּ’, וְאָז הוֹדִיעוֹ עַל־יְדֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם כַּמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת[84], וְזֶה מְבָרְכִין אוֹתָנוּ הַכֹּהֲנִים ‘וִיחֻנֶּךָּ’ וְכַנַּ”ל:

וְזֶהוּ: “יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”, זֶה בְּחִינַת צְדָקָה וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה, בְּחִינַת (תהלים יז, טו) “אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ”, בְּחִינַת (אבות ב, ז) ‘מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם’. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי רִבּוּי צְדָקָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשִׂיאַת פָּנִים בְּחִינַת ‘זָקֵן נְשׂוּא פָּנִים’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַחַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘שָׁלוֹם’, כִּי כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁמָע קוֹלוֹת הָרָעִים שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ”ל, יֵשׁ רֹגֶז וְכַעַס וּמַחֲלֹקֶת הֵפֶךְ הָרָצוֹן וְהַשָּׁלוֹם כִּי הֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מִתְגַּבְּרִין בֶּאֱמוּנַת הָרָצוֹן עַד שֶׁמִּתְבַּטֵּל כֹּחָם, אָז יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֵינוּ, וְיִתְקַיֵּם (ישעיה יא, ו): “וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי” וְכוּ’, כִּי יִתְבַּטְּלוּ הַהֶזֵּקוֹת וְהָרֹגֶז, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁהַכֹּל מְרֻצִּים זֶה עִם זֶה בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם מִגֹּדֶל אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְבַד. גַּם אָז יִתְקַיֵּם “וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַזָּרִים וּבְנֵי נֵכָר יַכִּירוּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְיַעַסְקוּ כֻּלָּם בִּמְלַאכְתֵּנוּ כִּי יָבִינוּ שֶׁזֶּה כָּל תַּכְלִיתָם. וְעַל־כֵּן מְסַיְּמִין בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”, כִּי זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית, בְּחִינַת רָצוֹן וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין הַבְּרָכָה ‘לְבָרֵךְ וְכוּ’ בְּאַהֲבָה’, כִּי זֶה הָעִקָּר בְּחִינַת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל:

צט וְעַל־כֵּן הַכֹּהֲנִים עוֹלִים לְבָרֵךְ אֵצֶל בִּרְכַּת ‘מוֹדִים’, כִּי שָׁם בְּבִרְכַּת מוֹדִים מְגַלִּים הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב בְּחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה אָז עִמָּנוּ כַּנַּ”ל. כִּי שָׁם בִּבְרָכָה זוֹ אָנוּ מוֹדִים עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וַאֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין שָׁם ‘מָגֵן יִשְׁעֵנוּ לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ וְכוּ’, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם’, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן מְבִינִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ’, כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל יוֹם, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין שׁוּם טֶבַע רַק כָּל הַנְהָגַת הַטֶּבַע הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וַאֲזַי רוֹאִים נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם, וּמִלְּבַד זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֶם בִּלְתִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו, ד) “לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (נדה לא.) “אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ” וְכוּ’.

וְעַל־כֵּן סָמוּךְ תֵּכֶף לִבְרָכָה זֹאת שֶׁמְּגַלֶּה בְּיוֹתֵר אֱמוּנַת הָרָצוֹן, עוֹלִים הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה’, שֶׁיַּסְכִּים ה’ יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה בְּכָל עֵת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נִמְשָׁכִין כָּל שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת וְכוּ’ מֵאִתּוֹ לְבַד וְכוּ’. וּמְסַיְּמִין בְּ”שָׁלוֹם”, שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ”ל.

וְאַחַר־כָּךְ אוֹמְרִין תֵּכֶף ‘שִׂים שָׁלוֹם’ וּמְסַיְּמִין: ‘הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם’, כִּי גְּמַר הַתִּקּוּן הוּא שָׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן ‘לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם’ (עוקצין פרק ג משנה יב) וְכַנַּ”ל:

ק וְעַל־כֵּן אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם מוֹרֶה עַל גֹּדֶל עֹצֶם הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּכָל לֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (איכה ג, מא) “נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם”, בְּחִינַת (דברים לב, מ) “כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי”, בְּחִינַת (תהלים קלד, ב) “שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'”. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁמִּי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲזַי מַגְבִּיהַּ יָדָיו וּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו, בִּבְחִינַת (שם פח, י) “שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי”, בְּחִינַת (שם קמג, ו) “פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ”. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה, עַל־כֵּן הוּא בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם דַּיְקָא. גַּם מְרַמֵּז שֶׁאָנוּ מְסַלְּקִין יָדֵינוּ מִלַּעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, רַק לְהָרִים יָדֵינוּ אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֹּקֶף הָרָצוֹן כַּנַּ”ל:

[1] עשרים וארבע. השארנו בכוונה את המניין באותיות כ”ד כי בהמשך הדרוש הוא מקשר זאת לפסוק “וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ”

[2] עיין פרי עץ חיים שער ראש חדש חנכה ופורים פרק ג.

