עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים, גַּם עַל-יְדֵי-זֶה יָבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה, גַּם אִם אֵינוֹ מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים אָז אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא לוֹ רָעָה חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי עַצְמוֹ בִּבְחִינַת: “אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ” וְכוּ’ (מִשְׁלֵי י”ט ג) אֲבָל אִם הוּא מְקַבֵּל עֵצָה מִצַּדִּיקִים אַף אִם אַחַר-כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק מִלְּמַעְלָה:
