ארץ ישראל

א.  עִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים – אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשָׁם עִקַּר עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת, וְיָכוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם:  (תורה ז’ אות א’)

ב.  כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, אֲזַי יוֹרְדִין לַגָּלוּת, וְעִקָּר – שֶּׁיּוֹרֶדֶת הַתְּפִלָּה בַּגָּלוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם:  (תורה ז’ אות א’)

ג.   מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עֲלִיּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא רַק עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  (תורה כ’, חיי מוהר”ן סימן טו)

ד.  בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אָז יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  (תורה כ’ אות ד’ ו’)

ה.  אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ. וְעַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וּכְפִי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּתִקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַמּוֹנְעִים, וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  (תורה כ’ אות ו’ י’)

ו.   כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲזַי נִקְרָא ‘גִּבּוֹר תַּקִּיף’. כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֲזַי ‘אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ’, אֲבָל אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹצֵחַ – אֲזַי נִקְרָא ‘אִישׁ מִלְחָמָה’:  (תורה כ’ אות י’)

ז.   עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִכְלָלִין בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ וְכוּ’ מִן הָעוֹלָם. גַּם עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְנִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית:  (תורות מ”ד, ל”ז אות ד’)

ח.  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא סְגֻלָּה לְבָנִים, וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת. גַּם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֵידַע מֵהָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל חוֹזְרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם – לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:  (תורה מ”ח)

ט.  עַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה; כִּי סֻכָּה, וּתְפִלָּה בְּכֹחַ, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֵם בְּחִינָה אַחַת, וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה:  (תורה מ”ח)

י.   לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  (תורה נ”ה אות א’)

יא. עַל יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ – (כַּמְבֹאָר בִּ’תְפִלָּה’ מִן אוֹת נ”א עַד אוֹת נ”ו) – מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו, בַּגָּלוּת, שֶׁהִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת – אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה עַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע – אַף גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁמְּלַמְּדִין עַל הָרָשָׁע. גַּם עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִים לִפְנֵי ה’:  (תורה נ”ה אות ב’ ג’ ח’ ט’)

יב. מִצְוַת חַלָּה הִיא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל יְדֵי חַלָּה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הַנַּ”ל:  (תורה נ”ה אות ח’)

יג.  מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה לְבַד נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ “הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’”. אֲבָל אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה’, לְכַלּוֹת הָרָע שֶׁלּוֹ – לֹא יוֹעִיל לוֹ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת: “כַּאֲשֶׁר קָאָה וְכוּ’”:  (תורה קכ”ט)

יד. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת וְהַכְּבֵדוּת, רַק יִזְדָּרֵז עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה’, וְלֹא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל”ד):  (תורה קנ”ה)

טו. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִים וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְכַנַּ”ל:  (תורה קנ”ה)

טז. מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם לְאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – הוּא חֶסֶד גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין עַל יְדֵי זֶה לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְעִקַּר עִנְיָן זֶה הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:  (תורה קפ”ז)

יז.  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְשָׁם זוֹכִין לָצֵאת מִטִּבְעִיּוּת, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁזֶּה כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִדָּמוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וְאָז יְכוֹלִין לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי יוֹדְעִין לְהַבְחִין בֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַהֶפֶךְ. וְאָז זוֹכִין לְטַהֵר הַמַּחֲשָׁבָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִכָּל הַצָּרוֹת:  (תורה רל”ד)

יח. עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ – הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל מֹחָם וְחָכְמָתָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כֵּן יוֹנֵק וּמְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִין מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת:  (ח”ב תורה ע”א)

יט. מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת נְעִימוּת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שָׁלוֹם; וְעַל יְדֵי צְדָקָה, בִּפְרָט צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הַזֶּה, וְאָז יְכוֹלִים לְתַקֵּן גַּם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ פְּגוּמִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, אַדְּרַבָּא, אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם פּוֹגְמִים גַּם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן. וְזֶהוּ עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ לָאָרֶץ:  (ח”ב תורה ע”א)

כ.   קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”; וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא עַל קִבְרָם, כִּי מְקוֹם קִבְרָם הוּא קָדוֹשׁ כַּנַּ”ל, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית:  (ח”ב תורה ק”ט)