הִלְכוֹת צִיצִית – הֲלָכָה ג

עִנְיַן צִיצִית עַל־פִּי הַמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר’ וְכוּ’ הַמַּתְחִיל בִּתְחִלַּת סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא (סימן א). עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר מִתְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ. וּקְצָת הַקְדָּמוֹת הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם בְּקִצּוּר הֵם, כִּי אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי נִבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים וְכוּ’, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ שְׁלֹּא יִתְקַנְּאוּ הַמַּלְאָכִים וְיִרְצוּ לְדָחֲפוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעֵצָה עַל זֶה לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא וְכוּ’. וְעִקָּר הֵם הַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם עִקַּר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְיֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעִקַּר גְּדוּלָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת וְכוּ’. וְלָזֶה צְרִיכִין לִבְחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין שָּׁלֹשׁ הַתַּאֲווֹת, שֶׁהֵם תַּאֲוַת מָמוֹן וַאֲכִילָה וּמִשְׁגָּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי הַלַּיְלָה וְכוּ’, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ תַּאֲווֹת מְקַלְקְלִים הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. וְהַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַדַּעַת זוֹכִין לְתַקֵּן וְלָצֵאת מִפְּגַם שָּׁלֹשׁ תַּאֲווֹת אֵלּוּ. וְזֶה בְּחִינַת קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, כִּי שָׁלֹשׁ הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת אַנְשֵׁי שֵׁם וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶּׁמְּתַקְּנִין שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת אֵלּוּ עַל־יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא מַלְאָךְ שֶׁמַּשְׁפִּיע נְבוּאָה, בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת וְזוֹכִין לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’. וַאֲזַי זוֹכִין לִרְפוּאָה בְּלִי שׁוּם דָּאקְטוֹרִים רַק עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילּוּ עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְכוּ’, אַךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת רָעוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהַיְנוּ פְּגַם אֱמוּנָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּבַזִּין בְּנֵי אָדָם וְעוֹבְרִין עַל ‘אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם’ (אבות ד, ג). וּכְשֶׁיּוֹצְאִין מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לִתְפִלָּה. וְאָז כָּל הַמַּלְאָכִים וְכָל הַכּוֹכָבִים תַּחְתָּיו וְכוּ’ וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וַאֲזַי כְּשֶׁאוֹחֲזִים בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי מִי שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲבֵרוֹ זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹמָא דְּדִינָא, כִּי הוּא דָּן אֶת חֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לָדוּן אוֹתָנוּ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ דָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ’, וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם חֲבֵרוֹ, כִּי אִם הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יָכוֹל לָדוּן אֶת הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים. וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמַה שֶּׁקָּבַע אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם הַדִּין, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל, וְאֹמֵר: ‘הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה עַל שֵׁמִּעַטְתִי אֶת הַיָּרֵחַ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ אָז פִּתְחוֹן פֶּה לָבֹא לְפָנָיו בַּחֲטָאֵינוּ וּלְהִתְחָרֵט מֵהֶם וְכוּ’.

וְזֶה (תהלים צג): “לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים”. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְיוֹדֵעַ מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמָּצִינוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּגוֹן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁנִּתְצַמְצֵם שֵׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (מלכים־א, ח): “הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ” וְגוֹ’. רַק מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים, כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית וְצִיּוּרָא דְּגַן עֵדֶן (תיקו”ז דף יב.), עַל־כֵּן הִמְשִׁיךְ לְשָׁם קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְעַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, כִּי הוּא מְקַיֵּם: ‘אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ”, הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ רַק קְדֻשָּׁתוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל־כֵּן: “ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים”, הַיְנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת (שמואל־א ב) “וְכִסֵּא כָּבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַה’ מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל”, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת “וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל”, וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל זֶה.

א וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות מג:): ‘תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיַם וְיָם דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד’ וְכוּ’. כִּי הַנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא כִּבְיָכוֹל, כִּי כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּבְחִינַת לְבוּשִׁין הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּמּוּבָא, כִּי ‘רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתָא’ (שבת קיג:). וְזֶה בְּחִינַת ‘כִּסֵּא הַכָּבוֹד’ שֶׁמְּכַסִּין עַל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁכְּלוּלִין בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צִיצִית הִיא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי”. כִּי כָל הַתַּרְיָ”ג[1] מִצְוֹת כְּלוּלִין בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות מג:), כִּי זֶה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּצְוֹת נוּכַל לָבֹא לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְאָחֵז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל, וְזֶה כָּלוּל בְּמִצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הַתְחָלַת הָעֲבֹדָה בְּכָל יוֹם הִיא מַתְחֶלֶת מִמִּצְוַת צִיצִית שֶׁמְּקַיְּמִים מִיַּד בְּקוּמוֹ בַּבֹּקֶר, וְכֵן תְּחִלַּת חִנּוּךְ הַקָּטָן מַתְחִיל מִצִּיצִית, כִּי תֵּכֶף מְחַנְּכִין הַקָּטָן בְּמִצְוַת צִיצִית קֹדֶם לִשְׁאַר מִצְוֹת מַעֲשִֹיוֹת. כִּי הָאָדָם כְּשֶׁמַּתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה לָבֹא לְהַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מַתְחִילִין מִצִּיצִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אוֹחֲזִין בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲחִיזַת הַצִּיצִית, בְּחִינַת מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְדָחֲפוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נֶאֱחַז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִיצִית כַּנַּ”ל:

ב וְלֶאֱחוֹז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם. וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל־יְדֵי תִּקּוּן שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, שֶׁנִּתְתַּקְּנִין עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים. וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. בִּבְחִינַת (במדבר טו) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי ‘לְבַבְכֶם'”. וְזֶה בְּחִינַת הַלֵ”ב[2] חוּטִין שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי הֵם מְתַקְּנִין אֶת הַיִּרְאָה שֶׁבַּ’לֵּב’. כִּי עַל־יְדֵי הַצִּיצִית נִשְׁמָר הַלֵּב מִפְּגַם הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” וְגוֹ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי חוּטֵי הַצִּיצִית נִמְשָׁךְ הַדַּעַת שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה רְגָלִים לְתַקֵּן שְׁלֹשָׁה תַּאֲווֹת הַנַּ”ל הַתְּלוּיִם בַּלֵּב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אֵין צִיצִית נוֹהֲגִין בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַּיּוֹם (מנחות מג.). כִּי הַלַּיְלָה זֶה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת פְּגַם שָׁלֹשׁ הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה כַּנַּ”ל, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים הַנַּ”ל לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ‘אוֹר יוֹם’ שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּכָל יוֹם מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל, כִּי הָרְגָלִים נִקְרָאִים ‘יוֹם־טוֹב’, וְעִקַּר ‘אוֹר יוֹם’ הוּא בְּחִינַת ‘טוֹב’, בִּבְחִינַת “וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב”, כִּי הָאוֹר הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת דַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים מִבְּחִינַת יוֹם־טוֹב שֶׁמְּתַקֵּן שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַיּוֹם וְנִדְחֶה הַחֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל.

