עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, הוּא רוֹאֶה מִמֶּנּוּ מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּכָל עֵת, כִּי הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי מָלֵא מוֹפְתִים, וּכְשֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מֵבִין לְמַפְרֵעַ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק בְּכָל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לוֹ שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק, כִּי בְּהַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ רָמַז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר-כָּךְ רוֹאֶה שֶׁהַכּל הָיָה מְרֻמָּז בִּדְבָרָיו:
