הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית – הֲלָכָה ד

א עַל־פִּי הַתּוֹרָה ‘וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת’ (בסימן סה), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב. וְהַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁשָּׁם מִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין מֵחֵיזוּ דְּהָאי עָלְמָא לְגַמְרֵי[1] וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מוּטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם, הוּא סוֹתֵם וְעוֹצֵם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד וְכוּ’, כְּדֵי לִבְרֹחַ אֶל הַתַּכְלִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים הַיִּסּוּרִים בְּיוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. כְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה וְכוּ’. אַךְ אַחַר־כָּךְ מְקָרְרִין וּמִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹאֲבִין עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וּמְקַבֵּל תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא כְּלִי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְכַבִּין צִמְּאוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִסּוּרִים, בִּבְחִינַת (ישעיה נה) “הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בַּאֵר הֵיטֵב. וְאָז יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְלַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה וְכוּ’ וכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

ב וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית בִּסְתִימָא דְּעֵינִין, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשֵּׁנָה, כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה ‘וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן’ בְּסִימָן נד שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה מִתְדַּבְּקִין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה ‘כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם’ סִימָן ז עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל ‘וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן’, מוּבָן גַּם כֵּן שֶׁשֵּׁנָּה, הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל בְּחִינַת ‘עַיִן לֹא רָאֲתָה’, עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַשֵּׁנָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מַפִּיל עַל הָאָדָם הוּא בִּשְׁבִיל בְּחִינָה הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ כְּדֵי לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם מֵהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בִּלְבּוּל הַדַּעַת, כַּמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם בָּא לְזֶה הָעוֹלָם רַק בִּשְׁבִיל הַמִּלְחָמָה, לִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה’ עִם הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וּלְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה הַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים בְּכָל פַּעַם. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּנֶּפֶשׁ אָדָם, שֶׁכְּשֶׁהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר וְהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, שֶׁיִּפּוֹל עָלָיו שֵׁנָה, שֶׁהוּא סְתִימוֹת הָעֵינַיִם וּבִטּוּל הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁיִּסְתוֹם עֵינָיו וִיבַטֵּל מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ”ל, הַיְנוּ בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב. וְשָׁם מִתְבַּטְּלִין כָּל הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת, כִּי כֻּלָּם מִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִטְבַּע הַשֵּׁנָה עַל כָּל אָדָם, וְעַל כָּל הַבְּרוּאִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה, יָכוֹל לְהַשִּׂיג בִּשְׁעַת שֵׁנָה דְּבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בִּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאוֹר אֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשִּׂיג מַה שֶּׁמַּשִּׂיג, כַּמּוּבָא בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקהל דף קצה:) עַל פָּסוּק: “מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה'” וְכוּ’.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה צְרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַּיִם. כִּי כְּשֶׁקָּם מֵהַשֵּׁנָה זֶה בְּחִינַת שֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל, וַאֲזַי רוֹצִים הַדִּינִים שֶׁהֵם הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַטֻּמְאוֹת, הֵם רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְאָז צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְבַטְּלָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהָרְשִׁימוּ וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם תֵּכֶף כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה. כִּי אָז כְּשֶׁקָּמִים מֵהַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁחוֹזְרִים מֵהַבִּטּוּל, אָז צְרִיכִים תֵּכֶף וּמִיָּד לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְגָרֵשׁ רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַגּוּף וְעִקָּר עַל הַיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ כֹּחוֹת הַדִּין וְהַבִּלְבּוּלִים הָעוֹמְדִים וְאוֹרְבִים וְשׁוֹרִים עַל הַגּוּף בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיַּחֲזֹר הַדַּעַת מֵהַבִּטּוּל, יִהְיוּ נֶאֱחָזִים בּוֹ יוֹתֵר וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְגָרְשָׁם תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹמְדִים מֵהַשֵּׁנָה, עַל־יְדֵי הַטָּהֳרָה בְּמַיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה מִמֵּימֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל שֶׁמְּבַטְּלִין הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים כְּשֶׁשָּׁבִין מֵהַבִּטּוּל וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁהוּא הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל[2] “אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם” – ‘שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים’. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל, וּמִשָּׁם צְרִיכִין לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לְבַטֵּל הַדִּינִים וְהַטֻּמְאוֹת וְכוּ’, הָרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת אָז דַּיְקָא בְּיוֹתֵר וְכַנַּ”ל. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְזֶה בִּשְׁלֵמוּת לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּכָל יוֹם, אַשְׁרֵי לוֹ. אַךְ אֲפִילּוּ שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם זוֹכִין לְזֶה, צְרִיכִין עַל־כָּל־פָּנִים לְהִתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, לַעֲמֹד בָּאַשְׁמֹרֶת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְכַבּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה צִמָּאוֹן הַנֶּפֶשׁ, דְּהַיְנוּ לְגָרֵשׁ כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהָרְשִׁימוּ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה מַמָּשׁ, צָרִיךְ עַל־כָּל־פָּנִים לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ וְחִיּוּת חָדָשׁ, וְיִהְיֶה בְּעֵינָיו כַּחֲדָשִׁים מַמָּשׁ, כִּי זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, (בסימן קנט), הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ כָּל בְּחִינַת צִיצִית וּתְפִלִּין, וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה וְכַנַּ”ל:

ג וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, עַד שֶׁזָּכִינוּ לְמִצְוָה חֲדָשָׁה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה בְּבֵיתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה, כִּי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַדְלִיקִין מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם כָּל קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת (משלי ו): “כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַצָּרוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁמֵּהֶם יְנִיקַת מַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּי מַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עָמְדָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וְכוּ’, כִּי יָדְעוּ שֶׁעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת כְּנֶגְדָם הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁהֵם מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו, בִּטְּלוּ עַצְמָם בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ וְהִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל, כִּי זֶהוּ עִקַּר הָעֵצָה הַגְּדוֹלָה הָאֲמִתִּית בְּכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת אוֹ מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה נְכוֹנָה לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם עֵינָיו בְּחָזְקָה וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּיָשֵׁן, וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ שׁוּם הַרְגָּשָׁה כְּלָל, רַק לְדַבֵּק וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הָאוֹר הַאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ (שיחות הר”ן רעט), כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבִטּוּל בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל כָּל אָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנּוּ הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת, אַךְ אַחַר־כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְבַטְּלָם עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, אוֹ עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ וְכַנַּ”ל:

ד וְעַל־כֵּן עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּצָרָה גְּדוֹלָה בְּמִצְרַיִם עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבִטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): “וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד” וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַבִּטּוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית. וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל הַזֶּה בִּטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְגָאַל אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם, וּמִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא. ומִבְּחִינַת הַבִּטּוּל הַזֶּה הִמְשִׁיךְ לָנוּ אֵשׁ הַתּוֹרָה לְגָרֵשׁ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר אַחַר־כָּךְ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הוּכְרְחוּ לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וּבְמִצְרַיִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִיתֵּן הַתּוֹרָה, כִּי הָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים, עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּטֵּל מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ וְהֵאִיר עַל יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת בִּטּוּל, כִּי הוֹדִיעַ לָהֶם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר הַאֵין סוֹף וְלִמְּדָם לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְבַּטֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַךְ כָּל מַה שֶּׁבִּטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, הִתְגַּבְּרוּ הַמִּצְרִיִּים בְּיוֹתֵר וְהִכְבִּידוּ אֶת לִבָּם בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁהַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּרָצוֹא וָשׁוֹב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי אָז הָיָה קָשֶׁה לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה בְּכָל פַּעַם, אַךְ בְּחֶמְלַת ה’ עָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, עַד שֶׁהֵאִיר עַל יִשְׂרָאֵל הֶאָרָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד בְּלֵיל שִׁמּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב): “וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם” וְכוּ’, וְתַרְגוּמוֹ: ‘וְאִתְגְּלֵיתִי’, וְכַמּוּבָא בְּכַוָּנוֹת. עַד שֶׁמִּגֹּדֶל הַהֶאָרָה נָפְלוּ וָמֵתוּ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ אוֹרְבִים לְהִתְגָּרוֹת וּלְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבּוֹל אֲפִילּוּ מֵרָחוֹק הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה. כִּי אָז בְּחֶמְלָתוֹ הֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר גָּדוֹל מְאֹד כָּל הַלַּיְלָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל כֹּחַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת מִצְרַיִם אָז מְאֹד וְכַנַּ”ל. וְאָז בָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף, כִּי הוּכְרְחוּ לִבְרֹחַ מֵחֲמַת שֶׁבְּהֶכְרַח שֶׁיָּשׁוּבוּ מֵהַבִּטּוּל אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְשַׁךְ הַרְבֵּה, וְאָז יוּכְלוּ הַמִּצְרִים לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הוּכְרְחוּ לִבְרֹחַ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה אַחַר־כָּךְ לְבַטְּלָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת רָדְפוּ מִצְרַיִם אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהוּגַד לְפַרְעֹה כִּי בָּרַח הָעָם. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ וְנִכְנְעוּ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַחַר־כָּךְ הִתְגַּבֵּר מֵחָדָשׁ מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְבַטְּלוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר בִּטּוּלָם לְגַמְרֵי בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין אַחַר־כָּךְ מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל וְכַנַּ”ל. וְאָז לֹא הָיָה אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר וְהִכְבִּיד לִבּוֹ וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם עַד הַיָּם, עַל־כֵּן הָיוּ אָז בֶּאֱמֶת בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת שֶׁהִתְגַּבֵּר אָז בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלָקַח אֶת כָּל חֵילוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַדִּינִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמּוּבָא. כִּי אָז אַחַר הַבִּטּוּל מִתְגַּבְּרִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ”ל. אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ בְּחֶמְלָתוֹ חָמַל עָלֵינוּ בִּזְכוּת אָבוֹת וּבְכֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּבָקַע מַיִם מִפְּנֵיהֶם בִּזְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּרְחוּ הַמַּיִם הַגַּשְׁמִיִם מִפְּנֵיהֶם וְעָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמִּצְרִים נִטְבְּעוּ בָּהֶם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַיִם וְכַנַּ”ל:

ה וְעַכְשָׁיו בְּגָלוּתֵנוּ הֶאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה שֶׁהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר מִגָּלוּת מִצְרַיִם וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת כַּמּוּבָא, כִּי עַל הַגָּלוּת הַזֶּה נֶאֱמַר (איכה א): “וַתֵּרֶד פְּלָאִים”, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּדַבְּרִים הַפְּסוּקִים וַחֲזַ”ל מִזֶּה הַגָּלוּת, כֻּלָּם מַפְלִיגִים בְּעֹצֶם אֲרִיכוּת וּמְרִירוּת זֶה הַגָּלוּת, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים. וּלְפִי אֲרִיכַת מְרִירַת הַגָּלוּת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְסוֹבְלוֹ לוּלֵא ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהֵקִים רְפוּאָה לַמַּכָּה, שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, וְגַם עַכְשָׁיו אֵין דּוֹר יָתוֹם, וְה’ יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין עָלֵינוּ בְּחִינַת הֶאָרַת אוֹר הַאֵין סוֹף, וּמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ לְהִתְבַּטֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם וּבִפְרָט בְּעֵת צָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִין לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים מְאֹד, שֶׁבָּזֶה הֵם מְחַיִּין אוֹתָנוּ וְנוֹתְנִין לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָם וּלְבַטְּלָם, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמִתְגָּרִים אַחַר־כָּךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי בְּכָל פַּעַם מְבַטְּלִין אוֹתָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבְּלָהּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁים הַנִּפְלָאִים שֶׁחִדְּשׁוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, בִּבְחִינַת (תהלים קיט): “זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיִּיתָנִי” וְכַנַּ”ל:

ו וְזֶה בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה. שֶׁמַּתִּתְיָהוּ וּבָנָיו וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר זָכוּ לְבִטּוּל הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁהִמְשִׁיכוּ אַחַר־כָּךְ הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהָרְשִׁימוּ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְגַּבְּרוּ עַל מַלְכוּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָרְשָׁעָה וְכַנַּ”ל. וּמִגֹּדֶל הַהֶאָרָה הַזֹּאת זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ לַדּוֹרוֹת הֶאָרָה גְּדוֹלָה בְּכָל שָׁנָה ‘בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה’ וְקָבְעוּ לָנוּ שְׁמֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ וְתִקְּנוּ לְהַדְלִיק בָּהֶם נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁזֹּאת הַהַדְלָקָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹר וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל, שֶׁמִּשָּׁם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַבְּרִין כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ שֶׁמִּתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ”ל, אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵאוֹר הָרְשִׁימוּ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הֵם שְׁמֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה מִשָּׁרְשָׁהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, שֶׁשָּׁם נֶאֱחַז וְנִתְפָּס אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, כִּי בִּינָה לִבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (תהלים ד) “נָתַתָּ שִׂמְחָה בְּלִבִּי”, שֶׁהוּא כְּלִי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשַׁךְ לְתוֹךְ שִׁבְעָה יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁבַע מִדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (משלי ט) “חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה” כַּיָּדוּעַ:

ז וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם פַּרְעֹה שֶׁתִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי יוֹסֵף שֶׁפָּתַר אוֹתוֹ, שֶׁקּוֹרִין זֹאת הַפָּרָשָׁה בִּימֵי חֲנֻכָּה, כִּי פַּרְעֹה רָאָה בְּעֵת שֵׁנָה שֶׁנִּמְשַׁךְ מִבְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ”ל, רָאָה אָז אֵיךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת בּוֹלְעִים שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁבַע מִדּוֹת רָעוֹת עַל שֶׁבַע הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת עַד אֲשֶׁר (בראשית מא): “וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה”. כִּי כָּל־כָּךְ מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁרוֹצָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה בְּעֵת הַבִּטּוּל רָאָה רַק אֶת הַטּוֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ רָאָה שֶׁתֵּכֶף אַחַר־כָּךְ סָמוּךְ לַהֲקִיצוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִיל לָשׁוּב מֵהַבִּטּוּל חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים אַחַר־כָּךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת. שֶׁהֵם הָרַע שֶׁאוֹרֵב וּמִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר אַחַר־כָּךְ וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶּׁנִּסְמַךְ הִתְגַּבְּרוּת הַפָּרוֹת רָעוֹת לַהֲקִיצוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם “וּמַרְאֵיהֶן רַע וְכוּ’, וָאִיקָץ”. וְכֵן בְּכָל הַפָּרָשָׁה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְתִקּוּנוֹ עַל־יְדֵי יוֹסֵף שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי בִּבְחִינַת (שם מט) “בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן” – ‘עוֹלֶה עַיִן’, שֶׁיּוֹסֵף בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עוֹלֶה עַל הָעַיִן, כִּי הוּא סוֹתֵם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהָאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם אֲפִילּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, וְעַל־כֵּן נִקְרָא ‘עוֹלֶה עַיִן’, כִּי הוּא עוֹלֶה עַל הָעַיִן וּמוֹשֵׁל עָלָיו. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּפִי הִסְתַּכְּלוּתוֹ כֵּן הוּא תַּחַת הָעַיִן, כִּי הָעַיִן מוֹשֵׁל עָלָיו מֵאַחַר שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ט:) עַל כַּמָּה שֶׁ’הָלַךְ אַחַר עֵינָיו’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (במדבר טו) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם” – שֶׁלֹּא תִהְיֶה הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד שׁוֹלְטִין עָלָיו, רַק הוּא יִתְגַּבֵּר עֲלֵי הָעַיִן וְהַלֵּב וְיַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, וְיִמְשֹׁל בָּהֶם בִּבְחִינַת ‘עוֹלֵי עָיִן’. שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא ‘עוֹלֵי עָיִן’, וְעַל־כֵּן הוּא מְבַטֵּל כָּל הַחֶרְפּוֹת וְהַבּוּשׁוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַתַּאֲווֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, בִּבְחִינַת (בראשית ל): “אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי”. וְעַל־כֵּן זָכָה יוֹסֵף לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה פָּתַר וְתִקֵּן חֲלוֹם פַּרְעֹה וְהִגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרַע, שֶׁבַע שְׁנֵי הַשֹּבַע עַל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב.

וְזֶה בְּחִינַת (שם מו) “וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ”, ‘יָדוֹ’ דַּיְקָא, בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהָרְשִׁימוּ, שֶׁעִקַּר הַקַּבָּלָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, בִּבְחִינַת (דברים ט): “וּשְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי”, בְּחִינַת (שם): “כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים” הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (תענית לא.): ‘וְכָל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ’, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין אַחַר־כָּךְ כַּנַּ”ל. וְהַתּוֹרָה מְגִנָּה עַל הָעֵינַיִם, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁחוֹזְרִין מֵהַבִּטּוּל לֹא יִתְגַּבְּרוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כִּי נוֹפֶלֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (תהלים יט) “מִצְוַת ה’ בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם”. וְזֶהוּ: “וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ”, ‘יָדוֹ’ דַּיְקָא, ‘עֵינֶיךָ’ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁחוֹזְרִין מֵהַבִּטּוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּתִיחַת הָעֵינַיִם, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עוֹד, כִּי יִתְבַּטְּלוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲפִילּוּ כְּשֶׁחוֹזְרִים מֵהַבִּטּוּל וּפוֹתְחִין אֶת הָעֵינַיִם אֵינָם מִסְתַּכְּלִים חַס וְשָׁלוֹם עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, רַק שׁוֹמְרִים עֵינֵיהֶם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַבִּטּוּל כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת וְכָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְזֶהוּ בְּחִינַת “וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ” וְכַנַּ”ל:

ח וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁהֵם תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין, כִּי צְרִיכִין תְּחִלָּה לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ מְאֹד אֶת הַכֵּלִים, שֶׁהֵם הַלְּבוּשִׁים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל אֶל הַאֵין סוֹף, וְלֹא תַעֲבֹר וְלֹא תִּשָׁכַח מֵהֶם, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וּבוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁבַּפְּנִימִיּוּת הוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל עֵת אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא אוֹר הַאֵין סוֹף שֶׁמִּשָּׁם שָׁרְשׁוֹ, וְרוֹצֶה לְהִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל שָׁם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁבְּחִינָה זֹאת הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת “וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב”, וּכְשֶׁהוּא בְּחִינַת ‘וָשׁוֹב’ אֵין הַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין, יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַזְּרִיחָה מִשָּׁם, וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ בַּמֶּה לְקָרֵר הַצִּמָּאוֹן שֶׁלּוֹ, וְאָז עַל־פִּי רֹב נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו מִתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם אֶל הַתַּכְלִית, בִּפְרָט בְּהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַכְּשֵׁרִים הַחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים בְּיוֹתֵר אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁבָּהֶם מִתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוכה נב). הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינַת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶּׁל בְּחִינַת בִּטּוּל וְהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית, כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת בֵּין כָּל אָדָם וְאָדָם. וַאֲפִילּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ יֵשׁ כַּמָּה שִׁנּוּיִין בֵּין כָּל זְמַן וְעֵת.

וְעַל־כֵּן צִיצִית הוּא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה בַּבֹּקֶר, שֶׁתֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, תֵּכֶף צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצִּיצִית, לְתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מִן הַבִּטּוּל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר טו): “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'” וְכוּ’, כִּי אוֹר הַצִּיצִית בְּשָׁרְשָׁם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כַּמְבֹאָר (בסימן יח). וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ”, שֶׁעִקָּרוֹ נֶאֱמַר עַל הַתְּכֵלֶת, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל מְאֹד עַל הַתְּכֵלֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כִּי ‘תְּכֵלֶת דּוֹמָה לְיַם וְכוּ’, עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד’ (מנחות מג:), שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת אוֹר הַאֵין סוֹף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית. וְזֶהוּ (במדבר טו): “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם”, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, רַק יְכַוֵּן רְאִיָּתוֹ וְהִסְתַּכְּלוּתוֹ אֶל הַתַּכְלִית לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין אוֹר מֵהַתַּכְלִית לְתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְבּוּשִׁים, שֶׁהֵם הַכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הָרְשִׁימוּ כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'”, כִּי כָל הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, נִמְשָׁכִין מֵאוֹר הָרְשִׁימוּ הַנַּ”ל:

ט וְעַל־כֵּן הֻקְשׁוּ כָּל הַתּוֹרָה לִתְפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג, ט): “וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (קידושין לה). כִּי אוֹר הָרְשִׁימוּ מִן הַבִּטּוּל הַנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁהֵם עִקַּר הַדְּבֵקוּת לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עִקַּר אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ כַּמּוּבָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: ‘וְכָל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְצִיצִית הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים זַכִּים וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הָרְשִׁימוּ וְלֹא תַעֲבֹר מֵהֶם. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֵר הֵיטֵב אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ הַזֹּאת, שֶׁמֵּאִירָה בְּכָל אָדָם בְּכָל יוֹם לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה דָּבוּק בְּה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַךְ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת וַעֲכִירַת הַכֵּלִים אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אֲפִילּוּ אוֹר הָרְשִׁימוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבֶרֶת וְנִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן צִוְּתָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית בְּכָל יוֹם, כְּדֵי לְזַכֵּךְ הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הָרְשִׁימוּ, שֶׁהִיא כְּלַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ: “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'” וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי צִיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן כְּלֵי הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִקְשֶׁרֶת הֵיטֵב הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ בַּמֹּחַ וְזוֹכְרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הֵיטֵב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיּוֹצְאִין מִשָּׁם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סְמִיכַת צִיצִית וּתְפִלִּין שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹבְשִׁין בְּכָל יוֹם טַלִּית וּתְפִלִּין. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ כַּנַּ”ל, וְצִיצִית הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁין כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָרְשִׁימוּ נִקְשֶׁרֶת בָּהֶם וְלֹא תַעֲבֹר מֵהֶם, בִּבְחִינַת “לְמַעַן תִּזְכְּרוּ”, בְּחִינַת “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם” וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צִיצִית קֹדֶם לִתְפִלִּין, כִּי תְּחִלָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ הַכֵּלִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיכִין הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם עִקַּר הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאוֹר הַזְּרִיחָה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מִצְוַת תְּפִלִּין גַּם כֵּן בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יג), “וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ”. כִּי עִקַּר אוֹר הַתְּפִלִּין נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָעֵינַיִם, עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת הָעֵינַיִם אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם מַמְשִׁיכִין אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ הַנִּשְׁאָר מִשָּׁם, שֶׁמִּשָּׁם אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתְּפִלִּין וְכַנַּ”ל:

י וְעַל־כֵּן הַמִּצְוָה בִּתְכֵלֶת שֶׁהוּא הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן יח), הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה’. כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם מִבְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁמִּצְוָה לִרְאוֹתוֹ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם” וְכַנַּ”ל:

יא וְזֶה לְשׁוֹן ‘מִצְוָה’ שֶׁהוּא לְשׁוֹן ‘הִתְחַבְּרוּת’, מִלְּשוֹן ‘צַוְתָא וְחִבּוּר’, כִּי עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה מְצַוְּתִין וּמְקַשְּׁרִין וּמְחַבְּרִין אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ אֶל כְּלֵי הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקֻשָּׁרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהֵפֶךְ עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא לְשׁוֹן ‘חָלַף וְעָבַר’, שֶׁעַל־יְדֵי הָעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם חוֹלֵף וְעוֹבֵר מִמֶּנּוּ אוֹר הָרְשִׁימוּ הַזֹּאת. וְעַל־כֵּן ‘מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה’ (אבות ד, ב), כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה מְקַשְּׁרִין וּמְחַבְּרִין לְעַצְמוֹ אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר וְנִתְדַבֵּק לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם אוֹר קְדֻשַּׁת שְׁאַר הַמִּצְוֹת וְזוֹכִין לְקַיְּמָן, כִּי כָל הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם. וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם.

כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הוּא לִזְכּוֹת לְהַתַּכְלִית הַנַּ”ל, הַיְנוּ לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹר הַאֵין סוֹף עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַזְּרִיחָה הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הַזְּרִיחָה הַזֹּאת, אַשְׁרֵי לוֹ. וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית בְּכָל אָדָם, כִּי בְּכָל אָדָם מֵאִיר בּוֹ אוֹר הַזְּרִיחָה הַזֹּאת, כִּי אֲפִילּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מֵאִיר אוֹר הָאֵין סוֹף, כִּי אוֹרוֹ הָאֵין סוֹף אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, וְכַמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זַ”ל שֶׁאֲפִילּוּ בְּתַכְלִית הָעֲשִׂיָּה מְלֻבָּשׁ בְּחִינַת ‘קַו הַמָּאוֹר’ הַנִּמְשָׁךְ מֵאֵין סוֹף, עַיֵּן שָׁם. רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וּבִלְבוּשִׁים רַבִּים מְאֹד. אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּה’ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מוסף – ראש השנה): ‘אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ’, כִּי צְרִיכִין הִתְאַמְּצוּת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד לָזֶה, וְכָל מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה נְמוּכָה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בָּזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי גַּם בְּתֹקֶף הַחֹשֶׁךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הַאֵין סוֹף, עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתוֹם עֵינָיו וִיבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים כג): “גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי”. וּכְתִיב (שם קלט): “גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה”. וּכְתִיב (מיכה ז): “אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה’ אוֹר לִי”, וְהָבֵן הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה:

יב וְזֶה בְּחִינַת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, שֶׁעִקַּר הַבְּגָדִים הֵם שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים (עיין מנחות לט:), וּמֵהֶם עִקַּר הַצִּיצִית. כִּי עִקַּר הַבְּגָדִים נַעֲשׂוּ אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי מִקֹּדֶם כְּתִיב (בראשית ב): “וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרֻמִּים” וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ (שם ג): “וַיַּעֲשׂ ה’ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִקֹּדֶם הָיוּ יְכוֹלִים לִכְלֹל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף בְּכָל עֵת בְּנָקֵל, וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִשָּׁם בְּלִי לְבוּשִׁים עָבִים, רַק בִּלְבוּשִׁים זַכִּים וְצָחִים מְאֹד בִּבְחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר, כִּי קֹדֶם הַחֵטְא הוֹשִׁיבוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ בְּגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ שֶׁיִּזְכֶּה שָׁם לְהִתְעַנֵּג עַל ה’ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ לְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ הַאֵין סוֹף בְּרָצוֹא וָשׁוֹב בְּכָל עֵת בְּלִי יְגִיעָה, וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִשָּׁם עַל־יְדֵי לְבוּשִׁים זַכִּים מְאֹד, בְּחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר, כִּי זֶה הָיָה עִקַּר יְשִׁיבָתוֹ שָׁם בְּגַן עֵדֶן, כִּי שָׁם מִתְעַנְּגִים עַל ה’, כִּי גַּן עֵדֶן הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ”ל, כִּי ‘עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה’ שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘בִּטּוּל’ הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הָאוֹר וְנִרְשָׁם בִּבְחִינַת ‘הַגָּן’, שֶׁהוּא מָקוֹם זַךְ מְאֹד שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְקַבֵּל בְּקַלּוּת אוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘גַּן עֵדֶן’ בְּחִינַת ‘מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן’ עַיֵּן שָׁם.

כִּי הַגַּן עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַשָֹּדֶה הַקְּדוֹשָׁה הַמְבוֹאֶרֶת בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ’, שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ לְעִנְיַן בִּטּוּל הַכָּתוּב שָׁם, כִּי הַגַּן עֵדֶן הוּא הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ב”ר סה, כב). כִּי עִקַּר תִּקוּן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה הוּא שֶׁיִּזְכּוּ לְהִכָּלֵל בָּאוֹר אֵין סוֹף וּלְהִתְעַנֵּג עַל ה’, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִיתֵנוּ, עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ גַּן עֵדֶן, שֶׁהוּא עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת. וּמִתְּחִלָּה קֹדֶם הַחֵטְא הָיָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה הוֹשִׁיבוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שָׁם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, לְעָבְדָהּ בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וּלְשָׁמְרָהּ בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה[3]. דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה צָרִיךְ רַק לְקַיֵּם וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף, וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִשָּׁם בְּלִי הִתְעַבּוּת הַלְּבוּשִׁים, רַק בִּבְחִינַת ‘כָּתְנוֹת אוֹר’ כַּנַּ”ל, אַךְ עַל־יְדֵי הַחֵטְא – “אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין” (תהלים מט), וְנִתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן, “וַיָּשֶׂם ה’ אֶת הַכְּרֻבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים” (בראשית ג), שֶׁהֵם בְּחִינַת נְטוּרֵי תַּרְעָא[4] שֶׁאֵין מַנִּיחִין לִכְלֹל בְּקַלּוּת בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים (זוהר נשא קכג.), כִּי מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה בְכַמָּה מִינֵי הַסָּתוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַלַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת וְכוּ’, וְאָז צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁנִּכְלָלִין שָׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר מִשָּׁם כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים בִּבְחִינַת ‘כָּתְנוֹת עוֹר’ שֶׁמֵּהֶם נִשְׁתַּלְשְׁלוּ וְנִתְהַוּוּ הַלְּבוּשִׁים גַּשְׁמִיִּים וְהֵם עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי בְּלִי תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שׁוּם אוֹר כַּיָּדוּעַ:

וְעַל־כֵּן הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת כְּרוּכִים בְּיוֹתֵר אַחַר הַמַּלְבּוּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו.): ‘הַנֵּי מָאנֵי דְּרַבָּנָן דְּבָלוּ – מִנַּיְיהוּ’[5], מֵחֲמַת שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאוֹר, עַל־כֵּן הֵם כְּרוּכִים שָׁם, כִּי הֵם כְּרוּכִים תָּמִיד לְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם כִּי הַלְּבוּשִׁים סְמוּכִים אֵלֵיהֶם, כִּי הַלְּבוּשִׁים הֵם חוּץ לָאָדָם וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְמַ”ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ, כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁים הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, עַל־כֵּן הֵם כְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהֵם תִּקּוּן הַמַּלְבּוּשִׁים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הָאוֹר מֵהָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁאָסוּר לְחַבְּרָם יַחְדָּיו שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כב): “לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ” וְכוּ’. כִּי צֶמֶר שָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ”ל הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִין וְצָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי סוֹתֵם עֵינָיו וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְשָׁם מִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת צֶמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, בְּחִינַת (תהלים קיח) “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ”, ‘מֵּצַר’ אוֹתִיּוֹת ‘צֶמֶר’ וְכוּ’ כַּמְּבֹאָר בַּכְּתָבִים (עמק המלך שער טז פּרק סח).

וְזֶהוּ בְּחִינַת (דניאל ז): “וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא” וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַתִּיק יוֹמִין, שֶׁשָּׁם עִקַּר בְּחִינַת הַבִּטּוּל כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ: “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי”, ‘מִן הַמֵּצַר’ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁדַּיְקָא מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק וְהַיִּסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְרוֹת אֶל ה׳ וּלְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז זוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּנֵי דִיקְנָא הַמְּרֻמָּזִין בִּפְסוּקֵי “מִן הַמֵּצַר” כַּמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַחֲמִים גְּדוֹלִים, בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי שָׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי שָׁם נִתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בִּבְחִינַת (ישעיה א) “אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם וְכוּ’ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”, בְּחִינַת ‘חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת’ וְכוּ’ (יומא לט.). וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִין כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת וְנִתְהַפְּכִין לְטוֹבוֹת, כִּי ‘אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן’ (שבת נה.). וּכְשְׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְנַעֲשֶׂה מִ’מֵּצַר’ – ‘צֶמֶר’, מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִים, כִּי שָׁם בְּחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב וְכַנַּ״ל.

וּפִשְׁתָּן הִיא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת, בְּחִינַת קָרְבַּן קַיִן שֶׁהֵבִיא מִפְּסֹלֶת, שֶׁהוּא זֶרַע פִּשְׁתָּן (ב”ר כב, ה). וְעַל־כֵּן אָסוּר לְחַבֵּר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, כִּי הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִין בַּפִּשְׁתָּן, מִתְגַּבְּרִין וּמִתְגָּרִין בְּיוֹתֵר מְאֹד כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין עִם צֶמֶר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, וְכַמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין הַדִּינִים, שֶׁרוֹצֶה לְבַטֵּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים עַל־יְדֵי בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, הֵם מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַנִּלְחָמִין זֶה בָּזֶה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם.

וְזֶהוּ אִסּוּר שַׁעַטְנֵז, שֶׁהִיא הִתְחַבְּרוּת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. כִּי צֶמֶר לְגַבֵּי פִּשְׁתִּים הוּא בִּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כִּי מִשָּׁם שָׁרְשׁוֹ, וּפִשְׁתִּים הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים, שֶׁהֵם מִתְגָּרִים בְּיוֹתֵר כְּשֶׁרוֹאִים בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ״ל, וְכַנַּ״ל.

וְעַל־כֵּן בִּמְקוֹם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת, מֻתָּר כִּלְאַיִם. כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית מַמְשִׁיכִין אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה כַּנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְרִין וּמְבַטְּלִין הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים אַחַר הַבִּטּוּל כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת (ישעיה נה) “הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־כֵּן אָז נִמְתָּקִין גַּם בְּחִינַת הַפִּשְׁתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, וְנַעֲשֶׂה גַּם כֵּן בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין קְדוֹשִׁים, בְּחִינַת כֵּלִים, לְקַבֵּל אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה. כִּי פִּשְׁתָּן גִּדּוּלוֹ עַל הַמַּיִם, וְתִקּוּנוֹ מִשָּׁם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְרִין וּמְבַטְּלִין הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים כַּנַּ״ל. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, שֶׁאָז אֵין יְכֹלֶת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, עַל־כֵּן אָז אָסוּר כִּלְאַיִם שֶׁהוּא הִתְחַבְּרוּת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ:

יג וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ד): “וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בְּשָׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ”. כִּי הֶבֶל בִּבְחִינַת צֶמֶר בִּבְחִינַת בִּטּוּל הַנַּ״ל, כִּי הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְכוּ’ שֶׁמֵּהֶם הַצֶּמֶר, וְקַיִן בִּבְחִינַת פִּשְׁתָּן, כִּי קָרְבָּנוֹ הָיָה זֶרַע פִּשְׁתָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (בראשית רַבָּה שָׁם). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה קַיִן שֶׁהֶבֶל זָכָה לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, כִּי נִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ וְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) “וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ” וְכוּ’, עַל־כֵּן הִתְקַנֵּא וְהִתְגָּרָה בּוֹ מְאֹד, עַד שֶּׁקָּם עָלָיו וַהֲרָגוֹ, זֶה בְּחִינַת הִתְגָּרוּת הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר בְּמִי שֶׁרוֹאִין שֶׁנִּכְלָל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף וְכַנַּ״ל. וּצְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה מֵהָרְשִׁימוּ וְכוּ׳, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כַּנַּ”ל. וְהֶבֶל לֹא זָכָה לָזֶה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכָה לַעֲלוֹת בְּמָקוֹם שֶׁעָלָה, אֲבָל לֹא זָכָה לָשׁוּב מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם תּוֹרָה, כַּמּוּבָן בְּתִקּוּנֵי זוֹהַר (תיקון סט דף קב.) שֶׁכָּתַב שָׁם בְּעִנְיַן הֶבֶל: ‘בְּהַהוּא יוֹמָא הֵצִיץ וּמֵת’, זֶה בְּחִינַת פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּ, פְּגַם הַנִּכְנָסִין לַפַּרְדֵּס שֶׁלֹּא זָכוּ לִכָּנֵס וְלָצֵאת לְשָׁלוֹם כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא זָכוּ כְּשֶׁשָּׁבוּ מֵהַבִּטּוּל בִּבְחִינַת ‘וָשׁוֹב’ לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן זֶה הֵצִיץ וְזֶה הֵצִיץ וְכוּ’ (חגיגה יד:). וְעַל־כֵּן הָיָה כֹּחַ לְקַיִן בְּחִינַת הַדִּינִים לְהִתְגָּרוֹת בְּהֶבֶל, עַד שֶׁהֲרָגוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת ‘הֵצִיץ וּמֵת’, שֶׁלֹּא זָכָה לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה מִשָּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ״ל:

יד וְזֶהוּ שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם אֶת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם (משלי ל): “מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרֶד, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ”. כִּי מֹשֶׁה זָכָה לָזֶה הַבִּטּוּל בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַד שֶׁזָּכָה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתּוֹרָה מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וְזֶה: מִי ‘עָלָה’ שָׁמַיִם ‘וַיֵּרַד’, הַיְנוּ מִי זָכָה כְּמֹשֶׁה לַעֲלוֹת שָׁמַיִם וְלֵירֵד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁעָלָה שָׁמַיִם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ״ל בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, וּכְמוֹ שֶׁהוּא זְכִיָּה וָמַעְלָה נִפְלָאָה ‘הָעַלִיָּה’, כְּמוֹ כֵן הִיא זְכִיָּה וָמַעְלָה נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר ‘הַיְרִידָה’, שֶׁיִּזְכֶּה לֵירֵד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בְּעֵת הַיְרִידָה נֶגֶד הַמְּקַטְרְגִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמִּתְגָּרִים אַחַר־כָּךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ״ל. אֲבָל מִי זָכָה לַעֲמֹד בָּזֶה כְּמֹשֶׁה שֶׁעָלָה וְיָרַד בְּשָׁלוֹם, כִּי זָכָה לְהַמְשִׁיךְ מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ מִשָּׁם, כִּי רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּנַּ״ל.

וְזֶהוּ: “מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה”, זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִשָּׁם, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת (בראשית א): “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם” שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל ‘מֹשֶׁה מָשִׁיחַ’ שֶׁמְּרַחֵף עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְיתָא כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקו”ת סימן לב). וְזֶהוּ: “מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו”, שֶׁאָסַף וְקִבֵּץ הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ אֱלֹהִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה, אָסַף אוֹתוֹ בְּחָפְנָיו, דְּהַיְנוּ בְּיָדָיו שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ‘אֶצְבַּע אֱלֹהִים’ וְכַנַּ״ל. וְזֶהוּ: “מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה”, ‘מַיִם’ הֵם מֵימַי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (ישעיה נה, א) “הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם” הַמֻּזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל עַיֵּן שָׁם, שֶׁבָּהֶם מְקָרְרִים וּמְבַטְּלִים הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים וְהַמְקַטְרְגִים אַחַר שֶׁשָּׁבִין מֵהַבִּטּוּל, בִּבְחִינַת (רות ב): “וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים”, כַּמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם.