וְזֶה זוֹכִין בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּדֵי לְשַׁבֵּר אֶת הַלַּיְלָה, לְשַׁבֵּר שְׁלֹשָׁה מִשְׁמָרוֹת הַנַּ”ל. כִּי חֲצוֹת הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָאֶמְצָעִית שֶׁל הַלַּיְלָה תֹּקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה, וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַלַּיְלָה וְקָמִים בַּחֲצוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין כָּל בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה מִשְׁמָרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ הַתַּאֲווֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עוֹסְקִים אָז בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָז בַּחֲצוֹת מִתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַדַּעַת נִמְשָׁךְ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות לג.): ‘כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו’, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל־כֵּן בִּשְׁלֹשָׁה רְגָלִים צְרִיכִין לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הַדַּעַת לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַלַּיְלָה וְאָז עוֹסְקִים לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, עַל־כֵּן עוֹסְקִים אָז בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מִתְאַבְּלִין אָז עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּבִנְיָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית ל:). נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹסְקִים בְּבִנְיָנוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין אָז הַדַּעַת לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִדּוֹת הַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בַּבֹּקֶר לְאוֹר יוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאוֹר הַדַּעַת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּכָל יוֹם מִשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (חגיגה יב:) ‘כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם’. וְחֶסֶד הוּא הַדַּעַת, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי זוֹכִין בַּבֹּקֶר לְאוֹר יוֹם, שֶׁהוּא אוֹר הַדַּעַת הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יוֹם־טוֹב, מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, עַל־יְדֵי שֶׁקָּמִים בַּחֲצוֹת וּמְשַׁבְּרִין שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר מַמְשִׁיכִין זֶה הָאוֹר שֶׁל הַדַּעַת עַל־יְדֵי חוּטֵי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל שֶׁנִּמְשָׁךְ בַּבֹּקֶר עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, עַל־יְדֵי שֶׁשׁוֹבְרִין אֶת הַלַּיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בַּבֹּקֶר לְחוּט שֶׁל חֶסֶד, בְּחִינַת חוּטֵי הַצִּיצִית שֶׁעַל־יָדָם מְקַבְּלִין אוֹר הַדַּעַת מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל. כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת רְגָלִים, בִּבְחִינַת (תהלים פה) “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ” שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁאָז הוֹלְכִין לַעֲלוֹת לָרֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כג): “שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה” וְגוֹ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (תהלים פה): “צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו”, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת (איוב כט) “צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיַּלְבִּשֵׁנִי”, וְזֶה בְּחִינַת שְׁמֹנָה חוּטִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהַצִּיצִית, וְכָל חוּט צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁזוּר, וְאֵין שְׁזִירָה פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות לח:) מִפָּסוּק: “הַכָּנָף פְּתִיל” וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהַצִּיצִית יֵשׁ שִׁשָּׁה עָשָׂר חוּטִים, דְּהַיְנוּ שְׁמֹנָה חוּטִים שְׁזוּרִים, כְּנֶגֶד הַיָּמִים שֶׁיֵּשׁ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר יָמִים, כִּי פֶּסַח שִׁבְעָה יָמִים וְשָׁבוּעוֹת יוֹם אֶחָד וּשְׁמֹנָה יְמֵי הֶחָג בִּבְחִינַת “תֵּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמֹנָה” שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל רְגָלִים (ערובין מ:), וְעַל־כֵּן עִקַּר הַצִּיצִית הֵם שְׁמֹנָה חוּטִים כְּנֶגֶד שְׁמוֹנַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהוּא הַמִּסְפָּר הַמְרֻבֶּה בְּיוֹתֵר שֶׁל יְמֵי הָרְגָלִים, וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ גַּם כֵּן שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וְיוֹם הַשָּׁבוּעוֹת. גַּם שְׁמֹנַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת הֵם הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּרְגָלִים כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָאָבוֹת, כִּי אָז בְּסֻכּוֹת נִשְׁלָם הֶאָרֹת שֶׁל כָּל הַשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים, וְהוּא כָּלוּל מִכֻּלָּם. וְעַל־כֵּן יֵשׁ שְׁמֹנָה חוּטִים בְּהַצִּיצִית וְכַנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת צִיצִית, זֶה בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם כֻּלָּם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת חֲצוֹת, בִּבְחִינַת (שמות יא) “כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם”, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַשָּׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁהֵם עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהוּא גָּלוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּשָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת חֲצוֹת שֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַלַּיְלָה, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מִגָּלוּת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת “כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם” כַּנַּ”ל. וְזוֹכִין לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאוֹר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דִּמְכַסְּיָין עַל הָאָדָם לְהַצִּילוֹ וּלְשָׁמְרוֹ מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַלְּבוּשִׁין, בִּבְחִינַת (יחזקאל טז) “וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה”, הַנֶּאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמֻּנָּחִין חַס וְשָׁלוֹם בִּפְגַם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, אָז הַנְּשָׁמָה עֲרֻמָּה חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה”, בִּבְחִינַת: “כִּי הִיא כְּסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ” – ‘דָּא צִיצִית וּתְפִלִּין’, “בַּמֶּה יִשְׁכָּב” – ‘בְּגָלוּתָא’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז דף קמב:), הַיְנוּ כְּשֶׁשּׁוֹכְבִין בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, אָז נֶאֱמַר: “בַּמֶּה יִשְׁכָּב” – ‘בְּגָלוּתָא’, כִּי אָז הוּא בִּבְחִינַת “עֵרֹם וְעֶרְיָה” כַּנַּ”ל.

כִּי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, כִּי ‘רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתָא’ (שבת קיג:). כִּי הַשְּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם נִקְרָאִים ‘אַנְשֵׁי שֵׁם’, כְּמוֹ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְהַשֵּׁם הוּא הַכָּבוֹד בִּבְחִינַת (תהלים עב) “וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ” וּבְחִינַת (שם כט) “הָבוּ לַה’ כְּבוֹד שְׁמוֹ”. וְאֵלּוּ הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, הֵם פּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד, כִּי נִקְרָאִים ‘אַנְשֵׁי שֵׁם’ כַּנַּ”ל. כִּי הַמָּמוֹן נִקְרָא ‘כָּבוֹד’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לא): “וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה”, בִּבְחִינַת ‘רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים’ (ערובין פו.). נִמְצָא שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַמָמוֹן בַּכָּבוֹד וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן נט), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן פּוֹגְמִין בַּכָּבוֹד.

וְכֵן תַּאֲוַת נִאוּף בְּכָבוֹד, כִּי אֵין בּשֶׁת אֶלָּא בִּמְקוֹם עֶרְיָין, וְעִקַּר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן יא).

וְכֵן תַּאֲוַת אֲכִילָה פּוֹגֵם בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שֻׁלְחַן מְלָכִים, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כַּמּוּבָא גַּם כֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר כָּל זֶה (סימן סז). וְעַל־כֵּן הֵם פּוֹגְמִין בְּהַלְּבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָׁלֹשׁ תַּאֲווֹת כַּנַּ”ל, הֵיפֶךְ הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן נֶאֱמַר אָז: “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה”, בְּחִינַת ‘בַּמֶּה יִשְׁכָּב בְּגָלוּתָא’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בַּבֹּקֶר שֶׁאָז מֵאִיר יוֹם, בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת שֶׁל שָׁלֹשׁ רְגָלִים, בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁמֵּאִיר בְּכָל יוֹם, עַל־כֵּן אָז זוֹכִין לַלְּבוּשִׁין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם לְבוּשֵׁי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם מְכַסִּין עַל פְּגַם הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, כִּי הֵם בְּחִינַת הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל:

ד וְעַל־יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּתַקְּנִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה, בְּחִינַת “הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע” וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְּפִלָּה שֶׁהוּא דְּבַר ה’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּאִירִין לִתְפִלָּה – זֶה בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, כִּי שָׁלֹשׁ רְגָלִים הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא, וְהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁהוּא בְּרֶגֶל רְבִיעִי שֶׁהִיא בְּחִינַת בַּת עַיִן, כַּמּוּבָא. זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל, כִּי הַמַּלְאָךְ הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל שָׁם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַמַּלְאָךְ עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאַרְבַּע צִיצִית, בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ” הַנֶּאֱמַר בְּצִיצִית. כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַשָׁלֹשׁ רְגָלִים הוּא לְהָאִיר בְּבַת עַיִן, בִּבְחִינַת מַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת ד’, שֶׁעִקַּר עֲלִיָּתָהּ הִיא בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ל). וְזֶה בְּחִינַת הָד’[3] צִיצִית, כִּי עַל־יְדֵי הַשָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא הַמְאִירִין בְּבַת עַיִן, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין ד’ צִיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת ד’, כַּמּוּבָא וְכַנַּ”ל:

ה וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בְּצִיצִית, כִּי הַצִּיצִית נִמְשָׁכִין מֵהַשָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּאִירִין בְּבַת עַיִן בִּבְחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. כִּי תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּתַקְּנִין אֶת הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ”ל, הֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת וְדָוִד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה אוֹחֲזִין בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל:

ו גַּם צִיצִית מְתַקְּנִין שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת שֶׁמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תדא”ר פ’ כו), “לְדֹרֹתָם” – ‘לְדוֹר תָּם’, תָּם מִן הָעֲבוֹדָה זָרָה, תָּם מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת, תָּם מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות יב:) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם” – ‘זוֹ מִינוּת’, הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה, “וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם” – ‘זֶה זְנוּת’, הַיְנוּ גִּלּוּי עֲרָיוֹת. נִמְצָא, שֶׁצִּיצִית מַצִּיל מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וְכֵן מַצִּילִין גַּם כֵּן הַצִּיצִית שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים הַתְּלוּיִם בִּפְגַם הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת טַלִּית אָדוֹם הַנֶּאֱמַר בְּעֵשָׂו שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כה): “וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר” וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘כְּטַלִּית’, וְכַנִּזְכָּר זֶה לְעִנְיָן אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בסימן ח). וְעַל־כֵּן הַפּוֹגֵם בַּצִּיצִית נֶאֱמַר עָלָיו (יִרְמְיָה ב): “גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים”, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת לב:).

כִּי פְּגַם הַצִּיצִית, פְּגַם הַבְּגָדִים, הוּא בִּבְחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים בִּבְחִינַת (ישעיה סג) “מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁיךָ”, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן ח). אֲבָל צִיצִית הוּא תִּקּוּן הַבְּגָדִים, בְּחִינַת טַלִּית לָבָן הֵפֶךְ טַלִּית אָדוֹם שֶׁל עֵשָֹו הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צִיצִית מַצִּיל מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי אָז אֵינוֹ עוֹבֵר עַל ‘אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם’ (אבות ד, ג) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים כַּנַּ”ל. בִּבְחִינַת (אבות ד, א) ‘אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיוֹת’. וְעַל־כֵּן צִיצִית, שֶׁהֵם עִקַּר תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבוֹד כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הוּא מְכֻבָּד, וַאֲזַי הוּא בְּוַדַּאי מְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיוֹת וְנִצּוֹל מִלַּעֲבֹר עַל ‘אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם’. נִמְצָא, שֶׁצִּיצִית מַצִּילִין מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת הַנַּ”ל. כִּי צִיצִית הֵם תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן צִיצִית מְסֻגָּל לִרְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בסימן ז), כַּמְרֻמָּז בַּפָּרָשָׁה (בראשית מח) “הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ” שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַצִּיצִית כַּמְבֹאָר בִּפְרִי עֵץ חַיִּים[4], וְעַל־יְדֵי־זֶה “וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל”. כִּי עַל־יְדֵי הַצִּיצִית זוֹכִין לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי דְּבַר ה’ זוֹכִין לִרְפוּאָה מִן הַשָּׁמַיִם עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילּוּ עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, בִּבְחִינַת (שמות כג) “וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְגוֹ’, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה” וְכוּ’, בְּחִינַת (פסחים כה.) ‘בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ’ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם.

ז נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי צִיצִית נִמְשָׁךְ הָאוֹר מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה, לִדְבַר ה’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ, שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִיצִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא כְּבוֹדוֹ, אֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹמָא דְּדִינָא, דְּהַיְנוּ לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּרַחֲמִים לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל בְּרַחֲמִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ וְכוּ’, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְכַמּוּבָא כָּל זֶה לְמַעְלָה. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַצִּיצִית, שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱחֹז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, כְּדֵי לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם בְּרַחֲמִים לְכַף זְכוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי הַמַּלְבּוּשִׁים הֵם הֵם דָּנִים אֶת הָאָדָם, בִּבְחִינַת (תהלים צג) “ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ” וְכוּ’, הַנֶּאֱמַר עַל יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם “נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז” וְכַמּוּבָא שֶׁזֶּה הַמִּקְרָא נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹמָא דְּדִינָא, שֶׁאָז לוֹבֵשׁ ה’ יִתְבָּרַךְ לְבוּשֵׁי גַּאֲוָתוֹ לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם בִּבְחִינַת דִּינִים וְהֵם דָּנִים אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן כט) בִּבְחִינַת צֶדֶק לָבַשְׁתִּי, וְצֶדֶק הוּא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּכְפִי תֹּקֶף הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם שֶׁל בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין, הָיוּ יְכוֹלִים לִיקוֹד עָלְמָא חַס וְשָׁלוֹם, “כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי” (תהלים קמג). וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן הַמַּלְבּוּשִׁין עַל־יְדֵי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי מִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וְאָז יְכוֹלִין לָדוּן אֶת הַכֹּל בְּרַחֲמִים לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת ‘אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ’ וְכוּ’ (אבות ב, ד), כְּמוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ לְבוּשֵׁי גַּאֲוָתוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָדוּן אֶת הָעוֹלָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁקָּבַע יוֹם הַדִּין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּעֵת שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ וְיוֹדֵעַ מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל־כֵּן דָּן אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁתּוֹלִין בַּבְּגָדִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אוֹחֲזִין בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וִיכוֹלִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת כְּמוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הֵם תְּלוּיִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּנֶגֶד אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁכָּל הָאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם כְּלַל הַמָּקוֹם שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כֻּלָּם יוֹצְאִים מִבְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהֵם מַעֲלִין וּמְקַבְּצִין וּמְקַשְּׁרִין אֶת בְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה דָּנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ.

ח כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּהַמַּעֲשֶֹה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְשׂ הַמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, וּמוּבָא שָׁם בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הַבֶּעטְלִיר הַחֲמִישִׁי שֶׁהָיָה בַּעַל חֲטוֹטָרוֹת מֵעִנְיַן מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. וְהַמּוּבָן שָׁם קְצָת, כִּי בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה הוּא קָרוֹב לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּעִנְיַן מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. וְכָל בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה הוּא עֲדַיִן בַּמָּקוֹם, אֲבָל הוּא סָמוּךְ קְצַת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם עַד שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה שֶׁהוּא קָצֶה הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְהוּא סָמוּךְ מְאֹד לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, עַד שֶׁשָּׁם יוֹצְאִין לְגַמְרֵי מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ יְכוֹלִין לָבֹא לְהָאִילָן אֲשֶׁר תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל כָּל חֵיוַת בְּרָא וּבְעַנְפּוֹהִי[5] וְכוּ’ (דניאל ד), אֲשֶׁר זֶה הָאִילָן עוֹמֵד לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל זֶה הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא מְאֹד.

וְצִיצִית הֵם בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וּמַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לִבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק הַכֹּל בְּרַחֲמִים כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שמות יט) “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי”, “כַּנְפֵי נְשָׁרִים” – ‘דָּא כַּנְפֵי מִצְוָה’, בְּחִינַת (דברים לב) “כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף”, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים קֹדֶם עֲטִיפַת הַצִּיצִית. וְעַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי כַּנְפֵי נְשָׁרִים, כַּנְפֵי מִצְוָה, “וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי”, שֶּׁקֵּרְבָנוּ אֵלָיו ה’ יִתְבָּרַךְ מִבְּחִינַת מָקוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק זֶה: “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם” וְכוּ’, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם שֶׁבָּאוּ מֵרַעַמְסֵס לְסֻכּוֹת, שֶׁהָיוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל וּבָאוּ בְּיוֹם אֶחָד, וְזֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְפִיצַת הָאָרֶץ, בְּחִינַת “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם” הַנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב שֶׁדִּלֵּג עַל הַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן פָּגַע בַּמָּקוֹם בְּיוֹם אֶחָד. כִּי יַעֲקֹב הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְזֶהוּ בְּחִינַת קְפִיצַת הָאָרֶץ. וְזֶה בְּחִינַת “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל” וְגוֹ’ הַנַּ”ל, שֶׁהִגְבִּיהָם לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן בָּאוּ בְּיוֹם אֶחָד מֵרַעַמְסֵס לְסֻכּוֹת. וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל־יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, בִּבְחִינַת “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא” וְגוֹ’, שֶׁהֵם כַּנְפֵי מִצְוֹת כַּנַּ”ל:

ט וְעַל־כֵּן צִיצִית מְקַבֵּץ נִדָּחִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְחוּ לְשָׁם. כִּי כָל אֶחָד מֵהַנִּדָּחִים נִדְחָה וְנָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל מֵחֲמַת מְקוֹמוֹ, כִּי מְקוֹמוֹ גָּרַם לוֹ, בִּבְחִינַת אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל. וְה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל וְיוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד, הוּא דָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁמְּקוֹמוֹ גָּרַם לוֹ. וַאֲזַי כְּשֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְרַחֵם עָלָיו בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים, הוּא מַעֲלֶה אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְשָׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כַּמּוּבָא לְעֵיל. וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי תְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת (יומא פו.) ‘גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד’. כִּי הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד גּוֹרֵם לוֹ הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמָּקוֹם הוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הָעֲשִׂיָּה, תֹּקֶף הַצִּמְצוּם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם כַּיָּדוּעַ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ תָּמִיד לְבַקֵּשׁ אֶת ה’ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, וּלְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, לִמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּהַיְנוּ לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְאָז זוֹכֶה לַעֲבֹד ה’ בֶּאֱמֶת וְאֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנְעֶנוּ, וְכַמּוּבָא זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (סימן לג). וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁנָּפַל לְאֵיזֶה מָקוֹם לֹא טוֹב בַּחֲטָאָיו, וַאֲפִילּוּ אִם נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל, לְמָקוֹם נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם וּמְלֻכְלָךְ מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בְּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי גַּם מִשָּׁם יוּכַל לַחֲזֹר לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִדָּח לְשָׁם, בִּבְחִינַת (דברים ד) “וּבִקַּשְׁתָּ מִשָּׁם אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ”, ‘מִשָּׁם’ דַּיְקָא, מִמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, כַּמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁצִּיצִית בְּשָׁרְשָׁם הֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן גַּם לְמַטָּה הַצִּיצִית הֵם בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ח): “וְהֶחֱזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכָּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנֵלְכָה עִמָּכֶם” וְכוּ’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת לב:) ‘שֶׁעֲתִידִין שֶׁיֹּאחֲזוּ שְׁבַע מֵאוֹת אֲנָשִׁים בְּכָנָף אֶחָד מֵהָאַרְבַּע כַּנְפוֹת שֶׁל צִיצִית’, נִמְצָא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן דַּיְקָא בְּהַכָּנָף יוּכְלוּ לְהִתְאָחֵז שְׁבַע מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁהוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יֹאמְרוּ: לְכוּ וְנֵלְכָה עִמָּכֶם לְהִתְקָרֵב לַה’, כִּי עַל־יְדֵי צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּהֶם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מֵהַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקָרְבִין לַה’ יִתְבָּרַךְ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שמות יט) “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַצִּיצִית מְקַבֵּץ הַנִּדָּחִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת ‘וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת’ וְגוֹ’, שֶׁאָז אוֹחֲזִין בְּהַצִּיצִית, כִּי הַצִּיצִית שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵם דָּנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ הַנִּדָּחִים מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים, וַאֲזַי הֵם מְרִימִים וּמְקַבְּצִים כָּל הַנִּדָּחִים מִמְּקוֹמָם שֶׁנִּדְחוּ לְשָׁם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם  שֶׁשָּׁם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִילּוּ שֶׁל הַנִּדָּחִים, וְשָׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי שָׁם דָּנִים הַכֹּל לְכַף זְכוּת כַּנַּ”ל.

י וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁאָז נְשָֹאָם ה’ יִתְבָּרַךְ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְקֵרְבָם אֵלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהִגְבִּיהָם לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם. כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, לָצֵאת מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא תַּכְלִית הַצִּמְצוּם, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת מֵצַר וְדֹחַק. כִּי בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם מֵצַר וְדֹחַק כְּלָל, רַק לְמַטָּה בִּבְחִינַת מָקוֹם שָׁם שַׁיָּךְ מֵצַר וְדֹחַק. וְעַל־כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִין מְכֻנִּים בְּשֵׁם צָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִים בָּאִים מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם שַׁיָּךְ מֵצַר וְדֹחַק שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַיִּסּוּרִים. כִּי כֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת צִמְצוּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה וְהַיִּסּוּרִים נִקְרָא הַרְחָבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ד): “בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי”, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם קיח), “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי וְגוֹ’, עָנָנִי בַּמֶּרְחָב”. כִּי עִקַּר הַיְּשׁוּעָה עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁהִיא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַרְחָבָה, כִּי אֵין שַׁיָּךְ שָׁם שׁוּם דֹּחַק כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מָקוֹם כְּלָל, רַק הוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי מִצְרַיִם הִיא עֶרְוַת הָאָרֶץ מָקוֹם טָמֵא מְאֹד. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם שֶׁל מִצְרַיִם גּוֹרֵם לַחֲטֹא, וְעַל־כֵּן נִקְרָא מִצְרַיִם, כִּי הוּא בְּחִינַת מֵצַר וְדֹחַק. כִּי כָל מָקוֹם שֶׁהוּא רָחוֹק בְּיוֹתֵר מִן הַקְּדֻשָּׁה, הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם יוֹתֵר בִּבְחִינַת מָקוֹם בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה בְּיוֹתֵר. כִּי הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְדֻשָּׁה הוּא סָמוּךְ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא ה’ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם בְּיוֹתֵר שָׁם בְּחִינַת מֵצַר וְדֹחַק בְּיוֹתֵר. כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה, וְנִגְבָּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּשֵׁם מָקוֹם וַעֲשִֹיָּה, וְשָׁם שַׁיָּךְ מֵצַר וְדֹחַק בְּיוֹתֵר, וְשָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גְּבוּל הַמָּקוֹם, בְּחִינַת עֲשִֹיָּה, שָׁם עִקַּר הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא מָקוֹם טָמֵא עֶרְוַת הָאָרֶץ וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם מִצְרַיִם לְשׁוֹן מֵצַר וְדֹחַק כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוֹצִיאָם ה’ יִתְבָּרַךְ מִמִּצְרָיִם נָשָֹא אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים מֵרַעַמְסֵס לְסֻכּוֹת בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהִגְבִּיהָם לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, כִּי זֶה הָעִקָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהָם לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יָצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהוּא תֹּקֶף הַמָּקוֹם הַנִּגְבָּל בְּיוֹתֵר בִּגְבוּל וְצִמְצוּם, תֹּקֶף הָעַשִֹיָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְקָרְבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי”, כִּי עִקַּר הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לָצֵאת מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְקַן הַכֹּל וְכַנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁמְּבִיאִין עֹמֶר שְׂעוֹרִים תֵּכֶף בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, וְאַחַר־כָּךְ סוֹפְרִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, מ”ט יָמִים, כְּדֵי לָצֵאת עַל־יְדֵי־זֶה מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם. כִּי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל גְּבוּל הַמָּקוֹם זֶה בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין בְּחִינַת הַמָּקוֹם, בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת לַה’ יִתְבָּרַךְ, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, לִמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּי שְׂעוֹרִים זֶה בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל כָּל הַדִּינִים, כַּמּוּבָא בִּסְּפָרִים. וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים לְשׁוֹן מִדָּה וְצִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת מָקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּש שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין אֶת הַמָּקוֹם, אֶת בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, וְאֶת כָּל הַצִּמְצוּמִים לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם. כִּי זֶה בְּחִינַת כָּל מַעֲשֵֹה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ה, ה): ‘עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם’. כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֶשֶֹר קְדֻשּׁוֹת הֵם סְמוּכִים בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם מָקוֹם צַר בִּירוּשָׁלַיִם וְכַנַּ”ל. וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁקָּדוֹש בְּיוֹתֵר שָׁם הָיָה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת מוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, בְּחִינַת עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וּבֵין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן הָיָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[6] עַל פָּסוּק: “גֹּשׁוּ הֵנָּה”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘צִמְצֵם’ אֶת כֻּלָּן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מֻעָט אֶת הַמְרֻבֶּה:

יב כִּי אֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מִשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִתְפַּשֵּׁט הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה הוּא בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁל בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי שָׁם בְּאוֹתוֹ הַנְּקֻדָּה כָּלוּל הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה סָמוּךְ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם יָצָא נְקוּדוֹת[7] הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁהִיא נְקוּדוֹת מְקוֹם הָעוֹלָם, בְּחִינַת (שמואל־א ב) “וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל”, הַיְנוּ הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב כְּשֶׁהָלַךְ לְחָרָן פָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא בִּמְקוֹם נְקוּדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, מְקוֹם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סנהדרין צה:) שֶׁהָיָה לוֹ קְפִיצַת הָאָרֶץ שָׁם דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, וְשָׁם נִכְלְלוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים בְּאֶבֶן אַחַת כְּשֶׁשָּׁכַב בַּמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. נִמְצָא, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה. וְעַל־כֵּן שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת וְדָנָה אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוּוּ הַסַּנְהֶדְרִין עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לה): “וְהִצִּילוּ הָעֵדָה” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עיין סַנְהֶדְרִין סט.). וְעַל־כֵּן עִקַּר מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הָיָה שָׁם בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, כִּי שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה (דברים יז): “לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ וְכוּ’ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא”, “מִן הַמָּקוֹם הַהוּא” דַּיְקָא, כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת (שם יב) “וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר ה'”. כִּי זֶה הַמָּקוֹם דַּיְקָא בָּחַר ה’, כִּי הוּא סָמוּךְ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְשָׁם עִקַּר הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין, כִּי אֵין מִי שֶׁרָאוּי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם כִּי אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְקַשֵּׁר לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף זְכוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְזֶה הָיָה דַּיְקָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

יג וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמָּקוֹם הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה בְּיוֹתֵר הוּא סָמוּךְ בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל (בליקו”ת סימן סא) עַל פָּסוּק (תהלים ב): “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ג.), וְעַל־כֵּן אָז נוֹפֵל בְּיוֹתֵר תַּחַת הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי. וְעַל־כֵּן תִּקּוּנוֹ הָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִיא בְּהֵמָה לְקָרְבָּן, כִּי הַבְּהֵמָה הִיא הֶעְדֵר הַדַּעַת, וְזֶה בְּחִינַת ‘מָקוֹם’. וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעְדֵר הַדַּעַת, בְּחִינַת דִּין וְצִמְצוּם, בְּחִינַת ‘מָקוֹם’, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (דברים יז) “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם” וְגוֹ’. כִּי הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְכָל הָאֲרָצוֹת מְקוֹמָם שָׁם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מִשָּׁם מִנְּקוּדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל. כִּי אָדָם עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם, יָכוֹל לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם.