[3] פלח הרמון שער ד פרק ג ובשל”ה פרשת יתרו תורה אור אות יד.

[4] של”ה פסחים תורה אור אות קיז ובפרשת בא תורה אור אות ד ועוד ועין זוהר תרומה דף קפב.

[5] רש”י שם ועין סנהדרין צח: ובזוהר תולדות דף קמה:

[6] עיין זוהר נשא דף קלז: ובאדרא זוטא דף רפח: ועוד.

[7] פרקי דרבי אליעזר פרק לט.

[8] מכילתא בשלח מסכתא דשירה פרשה ד.

[9] זוהר נשא דף קלב. שער הכונות דרושי חג השבועות דרוש א ובפרי עץ חיים שער חג השבועות פרק א.

[10] שער הכונות דרושי הפסח דרוש ג ובפרי עץ חיים שער חג המצות פרק א.

[11] פרדס שער יב פרק יב ובשער יז פרק ד ובשל”ה פסחים דרוש ג פרק א אות שסב ובפרשת וארא תורה אור אות ב ועוד.

[12] עיין שער הכונות דרושי הפסח דרוש ד ובפרי עץ חיים שער חג המצות פרק ד.

[13] עיין שער הכונות דרושי קדוש ליל שבת דרוש א ובפרי עץ חיים שער התפלה פרק ז.

[14]  ויקרא רבה פרשה ט, ז ובפרשה כז, יב.

[15] עיין שער הכונות דרושי השבת דרוש א ובפרי עץ חיים שער השבת פרק ו.

[16] שער הכונות דרושי קדוש ליל שבת דרוש א ובפרי עץ חיים שער התפלה פרק ז.

[17] ירושלמי ביצה פרק ב הלכה ד ובחגיגה פרק ב הלכה ג.

[18] של”ה פסחים דרוש ג פרק ב אות תט.

[19] כשהלבנה התמלאה.

[20] שיחות הר”ן סימן יד ובסימן נא ועוד. ועיין בהלכות ערב הלכה ג’.

[21] שער הכונות דרושי הפסח דרוש ד ובפרי עץ חיים שער חג המצות פרק ד.

[22] עיין עץ חיים שער לז פרק ד.

[23] שלחן ערוך ארח חיים סימן סא סעיף ו ועין עוד בזוהר הקדמה דף יב.

[24] עשרים וחמש. השארנו כ”ה כי הוא מתקשר לפסוק “כה תברכו”.

[25] עיין זוהר אמור דף צז. ובשער הכונות דרושי הפסח דרוש ז ח ובפרי עץ חיים שער חג המצות פרק א ב ועוד.

[26] ארבעים ותשע.

[27] אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי: משל למה הדבר דומה? – לבת מלך שהריחה ציקי קדירה [שאריות בשר צלוי בקדירה], ונתאוותה לו. אם תאמר שהיא רוצה, הרי יש לה גנאי במאכל של שאריות קדירה. ואם לא תאמר, יש לה צער שאינה אוכלת. התחילו עבדיה להביא לה בחשאי לאכול מציקי הקדירה, כדי שלא תתגנה.(פסחים נו. עם הסבר קל)

[28] תיקו”ז תִּקּוּן סט דַּף קיב. וּבְזוֹהַר עֵקֶב דַּף רעג.

[29] אשרי חלקו.

[30] כִּי תִשָּׂא דַּף קצא: וּבְתִקּוּנֵי הַזוהר תִּקּוּן יג דַּף כח: וְעוֹד.

[31] מִדְרַשׁ תְּהִלִּים כח, ה הוּבָא בְּרַשִׁ”י בִּישַׁעְיָה שָׁם וְעַיֵּן שַׁבָּת קיט:

[32] סִפְרִי שְׁלַח א הוּבָא בְּרַשִׁ”י שְׁמוֹת כט, יח.

[33] בסימן ז וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת חוֹל הַמּוֹעֵד הֲלָכָה ד אוֹת א וְעוֹד.

[34] עיין שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן יד וּבְסִימָן נא וְעוֹד.

[35] בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה ה אוֹת ט וּבְהִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הֲלָכָה ב אוֹת א.

[36] מִדְרַשׁ תְּהִלִּים כה, ב וּבְזוהַר וַיַּקְהֵל דַּף ריג:

[37] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי תְּפִלַּת הַשַּׁחַר דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַזְּמִירוֹת פֶּרֶק ה.

[38] מִשְׁנָה תְּרוּמוֹת פֶּרֶק ד מִשְׁנָה ד וְעַיֵּן בְּזוֹהַר בָּלָק דַּף קפח: וְעוֹד.

[39] בְּפָסוּק טז עַל־פִּי סוֹטָה מב:

[40] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַשָּׁבוּעוֹת דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת פֶּרֶק א.