וְזֶה: מִי צָרַר מַיִם ‘בַּשִּׂמְלָה’ דַּיְקָא זֶה בְּחִינַת מִצְוַת צִיצִית שֶׁתְּלוּיָה בַּבְּגָדִים שֶׁהִיא בְּחִינַת (תהלים קד) “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה”, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יָדָהּ דַּיְקָא צוֹרְרִין וּמְקַשְּׁרִין וּמְהַדְּקִין מֵימֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשָׁכִים מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ״ל, שֶׁיִּהְיוּ מְקֻשָּׁרִים הֵיטֵב בְּלִבּוֹ שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתָם וְלֹא יִשְׁכְּחֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): “וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'”, וְכַמְּבֹאָר לְעֵיל הֵיטֵב. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַמִּתְגָּרִים בְּיוֹתֵר אַחַר־כָּךְ כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן צִיצִית הִיא שְׁמִירָה גְּדוֹלָה מֵהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם נִקְשָׁר אוֹר הָרְשִׁימוּ הַנַּ״ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִים וּמְבַטְּלִים כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת כָּל הַתּוֹרָה עַל שֵׁם תִּקּוּן הַשִּׂמְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): “שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל פָּסוּק זֶה עַל הַתּוֹרָה (שבת קיט:). כִּי כָל הַתּוֹרָה נִמְשֶׁכֶת וּמִתְקַיֶּמֶת עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, שֶׁהִיא תִּקּוּן הַשִּׂמְלָה וְהַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם הַכֵּלִים כַּנַּ״ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִי צָרַר ‘מַיִם’ בַּ’שִּׂמְלָה’ כַּנַּ״ל.

וְזֶהוּ: “מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ”, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵקִים וְקִיֵּם כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, דְּהַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁהָיָה מִתְמוֹטֵט מִגֹּדֶל הַקִּטְרוּגִים וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁרָצוּ לְהִתְגָּרוֹת בְּמֹשֶׁה מֵחֲמַת שֶׁעָלָה לַעֲלִיָּה כָּזֹאת, לְבִטּוּל כָזֶה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים עה): “נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ” וְכוּ’, הַנֶּאֱמַר עַל שְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ה): “הָרִים נָזְלוּ” וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַדִּינִים שֶׁהָיָה אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת פח.) שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, אִם אַתֶּם מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה מוּטָב וְכוּ׳, הַיְנוּ כַּנַּ״ל, שֶׁכְּשְׁעוֹלִין וּמְבַטְּלִין עַצְמוֹ בְּאוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, אֲזַי כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַדִּינִים וְכוּ’ מִתְגָּרִין בְּיוֹתֵר, וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְהַכְנִיעָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִשָּׁם כַּנַּ״ל. וְזֶהוּ: ‘מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ’, כִּי מֹשֶׁה זָכָה לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּשָׁלוֹם, כִּי הִמְשִׁיךְ מִשָּׁם תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת “מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה”, וְעַל־יְדֵי־זֶה “הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ”, שֶׁקִּיֵּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱרַב עַל־יְדֵי הִתְגָּרוּתָם אָז, כִּי שִׁבֵּר וּבִטֵּל כֻּלָּם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִמְשִׁיךְ וְכַנַּ״ל :

טו וְזֶה בְּחִינַת (שמות ג): “וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ׳׳ל (תנחומא שמות סימן יד) מִשּׁוּם ‘עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה’ (תהלים צה). הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ״ל, זָכָה מֹשֶׁה עַל־יְדֵי שֶׁנָּתַן לִבּוֹ עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שם), וּמִגֹּדֶל צָרָתוֹ וְדָחְקוֹ מִצָּרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וּנְתָנָהּ לָנוּ, וְכַנַּ׳׳ל.

וְזֶה (שמות שָׁם): “וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל”, הַיְנוּ שֶׁהַסְּנֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים, עֲדַיִן אֵינָם נֶאֱכָלִים וּמִתְבַּטְּלִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵשׁ כָּזֶה דְּהַיְנוּ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֵשׁ אֹכְלָה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד): “כִּי ה^, אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה” וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ח): “רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל רִשְׁפֵי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ הַדְּבֵקוּת וְהַבִּטּוּל, וְהָיָה רָאוּי בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה הָאֵשׁ יִשְׂרֹף וִיכַלֶּה אֶת הַסְּנֶה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים שֶׁמֵּהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת. אֲבָל מֹשֶׁה רָאָה שֶׁ’הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ’, וְעִם כָּל זֶה: ‘וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל’. וְעַל־כֵּן תָּמַהּ מְאֹד עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “אָסוּרָה נָא וְאֶרְאֶה” וְכוּ’, וְאָז: “וַיַּרְא ה׳ כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו מֹשֶׁה” וְכוּ’, וְאָמַר לוֹ: “אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ” וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב הֲלוֹם כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה אֲחִיזַת מֵהַגּוּף הַגַּשְׁמִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו”ז תיקון כ כא דף מח.) שֶׁשַּׁל נְעָלֶיךָ מְרַמֵּז שֶׁיַּפְשִׁיט גּוּפוֹ שֶׁנָּגְעָה בּוֹ בַּת פַּרְעֹה דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי צְרִיכִין לְהַפְשִׁיט עַצְמוֹ מִזֶּה הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי[6], וְאָז יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְשָׁם בְּשָׁלוֹם וְלָשׁוּב וְלֵירֵד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה מִשָּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַדִּינִים וְכָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכַנַּ״ל.

וְעַל־כֵּן מֵאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְאָמַר: “שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח”, כִּי הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִילוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁזָּכָה לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתּוֹרָה, וּבֶאֱמֶת שָׁב וְהִכְנִיעַ אוֹתָם מְאֹד כַּיָּדוּעַ וְעָלָה וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם עִם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגָּרוּ מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הֲסָתַת הָעֵרֶב רַב, עַד שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ. אֲבָל ה’ יִתְבָּרַךְ הִכְרִיחַ אֶת מֹשֶׁה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הִבְטִיחוֹ וְהוֹדִיעַ לוֹ גֹּדֶל כֹּחַ הַתּוֹרָה, שֶׁכֹּחַ הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָּם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (תהלים לג): “עֲצַת ה׳ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד” וְכוּ’. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְגָּרוּ בָּהֶם וְעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ נִשְׁאָר לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בְּכָל תֹּקֶף צָרוֹתֵינוּ הַמְרֻבּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן בְּכָל יְמֵי הַגָּלוּת הַמַּר בִּבְחִינַת (שם קיט): “זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי” כִּי עַתָּה לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם קִיּוּם חַס וְשָׁלוֹם, לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ שֶּׁהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְכַנַּ״ל, וְכַמְּבֹאָר מִזֶּה בַּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכַמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, עַיֵּן שָׁם:

טז וְזֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת, אוֹ אִם נִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה גַּם כֵּן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת, כִּי אַף־עַל־פִּי דְּאִיהוּ לֹא חָזֵי מַזְלֵיהּ חָזֵי, אֲזַי תֵּכֶף מִתְגָּרִים בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק הַרְבֵּה לְבַל יִפּוֹל מִזֶּה, אַף אִם יִהְיֶה כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי אֲפִילוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזֵּק עַל־כָּל־פָּנִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת, וְלֹא יֵצֵא מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל בְּחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ״ל, הוּא נִכְסָף לִהְיוֹת קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה לְפִי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֶּה, וּבֶאֱמֶת כַּךְ רָאוּי לִהְיוֹת, [וְכַמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר], אַךְ אִם אַף־עַל־פִּי־כֵן יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וּמִתְגָּרֶה בּוֹ בְּיוֹתֵר עַתָּה דַּיְקָא, אַל יִפּוֹל לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְאַל יֵחָלֵשׁ לִבּוֹ, רַק יִתְחַזֵּק לִבְלִי לָצֵאת חַס וְשָׁלוֹם מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת, וִיקַיֵּם: “אַל תִּצְדַּק הַרְבֵּה וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה”, שֶׁלֹּא ‘יִרְשַׁע’ הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁרָצָה ‘לִצְדֹּק’ הַרְבֵּה וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ. וְאָז כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה וְיִהְיֶה חָזָק הַרְבֵּה בָּזֶה, אָז יֵלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכּוֹ, וְיוּכַל בְּכָל פַּעַם לְעוֹרֵר עַצְמוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְלִסְתֹּם עֵינָיו בְּכָל עֵת וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ כַּנַּ”ל. וְאִם יִּזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים לָצֵאת מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי מַה טוֹב, וְאִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כָּל־פָּנִים לֹא יִפּוֹל מִזֶּה כְּלָל כְּלָל, רַק יְחַזֵּק עַצְמוֹ לִהְיוֹת לְאִישׁ כָּשֵׁר בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): “חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ”. כִּי מִתְּחִלָּה סִפֵּר מִגֹּדֶל תְּשׁוּקָתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ״ל, וְזֶה (שם): “חֶלְקִי ה׳ אָמַרְתִּי” וְכוּ׳, הַיְנוּ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי שׁוּם חֵלֶק בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, רַק ‘חֶלְקִי ה׳ אָמַרְתִּי’, כִּי אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמִי רַק בַּה’ יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל בְּאוֹרוֹ הָאֵין סוֹף, וְזֶהוּ (שם): “חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב”, שֶׁאֲנִי מְיַחֵל וּמְקַוֶּה וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת רַק ‘לְאוֹר פָנֶיךָ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן (איכה ג) “חֶלְקִי ה’ אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ”, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּקַת בִּטּוּל הַנַּ״ל. וְזֶהוּ: “חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ”, הַיְנוּ שֶׁלְּפִי עֹצֶם הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגָּרוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְיִרְצוּ לְהַפִּיל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי־זֶה וְכַנַּ”ל, עַל־כֵּן אָמַר: “חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ”. שֶׁאֲנִי מְחַשֵּׁב דְּרָכָי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה מַה הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹנִי וּמַחֲשַׁבְתִּי בְּוַדַּאי אֲנִי מִתְלַהֵב בְּכָל עֵת לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי, אַךְ חָלִילָה וְחָלִילָה שֶׁאֶפּוֹל מִזֶּה נְפִילָה כָּל שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדִי, רַק: ‘וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ’, לְנַחֵם וּלְהַחֲיוֹת עַצְמִי עַל־יְדֵי הָעֵדוּת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ, וּלְהִזָּהֵר לִבְלִי לָצֵאת עַל־כָּל־פָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ (שם): “חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ”, שֶׁתֵּכֶף אֲנִי מְזָרֵז עַצְמִי בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאֹד לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ בִּפְשִׁיטוּת עַל־כָּל־פָּנִים, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִתְגָּרִים אָז בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְהִזְדָּרֵז מְאֹד בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל נֶגְדָּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם): “חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי”, כָּאן מְפָרֵשׁ וּמְבָאֵר הֵיטֵב כָּל עִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מִתְוַעֲדִין עָלָיו וּמִתְגָּרִים בּוֹ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת בְּחִינַת גֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘חֶלְקִי ה’ אָמַרְתִּי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי”, שֶׁהָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, מִתְוַעֲדִין וּמִתְגָּרִים בִּי בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת הַנַּ”ל, אֲבָל אֲנִי ‘תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי’, כִּי אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמְּקָרֶרֶת הַצִּמָּאוֹן וּמְשַׁבֶּרֶת וּמְבַטֶּלֶת אוֹתָם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (שם): “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ”, כִּי כָל דְּבָרֵינוּ הַמְבֹאָרִים בְּכָל הַהֲלָכָה הַזֹּאת, הַכֹּל סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל עִנְיַן קִימַת חֲצוֹת, שֶׁאָז הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֶׁשָּׁבִין וְחוֹזְרִין מֵהַבִּטּוּל וְכַנַּ”ל, וְאָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר בְּשֵׁנָּה גַּשְׁמִיִּית שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא דְּשַׁרְיָא עַל יְדוֹי’ (זוהר וישב קפד:) כַּנַּ”ל, וַאֲזַי צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה בִּזְרִיזוּת וְלָקוּם בַּחֲצוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמַכְנִיעִים אוֹתָם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ” שֶׁנִּסְמַךְ לִפְסוּקִים אֵלּוּ, הַמַּתְחִילִים: “חֶלְקִי ה'”, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעִנְיַן הִתְנוֹצְצוּת שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ” כַּנַּ”ל:

הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הֲלָכָה ה נִכְלָל בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה ה (אוֹת ו):

[1] סגירת העינים מהעולם הזה לגמרי.

[2] ספרי ואתחנן ח הובא ברש”י דברים כו, טז.

[3] זוהר בראשית דף כז. ובתקוני זוהר תקון כ כא דף סב. ועוד.

[4] שומרי השער.

[5] הסיבה שהבגדים של החכמים מתבלים מהר, הוא בגלל השדים המתרככים בהם.

[6] לסגור את עיניו מריאת העולם הזה לגמרי.