וְזֶה הָיָה עִקַּר בְּרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא מִמְּקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן בְּחַיָּיו. וְהַגַּן עֵדֶן שָׁם עוֹמֵד עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר מָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל וְגוֹ’ וּבְעַנְפּוֹהִי יְדֻרָן וְגוֹ’ (דניאל ד), שֶׁזֶּה הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְדֶרֶךְ שָׁם עוֹלִין מִמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כַּמּוּבָא בַּמַּעֲשֶֹה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלִין אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל, דֶּרֶךְ הָעֵץ חַיִּים, כַּמּוּבָא וְכַנַּ”ל. וְאָדָם הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁנִּבְרָא, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גָּבוֹהַּ, הָיָה נִכְנַס בְּגַן עֵדֶן בְּחַיָּיו וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא לֹא הָיָה מִיתָה בָּעוֹלָם, וְהָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחַיָּיו דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים שֶׁעוֹמֵד שָׁם בְּגַן עֵדֶן וְכַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְזֶה גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא הַדַּעַת וְכַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי חֶטְאוֹ “אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ” (תהלים מט), וְנִתְרַחֵק מֵהַגַּן עֵדֶן וְנָפַל מִן הַדַּעַת הַזֶּה וְאָז נָפַל תַּחַת הַמָּקוֹם. וְזֶה גֶּדֶר הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא הֶעְדֵר הַדַּעַת, שֶׁזֶּה עִקַּר גְּבוּל הַמָּקוֹם וְכַנַּ”ל, וּמִשָּׁם בָּאִין כָּל הַחֲטָאִים, כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם לְכָל אֶחָד כַּנַּ”ל. כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאִם אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אֲזַי יוּכַל לָבֹא לִידֵי חֲטָאִים עַל־יְדֵי מְקוֹמוֹ וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַקָּרְבַּן בְּהֵמָה שֶׁמַּקְרִיבִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא הֶעְדֵר הַדַּעַת, בְּחִינַת מָקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, לִמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְכַנַּ”ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַקָּרְבָּן לְהֵעָלוֹת מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם, בִּבְחִינַת (ויקרא א) “אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה” וְכוּ’, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְכַּפֵּר הַכֹּל כַּנַּ”ל:

יד וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא נוֹפֵל תַּחַת הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, אֲזַי אֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי צַר לוֹ הַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּקַיִן (בראשית ד): “הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ” וְכוּ’. כִּי נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת צִמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָקוֹם וְשָׁם הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. כִּי נְפִילָתוֹ אַחַר הַחֵטְא חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי קֹדֶם הַחֵטְא הָיָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְהָיָה בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִמְצָא, שֶׁכָּל מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם הָיוּ כֻּלָּם אֶצְלוֹ, וְעַכְשָׁיו אַחַר שֶׁחָטָא שֶׁאָז נוֹפֵל אֶל תַּחַת הַמָּקוֹם, אֲזַי אֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי נוֹפֵל אֶל תַּחַת בְּחִינַת הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק כַּנַּ”ל. כִּי הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְכוּ’, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי. וְהָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל בָּעוֹלָם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, וְאִם זוֹכֶה וְעוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה זוֹ עַל־יְדֵי מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים, אֲזַי הוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וַאֲזַי כָּל הַמְּקוֹמוֹת מְשֻׁעְבָּדִים תַּחְתָּיו וְכָל הַמְּקוֹמוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלָם, כִּי הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹת כָּל הַמְּקוֹמוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כֻּלָּם מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמָם, בִּבְחִינַת “הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי” וְכוּ’, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם אֶצְלָם כְּלָל כַּנַּ”ל, רַק ה’ יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם בְּרַחֲמָיו עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁאָז חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין פב:): ‘לֹא רָאִיתָ שׁוּעָל חֶנְוָנִי וְכוּ’, וְהֵם מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וַאֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי וְכוּ’, אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַֹי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי’. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם דִירָה וּפַרְנָסָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וְהָאָדָם הוּא נָע וָנָד בָּעוֹלָם וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל, וְקָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא מְקוֹם פַּרְנָסָה וְדִירָה בָּעוֹלָם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַֹי וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה צַר לוֹ הַמָּקוֹם וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

טו נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַקָּרְבָּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַגְבִּיהִין וּמַעֲלִין מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הֲנָפַת הָעֹמֶר בְּשִׁשָּׁה קְצָווֹת שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל, כִּי שְֹעוֹרִים הוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה שֶׁהוּא הֶעְדֵר הַדַּעַת בְּחִינַת מָקוֹם, כִּי שְֹעוֹרִים הֵם בְּחִינַת כָּל הַצִּמְצוּמִים, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מָקוֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּנִיפִין עֹמֶר שְֹעוֹרִים בְּכָל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין אָז בִּשְׁעַת הֲנָפַת הָעֹמֶר, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אֶת כָּל בְּחִינַת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יוֹצְאִין מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר זוּהֲמַת מִצְרַיִם הָיָה מֵחֲמַת הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם בְּמִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הָעֲשִֹיָּה, גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם הַמְגֻשָּׁם וְהַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מְקוֹם מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ הוּא טָמֵא כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘מִצְרַיִם’ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר מַגְבִּיהִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם שֶׁבָּא מֵחֲמַת הַמָּקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, כְּדֵי לָצֵאת עַל־יְדֵי־זֶה מִזּוּהֲמַת מִצְרַיִם. כִּי כָל מַעֲשֵֹה אָדָם הֵם בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְשָׁם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, הוּא כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּלָל, וְשָׁם נִמְתָּק הַכֹּל. וְזֶה שֶּׁכָּתַב (תהלים קלט): “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר וְכוּ’, אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם סִפֵּר בִּשְׁבַח גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר שֶׁאֵין שׁוּם מָקוֹם לִבְרֹחַ וּלְהִתְיָאֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם מֵה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלוֹ, וְעַל־כֵּן בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת יְכוֹלִין לְמָצְאוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמָּקוֹם בִּכְלָלוֹ הוּא מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְאַחַר־כָּךְ הִזְכִּיר מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְאָמַר (שם): “גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ, יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם”. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁנּוֹצְרוּ הֵם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ אֶחָד. וְזֶהוּ (שם): “וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם”, שֶׁאֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כֻּלָּם אֶחָד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם כֻּלּוֹ חַד, בְּחִינַת יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. וְזֶה “וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם” – ‘זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים’[8]. כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ (תשובה ח”ב, א) ‘שֶׁיּוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן’, עַד כַּאן. וְזֶהוּ: “וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם”, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁכָּל הַיָּמִים הֵם אֶחָד, וְזֶה בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. כִּי תְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וּלְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן אַחַר הֲנָפַת הָעֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין בְּחִינַת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, אָז מַתְחִילִין לִסְפֹּר הַיָּמִים, כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן אֵין שַׁיָּךְ מִנְיָן וּסְפִירָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּרָא ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, וְאָז בָּרָא מָקוֹם וּזְמַן, אָז סָפַר אֶת הַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד, וַיְהִי עֶרֶב וְגוֹ’ יוֹם שֵׁנִי וְגוֹ'”. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כִּי אִם בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירָה, כִּי שָׁם שַׁיָּךְ סְפִירָה וּמִנְיָן, כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם כֻּלּוֹ חַד, [וּכְמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ מִזֶּה קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר בְּחִינַת הַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת סְפִירָה וּמִנְיָן כַּנַּ”ל, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, כִּי ‘אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ’. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי עֹמֶר שְֹעוֹרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַצִּמְצוּמִים, בְּחִינַת מָקוֹם כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מַגְבִּיהִין אֶת בְּחִינַת הַמָּקוֹם, וְכֵן עַל־יְדֵי הַסְּפִירָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אֶת הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין אֶת הַיָּמִים לָעֹמֶר. כִּי עִקָּר הוּא הֲנָפַת הָעֹמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּגְבִּיהִין אֶת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל, כִּי זֶהוּ הָעִקָּר לְטַהֵר אֶת הַמָּקוֹם, כִּי הַמָּקוֹם הוּא תֹּקֶף הָעֲשִֹיָּה כַּנַּ”ל, כִּי הַזְּמַן הִיא בְּדַקּוּת יוֹתֵר מִן הַמָּקוֹם, כִּי הַזְּמַן אֵינוֹ נִתְפָּס וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לַחֲטֹא חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָיוֹן בִּמְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּטַהֲרִין אֶת בְּחִינַת הַמָּקוֹם עַל־יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא עוֹלִין וְנִתְקַשְּׁרִין כָּל הַיָּמִים לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן. וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי טָהֳרַת הַיָּמִים, דְּהַיְנוּ לְקָשְּׁרָם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, הוּא עַל־יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשִּׁרִין לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁשָּׁם עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל, כִּי עִקָּר לְטַהֵר אֶת הַמָּקוֹם לְקָשְּׁרוֹ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַיָּמִים גַּם כֵּן כַּנַּ”ל:

טז וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, בַּמֶּה שֶּׁאָמַר עַל פָּסוּק (תהלים צג): “לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים”, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה שֶּׁצִּמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי צִיּוּרָא דְּמִקְדְּשָׁא כְּצִיּוּרָא דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּכְצִיוּרָא דְּגַן עֵדֶן, (תיקו”ז דף יג.), עַל־יְדֵי־זֶה הִמְשִׁיךְ לְשָׁם קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה: “ה’ לְאוֹרֶךְ יָמִים”, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לָדוּן אֶת הָעוֹלָם בְּרַחֲמִים, וְעַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא, זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, וְעַל־כֵּן נַעֲשֶֹה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְּׁנֵי יָמִים יוֹם אֶחָד, בְּחִינַת יוֹמָא אֲרִיכְתָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז דָּן אֶת הָעוֹלָם בְּרַחֲמִים, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְיוֹדֵעַ מָקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וַאֲזַי מַעֲלֶה כָּל אֶחָד מִמְּקוֹם הַמֵּצַר לוֹ לִבְחִינַת הַרְחָבָה, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קיח): “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי וְכוּ’ עָנָנִי בַּמֶּרְחַב”, שֶׁזֶּה אוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לְהַרְחִיב לְכָל אֶחָד מִמָּקוֹם הַמֵּצֵר לוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁעוֹלִין מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאָז נַעֲשֶֹה יוֹמָא אֲרִיכְתָּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כְּשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת הַמָּקוֹם לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, מִמֵּילָא עוֹלֶה הַזְּמַן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הַמָּקוֹם נָמוּךְ יוֹתֵר כַּנַּ”ל:

יז וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין מ”ט יָמִים, זֶה בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ בְּחִינַת (ישעיה ל): “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם” וְכוּ’, שֶׁהוּא שִׁבְעָה פְּעָמִים שִׁבְעָה – אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, כִּי פְּגַם הַיָּרֵחַ וּמִעוּטָהּ זֶה בְּחִינַת מִעוּט וְצִמְצוּם הַמָּקוֹם, הֵפֶךְ בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם. כִּי מִעוּט הַיָּרֵחַ הָיָה עַל הַקִּטְרוּג, שֶׁאָמְרָה: ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’, וְעַל־כֵּן אָמַר לָהּ: ‘לְכִי וּמַעֲטִי’ וְכוּ’ (חולין ס:). ‘אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד’, זֶה בְּחִינַת מִעוּט וְצִמְצוּם הַמָּקוֹם, כְּאִלּוּ הַמָּקוֹם צַר לְהַחֲזִיק שְׁנֵי מְלָכִים בְּכֶתֶר אֶחָד, כִּי לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם דֹּחַק כַּנַּ”ל, וְשָׁם יֵשׁ מָקוֹם לְכָל אֶחָד. וְעַל־כֵּן אָמַר לָהּ: ‘לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ’, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּקַטְרֶגֶת וּמְעוֹרֶרֶת בְּחִינַת צִמְצוּם הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּתְמַעֵט, כִּי בִּבְחִינַת מָקוֹם צְרִיכִים לְהִתְמַעֵט, כִּי שָׁם יֵשׁ מֵצַר וְדֹחַק. אֲבָל קֹדֶם הַקִּטְרוּג הָיוּ “שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים” (בראשית א), זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם יְכוֹלִים לִהְיוֹת שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים, כִּי אֵין שָׁם צִמְצוּם הַמָּקוֹם וְכַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי מִעוּט הַיָּרֵח, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת בְּחִינַת מָקוֹם, מִשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכוּ’, וּמִשָּׁם עִקַּר חֶשְׁכַת לַיְלָה עַל־יְדֵי מִעוּט הַיָּרֵח, כִּי קֹדֶם מִעוּטָהּ הָיָה (תהלים קלט) “לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר”, וְחֶשְׁכַת לַיְלָה זֶה עִקַּר פְּגָם הַנֶּאֱחַז בִּבְחִינַת הַזְּמַן, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא בִּזְּמַן נִמְשָׁל לְלַיְלָה, וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, הוּא נִמְשָׁל לְיוֹם.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מִעוּט הַיָּרֵחַ נִמְשָׁךְ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם בְּמָקוֹם וּבִזְמַן, הַיְנוּ שֶׁנִּתְמַעֵט הַדַּעַת, שֶׁאֵין מְבִינִים לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַמִּעוּט שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ חַד. וְעַל־כֵּן בִּימֵי הָעֹמֶר שֶׁאָז מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לְמַעְלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, אָז מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין מ”ט יָמִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

יח וְזֶה בְּחִינַת “שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת” (ויקרא כג), כְּדֵי שֶׁכָּל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית יִהְיֶה נִכְלָל בְּשַׁבָּת[9], כִּי שַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת ‘וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים’, שֶׁשַּׁבָּת הוּא מְבֹרָךְ וּמְרוֹמָם לְמַעְלָה מִכָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים, וְעַל־כֵּן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל פָּסוּק (תהלים קלט): “וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם”, עַל שַׁבָּת גַּם־כֵּן כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל, וְכֵן שַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. וְאָז מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (שמות טז): “אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי”, כִּי כָל אֶחָד קוֹנֶה שְׁבִיתָה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת, כִּי הַמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ כְּשֶׁמַּגִּיעַ יוֹם הַשַּׁבָּת נִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שמות ג): “כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא”, כִּי הַמָּקוֹם נִתְקַדֵּשׁ וְעוֹלֶה וְנִתְקַשֵּׁר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, כִּי בְּשַׁבָּת עוֹלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת מִמְּקוֹמָן לְמַעְלָה לְמַעְלָה.