[41] אֱמוֹר דַּף צז: וּבְתִקּוּנֵי הַזוהר תִּקּוּן יט דַּף לט.

[42] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ ג וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק א.

[43] אין רצון טוב שנאבד.

[44] עיין זוהר פִּנְחָס דַּף ריד: וּבְשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַסֻּכּוֹת דְּרוּשׁ ט וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַלּוּלָב פֶּרֶק ד וְעוֹד.

[45] זוהר בְּרֵאשִׁית דַּף כג: וּבְתִקּוּנֵי הַזוהר תִּקּוּן סט דף ק:

[46] כי שבעים פנים לתורה.

[47] עיין זוהר יִתְרוֹ דַּף פט. תְּרוּמָה דַּף קנו.

[48] במדבר רַבָּה פָּרָשָׁה טו, תַּנְחוּמָא בְּהַעֲלוֹתְךָ סִימָן ו.

[49] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יב וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ז.

[50] סֵפֶר הַמִּדּוֹת עֵרֶךְ נֵר תָּמִיד חֵלֶק שֵׁנִי.

[51] עיין תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר תִּקּוּן יג דַּף כט. וּבְזֹהַר חָדָשׁ נֹחַ דַּף לט:

[52] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ ג וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַמַּצּוֹת פֶּרֶק א.

[53] עיין בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ו אוֹת יב.

[54] זוהר בְּשַׁלַּח דַּף סג. וּבְתִקּוּנֵי הַזֹּהַר תִּקּוּן ג דַּף קמ:

[55] עיין זֹהַר בְּשַׁלַּח דַּף מח: פְּקוּדֵי דַּף רל: פִּנְחָס דַּף ריד. וּבְתִקּוּנֵי הַזֹּהַר תִּקּוּן סט דַּף קי:

[56] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יב וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ז.

[57] ויקרא רַבָּה פָּרָשָׁה ט, ד וּבְפָרָשָׁה כז, יב.

[58] עיין זוֹהַר הַקְדָּמָה דַּף ח. אֱמוֹר דַּף צח. וּבְשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חַג הַשָּׁבוּעוֹת דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת פֶּרֶק א הוּבָא בְּמָגֵן אַבְרָהָם סִימָן תצד בִּתְחִלָּתוֹ.

[59] תיקו”ז תִּקּוּן יט דַּף לט. וּבְתִּקּוּן כ כא דַּף נו.

[60] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ יב וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר פֶּרֶק ז.

[61] בראשית רַבָּה פָּרָשָׁה כד, ז וּבִירוּשַׁלְמִי נְדָרִים פֶּרֶק ט הֲלָכָה ד.

[62] עיין שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ ז ח וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר.

[63] עיין זוֹהַר תְּרוּמָה דַּף קנ: פְּקוּדֵי דַּף רסג.

[64] עיין זוֹהַר וַיִּקְרָא דַּף ט: וּבְזוֹהַר חָדָשׁ בְּרֵאשִׁית דַּף ה:

[65] עיין זוֹהַר פִּנְחָס דַּף רנא: תַּנְחוּמָא מִקֵּץ סִימָן י הוּבָא בְּרַשִׁ”י בְּרֵאשִׁית מג, יד.

[66] בְהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט אוֹת כד וּבְהִלְכוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה הֲלָכָה ג אוֹת יא.

[67] עשר כתרים של הטומאה.

[68] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי הַפֶּסַח דְּרוּשׁ י יא וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר סְפִירַת הָעֹמֶר.

[69] עיין שְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה כו, א.

[70] שַׁעַר הַפְּסוּקִים בְּרֵאשִׁית דְּרוּשׁ ב.

[71] זוהר בְּרֵאשִׁית דַּף לז: וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן סט דַּף צט: וְעוֹד וְעַיֵּן חֻלִּין קלט:

[72] עיקר היצר הרע. עיין זוֹהַר פְּקוּדֵי דַּף רסג רסד וַיִּקְרָא דַּף טו:

[73] הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֲלָכָה ז אוֹת י.

[74] מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח מַסֶּכְתָּא דְּשִׁירָה פָּרָשָׁה ד.

[75] כ”ד הוא מניין עשרים וארבע

[76] ע”ב הוא מניין שבעים ושתים כמניין חסד.

[77] שכל חסד שהם עושים לעצמם הם עושים.

[78] יְרוּשַׁלְמִי רֵישׁ פֶּרֶק י דְּסַנְהֶדְרִין.

[79] שבעים.

[80] ארבעים.

[81] שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן לב וּבְסִימָן נג וּבְסִימָן קב.

[82] בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ה אוֹת לב.

[83] הַקְדָּמָה דַּף ט. תְּרוּמָה דַּף קסג:

[84] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי קִדּוּשׁ לֵיל שַׁבָּת דְּרוּשׁ א וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַשַּׁבָּת פֶּרֶק כב.