וְזֶה בְּחִינַת (שבת קיח.): ‘כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים’, זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מֵצַר וְדֹחַק כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (ישעיה נח) “נַחֲלַת יַעֲקֹב” שֶׁנֶּאֲמַר בּוֹ (בראשית כח): “וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה” וְכוּ’. כִּי הָיָה לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (שם): “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם” כַּנַּ”ל. וְכֵן הָיָה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בִּבְחִינַת (שם): “וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ” – ‘שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ’[10], זֶה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת סימן עט), כִּי יַעֲקֹב הָיָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל:

יט וְזֶה בְּחִינַת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהִיא בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה (זוהר יתרו פט.), שֶׁהִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת ‘יַעֲקֹב’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְ’נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים’ שֶׁהוּא ‘נַחֲלַת יַעֲקֹב’, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָז הוּא הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, וְאָז מִתְגַּלֶּה רַעֲוָא דְרַעֲוִין (עיין זוהר שָׁם), כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְיַעֲקֹב אָבִינוּ הֵם בְּחִינָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שם), כִּי זֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם בִּבְחִינַת (דברים לד): “וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ”, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה יד.) עַל קְבוּרַת מֹשֶׁה: ‘עֶלְיוֹנִים נִדְמָה לָהֶם לְמַטָּה, תַּחְתּוֹנִים נִדְמָה לָהֶם לְמַעְלָה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן לֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיֵּה. וְעַל־כֵּן אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, כִּי לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁם הוּא רָצוֹן גָּדוֹל וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, כִּי דָּנִים אֶת הַכֹּל בְּרַחֲמִים לְכַף זְכוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָז בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה כְּשֶׁאוֹמְרִים “וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ’ עֵת רָצוֹן” (עין זהר תרומה קנו.) אָז מִתְעַטְּפִים בְּצִיצִית[11], כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת ‘לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ רָצוֹן גָּדוֹל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל צֶמֶר שֶׁהֵם מְרַמְּזִים עַל רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרָצוֹן גָּדוֹל מְאֹד, בְּחִינַת טַלִּית לָבָן שֶׁנִּתְעַטֵּף בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסִדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים (ראש השנה יז:). וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ז): “לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא”, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין אוֹרוֹת הַצִּיצִית כַּמּוּבָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַחֲמִים גְּדוֹלִים, כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, ‘מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ רַחֲמִים וְרָצוֹן גָּדוֹל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם): “חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר” וְכוּ’, כִּי הַצִּיצִית תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין הֵם בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהֵם דָּנִים הַכֹּל לְכַף זְכוּת בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה א): “אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, וְאִם יַאֲדִימוּ כַּתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”, בְּחִינַת חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת הַמַּלְבִּין עֲוֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי הַצִּיצִית הֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְדָנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְחָלִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כ וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְעַטְּפִים בַּצִּיצִית תֵּכֶף, כִּי עִקַּר הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁל מְחִילַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַצִּיצִית שֶׁשָּׁם מָקוֹם כָּל אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה דָּנִים הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמוֹחֲלִין עֲוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת י”ג[12] חֻלְיוֹת שֶׁבַּצִּיצִית כְּנֶגֶד שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שמות לג): “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי”, הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁרָצָה ה’ יִתְבָּרַךְ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית לְסַדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וּמִזֶּה הַפָּסוּק “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי”, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר סח, ט): ‘מִכַּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ’. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת עֲטִיפַת צִיצִית, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כא וְזֶה בְּחִינַת הַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת שֶׁל הַצִּיצִית, כְּדֵי לִסְתֹּר וּלְשַׁבֵּר וּלְהַמְתִּיק כָּל הַקְּשָׁרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. כִּי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת צִמְצוּם, בְּחִינַת חֹמֶר גַּשְׁמִי, זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁנִּתְקַשֵּׁר הַדָּבָר וְנִתְצַמְצֵם כָּל כָּךְ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חֹמֶר גָּמוּר. וְעַל־כֵּן חֹמֶר לְשׁוֹן קֶשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קידושין כב:): ‘רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה דּוֹרֵשׁ מִקְרָא זֶה כְּמִין חֹמֶר’, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘כְּמִין קֶשֶׁר’ כַּמּוּבָא. כִּי הַחֹמֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘הַמָּקוֹם’, הוּא בִּבְחִינַת קֶשֶׁר, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת ‘הַמָּקוֹם’ בְּחִינַת צִמְצוּם בְּחִינַת קֶשֶׁר, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַקְּשָׁרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מֵהֶם הוּא נִלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם בְּקִשְׁרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם קוֹשְׁרִים עָלָיו בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קמ): “וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת” וְכוּ’, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה חֵטְא אוֹ מִכְשֹׁל, זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁר, בִּבְחִינַת (שם קז) “אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל”.

וְזֶה בְּחִינַת ‘אִסּוּר’, שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת נִקְרָאִים ‘אִסּוּר’ לְשׁוֹן ‘קֶשֶׁר’, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר חַס וְשָׁלוֹם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ לָצֵאת מִקִּשְׁרֵיהֶם. וְזֶה בְּחִינַת הַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת שֶׁל צִיצִית שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וּכְרִיכוֹת עַל כְּרִיכוֹת, כְּדֵי לִסְתֹּר וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת שֶׁלָּהֶם. כִּי צִיצִית הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְשָׁרִים, בְּחִינַת חֹמֶר כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן שָׁם נִמְתָּק הַכֹּל וְכַנַּ”ל. וְכָל מִי שֶׁנִּלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, שֶׁשָּׁם נִתְקַשֵּׁר חַס וְשָׁלוֹם בְכַמָּה מִינֵי קְשָׁרִים, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִשָּׁם, מֵחֲמַת רִבּוּי הַקְּשָׁרִים שֶׁנִּתְקַשֵּׁר וְנִכְרָךְ שָׁם מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַצִּיצִית שֶׁהֵם מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁם כָּל הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל כָּל הַקְּשָׁרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָקוֹם, בְּחִינַת חֹמֶר כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּצִּיצִית, וְעַל־כֵּן שָׁם נִמְתָּק הַכֹּל, כָּל מִינֵי קְשָׁרִים וּכְרִיכוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הַכְּרִיכוֹת וְהַקְּשָׁרִים שֶׁל הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ וְכוּ’, וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הֵם ל”ט[13] כְּרִיכוֹת (או”ח יא, יד), בְּחִינַת “טַ”ל אוֹרֹת” (ישעיה כו) הַיּוֹצְאִים מִשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, בְּחִינַת שָׁלשׁ רְגָלִים, כַּמּוּבָא, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין הַצִּיצִית כַּנַּ”ל, כִּי טַ”ל אוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (תיקו”ז דף יב.) הֵפֶךְ ל”ט מְלָאכוֹת שֶׁל יְמֵי הַחוֹל שֶׁהֵם זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן יא). כִּי ל”ט מְלָאכוֹת הֵם בְּחִינַת זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְשָׁרִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ”ל, כִּי כָל הַל”ט מְלָאכוֹת הֵם בִּבְחִינַת קְשָׁרִים, כִּי הַמְלָאכָה הִיא בְּחִינַת קֶשֶׁר וְצִמְצוּם, בִּבְחִינַת (נחמיה ג) “וַתִּקָּשֵׁר כָּל הַחוֹמָה עַד חֶצְיָה”. וְשַׁבָּת הִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, וְאָז נִתְבַּטְּלִין כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת קְשָׁרִים, בְּחִינוֹת צִמְצוּם, בְּחִינַת גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן ‘ל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן’ (שבת מט:), שֶׁשָּׁם הָיוּ כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת, כִּי ל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ בִּבְחִינַת טַ”ל אוֹרוֹת הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן יא).

וְעַל־יְדֵי ל”ט מְלָאכוֹת הַמִּשְׁכָּן נִמְתְּקוּ וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם זוּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, בְּחִינַת מָקוֹם, כִּי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּיִת הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה בְּחִינַת ‘לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם’, בִּבְחִינַת ‘מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה’ כַּנַּ”ל, כִּי שָׁם בַּמִּשְׁכָּן הָיָה הָאָרוֹן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת ל”ט כְּרִיכוֹת שֶׁבַּצִּיצִית כְּדֵי לְבַטֵּל כָּל הַכְּרִיכוֹת וְהַקְּשָׁרִים שֶׁלָּהֶם עַל־יְדֵי ל”ט כְּרִיכוֹת שֶׁבַּצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת טַ”ל אוֹרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ויקרא רבה כא, ה): ‘עָשָׂה אָדָם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, יַעֲשֶׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹת’, כִּי הָעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בְּחִינַת חֲבִילוֹת וּקְשָׁרִים וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹת, כְּדֵי לִסְתֹּר קִשְׁרֵיהֶם עַל־יְדֵי הַחֲבִילוֹת וְהַקְּשָׁרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַכְּרִיכוֹת וְהַקְּשָׁרִים שֶׁל הַצִּיצִית כַּנַּ”ל:

כב ‘וְאֵין חֻלְיָא פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ’ (מנחות לט.) כִּי עִקַּר הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק’ (קהלת ד), וְהוּא כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְהוּא בְּחִינַת (ויקרא כג) “עֲנַף עֵץ עָבֹת” – ‘אֵין עָבוֹת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה’ (עיין סוכה לד:). וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת, שֶׁהוּא הָרֶגֶל הַשְּׁלִישִׁי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁאָז נוֹטְלִין אַרְבָּעָה מִינִים וְאוֹגְדִין וְקוֹשְׁרִים שְׁלֹשָׁה מִינִין בְּיַחַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ”ל. וְהֵם מְאִירִין לְהָאֶתְרֹג שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּת עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין הָאַרְבָּעָה מִינִים, וְזֶה בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻלְיוֹת, וְכָל חֻלְיָה הִיא שָׁלשׁ כְּרִיכוֹת וְכַנַּ”ל. וּשְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע כְּרִיכוֹת וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים, שֶׁהֵם עֶשֶׂר קְשָׁרִים וְכֻלָּם בְּיַחַד הֵם עוֹלִין מ”ט[14], כְּנֶגֶד מ”ט יְמֵי הָעֹמֶר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לְמַעְלָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִיצִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

כג וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתָּן, כִּי פִּשְׁתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינִים (עיין זוהר קדושים פז.), בִּבְחִינַת (יחזקאל ט) “וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל לָבֻשׁ בַּדִּים”[15] שֶׁהוּא פִּשְׁתִּים[16], וְהוּא בְּחִינַת קַיִן שֶׁהֵבִיא מִפְּרִי הָאֲדָמָה, שֶׁהוּא זֶרַע פִּשְׁתָּן, שֶׁהֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ, שֶׁרָאָה חוֹב לְכָל אֶחָד. נִמְצָא, שֶׁפִּשְׁתָּן הוּא בִּבְחִינַת דָּן לְכַף חוֹב, בְּחִינַת דִּינִים, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, עַל־יְדֵי הַחוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהוּא הַחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק גַּם בְּחִינַת הַפִּשְׁתִּים לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים מָקוֹם שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ”ל:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

כד צִיצִית הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמְּאִירִים בִּבְחִינַת הַמַּלְאָךְ וְכוּ’, כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְצִירָה כַּמּוּבָא, בִּבְחִינַת “חֹנֶה מַלְאַךְ ה’ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם” (תהלים לד), שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁהֵם סְבִיב הָאָדָם, כַּמּוּבָא. כִּי הֵם בִּבְחִינַת מַלְאָךְ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ‘נוֹי צִיצִית שְׁלִישׁ גְּדִיל וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים עָנָף’ (מנחות לט.), כִּי יֵשׁ בְּהַצִּיצִית שָׁלשׁ שְׁלִישִׁים כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁמִּשָּׁם מְאִירִין הַצִּיצִית כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן שְׁלִישׁ גְּדִיל וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים עָנָף, כִּי עִקַּר הַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת שֶׁהֵם גְּדִיל, הֵם בִּבְחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לָאָבוֹת וְכוּ’, כִּי עִקַּר הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֹשָׁה, בִּבְחִינַת “עֲנַף עֵץ עָבֹת” וְכוּ’ וְכַנַּ”ל:

כה “וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב” וְכוּ’ (שמות ט). פִּשְׁתָּן וּשְׂעוֹרִים הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת דִּינִים כַּנַּ”ל בְּחִינַת מָקוֹם, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמָּקוֹם הַגַּשְׁמִי הוּא בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְדִינִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן ‘הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה’, זֶה בְּחִינַת דִּינִים כַּנַּ”ל, בְּחִינַת צִמְצוּמִים, בְּחִינַת מָקוֹם כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמָּקוֹם יוֹצֵא מִבְּחִינַת הַכָּאַת הָאוֹרוֹת זֶה בָּזֶה כַּיָּדוּעַ (זוהר הקדמה דף ג: וְעוֹד), וְכַמּוּבָא בַּכְּתָבִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת “נֻכָּתָה”, בְּחִינַת הַכָּאַת הָאוֹרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מָקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בְּהַכָּאָה שֶׁעוֹלֶה ‘מָקוֹם’ כַּיָּדוּעַ (תיקו”ז תיקון מב דף פב.), בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְדִינִים כַּנַּ”ל.

נִמְצָא שֶׁפִּשְׁתָּן וּשְֹעוֹרִים הֵם בִּבְחִינַת מָקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הֲנָפַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים וְעַל־יְדֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, עַל־יְדֵי־זֶה מְרִימִין בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם נִמְתָּק הַכֹּל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְיוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, שֶׁאָז יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה חֶמְדָּה גְּנוּזָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה לַמַּלְאָכִים כִּי אִם לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ח): “מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם” וְכוּ’. וְאָז אָנוּ אוֹחֲזִין עַצְמֵנוּ בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם הַחֲמִשִּׁים, בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה, בְּחִינַת יוֹבֵל עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘אִם לַבִּינָה’ וְאִמָּא מְקַנְּנָא בְּכוּרְסַיָּא[17].

וְאָז בְּשָׁבוּעוֹת עוֹלִין עַד הַדִּיקְנָא, עַד בְּחִינַת עַתִּיק כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז מְאִירִין תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין אוֹר הַצִּיצִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ אוֹחֲזִין בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְיֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, שֶׁהֵם בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְֹעָרוֹת, בִּבְחִינַת (דניאל ז) “וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא”, בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת תְּכֵלֶת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתְּקוּ בְּחִינַת דִּינִים הַנֶּאֱחָזִין בְּהַבְּגָדִים בִּבְחִינַת פִּשְׁתָּן, כִּי עוֹלִין וְנִתְקַשְּׁרִין לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַכֹּל וְכוּ’ וְכַנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז נִמְתָּק בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְכֵן אָז עִקַּר הַמְשָׁכַת אוֹר הַצִּיצִית שֶׁהוּא כְּלַל קִיּוּם הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁנִּמְתָּק אָז הַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, שֶׁנִּמְתָּק בְּחִינַת “וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל כְּלַל הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים בִּזְמַן וּבְמָקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי עַל־יְדֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת צִיצִית, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ”ל. כִּי הַפָּסוּק “וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה” הַנַּ”ל מְרַמֵּז עַל מִצְוַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות סח:) מִפָּסוּק זֶה שֶׁהָעֹמֶר בָּא מִשְּׂעוֹרִים, נֶאֱמַר כַּאן (ויקרא ב): “אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ” וְכוּ’, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: “כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב” וְכוּ’:

[שַׁיָּךְ לְעֵיל]

כו מִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמָּקוֹם לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁכָּתַב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְיוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־כֵּן קָבַע בְּרַחֲמָיו יוֹם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי דַּיְקָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז ה’ יִתְבָּרַךְ מִתְחָרֵט עַל שֶׁמִּעֵט אֶת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ תִּקּוּן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לִפְגִימַת הַלְּבָנָה, וְתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמָּקוֹם לַעֲלוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, מֵאִיר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת תִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל בַּאֲרִיכוּת, וְעַל־כֵּן הוּא חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁקָּבַע יוֹם הַדִּין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּעֵת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי אָז מֵאִיר בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה ה’ יִתְבָּרַךְ דָּן אֶת הַכֹּל בְּרַחֲמִים כְּפִי מְקוֹמוֹ בִּבְחִינַת אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ וְכַנַּ”ל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’, כִּי גַּם תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְכַנַּ”ל:

[1] שש מאות ושלוש עשרה .

[2] שלושים ושתים.

[3] ארבע.

[4] בשער הציצית פרק ד בהג”ה, עין שם.

[5] הנה לשון הפסוק: “ועפיה שפיר, ואנבה שגיא, ומזון לכלא בה, תחתוהי תדור חיות ברא, ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא”: ובפרוש ‘מצודת דוד’ מתרגם: ועליו היו נאים ויפים, ופירותיו מרובים, והיה די בהם לזון כל הבריות, תחתיו היו דרים חית השדה, ובענפיו שכנו עופות השמים.

[6] בראשית רבה פרשה ה, ז, ובויקרא רבה פרשה י, ט.

[7] אולי צריך לומר: נקודת.

[8] תנא דבי אליהו רבא פרק א הובא בפרוש רש”י תהלים שם.

[9] עיין תקוני זוהר תקון לו דף עז: ובשער הכונות דרושי הפסח דרוש יב.

[10] עיין סנהדרין צה: ובבראשית רבה פרשה סח, י, ועוד הובא בפרוש רש”י שם.

[11] שער הכונות דרושי קדוש ליל שבת דרוש א ובפרי עץ חיים שער השבת פרק כב הובא בשערי תשובה סימן רצב סעיף קטן א.

[12] שלש עשרה.

[13] שלשים ותשע.

[14] ארבעים ותשע.

[15] עיין שבת נה. ובאיכה רבה פרשה ב, ג.

[16] עיין רד”ק יחזקאל שם.

[17] אמא מקוננת בכסא.